עולם העבודה | מאי 17, 2021

תמצית כללים

  1. לפי הפסיקה, תכליתו של חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), תשנ"ז-1997 היא כפולה: האחת, להגן על העובד חושף השחיתות, והשניה לעודד עובדים לחשוף מעשי שחיתות.
  2. טענה בדבר חשיפת שחיתויות אינה בגדר "חליפת מגן" מפני בחינת תפקוד העובד. יש להבחין בין טענה בדבר חשיפת שחיתות וההגנות שבחוק מפני התנכלות לעובד ופגיעה בו ובתנאי עבודתו בשל חשיפת שחיתויות, לבין החלטות ענייניות של המעסיק במסגרת הפררוגטיבה הניהולית הנתונה לו.
  3. די ביצירת ספק ממשי ביחס לכשרות שיקולי המעסיק כדי להעביר אליו את הנטל להוכיח כי השיקולים המונחים בבסיס ההחלטה לפגיעה בעובד המתלונן, היו שיקולים ענייניים. העובד אינו נדרש להוכיח כי התלונה כשלעצמה, היא לבדה היתה המניע והשיקול לפגיעה בו, וכל שנדרש מהעובד בנטל ההוכחה הראשוני הוא הוכחה לכאורית כי התלונה כשלעצמה, או בנוסף לשיקולים אחרים, השפיעה השפעה ממשית או ניכרת על הפגיעה בתנאי עבודתו.
  4. במקרים של חלוף זמן רב וקושי של ממש ביישום יעיל של סעד האכיפה, בית הדין לא יאכוף יחסי עבודה ולא יורה להשיב את העובד/ת לעבודה. ואולם במקרה שחומרת הפגם שדבק בפיטורים היה חמור נפסק פיצוי גבוה במיוחד של 24 משכורות בגין פיטורים שלא כדין, וזאת הגם שהעובדת לא תבעה זאת.

קישורים חשובים

חוקים ותקנות הנוגעים לטוהר מידות »

כדי לראות תוכן רשימה זו עליכם לרכוש מנוי שנתי
רכשתם כבר מנוי?

מראה מקום

מאמרים קרובים