עולם העבודה | ספטמבר 8, 2021

תמצית הכללים הנוגעים לסעיף 17(א) לחוק

  1. תנאי בסיסי לזכאות לתשלום פיצויי הלנה הוא כי מדובר בשכר מולן.
  2. תכליתם של פיצויי ההלנה היא להרתיע את המעסיק מהלנת שכר העובד או מתשלום פיצויי הפיטורים באמצעות הפיכת ההלנה לבלתי כדאית כלכלית.
  3. כדי לזכות בפיצויי הלנת שכר, על העובד לתבוע אותם באופן מפורש.
  4. המחוקק מצא להסדיר בחוק מיוחד את נושא תשלום המשכורת לעובדים במועד, ולא קבע כל הוראה לעניין מתן צוים זמניים. לפיכך, לא ינתן צו עשה כאשר קיימת הוראת חוק המפצה את העובד כספית בגין אי תשלום השכר במועדו.
  5. זכאות לפיצויי הלנה, תקום גם במקרה שבו העובד לא נפגע מהאיחור בתשלומי השכר, שכן אין המדובר בפיצוי על נזק שיש להוכיחו אלא על סנקציה מכוח החוק. משכך, אין כל רלוונטיות לשאלה אם העובד נפגע מהאיחור בתשלומי השכר.
  6. פיצויי הלנה בעד שכר מולן מגיעים לעובד במשכורת החל מתחילת החודש שאחרי החודש שעבורו משתלם השכר, ולא מחלוף היום הקובע.
  7. הימנעות עובד מדרישת שכר אינה מאיינת את זכותו לפיצויי הלנת שכר.
  8. חישוב פיצויי ההלנה יעשה על בסיס שכר העבודה המגיע לעובד לאחר שניכו ממנו בפועל כל סכום המותר בניכוי מהשכר.
  9. כאשר היום האחרון לתשלום השכר נופל ב"יום המנוחה" – יש לשלם את השכר יום קודם לאותו היום.
  10. פיצויי הלנה ראוי לפסוק אך ורק על סכום קצוב ולא על "הצהרה" על פיה חייב מעביד לשלם שכר לעובדו.
  11. כל תשלום ששולם לעובד שנפסקו לו פיצויי הלנה, יש לזקוף תחילה על חשבון קרן החוב.
  12. אין מניעה לפסוק פיצוי הלנת שכר גם בעד הזמן שלאחר הגשת התביעה.
  13. מסירת המחאה דחויה לא תחשב לתשלום בפועל.
  14. אין לראות בשליחת המחאה, בצירוף מכתב לפיו עם פרעונה העובד מוותר על זכויותיו, כתשלום או הצעת תשלום הפוטרת מעסיק מפיצויי הלנה, שכן הפרעון היה מותנה בתנאי שהעובד לא היה חייב להסכים לו, ומטרתו ­לחסום את העובד מלהגיש תביעה.
  15. הפקדת סכום בקופת בית-הדין, ללא הוראה להעמיד את הסכום המופקד לרשות העובד, אינה מפסיקה את מרוץ ההלנה.
  16. שלילת חלק משכר המינימום תוך ביצוע עבירה פלילית על חוק שירות התעסוקה – תחייב את המעסיק בפיצויי הלנה.
  17. ההוראות בדבר פיצויי הלנה הקבועות בחוק הגנת השכר חלות הן על "שכיר" והן על "נבחר ציבור".
  18. מקום בו משולמות תוספות שכר לתקופה רטרואקטיבית, בהתאם להסכם חדש, אין המדובר בהלנת שכר, שכן הזכות לתשלום קמה עם תחילת ההסכם החדש.
  19. שיק שנמסר על-ידי מעסיק לעובד ולאחר שלא כובד הוגש להוצאה לפועל – סכום השיק ישא הפרשי הצמדה וריבית מכח חוק הוצאה לפועל, ולא ישא פיצויי הלנה.
  20. על דרך ההמעטה יש לומר כי הלנת שכר של עובדי גופים שלטוניים הינה בלתי ראויה ובלתי תקינה.
  21. זכותו של עובד לפיצויי הלנה אינה יכולה להוות נושא לבוררות מכח חוק הבוררות.

תמצית הכללים סעיף 17(ב)  לחוק –  פיצויי הלנה הם חלק משכר העבודה

  1.  פיצוי הלנת שכר יהיה לכל דבר, פרט לענין סעיף זה, חלק משכר העבודה.
  2. בפסיקה כי פיצוי הלנת השכר בשיעור קבוע יתווסף אוטומטית לשכר המולן ויהווה חלק משכר העבודה, אלא אם כן הופחתו או בוטלו מכח הוראת סעיף 18. אולם, שימו לב שפיצויי הלנה אינם חלק מהשכר הקובע לפסיקת פיצויי הלנה.

[/wcm_restrict] 

פירוט הכללים הנוגעים לסעיף 17(א) לחוק

א. תנאי בסיסי לזכאות לתשלום פיצויי הלנה הוא כי מדובר בשכר מולן.

שכר מולן הוגדר בסעיף 1 לחוק והנכם מופנים לאמור שם.

ב. תכליתם של פיצויי ההלנה היא להרתיע את המעסיק מהלנת שכר העובד או מתשלום פיצויי הפיטורים באמצעות הפיכת ההלנה לבלתי כדאית כלכלית.

מטרתן של הוראות החוק העוסקות בפיצויי הלנה היא להבטיח ששכר העבודה ישולם במועדו. החוק הוא בעיקרו מניעתי, ומטרתו ליצור מצב שבו לא ישתלם למעסיק להלין את שכרו של העובד. אין מדובר בריבית או בפיצוי על נזק במשמעות החוזית או הנזיקית, אלו הם למעשה פיצויים1.

ג. כדי לזכות בפיצויי הלנת שכר, על העובד לתבוע אותם באופן מפורש.

אין בית הדין מוסמך לפסוק פיצויי הלנה אלא מקום שתובעים אותם, ואם בכתב התביעה הגביל עצמו עובד לפסיקת פיצויי הלנה מיום הגשת התביעה, לא יפסוק בית-הדין פיצויי הלנה מיום היווצר העילה2.

בעניין אלרשק3 העובד לא תבע הלנת שכר בכתב התביעה עצמו, אלא רק בכותרת של "מהות ההליך" ולמרות זאת בית הדין האזורי לעבודה פסק כי אם המעסיקה לא תשלם בתוך מועד מסויים, היא תחוייב בפיצויי הלנה. בפסיקת בית הדין הארצי נפסק כי בית הדין האזורי לא היה מוסמך לפסוק סעד של פיצויי הלנה אשר לא נתבע על-ידי התובע.

ד. המחוקק מצא להסדיר בחוק מיוחד את נושא תשלום המשכורת לעובדים במועד, ולא קבע כל הוראה לעניין מתן צוים זמניים. לפיכך, לא ינתן צו עשה כאשר קיימת הוראת חוק המפצה את העובד כספית בגין אי תשלום השכר במועדו.

האמור נפסק בעניין עמיחי סגל4.

ה. זכאות לפיצויי הלנה, תקום גם במקרה שבו העובד לא נפגע מהאיחור בתשלומי השכר, שכן אין המדובר בפיצוי על נזק שיש להוכיחו אלא על סנקציה מכוח החוק. משכך, אין כל רלוונטיות לשאלה אם העובד נפגע מהאיחור בתשלומי השכר.

ראו לעניין זה הנפסק בעניין ניר רענן, עו"ד5 – שם נקבע כי חבר קיבוץ זכאי לפיצויי הלנה גם כאשר הקיבוץ דואג לכל מחסורו ולא נגרם לו נזק מההלנה.

כדי לראות תוכן רשימה זו עליכם לרכוש מנוי שנתי
רכשתם כבר מנוי?

מראה מקום

  1. עע (ארצי) 1242/04 עיריית לוד נ' אבלין דהן יו"ר ארגון עובדי לוד, 28.7.2005; עע (ארצי) 43694-12-11‏ ‏ חברת אפי אבטחה בע"מ נ' יעקוב (קובי) מרדכי, 28.8.2017; ע"א 9555/02 זידאן נ' ברית פיקוח לקואופרציה החקלאית העובדת בע"מ, פ"ד נט(1) 538; דיון (ארצי) מח/13-3 המועצה המקומית ירוחם נ' וולינסקי מריק, פ"ד יט(1) 353; דיון (ארצי) מד/3-73 דינה טל נ' שירותי כימאויר – אגודה שיתופית חקלאית בע"מ,  טז(1) 203; דב"ע נג/3-137 עיזבון המנוח יצחק ידידיה ז"ל נ' יוסף בלומנפלד, פד"ע כו 557 (1994); דב"ע נו/62-5 תע"ש- תעשיות לישראל בע"מ נ' קרן השתלמות למהנדסים בע"מ, פד"ע לא 449
  2. דיון (ארצי) שן/3-90 שופרסל בע"מ נ' פאני קייטנבג, כב(1) 022; דיון (ארצי) לב/15-3 אמנים מאוחדים בע"מ נ' אברהם סמו, פ"ד ג(1) 468; דיון (ארצי) 3-22/לא ציק ליפוט נ' חיים קסטנר, ג(1) 215
  3. ‏ עע (ארצי) 684-09‏ ‏ מנהלת הוואקף המוסלמי נ' ערב אלרשק, 3.3.2013
  4. דיון (ארצי)  נא/195-3 תובנה מכונות תרגום בע"מ‎ ‎נ' עמיחי סגל‏, פ"ד כג(1) 274
  5. עע (ארצי) 18/03‏ ‏ ניר רענן, עו"ד נ' עו"ד דגני שפירא ושות'‏, 12.9.06

מאמרים קרובים