נושאים מרכזיים לדיון

1. גמול עבור שעות נוספות »
2. תכלית תשלום שעות נוספות »
3. זכאות רק לעובד שהתבקש לבצע שעות נוספות »
4. העדר זכות קנויה לקבל תשלום עבור שעות נוספות »
5. בהעדר זכאות לפי החוק רשאים הצדדים להסכים על קבלת זכות זו »
6. שכר כולל תשלום שעות נוספות »
7. השכר לשעה נוספת לעובד חודשי »
8. חישוב שעות נוספות על בסיס שבועי »
9. חישוב שעות נוספות ברמה החודשית »
10. תשלום שעות נוספות גלובאליות »
11. אותנתיות תשלום ש"נ גלובאליות »
12. קיזוז שעות חסר מתשלום שעות נוספות »
13. הפסקה בעבודה הקוטעת את רציפות הזכאות לשעות נוספות »
14. שכר לפי תוצרת גם מזכה בתשלום שעות נוספות »
15. העדר אפשרות לוויתור על תשלום ש"נ »
16. כפל תשלום שעות נוספות במקרה של קבלת תשלום גבוה יותר בהסכם קיבוצי »
17. תשלום "פרמיה" לנהגי תובלה ושעות נוספות »
18. תשר ועמלות אינם תחליף לשעות נוספות »
19. חריגה מהיתר ההעסקה בשעות נוספות ותשלום ש"ע »
20. יישום חזקות בדבר ביצוע שעות נוספות לאור תיקון 24 לחוק הגנת השכר »
21. חובת העובד להציג חישובי שעות נוספות »
22. אי קבלת חישובי העובד »
23. אי הצגת חישוב נגדי על ידי המעסיק »
24. מערכת הדיווח של המעסיק היא בעלת תוקף מחייב »
25. טענות מעסיק נגד דוחות נוכחו שהוגשו על ידי העובד »
26. הלנת שכר בגין תשלום ש":נ »
27. העסקת נער בשעות נוספות »
28. פרמיית הובלה כתחליף לתשלום בעד שעות נוספות »
29. המרת תשלום ש"נ בשעות מנוחה בתשלום »
30. הסדר הכולל ביחס לגמול עבודה נוספת שנקבע בהסכם קיבוצי המיטיב לעומת הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה »

הוראת חוק

• חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951

•  גמול שעות נוספות
• (א)  הועסק עובד שעות נוספות, ישלם לו המעביד בעד שתי השעות הנוספות הראשונות שבאותו יום שכר עבודה לא פחות מ-¼1 מהשכר הרגיל, ובעד כל שעה נוספת שאחריהן לא פחות מ-½1 מהשכר הרגיל.
  היה שכרו של עובד, כולו או חלקו לפי כמות התוצרת, ישלם לו המעביד בעד כל יחידה, שנעשתה בשתי השעות הנוספות הראשונות שבאותו יום, שכר עבודה לא פחות מ-¼1 מהשכר המשתלם בעד כל יחידה שנעשתה בשעות העבודה הרגילות, ובעד כל יחידה שנעשתה בשעות הנוספות שלמעלה משתים – לא פחות מ-½1 מהשכר המשתלם בעד כל יחידה שנעשתה בשעות העבודה הרגילות.

פירוט הכללים

א. גמול עבור שעות נוספות

שבוע העבודה הינו בן 42 שעות.

יום העבודה בשבוע עבודה בן 5 ימים הינו בן 8.4 שעות.

יום העבודה בשבוע עבודה בן  6 ימים הינו בן 8 שעות (יום שישי 2 שעות).

בשעות העבודה כאמור אין  לכלול הפסקות.

עבודה מעבר למכסות שעות העבודה היומיות או השבועיות הינה עבודה בשעות נוספות, המזכה בתשלום כספי נוסף בשיעורים הקבועים בחוק –  עבור השעתיים הראשונות תשלום בשיעור 25%; לאחר מכן – תשלום בשיעור של 50%.

שימו לב שבענף הרפת והלול מכסת השעות שלאחריה זכאי העובד לתשלום  שעות נוספות הינה שונה.

שימו לב שלא בכל הענפים ניתן להעסיק עובדים ביום עבודה בהיקף של 8.4 שעות נוספות (ר' למשל עניין קסטיאל¹. 

ב. החובה לשלם תמורה גבוהה יותר בגין העסקה בשעות נוספות מטרתה, בנוסף לפיצוי העובד, גם להפוך את ההעסקה בשעות הנוספות לבלתי כלכלית.

האמור נקבע בעניין מישל רבות².

ג. תנאי לתשלום גמול בגין עבודה בשעות הנוספות היא קבלת אישור לכך מאת הממונים על העובד.

תנאי מוקדם לתשלום עבור שעות נוספות הוא קבלת אישור לכך מאת הממונים על העובד³. מקום בו לא נדרש העובד על-ידי המעסיק לעבוד בשעות הנוספות, והוא עשה כן ללא אישורו והסכמתו של המעסיק – לא יהיה זכאי לגמול שעות נוספות⁴.

בעניין מדינת ישראל-אשרת ארפי⁵ נקבע כי מתמחים אשר לא הוכח כי נדרשו לעבוד שעות נוספות מעבר למכסה המותרת, אינם זכאים לגמול שעות נוספות, גם אם השופטים-הממונים היו מודעים לעצם ביצוע העבודה בשעות הנוספות.

בעניין  מלקו סובה⁶ שנקבע עובדים שמחליפים על דעת עצמם משמרות מטעמי נוחיות לא יהיו זכאים לקבל בשל כך שעות נוספות, אלא אם כן זו הייתה דרישת המעסיק.

עם זאת, בפסקי דין אזוריים נקבע לא אחת כי אין צורך בדרישה מפורשת של המעביד לבצע עבודה בשעות הנוספות, אלא די בכך שהמעסיק היה מודע לכך, לא מחה והעבודה שירתה את ענייניו⁷.

ד. עבודה בשעות הנוספות אינה זכות המגיעה לעובד והופכת לחלק מתנאי עבודתו.

לעובד אין זכות קנויה לעבודה בשעות הנוספות, ולמעסיק נתונה הפררורגטיבה להחליט אם דרושה לו עבודת שעות נוספות אם לאו⁸.

חברה רשאית להפסיק לשלם רכיב קבוע של גמול שעות נוספות כאשר החליטה משיקולים ענייניים ובתום לב כי אין לה עוד צורך בעבודת העובד בשעות הנוספות⁹.

כלל זה לא יחול כאשר אין מדובר בגמול בגין עבודה בשעות נוספות בפועל, אלא ברכיב פיקטיבי המהווה חלק משכרו הרגיל של העובד¹⁰.

ה. הגמול הקבוע בסעיף 16 נקבע בגין העסקה ב"שעות נוספות" כהגדרתן בחוק בלבד.

משאין עובד זכאי לגמול שעות נוספות מכוח החוק, נותרים מקורות חוזיים, שמהם יכול ותקום זכאות לשכר עבודה בשיעור מוגדל, בהתאם לקבוע באותם מקורות. מקורות אלה יכול ויהיו הסכם קיבוצי, הוראה בחוזה עבודה אישי או תנאי מכללא בחוזה אישי מכוח נוהג¹¹.

ו. שכר אשר כולל גמול שעות נוספות יחשב לשכר רגיל שעל בסיסו יחושב גמול השעות הנוספות.

סעיף 5  לחוק הגנת השכר בא לאסור ולמנוע קביעת שכר עבודה הכולל גמול שעות נוספות כחלק מסך גלובלי. מבחינת ההיבט המשפטי, משנקבע שכר עבודה הכולל תשלום בעד שעות נוספות רואים את השכר שנקבע כשכר רגיל בלבד¹².

ז. עובד חודשי זכאי לגמול שעות נוספות בשיעור 125% מהשכר הרגיל לשעה בעד כל שעה נוספת ולא תשלום בשיעור של 25%. 

בעניין טארק זעזוע¹³ נקבע כי משילוב סעיפים 5 לחוק הגנת השכר וסעיפים 1 ו – 16 לחוק שעות עבודה ומנוחה המסקנה היא כי השכר ששולם למערער היה שכרו הרגיל, ולכן זכאי הוא לגמול שעות נוספות בשיעור 125% ולא 25%.

כך גם בעניין שריף רביעה¹⁴ נקבע, כי ככלל, כאשר חל סעיף 5 לחוק הגנת השכר ומשולם לעובד שאינו שעתי שכר כולל (ללא רכיב נפרד בתלוש השכר של גמול שעות נוספות) יש לשלם לעובד גמול שעות נוספות מלא (125% או 150%) ולא את ההפרש בלבד (25% או 50% ).

ח. גמול שעות נוספות על-בסיס שבועי ישולם רק אם העובד השלים את מלוא השעות הרגילות באותו שבוע, כאשר החישוב הראשוני צריך להיעשות לפי חישוב שעות יומי.

האמור נקבע בעניין טרנרידר¹⁵.

ט. בית הדין הכיר במקרים חריגים בחישוב גמול שעות נוספות על בסיס חודשי.

בפסיקה נקבע, כי בהעדר פירוט של שעות העבודה לפי היקף יומי ושבועי, החישוב יבוצע באופן חודשי, באופן שכל שעה מעבר ל- 186¹⁶ תוגדר כשעה נוספת¹⁷.

בעניין עופר רביד¹⁸ נקבע שניתן לחלץ  מתלושי השכר  את מספר השעות הכולל שעבד העובד בכל חודש, שהיה מבוסס על דיווחי העובד. אמנם אין מידע על התפלגות שעות העבודה המדווחות על ידי העובד, אך שעה שלפי גרסת העובד הוא עבד כל יום, יש לפעול לפי החזקה של עבודה בחמישה ימים בשבוע לפחות והעובד יהיה זכאי לגמול שעות נוספות בעד שעות העבודה שמעל 186 שעות בחודש. 

י. מעסיק רשאי לשלם מראש גמול נפרד עבור מספר שעות נוספות נקוב ("גמול שעות נוספות גלובאליות")

בפסיקה המנחה בעניין אוריאל ברד¹⁹  נקבע שהאפשרות לתשלום גמול שעות נוספות גלובלי לא הוסדרה בחוק, אך במקרים מתאימים ובכפוף לתנאים, היא הוכרה בפסיקה כלגיטימית²⁰.

המסגרת הרעיונית החולשת על השימוש במודל זה היא שזכויות העובד לא תקופחנה ושתכלית חוק עבודה ומנוחה תוגשם ולא תסוכל, והתנאים שנקבעו נועדו להבטיח זאת.

תשלום גמול שעות נוספות גלובלי נעשה בדרך של תוספת קבועה, הנפרדת מהשכר, כשתוספת זו מגלמת ממוצע שעות נוספות חודשי אשר כמכלול שקול לסכום שהיה מתקבל לכל הפחות מתחשיב אריתמטי של היקף השעות הנוספות. ההכרה בצורת תשלום זו כלגיטימית הותנתה בפסיקה בהתקיימות מספר תנאים המיועדים להבטיח שאין הוא כסות לקיפוח העובד תוך פגיעה בהסדר הקוגנטי שבחוק.

התנאים המרכזיים הם:

• 1. צורת תשלום זו, ובעיקר ההנחות לגבי ממוצע השעות הנוספות שהיא מהווה תמורה להן צריכה לבוא לידי ביטוי בהסכמה ברורה ומדעת של העובד;
• 2. שיעור הגמול צריך להיות הוגן וסביר במובן זה שנדרש כי בממוצע, מקבל העובד לכל הפחות תמורה שוות ערך לזו המגיעה לו מכוח החוק;
• 3. המעסיק נדרש לעקוב אחר היקף השעות הנוספות שעבד העובד בפועל, כדי שמטרתו הסוציאלית של החוק תוגשם וכדי שניתן יהא לבחון באופן שוטף את הוגנותו של גמול השעות הנוספות הגלובלי כמכלול בנסיבות העניין;
• 4. ההסכמה צריכה למצוא ביטוי גם בתלוש השכר, שתהא בו הפרדה ברורה בין שכר היסוד לגמול השעות הנוספות הגלובלי;
• 5. השכר וגמול השעות הנוספות הגלובלי צריך לעמוד באופן עצמאי בדרישות חקיקת המגן.

בעניין שריף רביעה¹⁴ נקבע כי סעיף 5 לחוק הגנת השכר לא חל כאשר לעובד משולם רכיב גמול שעות נוספות כשורה נפרדת בתלוש השכר, ובלבד שהפיצול אינו מלאכותי. תשלום גמול השעות הנוספות כרכיב נפרד בתלוש יכול שיהא על בסיס אריתמטי או גלובלי, כשתשלום גמול גלובלי העומד בתנאים שנקבעו בפסיקה, ממצה את הזכאות לגמול שעות נוספות‏ ובמקרים אחרים עשוי לבוא על חשבונו.

עם זאת נקבע  כי כיוון שתשלום גמול השעות הנוספות הגלובאליות ששולמו לעובד לא עמד באמות המידה שנקבעו בהלכה הפסוקה, הרי שלפי הלכת בין הרים יבוא התשלום בתלוש השכר בתקופה השנייה על חשבון הזכאות לגמול שעות נוספות, ולא במקומה. ככל ששולם לעובד גמול שעות נוספות ביתר הרי שזה לא יבוא על חשבון חודשים בהם שולם בחסר‏. בחישוב התשלום בגין תשלום שעות נוספות, אין לקחת בחשבון תשלום שעות נוספות גלובאליות.

בעניין עבד אלכרים²¹ בחוזה העבודה של המועסק (טבח) הסכים המעסיק (מסעדה) על תשלום שכר שעתי של 30 ₪ והעובד ביקש להבטיח לעצמו רשת ביטחון לפיו השכר הכולל, לרבות גמול שעות נוספות ותשלום זכויות סוציאליות שניתן לשלמן באופן שוטף, יעמדו על 35 ₪ לשעה, וכי בחודשים בהם עבודתו המאומצת בשעות נוספות תביא לזכאות גדולה יותר יהיה זכאי לקבל את הסכום הגבוה בהתאם לתחשיב אריתמטי. בהתאם להסכמות הצדדים רכיב השכר הרגיל, דמי הבראה, דמי נסיעות ותמורה עבור ש"נ ועבודה ביום המנוחה נרשמו בשורות נפרדות בתלוש.

נקבע כי נקודת המוצא של סעיף 5 לחוק הגנת השכר היא כי במקום בו רכיב השעות הנוספות משולם בנפרד מהרכיב של השעות הרגילות, הסעיף לא יחול אלא אם יתברר כי הפיצול מלאכותי. ודוק, תשלום גמול השעות הנוספות כרכיב נפרד בתלוש יכול שיהא על בסיס אריתמטי או גלובלי. ככלל על העובד להוכיח כי הסכומים שקיבל ברכיב השעות הנוספות בתלושי השכר כוללים גמול פיקטיבי, גם אם גמול זה לא חושב כראוי על ידי המשיבה נוכח התרשלותה ברישום שעות הנוכחות. בנסיבות בהן תוכן תלושי השכר שיקף בעיקרו את הסכמת הצדדים שמצאה ביטוי בהסכם, ומשאין חולק כי מספר השעות הרגילות והנוספות המופיע בדוחות הנוכחות השתקף בתלושי השכר, ומשמדובר ברשת ביטחון לעובד ואין היא מגבילה את זכאותו בחודשים בהם היקף העבודה הנוספת מביא לשכר שעתי העולה על 35 ₪ לשעה, אין מדובר בפיצול מלאכותי בין שעות תשלום ש"נ ועבור יום המנוחה לבין השכר הרגיל, שתכליתו לחתור תחת סעיף 5 לחוק הגנת השכר.

כן נקבע שלפי סעיף 5 לחוק הגנת השכר אין מניעה שרכיבים, כגון, דמי הבראה ודמי נסיעות יהוו חלק מהשכר הכולל, בכפוף לקיומה של הסכמה ברורה ומפורשת.

בעניין אגדיר אילת²² נקבע שתוספת השעתית הגלובלית ששולמה לתובע מהווה גמול גלובלי אותנטי ולגיטימי עבור עבודה בשעות נוספות ובימי המנוחה השבועית בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה, ולא הוכח כי היא מעידה על פיצול פיקטיבי של רכיבי השכר.

בעניין רשת חנויות רמי לוי²³ נקבע כעולה מעניין ברד ועניין בין הרים, אין מניעה משפטית עקרונית לשלם לעובד גמול שעות נוספות גלובלי כרכיב נפרד בתלוש. ככל שמתקיימים התנאים שנקבעו בעניין ברד, אזי יהווה התשלום מיצוי הזכות לגמול שעות נוספות, וככל שיקבע שלא מתקיימים תנאים אלה, כולל לעניין אי קיום הסכמה מפורשת, אזי יבוא התשלום המצוין ברכיב הנפרד על חשבון הזכאות מכוח החוק, כל זאת בתנאי שמדובר בתשלום אמיתי בעד עבודה בשעות נוספות או בתשלום שאינו משמש מסווה לתשלום שכר רגיל.

בעניין משה בן שימול²⁴ ביה"ד קבע כי משנפרם הסכם שבין הצדדים לתשלום שעות נוספות גלובאליות המשקפות היקף תשלום ש"נ בפועל, זכאי התובע ליישום ההוראה הקבועה בחוק שעות עבודה ומנוחה, קרי תחשיב אריתמטי של גמול השעות הנוספות.

יא. תשלום ש"נ גלובאליות בא על חשבון תשלום שעות נוספות במקרה של אי עמידה בהלכת אוריאל ברד

בעניין ליאוניד גל²⁵ נקבע כי שעה שגמול שעות נוספות גלובלי אינו עומד בתנאים שנקבעו בעניין אוריאל ברד על מנת שהוא ייחשב למיצוי הזכות, אותו גמול יבוא על חשבון הזכות הזכאות לפי החישוב הקבוע בחוק.

החישוב  מחדש יעשה באופן הבא –

א. זיהוי הנתונים המספריים אודות היקפי העבודה בכל חודש, תוך חלוקה לשעות תקן ושעות נוספות. השכר שיילקח בחשבון הוא שכר הבסיס ללא גמול השעות הנוספות הגלובלי, ככל שהינו אותנטי.

ב. תחשיב הזכאות בחודש נתון – בכל חודש נתון ייערך תחשיב אריתמטי של הזכאות תוך עריכת התחשבנות חודשית בשים לב לערכן של השעות הנוספות, ולא רק למספרן, והכל בהתאם לנפסק בעניין ריין.

ג. תחשיב בין-חודשי של הזכאות – ככל שהצדדים הסכימו מראש על הסדר שעות נוספות גלובלי, ונקבע שזה אינו פיקטיבי, הרי שיש מקום לעריכת התחשבנות בין-חודשית.

ד. התחשבנות בין-חודשית יכולה להיעשות על בסיס השיטה המשותפת או השיטה הנפרדת, כשברירת המחדל במצב בו כפות המאזנים מעויינות היא השיטה הנפרדת.

ה. לפי השיטה המשותפת – העודף שבידי העובד בחודש נתון עקב אי השלמת שעות התקן ניתן להתחשבנות (לקיזוז) מחוסר בגמול שעות נוספות בחודש אחר. לפי שיטת החישוב הנפרדת העודף לא ניתן לקיזוז.

ו. הברירה בין השיטות תלויה בהסכמת הצדדים מראש ובהתנהגותם כמבטאת את ציפיותיהם הסבירות.

יב. כאשר תשלום גמול השעות הנוספות הגלובלי נעשה עבור ביצוען של שעות נוספות בפועל, שלא כפיקציה, וכתחליף לתשלום עבור שעות נוספות מדווחות – מדובר בתשלום ש"נ ואין לקבוע כי מדובר בחלק מהשכר הקובע לעניין חישוב התנאים הנלווים.

ראו לעניין זה שורה של פסיקות²⁶.

עם זאת, בעניין דוד אדומים²⁷ נקבע – משעה שקיימים פערים גדולים בין השעות הנוספות שביצע העבד לבין תשלום  שעות נוספות גלובאלי, אזי מדובר בפיצול פיקטיבי. נוכח זאת, בית הדין הארצי לא התערב בהחלטת בית הדין האזורי לזקוף חלק מתשלום שעות נוספות גלובאליות על חשבון השכר הרגיל לתשלום זכויות.

כך גם בעניין נמר אחמד²⁸ נקבע כי במקרה זה רכיב השעות הנוספות הגלובלי הרשום בתלוש השכר לא התנהג כתשלום עבור שעות נוספות, אלא כתשלום שכר רגיל, משהוא שולם כהשלמה לשכר רגיל שסוכם בלי קשר לשעות נוספות ואף פחת ככל ששכר המינימום עלה, כל זאת  תוך הסוואתו בשם אחר. לפיכך, נקבע כי המערער זכאי לגמול שעות נוספות בסכום מבלי לקזז תשלום ש"נ נוספות גלובאליות שרשום בתלוש.

עם זאת, נקבע שעצם הסיכום על תמורה בעד היקף עבודה העולה על משרה מלאה, לרבות עבודה בשעות נוספות, אך תוך פיצולה בתלוש השכר לשכר יסוד ולגמול גלובלי עבור עבודה בשעות נוספות אינו מלמד, לכשעצמו, כי תשלום הגמול הגלובלי הוא פיקטיבי. כך, כאשר לא מתקיימים התנאים שנקבעו בעניין ברד, אזי אין משמעות הדבר כי גמול השעות הנוספות הגלובלי בתלוש השכר הוא בהכרח פיקטיבי, אלא נדרשת בחינת מהותו. ככל שביה"ד יתרשם כי עסקינן ברכיב ששולם עבור עבודה בשעות נוספות (רכיב אותנטי) כי אז הוא יבוא על חשבון הזכאות לפי החוק, ואין בעובדה כי הוא שולם בחסר, כשלעצמה, כדי ללמד שמדובר ברכיב פיקטיבי. ככל שביה"ד יתרשם כי מדובר ברכיב פיקטיבי, כי אז הוא יחשב לשכר יסוד מוסווה.

בעניין רשת חנויות רמי לוי²³ נקבע כי הבחינה אם הורם הנטל או מדובר בתשלום ש"נ אמיתי צריכה להיעשות על יסוד מכלול נסיבות העניין. במקרה זה נדרשה בחינה כפולה, הן בחינה מהותית של הרכיב – דהיינו האם מדובר ברכיב אותנטי או רכיב פיקטיבי, והן בחינה כמותית, דהיינו האם שולם לעובד מלוא השכר בעד השעות הנוספות שעבד.

בעניין היפופוטם²⁹ נקבע שגמול שעות נוספות גלובלי ששולם לעובד אינו פיקטיבי אלא מדובר בתשלום אותנטי המשקף את תנאי העבודה שהוסברו לעובד וכי העובד עבד בפועל בשעות נוספות.

יג. הוכרה טענת קיזוז שעות חוסר משעות נוספות ככל שמדובר בקיזוז פנימי בחודש עבודה נתון.

בעניין  ינאי ריין³⁰ נפסק, כי במקרה בו הצדדים טעו לחשוב שמדובר ב"שכר כולל" ולא ערכו תחשיב אריתמטי, ניתן להכיר בקיזוז פנימי בחודש עבודה נתון, כאשר באותו חודש קיימים ימים בהם עבד בחסר, כשהחסר עולה על היתר. הקיזוז יתבצע, תוך בחינת היחידה החודשית בגינה משולם השכר כמכלול, כשערך השעה מחושב בהלימה להוראת סעיף 5  לחוק הגנת השכר ולא מדובר בקיזוז טכני של כמות השעות, במנותק מערכן. עם זאת, נקבע, כי אין לאפשר קיזוז בין חודשי ההעסקה שונים.

יד. הפסקה בין שתי משמרות, הפחותה משלוש שעות, לא קוטעת את רציפות יום העבודה לעניין חישוב שעות נוספות. 

ראו האמור בעניין וורובלסקי³¹.

בעניין זילברמן³², בהסתמך על הוראות 20 ו -21 לחוק ועל הלכת טרנרידר³³ נקבע שהפסקה הנמשכת מעל לשלוש שעות, בה אין העובד נדרש לעמוד לרשות המעסיק, קוטעת את הרציפות שבין המשמרות, ושעות העבודה "במשמרת השניה" אינן בגדר שעות נוספות.

טו. עבודה בקבלנות כשלעצמה לא שוללת תשלום גמול שעות נוספות.

סעיף 16(א) לחוק קובע כי שכר לפי תוצרת מזכה בתשלום עבור שעות נוספות באופן שבגין יחידת עבודה המופקת בשעות נוספות מקבל העובד תעריף גבוה יותר ביחס ליחידה המופקת בשעות רגילות.

ככל שהוכח שהעבודה נעשתה מעבר ליום העבודה הרגיל, הרי שהעבודה בקבלנות לא שוללת תשלום גמול שעות נוספות³⁴.

עם זאת, בעניין קסטרו³⁵ נקבע כי בכל הקשור להכללת עמלות בשכר הקובע לתשלום שעות נוספות, נקבע שהדבר תלוי נסיבות.

שכר קבלני ששולם גם בשעות נוספות מזכה בגמול של 25% בלבד³⁶.

טז. לא ניתן לוותר על הזכות לתשלום בגין עבודה שעות נוספות.

זכות שהוקנתה לעובד מכח חוק הבא להגן עליו אינה ניתנת לוויתור, לא ויתור מפורש ובוודאי לא ויתור מכללא. כשם שידו לא היתה ביצירת הזכות, בקיומה, בשמירה עליה, כך לא יכול העובד למחוק אותה במחי יד³⁷.

כך נקבע בעניין רדיו אקשטיין-נסים קוריאל³⁸ כי הסכם לקבלת גמול בשיעור נמוך יותר מהקבוע בחוק – נטול נפקות.

יז. במקרה שבו שולם גמול העולה על הקבוע בחוק מכח הסכם קיבוצי – אין זכאות לגמול נוסף מכח החוק.

האמור נקבע בעניין עזרא שמואלי³⁹. חיז. תשלום המשולם כפרמיה לנהגי משאיות עליהם חל הסכם קיבוצי בענף ההובלה מהווה תחליף לתשלום גמול שעות נוספות.

ראו בעניין ש.י.א. אשקלון-יורי גורבוי⁴⁰.

אולם, בעניין ואדים מזור נפסק⁴¹ כי על נהגי תובלה שלא חל עליהם הסכם הקיבוצי בענף ההובלה, פרמיה אינה מהווה תחליף לגמול שעות נוספות.

יח. תשר ועמלות אינן תחליף לתשלום שעות נוספת

בעניין וליד בו גרבייה⁴² נדחתה טענת הנתבעת כי השכר התשר והעמלות שולמו גם בעד השעות הנוספות.

יט. עובד שנדרש לעבוד בשעות נוספות מעבר למכסה המוגבלת בהיתר, יהיה זכאי לגמול שעות נוספות בגין עבודתו באותן שעות ואין באי חוקיות העסקתו של העובד כדי לשלול את זכותו  לקבלת הגמול.

ראו בעניין ויסאם רמדאן⁴³.

כ. יישום חזקות בדבר ביצוע שעות נוספות לאור תיקון 24 לחוק הגנת השכר

בהתאם לפסיקה המנחה בעניין עוזי ריעני⁴⁴ נקבע כי לצורך יישום סעיף 26ב לחוק הגנת השכר ניתן להבחין בין מספר מצבים אפשריים ביחס למידת הוודאות בהתקיימות התנאי של עבודה בשעות נוספות, העומד ביסוד תשלום גמול שעות נוספות, ולמידת הוודאות בהיקפה של העבודה הנוספת:

• 1. הראשון, כאשר ביה"ד לאחר בחינת כלל הראיות קובע כי עלה בידי אחד הצדדים לשכנע בקיומה של עבודה נוספת בהיקף מסוים. במקרה כזה ייפסק גמול השעות הנוספות על יסוד ההיקף שהוכח.
• 2. השני, כשניתן לקבוע פוזיטיבית שהעובד עבד שעות נוספות, ולכן מתקיים התנאי לחזקה, אך לא ניתן להוכיח את היקף עבודתו בהן מפאת העדר עריכת רישום בידי המעסיק כנדרש. במקרה זה תחול החזקה ותוצאתה תהא  חבות המעסיק בעד מספר שעות נוספות שאינו עולה על 15 שעות נוספות שבועיות או שאינו עולה על 60 שעות נוספות חודשיות.
• 3. השלישי, כאשר כפות המאזניים נותרו מעוינות בנוגע לשאלת העבודה בשעות נוספות. בתנאי אי וודאות אלה תוכרע שאלת אחריות המעביד וזכאות העובד על סמך חלוקת נטלי השכנוע. משמעות הדבר היא כי סיווג החזקה כמעבירה את נטל השכנוע, ולא רק את נטל הבאת הראיה, יביא להחלת תוצאותיה.
• 4. הרביעי, כאשר ביה"ד קובע ממצא בדבר העדר עבודה בשעות נוספות. במקרה כזה לא חלה החזקה.

בעניין דוד זגדון⁴⁵  נקבע כי כדי שלא תחול החזקה בעניין שעות נוספות לפי 24 לחוק הגנת השכר (מצב רביעי בהלכת ריעני) נדרש שהמעסיק הוא זה שירים את הנטל להוכיח שלא בוצעה עבודה בשעות נוספות ולא העובד. כפי שצוין בעניין ריעני ובפסיקה נוספת, יכול ונטל זה יורם בין מחמת ראיות שהניח המעסיק, ובין מחמת שגרסת העובד בדבר עבודה בשעות נוספות נמצאה בלתי מהימנה. אכן, נדרש כי העובד יציג בתצהיר (או בעדותו הראשית) גרסה ביחס לביצוע עבודה בשעות נוספות ואינו יכול לטעון על דרך הסתם, אולם הוא אינו נדרש לפרט את המועדים והיקף עבודתו בשעות נוספות בכל מועד, ואינו נדרש להציג ראיות בכתב או רישום כלשהו.

בעניין יורם אביחסרה⁴⁶ נקבע,  כי על העובד להמציא גרסה עובדתית באשר לשעות עבודתו, אך אין משמעות הדבר שעליו להמציא ראיות בכתב או רישום כלשהו.

בעניין מרכז סיעודי⁴⁷ נקבע כי "לא ניתן לקבוע את היקף השעות המדויק" של העובד משלא הומצאו דוחות נוכחות על ידי המעסיקות. בנסיבות אלה, חל סעיף 26ב לחוק שעות עבודה ומנוחה, ו"המצב השני" שנקבע בעניין ריעני, כך שחישוב גמול השעות הנוספות יתבצע לפי 60 שעות נוספות חודשיות, מהן 44 שעות בשיעור של 125% ו-16 שעות בשיעור של 150%.

בעניין שימטה אזנה⁴⁸  נקבע שבהינתן כי העובד עבד בתקופה הראשונה לפחות 6 ימים בשבוע, הרי שהתפלגות 60 השעות בהכרח מביאה לכך שלפחות 10 שעות נוספות חודשיות שנעבדו היו בערך של 50%.

בעניין מפעת 1965⁴⁹ נקבע כי חל המצב הרביעי בעניין ריעני הדן במצב שבו קובע ביה"ד ממצא בדבר העדר עבודה בשעות נוספות, בו יכולים להיכלל מקרים בהם מאזן ההסתברויות נוטה לצד גרסת המעסיק בין מחמת ראיות שהניח ובין מחמת שגרסת העובד בדבר עבודה בשעות נוספות נמצאה בלתי מהימנה.

מן הראוי לציין כי קודם לתיקון 24 לחוק הוגמשו הכללים בדבר נטל הראיה שחל על העובד התובע גמול שעות נוספות במקרים בהם העובד עבד במתכונת עבודה קבועה⁵⁰ וקיימת תופעה של העבודה בשעות נוספות ללא תשלום גמול שעות נוספת כחוק⁵¹ וכן במקרים בהם הדרישה להוכחה מדוייקת של שעות העבודה אינה הולמת את נסיבות יחסי העבודה⁵².

כך גם בעניין ימית⁵³ נקבעו כללים בדבר העברת נטל הראיה אל המעביד, עת המעביד מפר חובות רישומיות החלות עליו, טרם תיקון מספר 24 לחוק הגנת השכר,תשי"ח-1958⁵⁴.

פסיקות כאמור הביאו לשינוי פסיקות קודמות בהן נקבע כי התובע גמול שעות נוספות חייב להוכיח לא רק את העובדה שהועבד בשעות נוספות, אלא גם את מספר השעות שהועבד, על מנת שבית הדין יוכל לפסוק סכום קצוב⁵⁵.

כא. חובת העובד להציג חישובי שעות נוספות.

התביעה לגמול שעות נוספות היא מתביעות הממון המוגדרות ואין לפסוק בה לפי אומדן או לפי שכר ראוי. לפיכך, על העובד להביא לפני בית-הדין את כל הנתונים העובדתיים הצריכים לקביעת הסכום המגיע, ולהוכיחם⁵⁶.

עניין רועי פשחור⁵⁷ נקבע שאין בהוראות תיקון 24 לחוק הגנת השכר כדי לפטור את העובד מהצגת גרסה בנוגע לשעות העבודה הנוספות או שעות העבודה במנוחה שבועית שבהן לטענתו עבד ולא שולם לו בעדן שכר או הגמול המגיע לו לפי החוק, וכן מהצגת תחשיב, ולו על דרך של אומדנא, של הסכום הנתבע על ידו כשכר וגמול בעד עבודה בשעות נוספות ובמנוחה שבועית על יסוד גרסתו. 

כב. ככל שבית הדין קובע שהעובד עבד בשעות הנוספות, אך אינו מקבל את תחשיב העובד – לא ידחה את התביעה אלא יקבע את הסכום המגיע לעובד.

בעניין בוג'ו⁵⁸ נקבע כי ככל שבית הדין קובע כי העובד עבד בשעות נוספות אולם הוא אינו מקבל את התחשיב שהוגש על ידי העובד, אין לדחות את תביעתו של העובד אלא יש לקבוע מה הסכום הנכון המגיע לעובד.

קביעת הסכום הנכון המגיע לעובד יכולה להיעשות על ידי בית הדין במספר דרכים: בית הדין יכול לקבוע בעצמו את הסכום על יסוד הראיות שבפניו, בין בדרך של תחשיב מדויק ובין בדרך של אומדנא; בית הדין יכול להטיל על הצדדים להכין תחשיבים, וככל שאין הסכמה בין הצדדים להכריע בין התחשיבים של הצדדים. כן צוין, בחלק לא קטן מהמקרים, לאחר קביעת העקרונות על ידי בית הדין יכולים הצדדים להגיע להסכמה על הסכום המגיע לעובד; בית הדין יכול למנות חשב שכר, בין מראש, ללא שהצדדים יתבקשו להכין תחשיבים בעצמם, ובין בדיעבד, ככל שהצדדים לא הגיעו להסכמה והגישו תחשיבים שונים, הטעונים בחינה על ידי חשב שכר. בהתחשב בעובדה שבית הדין אינו קשור בדיני הראיות הדרך בה יפעל נתונה לשיקול דעתו על  פי מכלול נסיבות המקרה.

כג. הגשת חישובים של שעות נוספות ללא קבלת חישוב נגדי אינה פוטרת את בית הדין מבדיקתם.

חישוב של שעות נוספות צריך להיבחן על יסוד דוחות הנוכחות, הרישומים, בסיס החישוב, אופן החישוב וכיו"ב⁵⁹.

כד. מערכת הדיווח של המעסיק היא בעלת תוקף מחייב.

ככלל, יש להעדיף את נתוני מערך הדיווח של המעסיק על פני דיווח של עובד שהוצג רק לאחר סיום עבודתו⁶⁰.

כה. טענות של מעסיק כנגד דוחות שעות שהוגשו מטעם העובד – יש להעלות בזמן אמת.

בעניין דניאל אלמליח-הורן את ליבוביץ'⁶¹ נפסק, כי הראיה האותנטית היחידה המתייחסת לשעות עבודתם של העובדים הינה דוחות העבודה החודשיים שהגישו העובדים לחברה בזמן אמת מדי חודש. בהעדר כל ראיה של ממש לסתור את הדיווחים, לכאורה הוכחו השעות כמפורט בהם.

כו. אי תשלום גמול שעות נוספות במועד מהווה הלנת שכר.

בעניין זינדלס⁶² התקבלה תביעה לפיצויי הלנה על אי תשלום גמול שעות נוספות, שכן המעסיקה לא הציגה כל סיבה אשר מצדיקה את אי התשלום עבור השעות הנוספות.

כז. המעביד נער בשעות הנוספות יהיה מחוייב בתשלום גמול שעות נוספות.

העבדת נער בשעות הנוספות היא עבירה פלילית. המעביד נער בשעות נוספות ונתבע לשלם את שכרן, אינו יכול להישמע בטענה, שמאחר והוראות ״הגמול״ לשעות נוספות אינן חלות לפי החוק על העבדת נער, אינו חייב לשלם גמול כאמור, או בטענה שמותר היה לו לעשות הסכם עם הנער על שכר עבודה הכולל גם שכר שעות נוספות. אין אדם רשאי לטעון להגנתו את חטאיו שהוא חטא⁶³.

כח. פרמיית הובלה כתחליף לתשלום בעד שעות נוספות

בעניין דוד אדומים²⁷ נקבע שייתכן כי אין פסול בעצם תשלום הפרמיה, הכולל תשלום בעד שעות נוספות,  גם אם מדובר באחוז גבוה מהשכר, וגם אם שכר היסוד יורד מעט בשלב שבו מתחיל תשלום הפרמיה, כל עוד ניתנה לכך הסכמה מפורשת וברורה של העובד ואין פגיעה בזכויותיו (האמור רלבנטי למעסיק שחל עליו צו ההרחבה בענף ההובלה). הסדר זה נדון ואושר בעניין פרידנזון בהתקיים תנאים מסוימים, כאשר אחד התנאים שנמנו הוא שההסדר אינו נוגד את תקנת הציבור.

נקבע כי העובדה שמשולמת פרמיה גבוהה יחסית אינה מעוררת קושי ביחס לטענת המעסיק כי מדובר בתוספת אמתית, שכן פרמיה זו עשויה לגלם בתוכה מלבד תגמול על שעות נוספות גם תגמול על המאמץ הכרוך בביצוע נסיעות. כן נקבע כי אין מניעה שרכיב שכר מסוים יכלול תגמול עבור מספר אלמנטים ובכלל זה עבודה בשעות נוספות. בפרט כאשר המרכיב של ביצוע נסיעות מרובות כרוך בביצוע שעות נוספות ולכן ההצדקה העומדת בבסיס תשלום הרכיבים הללו דומה. עוד נקבע  כי יש ממש בטענת החברה כי משעה שהיא מפקידה לעובד לפנסיה על 150% משכר היסוד עשוי להתאיין החשש שהכוונה בתשלום הפרמיה היא לחמוק מתשלום זכויות סוציאליות.

עם זאת נקבע, כי ההסדר שהוסכם באותו עניין, הכולל בפרמיות תשלום בעד ש"נ, מקפח את העובד ונוגד את תקנת הציבור, משעה שהפרמיה הינה למעשה חלק מהשכר הרגיל, לאחר שנמצא ששכר היסוד ששולם היה נמוך משכר המינימום והפרמיה היא זו שכיסתה את ההפרש, בלא שמשולמות עליה זכויות סוציאליות כנדרש. הסדר שכר כזה לא ניתן לקבל, והסכמת העובד כמו גם ההטבות האחרות שמשולמות לו אינן מרפאות את הפגם.

כן נקבע כי אין לקבל גם את טענת החברה כי לכל היותר יש לקבוע כי ערך השעה שולם וכל שעליה לשלם הוא תוספת של 25% או 50% (לפי נסיבות העניין), משעה שנמצא שבנסיבות העניין הפרמיה לא יכולה לבוא חלף שעות נוספות, ולא ניתן לקבוע מה שולם ועל כמה, למעשה שולם לעובד שכר כולל ויש להחיל את הוראות סעיף 5 לחוק הגנת השכר כאמור.

עם זאת אושרה קביעת בית הדין האזורי שזקף 10% מהפרמיה על חשבון השעות הנוספות בשים לב להיקף השעות הנוספות המצומצם בהן עבד העובד.

כט. הסדר הכולל ביחס לגמול עבודה נוספת שנקבע בהסכם קיבוצי המיטיב לעומת הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה

בעניין פלוני⁶⁴ נקבע שעל פני הדברים, הוראות ההסכם הקיבוצי החל בקמ"ג יוצרות הסדר קונקרטי ביחס לתשלום גמול שעות נוספות וגמול עבודה במנוחה השבועית, שאינו תואם במלואו את ההסדר החוקי הקוגנטי הקבוע בחוק שעות עבודה ומנוחה. עוד עולה לכאורה, כי לא התקבל אישור השר בהתאם לסעיף 5 לחוק הגנת השכר או סעיף 5 לחוק שעות עבודה ומנוחה (ככל שסעיפים אלה אכן רלוונטיים לענייננו ואין צורך כי נכריע בכך). על פני הדברים מדובר בהפרה של חוק מגן, ועם זאת בעבר נדחתה תביעה בנסיבות דומות, בהן ההסדר הכולל ביחס לגמול עבודה נוספת שנקבע בהסכם קיבוצי היה מיטיב לעומת הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה (דב"ע (ארצי) 3-237/97 עזרא שמואלי – מדינת ישראל רשות השידור, פד"ע לו 577 [פורסם בנבו] (2001)).

פירוט הכללים החלים על סעיף 16(ב) לחוק

• חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951

• 16 (ב)  היה שכרו של העובד על בסיס של חודש או של תקופה ארוכה יותר, יהא המעביד זכאי ליתן לעובד בעבודה מן העבודות המפורטות בפסקה (2) של סעיף 4(א) ובסעיף 4(ב) לחוק במקום תשלום שכר לפי סעיף זה, מנוחה של שעה ורבע לפחות תמורת כל שעה משתי השעות הנוספות הראשונות שבאותו יום, ומנוחה של שעה וחצי לפחות תמורת כל שעה נוספת שאחריהן.

כח. בעבודות מסוימות ניתן להמיר תשלום גמול שעות נוספות בשעות מנוחה בתשלום.

הסעיף חל על עבודות מסויימות בחקלאות ועבודות הקשורות במישרין לטיפול בבעלי חיים; עבודות במקום שמטפלים בחולים, בבתי- מרקחת, במוסדות החלמה, במוסדות לטיפול בזקנים או בילדים; עבודות בבתי אוכל, בבתי מלון ובבתי קפה; שמירה; עובדים בשירות המדינה או בשירות רשות מקומית עבודה שאינה תעשיתית; עובד חדשי במשק בית פרטי.

הוראות סעיף 16(ב) המתירות המרת גמול שעות נוספות בזמן מנוחה חלות רק על העבודות המפורטות בסעיף 4(א) ו -4(ב) לחוק.

בעניין מדינת ישראל-אשרת ארפי⁶⁵ נפסק, כי התמחות במשפטים אינה נמנית על העבודות האמורות, ולכן הסדר ההמרה לחופשה שנכפה על המתמחים אינו חוקי. יחד עם זאת, נקבע שם כי אי אפשר להתעלם מחופשה בתשלום אותה קבלו המתמחים בפועל חלף השעות. לפיכך, נקבע כי יש לקזז  את שעות החופשה מגמול השעות הנוספות לו זכאים המתמחים, וקבע כי בפסיקת ההוצאות יש מקום לתת ביטוי להתנהלות הבלתי חוקית של המדינה.

בעניין מדינת ישראל-אשרת ארפי⁶⁵ נקבע שאין לתת שעות מנוחה בכמות פחותה ממנוחת הפיצוי הקבועה בחוק.

מראה מקום

1.  ת"צ (חיפה) 43016-11-21 ישראל קסטיאל – סימאקי בע"מ 26.6.23↩
2. דיון (ארצי) מט/7-2 ‎מישל רבות‎ ‎נ' הורמון שירותי אחזקה (אילת) ‏, פ"ד כא(1) 117↩
3. עע (ארצי) 1088/02‏ ‏ חיים איצקוביץ נ' בזק – חברה ישראלית לתקשורת בע"מ, 19.2.2013↩
4. תב"ע (ארצי) לו/3-3 ‎סגולה אימבר‎ ‎נ' קופת-חולים "מכבי"‏, פ"ד ח(2) 078↩
5. עע (ארצי) 508-08‏ ‏ מדינת ישראל נ' הנהלת בתי המשפט נ' אשרת ארפי ו-14 אח'‏,  30.6.2010; כן ראו: עע (ארצי) 27021-12-11  יוסי אביטן נ' מדינת ישראל נ' הנהלת בתי המשפט, 23.4.2013↩
6. סע"ש (ירושלים) 15188-12-18 מלקו סובה – האחים יעקובי א.י מוצרי מזון בע"מ 24.5.21↩
7. תע"א 3134-06 רודה פאינה נ' מאפיית דגן-פוארטי אודי בע"מ, 15.6.2009; ראו לעניין זה סע (ת"א) 7473/09  רחלי רון לוי נ' יודקביץ סחר בע"מ, 5.9.2011; סע (ת"א) 32229-12-15‏ ‏ליאת ארבל נ' א.מ.ל. אמריקן לייזר בע"מ, 18.9.2018 – לגבי עובדת אשר עבדה בשעות נוספות בניגוד להסכם עבודה, אך בהתאם לרצון המעסיקה, נקבע, כי בכך שעבדה שעות נוספות, היא שירתה את הנתבעת וחסכה לה גיוס כוח עבודה נוסף; עב (ב"ש) 3088/05 ‏‏ בן חמו ויקי נ' גלובל תובלה בינלאומית בע"מ, 10.7.2008– מקום בו הוכח מכרטיסי הנוכחות כי העובדת עבדה בשעות הנוספות – תהא זכאית לגמול שעות נוספות, אף אם לא נדרשה מפורשות לעבוד בשעות הנוספות↩
8. דיון (ארצי)  מז/4-4 מדינת ישראל נ' הוועד הארצי של עובדי מס הכנסה, פ"ד יח(1) 303; דיון (ארצי) מט/138-3  ‎חיים שוורץ‎ ‎נ' עירית תל-אביב-יפו, פ"ד כא(1) 174;  דב"ע נג/ 3-12 אביבה איצקוביץ נ' המועצה המקומית באר יעקב, 11.1.1993↩
9.   עע (ארצי) 478-09‏ ‏  חסידים נ' עיריית ירושלים, 13.1.2011; עע (ארצי) 367/03  רונית סעדיה נ' שרות התעסוקה, 20.5.2004↩
10. עע (ארצי) 478-09‏ ‏ יצחק חסידים נ' עיריית ירושלים, 13.1.2011↩
11. דב"ע מא/3-154 יצחק סימון ואח' נ' רשות שדות התעופה, פד"ע יג 265↩
12. דבע (ארצי) 3-43/נד ‏ ‏אריה ארגוב נ' "סחף" חברה ישראלית לעבודת פיתוח בע"מ, 15.6.1994; דיון (ארצי) לו/67-3 שמחה פלג נ' משה שטיין, פ"ד ח(1) 281↩
13. עע (ארצי) 48123-12-16‏ ‏ טארק זעזוע נ' משה שיטרית, 30.1.18↩
14. ע"ע (ארצי) 62413-06-20 שריף רביעה נ' דניאל הרוש דיפון חפירה ופיתוח בע"מ 13.7.21↩↩
15. עע (ארצי) 233/06 א.נ. נתניה בע"מ נ' לב טרנרידר, 6.12.2007; עע (ארצי) 188/06 סמי בוג'ו נ' קל בניין בע"מ,  28.11.2010; עע (ארצי) 43772-08-11‏ ‏ שפלב דמיטרי נ' ב.ש. אבידר ב.ש.אבידר שמירה וניקיון, 24.12.2012; תעא (ת"א) 7760-09‏ ‏בנימינוב בנימין נ' בן בטחון (1989) בע"מ, 13.6.2011↩
16. יוער, כי פסיקה זו ניתנה בהתאם להוראות צו ההרחבה אשר קיצר את שבוע העבודה ל – 43 שעות↩
17. עע (ארצי) 402/07 ‏ ניצנים – חברה לאבטחה וניהול פרוייקטים בע"מ נ' יאיר חודאדי, 19.1.2010; עע (ארצי) 633/09 אולג לונגו נ' אשרמים בע"מ, 31.1.2012↩
18. ע"ע (ארצי) 22512-09-20 עופר דביר נ' יחזקאל מנשה 17.2.21↩
19. עע (ארצי) 23402-09-15‏ ‏ אוריאל ברד נ' קנסטו בע"מ, 28.2.17↩
20. ראו עוד דיון (ארצי) מד/34-3 דוד אלון נ' בנק ישראל, פ"ד טז(1); בנוסף ראו: דב"ע (ארצי) 300104/98 ‏ ‎‎משאבי (ג) אביב בע"מ‎ ‎נ' זאיד אלהואשלה, 22.3.1999 בו נפסק כי בענפים מסויימים ניתן לקבוע הסדרים לשכר גלובלי הכולל גמול שעות נוספות, בהתאם לקבוע בהסכם הקיבוצי.↩
21. ע "ע (ארצי) 55788-02-21 עבד אלכרים אלחאג נ' גרינברג ביסטרו בע"מ  14.12.21↩
22. ס"ע (באר שבע) 40150-12-20 ABAKER ETAYIBMOHAMED  SULMAN נ' אגאדיר אילת בע"מ 20.9.23↩
23. ע"ע (ארצי) 1990-08-21 רשת חנויות רמי לוי שיווק השיקמה 2006 בע"מ נ' יורי קליידה 6.6.22↩↩
24.  סע"ש (באר שבע) 459-02-19 משה בן שימול נ' פרידנזון שרותים לוגיסטיים בע"מ 29.9.22↩
25. ע"ע (ארצי) 10341-12-20 לאוניד גל נ' סיסמופ טכנולוגיות בע"מ 22.11.21↩
26. דב"ע נז2-3 דוד ישראל נ' עיריית ירושלים, 19.3.1997;  דב"ע נא/7-4  מדינת ישראל נ' יעקב זכאי, פד"ע כד 193; בגץ 5572/92‏ ‎ ‎יעקב זכאי‎ ‎נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מז(3) 602; דבע (ארצי) נו-224-3‏ ‎‎ינקו רושו‎ ‎נ' כרמל מערכות מיכלים בע"מ, מיום 12.12.1996; ע"ע 76/99 מרדכי אופיר נ' מועצה מקומית נווה מונסון, מיום 6.6.2002; ע"ע 1072/02 שלמה בן יונה נ' האוניברסיטה העברית בירושלים, מיום 8.8.05↩
27. ע"ע (ארצי) 30014-01-21 דוד אדומים שירותי הובלה ומנוף בע"מ נ' טאהר חלואני 25.1.22↩↩
28. ע"ע (ארצי) 8531-08-20 נמר אחמד נ' רחמו – מעדני נחלת שבעה בע"מ 28.4.22↩
29.  ע"ע (ארצי) 56265-09-22 היפופוטם בע"מ נ' רפאל שם טוב 30.4.23↩
30.   עע (ארצי) 52804-12-15‏ ‏ ינאי ריין נ' הומטקס ר.ע.ש.נ. בע"מ, 3.6.2020↩
31. ראו תעא (ת"א) 2418-08  אנדריי וורובלסקי נ' בר ביצוע גיא ברדה בע"מ, 6.6.2011↩
32. עב (ת"א) 9924/07 אולגה זילברמן נ' ג.א.ש.-ש.ב. בע"מ, 9.2.2010↩
33. עע (ארצי) 233/06 א.נ. נתניה בע"מ נ' לב טרנרידר, 6.12.2007↩
34. עע (ארצי) 354/07 ‏ ‏ אחים אוזן – חברה לבנייה פיתוח וייזום בע"מ נ' ולי טקין ואח'‏, 27.1.2020↩
35. ברע (ארצי) 7386-02-16 "קסטרו מודל" בע"מ נ' אור שחם 14.5.18↩
36. עע (ארצי) 19460-04-11 ואדים מזור נ' פרידנזון שירותים לוגיסטיים, הובלה ופרוייקטים בע"מ, 3.11.16↩
37. דיון (ארצי)  לג/12-3 איליה צ'יבוטרו נ' אטלקה אברהם, פ"ד ד(1) 173; דב"ע נב//206-3 קרן קיימת נ' מוחמד אלהואשלה, 28.1.1993; דיון (ארצי) מו/11-4מדינת ישראל נ' ההסתדרות הכללית, פ"ד יח(1) 128↩
38. דיון (ארצי) לג/63-3 רדיו אקשטיין נ' נסים קוריאל, פ"ד ה(1) 281↩
39. דב"ע 3-237/97‏ עזרא שמואלי נ' רשות השידור‏, פ"ד לו(2001) 577↩
40. עע (ארצי) 327-09‏ ‏ש.י.א. אשקלון בע"מ נ' יורי גורבוי, 4.10.2010↩
41. עע (ארצי) 19460-04-11 ואדים מזור – פרידנזון שירותים לוגיסטיים, הובלה ופרוייקטים בע"מ, 3.11.16↩
42. סע"ש (ירושלים) 49660-10-17 וליד אבו גרבייה נ' ג.ג. סי – הסעת תיירים בע"מ, מיום 7.1.21↩
43. עב (חי') 3212/01‏ ‏ ויסאם רמדאן נ' אופטיקנה האופטיסטור הראשון בע"מ, 30.11.2006↩
44. עע (ארצי) 47715-09-14‏‏ עוזי ריעני נ' אליאסי שיווק בע"מ, 29.3.2017↩
45. ע"ע (ארצי) 31492-11-20 דוד זגרון נAsoum Dalifi Nimeri Elfaki  29.6.21↩
46. עע (ארצי) 18024-12-18 יורם אביחסרה נ' יעקב זכאי‏, 19.5.2019↩
47. ע"ע (ארצי) 41259-09-20 מרכז סיעודי – נאות השרון בע"מ נ'  שאדי אלחפש 27.7.21↩
48. ע"ע (ארצי) 15157-09-22 שימטה אזנה נ' כר אור שווק (1990) בע"מ 27.9.23↩
49. ע"ע (ארצי) 65753-06-20 ABDELRAHIM ISSHAG GEBRIL  נ' מפעת 1965 (1987) בע"מ 19.8.21↩
50. דב"ע לז/1-2  תופיק חלד מחמוד נ' דקל  מרקט – שותפות,  פד"ע ח' 343; עדמ (ארצי) 19/06 מנשה מואס נ' אייל חדד, 2.1.2007 ; דב"ע נב/52-3 יחיא חסין מוגרבי נ' מקורות מים בע"מ, 28.6.92; דיון (ארצי)  לב/11-2 אחמד פאידג'יראת נ' זכריה חצרוני, פ"ד ד(1) 145; דב"ע ; דיון (ארצי) לו/67-3 שמחה פלג נ' משה שטיין, פ"ד ח(1) 281 עע 1351/04 מראט זרצקי – ש.א.ש. שירותי אבטחה ושמירה, 6.4.2006; עד"מ   19/06 מנשה מואס נ' אייל חדד, 2.1.2007↩
51. עע 1218/02 Xue Bin נ' חברת א. דורי – חברה לעבודות הנדסיות בע"מ, פד"ע לח↩
52. ע"ע 1511/02 לאחאטו נ' עזבון המנוח וקטוריה בן בנימין ז"ל, 24.3.2005;  ע"ע 1333/04 Bayolo Teresita נ' יוסף לוגסי, 11.5.2004;  ע"ע 1247/04 איליה דאמשה נ' יהונתן דוידוביץ , 6.2.2006; בע"ע 157/03 גלוטן נ' יעקב,   1.1.2007↩
53. עע (ארצי) 212/06 ימית א. ביטחון (1988) בע"מ נ' אלי אפרים, 12.11.2008↩
54. ראו גם 280/08  אושרי זגורי נ' חברת השמירה בע"מ, 13.5.2010; עע (ארצי) 35727-11-12‏ ‏ בטחון לאומי ע.נ. 1992 בע"מ נ' אלכסנדר פודולסקי, 1.1.2015; ע"ע 459/07 דוד יפה נ' ארי יוסי אבטחה ושירותים בע"מ, 8.12.2009↩
55. דיון (ארצי) 3-32/לב מרלן פרוימוביץ נ' ישראל בר-אדון, פ"ד ד(1) 39; דיון (ארצי) לה/12-2 עזבון המנוח שמואל נתן כהן ז"ל נ' אטי רוזנהויסר, פ"ד ו(1) 29; דב”ע (ארצי) 2-21/נה ‏ ‏ איזידור עבו נ' יעקב הרוש,  12.3.1996;  דבע נז / 7-3‏  נחום לבון נ' מ.ת.מ. מבני תעשיה ומלאכה בע"מ, 13.10.1997;  דב"ע 3-76/98  גאנם וסאם נ' חב' צ'אם מוצרי מזון בע"מ, 15.12.2998;  עע 98 / 300001‏ ‏ בוריס שוסטר נ' רמי חרושת מרצפות בע"מ, 6.11.2000; עע (ארצי) 1215/00 דוד סגל נ'  דובל'ה ריהוט מודרני 1989 בע"מ, 11.7.2002; ע"ע 1038/00 שלמה מנחם ואח' נ' שאול יוסף-פונדק שאול, 19.12.2002; דבע (ארצי) 3-37/98  מפעלי תחנות בע"מ נ' חיים ענבר, 3.1.1999; עע (ארצי) 300254/98  שלמה אודיז נ' בנימין מורנו, 5.5.2003; עע (ארצי) 1178/02‏ ‏ עיסא אבו סלאח נ' המועצה המקומית מג'אר, 11.8.2005↩
56. עע (ארצי) 300080/98‏ ‏כהן אברהם נ' גביר קבלנים בניה ופיתוח בע"מ, 13.9.2001;  דב"ע לז/1-2  תופיק חלד מחמוד נ' דקל  מרקט – שותפות,  פד"ע ח' 343;  דבע (ארצי) 3-28/נה   יצחק בוהדנה נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, 14.6.1995↩
57. ע"ע (ארצי) 36614-02-19 רועי פשחור נ' מועצה אזורית עמק המעיינות 24.5.21↩
58. עע (ארצי) 188/06 סמי בוג'ו נ' קל בניין בע"מ,  28.11.2010↩
59. ‏ 70/10 עע (ארצי) 70-10‏ ‏ אלכסנדר איליאסייב נ' חברת איילת השחר בטחון (1993) בע"מ, 30.4.2013↩
60. עע (ארצי) 665/06  ח.א.ש. מערכות ושירותים בע"מ נ' לאוניד לוין, 10.12.2007↩
61. עע (ארצי) 469/08 דניאל אלמליח ו-29 אח' נ' הורן את ליבוביץ' בע"מ, 3.5.2011↩
62. עב (חי') 269-07  זינדלס נ' אפ השקעות (70) בע"מ, 3.9.2009; הערעור נדחה (למעט הפחתת סכום הקרן עליו הוטלו פיצויי הלנה, בהסכמת הצדדים) בעע (ארצי) 577-09  א.פ. השקעות (70) בע"מ נ' אדלינה זינדלס, 24.3.2011↩
63. ע"א 150/63 אסתר מזרחי נ' הנייק ויינשטוק, 29.3.63↩
64. עת"צ (ארצי) 34889-04-22 פלוני נ' מדינת ישראל  27.8.23↩
65. עע (ארצי) 508-08‏ ‏ מדינת ישראל נ' הנהלת בתי המשפט נ' אשרת ארפי ו-14 אח'‏,  30.6.2010↩↩