תקנה 10 לתקנות – הפסקות שאינן באות במניין חישוב פיצויים
עולם העבודה |
מאי 22, 2021
תמצית הכללים
- שירות צבאי, או שירות צבאי מלא על פי התחייבות לשירות קבע, לא קוטע רציפות הזכאות לתשלום פיצויי פיטורים, אך אינם באים כחלק מהתקופה המזכה בתשלום פיצויי פיטורים.
- תקופת שירות צבאי חלקי עד 120 ימים ושירות מילואים נחשבים במניין התקופה המזכה בתשלום פיצויי פיטורים.
- תקופה של חופשה או פגרה שלא בשכר עד 14 יום לשנת עבודה נחשבות לחלק מהתקופה לצורך חישוב פיצויי פיטורים.
- תקופה שבעדה זכאית העובדת לדמי לידה בהתאם לתוספת השביעית לחוק הביטוח הלאומי, תשי"ד–1953 באה במניין לעניין קביעת סכום פיצויי הפיטורים.
- בפסיקת בתי הדין האזוריים קיימת מחלוקת בשאלה האם תקופת שמירת הריון הינה באה במניין לעניין קביעת סכום פיצויי פיטורים.
- הפסקה עבודה מחמת תאונה או מחלה בגינה זכאי העובד לתשלום מכוח היותו עובד, על פי חוק, הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או נוהג ועד 30 יום לשנת עבודה עם זכות צבירה – הינה חלק מהתקופה הבאה במניין זכאות העובד לתשלום פיצויים.
- תקנה 10(4) לא חלה כאשר בתקופת המחלה משולמים לעובד תגמולי ביטוח מאת חברת הביטוח.
- אין לכלול במסגרת התקופה הקובעת לצורך חישוב סכום פיצוי הפיטורים את תקופת ההפסקה הארעית העודפות על 7 ימים בכל שנה בהן העובד לא עבד.
- תקופת מאסר אינה באה בחישוב פיצויי פיטורים.
- שינוי בשעות עבודה מידי חודש לא עולה כדי הפסקת עבודה כמשמעותו בסעיף 2(9) לחוק ותקנה 10(5) לתקנות.
