חוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958
הגדרות
1.בחוק זה –
"שכר עבודה" – לרבות תשלומים בעד חגים, פריון עבודה ושעות נוספות ותשלומים אחרים המגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו;
"שכר מולן" – שכר עבודה שלא שולם עד ליום הקובע;
"קופת גמל" – קופת חולים, קופת תגמולים, קרן פנסיה או ביטוח או קרן או קופה כיוצא באלה שהעובד חבר בה, או קופת גמל כמשמעותה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה שהמעסיק והעובד או המעסיק בלבד חייבים לשלם לה מכוח הסכם קיבוצי או צו הרחבה, או מכוח חוזה עבודה או הסכם אחר בין העובד והמעסיק שניתנה להם הסכמת קופת הגמל וכן קופת גמל כאמור שמטרתה ביטוח העובד ושאיריו שהעובד בלבד חייב לשלם לה מכוח הסכם קיבוצי או צו הרחבה או תאגיד ששר העבודה אישר תשלום לו לענין סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963;
"היום הקובע" – היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה או הקצבה לפי סעיפים 9, 10, 11, 13, 14 ו-16(ב), לפי הענין, ולגבי עובד שירות בעבודת משק לפי סימן ב'1 לפרק ו' של חוק העונשין, תשל"ז-1977 – היום העשרים ואחד שלאחר המועד האמור;
"הפרשי הצמדה", לגבי תקופה פלונית – הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפי שיעור עליית המדד מן המדד שפורסם לאחרונה לפני תחילת התקופה עד המדד שפורסם לאחרונה לפני סוף התקופה.

א. מהו שכר עבודה

חוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958
"שכר עבודה" – לרבות תשלומים בעד חגים, פריון עבודה ושעות נוספות ותשלומים אחרים המגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו;

החוק קובע כי שכר עבודה כולל תשלומים בעד חגים, פריון עבודה ושעות נוספות ותשלומים אחרים המגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו.

אף הפרשי שכר המגיעים לעובד הינם בגדר "שכר עבודה".

ב. שכר משולם רק עבור תקופת עבודה או שהעובד העמיד עצמו לרשות העבודה

שכר עבודה הינו תשלום המשולם לעובד ובתנאי שמתקיימים יחסי עובד-מעביד בין הצדדים.

תשלום תמורת הודעה מוקדמת בגין התקופה שבה העובד עומד לרשות עבודה יחשב ל"שכר עבודה" בניגוד לתשלום פדיון הודעה מוקדמת או לתשלום המשולם בגין אי מתן הודעה מוקדמת כדין, אשר לא יחשבו ל"שכר עבודה".

כך גם שכר עבודה משולם בעד הזמן שבו העובד העמיד עצמו לרשות המעסיק.

מנגד, עובד שהתייצב לעבודה שלא הוצעה לו – כאילו לא התייצב כלל ולא יהיה זכאי לשכר עבודה.

תקופת ניסיון תחשב לתקופת עבודה המזכה בשכר עבודה.

ג. השעיה

תשלום המשתלם בתקופת השעיה מכח חוק, הסכם קיבוצי או חוזה אישי אינו מהווה שכר עבודה.

ד. הבדל בין שכר לזכויות נילוות

שכר עבודה במשמעות הרחבה הוא כל תמורה בכסף או בשווה כסף שעובד מקבל ממעבידו תמורת חבותו מהיחסים החוזיים שביניהם להבדיל מתשלומים עקיפים שאינם לידי העובד והם בגדר יציאות עבודה.

כך תשלום מעביד לעובדו בעד ימי חג ושבת, חופשה, מחלה, ימי כוננות, "ימי גשר" וכיוצא באלה מצבים שבהם אין העובד "עובד ממש", הם בגדר "שכר עבודה", זאת, להבדיל מזכויות נלוות אשר לא יהוו "שכר עבודה". המושג זכויות נלוות כולל מיגוון של טובות הנאה שלהן זכאי העובד, בנוסף לשכר עבודה, כגון חופשות למיניהן, תגמולי פרישה, משכורת 13, מענקי חגים והטבות בעין – ארוחות, ביגוד, ספרות מקצועית וכיוצא באלה. המשותף לכל אלה הוא, שהם באים למטרה מסוימת או מטעם מסוים, שאין הם קשורים ישירות בעצם ביצוע העבודה, אלא רק נלווים לה.

חזרי הוצאות אינן בגדר שכר עבודה, ככל שאינן בגדר פיקציה.

ה. השכר נקבע בהתאם להסכמות הצדדים ובלבד שלא יפחת משכר מינימום

ככלל, מעבר לחובת תשלום שכר מינימום, המחוקק נמנע מלהתערב באוטונומיה בין הצדדים ליחסי העבודה לקביעת גובה שכר העבודה.

ו. בחינה לפי המטרה

במידה ובהוראות החוק לא נקבע האם תשלום מהווה "שכר עבודה", בחינת מעמדו של תשלום – האם בגדר "שכר עבודה" אם לאו – תעשה בהתאם למהות התשלום ולמטרתו.

ז. שכר ראוי בהעדר הסכמה

כאשר לא הוסכם על גובה שכר העבודה, לא במפורש ולא מכללא, לא בהסכם אישי ולא בהסכם קיבוצי, יהיה העובד זכאי ל"שכר ראוי", כאשר עליו הנטל להוכיח מהו "שכר ראוי".

ח. תשר

תשר כספי בענף המסעדנות יחשב כהכנסה השייכת למסעדה, וכל הכנסה של מלצר מהתשר הינה בגדר שכר עבודה, בין אם התשר הועבר בקופת המעסיק ובין אם לאו.

ט. תקופת חניכות והכשרה

זכאותו של "חניך" בתקופת הכשרה ל"שכר עבודה" תעשה בהתאם להכרעה האם הינו בגדר "עובד" או שמא הוא עוסק ברכישת ידע או כישורים מקצועיים לרווחתו ולצרכיו האישיים שלא במסגרת עבודה. הכשרת עובד לעבודה במשך תקופה משמעותית – תזכה בשכר עבודה גם אם המועמד לעבודה לא התקבל לעבודה.

קורס המהווה "מבחן מיון" בלבד לקראת קבלה לעבודה אינו מזכה בשכר, ובלבד שמשכו ואופיו תואמים מיון לקראת המשרה אליה הציג העובד מועמדותו. השתתפות עובד

מתמחה יהיה זכאי לשכר עבודה, גם מקום בו נתן הסכמתו להיות מועסק ללא שכר.

י. עמלות

עמלות נחשבות לשכר קבלני שהינו שכר לכל דבר ועניין.

במקרה שבו עובד טוען שביצע עסקאות המזכות אותו בעמלות, על המעסיק להוכיח שאותן עסקאות לא הגיעו לכדי מימוש בפועל, אחרת העובד – זכאי לשכרו.

יא. נקיבת השכר בסכומי ברוטו נטו

דרך המלך בנקיבת "שכר עבודה" היא נקיבתה בסכום "ברוטו", אך הצדדים רשאים להתנות על כך ולקבוע תשלום שכר ב"נטו".

על הטוען לתשלום שכר בנטו – מוטל נטל הראיה.

המעסיק לא יחוייב בהגדלת שכר ה"נטו" עליו סוכם במקרה של שינוי במדרגות המס שכתוצאה ממנה קטן סכום ה"ברוטו" שמשולם לעובד, אלא אם כן מדובר בשינויים מהותיים.

מקום בו סוכם על שכר עבודה בנטו, אך העובד הסתיר כי יש לו פנסיה החייבת במס, כך שהגילום של שכר הנטו יעלה על הסכום שיש לגלמו – ישא העובד בהפרשי המס.

בית הדין יפסוק על בסיס ערכי "ברוטו" גם כאשר הצדדים קבעו את השכר על בסיס "נטו".

כאשר מדובר בפסיקת פיצוי על הפרת חוזה עבודה, תיעשה הקביעה על סמך השכר "ברוטו".

יב. תוספת יוקר

הזכות לקבל תוספת יוקר הינה חלק מהשכר ואינה ניתנת לויתור, אף כי יכול ותהא נושא לפשרה.

יג. מנגנון שימור שכר למטבע זר

המנגנון שנקבע בחוק או בהסכמה על מנת לשמור על ערך הכסף (כולל הצמדה למטבע זר) תקף עד ליום התשלום, אלא אם נקבע אחרת במפורש.

מקום בו הוצמד שכר העבודה (או תנאי עבודה אחרים) להוראות חוזה אחר – יפורש מנגנון ההצמדה על פי הוראות החוזה החל על הצדדים באופן דווקני ומצומצם.

יד. נערת ליווי זכאית לשכר

ביחסים בין סרסור לנערת ליווי גלומים היבטים של יחסי עבודה גם לעניין החלת הוראות חוק הגנת השכר, ויש לזכות את נערת הליווי בשכר עבודהשכר מולן.

טו. מהו שכר מולן

חוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958
"שכר מולן" – שכר עבודה שלא שולם עד ליום הקובע;
"היום הקובע" – היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה או הקצבה לפי סעיפים 9, 10, 11, 13, 14 ו-16(ב), לפי הענין, ולגבי עובד שירות בעבודת משק לפי סימן ב'1 לפרק ו' של חוק העונשין, תשל"ז-1977 – היום העשרים ואחד שלאחר המועד האמור;
"שכר מולן" הוא שכר עבודה שלא שולם עד היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה או הקצבה לפי סעיפים 9, 10, 11, 13, 14 ו-16(ב) לחוק, לפי הענין, ולגבי עובד שירות בעבודת משק לפי סימן ב'1 לפרק ו' של חוק העונשין, תשל"ז-1977 – היום העשרים ואחד שלאחר המועד האמור.

שכר העבודה המולן הוא השכר שנשאר לאחר הניכויים שהמעביד חייב לנכותם או רשאי לעשות כן על פי חיקוק, ואף עשה זאת בפועל.

דוגמאות לאיזה שכר לא נחשב כשכר מולן ואינו מזכה בתשלום פיצויי הלנה –

1. כאשר לא שולם רכיב שכר, שתשלומו מותנה באישור – השכר יחשב כמולן רק ממועד מתן האישור.
2. גם כאשר לא נקבע שכר העבודה, ולא שולם שכר המינימום, הפרש השכר בין השכר ששולם לשכר המינימום – יחשב לשכר מולן. לעומת זאת, ההפרש בין שכר המינימום לבין ה"שכר הראוי" לא יחשב כשכר מולן.
3. ככל שמדובר בתשלום שלא נקבע מועד לתשלומו בהוראות חוק הגנת השכר – לא יחשב אותו תשלום כשכר מולן אלא יחשב כחוב של המעסיק לעובד במשמעותו הרגילה שבמשפט האזרחי.
4. תשלום שנפסק לעובד בעד תקופת אי-עבודה בעת שפוטר שלא כדין, איננו בגדר שכר עבודה ולא יחשב לשכר מולן.
5. תשלום בגין תקופת הודעה במהלכה מתקיימים יחסי עבודה, אשר לא שולם במועד, גם כאשר מעסיק ויתר על עבודתו בפועל של העובד, יחשב כשכר מולן. זאת, בניגוד לפדיון הודעה מוקדמת.
6. פדיון חופשה, אשר לא שולם במועד לא יחשב כשכר מולן, זאת, בשונה מתשלום דמי חופשה אשר לא שולם במועד ויחשב לשכר מולן.
7. תשלום המשתלם בגין תורנויות או כוננויות לא יחשב בגדר שכר מולן.

טז. קופת גמל

חוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958
קופת גמל" – קופת חולים, קופת תגמולים, קרן פנסיה או ביטוח או קרן או קופה כיוצא באלה שהעובד חבר בה, או קופת גמל כמשמעותה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה שהמעסיק והעובד או המעסיק בלבד חייבים לשלם לה מכוח הסכם קיבוצי או צו הרחבה, או מכוח חוזה עבודה או הסכם אחר בין העובד והמעסיק שניתנה להם הסכמת קופת הגמל וכן קופת גמל כאמור שמטרתה ביטוח העובד ושאיריו שהעובד בלבד חייב לשלם לה מכוח הסכם קיבוצי או צו הרחבה או תאגיד ששר העבודה אישר תשלום לו לענין סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963;

המונח "קופת גמל", על-פי הגדרתו בסעיף 1 לחוק הגנת השכר, כולל קופות פנסיה הפועלות על בסיס הדדי, ולצידן ביטוחי גמלה על בסיס אינדיבידואלי ("ביטוח מנהלים").

מקום בו התשלומים נעשים מכוח חוזה עבודה, להבדיל מהסכם קיבוצי, נחשבת קופה כ"קופת גמל" לעניין חוק הגנת השכר רק כאשר הקופה נתנה את הסכמתה לחוזה העבודה המחייב העברת תשלומים אליה.

כדי לראות תוכן רשימה זו עליכם לרכוש מנוי שנתי

למידע ורכישה >>

רכשתם כבר מנוי?

התחברו >>