תוכן עניינים

1. פיצויים על הפרת הסכם לתקופה קצובה »
2. פיצויים בגין פיטורין שלא כדין של הסכם לתקופה בלתי קצובה »
3. העוול שנגרם לעובד והתנהגות הצדדים כמשליכים על הפיצוי »
4. פיצויים בגין עגמת נפש »
5. פיצויים בגין הפרת חובת השימוע »
6. מתן פיצוי כספי מול סעד האכיפה »
7. סעדים אחרים בנוסף לסעד הפיצויים »
8. לא כל פגם בהליך הפיטורים מצדיק מתן פיצויים »
9. פסיקת פיצויים גם אם לא נתבעו »
10. פיטורים בטלים מעיקרם ומתן פיצוי כספי בגינם »
11. נושאים שונים » 
12. מראה מקום »

א. פיצויים על הפרת הסכם לתקופה קצובה

1. הפרת הסכם עבודה לתקופה קצובה מביא למתן פיצוי כספי ממוני בגובה השכר והנלווים עד תום התקופה הקצובה שנקבעה בניכוי הסכום (לרבות הנלווים) שהשתכר העובד בפועל אותה תקופה, או שיכול היה להשתכר, בשקידה סבירה.

האמור נפסק בעניין טלמיר אלקטרוניקה בע"מ¹.

בחישוב הפיצוי בגין הפרת הסכם לתקופה קצובה יש להביא בחשבון הן שכר והן זכויות נלוות אותם הפסיד העובד בשל פיטוריו המוקדמים ובכלל זה הפרשות לפיצויי פיטורים². אולם נראה כי אין להביא בחשבון כספים שהם החזר של הוצאות ממשיות, שעל המעסיק לשלם לעובד היות והעובד לא עובד בפועל (לאחר פיטוריו) וממילא גם לא מוציא הוצאות ואין לשפותו על נזק שכלל לא נגרם לו ³ .

אשר לפיצוי לו זכאי מעסיק במצב בו העובד הפר את הסכם העסקה לתקופה קצובה,  נראה לומר שבתי הדין יטה לגישה מקלה כלפי העובד כאשר זה יחויב בנזקו של המעסיק. יש בין היתר לתת את הדעת לעקרון היסוד של חופש העיסוק ולכך שפיצוי גבוה יאלץ את העובד להמשיך ולהיות מועסק "בעל כורחו"⁴.

2. על צד הניזוק מהפרת הסכם לתקופה קצובה חלה חובה להקטין נזקיו והכלל הוא כי הנתבע הוא זה הנוטל בנטל לטעון ולהוכיח כי הנפגע לא עשה די להקטנת נזקיו.

בהתאם להלכה הפסוקה עובד שנחתם עמו הסכם לתקופה קצובה ושעבודתו הופסקה במהלך תקופת ההסכם, חייב לנקוט באמצעים סבירים כדי להקטין נזקיו⁵ וככל שלא יעשה כן יוקטן סכום הפיצוי⁶. כך גם סעיף 14 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א- 1970, קובע כי אין המפר חייב בפיצויים "בעד נזק שהנפגע יכול היה באמצעים סבירים למנוע או להקטין", זה היה הדין גם קודם לחקיקת החוק האמור⁷.

בענין מיכאל בן טובים ופסיקות נוספות⁸ נקבע העובד זכאי לשכר ונלווים בניכוי הסכום שהעובד השתכר באותה תקופה או שיכול היה להשתכר בשקידה סבירה.

בעניין תמר מדמוני⁹ נקבע כי דמי אבטלה שקיבל העובד המתייחסים למשך הזמן המקורי של הסכם העבודה יובאו בחשבון לעניין "יכולת השתכרות בשקידה סבירה".

במקרה נוסף, בו פוטרה עובדת בתקופת הריונה, ומעסיקתה חויבה בתשלום שכרה, נפסק כי על העובדת להחזיר למוסד לביטוח לאומי את דמי האבטלה שקיבלה נוכח פסיקת הפיצויים  באופן שלא תהנה מכפל כספים¹⁰.

בעניין אביתר זכאי¹¹ נפסק כי הסתמכות עובד על הסכם לתקופה קצובה לשם קבלת פיצוי כספי מותנית בכך שהוא עצמו מוכן להמשיך ולעבוד בתקופה הקצובה.

כאמור, הכלל הוא כי הנתבע הוא זה הנוטל בנטל לטעון ולהוכיח כי הנפגע לא עשה די להקטנת נזקיו¹².

בעניין העובד יצחק אבישר¹³ נקבע כי על המעסיק מוטלת החובה להוכיח את הקטנת הנזק או שלעובד היתה האפשרות לעשות כן ואת מידתה. ככל שהמעסיק לא יוכיח כאמור, הפיצוי יהיה בגובה השכר שהעובד הפסיד בתקופה הקצובה שלא הושלמה.

ככל שעלה בידי מעסיק להוכיח שהעובד לא עשה די להקטנת נזקיו יש לאמוד את ההשתכרות שיכול היה העובד להשתכר בשקידה סבירה¹⁴.

יצוין עוד כי במסגרת הקטנת הנזק אין לדרוש מעובד להמשיך לעבוד אצל מעסיקו אשר הפר את החוזה עמו, בעבודה פחותה ובשכר נמוך מזה שהיה צריך להשתלם לו מכוח החוזה¹⁵.

בקביעה האם העובד עשה די להפחתת הנזק יש להביא בחשבון את גילו של העובד, מקצועו ומצב בריאותו¹⁶.

בעניין רמת טבעון מעונות הורים בע"מ¹⁷ נקבע כי  מקום שהעובד נקרא על ידי מעסיקו לשוב לעבודה בתקופה הקצובה, והוא סירב לעשות כן, יש בהתנהלות העובד כדי להצדיק הפחתת הפיצוי המגיע לו עקב הפרת חוזה העבודה ע"י מעסיקו, אלא אם כן העובד ישכיל להוכיח כי חזרתו לעבודה אצל אותו המעסיק הינה דרישה בלתי סבירה בנסיבות אותו המקרה.

בעניין תמר מדמוני¹⁸  נפסק כי עובד שפוטר שלא כדין, ופיטוריו בוטלו (באותו מקרה דובר בעובדת שפוטרה ברשות מקומית ללא שימוע) אין לחייבו לשקוד על השגת עבודה אחרת, כמו כן, נפסק כי עובד כאמור זכאי לשכר ולא לפיצוי בגובה השכר¹⁹.

יב. מראה מקום

1. דב"ע מח/3-27 טלמיר אלקטרוניקה בע"מ  נ' שמואל יפה, פד"ע כ 107; ראו עוד דב"ע לח/3-84 עירית רמלה נ' מיכאל בן דוד פד"ע י 169; דיון נב/101-3 (ארצי)  ‎צבי אבנשפנגר‎ ‎נ' עוף ירושלים בע"מ, פ"ד כה(1) 499; דב"ע (ארצי) נד/3-128 אהרון דב קמחי  נ' דיור לעולה בע"מ, פד"ע כח, 342; עתירות לבג"ץ נדחו: בג"ץ 4295/95 אהרון דב קמחי נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נב (5) 773; ע"ע (ארצי) 216/10  יצחק אבישר נ'  א.ס עירוני רמת גן  6.3.13; ע"ע (ארצי) 345/06 פרץ טסטה נ' אטיס אלקטרוניקה בע"מ, 1.9.09; דב"ע נה/3-278  יורם סלוק נ' אסנת סלהוב, 13.6.96;  דב"ע לד/3-12 דן פלדי נ' החברה הימית להובלת פרי בע"מ, פד"ע ה 151↩
2. דב"ע נד/ 128,133,136  -3 אהרון דב קמחי נ' דיור לעולה בע"מ הסוכנות היהודית, פד"ע כח, 342 ; ע"ע 43380-06-11 פלוני נ' אלמונית, 9.12.14↩
3. להרחבה ראו מאמרנו לעיל העוסק בהסכם לתקופה קצובה והסכם לתקופה בלתי קצובה↩
4. י. לובוצקי, "סיום יחסי עבודה", ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2013,  פרק 6 עמ' 15-16 וההפניות שם↩
5. דיון נב/101-3 (ארצי) ‎צבי אבנשפנגר‎ ‎נ' עוף ירושלים בע"מ, פ"ד כה(1) 499; ע"ע 1201/00 יהודית זילברשטיין נ' ערב חדש(עתונות) אילת בע"מ ואח' 17.12.02; ע"ע (ארצי) 260/06 רמת טבעון מעונות הורים בע"מ נ' זיוית פניבלוב, 29.1.09; דב"ע לה/3-84 עירית רמלה נ' מיכאל בן דוד, פד"ע י 169, 184↩
6. ע"ע 1201/00 יהודית זילברשטיין נ' ערב חדש (עתונות) אילת בע"מ ואח' 17.12.02↩
7. ע"א 491/71 שלמה רוזנר נ' פנינה שטרן, פ"ד כז (1) 78 ראו עוד: דב"ע (ארצי) מד/3-107 הלפרט מלכה נ' סמינר למורות ולגננות בית יעקב, 6.2.85 באותו מקרה פסק בית הדין הארצי לעבודה בקשר עם סעיף 14 לחוק האמור כי: ".. מנוסח הסעיף ברור כי הכוונה היא רק לאמצעים סבירים למניעת הנזק או הקטנתו, והיקף חובתו של הנפגע  נתון בכל מקרה למבחן הסבירות"↩
8. דב"ע נה/3-72 מיכאל בן טובים נ' אביק בע"מ, 24.8.85 ; ראו עוד : דב"ע מח/3-22 לעיל ; דב"ע נד/3-128 אהרון דב קמחי  נ' דיור לעולה בע"מ, פד"ע כח, 342 והאדסמכתאות הנזכרות שם. עתירות לבג"ץ (בג"ץ 4295/95) – נדחו; דב"ע נה/3-278 לעיל ; דב"ע נב/101-3  לעיל ; דב"ע לד/3-12  לעיל;  דב"ע לה/3-5 לעיל; ע"ע  260/06 רמת טבעון מעונות הורים בע"מ נ' זיוית פניבלוב,29.1.09 ; ע"ע 448/07 המאירי הסעות ושירותים נ' דורית אילוז, 2.11.08; ע"ע  216/10  יצחק אבישר נ'  א.ס עירוני רמת גן  6.3.13 ; ע"ע 345/06 פרץ טסטה נ' אטיס אלקטרוניקה בע"מ, 1.9.09↩
9. דב"ע מז/3-154 תמר מדמוני נ' המועצה המקומית נתיבות פד"ע כ 144; בג"צ 74/89 המועצה המקומית נתיבות נ' בית הדין הארצי לעבודה פ"ד מד(2)  722 – העתירה נדחתה↩
10. דב"ע נב/ 3-24 דפנה מזרחי נ'  קרור ירושלים בע"מ, פד"ע כה, 417, 420↩
11. ע"ע 456/05 אביתר זכאי נ' בורסון השקעות בע"מ, 3.7.06↩
12. ע"א 491/71 שלמה רוזנר נ' פנינה שטרן, פ"ד כז (1) 78; ע"א 646/85 יצירות ברנע בע"מ נ' דניה חברה לפיתוח בע"מ, פ"ד מב(2) 793; דיון נב/101-3 (ארצי) צבי אבנשפנגר‎ ‎נ' עוף ירושלים בע"מ, פ"ד כה(1) 499; ע"ע 300167/98 אריק ניסן  נ'  הסתדרות העובדים הכללית החדשה, פ"ד לח(2003) 337; דבע (ארצי) נה/ 3-278 יורם סלוק נ' אסנת סלהוב, 13.6.96↩
13. ע"ע 216/10 יצחק אבישר נ' א.ס. עירוני רמת גן, 6.3.13↩
14. דב"ע נה/3-278 יורם סלוק נ' אסנת סלהוב, 13.6.96 ; עב (ת"א) 303999/97  אליהו קרדנל נ' ייזום תורמוס ופיתוח פרוייקטים בע"מ, 3.1.2005; דב"ע נג/3-101 צבי אבנשפנגר נ' עוף ירושלים בע"מ, 31.5.93; דב"ע מח/3-22, מח/3-27 טלמיר אלקטרוניקה בע"מ נ'  שמואל יפה, פד"ע כ 107; דיון לד/12-3 (ארצי)  דן פלדי נ' החברה הימית להובלת פרי בע"מ, פד"ע ה 151↩
15. ע"א 429/73 חברת ענרל בע"מ ואח' נ' שלמה ליפשיץ פ"ד כט(2) 146; דב"ע לו/3-78 רחל פאלק נ' מדינת ישראל פד"ע ט 193; דב"ע מא/3-23 התזמורת הקאמרית הישראלית נ' סמדר שזר פד"ע יב 355; דיון מז/154-3(ארצי) תמר מדמוני נ' המועצה המקומית נתיבות, פ"ד כ(1) 144; עתירה לבג"ץ נדחתה: בגץ 74/89 המועצה המקומית נתיבות נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, פ"ד מד(2) 722↩
16. י. לובוצקי, "סיום יחסי עבודה", ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2013,  פרק 6 עמ' 14↩
17. ע"ע 260/06 רמת טבעון מעונות הורים בע"מ נ' זיוית פניבלוב, 29.1.08↩
18. דיון מז/154-3(ארצי) תמר מדמוני נ' המועצה המקומית נתיבות, פ"ד כ(1) 144↩
19. ראו עוד; דב"ע נג/3-80 המועצה המקומית אופקים נ' זיוה לוי ואח'  פד"ע כו 63↩