מבוא
- בעניין פרחי שי נקבע1 נקבע ששיקולי מדיניות מביאים לקביעת של תנאים מחמירים למתן תוקף לכתבי ויתור, ואלה הם: ראשית, היות הוויתור בכתב ומפורש. שנית, היות הוויתור מדעת, כשלשם כך על המעסיק ליתן לעובד חשבון ברור, מפורט ומובן של הסכומים שישולמו ובגין אלו רכיבים. שלישית, היות הוויתור רצוני וחף מפגמים ברצון, כגון כפיה, עושק והטעיה רביעית, היות הוויתור חוקי במובן זה שהוא אינו טומן בחובו ויתור אסור על זכויות קוגנטיות שאינן ניתנות לוויתור מעצם אופיין הכופה.
- חריג לאמור היא פשרה האותנטית אותנטית שמשמעה קניית סיכון בהינתן מחלוקת משפטית או עובדתית ממשית וכנה לגבי עצם הזכאות או היקפה. מקום בו מדובר בפשרה אותנטית, ובפרט כאשר ארגון העובדים צד לה, ניתן בנסיבות מתאימות ליתן לפשרה (שכתב הוויתור משקף אותה) תוקף משפטי.
- כן נפסק שלעיתים כתב הוויתור כולל בצדו גם תמריץ להימנע מהגשת תביעות בדמות מענק העדר תביעות (יהא כינויו אשר יהא), דהיינו תשלום מעבר למגיע לעובד על פי דין, כשעל פי ההסכמה אם יגיש העובד תביעה ייאלץ להשיב את התוספת. הכרעה בשאלת השבה תלויה בנסיבות המקרה לרבות פרשנותו של הסכם ההיפרדות, היקפו הפנימי ואם תובענה מסוימת שהוגשה כלולה בו, שכך שהמענק ניתן גם בגינה, וכן בשיקולי מדיניות משפטית.
תמצית הכללים הנוגעים לסעיף 29 לחוק פיצויי פיטורים
- פיצויי פיטורים הינה זכות שהוקנתה מכוח חוק מגן – חוק פיצוי פיטורים תשכ"ג- 1963 שלא ניתן לותר עליה.
- המדיניות הכללית של בית הדין לעבודה היא ליתן תוקף לכתבי ויתור רק בנסיבות חריגות ולאחר בדיקה קפדנית של תוקפם. »
- החוק בא להבטיח רצינות ומודעות מצד העובד המגיע לפשרה עם מעסיקו לעניין פיצויי פיטורים, לפיכך, מחייב החוק שההסכם ייערך בכתב, לאחר סיום יחסי העבודה בלבד ולא מראש, ושייאמר בו במפורש שהוא לגבי פיצוי פיטורים.
- מכתב הוויתור צריך לעלות שהעובד היה מודע שמגיע לו סכום גדול מזה שהתפשרו עליו, או שהיו תביעות לכאן ולכאן והצדדים הגיעו לפשרה. »
- פשרה והודעת סילוק עקב סיום יחסי עובד מעסיק בנסיבות המחייבות בתשלום פיצויים ולא בגין כספים שקיבל העובד במהלך עבודתו. »
- אין לראות בחתימתו של עובד לצורך שחרור כספים מקרן פיצויים על טופס 161 של מס הכנסה, בו נאמר שהעובד מסכים שסכום הפיצויים המגיע לו הוא המפורט בטופס, כפשרה והודאת סילוק מכוח סעיף 29 לחוק. »
- כאשר הסכום המשולם לעובד כפיצויי פיטורים כפועל יוצא מהסכם הינו גבוה מהסכום שהיה מגיע לעובד מכוח החוק, לא תישמע הטענה שיש לכלול תשלום נוסף כחלק מ"שכר היסוד".»
- עובד שנעשתה עמו "עסקת חבילה" בסיום עבודתו מכוחה קיבל גם מענק, לא יהיה זכאי לתבוע הפרשי פיצויים גם אם אלה מגיעים לו, שעה שהסכום הכולל ששולם לו, פיצויי פיטורים ומענק גם יחד, עולה על סכום פיצויי הפיטורים על פי החוק.»
- אין כל פסול בכריכת העברת המניות וסיום יחסי העבודה באותו הסכם, ואף הייתה מידה של מלאכותיות אילו היו נערכים הסכמים נפרדים, ויש ליתן תוקף מלא להוראות הסכם ההיפרדות המסדירות עסקת חבילה כוללת והקובעות כי בין הצדדים לא תהיה התחשבנות נוספת.»
- לכתב ויתור שניתן בנסיבות של אילוץ או כפיה לא יינתן תוקף.»
- עובד שהוצע לו הסדר מיטיב של פרישה מרצון, אולם הוא סירב להסדר, לא יכול לדרוש בדיעבד שזכויות הפרישה שלו יותאמו לאלה שבהסדר הפרישה. »
- אין מניעה משפטית שבמסגרת הסכם לסיום יחסי בעל מניות עם חברה שהוא גם היה עובד שלה, יוסדרו הן התנאים להעברה או מכירת המניות והן זכויותיו של בעל המניות כעובד עד למועד העברת המניות.
- מאחר שבמקרה זה שבוטל הסכם פשרה שנחתם בין הצדדים בשל הפרתו היסודית על ידי המעסיק, המעסיק לא יכול להיתלות בסעיף הנ"ל, שעה שהוא זה שלא שילם את יתרת התשלומים בגין פיצויי פיטורים
י. לכתב ויתור שניתן בנסיבות של אילוץ או כפיה לא יינתן תוקף.
בעניין האופרה הישראלית2 לא ניתן תוקף לכתב ויתור שנחתם בנסיבות של אילוץ. שם הודיעה המעסיקה לעובד כי אם לא ייקח את סכום הפיצויים שהיה פחות מהסכום המגיע לו, הוא עלול שלא לקבל כלום, משום מצבה הכלכלי הרעוע של המעסיקה, שעמדה על סף פירוק. העובד רשם בכתב הוויתור: "מחוסר ברירה", ופעל מיד להשיג את השלמת סכום הפיצויים באמצעים משפטיים. בית-הדין פסק, כי הפעלת לחץ בלתי הוגן על העובד לקבל סכום פיצויים קטן מזה המגיע לו, אינו ביצוע חוזה עבודה בתום לב ואין לתת תוקף לכתב הויתור עליו חתם העובד.
בעניין כרדי3 נפסק כי במקרה שהוצב בפני עובד איום בהגשת תלונה למשטרה, לא הוצג בפניו נוהל פיטורים ולא ניתנה לו שהות לשקול את צעדיו או להתייעץ, מדובר אפוא בנסיבות של אילוץ וכפיה ודין ההסדר עליו חתם העובד להתבטל.
לעומת זאת, במקרה אחר בו העובד התפטר מעבודתו, לטענתו בגלל הרעת תנאי עבודה, וביקש פיצויי פיטורים מאת המעסיק, והמעסיק לא קיבל את התפטרות העובד כפיטורים, אך הסכים לשלם לפנים משורת הדין סכום מסוים המהווה פשרה וויתור מצד התובע על כל יתר תביעותיו לגבי הנתבע. בית הדין האזורי לעבודה בת"א פסק כי אין לראות באותו מקרה את הודעת המעסיק לעובד כי אם לא יחתום על כתב קבלה וסילוק לא יקבל את המגיע לו, משום לחץ או כפיה. שכן, לעובד היתה ברירה לא לחתום ולתבוע את המגיע לו בבית-דין לעבודה4.
יא. עובד שהוצע לו הסדר מיטיב של פרישה מרצון, אולם הוא סירב להסדר, לא יכול לדרוש בדיעבד שזכויות הפרישה שלו יותאמו לאלה שבהסדר הפרישה.
נפסק עוד בעניין רשות השידור5 כי תנאי פרישה מיטיבים ניתנים כאשר ישנה פרישה בהסכמה וברצון, וזאת כחלק מהרצון לעודד עובדים ולתמרץ פרישה מוקדמת כאשר הדבר נצרך.
יב. אין מניעה משפטית שבמסגרת הסכם לסיום יחסי בעל מניות עם חברה שהוא גם היה עובד שלה, יוסדרו הן התנאים להעברה או מכירת המניות והן זכויותיו של בעל המניות כעובד עד למועד העברת המניות.
האמור נפסק בעניין איליה אליהו6.
יג. מאחר שבמקרה זה שבוטל הסכם פשרה שנחתם בין הצדדים בשל הפרתו היסודית על ידי המעסיק, המעסיק לא יכול להיתלות בסעיף הנ"ל, שעה שהוא זה שלא שילם את יתרת התשלומים בגין פיצויי פיטורים
ראה עניין אסמעיל אלרומילי7. כן נקבע לפי סעיף 29 לחוק פיצוי פיטורים, "פשרה לעניין פיצויי פיטורים והודאת סילוק לא יהא להם תוקף, אלא אם נערכו בכתב ונאמר בהם במפורש שהם לגבי פיצויי הפיטורים".
יד. פרישה מעובד לחתום על אישור העדר תביעות כתנאי לתשלום תנאי פרישה מיטיבים מעבר למגיע על פי הדין הוכרה כדרישה לגיטימית במשפט העבודה. אף אם טוב היו עושים הצדדים לו נתנו להתניית תשלום תנאי הפרישה המיטיבים בחתימה על כתב קבלה וסילוק ביטוי מפורש בהסכם קיבוצי או במסמך אחר בכתב, הרי משזו הייתה ההסכמה בין הצדדים ליחסים הקיבוציים שגיבשו את המתווה למתן תנאי פרישה מועדפים, הרי שיש לתת לה תוקף.
מראה מקום
- ע"ע (ארצי) 9682-10-22 פרחי שי אבי נ' וי אם וור ישראל בע"מ 15.8.23↩
- דבע מח/3-9 האופרה הישראלית נ' אריה לבנון 1.8.88↩
- ע"ע 170/06 כרדי מאג'ד נ' בית חולים הרצוג, 2.12.2007↩
- תב"ע (ת"א) לה 3-375 יוסף ברק (בעהם) נ' מכון היצוא הישראלי פד"ע ז כא↩
- ע"ע 27174-03-13 רשות השידור נ' מנשה ישראלי ואח' 25.8.15↩
- ע"ע (ארצי) 17014-12-20 איליה אליהו אשורוב נ' אלונה הסעות והובלות בע"מ 9.8.21↩
- ע"ע (ארצי) 69863-12-20 אסמעיל אלרומילי נ' טלאל אלעוברה 23.6.22↩
- ע"ע (ארצי) 36149-10-20 אופיר פרץ נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ↩
