• חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998

• עקרון יסוד
• 1. זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ומחויבותה של החברה בישראל לזכויות אלה, מושתתות על ההכרה בעקרון השוויון, על ההכרה בערך האדם שנברא בצלם ועל עקרון כבוד הבריות.
• מטרה
• 2. חוק זה מטרתו להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו.

פירוט הכללים הנוגעים לסעיף 1 לחוק

א. חוק השוויון העמיד, לראשונה בישראל, את ענייניהם של אנשים עם מוגבלות כנושא מובהק של זכויות אדם ומטרתו להביא שאנשים עם מוגבלות יממשו את זכותם לכבוד ולשוויון, הבאה לידי ביטוי בהשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, תוך מיצוי יכולותיהם.

האמור נפסק בבג"ץ רמי מחמלי¹.

בעניין יוסף כהן² המפנה, בין היתר, לבג"ץ רמי מחמלי³ נקבע שחוק השוויון משקף הבנה שלפיה חוסר היכולת של אדם עם מוגבלות להשתלב באופן שוויוני בחברה נובע לפחות בחלקו מחסמים שעל החברה להסיר – עמדות שליליות וסטריאוטיפים על אנשים עם מוגבלות ואי ביצוע התאמות הדרושות לשילובו של האדם עם מוגבלות (כגון סביבה שאינה מונגשת). זאת, על מנת שאנשים עם מוגבלות יממשו את זכותם לכבוד ולשוויון, הבאה לידי ביטוי בהשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, תוך מיצוי יכולותיהם. בחקיקתו של חוק השוויון גלומה השאיפה "להביא לידי תיקון מבני כולל שיכיל התייחסויות לכל תחומי ההפליה וההדרה של אנשים עם מוגבלויות.

מראה מקום

1. בג"ץ 6069/10 רמי מחמלי  נ' שירות בתי הסוהר ואח', 8.5.14- סעיפים 21, 23 לפסק הדין↩
2. ע"ע 12264-10-13‏ ‏ יוסף כהן נ' עיריית תל אביב יפו, 21.8.17 – סעיף 18↩
3. בג"ץ 6069/10 שלעיל↩