• חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999»
  

פירוט העקרונות –הגבלת חופש העיסוק

1. יחסי עבודה לעובד זכות תת חוקתית לחופש העיסוק, בהיותה משקפת ערך יסוד המגולם בזכות החוקתית לחופש העיסוק, עם זאת, זכות העובד לחופש העיסוק אינה מוחלטת.
2.  אינטרס של מעסיק למנוע מעובדו לשעבר להתחרות בו, מבלי שהדבר נועד להגן על אינטרסים לגיטימיים אחרים, כגון : שמירת סוד מסחרי ורשימת לקוחות, אינו בבחינת אינטרס לגיטימי מוגן.
3. תניה חוזית בין מעסיק לעובד, המגבילה את חופש העיסוק של העובד לאחר סיום עבודתו בלא להגן על "אינטרסים לגיטמיים" של המעסיק היא בטלה בהיותה נוגדת את "תקנת הציבור".
4. בעניין צ'יק פוינט ניתנו דוגמאות ל"אינטרס לגיטימי" המצדיקות הגבלת חופשה העיסוק, תוך שנקבע שדוגמאות אלו אינן מהוות רשימה סגורה.
5. הגבלת העיסוק איננה בבחינת 'עונש' המוטל על עובד, איננה תחליף לפיצוי כספי בגין נזקים שנגרמו למעסיק, ואף איננה אמצעי למניעת תחרות או צמצומה, מכאן שלאחר שחולפת תקופת ההגבלה הסבירה – אין עוד הצדקה להטלתה.
6. הגבלה על זכותו של עובד לעבור ממקום עבודה אחד למשנהו פוגעת גם בתחרות החופשית.
7. הגבלה על חופש העיסוק צריכה להיעשות בכל מקרה לאור שיקולים של סבירות ומידתיות ובשים לב לנסיבות כל מקרה הנדון.
8. חובות תום הלב והאמון – החלות גם לאחר סיום יחסי העבודה- יש בהן כדי להוות בסיס להטלת הגבלת עיסוק במקרים המצדיקים זאת, גם ללא תניה חוזית מפורשת.
9. פניה של עובד לשעבר ללקוח של מעסיק בקשר עם עסקה שנבנתה ונתגבשה במועד היותו עובד בחברה הינה בניגוד לחובת תום הלב וחובת הנאמנות בהן חב עובד.
10. אחד השיקולים המרכזיים אותם על בית הדין לבחון בדונו בסוגיית הגבלת עיסוק, הוא עניין תום הלב וחובת האמון המיוחדת החלים ביחסי עבודה. הפרת חובות אלה יכולה להוות בסיס להגבלת עיסוק אף ללא קיומה של התחייבות מפורשת לאי תחרות.
11. "סוד מסחרי" אינו מילת קסם.
12. רשימת ספקים או לקוחות כ"סוד מסחרי".
13. רשימת לקוחות לא באה בגדר סוד מסחרי מקום שהחברה מפרסמת שמות לקוחותיה ברבים.
14. ידע כללי כישורים ומיומנות מקצועית אשר נרכשו במהלך העבודה אינם בגדר סוד מסחרי.
15.  שימוש במידע שאינו מגיע לכדי סוד מסחרי, עשוי להיחשב במקרים מתאימים כהפרה של חובות האמון ותום הלב וביתר שאת מקום בו מדובר בעובד בכיר.
16. הגבלות על חופש העיסוק במהלך תקופת העבודה לעומת ההגבלות לאחר תום יחסי העבודה.
17.  לבית הדין לעבודה סמכות ליתן צו לחיפוש ותפיסת נכסים על פי חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט- 1999.

פירוט העקרונות –הגבלת חופש העיסוק

א. ביחסי עבודה לעובד זכות תת חוקתית לחופש העיסוק, בהיותה משקפת ערך יסוד המגולם בזכות החוקתית לחופש העיסוק, עם זאת, זכות העובד לחופש העיסוק אינה מוחלטת.

בעניין דן פרומר וצ'ק פוינט טכנולוגיות תוכנה בע"מ¹  נקבע כי מכוח תקנת הציבור, לעובד זכות תת חוקתית לחופש העיסוק, בהיותה משקפת ערך יסוד המגולם בזכות החוקתית לחופש העיסוק. עם זאת, זכות העובד לחופש העיסוק אינה מוחלטת, ויש לאזנה אל מול האינטרסים הלגיטימיים של המעסיק המצדיקים מתן תוקף להגבלתה הן במהלך תקופת העבודה והן לאחריה.

ב. אינטרס של מעסיק למנוע מעובדו לשעבר להתחרות בו, מבלי שהדבר נועד להגן על אינטרסים לגיטימיים אחרים, כגון : שמירת סוד מסחרי ורשימת לקוחות, אינו בבחינת אינטרס לגיטימי מוגן.

האמור נפסק בעניין משה סער ואח'².

בעניין מיכאל דקר³ ביה"ד פסק כי במקרה דנן יש למבקשת-חברת עורכי דין, אינטרס לגיטימי בר הגנה – השקעה אדירה בפלטפורמה שיווקית. מאידך, המשיבים התחייבו שאין בידם מסמכים וקבצי מחשב של המבקשת, שאין בידם בדיקות מקדמיות של המבקשת, שלא יפנו ללקוחות שחתמו עם המבקשת הסכם שכר טרחה וכי לא ישדלו את עובדי המבקשת לבוא לעבוד עם המשיב. באיזון בין הדברים, ברמת הראיות לכאורה שהוצגו, די בכך כדי להקנות למבקשת את ההגנה הנדרשת בהשקעתה.

ג. תניה חוזית בין מעסיק לעובד, המגבילה את חופש העיסוק של העובד לאחר סיום עבודתו בלא להגן על "אינטרסים לגיטמיים" של המעסיק היא בטלה בהיותה נוגדת את "תקנת הציבור".

האמור נפסק בעניין גירית בע"מ⁴.  עוד נפסק שם כי האינטרס הלגיטימי של המעסיק הנותן תוקף לתניה המגבילה את חופש העיסוק של העובד הוא אינטרס "קנייני" או "מעין קנייני" של המעסיק בסודותיו המסחריים וברשימת לקוחותיו, וכי שעה שמדובר בהפרת אמון מוגברת של בכירים, אזי גובר האינטרס הקנייני של המעסיק וניתן ליתן תוקף להתחייבות חוזית להגבלת העיסוק⁵.

בעניין יוסי מימרן⁶ נקבע שאין לאכוף תניה שנקבעה בהסכם התקשרות עם העובדת שעניינה תשלום תמורה למעסיק מהכנסותיה ממקצוע התיווך במשך 18 חודשים לאחר מועד הפסקת העבודה, כמעין תמורה בדיעבד על ההכשרה למקצוע. נפסק כי התמורה עולה על השכר שקיבלה העובדת בתקופת עבודתה באופן המעורר שאלה אם ההסדר עומד בקנה אחד עם הוראות חוק שכר מינימום, וכי הוראת החוזה פוגעת בזכות היסוד של העובדת לחופש עיסוק בתקופה שלאחר סיום עבודתה באופן החורג מהגנה על אינטרס לגיטימי של המעסיק, שכן יש בה כדי לקשור אותה למעסיק למשך תקופה לא מבוטלת לאחר סיום ההתקשרות בין הצדדים, תוך פגיעה ביכולתה למצות את כושר השתכרותה, וכל זאת מבלי שהוכח כי המעסיק השקיע משאבים משמעותיים בהכשרה ייחודית שלה בתקופת העסקתה הקצרה באופן המצדיק זאת, או באופן החורג מהדרכה כללית הניתנת לכל עובד.

ד. בעניין צ'יק פוינט ניתנו דוגמאות ל"אינטרס לגיטימי" המצדיקות הגבלת חופשה העיסוק, תוך שנקבע שדוגמאות אלו אינן מהוות רשימה סגורה.

בפרשת דן פרומר וצ'ק פוינט טכנולוגיות תוכנה בע"מ¹ הנשיא ס. אדלר מנה דוגמאות ל"אינטרס לגיטימי" כדלקמן: שימוש בפטנט רשום או בזכויות יוצרים;  שימוש שלא כדין בסודות מסחריים; המעסיק השקיע משאבים מיוחדים בהכשרת העובד ונקבעה בחוזה ביניהם התחייבות של העובד לעבוד פרק זמן מינימלי אצל המעסיק; העובד קיבל תמורה מיוחדת עבור התחייבותו שלא להתחרות במעסיק עם תום יחסי העבודה ביניהם;  בחינת תום הלב וחובת האמון בין הצדדים מחייבת אכיפת התניה. כאשר הודגש כי אין זו רשימה סגורה⁷.

כמו כן נפסק כי נוכח פערי הכוחות בין עובד למעסיקו "אין ליתן תוקף לתניות מסוימות בחוזה עבודה אישי, שיש להניח שעובד סביר לא היה מסכים להן מרצונו החופשי"⁸.

בעניין עו"ד זהבית מקונן⁹ נקבע משלא נשלח עובד להכשרה חיצונית, וכל הכשרתו נעשית במהלך תקופת עבודתו, אין להתייחס להכשרה שכזו כאל "הכשרה מיוחדת" המצדיקה הגבלת חופש העיסוק של העובד.

בעניין ד"ר תם הופ¹⁰ בית הדין הארצי לא מצא פסול לכאורה לראות באופציות שהתקבלו במהלך יחסי העבודה כ"תמורה מיוחדת" בגין התחייבות המועסק לאי תחרות.

מראה מקום

1. ע"ע 164/99 דן פרומר וצ'ק פוינט טכנולוגיות תוכנה בע"מ נ' רדגארד בע"מ, פ"ד לד(1999) 294↩↩
2. ע"א 6601/96AES System Inc. ‎‏ ואח' נ' משה סער ואח', פ"ד נד(3) 850; ראו גם ע"ע 1055/01 אירוקה אינטרנשיונל בע"מ נ' אנתוני קורי ואח', 6.3.01↩
3. סע"ש (תל אביב-יפו) 7060-03-23 משרד עורכי דין מיכאל דקר נ' טל אופיר 12.3.23↩
4. ע"ע 189/03, 201/03  גירית  בע"מ נ' מרדכי אביב ואח', פד"ע לט 728↩
5. והשוו: עע (ארצי) 27122-12-13‏ ‏ צעצועי דורון, שותפות רשומה נ' יעקב פרנציס, 15.1.17 – שם נפסק כי המעסיקה לא הוכיחה אינטרס לגיטימי להגביל את עיסוקם של העובדים↩
6. ע"ע (ארצי) 36309-11-20 יוסי מימרן נ' רביד אלימלך 5.7.21↩
7. ראו גם ע"ע 15/99 דיירקס מערכות רפואיות בע"מ נ'  אבנר ספקטור, מיום 21.4.2005↩
8. ראו עוד בהקשר זה – ע"ע 292/99 עדי עמיחי וניו פארם דראגסטורס בע"מ נ' חברת יוסי גולדהמר וסופר פארם (ישראל) בע"מ, פד"ע לה 204↩
9. סע"ש (באר שבע) 12045-03-17 עו"ד זהבית מקונן נ' חב' יניב אידל ושות' מיום 1.2.21↩
10.   בר"ע (ארצי) 34180-03-23 ד"ר תום הופ נ' קורה איי אי בע"מ 23.3.23↩