תוכן עניינים

1. סעיף 1 לחוק – שירות צבאי ושירות חלקי »
2. סעיף 2 לחוק – חייל, חייל משוחרר ונכה מלחמה »
3. סעיף 3 לחוק – מפעל ובעל מפעל  »
4. סעיף 4 לחוק – עובד קבוע »
5. סעיף 5 לחוק – לשכת שירות תעסוקה »
6. סעיף  5א לחוק – סייג לתחולה »
7. סעיף  6 לחוק – חובת החזרה לעבודה »
8. סעיף  7 לחוק – בקשת החזרה »
9. סעיף  8 לחוק – מועד ההחזרה לעבודה »
10. סעיף 9 לחוק – חובת העסקה »
11. סעיף 10 לחוק – תור ההחזרה לעבודה »
12. סעיף 11 לחוק –  גדר אפשרות מעשית »
13. סעיף  12 לחוק –  זכויות ותק »
14. סעיף  13 לחוק –  דין חייל משוחרר שנתקבל שלא על פי בקשה »
15. סעיף 14 לחוק –  פירושים »
16. סעיף  15 לחוק –  חובה לקבל בן משפחה לעבודה »
17. סעיף 16 לחוק –  הבקשה »
18. סעיף  17 לחוק –  סמכות לשעת העבודה »
19. סעיף 18 לחוק –  דין בן משפחה »
20. סעיף 19 לחוק –  חייל משוחרר משירות סדיר »
21. סעיף 20 לחוק –  ועדת תעסוקה »
22. סעיף 21 לחוק –  סמכויות ועדת תעסוקה »
23. סעיף 21א לחוק –  אכיפת הצווים »
24. סעיף 23 – זכות ערעור »
25. סעיף 24 – סמכויות ועדת ערעור »
26. סעיף 25 – יועצים »
27. סעיף 26 – סמכויות עזר »
28. סעיף 26א – ניגוד ענינים בבקשה מסוימת»
29. סעיף 27 – אי קיום צו להעסקה »
30. סעיף 28 – הוצאה לפועל של צו לפיצויים ורישום צווים »
31. סעיף 29 – דין המוחזר לעבודה על פי צו »
32. סעיף 30 – סמכות בית המשפט »
33. סעיף 31 – תקנות בדבר נכי מלחמה »
34. סעיף 32 – צווים בדבר נכי מלחמה »
35. סעיף 33 – תקנות בדבר זכות קדימה לעבודה »
36. סעיף 34 – תחולת פרקים מסויימים »
37. סעיף 35 –  זכות קדימה »
38. סעיף 36 – הפרשות לקופות גמל וכו' »
39. סעיף 37 – התחמקות מחובות המוטלות לפי החוק »
40. סעיף 38 –  תחולה למפרע »
41. סעיף 39 –  גיוס מחדש »
42. סעיף 40 – הקלות שונות »
43. סעיף 40א –  נכים לפי חוקים אחרים »
44. סעיף 41 –  זכות עובד בשירות חלקי »
45. סעיף 41א – זכויות עובד המשרת במילואים »
46. סעיף 41א1 –  עונשין – פיטורים בלא היתר »
47. סעיף 41ב – חובותיו של מעסיק בפועל »
48. סעיף 41ג – מתן הודעה »
49. סעיף 42 – ראיות »
50. סעיף 43 –  שמירת זכויות »
51. סעיף 44 –  ביצוע ותקנות »
52. סעיף 45 –  מפקח על תעסוקת חיילים משוחררים »
53. סעיף 45א –  מפקח לענין אכיפה פלילית »
54. סעיף 46 –  תחילת תוקף »
55. מראה מקום »

א. סעיף 1 לחוק – שירות צבאי ושירות חלקי

• חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949

• שירות צבאי ושירות חלקי
• 1. (א)  שירות צבאי, לצורך חוק זה, הוא –
  (1)   שירות סדיר לפי הפרק שלישי לחוק שירות בטחון, תשי"ט-1959 [נוסח משולב], אף אם שירות זה הוארך מכוח סעיף 26 לחוק האמור (להלן – שירות סדיר);
• (2)   כל שירות אחר ששר הבטחון יכריז עליו, בהכרזה שתפורסם ברשומות, שהוא שירות צבאי.
• (ב)  שירות חלקי, לצורך חוק זה, הוא שירות ששר הבטחון יכריז עליו, בהכרזה שתפורסם ברשומות, שהוא שירות חלקי.
• (ג)   שירות ששר הבטחון הכריז עליו שהוא שירות צבאי או שירות חלקי, כאמור, רואים אותו כשירות צבאי או שירות חלקי מיום י"ז בכסלו תש"ח (30 בנובמבר 1947), אם לא קבע שר הבטחון בהכרזתו שיראו אותו כשירות צבאי או כשירות חלקי מתאריך מאוחר יותר.
• (ד)  לענין חוק זה, דין שירות בצבא-הגנה לישראל על פי התחייבות לשירות קבע – כדין שירות סדיר, אם הוא בא בתכוף לאחר תקופת שירות סדיר, ותקופתו, בין על פי התחייבות אחת ובין על פי מספר התחייבויות רצופות, אינה עולה על שנתיים.

הערות

1. חוק שירות בטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986 החליף את חוק שירות בטחון, תשי"ט 1959. הפרק השלישי בחוק שירות הבטחון בנוסח תשמ"ו – 1986 החליף את הפרק השלישי בחוק שירות הבטחון בנוסח תשי"ט – 1959.
2. כשירות צבאי הוכרז שירות בארגון ההגנה (י"פ 45, התש"י, 196), שירות בכל פעולה מאורגנת נגד הכנופיות הערביות והצבאות הפולשים (י"פ 97, התש"י, 1204), שירות סדיר ושירות מילואים בתקופה שמיום 6.10.1973 (מלחמת יום הכיפורים) (י"פ 1969, התשל"ד, 431), ושירות עבודה של שלושים יום או יותר במסגרת צה"ל על פי תקנות שעת חירום לגיוס כח אדם, תשי"ח – 1948, שהתחיל בו אדם עם שחרורו משירות סדיר בצה"ל אחרי 1.6.1950 (י"פ 371, תשי"א, 1083).
3. כשירות חלקי הוכרז שירות מילואים כמשמעותו בחוק שירות בטחון (י"פ 2337, התשל"ז, 1746), ושירות של מתנדב להכשרה צבאית בבית ספר לקצינים או בבית ספר למפקדים לתקופה שלא תעלה על 120 יום (י"פ 350, התשי"ד, 1364).
4. חוק שירות עבודה בשעת חירום התשכ"ז – 1967 החליף את תקנות שעת חירום לגיוס כח אדם.

ב. סעיף 2 לחוק – חייל, חייל משוחרר ונכה מלחמה

• חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949

• חייל, חייל משוחרר ונכה מלחמה
• 2. (א)  חייל, לצורך חוק זה, הוא אדם בשירות צבאי שהיה בשירות צבאי ביום י"ז בכסלו תש"ח (30 בנובמבר 1947) או שהתגייס אחרי יום זה.
• (ב)  חייל שהיה בשירות צבאי ביום י"ז בכסלו תש"ח (30 בנובמבר 1947), רואים אותו יום כיום התגייסותו.
• (ג)   חייל משוחרר, לצורך חוק זה, הוא מי שהיה חייל ושוחרר מהשירות.
• (ד)  נכה מלחמה, לצורך חוק זה, הוא חייל משוחרר שבתקופת שירותו הצבאי, או אדם שבהיותו בשירות חלקי, לקה מצב בריאותו מחמת מחלה או חבלה, באופן שכשרו לעבודה, שהיה מסוגל לה אלמלא לקה, נפגע פגיעה של ממש.

• חוק שירות עבודה בשעת-חירום, תשכ"ז-1967

• מגוייס-חוץ
• 18. (א)  השר רשאי בצו לקרוא לשירות עבודה שלא במסגרת סעיף 17, כל אדם או כל סוג בני אדם החייבים בשירות עבודה; מי שנקרא לשירות עבודה לפי צו זה, ייקרא להלן "מגוייס-חוץ".
• (ב)  צו לפי סעיף קטן (א) יכול שיימסר למנהל המפעל; נמסר הצו כאמור, יעבירו מנהל המפעל בתוך 48 שעות למגוייס חוץ; מסירה או העברה לפי סעיף זה יכול שייעשו בדרך של מסירה אישית, בהדבקה על דלת ביתו של מגוייס חוץ, בטלפון, בפקסימיליה או בכל דרך אחרת שיקבע השר.

ג. סעיף 3 לחוק – מפעל ובעל מפעל

• חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949

• מפעל ובעל מפעל
• 3. (א)  מפעל לצורך חוק זה, הוא כל מקום עבודה, שבו מועסק לפחות עובד אחד, בין שהוא לתכלית רווחים ובין לתכלית אחרת, בין שהוא של המדינה, של רשות מקומית, של מוסד ציבורי או של גוף מאוגד ובין שהוא פרטי.
• (ב)  בעל מפעל – לגבי חייל או חייל משוחרר – הוא בעל המפעל שבו הועסק החייל או החייל המשוחרר סמוך לפני התגייסותו, ולגבי עובד המשרת במילואים – הוא בעל המפעל שבו הועסק העובד המשרת במילואים סמוך לפני יציאתו לשירות המילואים; ואם עבר המפעל מיד ליד או התמזג עם מפעל אחר או היה לחלק ממפעל אחר, רואים כבעל המפעל את מי שהוא בשעה הנידונה בעל המפעל או מי שהוא בעל המפעל אחרי ההתמזגות או בעל המפעל האחר.
• (ג)   בעל מפעל – לגבי אדם בשירות חלקי – הוא בעל המפעל שבו הועסק אותו אדם בשעת שירותו החלקי.

1. על-פי החוק,  מפעל לצורך החוק, הוא כל מקום עבודה שמועסק בו לפחות עובד אחד, בין אם תכליתו הפקת רווחים ובין אם תכליתו אחרת, בין אם שייך למדינה, לרשות ציבורית, מוסד ציבורי, גוף מאוגד ובין אם פרטי.
2. בעל מפעל, לגבי חייל או חייל משוחרר, הוא בעל מפעל שהועסק בו החייל או החייל המשוחרר סמוך לפני גיוסו, ואם מדובר בעובד המשרת במילואים – בעל מפעל שבו הועסק העובד המשרת במילואים סמוך לפני יציאתו לשירות המילואים.
3. במקרה שבו עבר המפעל מיד ליד או התמזג אם מפעל אחר או עבר להיות חלק ממפעל אחר, רואים כבעל המפעל את הבעלים שלו לאחר השינוי האמור.
4. בעל מפעל, לגבי אדם בשירות חלקי, הוא בעל המפעל שבו הועסק אותו אדם בשעת שירותו החלקי.

ד. סעיף 4 לחוק – עובד קבוע

• חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949

• עובד קבוע
• 4 (א)  עובד קבוע במפעל, לצורך חוק זה, הוא –
• (1)   עובד שהועסק במפעל לפחות ששה חדשים רצופים; או
• (2)   עובד שרואים אותו כעובד קבוע, או כעובד עונתי קבוע, לפי הנהוג במפעל או בענף התעסוקה שהעובד מועסק בו, או לפי המוסכם בחוזה עבודה קיבוצי או אחר, אף אם העובד הועסק במפעל פחות מששה חדשים רצופים.
• (ב)  רציפות בעבודה אין רואים אותה כנפסקת על ידי שהעובד נעדר מהעבודה לרגל תקופת לידה והורות, חופשה שנתית, חופשת חגים, או כל חופשה, פגרה או מנוחה אחרת הניתנת בהסכמת נותן העבודה, או לרגל האחד במאי, שביתה, השבתה, תאונה בעבודה או כל הפסקה זמנית או מקרית שחלה בעבודה מחמת סיבות שאין לעובד שליטה עליהן.

1. על פי החוק, עובד קבוע במפעל לצורך החוק הוא אחד מאלה:
   1. עובד שהועסק במפעל לפחות שישה חודשים רצופים;
   2. עובד אשר רואים אותו כעובד קבוע, או כעובד קבוע עונתי, לפי הנהוג במפעל או בענף שבו הוא מועסק, או לפי המוסכם בחוזה עבודה קיבוצי או אחר, אף אם הועסק במפעל פחות משישה חודשים רצופים.
2. רציפות בעבודה לעניין זה אינה נפסקת במקרה של היעדרות לרגל תקופת לידה והורות, חופשה שנתית, חופשת חגים או כל חופשה, פגרה או מנוחה הניתנת בהסכמת נותן העבודה, היעדרות לרגל האחד במאי, שביתה, השבתה, תאונת עבודה או כל הפסקה זמנית או מקרית שחלה בעבודה מחמת סיבות שלעובד אין שליטה עליהן.

פסיקה

היעדרות מן העבודה בשל "שירות מילואים" נמנית על ההיעדרויות המנויות בסעיף 4(ב). אך לא כן הדבר כשמדובר, בשירות מילואים שעליו הוכרז "כעל שירות צבאי לצורכי החוק" ולא עוד ב"שירות במילואים", במשמעות הרגילה.

האמור נפסק בעניין משולם סעדי¹.

נה. מראה מקום

1. דיון (ארצי) לד/3-77 משולם סעדי נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ, ו(1) 148↩