תוכן עניינים
- מניעת שביתה – כללי »
- סכסוך משפטי מול סכסוך כלכלי »
- סכסוך כלכלי מורכב או סכסוך מעורב (משפטי- כלכלי) »
- הדרך ליישוב סכסוכים קיבוציים בשירות הציבורי ובתי הדין לעבודה »
- השיקולים המסורתיים הנבחנים בדיון בבקשה לצו המונע שביתה »
- דוגמאות למצבים בהם ניתנו צווים למניעת שביתה לעומת מצבים בהם לא ניתנו »
- חירות השביתה »
- צווי מניעה פרוצדורה »
ראו גם מאמר בנושא שביתה והשבתה.
א. מניעת שביתה – כללי
1. שביתה נמנית עם חירויות היסוד שאינן כתובות עלי ספר. כיום חוסה היא תחת כנפיו של ערך "כבוד האדם" המעוגן בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
ראו לענין זה בג"ץ היועץ המשפטי לממשלה ואח'1.
2. שביתה מלאה או חלקית לרבות נקיטת עיצומים היא בבחינת אמצעי לחץ בידי העובדים לכוף על המעסיק קידום דרישות לשיפור שכר או תנאי עבודה, ולעיתים גם קידום שאיפות ארגוניות אחרות, ובכלל זה השגת תנאי פנסיה טובים יותר לגימלאים.
ראו לענין זה פסק הדין ארגון הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטת בר אילן2.
3. צו מניעה אינו מהווה תחליף למשא-ומתן קיבוצי, אלא כלי עזר להחזרת המשא-ומתן הקיבוצי למסלולו, ולא טוב הדבר שאחד השותפים ליחסי העבודה הקיבוציים יראה עצמו פטור מלשאת ולתת, באשר בטוח הוא כי לצדו צו מניעה שיעמוד ללא הגבלת זמן, והשותף השני יראה את עצמו כפות במשא-ומתן על-ידי צו מניעה.
ראו פסק הדין מספנות ישראל בע"מ3.
4. החשיבה המשפטית היום גולשת לכדי מעורבות ביחסי עבודה. בית הדין שוקל לא רק את אופיה המשפטי של השביתה אלא גם את עצם ההצדקה לקיומה, את מידת פגיעתם בשלום הציבור ובצדדים שלישיים, ואת התנהגות הצדדים במהלך הסכסוך.
ראו למשל פסק הדין האוניברסיטה העברית בירושלים4.
5. במידה והפגיעה בצדדים השלישיים (לעיתים בציבור בכללותו) היא מידתית, יימנע בית הדין מלהוציא צו מניעה, אלא אם כן קיים נימוק מהותי וחזק להוצאתו.
כך למשל בפסק הדין עמותת סינמטק ירושלים – ארכיון ישראלי לסרטים5 דובר בסכסוך עבודה בעמותת סינמטק ירושלים בעיצומה של עונת הפסטיבלים. בית הדין פסק כי העובדה שמדובר בניסיון להתארגנות ראשונית במקום העבודה תמנע מבית הדין מלהוציא צו המונע שיבושי העבודה, חרף העובדה שהללו פוגעים בהנאת הציבור. בית הדין הוסיף כי השביתה נועדה להוות אמצעי לחץ על המעסיק והכרזתה בתקופת הכנת הפסטיבל או קיומו, איננה בלתי לגיטימית או בלתי מידתית.
בפסק הדין מדינת ישראל, משרד הבריאות ומשרד האוצר6 דובר במקרה שבו שבתו רופאים מתמחים, בית הדין הארצי לעבודה פסק כי בפריזמה של השביתה הכלכלית (ראו להלן) לא ניתן לקבוע, באותו שלב, כי העיצומים עליהם הכריזה הר"י, הם בלתי מידתיים במידה המצדיקה מתן צו להפסקתם, בין היתר בשים לב לכך, שהר"י הודיעה כי במהלך העיצומים יתבצעו כלל הפעולות הרפואיות הנדרשות להצלת חיים, וכל הפעולות הדחופות, וכי העיצומים יינקטו לסירוגין. לפיכך, לפי מכלול השיקולים שהתוותה הפסיקה ויישומם בנסיבות שם, מצב הדברים לא הצדיק מתן צווי מניעה. בית הדין הוסיף עוד שאין לקבוע כי מוצתה עד תום דרך המשא ומתן.
בעניין שירותי בריאות כללית7 ביה"ד דחה בעיקרה בקשת צד בסכסוך קיבוצי של המבקשת, קופת החולים הגדולה במדינה, למתן סעדים שונים למניעת שביתה של עובדי המנהל והמשק. נפסק כי כמו לכל זכות, גם לזכות השביתה יש גבולות וצורך לאזנה מול זכויות אחרות. המבקשת כקופת חולים, מספקת שירותי בריאות ללקוחותיה, וכקופת החולים הגדולה בישראל מדובר בלקוחות רבים. השירות אותו מספקת המבקשת הוא בבחינת זכות יסוד מצד עצמו לכל אזרח. אך, בהינתן גבולות השביתה ששורטטו בהחלטה קודמת, באיזון בין זכות עובדי המנהל והמשק לשבות לבין זכותה של הכללית להגן על עסקיה וענייניה ואף זכותו של הציבור להיזקק לשירותיה, זכותם של עובדי המבקשת על העליונה. זאת, אף כי אין חולק שמדובר בשביתה במקום עבודה המספק "שירות חיוני".
6. גם כאשר מדובר בשביתה כללית ולגיטימית בית הדין עורך איזון בין החירות לשבות מחד לבין אינטרסים ושיקולים אחרים מאידך, כמו למשל הפגיעה בצדדים שלישיים.
ראו לענין זה פסק הדין בענין האוניברסיטה העברית בירושלים8.
בפסק הדין בענין כור תעשיות בע"מ ואח'9 נקבע כי זכות השביתה היא זכות יסוד. היא מהווה אמצעי בידי העובדים להגן על האינטרסים שלהם בעבודתם. עם זה, מדובר בחירות, וככל חירות היא איננה אבסולוטית. לא די בכך שמולאו התנאים של הודעה כדין על-מנת לאשר כל שביתה שהיא. יש לאזן את זכות העובדים עם משקלן של זכויות יסוד אחרות, כגון ביצוע הסכמים קיבוציים בתום-לב, שלום הציבור ועוד. במסגרת איזונים אלה יש לקחת בחשבון גם את הנזק העלול להיגרם למעסיק. בנסיבות אותו עניין נפסק כי יש לאסור על נקיטת אמצעים אשר יפגעו במכונות המעסיק באופן שלא ניתן יהיה להחזירן לפעילות.
בפסק הדין בענין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים10 דובר ב"מגה שביתה" במשק, ללא הגבלת זמן, ומבלי שמוצתה חובת המשא ומתן. בית הדין החליט למנוע אותה ואישר שביתה בת 4 שעות בלבד.
בעניין הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' חברת רכבת ישראל בע"מ11 נקבע, כי משאין מחלוקת שכתוצאה מפרויקט החישמול ברכבת ישראל תיגרם פגיעה בשכר העובדים, מדובר בסכסוך כלכלי ואין ניסיון עקיף או מוסווה להפעיל לחץ על הריבון כנגד החלטתו. נוכח התשתית העובדתית, לרבות הזמן הרב שחלף מבלי שהושגו הסכמות, כאשר המו"מ בין הצדדים מוצה, אין עוד הצדקה למנוע מהעובדים לממש זכות חוקתית העומדת להם והמאפשרת לנקוט צעדים ארגונים מידתיים לצורך קידום המו"מ בנושאים הכלכליים שעל הפרק. עם זאת, ההסתדרות אינה רשאית לנקוט בכל צעד ארגוני כרצונה, שכן מוטלות עליה מגבלות הדין והפסיקה, ובהן החובה לנקוט צעדים מידתיים, וחובה מוגברת להתנהלות אחראית מעצם כך שמקום העבודה מושא הסכסוך הוא שירות ציבורי חיוני.
בעניין התאחדות התעשיינים12 ביה"ד קיבל בקשה לסעדים זמניים והוציא צו האוסר על קיום שביתה בנמל אשדוד וחברת נמל חיפה, בין היתר, לאור, תור של עשרות אוניות הנושאות מטען כללי וממתינות לפריקתן, והנמלים הוותיקים אינם עומדים בעומס פריקתן.
מראה מקום
- בג"ץ 1074/93 היועץ המשפטי לממשלה ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים ואח', פ"ד מט(2) 485↩
- עס"ק 1029/00 ארגון הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטת בר אילן נ' אוניברסיטת בר אילן, , פ"ד לז (2002) 769↩
- דב"י לג/3-4 משה שיטרית ואח' נ' מספנות ישראל בע"מ ואח', פד"ע ד' 337↩
- ע"ע 497/07 האוניברסיטה העברית בירושלים נ' ארגון הסגל האקדמי הבכיר של האוניברסיטה העברית בירושלים, 14.1.08; ראו עוד: עס"ק 1008/00 הורן את ליבוביץ בע"מ נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה, פד"ע לה 470↩
- עס"ק 64/09 כח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי נ' עמותת סינמטק ירושלים – ארכיון ישראלי לסרטים, 2.7.09↩
- עס"ק 48472-06-11 מדינת ישראל, משרד הבריאות ומשרד האוצר נ' ההסתדרות הרפואית בישראל, 25.7.11↩
- ס"ק (תל אביב-יפו) 2750-07-21 שירותי בריאות כללית נ' ההסתדרות הכללית החדשה 6.8.21↩
- ע"ע 497/07 לעיל↩
- ע"ע 17/99 הסתדרות העובדים הכללית החדשה ואח' נ' כור תעשיות בע"מ, 29.7.99↩
- סק"כ (ארצי) 8375-11-11 לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה, 7.11.11↩
- ר"ע (ארצי) 43620-11-21 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' חברת רכבת ישראל בע"מ 11.12.21↩
- סק"כ (ארצי) 15446-04-22 התאחדות התעשיינים בישראל נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה 13.4.22↩