מבוא

1. החוק אוסר על מעסיק (פרטי או ציבורי) או ממונה לפגוע בענייני עבודתו של עובד או לפטרו,  בשל כך שהגיש תלונה נגד מעסיקו או נגד עובד אחר של אותו מעסיק, או שסייע לעובד אחר להגיש תלונה כזו.
2. עם זאת בפסיקה נקבע, הטענה בדבר חשיפת שחיתויות אינה בגדר "חליפת מגן" מפני בחינת תפקוד העובד ופיטוריו, ככל שיתסבר כי הפעולות שננקטו נגד העובד אינם קשורות להגשת התלונה.
3. החוק מעביר נטלי הוכחה למעסיק בהתקיים התנאים הקבועים בו.
4. החוק קובע ההגנות לפי החוק יינתנו רק לגבי תלונה שהוגשה בתום לב, או שהסיוע להגשתה ניתן בתום לב, הוגשה על הפרת חיקוק במקום העבודה (בשירות הציבורי גם פגיעה בטוהר המידות), הוגשה לרשות המוסמכת.
5. עובד שנפגע עקב תלונה שהגיש יכול ויהא זכאי לסעד של אכיפת יחסי עבודה ולקבלת פיצוי כספי אף ללא ההוכחת נזק.

הגדרות

• חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), תשנ"ז-1997

• הגדרות

• 1. בחוק זה, "גוף ציבורי" – גוף המנוי בתוספת; 

• "ממונה מטעם המעסיק" – מי שממונה מטעם המעסיק על ענייני עבודה של עובד מסוים או של כלל העובדים;
• "ענייני עבודה" – כל אחד מאלה:
• (1)   תנאי עבודה;
• (2)   קידום בעבודה;
• (3)   הכשרה או השתלמות מקצועית;
• (4)   פיטורים או פיצויי פיטורים;
• (5)   הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מעבודה.

הגנה על מתלונן

• חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), תשנ"ז-1997

• הגנה על מתלונן
• 2 (א)  לא יפגע מעסיק בענייני עבודתו של עובד ולא יפטרו בשל כך שהגיש תלונה נגד מעסיקו או נגד עובד אחר של אותו מעסיק, או שסייע לעובד אחר בקשר להגשת תלונה כאמור.
• (ב)  לא יפגע ממונה מטעם המעסיק בענייני עבודה של עובד, ולא יגרום לפגיעה בענייני עבודתו או לפיטוריו, בשל כך שהגיש תלונה נגד מעסיקו או נגד עובד של אותו מעסיק, או שסייע לעובד אחר בקשר להגשת תלונה כאמור.

א. החוק אוסר על מעסיק או ממונה לפגוע בענייני עבודתו של עובד או לפטרו,  בשל כך שהגיש תלונה נגד מעסיקו או נגד עובד אחר של אותו מעסיק, או שסייע לעובד אחר להגיש תלונה כזו.

בעניין רפי רותם¹ נפסק כי לחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל תקין),  שתי תכליות עיקריות: הגנה על העובד חושף השחיתות ועידוד עובדים לחשוף מעשי שחיתות ולפעול נגד מעשים כאלה.

ב. הטענה בדבר חשיפת שחיתויות אינה בגדר "חליפת מגן" מפני בחינת תפקוד העובד.

האמור נפסק בעניין רפי רותם¹.

בעניין ג'קלין סויסה²  נפסק כי עובד רשאי להעביר ביקורת על מעבידו אולם עליו לעשות זאת בדרך מקובלת בתוך הארגון וכי טענה בדבר חשיפת שחיתויות אינה בגדר "חליפת מגן" מפני בחינת תפקוד העובד.

ג. נדרשת קיומה של זיקה ממשית בין הגשת התלונה לפגיעה הנטענת בעובד, ברמת הוכחה לכאורית לפיה התלונה כשלעצמה, או בנוסף לשיקולים אחרים השפיעה השפעה ממשית או ניכרת על הפגיעה בתנאי עבודת העובד.

האמור נפסק בעניין רפי רותם¹. כן נפסק  כי התנאים הנדרשים להוכחת הקש"ס נקבעו בס' 3א לחוק והם: דרישת סמיכות זמנים עד שנה אחת בין הגשת התלונה להגשת התובענה לביה"ד; הוכחת פגיעה לכאורית ברורה ונראית לעין בתנאי העבודה של העובד. כ"כ עליו לעמוד בדרישות ס' 4 לחוק שעיקרה הגשת התלונה בתום לב.

בעניין ג'קלין סויסה²  ביה"ד עמד על הוכחת הקשר הסיבתי בין תלונת העובד לבין הפגיעה בעניינו, בציינו כי לאחר שהעובד מילא אחר התנאים המצטברים להוכחת קיום הקשר הסיבתי בין התלונה לבין הפגיעה בתנאי עבודתו והביא ליצירת ספק ממשי ביחס לכשרות שיקולי המעביד בקשר להחלטתו הפוגעת בעובד, הוכח לכאורה, כי קיים קשר סיבתי בין הגשת התלונה לפגיעה בעובד. במצב זה עובר נטל ההוכחה למעביד להוכיח כי שיקוליו בפגיעה בעובד היו עניינים.

ד. טענות נגד מנהל ברמה האישית ביחס להתנהגות כלפי העובדת כמו גם מחלוקות מקצועיות, אין בהן טענה ל"שחיתות".

ראו עניין ד"ר ליאנה³.

מראה מקום

1. ע"ע 259/06 רפי רותם נ' מ"י 20.9.07↩↩↩
2. עע (ארצי) 17365-11-11  ג'קלין סויסה נ' עיריית יהוד 05.03.14↩↩
3. ע"ע (ארצי) 54435-12-19 ד"ר ליאנה בני עדני – עיריית תל-אביב-יפו 4.8.21↩