תמצית הכללים הנוגעים לתקנה 1 תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964

1. סעיף 13 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963 הסמיך את "השר" לקבוע בתקנות, בין היתר, "את המרכיבים של שכר העבודה הכולל שיובאו בחשבון שכר העבודה לעניין פיצויי פיטורים.
2. בהתאם לתקנות 1(א) ו1- (ב) לתקנות, רכיבי השכר הנלקחים בחשבון לצורך חישוב פיצויי פיטורים הינם שכר יסוד, הכולל גם תוספת מחלקתית ותוספת מקצועית;  תוספת ותק;  תוספת יוקר המחיה; ותוספת משפחה.
3. בהתאם לתקנה משנה 1(ג) לתקנות, במידה ושכר העובד לא משתלם לפי הרכיבים המנויים האמורים לעיל או לפי חלק מהם, יובא בחשבון שכרו, שכר העבודה הרגיל ללא תוספות.
4. השכר הקובע ורכיביו לתשלום פיצויים נקבעו בתקנות ואין לגרוע מהם, אך ניתן לכלול רכיבים נוספים, באופן מלא או חלקי, בהסכמת הצדדים.
5. השאלה האם רכיב שכר נמנה על הרכיבים הנכללים בשכר הקובע לתשלום פיצויי פיטורים בהתאם לקבוע בתקנות, לא תוכרע לפי הכינוי שכינו אותו הצדדים אלא על פי מהותו.
6. קיימים שני מבחנים לבחינת סיווג התשלום, כשכר לפיצויי פיטורים או כתוספת/החזר הוצאות שאינם חלק מהשכר לפיצויי פיטורים, והם מבחן תיאור התפקיד ומבחן התנאי, לפיו תשלום שקיומו מותנה בתנאי או במצב, אינו חלק מהשכר לתשלום פיצויי פיטורים.
7. כאשר מדובר בתשלום עם פנים "לכאן ולכאן" ניתן להיעזר בהוראות ההסכם הקיבוצי מכוחו משתלם התשלום.
8. נטל הראיה וההוכחה כי תשלום מסוים המכונה "תוספת" או "החזר הוצאות" מהווה חלק אינטגרלי משכר העבודה הקובע לצורך תשלום פיצויי פיטורים הוא על העובד.
9. מנגד, נטל הראייה וההוכחה כי ב"שכר כולל" נכלל רכיב שאינו "שכר עבודה" לעניין פיצויי פיטורים מוטל על המעסיק.
10. עת תוספת משולמת לקבוצה, מהותה נבחנת ברמת הקבוצה והיא יכולה להיחשב כתוספת גם אם לגבי חלק מהעובדים להם היא משולמת לא מתקיים מבחן התנאי.
11. העובדה שתוספת פלונית משולמת כחישוב של אחוז מסוים משכר היסוד, אין בה כשלעצמה כדי להוביל לקביעה שמדובר ב"תוספת קבועה" המהווה חלק משכר היסוד.
12. החזר הוצאות אינם חלק מהשכר הקובע לתשלום פיצויי פיטורים ועל כן אין הוא נכלל בחישוב.
13. דוגמאות לתוספת או להחזרי הוצאות שלא הוכרו בפסיקה כחלק מהשכר הקובע לתשלום פיצויי פיטורים:
    1. תוספת כלכלה/אש"ל ונקודות במסגרת חברות מועדון
       
    2. תוספת כוננות.
    3. משכורת 13.
    4. שלומי אחזקת רכב.
    5. תוספות אמיתיות המוצמדות לתוספת יוקר.
    6. תשלומי שכר דירה.
    7. דמי הבראה, טלפון, ביגוד והוצאות נסיעה.
    8. הכנסות זקופות וטובות הנאה שמקבל עובד ושבגינן משלם העובד מס .
    9. גילומי מס על החזרי הוצאות ותוספות בשונה מגילום מס על רכיב המוכר כמזכה בתשלום פיצויי  פיטורים.
    10. גמול שעות נוספות.
    11. גמול שעות נוספות גלובליות.
    12. עבודה נוספת אצל אותו מעסיק מזכה בתשלום עבור שעות נוספות ולא נחשבת כמשרה נוספת המזכה בתשלום פיצויי פיטורים.
    13. תשלום מיוחד בגין עבודה נוספת מעל היקף המשרה מלאה מוסכמת.
    14. גמול עבודה ביום המנוחה כל עוד עבד העובד שישה ימים בשבוע.
    15. תוספת פיצול.
    16. תוספת תורנויות.
    17. בונוס בגין עמידה ביעדים או בביצועים מעבר לנורמה.
    18. פרמיה המותנית בתנאי או בעמידה ביעדים.
    19. פרמיית אי היעדרות.
    20. פרמיית עידוד נהגי תובלה.
    21. בונוס או פרמיה על בסיס הישגים של קבוצת עובדים.
    22. תוספת משמרות.
    23. תוספת  בגין עבודה בחו"ל.
    24. תוספת המותנית בעבודה באזור גיאוגרפי מסוים.
14. תשלומים המוכרים בשכר הקובע לתשלום פיצויי פיטורים המהווים חלק משכר היסוד:
    1. עמלות שאינן בגדר בונוס או פרמיות.
    2. שכר הנגזר מפדיון – הכנסות מנהל מתשלום הנגזר מהכנסות המחלקה אותה מנהל.
    3. שכר לפי פדיון – "פרמיית הובלה" ששולמה לנהג תובלה כאחוזים ממחזור הכנסות של המשאית.
    4. שכר לפי תפוקה/תוצרת
    5. תשלומים המהווים חלף שכר. בכלל זאת דמי חגים, דמי מחלה, חופשה שנתית, דמי מילואים.
    6. פיצוי התייקרות.
    7. שעות עודפות.
    8. תוספת מקצועית ומחלקתית.
    9. תוספת ניהול.
    10. תוספת דריכות מקצועית הניתנת לבעלי דרגות מסוימות.
    11. תוספת מאמץ.
15. שכר כולל כבסיס לחשוב פיצויי פיטורים פיצול שכר נטו שסוכם עם העובד לרכיבי שכר פיקטיביים .
16. שכר ששולם בחריגה מהדין לא יחשב כחלק מהשכר הקובע לתשלום פיצויי פיטורים.
17. פיצויי פיטורים משולמים על יסוד שכר הברוטו וניכויי שכר להחזרת חוב אינם צריכים לפגוע בשכר הקובע לצורך תשלום פיצויי פיטורים.
18. שכר הנקוב במטבע זר יש לשלם בגינו פיצויי פיטורים לפי שער המטבע נכון למועד פסק הדין.
19. השכר הקובע לתשלום פיצויי פיטורים הוא גם השכר הקובע לעניין חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א-2001.
20. יישום הכללים בפסיקת בתי הדין האזוריים לעבודה:
    1. "שעות מיוחדות אם וילד" ו – "שעות הנקה" הגם שהם תלויים בתנאי – באים בחשבון לצורך חישוב השכר הקובע לפיצויי פיטורים, וזאת משתכליתם מעוגנת בחקיקת מגן.
    2. "בונוס" קבוע ללא קריטריונים ברורים נחשב לחלק מהשכר לתשלום פיצויי פיטורים.
    3. פרמיית מחסנים ששולמה בסכום קבוע עבור כל יום עבודה ללא תנאי היא חלק מהשכר הקובע לתשלום  פיצויי פיטורים.
    4. מלוא שכר העובדת ששולם לה בחו"ל נחשב לחלק מהשכר.

כ. יישום הכללים בפסיקת בתי הדין האזוריים לעבודה:

1. תשלום "שעות מיוחדות אם ילד" ותשלום "שעות הנקה" הגם שהם תלויים בתנאי – באים בחשבון לצורך חישוב השכר הקובע לתשלום פיצויי פיטורים, משתכליתם מעוגנת בחקיקת מגן.

האמור נפסק בעניינה של העובדת קרן עמרם¹.

2. "בונוס" קבוע ללא קריטריונים ברורים נחשב לחלק מהשכר הקובע לתשלום פיצויים.

בעניין יוסף אלמלם² נפסק כי משהמעסיק אישר בעדותו שמדובר בתוספת ששולמה בקביעות וללא קריטריונים ברורים, מבלי שהייתה משמעות לדרך בה הסכום נרשם בתלושי השכר (תחילה נרשם כ"שעות נוספות" ובהמשך כ"בונוס"),  יש לקבוע כי מדובר בתוספת שיש לראותה כחלק מהשכר הקובע לצורך חישוב פיצויים.

3. פרמיית מחסנים ששולמה בסכום קבוע עבור כל יום עבודה ללא כל תנאי הינה חלק מהשכר הקובע לתשלום פיצויים.

בעניין חורייה טובאסי³ נקבע כי שולם רכיב פרמיה בשיעור 20 ₪ ליום והוא השתנה בכל חודש בהתאם למספר הימים בהם עבד המנוח.

על יסוד האמור נפסק כי אין לפרמיה קשר לטיב העבודה או לכמות העבודה, אלא עבור כל יום של עבודה, קיבל המנוח תוספת שכונתה "פרמיית מחסנים" ובנסיבות, יש לכלול רכיב זה כחלק משכר היסוד.

4. כל השכר של העובדת ששולם בחו"ל נחשב לחלק מהשכר הקובע לתשלום פיצויים.

בעניין תמר גולן⁴  ששימשה ככתבת חוץ בכירה בעיתון מעריב, נפסק כי אין להקיש בין המקרה שלה לבין עניין יעקב נחושתן⁵ שכן, במקרה האחרון לא מדובר היה בעיתונאית שהתקבלה לעבוד בארץ ולאחר תקופה מסוימת נשלחה לעבוד בחו"ל ובנסיבות קיבלה תוספת 'תלוית מקום וזמן', אלא בעיתונאית שכל תקופת ההתקשרות, מראשיתה ועד סופה, עבדה מחו"ל עבור העיתון ונבנה עבורה מבנה שכר ייחודי בשל תבנית העסקתה השונה.

כמו כן, לא מדובר בעובד שברור לו מתחילה וכך סוכם עימו כי כאשר ישוב מחו"ל, תשתנה משכורתו ותבוטל התוספת. משכך נפסק כי שכרה בחו"ל (להוציא חלק ה'הוצאות' שבו) לא היווה תוספת, אלא שכר שהשתלם באופן קבוע וללא כל תנאי ו/או סייג, ועל כן היווה חלק מ'שכרה הקובע".

עם זאת, צוין כי משנפסק שמדובר ברכיב הסכמי ולא כזה המחויב מכוח חוקי המגן, יש ליתן משקל רב להתנהגות הצדדים בנסיבות אלה ו"למה שמקובל", שכן לגבי הפרשות לפנסיה, שאינה משתלמת מכוח חוק הרי ש"שכר עבודה" הוא מה שהוסכם בין הצדדים.

על יסוד האמור בית הדין הגיע למסקנה שלא הוכח כי סוכם שהפרשות לפנסיה ייעשו על בסיס שכרה בארץ בתוספת שכרה בחו"ל, אלא סוכם כי תנאי העסקתה לכשתשוב ארצה או תנאי פרישתה יסוכמו בהתאם לתנאי העסקתה בחו"ל ולתרומתה בעיתון⁶.

מראה מקום

1. סע (חי') 11065-08-09 קרן עמרם נ' עוף טוב (שאן) בע"מ, 9.11.14↩
2. סעש (ת"א) 33100-09-13 יוסף אלמלם נ' ב.י.ג. ל.ק למערכות בע"מ, 30.7.17↩
3. עב (נצ') 2554/03  חורייה טובאסי ואחרים נ' סטרפלאסט תעשיות בע"מ,4.5.09↩
4. עב (ת"א) 302206/96‏ ‏ גולן תמר נ' מעריב בע"מ, 24.12.06↩
5. דב"ע מח/3-3 יעקב נחושתן נ' מדינת ישראל, פד"ע יט 435↩
6. ראה – דיון (ארצי) לח/7-2 משה מגיד – מדינת ישראל , ט (1) 387 ובגץ 5572/92 יעקב זכאי נ' בית הדין הארצי לעבודה פ"ד מז(3) 602, המאזכרים את פסק הדין↩