• חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998

• החלת הוראות חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה
• 13 (א)  הוראות סעיפים 5, 9(א) ו-(ג), 11, 13, 14, 16, 17, 18 ו-21(א) או (ג) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988, יחולו על הוראות פרק זה, בשינויים המחויבים לפי הענין.
• (ב)  הוראות סעיף 9(ג) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988, כפי שהן מוחלות בסעיף קטן (א), והוראות סעיף 15(ד) לחוק זה, לא יחולו על נתבע או נאשם, לפי העניין, אם המידע נדרש כאמור באותם סעיפים לשם אחד מאלה:
  (1)   מילוי אחר הוראה לפי כל חוק לעניין התאמות כהגדרתן בסעיף 8(ה), לאנשים עם מוגבלות, או לעניין ייצוג הולם או העדפה מתקנת לאנשים עם מוגבלות;
• (2)   פעולה בהתאם לתכנית לקידום שוויון בעבודה שמעסיק פועל לפיה, או שמשרד ממשלתי אישר או שהוא מממן באופן מלא או חלקי, הכוללת הוראות בדבר התאמות כאמור בפסקה (1) או העדפה מתקנת בקבלה לעבודה או בקידום בעבודה של אנשים עם מוגבלות.

בעת יישומו של סעיף 8 לחוק שוויון זכויות ראוי ונכון להסתמך על הפסיקה הענפה העוסקת בהוראת סעיף 2 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח- 1988.

ההתאמות המהווה חידוש משמעותי בחוק שוויון זכויות, דומה נוסחו של סעיף 8 לחוק לנוסחו של סעיף 2 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, האוסר על הפליה בתעסוקה מחמת מין, נטייה מינית, מוצא, גזע, דת, מעמד אישי, גיל ועוד;  ממילא, ניתן וראוי להסתמך בעת יישומו של סעיף 8 לחוק שוויון זכויות גם על הפסיקה הענפה העוסקת בסעיף 2 לחוק שוויון ההזדמנויות, בשינויים המחויבים.

בית הדין הארצי לעבודה הדגים כי לעניין סעיף 2(ב) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח- 1988, הקובע כי "רואים כהפליה גם קביעת תנאים שלא ממין העניין" בדומה לסעיף 8(ב) לחוק שוויון זכויות, נקבע כי גם הפליה תוצאתית, שאינה ישירה אך נובעת מקביעת תנאים המשליכים באופן שונה על הקבוצה המוגנת, היא אסורה לפי החוק¹.

מראה מקום

1. ראו סעיף 54 לפסק הדין וההפניות שם לפסיקות בית המשפט העליון בדנג"צ 4191/97 אפרים רקנט ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד נד (2000) 330 (5) ; ע"ע 203/09 רשת הגנים של אגודת ישאל נ' שמחה בוסי ואח', 2.10.11. דברים דומים נקבעו בבג"ץ 6069/10 רמי מחמלי  נ' שירות בתי הסוהר ואח', 8.5.14↩