• חוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958

• פנקס שכר ותלוש שכר
• 24. (א)  מעסיק חייב לנהל פנקס שכר ולמסור לכל עובד, בכתב, תלוש שכר; בחוק זה –
• "פנקס שכר" – פנקס בדבר שכר העבודה המגיע לעובדים ופרטי השכר ששולם להם;
• "תלוש שכר" – רישום נתונים מתוך פנקס השכר, המפרט את פרטי השכר ששולם לעובד.
• (ב)  פרטי השכר בפנקס השכר ובתלוש השכר יכללו את הפרטים המנויים בתוספת.
• (ג)   הרישום בפנקס השכר ומסירת תלוש השכר לעובד ייעשו לא יאוחר מהיום הקובע.
• (ד)  הוראות סעיף זה לא יחולו על יחיד לגבי עובדו שאותו הוא מעסיק שלא במסגרת עסקו או משלח ידו, זולת אם שר התעשיה המסחר והתעסוקה, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, קבע אחרת לגבי סוגי מעסיקים או עובדים כאמור ובתנאים ובדרך שקבע.
• (ה)  שר התעשיה המסחר והתעסוקה רשאי, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגוני מעבידים שהם לדעת השר יציגים ונוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת –
• (1)   לשנות, בצו, את התוספת;
• (2)   לקבוע דרכי מסירה מיוחדות של תלושי שכר, לסוגי מעסיקים או עובדים.

• תקנות הגנת השכר (דרכים מיוחדות למסירת תלושי שכר), תשע"ז-2017

• בתוקף סמכותי לפי סעיפים 24(ה)(2) ו-31 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגוני מעבידים שהם יציגים ונוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
• הגדרות
• 1 בתקנות אלה –
•  "אתר אינטרנט מאובטח מטעם המעסיק" – אתר אינטרנט המשמש את המעסיק שמתקיימים בו שני אלה:
• (1)   הוא מאפשר גישה למידע השמור בו לעובד לאחר שהעובד זוהה באופן אישי, תוך שימוש באמצעי זיהוי המזהים אותו ומאמתים את הרשאתו לגשת למידע, ומתעד גישה כאמור;
• (2)   הוא נוקט, באורח סדיר, אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה אליו ומפני שיבוש בעבודתו, העלולים להביא לגישה לא מורשית אל המידע, ומתעד אירועים העשויים להצביע על חדירה או שיבוש כאמור;
•  "כתובת דואר אלקטרוני מטעם המעסיק" – כתובת דואר אלקטרוני שיוחדה לעובד במערכת הדואר האלקטרוני מטעם המעסיק, ונמצאת בשימושו הבלעדי של העובד;
  "כתובת דואר אלקטרוני פרטית" – כתובת דואר אלקטרוני המשמשת את העובד, שאינה כתובת דואר אלקטרוני מטעם המעסיק;
• "מידע" – כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995;
•  "מערכת דואר אלקטרוני" – מערכת המשמשת להעברת מסרים אלקטרוניים, שמתקיימים בה כל אלה:
  (1)   היא מספקת לשולח אישור על הגעה או אי-הגעה של כל מסר אלקטרוני ששלח אל כתובת הדואר האלקטרוני של הנמען במערכת;
  (2)   היא מאפשרת גישה למידע הנשמר בה לבעל כתובת הדואר האלקטרוני בלבד לאחר שהוא זוהה באופן אישי, תוך שימוש באמצעי זיהוי המזהים אותו ומאמתים את הרשאתו לגשת למידע, ומתעדת גישה כאמור;(3)   היא נוקטת, באורח סדיר, אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה אליה ומפני שיבוש בעבודתה, העלולים להביא לגישה לא מורשית אל המידע, ומתעדת אירועים העשויים להצביע על חדירה או שיבוש כאמור.
  דרכי מסירה מיוחדות
  2. (א)  הסכים העובד, בכתב, לפי טופס ההסכמה שבתוספת שלא לקבל את תלוש השכר בדרך של דפוס, רשאי המעסיק שלא למסור לעובד את תלוש השכר בדרך האמורה אלא למסור לו את תלוש השכר באחת או יותר מן הדרכים המפורטות להלן, והכול בכפוף לתקנות אלה ובלבד שבכל אחת מן הדרכים תלוש השכר ניתן להדפסה:
  (1)   שליחת התלוש לכתובת דואר אלקטרוני מטעם המעסיק, באמצעות מערכת הדואר האלקטרוני; המעסיק ימסור לעובד פרטים על זהות מפעיל מערכת הדואר האלקטרוני, אם המערכת אינה מופעלת על ידו;(2)   באמצעות אתר אינטרנט מאובטח מטעם המעסיק שאליו יכול העובד להיכנס עם סיסמה אישית ראשונית שמסר לו המעסיק, ושבו יוכל לצפות בתלוש השכר; המעסיק ימסור לעובד פרטים על זהות מפעיל אתר האינטרנט המאובטח, אם האתר אינו מופעל על ידו;(3)   שליחת התלוש לכתובת דואר אלקטרוני פרטית של העובד; העובד ימסור למעסיק את כתובת הדואר האלקטרוני הפרטית, ורשאי הוא להודיע למעסיק על החלפתה בכל עת, ובלבד שהעובד חתם מחדש על טופס ההסכמה שבתוספת.
  (ב)  עובד רשאי, בכל עת, לחזור בו בכתב ובכלל זה באמצעות הודעת דואר אלקטרוני מהסכמתו למסירת תלוש השכר באחת מהדרכים שנקבעו בתקנת משנה (א), והמעסיק יפעל לפי הודעתו החל בחודש שלאחר החודש שבו הודיע העובד כאמור.
  (ג)   על מסירת תלוש שכר לפי הדרך שנקבעה בתקנת משנה (א) יחולו ההוראות האלה:
  (1)   המסירה תיעשה לא יאוחר מהיום הקובע;
  (2)   במקרה של מסירה לפי תקנת משנה (א)(3), יודיע העובד, בכתב, ובכלל זה באמצעות הודעת דואר אלקטרוני בסמוך לאחר קבלת התלוש ולא יאוחר מ-5 ימים מהיום הקובע, על הגעה של תלוש השכר לידיו;
  (3)   לא קיבל מעסיק הודעה באמצעות מערכת הדואר האלקטרונית, חיווי מאתר האינטרנט המאובטח מטעם המעסיק, או בכתב מהעובד, על הגעה של תלוש השכר לידי העובד, בתוך 5 ימים מהיום הקובע, ימסור המעסיק לעובד את תלוש השכר מודפס במסירה חוזרת בתוך חמישה ימים נוספים, ולא יאוחר מעשרה ימים לאחר היום הקובע.
  גישה לתלושי השכר
  3. (א)  מעסיק שמסר לעובד את תלוש השכר באחת הדרכים הקבועות בתקנה 2(א) יאפשר לעובדו את קבלת תלוש השכר מודפס לתקופה שלא תפחת משבע שנים מהמועד הקובע למסירת התלוש לפי החוק.
  (ב)  נוסף על האמור בתקנת משנה (א) מעסיק שמסר תלוש שכר בדרך המפורטת בתקנה 2(א)(2) יאפשר גישה לתלוש השכר באמצעות אתר אינטרנט כמפורט בתקנה האמורה, לתקופה שלא תפחת מ-12 חודשים מהמועד הקבוע למסירת התלוש לפי החוק.
  שמירה על פרטיות העובד ואמיתות המידע
  4. (א)  העברת מידע ממעסיק לעובד לפי תקנות אלה תיעשה תוך שימוש באמצעים סבירים שיבטיחו כי הגישה לתלוש השכר והצפייה במידע שבו תהיה לעובד בלבד, או בהרשאתו, ולכל הפחות תוך שימוש בהצפנה של המידע ולאחר שיחתום העובד על ההצהרה המפורטת בחלק א' לטופס שבתוספת.
  (ב)  בחר העובד כי תלוש השכר יישלח אל כתובת דואר אלקטרונית פרטית לפי תקנה 2(א)(3), יחתום גם על ההצהרה שבחלק ב' לטופס ההסכמה שבתוספת ולפיה כתובת הדואר האלקטרוני הפרטית אכן משמשת אותו.(ג)   המעסיק ינקוט טכנולוגיה שמונעת שינויים בתלוש השכר הנמסר בדרכים הקבועות בתקנות אלה.
  תוספת
  תקנות 2(א) ו-4(א) ו-(ב))
  [טופס הסכמה לקבל תלוש שכר באמצעים אלקטרוניים]

• חוק הספנות (ימאים), תשל"ג 1973
  

  מתן תלוש שכר

• 1.  בעל כלי שיט חייב ליתן לאיש צוות פירוט של השכר ששולם לו ושל הסכומים שנוכו בתלוש שכר בהתאם להוראות סעיף 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958; השר ושר העבודה^[יקבעו בתקנות את הדרך והמועדים למתן הפירוט.

פירוט הכללים הנוגעים לסעיף 24 לחוק

א. יש לפרט בתלושי השכר את התשלומים באופן ברור ונהיר המאפשר מעקב אחר כל זכות וזכות.

בעניין אודר הנדסה-סטנילה צ'יפקיאן¹ נפסק כי  הכינוי "שונות" בתלוש השכר אינו מעיד על מהותו של התשלום ששולם לעובדים ולפיכך, יש לראות בו חלק משכר היסוד אלא אם יוכח אחרת על-ידי המעסיק.

ב. מקום בו ניתן לעובד תלוש שכר, חזקה שהוא משקף את המציאות, לפחות לגבי הסכום, אלא אם כן הוכח מעדויות אמינות אחרת.

האמור נפסק בעניין יוסף חוג'ירת².

לפיכך, הנטל להוכיח כי הנתון בתלוש השכר הוא פיקטיבי מוטל על העובד³.

ג. בהתאם לחזקות שבסעיף 7ב לחוק שכר מינימום, מקום בו המעסיק לא הציג רישום נוכחות, לא נתן לעובד תלוש שכר או לא הציג פנקס שכר על פי סעיף 24 לחוק – עליו להוכיח כי שילם שכר מינימום לעובד.

ראו האמור בעניין יהושוע פרחי⁴.

ד. אין ברישום החופשה בתלושי השכר כדי למלא את החובה למלא פנקס חופשה.

מפסק הדין בעניין דנמיקה⁵ עולה, כי לא די ברישום בתלושי המשכורת כדי לעמוד בחובת ניהול פנקס חופשה שנתית ולצורך כך יש לנהל פנקס נוסף אשר יכלול את הפרטים הרלוונטיים ובאותו מקרה דוחות נוכחות⁶.

ו. מעמדו של תלוש שכר מבחינה ראייתית

בעניי ןקפלן את לוי בע"מ gi⁷ נקבעו כללים באשר למשמעות הראייתית של תלושי השכר וכיצד היא משתלבת עם חובת מסירתה של הודעה לעובד. נקבע שבהתאם להלכה הפסוקה עוד טרם תיקון 24 לחוק הגנת השכר, תלושי השכר היוו ראיה לכאורה, הניתנת לסתירה, לנכונות האמור בהם (להבדיל מהתשלום על פיהם). עם זאת עסקינן בראיה לכאורה, שאינה שוללת את סמכות ביה"ד לקבוע כי האמור בתלושי השכר אינו משקף את המציאות נכוחה; בשים לב להיות תלושי השכר ראיה לכאורה, הרי שהנטל לסתור אותם עקב הסכמה חוזית שונה (שאינה עולה בקנה אחד עם הנתונים בתלוש השכר) מוטל על העובד, והוא אמור להעיד על כך ובמידת האפשר להביא ראיות התומכות בכך לרבות עדים נוספים.

כן נקבע כי לעיתים, עשוי מבנה התלוש לספק את הראיה הנדרשת להפרכת החזקה כי תלושי השכר מבטאים את ההסכמה החוזית, ולעיתים מבנה התלוש דווקא מחזק חזקה זו. יש לבחון כל מקרה לנסיבותיו. יתכנו מקרים בהם היקף הליקויים ועוצמתם נוטלים מכלל רכיבי התלוש את כוחם כראיה לכאורה. לצד זאת, ייתכנו מקרים שהפגמים הם בהיקף ממוקד או בעוצמה מופחתת באופן שהליקוי הקיים אינו נוטל מיתר הרכיבים את כוחם הראייתי.

בעניין מוחמד⁸ נפסק, כי חלק מקביעות ביה"ד האזורי בנושא גובה השכר אינן עולות בקנה אחד עם העקרונות שהותוו בעניין zerezgi, בין היתר, בעניין הפרת חובות רישומיות על ידי המעסיק וכי יש להחזיר את העניין להכרעתו המחודשת של ביה"ד האזורי, אשר ישמע את העדויות, כדי שיערוך בחינה מחודשת של טענות כל אחד מהעובדים בנפרד בראי נסיבות העניין, העקרונות שהותוו בעניין zerezgi והבהרות ביה"ד הארצי.

בעניין עבדאלה אבקר⁹ נקבע שבהלכת קפלן את לוי הובהר כי תלושי השכר הם אמנם ראיה לכאורה לנכונות האמור בהם (להבדיל מהתשלום על פיהם), אך ראיה זו ניתנת לסתירה, ובמקרים בהם מועבר נטל השכנוע למעסיק מכוח סעיף 5א' לחוק הודעה לעובד, יש לבחנם כחלק ממכלול הראיות. עוד הובהר כי כאשר תלושי השכר רשומים בעברית, לא ניתן לייחס לעובד זר הסכמה או ידיעה לאמור בהם מעצם קבלתם. במקביל נקבע כי גם אם לא ניתן לייחס לעובד הסכמה או ידיעה לאמור בהם – עדיין לא ניטל כוחם הראייתי כמשקף את דרך פעילותו (ולו לכאורה) של המעסיק בזמן אמת.

ז. התנערות מעסיק מהרשום בתלוש עקב טענה לטעות

בעניין יעקב פרץ¹⁰ נקבע כי כאשר מעסיק מבקש להתנער מרישום בתלוש השכר עליו להוכיח כי מדובר בטעות, ולא בהסכמה מודעת להיטיב עם העובד מעבר לדין או להסכם. אף אם ייקבע כי מדובר בטעות,  הרי שקביעת אופן ודרך תיקון טעות רישומית בתלוש השכר כפופה לשיקולי צדק, המקפלים בתוכם הגנה על אינטרס הסתמכות לגיטימי, ככל שבוסס, ואינה נעשית באופן טכני. במקרה  זה ניתן משקל לקבוע  בהסכם ההעסקה לצורך הכרעה אם מדובר בטעות.

ח בנסיבות בהן נקבע בפסק הדין, כי הוכח כי הנתבעת 1 לא מסרה לתובע, ביודעין, הודעה בכתב על תנאי עבודה וכי הנתבעת 1 לא מסרה לתובע, ביודעין, תלושי שכר, לאורך כל תקופת העסקתו, עבר נטל השכנוע למשיבים להוכיח קיומה של "הסכמה מפורשת וחד משמעית" לפיה נקבע לעובד שכר כולל, ועליהם לעמוד ברף ההוכחה הגבוה שנקבע בפסיקה המחייב הצגת "ראיות ברורות ומשכנעות" כדי להוכיח הסכמה אחרת.

ראו עניין אלמא הגוס¹¹. כן נקבע שדברים אלה מקבלים משנה תוקף לאור היותו של העובד עובד זר המשתייך לקבוצת עובדים מוחלשת לגביה קבע המחוקק חובת הגנה מוגברת, הכוללת, בין היתר, חובה ספציפית למעסיק להתקשר עם העובד בחוזה בכתב בשפתו, בגדרו יפורטו הרכיבים הכלולים בשכר ותשלומי המעסיק עבור תנאים סוציאליים.

בעניין Afte Amaniel נ' קפלן את לוי בע"מ¹² נקבע שהמעסיק יכול לעמוד בנטל המוטל עליו בדבר גובה השכר, בהעדר הצגת הוכחה על תנאי ההעסקה, גם באמצעות סתירות בעדות העובד המובילות לכך שתיקבע כבלתי מהימנה.

ו. טענה בדבר תלושי שכר פיקטיביים

בעניין Desale Zerezgi¹³ נקבע כי הטענה להיות התלושים פיקטיביים הינה טענה עובדתית, אותה יש לבחון, בין היתר, בראי החקיקה המסדירה את בהירותם וודאותם של תנאי ההעסקה והשפעתה על חלוקת נטלי השכנוע. מדובר בשני דברי חקיקה שונים: חוק הודעה לעובד וחוק הגנת השכר. משכך, מתעוררת שאלת היחס ביניהם, וזאת בשני היבטים: ההיבט האחד – ייחוס ידיעה או הסכמה (מכללא או בהתנהגות) לשכר ולתנאי עבודה כפי שהם משתקפים בתלוש השכר של העובד.

בהיבט זה יש להכריע בכל מקרה לפי נסיבותיו, ובכלל זאת ליתן משקל למיהות העובד, ידיעתו את השפה העברית, יכולתו להבין את תלושי השכר, ניסיונו בשוק העבודה וכיו"ב.

י. תנאי להקמת החזקה בדבר נכונות האמור בתלושי השכר הוא כי תלושי השכר אכן נמסרו לעובד.

ראו עניין צוהיב ג'ברין¹⁴.

יא. תלושי שכר אינם ראיה לביצוע תשלום בפועל

האמור נפסק בעניין צוהיב ג'ברין¹⁴.

בעניין אריה ארז¹⁵ נקבע שעל המעסיקה היה להוכיח כי שולמו לעובדים הסכומים המפורטים בתלושי השכר בעד הזכויות השונות.

יב. גם אם לא ניתן לייחס לעובד הסכמה או ידיעה לאמור בתלושים, עדיין לא ניטל כוחם הראייתי כמשקף את דרך פעילותו (ולו לכאורה) של המעסיק בזמן אמת. כן הודגש כי ניתן להיעזר במבנה התלוש בעת בחינת טענה להיותו פיקטיבי.

ראו בעניין Afte Amaniel נ' קפלן את לוי בע"מ¹⁶

מראה מקום

1. עע (ארצי) 6204-07-11‏ ‏ אודר הנדסה ובנין בע"מ נ' סטנילה צ'יפריאן, 8.12.2004↩
2. דיון (ארצי) מז/3-146 יוסף חוג'ירת נ' המוסד לביטוח לאומי, כ(1) 019; כן ראו דבע נו / 149 – 3‏ ‏ פבל רוזנבוים נ' עמישב שירותים בע"מ, 20.5.1996↩
3. עע (ארצי) 28209-08-14‏ ‏ פאינה פוליבצב נ' אברהם יצחק יעקב שירותים בע"מ, 28.8.2018; עע (ארצי) 11647-12-18 צומת מהנדסים – תכנון, תאום וקידום פרוייקטים בע"מ נ' אופיר קאופמן, 11.11.2019↩
4. עפ (ארצי) 56/09 ‏ ‏ מדינת ישראל נ' יהושוע פרחי, 25.2.2010↩
5. ע"פ 14802-03-14 א. דינמיקה שירותים 1990 בע"מ נ' מדינת ישראל 13.4.15↩
6. תפ (י-ם) 16121-07-11  מדינת ישראל נ' י. בעיר אחזקות (1995) בע"מ, 13.7.15↩
7. ע"ע (ארצי) 20880-07-20 Tesfaselase Desale Zerezgi נ' קפלן את לוי בע"מ 20.6.22↩
8. ע"ע (ארצי) 1125-11-20 ahmed iman saddig Mohamed נ' קפלן את לוי בע"מ 21.8.22↩
9. ע"ע (ארצי) 59560-01-21 ABDALLA ABAKER ABDALLA IBRAHIM נ' י.ב שיא משאבים בע"מ 17.10.23↩
10.  ע"ע (ארצי) 53252-10-22 יעקב פרץ נ' דביר אזרק  30.10.23↩
11.  ע"ע (ארצי) 18496-12-20 אלמא הגוס נ' עד – ליאון הנדסה בניה וקבלנות בע"מ 12.1.23↩
12. ע"ע (ארצי) 14409-10-21 Afte Amaniel   נ' קפלן את לוי בע"מ 21.6.23↩
13. ע"ע (ארצי) 20880-07-20 Tesfaselase Desale Zerezgi נ' קפלן את לוי בע"מ 20.6.22↩
14. ע"ע (ארצי) 34802-03-22 צוהיב ג'ברין נ' א.ח כלפון חברה לעבודות עפר תשתיות ופיתוח בע"מ 6.12.22↩↩
15. ע"ע (ארצי) 33436-11-22 אריה ארז בנין תשתית וגינון בע"מ נ' איאד בדארין 17.7.23↩
16. ע"ע (ארצי) 14409-10-21 Afte Amaniel   נ' קפלן את לוי בע"מ  21.6.23↩