עולם העבודה | מאי 28, 2021

חוק הגנת השכר, תשי"ח -1958
תשלום בשווה כסף
מותר בהסכמת העובד לשלם חלק משכר עבודה באוכל ובמשקאות המיועדים לצריכה במקום העבודה, להוציא משקאות משכרים, או בדיור, אם דרך תשלום זאת נקבעה בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה או שהיא נוהג מקובל בתנאי עבודה, ובלבד שהשווי המיוחס לכל אלה לא יעלה על המקובל בשוק.

פירוט הכללים הנוגעים לסעיף 3 לחוק

א. החוק מאפשר תשלום חלק מהשכר בשווה כסף

החוק מתיר בהסכמת הצדדים לשלם חלק משכר עבודה באוכל ובמשקאות המיועדים לצריכה במקום העבודה, להוציא משקאות משכרים, או בדיור בהתקיים שני תנאים מצטברים:

1. ההסכמה צריכה להיות מעוגנת בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה או שמדובר בנוהג מקובל בתנאי עבודה.
2. שווי המיוחס לתשלום חלף אוכל ומשקאות לא יעלה על המקובל בשוק.

ב. תשלום חלק משכר העבודה בשווה כסף כמפורט בהוראת סעיף 3 מותנית בהסכמת העובד, כאשר דרך המלך היא מתן הסכמה ברורה לצורת תשלום זו.

בעניין FLORES JOCELYN‏-עזבון המנוח יוסף רוזנברג¹ נפסק כי הרציונל המונח ביסוד דרישת ההסכמה הוא שמזון ומשקאות מהווים אמנם צורכי קיום בסיסיים, אך ניתן לספקם בדרכים רבות ומגוונות, הנבדלות זו מזו בתכניהם ובעלותם. נוכח מגוון זה נדרשת הסכמה ברורה של העובד לכך שחלק משכרו ישולם באמצעות מזון ומשקאות, וזאת תחת קבלת מלוא שכרו ורכישת צורכי קיומו לעצמו ובעצמו בהתאם להעדפותיו. מרציונל זה מתבקש כי ככלל אין מקום להסתפק בהסכמה מכללא, ודרך המלך היא מתן הסכמה ברורה לצורת תשלום זו.

ג. הסדר לפיו יקבל עובד את מלוא שכרו באוכל ובלינה, גם אם ניתנה הסכמתו, נוגד את הוראות החוק ולפיכך לא יתפוס.

במקרה שבו נקבע כי העובד יקבל את מלוא שכרו באוכל, לינה ובזכויות מגורים, ההסדר יהיה בטל, ובמקום המוסכם יבוא שכר ראוי².

העקרון של הגבלת תלות העובד במעסיק, חרף תלותו בו בשל טיב היחס שביניהם, מושתת על עקרון כללי יותר המעוגן כיום בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. משום כך, העובד אינו יכול לוותר על זכות הבחירה החופשית המוקנית לו להחליט בעצמו לאשר יעשה בשכרו – האמצעי למחייתו. תשלום כל שכר העובד בשווה כסף נוגד את תכליתם של חוק הגנת השכר וחוק שכר מינימום³.

כדי לראות תוכן רשימה זו עליכם לרכוש מנוי שנתי

למידע ורכישה >>

רכשתם כבר מנוי?

התחברו >>