עולם העבודה | מאי 23, 2021

תוכן עניינים

  1. כללי »
  2. שיפוי הצד הניזוק על הפרת חוזה עבודה וכללים לחיוב עובד בפיצוי כספי »
  3. פיצוי ממוני, שיעורו וחישובו »
  4. פיצוי על הפרת חוזה עבודה לתקופה קצובה »
  5. חובת הקטנת נזק »
  6. פיצוי לא ממוני »
  7. פיצוי מוסכם מראש »
  8. מראה מקום »

א. כללי

1. הוראות חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א- 1970, יחולו גם על הפרת חוזה עבודה, ובלבד שאין בחוק אחר, המסדיר יחסי עבודה, הוראה מיוחדת הנוגעת לעניין הנדון.

ראו לענין זה הוראת סעיף 22(ב) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א- 1970 שכותרתו "שמירת דינים" (להלן: בפרק זה : חוק החוזים (תרופות)).

2. הפרת חוזה עבודה לא גוררת אוטומטית את ביטול החוזה, אך היא נותנת לצד הנפגע אופציה לבטל, לרבות רשות להפסיק את היחסים החוזיים בשל ההפרה.

ראו לענין זה פסק הדין בענין פרחי השרון, סדרס חיים בע"מ1.

3. מלבד תרופות הביטול קיימות שתי תרופות נוספות : אכיפת החוזה ופיצויים בשל הפרתו.

כך למשל בפסק הדין בענין יוליוס אדיב2 דובר על מעסיק אשר לא קיים את חובתו המעוגנת בהסכם הקיבוצי, להעביר לקופת גמל תשלומים לצורך הבטחת זכויות עובדיו לפנסיה. בית הדין הטעים בין היתר כי  בבוא העובד לתבוע את מעסיקו בשל אי תשלום לקופת גמל, עומדות לרשותו שתי עילות עיקריות המעוגנות בחוק החוזים (תרופות). האחת – אכיפה לפי סעיף 3 לחוק החוזים (תרופות) והשניה – פיצויים על הפרת הסכם לפי סעיף 10 לאותו החוק – ראו סעיף 16 לפסק הדין וההפניות שם.

3. לעיתים מדובר בסעדים חלופיים ולעתים כאלו שניתן לבחור ביניהם.

ראו פסק הדין בעניין יוליוס אדיב3.

4. סעד האכיפה הוא סעד שבשיקול דעת. שיקול הדעת מובנה ממלאכת איזון ומידתיות בין מספר היבטים שעליהם נמנים, בין היתר :  אופיו של המעסיק – האם הוא גוף פרטי או ציבורי; חומרת הפגם שדבק בפיטורי העובד ותום ליבו של המעסיק; השפעתו של הסעד שיינתן, אכיפה או פיצוי, על העובד; חלוף הזמן; אופי הקשר בין העובד למקום העבודה.

ראו פסק הדין בענין רות הורוביץ4.

5. הסעד השכיח יותר לשיפוי הצד הנפגע מהפרת חוזה עבודה הוא הסעד של הענקת פיצוי כספי שאינו מחייה את החוזה ולא יוצר יחסי עבודה.

ראו לענין זה פסק הדין בענין זיוה רבני5. כך למשל, אין לדרוש ממעסיק שיקבל חזרה לעבודה עובד שנחשד בגניבה, והודה בה במשטרה (אף אם לאחר מכן, בהליך פלילי, נפסלה ההודאה) ראו עוד לעניין זה פסק הדין בענין העובד יעקב בנג'ו6. במקרה כזה, הסעד שיוותר הוא תביעה לפיצוי כספי, וזו תבחן על פי תניותיו של הסכם העבודה בין הצדדים.

6. סעד הפיצוי יכול לבוא בנוסף לאכיפה ויכול שיהא סעד יחידי תחת סעד האכיפה.

ראו לענין זה פסק הדין בענין רבקה פומרנץ ואח'7.

7.  בעת קביעת שיעור הפיצוי נבחנים בעיקרו של דבר שני ראשי נזק:  הראשון – הנזק הממוני (אובדן הכנסה וכיוצ"ב); השני – הנזק הלא ממוני (עגמת נפש וכיוצ"ב).

ראו פסק הדין בענין פלוני8.

8. כלל הוא, שבמקרה של הפרת חוזה עבודה או הסכם קיבוצי הסעד המקובל הוא פיצויים, ואולם, לעיתים, נוכח פגמים שנפלו בפיטורים ובעיקר כאשר הפיטורים הם על רקע פעילות ארגונית, סעד האכיפה הוא הסעד הנכון והצודק.

ראו לענין זה פסק הדין בענין הורן את ליבוביץ בע"מ9. נפסק בין היתר כי הגנה מפני פגיעה של המעסיק בחברי ארגון העובדים או בנציגיו מהווה חלק בלתי נפרד מחופש ההתאגדות של העובדים. משכך, ברי, כי פיטורי עובדים בשל רצונם להתארגן ולהשתתף בשביתה מהווים הפרה של זכותם החוקתית, ומקרה זה מתאים להפעלת שיקולהדעת של ביתהדין לקבוע כי יש להחזיר את העובדים לעבודתם. ראו עוד החלטת בית הדין הארצי בענין מאיר סטריקל10, באותו מקרה בית הדין האזורי קיבל את בקשתו של המשיב להורות על ביטול פיטוריו ונקבע כי פיטוריו מעבודתו ברשות בוצעו שלא כדין על רקע פעילותו הארגונית בוועד העובדים למען מדריכי ההוסטלים ברשות, והורה על אכיפת יחסי העבודה בין הצדדים עד להכרעה בתביעה העיקרית שהגיש. בקשת רשות הערעור נדחתה.

9. שעה שהפיטורים בניגוד להסכם העבודה הובילו לאובדן זכותו של העובד למימוש אופציות שניתנו לו, ייתכן שהמעסיק יחויב בשיפוי נזקיי העובד במלואם.

ראו לענין זה פסק הדין בענין מיקרוסופט ישראל בע"מ11. ואולם, ככל שהמעסיק הציע לעובד להשתלב בעבודה בתפקיד אחר והעובד סירב, תוטל גם על העובד אשמת היעדר אפשרות למימוש האופציות.

10. מקום שהפרת הסכם העבודה קיבל ביטוי בכך שהמעסיק לא הפריש כספים לקופת הפנסיה והעובד הפך לנכה ותבע את המעסיק, המעסיק חויב לשלם לעובד פיצוי בגובה פנסיית נכות לפי תקנון מבטחים בסכום המהווה היוון של פנסיות הנכות עד אריכות ימיו ולפי תוחלת חייו של העובד.

בפסק הדין בענין יוליוס אדיב3.

עם זאת, במקרה שהמעסיק לא הפריש כספים לקופה ולא ארע כל אירוע המזכה בתגמול מיוחד (מחלה, פטירה או נכות) המעסיק מחויב לפצות את העובד בשיעור הנזק השווה לסכום ההפרשות שהיתה צריכה המעסיקה להפריש עבור העובד. ראו לענין זה פסק הדין בענין נחום צמח12.

ואולם, יש ליתן את הדעת לסוגיית ההתיישנות בתביעה כאמור, שכן הלכה היא, כי תביעה לפיצוי בגין הפרשות לפנסיה שלא הופרשו מתיישנת 7 שנים לאחר המועד האחרון בו, לטענת העובד היה על המעסיק להפריש עבורו לקרן הפנסיה. ראו לענין זה פסק הדין בענין פיליפ טיברמן13.

10. חוזה שלא בוטל הוא שריר וקיים והצד שהפר את תניותיו, יישא בתוצאות ההפרה. גם מקום שהתחלפו בעלי תפקידים בארגון, מושכלות ראשונים של "רציפות שלטונית" מחייבים שכל אימת שנושאי משרה מתחלפים, יעמדו ההסדרים הקיימים בתוקפם ויחולו גם בתקופת הכהונה של בעל התפקיד הנכנס.

ראו פסק הדין בענין ד"ר דן גולדשמיד14.

11. תניה המחייבת עובד בפיצוי המעסיק בגין עצם הגשת תביעה למימוש זכות מכוח חוקי המגן סותרת את תקנת הציבור.

ראו פסק הדין בענין גיא אורטל ואח'15.

12. "עילה מנהלית" הנפרדת מעילות המשפט הפרטי נוהגת גם במשפט העבודה. ואולם, כאשר קיימת עילה חוזית, אין צורך לפסוק לפי עילה מנהלית ויש לפסוק פיצוי לפי העילה החוזית.

ראו לענין זה פסק הדין בענין יחיא זוהיר16.

כדי לראות תוכן רשימה זו עליכם לרכוש מנוי שנתי
רכשתם כבר מנוי?

ח. מראה מקום

  1. דב"ע נד/3-19 פרחי השרון, סדרס חיים בע"מ נ' יוסף גאנם ואח', פד"ע כח 46
  2. ע"ע  1137/02‏ יוליוס אדיב נ' החברה לפיתוח ולמלונאות רחביה בע"מ, 19.1.03
  3. ע"ע  1137/02‏ לעיל
  4. ע"ע 506/09 רות הורוביץ נ' עמותת בית חנה, 24.10.10; כן ראו : ע"ע 21781-10-10 לולו ראשד  נ' הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה גבעות אלונים 13.7.12;ע"ע 610/07 אלמונית נ' פלוני, 17.3.09; בג"ץ 4485/08 רבקה אלישע נ' אוניברסיטת תל-אביב 05.10.09; בג"ץ 4284/08 שמואל קלפנר נ' חברת דואר ישראל בע"מ, 26.4.10
  5. דב"ע נה/3-120 זיוה רבני נ' ד"ר ש.ז. אברהמוב, 1.7.96
  6. דב"ע נב/3-120 יעקב בנג'ו נ' יוסף בן חמו, 23.2.92
  7. ע"א 48-81 רבקה פומרנץ נ' ק.ד.ש בנין והשקעות בע"מ ואח', 4.7.84 ; כן ראו לענין זה סעיף 2 לחוק החוזים (תרופות)
  8. ע"ע 43380-06-11 פלוני נ' אלמונית,9.12.14, וההפניות שם לסעיפים 10 ו- 13 לחוק החוזים (תרופות)
  9. עס"ק 1008/00‏ הורן את ליבוביץ בע"מ  נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה‏, פ"ד לה 145
  10. בר"ע (ארצי) 49799-03-14‏ ‏ הרשות לשיקום האסיר נ' מאיר סטריקל, 15.5.14 וההפניות שם
  11. ע"ע 182/07 מיקרוסופט ישראל בע"מ נ' רוני גרושקה, 21.8.07
  12. ע"ע 300360/87 נחום צמח נ' ש.א.ש קרל זינגר צפון (1986) בע"מ, 30.4.02 סעיף 3ט' לפסק הדין וההפניה שם לדב"ע נה/3-215 מחמוד חג'ראת נ' מוסך הנוצץ בע"מ, 22.8.96
  13. ע"ע 1616/04 פיליפ טיברמן נ' מקורות חברת מים בע"מ, דעת הרב לעומת דעת המיעוט של כב' השופט פליטמן (כתוארו אז) הסבור שעילת התביעה נולדה עם היציאה לפנסיה ועל כן על המעסיק לפצות את העובד בגין ההפסד הפנסיוני העתידי. ראו עוד : ע"ע 36058-12-13‏יעקב וקסלר נ' י. אדרי ובניו מפעל מתכת והנדסה אזרחית בע"מ, 20.6.17; דב"ע לט/3-46 פלדון דוד נ' אריגי דן בע"מ, פד"ע יא 107; דב"ע נב/3-217 אגודה ארצית של מנהלים ומורשי חתימה של הבנק הבינלאומי לישראל בע"מ ואח' נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, פד"ע כז 3; ראו עוד פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בת"א : סעש (ת"א) 23735-02-17‏דבירה פרידמן  נ' ש. אפרתי יבוא ושיווק בע"מ, 11.10.20 – הוגש ערעור, טרם ניתן פסק דין בערעור
  14. ע"ע 68/03‏ דר' דן גולדשמיד נ' הטכניון מכון טכנולוגי לישראל, 2.10.03
  15. ע"ע 46536-09-16 לעיל וההפניה שם לע"ע 60529-12-17 קסטיאל –רדיאנסי (ישראל) בע"מ (לא פורסם)– צוין כי באותו מקרה לתניה לא היה ערך תרופתי והיא נועדה בעיקרה להניא עובד מלממש את זכות הגישה לערכאות, המגלמת עקרון יסוד בשיטתנו המשפטית
  16. ע"ע 435/05 לעיל וההפניה שם לע"א 140/53 אדמה חברה בינלאומית בישראל בע"מ נ' לידיה לוי ואח', פ"ד ט 1666

מאמרים קרובים