fbpx
חוזה העבודה (כללי) וחופש החוזים

עולם העבודה |

ינואר 17, 2021

למדריך

Businessman is signing a contract

תוכן עניינים

  1. חוזה העבודה – כללי »
  2. חופש החוזים »
  3. מראה מקום »

א. חוזה העבודה – כללי

1. יצירת חוזה עבודה מלווה בקיומה של כוונה ליצור יחסים משפטיים מחייבים שבמרכזם עבודת העובד.

ראו לענין זה פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בענין שלומית דגן1.

2. חוזה עבודה דורש שההתקשרות תהא כזו, היוצרת רקמה הדדית של חובות ושל זכויות.

דברים אלו נפסקו ע”י בית הדין האזורי לעבודה בענין מיכל לוגסי2. בית הדין הוסיף כי אופיים המיוחד של יחסי העבודה מביאים ליצירת יחסים מתמשכים וקרובים, כאשר קיימת ציפייה ברורה לשיתוף פעולה בין ההון הכלכלי של המעסיק, לבין ההון האנושי של העובד. כוונת ההתקשרות צריכה לבוא לידי ביטוי חיצוני, ובהיעדר ביטוי כזה, לא נוצר מפגש רצונות אמיתי, והצדדים לא גמרו בדעתם להתקשר בקשרי עבודה, עוד הוטעם כי במשפט הישראלי נדרש “מפגש רצונות אמיתי”, ללא דרישה ל”אקט קנייני”, ומשכך מקובל לסבור כי גם אם העבודה טרם החלה, די בהוכחת “מפגש רצונות”, בין בעל פה ובין בכתב, על מנת להקים “חוזה עבודה מחייב”. זה לא הוכח באותו מקרה, בית הדין קבע כי לא הייתה “גמירות דעת” אצל שני הצדדים – התובעת והמעסיק – ליצירת “חוזה עבודה” בר-תוקף. עם זאת בית הדין החליט לזכות את התובעת בפיצוי בסך 15,000 ₪, משום שסבר, שהיה לפחות קורטוב של “חוסר תום לב” בדרך התנהלות הנתבע, במו”מ לקראת כריתת “חוזה עבודה” (על כך שבמו”מ לקראת כריתתו של חוזה עבודה, יש לנקוט באמות מידה מחמירות, בכל הנוגע והמתייחס ל”תום הלב”- ראו לעיל).

3. טיוטת חוזה שלא נחתמה אינה נחשבת בדרך כלל ל”חוזה מחייב”.

ראו לענין זה פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בענין ישראל פרמון3.

4. חוזה עבודה, אף שהוא יסוד רגיל, אינו יסוד הכרחי לצורך הכרה באדם כעובד. אפשר שאדם ייחשב עובד לצורך חוק אחד, אך לא ייחשב עובד לצורך חוק אחר וזאת בהתחשב בתכלית החוק.

ראו לענין זה : בג”ץ עפר שדות ואח’4.

5. עצם העסקת עובד בעבודה גמישה לא שולל קיומם של יחסי עבודה,   יש לבחון את תכלית העסקה.

ראו לענין זה פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בענין עמי כהן 5. פסק הדין עסק במדריך טיולים – מורה דרך.

7. תכליתו של משפט העבודה היא להגן על הצד החלש להשוות בין בלתי שווים.

ראו פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בענין מישל לנקרי[1. דב”ע נז/3-54 מישל לנקרי נ’ א.נ.ש. חברה להחזקת נכסים והשקעות בע”מ, פ”ד לו(2001) 361].

8. חוזה עבודה הוא חוזה יחס, חוזה שלא  דן בעסקה או בהסכמה שבקרות אירוע מסוים יתבצע המוסכם, אלא ביחסים מתמשכים המשתנים מעת לעת.

ראו לענין זה פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בענין משה אליאב ואח’6. בית הדין הסביר מהו חוזה יחס וכי יחסי עבודה מהוים יחסים שהתפתחותם קשה לתכנון מראש. בית הדין הטעים כי יחסים אלו אינם מסתיימים עם קיבול ההיצע וקיום האמור בחוזה. נהפוך הוא, עם הקיבול והשתכללות המוסכם בין הצדדים להסכם אין היחסים בין הצדדים מסתיימים, אלא הם אך מתחילים. בהיות היחסים מתמשכים, ברי כי תנאיהם משתנים מעת לעת, והצדדים להסכם אינם יכולים לתכנן מראש את אופן התפתחות היחסים. דוגמא הוא אדם שהתחיל עבודתו כשוליה וסיים את מסכת העבודה בתפקיד ניהולי.

9. לעיתים תנאי העבודה מוכתבים ע”י הרשויות – כך למשל במקרה של “עובד זר”.

ראו פסק הדין בענין מלגם ניהול כח אדם7. באותו מקרה הוגש ערעור על החלטת הממונה על יחידת הסמך לעובדים זרים במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה, בה ניתנה הוראה על צמצום מכסת העובדים הזרים שהותר למערערת להביא לישראל. הערעור נדחה.

10. הרשויות גם מתערבות ומפקחות על עצם ההיתר להתקשר עם “העובד הזר”.

ראו פסק הדין בענין טוטאל שירותי כח אדם בע”מ8 בגדרו  נדונה הלגיטימיות של פיקוח הממונה על העסקת העובד הזר.

11. השם או הכינוי שבהם כינו הצדדים את תפקיד העובד במסגרת חוזה העבודה שנקשר עמו, לא קובעים את מהות התפקיד. תוכן חוזה העבודה ייקבע על פי מסכת העובדות כהוויתן.

ראו פסק דינו של בית הדין הארצי בענין ד”ר עמוס אילסר אורקן9.

12. מה. כשמדובר בקיומו של תנאי מתלה בחוזה העבודה, מי שמונע את קיומו של התנאי לא זכאי להסתמך עליו.

דברים אלו נקבעו בפסק הדין בענין נלי אלאייב10. בית הדין פסק שהמערערת (המורה) לא יכולה לטעון, שהמדינה לא עמדה במכסת הביקורים המוקצבים למורה העומדת בפני פיטורים על פי התקנון, כאשר היא עצמה מנעה ביקורים אלה. הוטעם כי מצבה דומה למצבו של מי שמונע קיומו של תנאי מתלה ובשל כך אין הוא זכאי להסתמך עליו.

13.  מאז שנת 2002 קיימת חובה בחוק למסור בכתב לכל עובד המתקבל לעבודה מספר פריטים בסיסיים המתייחסים למשרתו ולמעסיקו. וזאת בהתאם לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס”ב-2002 בשמו הקודם חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) תשס”ב- 2002.

קודם למועד זה לא היה הכרח כי חוזה העבודה ייערך בכתב דווקא. החובה לגבי עובד ותיק (כזה שהתחיל לעבוד אצל מעסיק טרם כניסת החוק לתוקף) קמה במידה והעובד דורש זאת במפורש (ראו סעיף 10 לחוק האמור).

אי מילוי חובת מסירת ההודעה מהווה עבירה שהיא גם עבירה מנהלית לפי תקנות העבירות המנהליות (קנס מנהלי – מסירת הודעה אודות תנאי עבודה) תשס”ב – 2002.

צורת ההודעה ופרטיה נקבעו בתקנות הודעה לעובד (תנאי עבודה) (צורת הודעה ופרטיה) תשס”ב – 2002

14. כאשר מדובר בעובד זר, יש למסור הודעה על תנאי העסקה בשפה המובנת לו.

ראו לענין זה בין היתר פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בת”א בענין11. בית הדין הטעים כי חוק עובדים זרים, תשנ”א- 1991 קובע תנאים שעל מעסיק לקיים לצורך העסקת עובד זר כאשר אחד מהתנאים הוא כי “המעסיק התקשר עם העובד הזר בחוזה עבודה בכתב, בשפה שהעובד הזר מבין, ומסר לעובד הזר העתק ממנו” (סעיף 1ג'(א) לחוק). כאשר ההודעה נמסרת לעובד בשפה שאינה שפתו אין לצפות ממנו שיבין את תוכן ההודעה הכוללת לא מעט פרטים כגון ימי ושעות העבודה, שכר שעתי, הפרשות לגמל וכו’. לאור האמור, בית הדין סבר כי באותו מקרה מסירת הודעה לתובע בשפה שאינה מובנת לו,  היא כאילו לא נמסרה לו הודעה כלל.

 15. לא כל מסמך העוסק בצדדים ליחסי עבודה, מהווה הסכמה מכללא על קיומם של יחסי עבודה ושל תנאי עבודה.

ראו לענין זה פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בענין אלי אליעזרי12.

16. שימוש בדיבור “משכורת” במסמך, גם אם המסמך מהווה “סיכום דברים”, אינו מלמד דבר,  משום שהקובע הוא המהות, ולא השם אשר נתנו הצדדים לתשלום.

ראו פסק הדין בענין אלי אליעזרי13.

 17. כאשר מופיע בחוזה העבודה “תנאי מתלה” אין הדבר פוגם בתקופת החוזה, החוזה שנחתם הוא חוזה שלם מעת כריתתו ; אולם כל עוד לא התקיים התנאי, תוצאותיו האופרטיביות של החוזה מושעות.

ראו לענין זה בג”ץ רשות שדות התעופה14. נקבע משנתקיים התנאי, מוקנה לחוזה תוקף למפרע מעת כריתתו, אלא אם כן התנו הצדדים ביניהם שלחוזה יוקנה תוקף רק ממועד התקיימות התנאי ואילך.

18.  התקשרות בהסכם עבודה כוללת במקרים מסוימים תנאי מכללא לפיו מחויב המעסיק לספק לעובד עבודה בפועל, וזאת בנוסף, לתשלום שכרו.

דברים אלו נפסק בפסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה בענין תכנון המים לישראל בע”מ15. כך למשל במקרה של טייס הזקוק לעבודה כדי לשמור על רמתו המקצועית, או עובד שעיקר שכרו נגזר מביצוע העבודה בפועל, כמו איש מכירות שרוב הכנסתו נגזרת מפרמיות.

 19. פסיקת בית הדין הארצי לעבודה אינה שוללת החלת חוק החוזים האחידים על חוזי עבודה.

בפסק דין  שנדון בבית הדין הארצי לעבודה בענין דניאל צברי16 הועלתה טענה בדבר היותה של חוקת הסתדרות המורים חוזה אחיד. בית הדין הארצי לעבודה דן בשאלה אם התנאי שנטען שהוא מקפח, הוא אכן כזה אם לאו, מתוך הנחה שאכן החוקה היא חוזה אחיד. ראו עוד התייחסות לחוזים אחידים בפסיקת בתי הדין לעבודה בפסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים בענין הרב צבי ליפשיץ ואח’17.

 20. לא בנקל ייאות בית הדין לקבוע קיומו של חוזה לטובת צד שלישי ולהקנות לצד השלישי זכות עצמאית לאכוף את החיוב לטובתו.

ראו לענין זה פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בענין רבלון (ישראל) בע”מ18. באותו מקרה בית הדין פסק כי נספחים לפוליסת ביטוח מנהלים שהקנו זכויות לצד שלישי, אינם חוזים העומדים בפני עצמם, ומשכך, אינם יכולים להוות חוזה לטובת צד שלישי.

 21. הנחת המוצא היא שהעובד הבודד מוגבל ביכולתו לאכוף את זכויותיו הפנסיוניות, חרף יכולתו התיאורטית לעשות כן. לפיכך, ונוכח ההשלכות העצומות על הבטחון הסוציאלי של העובד ושאיריו, הטיל המחוקק על קופות הגמל להיות סוכני אכיפה של הזכויות הפנסיוניות של חבריהן.

ראו לענין זה פסק הדין בענין ג’ורג’ טורעני19. בית הדין הטעים כי המחוקק הטיל על קופות הגמל אחריות ונטל כבדים מאד – הענקת “כיסוי ביטוחי” חרף קיומן של הוראות תקנוניות של קופות הגמל המפקיעות את הכיסוי הביטוחי עם הפסקה בתשלום דמי הגמולים. בצד נטל כבד זה מעניק סעיף 19א’ לחוק הגנת השכר לקופות הגמל תמריץ בדמות היכולת לתבוע פיצויי הלנת שכר.  סעיף 19א’ לחוק הגנת השכר הוא הוראת חוק מיוחדת שנועדה להבטיח את זכויותיהם של עובדים בקופות הגמל חרף מחדלו של המעסיק מלשלם לקופת הגמל את חוב דמי הגמולים.

22. כלל הוא, כי הצדדים להסכם קיבוצי רשאים לקבוע על איזה עובדים ביחידת המיקוח יחול ההסכם ועל איזה לא יחול. כמו כן הצדדים רשאים לקבוע, כי ככל שייחתם חוזה אישי עם העובדים הבכירים לא יחול עליהם ההסכם הקיבוצי.

ראו לענין זה פסק הדין בענין בזק החברה הישראלית לתקשורת בע”מ20.

 23. משנקבע בהסכם קיבוצי שניתן לחתום על חוזה עבודה אישי רשאי המעסיק לעשות כן. עם זאת, משנקבע בהסכם קיבוצי החל על כלל עובדי המעסיק, שהמעסיק רשאי לחתום על חוזה עבודה אישי עם עובדים בעלי משרות מסוימות, אין המעסיק רשאי לחתום על חוזה עבודה אישי עם עובדים אחרים.

ראו לענין זה פסק הדין בענין בזק החברה הישראלית לתקשורת בע”מ21. משכך נפסק שצדק בית-הדין האזורי כאשר קבע, כי בזק (המשיבה) לא הייתה רשאית לחתום על חוזה עבודה אישי עם עובדים שמשרותיהם לא הוצאו מתחולתו של ההסכם הקיבוצי. אולם מכיוון שהמשיבה היא שהפרה את ההסכם הקיבוצי ולא העובד, מן הראוי שלא להעניש את העובד על-ידי ביטול חוזה העבודה כולו. העובד זכאי לזכויות מכוח ההוראה המטיבה עמו בהסכם הקיבוצי ובחוזה העבודה האישי, כאשר ההשוואה תיעשה לפי נושא ועניין ולא לפי הוראה פרטנית.

 24. הצדדים לוועדה הפריטטית הם הצדדים לסכסוך הקיבוצי (ההסתדרות והמעסיק) והעובדים אינם צד להתדיינות זו.

האמור נקבע בפסק הדין בענין מרקו בלילתי ואח’22. עם זאת, החלטת הועדה הפריטטית חלה על העובדים שעניינם נדון בפניה ומחייבת אותם, מכח עקרונות היסוד של יחסי עבודה קיבוציים ומכח סעיף 19 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי”ז- 1957.

25. קיומם של הסכמים קודמים בין צדדים ליחסי העבודה, יוצרת אצלם  ציפיה לשיתוף פעולה ביניהם כדי להגן על האינטרסים הן של העובדים והן של המעסיק.  ציפייה זו מכונה הסתמכות.

ראו לענין זה פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בענין ארגון עובדי בנק המזרחי המאוחד23.

26. הצדדים לוועדה הפריטטית הם הצדדים לסכסוך הקיבוצי (ההסתדרות והמעסיק) והעובדים אינם צד להתדיינות זו.

האמור נקבע בפסק הדין בענין מרקו בלילתי ואח’22. עם זאת, החלטת הועדה הפריטטית חלה על העובדים שעניינם נדון בפניה ומחייבת אותם, מכח עקרונות היסוד של יחסי עבודה קיבוציים ומכח סעיף 19 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי”ז- 1957.

27.  הזכות לעבוד – אדם שעבודתו ניטלה ממנו, זכות ניטלה ממנו, מקצת מכבודו ניטל ממנו.

ראו דברי כב’ השופט מ. חשין בדנג”ץ רקנט ואח'24.

28. קיומם של הסכמים קודמים בין צדדים ליחסי העבודה, יוצרת אצלם  ציפיה לשיתוף פעולה ביניהם כדי להגן על האינטרסים הן של העובדים והן של המעסיק.  ציפייה זו מכונה הסתמכות.

ראו לענין זה פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בענין ארגון עובדי בנק המזרחי המאוחד25.

ב. חופש החוזים

1. עקרון חופש החוזים הוא העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים בישראל, והוא מזכויות היסוד של שיטתנו המשפטית ושל תפישתנו החברתית.

ראו לענין זה פסק דינו של בית המשפט העליון בענין ראובן אנטין ואח’26.

2.  עקרון חופש החוזים אף קיבל ביטוי עם חקיקת חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו. חופש החוזים נגזר מהאוטונומיה של הרצון הפרטי למעמד חוקתי.

ראו לענין זה פסק הדין בענין אגד בע”מ27.

3.  אולם וככל חירות אחרת, גם חופש החוזים מוגבל לעיתים על ידי ערכים מתנגשים.

ראו בענין זה פסק הדין בענין חיפה כימיקלים28. בית הדין הארצי הטעים כי בשים לב לעקרון חופש החוזים, לכל צד להסכם חירות יסודית להחליט שלא לחדש את ההסכם ולהימנע מהמשך ההתקשרות, ואין לכפות עליו חוזה שאינו חפץ בו; כמו כן, לצדדים חירות יסודית לעצב את החוזה כרצונם, ומשעיצבוהו כפי שעיצבו, למשל בקביעת הוראה בעניין הדרך לסיום ההסכם, יש לתת תוקף מלא לרצונם זה. כל זאת בכפוף להתערבות במקרים חריגים ונדירים, כאשר מימוש חופש החוזים מביא לפגיעה חמורה בעקרונות יסוד אחרים.

4. נדרש איזון (פנימי) בין החופשים השונים בינם לבין עצמם.

ראו למשל : דנג”ץ רקנט29.

5.  החופש להתקשר בחוזה הוא החופש לבחור את סוג החוזה הרצוי לצד המתקשר. אולם אין מדובר בחופש לוותר על זכויות ממשפט המגן.

ראו לענין זה פסק הדין בענין מוריס אטיאס30.

6. בשם הדרישה של נאמנות מיוחדת מתערבת שיטת המשפט במוסכם בין הצדדים ליחסי עבודה עוד יותר מאשר היא מתערבת ביחסים חוזיים – מסחריים. על כן, לא ניתן משקל למוסכם בין הצדדים בהקשר של זכויות מגן קוגנטיות.

ראו לענין זה פסק דינו של בית הדין הארצי בענין אלי עילם31.

7. חופש ההתקשרות כולל גם את חופש הבחירה של זהות הצד האחר,  כאשר נכרת הסכם עבודה עם מעסיק ישראלי קיימת חזקה שנקודת המוצא  היתה שדיני העבודה הם אלה שיחולו על יחסי העבודה.

כך למשל נפסק בהקשר זה ע”י בית הדין הארצי בענין אלכס דרור32 כי תושבי מדינת ישראל הכורתים הסכם עבודה עם מעסיק ישראלי, גם אם בעל פה, לגבי עבודה במפעל הנמצא ב”שטחים”, חזקה שיצאו מנקודת מוצא, שדיני העבודה החלים במדינת ישראל יחולו על יחסי העבודה ביניהם, וכל הרוצה לטעון אחרת עליו נטל הראיה. נפסק כי מהראיות עלה שהצדדים יצאו מנקודת מוצא שדיני העבודה במדינת ישראל חלים על היחסים בין הצדדים, ובין אלה גם צו ההרחבה.

6. לבחירת הזהות של הצד האחר קיימת משמעות. כך, למשל “עובדי שטחים” המועסקים באזור מגוריהם אצל מעסיק ישראלי, ייהנו מזכויות סוציאליות, בהתחשב בזהות המעסיק ו”מירב הזיקות” אליו.

ראו בג”ץ עמותת קו לעובד ואח’33. באותו מקרה, בית המשפט העליון קיבל את עתירת העותרים ונתן צו מוחלט המבטל את פסק-דינו של בית הדין  הארצי לעבודה, והקובע כי בתיקים הנדונים, בנסיבות המקרים הנדונים בהם, חל הדין הישראלי על יחסי העבודה שבין המעסיקים הישראלים לבין העובדים הפלסטינים תושבי האזור

7. החופש להתקשר טומן בחובו את החופש לדחות הצעת התקשרות וכשזו נדחתה – לא נקשר הסכם.

ראו בספרו של השופט (בדימוס) י. לובוצקי, “חוזה עבודה וזכויות העובד”34.

8. חופש ההתקשרות בא לידי ביטוי בגיבוש תבניות העסקה מיוחדות בעולם העבודה.

ראו סכסוך קיבוצי שנדון בפני בית הדין הארצי בענין הסתדרות העובדים הכללית ואח’35.

9.” החופש האקדמי” אינו מילת קסם הדוחה מלפניה את הגשמתם של עיקרי הצדק הטבעי ומימוש זכויות שבדין.

ראו פסק הדין בענין ד”ר צמח קיסר ואח’36.

ג. מראה מקום

  1. תבע (ת”א) נד/3-702  שלומית דגן ואח’ נ’ י.מ. טוקטלי בע”מ, 29.9.94  ראו גם : סעש (ת”א) 14022-10-16 רוית אביאל נ’ רויטל טרבולס, 2.9.19
  2. סעש (ת”א) 22146-05-15 מיכל לוגסי נ’ ישראל שי, 1.3.18 ; ראו עוד: סעש (ת”א) 14022-10-16 רוית אביאל נ’ רויטל טרבולס, 2.9.19
  3. ע”ע 1069/00 ישראל פרמון נ’ מדינת ישראל, 19.9.02
  4. בג”ץ 1163/98  עפר שדות ואח’ נ’ שירות בתי הסוהר, פ”ד נה(4) 817 ; בג”ץ 5168/93 שמואל מור נ’ בית הדין הארצי לעבודה, נ(4) 628 (1996) ; וראו עוד פסיקות של בית הדין הארצי לעבודה ובין היתר: ע”ע 300274/96 שאול צדקא נ’ מדינת ישראל – גלי צה”ל, פ”ד לו (2001) 625; ע”ע 300256/98‏ אורי אייזיק נ’ תה”ל – תכנון המים לישראל בע”מ, פ”ד לו(2001) 817 ; ע”ע 1247/01‏ ‏ ד”ר אניל גדרה נ’ מדינת ישראל צבא הגנה לישראל, 16.1.06, ע”ע 1010/02‏ מדינת ישראל, משרד הפנים  נ’ יעקב רסמי‏, פ”ד מ(2005) 156
  5. ע”ע 300229/96‏ עמי כהן נ’ “דן” אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית בע”מ, פ”ד לז(2002) 817
  6. ע”ע 629/97‏  משה אליאב ואח’ נ’ קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע”מ, פ”ד לו(2001) 721
  7. עב (ארצי) 2/06‏ מלגם ניהול כוח אדם בע”מ נ’ מדינת ישראל משרד התעשיה המסחר והתעסוקה 17.5.2006
  8. ע”ב (ארצי)  4/06‏  טוטאל שירותי כוח אדם בע”מ נ’ מדינת ישראל משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, 26.9.06
  9. דב”ע נו/246-3‏ ‎ ‎הסתדרות מדיצינית הדסה‎ ‎נ’ ד”ר עמוס אילסר אורקן, 8.10.96
  10. ע”ע 295/07 נלי אלאייב נ’ מדינת ישראל- משרד החינוך, 15.11.07
  11. AMED MUSA OMAR. סעש (ת”א) 36056-11-17 AMED MUSA OMAR נ’ עירית ראשון לציון ואח’, 25.10.20
  12. דב”ע נא/3-75 ‎ אלי אליעזרי‎ ‎נ’ ‏אימפריה של קולנוע בע”מ, 16.4.92
  13. דב”ע נא/3-75 לעיל  וההפניות שם
  14. בג”ץ 2933/94 רשות שדות התעופה נ’ בית הדין הארצי לעבודה, 17.9.96
  15. דב”ע נא/4-21 ההסתדרות הכללית של העובדים בא”י ואח’ נ’ תכנון המים לישראל בע”מ, 11.4.91
  16. ע”ע 15461-03-14 דניאל צברי נ. הסתדרות המורים, 11.2.16
  17. פה (י-ם) 30250-04-13‏ ‏הרב צבי ליפשיץ ואח’ נ’ מדינת ישראל משרד ראש הממשלה, 10.3.16 – פיסקאות 49-51 לפסק הדין וההפניות שם ; עוד לענין הסכם עבודה שהוגדר ע”י בית הדין כחוזה אחיד ראו: דמש (ת”א) 8693-09‏ ‏ שלג לבן (1986) בע”מ נ’ אפרת אליהו, 13.11.11
  18. דב”ע נב/3-147 רבלון (ישראל) בע”מ נ’ דוד בן ציון, 24.11.92
  19. ע”ע 201/09 ג’ורג’ טורעני נ’ חנא ראשד ז”ל, 19.12.13
  20. עס”ק 28/99  הסתדרות העובדים הכללית החדשה, האגף לאיגוד מקצועי – בזק החברה הישראלית לתקשורת בע”מ, פ”ד מ(2005) 385
  21. עס”ק 28/99 לעיל
  22. עאח (ארצי) 72/05‏ ‏ מרקו בלילתי נ’ חברת מלונות דן בע”מ, 8.12.05
  23. עסק (ארצי) 70/05‏ ארגון עובדי בנק המזרחי המאוחד נ’ בנק המזרחי המאוחד בע”מ, 15.11.05
  24. דנג”ץ 4191/97, 4773/97 רקנט ואח’ נ’ בית הדין הארצי לעבודה ואח’, 10.12.00
  25. עסק (ארצי) 70/05‏ ארגון עובדי בנק המזרחי המאוחד נ’ בנק המזרחי המאוחד בע”מ, 15.11.05
  26. רע”א   5248/90  ראובן אנטין ואח’ נ’ בנימין פרנקל, פ”ד מה (5) 139; ראו עוד: ד”נ 22/82 בית יולס בע”מ נ’ רביב משה ושות’ בע”מ, פ”ד מג (1) 441 ; דב”ע נד/3-110 שירותי מחלקה ראשונה נ’ מתי קוסקאס ואח’, פד”ע כט 451 ; דב”ע נג/3- 177-179 דוברת שרם בע”מ ואח’ נ’ גלובס בע”מ ואח’, פד”ע כה 395
  27. ע”א 239/92 אגד בע”מ נ’ יצחק משיח ו 13 אח’, פ”ד מח (2) 66; ראו עוד: דב”ע נד/3-110 לעיל
  28. דב”ע נז/4-44 חיפה כימיקלים בע”מ נ’ הסתדרות העובדים הכללית החדשה, פ”ד ל(1997) 216 כן ראו ד”נ 22/82 שלעיל
  29. דנג”צ 4191/97 ; 4773/97 רקנט ואח’ נ’ בית הדין הארצי לעבודה, 10.12.00- פיסקה 37 לחוות דעתו של הנשיא א. ברק
  30. ע”ע 299/06 מוריס אטיאס נ’ רשות הדואר,  12.6.07 – פסק הדין עניינו בקושי לוותר בהסכם אישי על זכויות המוקנות בהסכם קיבוצי
  31. ע”ע 1208/00 אלי עילם נ’ מ.ל בנייה ופיתוח בע”מ, 13.11.02
  32. ע”ע 1332/00 ניתוב בע”מ נ’ אלכס דרור, 6.4.03
  33. בג”ץ 5666/03 עמותת קו לעובד ואח’ נ’ בית הדין הארצי לעבודה ואח’, 10.10.07
  34. הוצאת ניצן מהדורת 2008 פרק 3 עמ’ 4 ה”ש 9 והפסיקה המוזכרת שם
  35. ס”ק 5/03 הסתדרות העובדים הכללית ואח’ נ’ התאחדות התעשיינים, 16.7.03
  36. ע”ע 1185/04 אוניברסיטת בר אילן נ’ ד”ר צמח קיסר ואח’, 24.3.05

כל הזכויות שמורות למשה וקרט, ושות’, משרד עורכי דין
בית איילון, דרך אבא הילל סילבר 12, רמת-גן 5250606, טל’: 03-6137488, פקס: 03-5223996