עולם העבודה | אפריל 27, 2022

תוכן עניינים

  1. כללי »
  2. האם עובד זכאי לתשלום דמי חג, בהם אין הוא עובד? »
  3. האם עובד זכאי לדמי חגים אם החג נופל על שבת? »
  4. היעדרות של העובד בסמוך לחג »
  5. האם די לשלם לעובד שנדרש לעבוד ביום חג את שכרו הרגיל? »
  6. מה דינם של ימי חופשה החלים בזמן החג? »
  7. מה הן שעות העבודה בערבי חג? »
  8. מה הן שעות העבודה בחול המועד והשכר המשולם בימים אלו? »
  9. האם המעביד רשאי להוציא עובדים לחופשה מרוכזת בחול המועד? »
  10. מה דינם של "ימי גשר"? »
  11. על התובע דמי הוא לפרט את ימי החג עליהם מבוססת תביעתו »
  12. אין אבחנה בין יהודי ללא יהודי לתשלום דמי חגים והעובד המוסלמי ראשי לנצל ימי חג יהודים »
  13. אין לכלול עמלות בשכר לתשלום דמי חגים »

פירוט הרשימה

א. כללי

עובדים זכאים להעדר מעבודתם בימי חג ולקבל תשלום.

בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א- 1951, דינו של יום חג כדין יום המנוחה השבועי.

על כן, למעט מעבידים אשר קיבלו היתר מפורש ממשרד העבודה (כיום התמ"ת) להעסיק עובדים בימי חג, הרי העסקה כאמור אסורה.

לגבי יהודים– מועדי החג הינם מועדי ישראל הקבועים בפקודת סדרי שלטון ומשפט, שהם: שני ימי ראש השנה, יום כיפור, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח, חג השבועות ויום העצמאות.

ולגבי מי שאינו יהודי – מועדי ישראל או חגי עדתו, הכל לפי בחירת העובד.

במסגרת רשימה זו נסקור את הוראות הדין בנוגע לעבודה בימי חג ולתשלום עבור ימי חג.

ב. האם עובד זכאי לתשלום דמי חג, בהם אין הוא עובד?

מעבר לכך, הרי על כלל העובדים במשק חלות הוראות צו הרחבה, המבחינות בין שני סוגים של עובדים.

עובדים המקבלים משכורת על בסיס חודשי  (עובדים במשכורת)– ביחס לאלו די בתשלום שכרם הרגיל גם בחודש בו חל החג.

עובדים ששכרם יומי – עובד מסוג זה יהיה זכאי לתשלום בגין יום החג, אם מתקיימים בו שני תנאים – (i) לעובד וותק של 3 חודשי עבודה לפחות (ii) העובד לא נעדר מהעבודה סמוך ליום החג (יום לפני ויום אחרי החג) אלא בהסכמת ההנהלה. יצוין – עובד לא יהיה זכאי לימי חג החלים בשבת.

בפסיקה נקבע שדמי חגים במהותם נועדו לפצות עובד יומי, שאינו עובד בחגים, ואינו מקבל תמורה עבורם, שכן עובד יומי אינו זכאי לקבל שכר עבור ימים, שלא עבד בהם. זאת בשונה מעובד חודשי, אשר מקבל את שכרו גם עבור הימים שבהם נופלים חגים.

באופן זה מופיעים בצווי ההרחבה ובהסכמים קיבוציים סעיפים שמטרתם להשוות את מעמדם של העובדים היומיים לעובדים החודשיים, המקבלים תמורה עבור ימי חג, בהם לא עבדו. כאמור, עובדים חודשיים אינם זקוקים כלל לתניה זו בהסכם הקיבוצי העוסקת בימי חגים מאחר והם ממילא מקבלים שכר עבור ימים אלה מעצם הגדרת מסגרת עבודתם כעובדים חודשיים. כלומר, כאשר עובד חודשי עובד פחות ימים בשל ימי חג, הוא לא יקבל שכר פחות בשל כך.

הרציונל העומד מאחורי תשלום דמי חגים הוא שהעובדים יזכו במנוחה בימי החגים מבלי ששכרם יגרע כתוצאה מכך(ע"ע 3000360/98 נחום צמח נ' ש.א.ש קרל זינגר צפון (1986) בע"מ, עבודה ארצי לג (23) 32; עב 3235/04 יונס מוחמד נ' אורות העמקים חב' לשיווק ויבוא חומרי חשמל בע"מ (חיפה),  4.12.069.

ג. האם עובד זכאי לדמי חגים אם החג נופל על שבת?

התשובה שלילית –  אין זכאות.

עובד יומי שעובד בקביעות בימים א’-ה’, אינו זכאי לדמי חג בעד יום חג שחל ביום  שישי

ד. היעדרות של העובד בסמוך לחג

כאמור, אחד התנאים לקבל דמי חגים הוא שהעובד לא נעדר בסמוך לחג.

לעניין זה  נפסק על ידי בית הדין האזורי, כי בעבודה בה העובד משובץ על ידי המעביד, היעדרות של העובד מן העבודה ביום שלפני וביום שאחרי החג, מפאת היעדר שיבוץ, תיחשב כהיעדרות ב"הסכמה", אשר תזכה את העובד בימי החג (למשל: דמ (ים) 6204/04, מלסה רבה – דים תפעול וביטחון].

כן נקבע על ידי בית הדין הארצי לעבודה  בקשר לסייג לזכאות לדמי חגים כפי שנקבע בצו ההרחבה הכללי לפיו העובד "לא נעדר מן העבודה סמוך ליום החג (לפני יום החג או לאחריו) אלא בהסכמת המעביד", כי בענף השמירה ההנחה היא כי ימי העבודה נקבעים בשיבוץ על ידי המעסיק ובהסכמתו, וזאת כל עוד לא הוכח אחרת(עע 459/07 דוד יפה נ' ארי יוסי, 8.12.09).

גם אם העובד היה משובץ למשמרת לפני החג, והוא נוטל חופש ביום זה באישור המעביד, הוא נחשב כמי שנעדר "בהסכמת המעביד" ויהיה זכאי לתשלום בגין יום החג.

כן נקבע כי  אם העובד נעדר בסמוך לחג, בין לפני החג, בין לאחר החג ובין בשני הימים הסמוכים לחג – עוברים לבירור השלב השני והוא האם ההיעדרות היתה בהסכמת המעסיק. גם בשלב זה ועל-יסוד אותה חזקה עובדתית, הנטל להוכיח כי ההיעדרות של העובד היתה שלא בהסכמת מעסיקו מוטל על המעסיק.

בנוסף, דומה שגם אי עבודה של העובד בימים שלפני ואחרי החג נובעת בשל החלטתו האישית של העובד ולא עקב שיבוץ שבאחריות המעביד, יהיה העובד זכאי לדמי החגים, זאת בתנאי שהוא נעדר בהסכמת המעביד.

ה. האם די לשלם לעובד שנדרש לעבוד ביום חג את שכרו הרגיל?

לא. נזכיר שוב – ככלל העסקה בימי חג אסורה וטעונה היתר.

בכל מקרה ובמנותק מסוגיית ההיתר הרי משעה שדין יום חג כדין יום המנוחה השבועית, הרי עובד המועסק ביום חג זכאי, כמו עובד המועסק בשבת, לתשלום בשיעור 150% משכרו הרגיל.

בהקשר של עובד יומי יש להבחין בין עובד יומי אשר בחר לעבוד ביום חג, ועל כן יהיה זכאי לתשלום בשיעור כאמור של 150% בלבד, לבין עובד יומי שמעבידו חייב אותו לעבוד ביום חג, ואשר יהיה זכאי על כן, בנוסף גם לדמי החגים, דהיינו סה"כ – 250%.

ההיגיון שביסוד הבחנה זו הינו זה לפיו מטרת דמי החגים הינה מתן מנוחה לעובדים בימי החגים מבלי ששכרם יגרע כתוצאה מכך.

תכלית זו תסוכל אם עובד יעדיף על פי בחירתו לעבוד בחגים ולקבל תמורה הן עבור העבודה שעבד בפועל בחגים והן דמי חגים.

כן נפסק כל עוד, לא הוכח על ידי המעסיק אחרת, הרי שגם אם השיבוץ נעשה בשיתוף עם העובד ובהתחשב בבקשותיו, המעסיק הוא זה שקובע את סידור העבודה ומסכים לו ולכן יש לראות בכך כורח לצורך הזכאות לדמי חגים.

ו. מה דינם של ימי חופשה החלים בזמן החג?

בהתאם לחוק חופשה שנתית, אין לכלול במסגרת ימי החופשה השנתית ימי החג שאין עובדים בה.

ז. מה הן שעות העבודה בערבי חג?

בחוק שעות עבודה ומנוחה נקבע, כי יום עבודה החל בערב יום חג, הינו בן 7 שעות.

דברים אלו תקפים ביחס למקומות עבודה בהם עובדים 6 ימי עבודה בשבוע, 8 שעות בכל יום.

במקומות עבודה בהם חל הסכם הקיבוצי בדבר עבודה ב- 5 ימים בשבוע או צו ההרחבה שהוצא מכוחו, חלה ההוראה הבאה – "בערבי חגי ישראל החלים ביום שהעובד חייב לעבוד בו יהיה יום העבודה בן 8 שעות בתשלום של 9 שעות או יום עבודה בן 7 שעות בתשלום של 8 שעות. ההנהלה ונציגות העובדים יקבעו באיזו חלופה לבחור. בערב יום כיפור יעבדו העובדים 6 שעות בתשלום של 9 שעות. במקומות עבודה שבהם עבדו בערבי חג 6 שעות בתשלום של 8 שעות ימשיכו העובדים לעבוד 6 שעות בתשלום של 8 שעות".

ושוב, יש לבחון הסכמים החלים באותו מקום עבודה או נוהג הקיים בו.

ח. מה הן שעות העבודה בחול המועד והשכר המשולם בימים אלו?

ימי העבודה החלים בחול המועד הינם ימי עבודה רגילים הן לעניין שעות העבודה והן לעניין תשלום השכר.

כמובן, אם קיימים במקום העבודה הסכם, הסדר קיבוצי או נוהג, הקובעים אחרת, יש לפעול על פיהם

כדי לראות תוכן רשימה זו עליכם לרכוש מנוי שנתי
רכשתם כבר מנוי?

מאמרים קרובים