עולם העבודה | ינואר 31, 2023

תמצית הכללים הנוגעים לסעיף  26  לחוק פיצויי פיטורים

  1. מטרת הסעיף הוא שריון כספים המגיעים כפיצויי פיטורים ולא כספים עודפים לפיצויים שאינם  מגיעים לעובדים.
  2. עיקול כספים משוריינים בקופה מרכזית אפשרי בהתמלא שני תנאים מצטברים.
  3. קופת גמל לתשלום פיצויי פיטורים כוללת קופת גמל מרכזית לפיצויים, והשריון בקופה כולל רק פיצויי פיטורים בשיעור של 100% כקבוע בחוק.
  4. שעה שהמעסיק חב כספים, לא יוכלו נושיו, בין באמצעות המפרק ובין ישירות, ליהנות מכספי פיצויים המופקדים בקופה משום שהם יועדו לתשלום פיצויי הפיטורים ולא לכל מטרה אחרת. אולם, האמור אינו חל על נושי העובד.
  5. הוראת סעיף זה באה להגן על כספים המופקדים בקופת גמל לקצבה, לא רק מפני נושי המעסיק אלא גם מפני נושי העובד.
  6. נושי העובד יוכלו להטיל עיקול על הכספים רק לאחר שזכותו של העובד בכספים התגבשה והוא זכאי לקבלם – גם אם לא קבלם בפועל.
  7. מקום שהסכם השכר לא הקנה לעובדים בעלות בכספי הפיצויים וכל שניתן להם מצד המעסיק הוא זכות חוזית בכספי קרן הפיצויים – יתרת הסכום בקופה העולה על הפיצויים הסטטוטוריים מהווה חלק מכספי המעסיק ויש להעבירו למפרק במקרה של פירוק חברה.
  8. סעיף 23(ג)(3) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה-2005  קובע, כי משיכה בידי מעסיק של עמית-שכיר, של כספים שהפקיד בקופת גמל אישית לפיצויים או במרכיב הפיצויים בקופת גמל לקצבה תהא בכפוף להוראות סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים ולהוראות לפי סעיף 14 לחוק האמור החלות עליו.
  9. חברת הביטוח לא רשאית להשיב את כספי הפיצויים למעסיק, אלא בנסיבות המנויות בסעיף  26 (א)(1) לחוק.
  10. אין לראות בהוראה כללית בהסכם העסקה אישי לפיה כספי הפיצויים שייכים לחברה וישולמו לעובד על סמך זכאותו על פי חוק, כהוראה הקובעת שכספי הפיצויים ניתנים להחזרה כנדרש לפי תנאי סעיף 26(א)(1) לחוק.
  11. גם אם התובעת בוטחה בתוכנית פנסיה מקיפה, במסגרתה לפי תיקון מס' 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה- 20050, כספי הפיצויים הם כספים המיועדים לביטוח קצבה, משיכת כספי הפיצויים ששוחררו לזכותה מכוח צו ההרחבה מלמדת שכספי הפיצויים אינם מיועדים לקצבה ומשקפת ויתור מצד התובעת על זכויות הפנסיה העשויות לצמוח כתוצאה מהותרת כספי הפיצויים בקופת הפנסיה.
  12. גם אם המעסיק רשאי למשוך כספי פיצויים חזרה לפי סעיף 26(א)(1) לחוק, יש לבחון אם קיימת מגבלת שחרור מכוח הוראות צו הרחבה הפנסיוני.
  13. הסמכות העניינית לדון בהוראת סעיף 26(א) לחוק היא של בתי הדין לעבודה גם אם בין הנושה לחייב לא מתקיימים יחסי עבודה.
  14. לפי פסיקת בית הדין האזורי, פוליסת ביטוח מנהלים אינה "ביטוח קצבה" לעניין סעיף 26 לחוק.
  15. תיקון בחוק  הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון מס' 21) התשע"ח- 2018, המאפשר לפרט למשוך כספי הפיצויים, ללא אישור לכך ממעסיקו, בתום 4 חודשים ממועד העזיבה, אם המעסיק לא העביר התנגדות מנומקת בכתב לעניין משיכה זו.
  16. סיכום הכללים הנוגעים למשיכת כספי פיצויים מהקופה.

הוראת חוק

  • חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963

  • סכומים משוריינים
    26. (א)  סכומים ששולמו במקום פיצויי פיטורים לפי סעיף 14 או שהופקדו לפי סעיף 20 או לפי סעיף 21, או ששולמו לקופת גמל לתשלום פיצויי פיטורים, או ששולמו או שהופרשו לקופת גמל לקצבה –
    (1)   אינם ניתנים להחזרה, להעברה לשעבוד או לעיקול; הוראה זו לא תחול על סכום ששולם או הופקד כאמור בעד עובד שבינתיים חדל לעבוד בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים, אלא אם הסכום מיועד גם לביטוח קצבה ולא נקבע בהסכם קיבוצי או בהסכם אחר, שהוא ניתן להחזרה או להעברה;
    (2)   אינם חלק מנכסי המעסיק במקרה של פטירה, פשיטת רגל או פירוק, במידה שתביעות העובדים לפי חוק זה לא סולקו.
    (ב)  הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי ריבית והפרשי הצמדה, שנוספו על סכומים כאמור.

פירוט הכללים הנוגעים לסעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים

א. מטרת הסעיף הוא שריון כספים המגיעים כפיצויי פיטורים ולא כספים עודפים לפיצויים שאינם  מגיעים לעובדים.

נפסק1 כי מטרת החוק היא לשריין כספים המגיעים לעובדים כפיצויי פיטורים ולהוציא אותם לחלוטין מהישג ידם של נושים אחרים במקרה של פשיטת רגל או פירוק – אולם אין דבר בחוק הקובע תוצאה כזו לגבי כספים ביתרה, שאין חולק כי אינם מגיעים לעובדים ואינם נכנסים לגדר פיצויי פיטורים.

אשר לדרכי ההוכחה עת קיימים בקופה כספים העודפים על אלו הקבועים בחוק, צוין כי הן רבות ומגוונות. שעה שרואה חשבון מאשר את יתרת חוב פיצויי הפיטורים, ונציגות העובדים – בין הארגון היציג ובין הנציגות הישירה, ועד העובדים – נותנים אישורם לכך, בדרך כלל די בכך כדי להחזיר את יתרת הסכום המופקד בקופה למעסיק2.

ב. עיקול כספים משוריינים בקופה מרכזית אפשרי בהתמלא שני תנאים מצטברים.

בעניין סימון לוי3 נפסק כי ניתן לשקול הטלת עיקול על ידי עובד על סכומים המשוריינים בקופה מרכזית (קופות מרכזיות בוטלו ביום 1.1.2008 – הח"מ) לפיצויים במסגרת סעיף 26 לחוק, בהתקיים שני תנאים מצטברים [א] העובד מצליח להוכיח, במידת ההוכחה הנדרשת בשלב אישור הטלת העיקול, כי אי הטלתו עלולה למנוע ממנו את האפשרות להיפרע ממעסיקו, בכל הנוגע לסכומים אותם מבקש לשריין סעיף 26 לחוק. [ב] הטלת העיקול, לבקשת העובד, לא תפגע באפשרותם של יתר עובדי החברה להיפרע מהמעסיק, בכל הנוגע לסכומים אותם מבקש לשריין סעיף 26 לחוק.

עמידה בנטל ההוכחה של התנאי השני תהא אפשרית רק במקרים נדירים, דוגמת מקרה בו העובד המבקש אישור הטלת עיקול הוא למעשה העובד היחיד בחברה שלטובתו משוריינים הסכומים, או במקרה בו מבקש העובד להטיל עיקול לטובת כלל עובדי החברה, ולא לטובתו בלבד. בית הדין פסק בדעת רב כי המקרה שלפניו נופל בגדר אותם מקרים נדירים, בהם ניתן להטיל עיקול על סכומים המשוריינים על פי סעיף 26 לחוק.

ג. קופת גמל לתשלום פיצויי פיטורים, כוללת קופת גמל מרכזית לפיצויים, והשריון בקופה כולל רק פיצויי פיטורים בשיעור 100% כקבוע בחוק.

בעניין החברה הישראלית לביטוח משנה4 נפסק כי הדיבור קופת גמל לתשלום פיצויי פיטורים כולל קופה מרכזית לפיצויים,  כך שכספי פיצויי הפיטורים המופקדים בה הם בחשבון של המעסיק, ולעובד אין כל זכויות בכספים המופקדים בקרן ואין העובד יכול לחייב או לזכות את החשבון.

כן נפסק כי פיצויים לפי סעיף 26 לחוק כוללים אך ורק פיצויים בשיעור100% כקבוע בחוק, וזאת גם אם נקבע בהסכם קיבוצי או בחוזה אישי זכות לפיצויי פיטורים בשיעור שמעל ל- 100% לא ייהנו העובדים מדין קדימה. עוד נפסק כי אין לייחד את הפרשות המעסיק לתגמול.

ד. שעה שהמעסיק חב כספים, לא יוכלו נושיו, בין באמצעות המפרק ובין ישירות, ליהנות מכספי פיצויים המופקדים בקופה משום שהם יועדו לתשלום פיצויי הפיטורים ולא לכל מטרה אחרת.

בעניין דניאל שחר5. נפסק כי סעיף זה כל כולו, נועד לשמר את כספי הפיצויים לזכות העובד, והאמור בו מתייחס לאיסור החזרתם למעסיק, לשעבודם או עיקולם בגין חוב של המעסיק. כמו כן, קובע הסעיף כי אין לראות בכספי פיצויי הפיטורים שהופקדו, חלק מנכסי המעסיק במקרה של פטירה, פשיטת רגל או פירוק, כלומר שעה שהמעסיק חב כספים, לא יוכלו נושיו, בין באמצעות המפרק ובין ישירות, ליהנות מכספים אלה משום שהם יועדו לתשלום פיצויי הפיטורים ולא לכל מטרה אחרת.

ה. הוראת הסעיף באה להגן על כספים המופקדים בקופת גמל לקצבה, לא רק מפני נושי המעסיק אלא גם מפני נושי העובד.

בעניין עויסאת עסאם6 נפסק כי הסעיף לא נועד להגן מפני נושי העובד. בית הדין סבור כי סעיף 26 לחוק נועד להגן על כספים שהפקיד המעסיק למטרת תשלום פיצויי פיטורים לעובדים, מפני נושי המעסיק, ולחסום את הדרך בפניהם מלשים ידיהם על כספים אלה, והוא לא נועד להגן על העובדים מפני נושיהם הם, ולכן נקבע כי הסעיף לא חל באותו מקרה והעיקול שנעשה על כספי המבקש היה כדין.

עוד צוין כי באותו מקרה דובר בכספים שאינם מופקדים עוד בקופת גמל אלא הועברו לרשות המעסיק, ומכאן, ניתן היה להטיל עיקול על כספים אלה,  מאחר וכל כוונת המחוקק היתה, למנוע כל אפשרות של נושי המעסיק לשים ידם על הכספים הנ"ל, שכאמור שייכים לעובד, מה שאין כך כאשר מדובר בכספים שהוצאו כבר מקופת הגמל והועברו לחשבון  המעסיק.

ואולם, בעניין צדוק עזר7 נפסק כי ההגנה מפני שעבוד או עיקול חלה גם על כספים המופקדים בקופת גמל לקצבה וכי ההגנה בסעיף באה להגן על הכספים המופרשים לקופת גמל לא רק מפני נושי המעסיק אלא גם מפני נושי העובד.

בית המשפט אבחן בין הנסיבות בעניין עויסאת6 לאותו  מקרה.

כך גם פסק בית המשפט המחוזי בחיפה בעניין מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי8 כי פרשנות תכליתית של סעיף 26(א) ל מובילה למסקנה כי לא ניתן לעקל כספים המופקדים לקופת גמל לפיצויים, או לקופת גמל לקצבה, בין בשל חוב של העובד ובין בשל חוב של המעסיק. משכך, לא היה מקום לעקל הכספים המוחזקים במבטחים9.

ו. נושי העובד יוכלו להטיל עיקול על הכספים רק לאחר שזכותו של העובד בכספים התגבשה והוא זכאי לקבלם  – גם אם לא קיבלם בפועל.

בעניין גל קור המרכז המקצועי למיזוג אויר בע"מ10  נפסק כי אין לעקל כספים המופקדים בקופת גמל לטובת פיצויי פיטורים ופנסיה של עובד, וכי זכותו של העובד בכספים טרם התגבשה. נושי העובד יוכלו להטיל עיקול על הכספים רק לאחר שזכותו של העובד בכספים התגבשה והוא זכאי לקבלם.

הוטעם כי פרשנות תכליתית של החוק מביאה למסקנה כי ראוי שתינתן הגנה מוחלטת מפני עיקול הכספים ע"י נושי המעסיק, באופן שיפגע בזכות העובד לקבל את פיצויי הפיטורים וקצבת הפנסיה המגיעה לו. ברם, באשר לעיקול כספים ע"י נושי העובד עצמו, יש ליתן הגנה יחסית. מקום שבו טרם נתגבשו זכויות החייב בכספים, קרי בטרם הגיע המועד בו זכאי החייב למשוך כספים מקופת הגמל, יש להגן על העובד ולדאוג כי כספים אלה ישרתו אותו בהגיעו לפנסיה כשיגיע המועד לכך ויהיו מוגנים מפני עיקול ע"י נושיו. אך כשזכותו של החייב נתגבשה, אין מדובר עוד בכספי פנסיה הראויים להגנה. אין חולק שעם קבלת הכספים לידיו, זכאים יהיו נושי העובד לעקל את הכספים ולהיפרע מהם. משכך, משהכספים נותרו בקרן רק משום שטרם נעשתה הפעולה הטכנית של משיכתם ע"י החייב, אין בכך כדי להתיר לחייב להשתחרר מתשלום חובותיו לנושיו, וניתן להטיל עיקול על הכספים.

ז. מקום שהסכם השכר לא הקנה לעובדים בעלות בכספי הפיצויים וכל שניתן להם מצד המעסיק הוא זכות חוזית בכספי קרן הפיצויים – יתרת הסכום בקופה העולה על הפיצויים הסטטוטוריים מהווה חלק מכספי המעסיק ויש להעבירו למפרק במקרה של פירוק חברה.

בעניין‏ הספקה, חברה מרכזית לחקלאים בע"מ הספקה11  נותרו כספים עודפים בקופה על שם עובדים שקיבלו פיצויי פיטורים כחוק בשיעור  100%. כספים אלה הם יתרות שמקורם בהפרשות עודפות וברווחים. המפרק שמונה למעסיקה דרש השבת היתרות.

בית המשפט העליון הדגיש כי הסכם השכר בנושא  כספים עודפים בקופה לא הקנה לעובדים בעלות מכספי הפיצויים. כל שניתן להם מצד המעסיק הוא זכות חוזית בכספי קרן הפיצויים ומכאן שיתרת הכספים בקופה העולים על הפיצויים הסטטוטוריים מהווים חלק מכספי המעסיק ויש להעבירם למפרק במקרה של פירוק.

ח. סעיף 23(ג)(3) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 קובע כי משיכה בידי מעסיק של עמית-שכיר, של כספים שהפקיד בקופת גמל אישית לפיצויים או במרכיב הפיצויים בקופת גמל לקצבה תהא בכפוף להוראות סעיף 26 לחוק ולהוראות לפי סעיף 14 לחוק האמור החלות עליו.

בעניין איתי נקש12  נפסק כי להבדיל מכספי התגמולים (חלק העובד וחלק המעסיק), אותם ייעד המחוקק בחוק הגמל לעובד ובגינם נקבע כי העובד יהא זכאי להם בכל מקרה של סיום עבודה, בהיבט של כספי הפיצויים אימץ המחוקק נקודת מוצא לפיה כספי הפיצויים הם חיסכון בידי המעסיק, אשר אמנם משולמים על-ידו לקרן חיצונית ונצברים בקרן על-חשבון פיצויי פיטורים, אך נשארים בבעלות המעסיק13.

עם זאת, כספי הפיצויים המופקדים בקופה, למרות שהם כספי חיסכון בידי המעסיק, אינם ניתנם למשיכה על ידי המעסיק מהקופה, אלא בהתאם להוראת סעיפים 14 ו- 26 לחוק פיצויי פיטורים.

ט. חברת הביטוח איננה רשאית להשיב את כספי הפיצויים למעסיק, אלא בנסיבות המנויות בסעיף  26 (א)(1) לחוק.

בעניין הפניקס חברה לביטוח בע"מ 14 בית המשפט המחוזי דחה את ערעור חברת הפניקס על החלטת המפקח על הביטוח לחייבה לשלם למבוטחת פיצויי פיטורים, לאחר שכבר הוחזרו  למעסיק.

נפסק שמעצם העובדה שהמבטחת לא יידעה את העובדת על בקשת המעסיקה להעברת הכספים ולא אפשרה לה להביע עמדתה, וכן, לא נקטה בפעולות לבירור האם יש בסיס כלשהו לטענת המעסיקה שהעובדת אינה זכאית לפיצויי פיטורים, והעבירה את הכספים למעסיקה על בסיס הבקשה האמורה בלבד, וכפי שאף עולה מעמדת נציגי המבטחת בשימוע, אין אלא להסיק שהמבטחת הסתמכה אך ורק על כתב השיפוי ונטלה על עצמה את הסיכון שאם בסופו של יום יתברר שהעובדת זכאית לפיצויי הפיטורים (כפי שאכן נקבע בפסק דין חלוט של בית הדין האזורי לעבודה), או אז תצטרך לשלם לה את הכספים, ותהיה זכאית להפעיל את סעיף השיפוי שבבקשת המעסיקה. בעשותה כך, פעלה המבטחת בניגוד להוראות הברורות של סעיף 26(א)(1) לחוק.

י. אין לראות בהוראה כללית בהסכם העסקה אישי לפיה כספי הפיצויים שייכים לחברה וישולמו לעובד על סמך זכאותו על פי חוק, כהוראה הקובעת שכספי הפיצויים ניתנים להחזרה כנדרש לפי תנאי סעיף 26(א)(1) לחוק.

בעניינו של העובד יתיר זלוסקי15 נפסק שסעיף 26 לחוק קובע כי ככלל, כספים ששולמו לקופת גמל לתשלום פיצויי פיטורים, או שהופרשו לקופת גמל לקצבה, אינם ניתנים להחזרה למעסיק.

כחריג לכלל זה נקבע כי הוראה זו לא תחול על עובד שחדל לעבוד בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים. ואולם, על אף האמור, במקום בו הסכומים שהופרשו מיועדים לביטוח קצבה, שוב הם אינם ניתנים להחזרה אלא אם נקבע בהסכם קיבוצי או אחר, שהם ניתנים להחזרה.

בית הדין פסק כי במקרה זה הוכח שהכספים היו מיועדים לקצבה. כמו כן נפסק כי אין לראות בהוראה כללית בהסכם האישי לפיה כספי הפיצויים "שייכים לחברה בלבד וישולמו לעובד על סמך זכאותו בהתאם לחוק" כהוראה לפיה כספי הפיצויים ניתנים להחזרה. שכן, בהסכם האישי דובר על התנאים בהם ישולמו כספי הפיצויים לעובד. הותרת כספי הפיצויים בקרן הפנסיה אין משמעם תשלום לעובד, ולכן הוראת ההסכם האישי אינה רלוונטית לסעיף 26 לחוק. לפיכך הערעור ברכיב זה התקבל כך שעל המעסיקה להשיב לעובד את הסכומים שמשכה מקופת הפנסיה בגין רכיב הפיצויים, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה.

בית הדין ציין באותו מקרה שבהתאם לתיקון מס' 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה – 2005, כספי הפיצויים בתוכנית פנסיה מקיפה – הם כספים המיועדים לביטוח קצבה.

יא. גם אם התובעת בוטחה בתוכנית פנסיה מקיפה במסגרתה לפי תיקון מס' 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה- 2005, כספי הפיצויים הם כספים המיועדים לביטוח קצבה, משיכת כספי הפיצויים ששוחררו לזכותה מכוח צו ההרחבה הפנסיוני מלמדת על כך שכספי הפיצויים אינם מיועדים לקצבה ומשקפת ויתור  מצד התובעת על זכויות הפנסיה העשויות לצמוח כתוצאה מהותרת כספי הפיצויים בקופת הפנסיה.

בעניין אילנית בוחניק16 נדונה השאלה האם העובדת זכאית למלוא הפיצויים שנצברו לזכותה בקופת הפנסיה מכח סעיף 26(א)(1) לחוק.

נפסק כי סעיף 26 לחוק קובע שכספים שהופקדו על ידי מעסיק לקופת גמל לתשלום פיצויי פיטורים או שהופקדו לקופת גמל לקצבה (להבדיל מקופה הונית), אינם ניתנים להחזרה למעסיק.

כחריג לכלל נקבע כי הוראה זו לא תחול על עובד שחדל לעבוד בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים. ואולם החריג לכלל שוב לא יחול מקום בו הסכומים שהופרשו לרכיב הפיצויים מיועדים לביטוח קצבה ואין הסכם הקובע אחרת, היינו שהכספים יוחזרו למעסיק.

נפסק כי במקרה זה לא הובאו ראיות האם יש לראות בכספי הפיצויים שהופרשו לזכות העובדת לקופת הפנסיה ככספים המיועדים גם לביטוח קצבה ולא ברור מה מסלול הביטוח הפנסיוני שנערך לה. ככל שהפרשות לרכיב הפיצויים אינן מיועדות גם לביטוח קצבה, הרי שיש אפשרות להחזיר למעסיק את כספי הצבירה בעד עובד שעבודתו הסתיימה בנסיבות שאינן מזכות בפיצויי פיטורים.

אשר לפוליסת ביטוח מנהלים זו אינה בבחינת "ביטוח קצבה" לצורך סעיף 26 לחוק. ומכל מקום, גם אם התובעת בוטחה בתוכנית פנסיה מקיפה במסגרתה לפי תיקון מס' 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה- 2005, כספי הפיצויים הם כספים המיועדים לביטוח קצבה הרי שמשיכת כספי הפיצויים ששוחררו לזכותה מכוח צו ההרחבה מלמדת על כך שכספי הפיצויים אינם מיועדים לקצבה ומשקפת ויתור מצד התובעת על זכויות הפנסיה העשויות לצמוח כתוצאה מהותרת כספי הפיצויים בקופת הפנסיה.

על יסוד כל האמור, בית הדין הגיע לכלל מסקנה שהתובעת לא עמדה בתנאי סעיף 26(א)(1) לחוק, ואין היא זכאית לשחרור מלוא כספי הפיצויים שנצברו לזכותה בקופת הפנסיה/ביטוח המנהלים. העובדת זכאית אך לשחרור כספי הפיצויים שנצברו לזכותה בקופת הפנסיה בהתאם לסכומים ולשיעורים הנקובים בצו ההרחבה, מכוח סעיף 14 לחוק, החל על אותם סכומים בהתאם להוראות הצו.

הנתבעת שחררה לזכות התובעת כספים אלו, שנפדו על ידה, ולכן היא  לא חייבת לשלם לה פיצויי פיטורים מעבר לסכום ששוחרר. כן נפסק כי המעסיקה רשאית לקבל חזרה את יתרת כספי הפיצויים שנצברו לזכות התובעת בקופת הפנסיה/ביטוח המנהלים.

יב. גם אם המעסיק רשאי למשוך כספי פיצויים חזרה לפי סעיף 26(א)(1) לחוק, יש לבחון אם קיימת מגבלת שחרור בהתאם להוראות צו ההרחבה הפנסיוני.

בעניין יאיר ארונסי17 נפסק שהמעסיקה רשאית למשוך חזרה כספים מקופת הפנסיה של העובד לפי הוראת סעיף 26 לחוק, וזאת משום שלא היה מדובר בהפקדות פיצויים לקצבה וגם משום שבהסכם העסקה הייתה הוראה מפורשת וברורה, לפיה כספי הפיצויים ניתנים להחזרה למעסיק.

עם זאת, בית הדין פסק כי אין בהוראת סעיף 26 לחוק כדי לגבור על הוראות צו ההרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה, מכוחו קיימת חובת הפקדות החל מיום 1.1.2008. על פי הוראות הצו חלה על הנתבעת חובה להפקיד רכיב פיצויים לקרן הפנסיה. הסכומים שמפקיד מעסיק בקרן הפנסיה אינם ניתנים להשבה למעסיק אלא בשני מקרים המפורטים בסעיף 8 לצו18.

על יסוד האמור נפסק כי המעסיקה רשאית לקבל חזרה הכספים ששילמה לפוליסות ביטוח מנהלים על שם התובע בגין מרכיב פיצויי הפיטורים בתקופת עבודתו אצלה, עד ליום 31.12.07  בלבד – טרם כניסתו לתוקף של צו ההרחבה הפנסיוני19 .‏

יג. הסמכות העניינית לדון בהוראת סעיף 26(א) לחוק היא של בתי הדין לעבודה גם אם בין הנושה לחייב לא מתקיימים יחסי עבודה.

בעניין שלמה רביד20, הנושה ביקש שחרור הכספים המופקדים בקופת פיצויי פיטורים. נפסק כי השיקולים והמדיניות בנושא זה נוגעים ליחסי עבודה, וככאלו דינם להיקבע בבית הדין המתמחה ביחסי עבודה. תביעתו של הנושה מוגשת במקום בעל החוב, שהוא המעסיק. למעשה יש כאן שלושה צדדים לעתירה – החייב (המעסיק), הנושה והזכאי הפוטנציאלי – הם עובדיו של המעסיק החייב. מכיוון שעיקר עתירתו בעניין קופת פיצויי הפיטורים נוגעת ליחסי עבודה, דינה להישמע בבית הדין לעבודה. יתרה מזו, אין מקום להשאיר את הנושה ללא ערכאה לשמיעת טענותיו.

יד. פוליסת ביטוח מנהלים אינה "ביטוח קצבה" לענין סעיף 26 לחוק.

בעניין איתי נקש  נ' אר.ג'י אר. גרופ בע"מ21 נפסק כי פוליסת ביטוח מנהלים אינה בבחינת "ביטוח קצבה" לצורך סעיף 26 לחוק, וזאת בהסתמך על אופייה של תוכנית ביטוח המנהלים ועל תכליתו של סעיף 26 לחוק. נזכיר כי פסיקה זו אינה בגדר הלכה מחייבת.

טו. תיקון בחוק  הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון מס' 21) התשע"ח- 2018, המאפשר לפרט למשוך כספי הפיצויים, ללא אישור לכך ממעסיקו, בתום 4 חודשים ממועד העזיבה, אם המעסיק לא העביר התנגדות מנומקת בכתב לעניין משיכה זו.

תיקון 21 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון מס' 21) התשע"ח- 2018, לפיו העובד זכאי למשוך את כספי הפיצויים אלא אם כן המעסיק ציין אחרת.

יובהר כי כאמור לעיל קבלת כספי הפיצויים מהחברה המנהלת את הביטוח הפנסיוני תלויה בין היתר בקבלת מכתב שחרור מאת המעסיק, והיות ובלא מעט מקרים מדובר במעסיקים קודמים או במעסיקים שנסגרו ובהעדר האישורים המתאימים נבצר מהעובד למשוך את כספי הפיצויים.

ביום 8.7.2018 פורסם ברשומות תיקון בחוק  הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון מס' 21) התשע"ח- 2018, המאפשר לפרט למשוך כספי הפיצויים, ללא אישור לכך ממעסיקו, בתום 4 חודשים ממועד העזיבה, אם המעסיק לא העביר התנגדות מנומקת בכתב לעניין משיכה זו.

וביתר פירוט, התיקון לחוק מסדיר את האפשרות של מעסיק למשוך את כספי הפיצויים מתוך החיסכון הפנסיוני של העובד ולמנוע משיכה בידי העובד.

התיקון קובע כי המעסיק רשאי למשוך כספים מרכיב הפיצויים רק ככל שיחסי העבודה הסתיימו, ובלבד שהמעסיק העביר לחברה בתוך 4 חודשים ממועד סיום יחסי העבודה אחד מהמסכים הבאים:

  1. פסק דין הצהרתי המאשר שהעובד אינו זכאי לפיצויי הפיטורים;
  2. אסמכתא המעידה על נקיטת הליך משפטי לקבלת פסק דין כאמור;
  3. הודעה חתומה מאת המעסיק והעובד על זכאות המעסיק להחזר כספי פיצויי הפיטורים על פי דין ובהתאם לכתוב בהסכם ההעסקה. יודגש כי חתימת העובד צריכה להיות לאחר מועד סיום יחסי העבודה – אין להסתמך על חתימה שניתנה קודם לסיום יחסי העבודה בין הצדדים.

ככל שהמעסיק לא העביר את האישורים שלעיל לידי החברה המנהלת בתוך 4 חודשים ממועד סיום העבודה, העובד יוכל למשוך את כספי הפיצויים ללא הצגת 'מכתב שחרור' מהמעסיק או כל אישור אחר.

ככל שהעובד יפנה במהלך 4 חודשים ממועד סיום העבודה, עדיין יהיה עליו להציג מכתב שחרור מאת המעסיק.

[/wcm_restrict] 

טז. סיכום הכללים הנוגעים למשיכת כספי פיצויים מהקופה.

ניתן אפוא לסכם ולומר כי הכלל הנזכר בסעיף 26(א)(1) לחוק הינו כי כספי פיצויים "אינם ניתנים להחזרה". בהמשך הסעיף מופיע סייג לכלל ונקבע כי זה לא יחול על "סכום ששולם או הופקד כאמור בעד עובד שבינתיים חדל לעבוד בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים…". מכאן, כאשר לעובד אין זכות לפיצויי פיטורים ניתן להחזיר כספים למעסיק.

אך גם לחריג לכלל ישחריג הקובע כי האמור בו יחול "אלא אם הסכום מיועד גם לביטוח קצבה", כלומר כאשר הסכום מיועד גם לקצבה לא ניתן להחזיר גם אם אין זכות לפיצויים.

לבסוף קובע הסעיף, כי החריג לא יחול כאשר "נקבע בהסכם קיבוצי או בהסכם אחר שהוא ניתן להחזרה…". כלומר בהתאם לתנאי הסכם קיבוצי או הסכם אחר ניתן להחזיר גם סכום המיועד לקצבה.

משמעות הדברים היא, כי לא ניתן להחזיר למעסיק כספי פיצויים כל עוד מתנהלים יחסי עבודה וכי גם בסיומם של יחסי עבודה לא ניתן להחזיר למעסיק כספי פיצויים כאשר "הסכום מיועד גם לביטוח קיצבה", אלא בהסכמת העובד22.

משמעות המונח: "מיועד גם לקצבה" נסקר לעיל. כמו גם  נסקר  החריג הנוסף המסייג תנאי אחרון זה כאשר ב"הסכם קיבוצי או הסכם אחר" נקבע שניתן להחזיר למעסיק גם סכום המיועד לקצבה.

מראה מקום

  1. פש"ר (ת"א) 1504/00 (בשא 8791/01) עובדי מפעל לבידי אשקלון נ' עו"ד ע. שפירא בתפקידו ככונס לנכסי חברת לבידי אשקלון בע"מ, 18.12.01  עאח (ארצי) 98/05 שלמה רביד נ' ס.א.ר. אראל בע"מ, 19.12.05
  2. דיון נג/5-6 (ארצי)  תפזול תעשיות כימיות בע"מ‎ ‎נ' הקופה המרכזית לפיצויים שליד בנק לאומי בע"מ, פ"ד כו(1) 244; עאח (ארצי) 98/05  שלמה רביד נ' ס.א.ר. אראל בע"מ, 19.12.05
  3. ע"ע 309/03 סימון לוי נ' קרן מרכזית לפיצויים ואח', 24.11.04
  4. ת.א (ת"א) 293/91 (תא (ת"א) 293/91‏  החברה הישראלית לביטוח משנה בע"מ נ' הכונס הרשמי, 13.10.93
  5. דב"ע נב/9-74 דניאל שחר נ'  מעדני דן בע"מ פד"ע כד 213
  6. בר"ע (חי) 1378/97 עויסאת עסאם נ' בנק הפועלים בע"מ, 26.7.98
  7. בר"ע  (י-ם) 3024/01‏ צדוק עזר נ' בנק המזרחי – סניף בית וגן‏, פ"ד תשסא(2) 619
  8. רעא (חי') 16517-05-11 מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ נ' חמוד גאסר סלימאן, 16.8.11
  9. ראו עוד: ברע (ב"ש) 736/04 יעקב לוסקי נ' מרדכי דקר, 5.6.05  שצוטט באותו עניין
  10. (ת"א) 2662/04 גל קור המרכז המקצועי למיזוג אויר בע"מ נ' קרן מקפת – מרכז פנסיה ותגמולים א.ש. בע"מ, 23.12.08
  11. עא 445/87‏  הספקה, חברה מרכזית לחקלאים בע"מ נ' עמית קופה לפנסיה ותגמולים בע"מ, פ"ד מד(1) 720
  12. ס"ע 28213-11-15 איתי נקש  נ' אר.ג'י אר. גרופ בע"מ 5.8.2016
  13. המ' 360/66 עליזה ירון נ' "תנובה" אגודה חקלאית שיתופית בע"מ, פ"ד כ(3) 320; דב"ע לה/ 3-29 רוזי פוטוקר – שטיין נ' אגד, פד"ע ו' 288; מ' גולדברג פיצוי פיטורים לזכאים לפנסיה מכח חוק או למבוטחים במערכת פנסיונית או בקופת גמל עיוני משפט ט 569, 578-577
  14. עשא (י-ם) 23659-05-12‏ ‏הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' מדינת ישראל משרד האוצר אגף שוק ההון ביטוח ‏וחסכון, 11.9.13
  15. עע (ארצי) 15233-09-13‏ ‏חברת אדוונטק טכנולוגיות (אפלט) בע"מ נ' יתיר זלוסקי, 8.11.15
  16. סעש (חי') 12284-05-16‏ ‏ אילנית בוחניק נ' מילגם שירותים לעיר בע"מ, 14.12.17
  17. ס"ע (חי') 33980 יאיר ארונסי נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ, 26.11.2015
  18. סעיף 8 לצו קובע כי :  "ההפקדות ותשלומי המעביד בעבור רכיב הפיצויים בהתאם לאמור בסעיף 7 לעיל לא ניתנות להחזרה למעביד, למעט במקרה שבו העובד משך כספים מקופת הגמל לפני שקמה לו או שאיריו זכאות לקבלת הכספים מקופת הגמל על פי תקנונה בשל אירוע מזכה … … ולמעט אם נשללה זכות העובד לפיצויי פיטורין בפסק דין מכוח סעיפים 16 ו-17 לחוק פיצויי פיטורין"
  19. ראו עוד בעניין זה :  תצ (ת"א) 52334-03-16‏ ‏ רו"ח אסף יוסף שממה נ' ‏KPMG‏ סומך חייקין, 5.8.18
  20. עאח (ארצי) 98/05  שלמה רביד נ' ס.א.ר. אראל בע"מ, 19.12.05
  21. ס"ע 28213-11-15 איתי נקש  נ' אר.ג'י אר. גרופ בע"מ, 5.8.2016
  22. ראו : איתי נקש  נ' אר.ג'י אר. גרופ בע"מ, 5.8.2016

מאמרים קרובים