עולם העבודה | אוקטובר 13, 2023

תמצית הכללים הנוגעים לסעיף 11 (א) לחוק פיצויי פיטורים

  1. עובד המבקש להוכיח זכאותו לפיצויי פיטורים מכוח הוראת סעיף 11(א) לחוק צריך לעמוד בשלושה תנאים מצטברים – 1. קיומה של "הרעה מוחשית בתנאי העבודה" או "נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו"; 2. קיומו של קשר סיבתי בין ההתפטרות לבין ההרעה או הנסיבות הללו; 3. מתן התראה סבירה למעסיק על כוונתו להתפטר והזדמנות נאותה לתקן את ההרעה או הנסיבות כאמור.
  2. התנאי הראשון  – על העובד להוכיח כי אכן הייתה "הרעה מוחשית בתנאי העבודה", או "נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו".
    1. הסעיף מציין שתי חלופות, שכל אחת מהן כשלעצמה דינה לעניין החוק כפיטורים.
    2. הנטל להוכחת טענת התפטרות המזכה בפיצויי פיטורים מכוח הסעיף מוטל על העובד.
    3. עורך דין המעלה בכתב טענה פוזיטיבית של פיטורים, ולחילופין – טענת התפטרות לרגל מצב בריאותו של העובד, מציב במו ידיו מכשול בדרכו של מרשהו, מכשול שספק אם ניתן לסלקו.
    4. לעומת זאת, כאשר עובד טוען שתי טענות חלופיות, בדבר פיטורים או התפטרות, לגבי האינטרפרטציה של העובדות, אין לפסלן.
    5. בכתב התביעה העובד צריך לפרש בבירור מהי עילת התובענה שלו, והאם הוא תובע על פי שתי עילות התביעה "נסיבות שבהן אין לדרוש מהעובד כי ימשיך את עבודתו" ו-"הרעה מוחשית של תנאי העבודה", לחילופין או במצטבר.
    6. ה"הרעה מוחשית בתנאי העבודה" בהתאם לחלופה הראשונה שבסעיף 11(א) לחוק, צריכה להיות מוחשית עד כדי כך שאין לדרוש מהעובד כי ימשיך בעבודתו או שניתן לייחס למעסיק את הרצון להתפטר מהעובד ואין די בתחושה סובייקטיבית של העובד שלפיה תנאי העבודה הורעו.
    7. חתימת עובד על הצהרה כי הוא "מתפטר מרצונו" נמצאה כהסכמה לכך שאין מדובר בהתפטרות מחמת "הרעה מוחשית בתנאי עבודתו".
    8. תשובה לשאלה אם יש או אין הרעה מוחשית בתנאי העבודה תלויה בנסיבות כל מקרה, בתפקידו של העובד ובמעמדו אצל המעסיק.
    9. שינוי משמעותי חד צדדי בתנאי ההעסקה מהווה "הרעת תנאים מוחשית בתנאי העבודה".
    10. את הנסיבות ביחסי עבודה כאמור בחלופה השנייה לפי סעיף 11(א) לחוק יש לבחון לפי קנה מידה אובייקטיבי, אם כי זו מתרגמת בהכרח גם להרגשה הסובייקטיבית של העובד.
    11. בכל מקצוע וסוג עבודה יש לבחון את הנסיבות ביחסי עבודה לגופן, טרם יוחלט, על פי אמת מידה אובייקטיבית, אם יש באותן נסיבות כדי להגיע למסקנה שאין לדרוש מעובד שימשיך עבודתו בהן.
    12. ככלל, ניתן לומר שנסיבות המצדיקות התפטרות המזכה בפיצויי פיטורים הן אלו: שינויים במקום עבודה, בסדרי העבודה, בתנאי העבודה, בין כלליים ובין כאלה החלים ומשפיעים על עובד בודד, אי קיום הוראות חוקי המגן, צווי הרחבה או הסכמים קיבוציים פגיעה אישית בעובד על רקע דעותיו או מוצאו וכיוצאים באלה עניינים מהותיים המהווים צידוק לעובד לקום ולעזוב את מקום עבודתו, ביוזמתו, תוך קבלת פיצויי פיטורים.
    13. את השאלה האם התקיימו התנאים האמורים בסעיף 11(א) לחוק אם לאו  "יש לבחון לפי מצב הדברים עובר להתפטרות, עת נותנים את הדעת לנתונים שפעלו למעשה ולא לנתונים רדומים אשר יכלו לפעול, אך לא הם היו אלה שמחמת קיומם התפטר העובד".
    14. נסיבות ש"ביחסי עבודה" ולא נסיבות "אישיות" הנסיבות צריך שגם תהיינה קיימות בעת ההתפטרות או הפיטורים וגם תפעלנה לכך.
    15. לא בכל מקרה או שרשרת מקרים הגורמים לעובד אי-שביעות רצון, או מורת רוח, יש לראות עילה המצדיקה התפטרות וזכות לפיצויי פיטורים בצידה, מכוח סעיף 11(א) סיפא לחוק.
    16. העבודה שהמחלוקת בעניין מהות הרכיבים (בונוס ופרמיה) התגלעה רק לקראת סיום קשר העבודה, וכי הם שולמו למערער מתחילת עבודתו, אין בה כדי לשלול את האפשרות כי הימנעות המשיבה מלהפקיד כספים לקרן הפנסיה מרכיבים אלה מהווה "הרעה מוחשית בתנאי עבודה" או "נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו עובד שבהן אין לדרוש מהעובד להמשיך בעבודתו".
  3. התנאי השני – על העובד להוכיח כי התפטר בשל ההרעה או הנסיבות ולא מטעם אחר, דהיינו, עליו להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין ההתפטרות לבין ההרעה או הנסיבות שאין לדרוש ממנו להמשיך בעבודתו.
    1. העלאת טענה בדבר "הרעה מוחשית" בזמן אמת, בזמן ההתפטרות,  ולא בדיעבד.
    2. עובד הנוקב במכתב התפטרות עילת התפטרות שונה מעילת התפטרות לפי סעיף 11(א) לחוק עלול להפסיד זכאותו לתשלום פיצויים מכוח הסעיף.
    3. עובד לא צריך להתפטר לפני שמצא מקום עבודה חילופי ואין בכך כדי לנתק את הקשר הסיבתי.
    4. די בכך שתנאי סעיף 11(א) לחוק הן חלק מסיבת ההתפטרות, והקשר הסיבתי אינו נשלל מעצם כך שקיימות נסיבות נוספות.
  4. התנאי השלישי – על העובד להוכיח כי נתן התראה סבירה למעסיק על כוונתו להתפטר והזדמנות נאותה לתקן את "ההרעה" או את "הנסיבות" ככל שאלה ניתנות לתיקון .
    1. כאשר מדובר ב"נסיבות" שבידי המעסיק לשנות, כך שלא תפעלנה יותר כפי שהן פועלות, חובה על העובד העומד להתפטר בגינן להעמיד את המעסיק על כוונתו לעשות כן, כך שתהא למעסיק הזדמנות לתיקון הנסיבות.
    2. הצעה לתיקון ההרעה לאחר שכבר קמה זכאות לפיצויי פיטורים לא תפגע בעילה לקבלת פיצויי פיטורים.
    3. אי מתן התראה לא ישלול את הזכות לתשלום פיצויי פיטורים כאשר ברור כי המעסיק לא יכול או אינו מתכוון לפעול לתיקון ההרעה המוחשית או הנסיבות, או במקרים בהם תנאי עבודתו של העובד נחותים מתנאי העבודה על פי הוראות החוק במידה ניכרת.
    4. את ההתראה יש לתת תוך זמן סביר ממועד ההרעה או קרות הנסיבות, עם זאת אין לדרוש מעובד שיתפטר מידית מחמת הרעה מוחשית, וזאת בטרם ערך בירורים בדבר מקום עבודה חילופי ויביא את עצמו למצב בו יוותר ללא מקור מחיה כשהוא "קרח מכאן ומכאן".
    5. אי עתירה לבית הדין לקבל צו מניעה לא תגרע מהזכות לקבלת פיצויי פיטורים מכח סעיף 11(א) לחוק.
    6. התפטרות מכוח סעיף זה דינה כפיטורים לעניין חוק פיצויי פיטורים בלבד.
    7. אירוע חילופי ספקי שירות במפעל מהווים פיטורים אין צורך בהתקיימות תנאי סעיף 11(א) לחוק.
    8. אין לעקוף את הוראת סעיף 4 לחוק (שעניינה בין היתר בפירוק תאגיד) באמצעות הוראת סעיף 11(א) לחוק.
    9. כאשר עובד מתפטר הוכיח כי חלות לגביו הוראות סעיף 11 (א) לחוק, אין עוד חשיבות לסיבות שהניעו את המעסיק להרע את תנאי עבודתו של העובד.
  5. דוגמאות בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה ובית המשפט העליון למקרים בהם הוכרה הרעה מוחשית בתנאי העבודה או נסיבות שאין לדרוש מהעובד להמשיך בעבודתו כמזכים בתשלום פיצויי פיטורים בהתפטרות בדין מפוטר
  6. דוגמאות  למקרים בהם בית הדין הארצי לעבודה ובית המשפט העליון לא הכירו בזכות העובדים לקבלת פיצויים מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה או נסיבות בהן אין לדרוש מהעובד להמשיך בעבודתו
  7. דוגמאות בפסיקת בית הדין האזורי למקרים בהם הוכרו "הרעה מוחשית בתנאי העבודה" או "נסיבות שאין לדרוש מהעובד להמשיך בעבודתו" כמזכים בתשלום פיצויי פיטורים במצב של התפטרות
  8. דוגמאות בפסיקת בית הדין האזורי למקרים בהם לא הוכרה "הרעה מוחשית בתנאי העבודה" או "נסיבות שאין לדרוש מהעובד להמשיך בעבודתו" כמזכים בתשלום בהתפטרות בדין מפוטר.
  9. פסיקות שונות של בית הדין האזורי לעבודה:
    1. עובד שחתם על כתב ההתחייבות בגין השבת עלות קורס במידה ולא יעבוד תקופה מינימאלית לה התחייב,  ושעזב עבודתו זמן רב לפני מועד תום תקופת ההתחייבות – לא חויב בתשלום סכום הפיצוי שנקבע בכתב ההתחייבות (עלות הקורס), משום שהתפטר עקב נסיבות המצדיקות סיום עבודתו בדין מפוטר.
    2. התפטרות בשל הרעה מוחשית בתנאי העבודה של אישה בהיריון מגיעה למעשה כדי פיטורים שלא כדין.
    3. לעומת זאת, נפסק שלא ניתן לאמץ את סעיף 9 או 9א לחוק עבודת נשים, תשי"ד- 1954 כאשר מדובר בהתפטרות בשל הרעת תנאים.
כדי לראות תוכן רשימה זו עליכם לרכוש מנוי שנתי
רכשתם כבר מנוי?

מאמרים קרובים