עולם העבודה | אוקטובר 16, 2023

תמצית הכללים לסעיף 19א(א) לחוק הגנת השכר – יראו כשכר מולן גם סכום שמעסיק חייב לקופת גמל

  1. מטרת סעיף 19א לחוק הגנת השכר היא להרתיע מעסיקים מאי תשלום לקופת גמל, שכן התשלומים לקופת הגמל כמוהם כחלק משכר העובד לכל דבר ועניין.
  2. קרן השתלמות הינה "קופת גמל" כמשמעה בחוק הגנת השכר וסעיף 19א חל גם על איחור בהעברת תשלומים לקרן השתלמות.
  3. חשיבות העברת כספי ההפרשות לקופות במועד, נעוצה בכך שאם לא ייעשה כן והמעסיק ייקלע לקשיים עד כדי פירוק או פשיטת רגל, לא ייהנו העובדים מזכויות שנצברו לזכותם שסכומם בדרך-כלל פחות בהרבה מסכום החוב המצטבר לזכותו של עובד.
  4. כאשר אין מדובר בהפרשות לקופת גמל מכח חוק, ניתן לקבוע בהסכם קיבוצי או בהסכם אישי על איזה חלק מהשכר ובגין אילו רכיבי שכר יבוצעו התשלומים לקופת הגמל.
  5. ריבית פיגורים הנובעת מהפיגור בהעברת התשלומים לקופת הגמל אינה בגדר "שכר מולן" ולא תישא בפיצויי הלנה.

תמצית הכללים הנוגעים סעיף 19א(ב)  לחוק – פיצוי הלנת השכר לפי הסעיף

  1. זכותה של קופת גמל לקבל פיצוי הלנה על תשלומים שיש להעביר אליה, מותנית בכך שהיא בגדר "קופת גמל" כמוגדר בסעיף 1 לחוק הגנת השכר ומעת היותה "קופת גמל" כאמור.
  2. מעסיק שלא מילא אחר חובתו להפריש כספים לקופת גמל מכוח הסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה עבודה אישי יחוייב בתשלום פיצויי הלנה לקופת הגמל (ולא לעובד).

תמצית הכללים הנוגעים ל- 19א(ג) לחוק –  קופת גמל תנהל לכל עובד המבוטח בה כרטיס אישי

  1. החוק קובע קופת גמל תנהל לכל עובד המבוטח בה כרטיס אישי ובו הפרטים שנקבעו בתקנות; מעסיק ימסור לקופת גמל פרטים לגבי עובדו, כפי שיקבע שר העבודה בתקנות.

תמצית הכללים הנוגעים לסעיף 9א(ד) לחוק – סכום שמעסיק חייב לקופת גמל 

  1. החוק קובע  שסכום שמעסיק חייב לקופת גמל כאמור בסעיף קטן (א), יראו לענין זכויות העובד או חליפו כלפי קופת הגמל כאילו שולם במועדו.
  2. מכח סעיף 19א(ד) לחוק, ביחסים שבין העובד לבין קופת הגמל רואים את העובד כאילו שולמו בעדו דמי הגמולים, גם כאשר המעסיקה לא העבירה דמי גמולים כסדרם. כך גם במקרה בו ביום פטירתו של העובד הוא היה עדין בגדר חבר פעיל – יהיו השאירים זכאים לקבל מקופת הגמל את פנסיית השארים.
  3. הוראת סעיף 19א(ד) חלה רק במקרה שבו נמסרו לקופת הגמל פרטים בדבר העובד המבוטח כקבוע בהוראת סעיף 19א(ג).

19א(ה) לחוק – קופת הגמל רשאית לתבוע מהמעסיק סכום השווה לסכום ששילמה לעובד

  1. החוק קובע כי עברו ששה חדשים מהמועד שנקבע בסעיף קטן (א) ובטרם שולם החוב בשל העובד קרה לו מקרה המזכה אותו או את חליפו בקבלת תשלום או שירות בעין מקופת הגמל, רשאית היא לתבוע מהמעסיק סכום השווה לסכום ששילמה לעובד או לחליפו או שהיא עתידה לשלמו ואת השווי הכספי של השירות בעין שניתן או שהיא עתידה לתת לעובד או לחליפו, בניכוי כל סכום שהיה משתלם בשל אותו מקרה לעובד או לחליפו, או למעסיק, או לשניהם, בין סכום חד פעמי ובין סכומים עתידים, אילו עזב העובד את קופת הגמל ביום שקרה המקרה המזכה כאמור.

תמצית הכללים לסעיף 19א (ו) לחוק – היוון תשלומים עתידיים או שווים הכספי של שירותים

  1. החוק קובע  היוון תשלומים עתידיים או שווים הכספי של שירותים בעין עתידיים לענין סעיפים קטנים (ה) ו-(י) יחושב באותה דרך שבה מחשבים היוון קצבאות וערכן הכספי של גימלאות בעין מכוח סעיף 185 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח שולב], תשכ"ח-1968, בשינויים המחוייבים.
  2. סעיף 369 בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה 1995, החליף את סעיף 185 לחוק הביטוח הלאומי[נוסח משולב], התשכ"ח – 1968.

תמצית הכללים  לסעיף 19א(ז) לחוק  – סמכות בית הדין להפחית תשלום שמעסיק חייב לקופת גמל

  1. החוק קובע בית הדין האזורי לעבודה רשאי להפחית תשלום שמעסיק חייב לקופת גמל בחזקת שיפוי כאמור בסעיף קטן (ה) אם ראה נסיבות המצדיקות לעשות כן.

תמצית הכללים לסעיף 19א(ח) לחוק – פטור מאחריות לקופה מאת בית הדין לעבודה

  1. החוק קובע כי עברו ששה חדשים מהמועד שנקבע בסעיף קטן (א) ולא שולם חובו של המעסיק לקופת הגמל כאמור בסעיף קטן (א), רשאית קופת הגמל להודיע על כך בכתב לעובד, עם העתק למעסיק, ומשעברו ששה חדשים נוספים מיום מסירת ההודעה ולא שולם החוב לקופת הגמל, לא יחולו לגבי אותו חוב הוראות סעיף קטן (ד) אם קבע בית הדין האזורי לעבודה שהפיגור בגביית החוב חל שלא עקב רשלנותה או חל עקב נסיבות אחרות המצדיקות את קופת הגמל.
  2. על-פי סעיף 19א(ח) קופת הגמל תשתחרר מחבותה כלפי העובד, רק לאחר קביעה חד משמעית של בית הדין בדבר שחרורה מחבותה.
  3. שחרור קופת הגמל מחבותה מותנה בשלושה תנאים: חלוף שנה אחת מהמועד שהמעסיק חדל לשלם; הודעת הקופה 6 חודשים לאחר שהמעסיק חדל לשלם; קביעת בית הדין שהקופה לא התרשלה או שקיימות נסיבות המצדיקות את שחרורה מהתחייבויותיה.
  4. בנוסף לחובה החלה על קופת הגמל לשלוח הודעות לעובד ולמעסיק, קיימת גם דרישה של העדר רשלנות מצד קופת הגמל, ולא נדרשת הוכחת נזק.
  5. מעבר למשלוח הודעות לעובד ולמעסיק על הקופה גם לנקוט הליכים משפטיים ממשיים לשם גביית החוב.
  6. העברת פוליסת ביטוח מחברת ביטוח אחת לשניה, אינה משחררת את חברת הביטוח שקיבלה את תיק הביטוח ממחויבויות חוקיות, ובכלל זה מהוראות סעיף 19א לחוק הגנת השכר.

תמצית הכללים לסעיף 19א(ט) לחוק הגנת השכר –  היווצרות זכאות לתשלום או לשירות בעין מקופת גמל 

  1. החוק קובע כי אם נוצרה הזכאות לתשלום או לשירות בעין מקופת גמל לעובד או לחליפו בתקופה שבין המועד שנקבע בסעיף קטן (א) לבין תום ששת החדשים הנוספים מיום מסירת ההודעה כאמור בסעיף קטן (ח), לא תהא קופת הגמל זכאית להשתחרר מחבותה על-פי סעיף קטן (ד) אף אם הפיגור חל שלא עקב רשלנות הקופה או חל עקב נסיבות אחרות המצדיקות אותה.
  2. הקופה אינה יכולה להשתחרר ממחוייבותה כלפי העובד אם נוצרה זכאותו בתוך השנה מיום שחדל המעסיק לשלם את חובו לקופה.

תמצית כללים ל19א(י)(1) לחוק – עובד שחל עליו הסכם קיבוצי כללי או צו הרחבה

  1. החוק וקבע שעובד שחל עליו הסכם קיבוצי כללי או צו הרחבה כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, המחייב מעסיק לשלם בעדו סכום לקופת גמל, כאמור בסעיף קטן (א), והמעסיק לא מסר לקופת גמל פרטים שנקבעו בתקנות לגבי העובד ולא שילם סכום כלשהו בשל העובד, לא יחולו על העובד סעיפים קטנים (ד) עד (ט), ואולם מששולם חובו של המעסיק בשל העובד לקופת גמל כאמור תוך שלוש שנים מהמועד האמור בסעיף קטן (א) ולפני שאירע מקרה המזכה את העובד או חליפו בקבלת תשלום או שירות בעין מקופת הגמל – יראו לענין זכויות העובד או חליפו כלפי קופת הגמל כאילו שולם החוב במועד;
  2. כן קובע החוק כי שילמה קופת הגמל לעובד או לחליפו תשלום או העניקה לו שירות בעין מכוח פסקה (1) תוך שנה מיום ששולם חובו של המעסיק כאמור, רשאי בית הדין האזורי לעבודה לחייב את המעסיק לשפות את קופת הגמל בשל כך אם ראה נסיבות המצדיקות לעשות כן.

תמצית כללים לסעיף 19א(יא) –  סמכות השר לקבוע בתקנות דרכי מסירת הודעות או פרטים 

  1. החוק קובע שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות דרכי מסירת הודעות או פרטים לענין סעיף זה ודרכי הוכחת מסירתם לנמען.
  2. בהתאם לכך הןתקנו תקנות הגנת השכר (פרטים ומסירת הודעות), תשל"ו-1976

פירוט הכללים הנוגעים לסעיף 19א לחוק הגנת השכר – חוב קופת גמל כשכר מולן

 

  • חוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958
  • חוב קופת גמל כשכר מולן
  • 19א.  (א)  יראו כשכר מולן גם סכום שמעסיק חייב לקופת גמל, בין שהסכום מגיע ממנו במישרין ובין שהמעסיק חייב לנכותו משכר העובד, ובלבד שהסכום אשר חייב המעסיק לנכות לא שולם לקופה תוך 21 ימים מהיום שבו רואים כמולן את השכר שממנו היה עליו לנכות או שהסכום שהמעסיק נתחייב לשלמו שלא בדרך ניכוי לא שולם תוך 21 ימים מהיום שבו היו רואים כמולן את השכר שלגביו קיימת החבות; והוא בין שהשכר הולן ובין שלא הולן.
  •  ב)  פיצוי הלנת השכר לפי סעיף זה יהיה –
  •  (1)   לגבי סכום שהמעסיק חייב לנכות משכר העובד – לפי סעיף 17;
  •  (2)   לגבי סכום שמעסיק חייב במישרין לקופת הגמל (להלן – החוב) – הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלום שכר העבודה שלגביו קיימת החבות לקופת הגמל עד יום תשלומו, בתוספת 20% על הסכום הכולל של החוב והפרשי ההצמדה כאמור בעד כל חודש שבו לא שולם החוב; בעד חלק מחודש תשולם התוספת של 20% האמורה באופן יחסי.
  • ג)  קופת גמל תנהל לכל עובד המבוטח בה כרטיס אישי ובו הפרטים שנקבעו בתקנות; מעסיק ימסור לקופת גמל פרטים לגבי עובדו, כפי שיקבע שר העבודה בתקנות.
  • ד)  סכום שמעסיק חייב לקופת גמל כאמור בסעיף קטן (א), יראו לענין זכויות העובד או חליפו כלפי קופת הגמל כאילו שולם במועדו.
  •  ה)  עברו ששה חדשים מהמועד שנקבע בסעיף קטן (א) ובטרם שולם החוב בשל העובד קרה לו מקרה המזכה אותו או את חליפו בקבלת תשלום או שירות בעין מקופת הגמל, רשאית היא לתבוע מהמעסיק סכום השווה לסכום ששילמה לעובד או לחליפו או שהיא עתידה לשלמו ואת השווי הכספי של השירות בעין שניתן או שהיא עתידה לתת לעובד או לחליפו, בניכוי כל סכום שהיה משתלם בשל אותו מקרה לעובד או לחליפו, או למעסיק, או לשניהם, בין סכום חד פעמי ובין סכומים עתידים, אילו עזב העובד
  • ו)   היוון תשלומים עתידיים או שווים הכספי של שירותים בעין עתידיים לענין סעיפים קטנים (ה) ו-(י) יחושב באותה דרך שבה מחשבים היוון קצבאות וערכן הכספי של גימלאות בעין מכוח סעיף 185 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, בשינויים המחוייבים.
  • ז)   בית הדין האזורי לעבודה רשאי להפחית תשלום שמעסיק חייב לקופת גמל בחזקת שיפוי כאמור בסעיף קטן (ה) אם ראה נסיבות המצדיקות לעשות כן.
  • ח)  עברו ששה חדשים מהמועד שנקבע בסעיף קטן (א) ולא שולם חובו של המעסיק לקופת הגמל כאמור בסעיף קטן (א), רשאית קופת הגמל להודיע על כך בכתב לעובד, עם העתק למעסיק, ומשעברו ששה חדשים נוספים מיום מסירת ההודעה ולא שולם החוב לקופת הגמל, לא יחולו לגבי אותו חוב הוראות סעיף קטן (ד) אם קבע בית הדין האזורי לעבודה שהפיגור בגביית החוב חל שלא עקב רשלנותה או חל עקב נסיבות אחרות המצדיקות את קופת הגמל.
  • ט)  נוצרה הזכאות לתשלום או לשירות בעין מקופת גמל לעובד או לחליפו בתקופה שבין המועד שנקבע בסעיף קטן (א) לבין תום ששת החדשים הנוספים מיום מסירת ההודעה כאמור בסעיף קטן (ח), לא תהא קופת הגמל זכאית להשתחרר מחבותה על-פי סעיף קטן (ד) אף אם הפיגור חל שלא עקב רשלנות הקופה או חל עקב נסיבות אחרות המצדיקות אותה.
  • י) (1)   עובד שחל עליו הסכם קיבוצי כללי או צו הרחבה כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, המחייב מעסיק לשלם בעדו סכום לקופת גמל, כאמור בסעיף קטן (א), והמעסיק לא מסר לקופת גמל פרטים שנקבעו בתקנות לגבי העובד ולא שילם סכום כלשהו בשל העובד, לא יחולו על העובד סעיפים קטנים (ד) עד (ט), ואולם מששולם חובו של המעסיק בשל העובד לקופת גמל כאמור תוך שלוש שנים מהמועד האמור בסעיף קטן (א) ולפני שאירע מקרה המזכה את העובד או חליפו בקבלת תשלום או שירות בעין מקופת הגמל – יראו לענין זכויות העובד או חליפו כלפי קופת הגמל כאילו שולם החוב במועד;
  • (2)   שילמה קופת הגמל לעובד או לחליפו תשלום או העניקה לו שירות בעין מכוח פסקה (1) תוך שנה מיום ששולם חובו של המעסיק כאמור, רשאי בית הדין האזורי לעבודה לחייב את המעסיק לשפות את קופת הגמל בשל כך אם ראה נסיבות המצדיקות לעשות כן.
  • (יא) שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות דרכי מסירת הודעות או פרטים לענין סעיף זה ודרכי הוכחת מסירתם לנמען.

סעיף 19א(א) לחוק הגנת השכר – יראו כשכר מולן גם סכום שמעסיק חייב לקופת גמל

  • חוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958

  • 19א. (א)  יראו כשכר מולן גם סכום שמעסיק חייב לקופת גמל, בין שהסכום מגיע ממנו במישרין ובין שהמעסיק חייב לנכותו משכר העובד, ובלבד שהסכום אשר חייב המעסיק לנכות לא שולם לקופה תוך 21 ימים מהיום שבו רואים כמולן את השכר שממנו היה עליו לנכות או שהסכום שהמעסיק נתחייב לשלמו שלא בדרך ניכוי לא שולם תוך 21 ימים מהיום שבו היו רואים כמולן את השכר שלגביו קיימת החבות; והוא בין שהשכר הולן ובין שלא הולן.

א. מטרת סעיף 19א לחוק הגנת השכר היא להרתיע מעסיקים מאי תשלום לקופת גמל, שכן התשלומים לקופת הגמל כמוהם כחלק משכר העובד לכל דבר ועניין.

תשלומים לקרנות פנסיה, לקרנות השתלמות ולקופות גמל הם חלק בלתי נפרד משכרו של העובד. בתשלומים אלה מעוגן עתידו הכלכלי של העובד, הם אלה המקנים לו ולבני משפחתו רשת בטחון סוציאלי ליום המחר. תשלומים אלה הם המרכיב העיקרי בקביעת רמת החיים של העובד ומשפחתו לאחר פרישתו לגימלאות. עיכוב בהעברת התשלומים לקרן, או גריעה מהם, עלול לגרום לעובדים נזק בלתי הפיך, שאינו נופל מן הנזק הנגרם לעובד בהלנת שכרו. לפיכך, וכהרתעה מפני אי-תשלום החוב לקופת גמל והפיכתו לבלתי כדאית, מטיל סעיף 19א(א) לחוק הגנת השכר פיצוי הלנת שכר על חוב המעסיק לקופת גמל ומקנה לקופת הגמל ולעובד זכות תביעה כנגד המעסיק בגין אי העברת התשלום לקופה1.

ב. קרן השתלמות הינה "קופת גמל" כמשמעה בחוק הגנת השכר וסעיף 19א חל גם על איחור בהעברת תשלומים לקרן השתלמות.

בעניין תע"ש2 דחה בית הדין את טענת המעסיקה לפיה כאשר נקבע שאיחור בתשלום לקופת גמל הוא בבחינת הלנת שכר, המחוקק לא התכוון ולא ראה לנגד עיניו את התשלום לקרן השתלמות, וכי מדובר ב"תאונה תחיקתית". נפסק, כי ההתייחסות אל "קרן השתלמות" הייתה כאל "קופת גמל" מאז ומתמיד, ומכל מקום, לא יעלה על הדעת שכל מי שסבור שחקיקה מסוימת היא תוצאה של "תאונה" יעשה דין לעצמו ולא יכבד את החוק. יש להתייחס בחומרה למקרה של ניכוי מכספי עובדים שלא הועברו ל"קרן השתלמות", שהשימוש בהם נעשה למטרות אחרות של המעסיק. באותו המקרה נפסק כי אין להפחית מפיצויי ההלנה כלל, אך בנסיבות מסוימות ניתן להפחית את פיצויי ההלנה על כספי המעסיק שלא הועברו ל"קרן השתלמות".

ג. חשיבות העברת כספי ההפרשות לקופות במועד, נעוצה בכך שאם לא ייעשה כן והמעסיק ייקלע לקשיים עד כדי פירוק או פשיטת רגל, לא ייהנו העובדים מזכויות שנצברו לזכותם שסכומם בדרךכלל פחות בהרבה מסכום החוב המצטבר לזכותו של עובד.

בעניין תע"ש2 נפסק, כי קיימת חשיבות יתר להעברת הכספים במועד, דווקא שעה שהמעסיק נקלע לקשיים ניכרים, העשויים להביא בעקבותיהם לפירוק או לפשיטת רגל.

ד. כאשר אין מדובר בהפרשות לקופת גמל מכח חוק, ניתן לקבוע בהסכם קיבוצי או בהסכם אישי על איזה חלק מהשכר ובגין אילו רכיבי שכר יבוצעו התשלומים לקופת הגמל.

ראו בעניין אהרן כהן-אגודת קרית נוער3.

כדי לראות תוכן רשימה זו עליכם לרכוש מנוי שנתי
רכשתם כבר מנוי?

מראה מקום

  1. עע (ארצי) 1529/04‏  ‏ קרן השתלמות לעובדי הרשויות המקומיות בע"מ נ' מועצה מקומית יאנוח ג'ת, 8.11.2005; ע"ע(ארצי)357/06 ק.ל.ע קרן השתלמות לעובדים סוציאליים- מועצה מקומית פקיעין, 9.6.2009
  2. דב"ע (ארצי) נו/62-7,62-5 תע"ש-תעשיות לישראל בע"מ נ' קרן השתלמות למהנדסים בע"מ, פד"ע לא 459,449 15.10.96
  3. דבע (ארצי) נז/3-48 אהרן כהן נ' אגודת קרית נוער, 6.5.1997

מאמרים קרובים