תמצית הכללים הנוגעים לסעיף 11(ב)  לחוק פיצויי פיטורים

1.  סעיף 11(ב) לחוק קובע כי על מנת שלעובד עונתי שהתפטר תקום זכאות לפיצויי פיטורים – עליו לעמוד בשני תנאים מצטברים – 1. הוכחת תקופת עבודה בת 3 עונות רצופות לפחות (לעיתים יש במקום עבודה אחד שתי עונות ואף יותר, בשנה אחת); 2. העובד התפטר "מחמת שלא הובטחה לו עבודה רצופה באותו מקום עבודה".
2. מסעיפים 11(ב) ו- 12 לחוק עולה כי חלק של שנה מזכה עובד עונתי בפיצויי פיטורים יחסיים, אף אם סך תקופות העבודה אינן מצטרפות לשנה.
3.  העונתיות צריכה שתבוא במהותה האובייקטיבית של העבודה בהבדל מדרך ארגון העבודה במהלך השנה.
4. . מורה חיצונית באוניברסיטה איננה באה בגדר עובד עונתית.
5. פסיקות רלבנטיות של בתי הדין האזוריים לעבודה:
   1. שחקן כדורגל הינו עובד עונתי, ומכל מקום ההפסקה בין תקופות המשחקים עולה כדי הפסקה ארעית ללא ניתוק יחסי עבודה.
   2. מטרת המחוקק כאשר קבע דרישות מיוחדות באשר לעובד עונתי היא להיטיב עם אותם עובדים, שלא מקיימים את דרישת הרציפות של עובד רגיל.
   3. עת המדובר בעובד עונתי ההפסקות בין העונות אינן קוטעות את יחסי העבודה או את רצף העבודה.

3. כאשר מדובר בעובד עונתי ההפסקות בין העונות אינן קוטעות את יחסי העבודה או את רצף העבודה.

בעניין חנוכייב מומוך¹ דובר בעובדת שהועסקה בחקלאות כעובדת עונתית, כאשר בכל שנת עבודה עבדה מספר משתנה של חודשים, בהתאם לצרכי המעסיקה ולא פחות משלושה חודשי עבודה בכל שנת עבודה.

העובדת טענה כי פוטרה ללא מכתב פיטורים וללא הודעה מוקדמת. מנגד המעסיקה טענה כי היא התפטרה. נפסק כי התובעת עבדה במסגרת של עובד עונתי, כשבכל שנת עבודה השלימה בין 3 – 9 חודשי עבודה. בחודשים בהם לא עבדה, הוצאה לחופשות ללא שכר, לפי דרישת המעסיקה וצרכיהם של מזמיני השירות, כאשר בסיומה של כל חופשה, נקראה לחזור לעבודה.

בית הדין קבע כי אין מחלוקת בין הצדדים שהפסקות אלו אינן קוטעות את יחסי העבודה או את רצף עבודתה של התובעת, בהיות התובעת עובדת עונתית.

נפסק שגם אם התובעת התפטרה כטענת הנתבעת, היא זכאית לפיצויי פיטורים, שהרי עובד עונתי שהתפטר לאחר שהשלים 3 עונות עבודה, מחמת שלא הובטחה לו עבודה רצופה באותו מקום עבודה, ועבודה כזו כעולה מהראיות לא הוצעה, רואים אותו כאילו פוטר.

מראה מקום

1. עב (ב"ש) 1234/06 חנוכייב מומוך נ' כח נמרוד בע"מ, 19.4.07↩