תמצית העקרונות – אכיפת יחסי עבודה

1. בעבר בית הדין הארצי ובג"צ פירשו את סעיף 3 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1971, כהוראה האוסרת אכיפת יחסי עבודה, בין אם הפיטורים נעשו כתוצאה מהפרת הסכם עבודה אישי ובין אם נעשו תוך הפרת הסכם עבודה קיבוצי.
2. שינוי ההלכה – במקרים הראויים ניתן לאכוף יחסי עבודה, כאשר יש לתת לדיבור "עבודה אישית" משמעות במובן של קיום "קשר אישי של ממש, קשר של אמון, בין מבצע העבודה והבעלים או המנהל של המעסיק".
3. במקרה של פיטורים שלא כדין במגזר הפרטי, ככלל יש להעדיף סעד של פיצוי על פני סעד של אכיפה והשבה לעבודה.
4. במגזר הציבורי חל כרסום בגישה לפיה יש להעדיף פסיקת פיצויים על פני אכיפת יחסי העבודה, ומסתמנת נכונות רבה יותר לאכיפה חוזי עבודה.
5. מסלול האכיפה לא הפך לדרך המלך בסעדים הניתנים במצבים של פיטורים שלא כדין קל וחומר עת עסקינן בריבון זר ובסעד המצדיק מתן חסינות, על פי המשפט הבינלאומי המנהגי.
6. בית הדין יסטה מהכלל של העדפת מתן פיצוי כספי על פני אכיפה במגזר הפרטי, כשהפיטורים מהווים הפרת הסכם קיבוצי, עומדים בניגוד לחוק, או לזכות חוקתית.
7. בית הדין ייתן דעתו לסעד הראוי בשים לב לנסיבות המייחדות כל מקרה באופן ספציפי תוך שתיעשה מלאכת איזון ומידתיות.
8. יחסי עבודה עכורים ומקום בו עורערו יחסי האמון – מהווים נסיבות בגינן לא יאכפו יחסי עבודה. 
9. בנסיבות מתאימות הקרבה לגיל הפרישה יכולה הייתה גם לתמוך במתן סעד זמני לאכיפת יחסי עבודה.
10. בפיטורי צמצום ניתנת עדיפות לסעד הפיצוי על פני סעד האכיפה.
11. סעד האכיפה נתון לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית ובית הדין הארצי כערכאת ערעור אינו נוטה להתערב בה.
12. שיהוי ניכר בהגשת התביעה עשוי להוות עילה למחיקה או אפילו לדחייה על הסף של תביעה לאכיפת הסכם.
13. רק מקום שמצויים בפני בית הדין מלוא הנתונים על מנת לקבוע כי אין לעובד סיכוי, ולו הקלוש ביותר, לקבל סעד של ביטול פיטורים, מן הדין למחוק התביעה על הסף.
14. חלוף הזמן והקושי ביישום יעיל של סעד האכיפה נוכח שינוי נסיבות יובילו לכך כי לא יינתן סעד האכיפה.
15. מקום שסעד האכיפה נדחה/התקבל במסגרת העתירה למתן סעד זמני, בית הדין יקיים דיון בתיק העיקרי בהקדם.
16. מקום שהעובד לא מימש את הזכות שניתנה לו וגילה דעתו על דרך של התנהגות כי הוא אינו מעוניין בסעד האכיפה, הסעד לא יינתן במסגרת התביעה העיקרית.
17. בעובד המועסק בחוזה עבודה לתקופה קצובה שחוזהו לא חודש, והתביעה לביטול הפסקת העבודה הוגשה לאחר ניתוק יחסי העבודה, לא יינתן צו אכיפה בהליך זמני.
18. הזכות לעבוד עומדת בנפרד מהזכות להשתכר בכבוד. משבוטלו הפיטורים, חובה להחזיר את העובד לעבודתו, ואין להסתפק בתשלום שכרו.
19. הפסיקה מכירה במצב בו הפיצוי הכספי על פיטורים שלא כדין ניתן בנוסף לסעד האכיפה והחזרת העובד לעבודתו.
20. סעד אכיפה עת הופרה חובת השימוע יינתן בעיקר בגופים ציבורים ולא פרטיים.
21. אכיפה השבה לעבודה לגבי עסק שמושבת בתקופת הקורונה
22. צו למניעת פיטורים בזמן תקופת מחלה
23. ביטול החלטה בדבר אכיפת יחסי עבודה, בין היתר, בשל אי צירוף  צדדים נפגעים

פירוט העקרונות –אכיפת יחסי עבודה.

א. בעבר בית הדין הארצי ובג"צ פירשו את סעיף 3 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1971, כהוראה האוסרת אכיפת יחסי עבודה, בין אם הפיטורים נעשו כתוצאה מהפרת הסכם עבודה אישי ובין אם נעשו תוך הפרת הסכם עבודה קיבוצי.

סעיף 3 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1971  קובע כי הנפגע זכאי לאכיפת החוזה, זולת אם נתקיימה אחת מאלה…ובין היתר: "(2)  אכיפת החוזה היא כפיה לעשות או לקבל עבודה אישית או שירות אישי".

בעבר בית המשפט העליון ובעקבותיו גם בית הדין הארצי, פירשו הוראה זו כאוסרת אכיפת יחסי עבודה, בין אם הפיטורים נעשו כתוצאה מהפרת הסכם עבודה אישי ובין אם נעשו תוך הפרת הסכם עבודה קיבוצי¹.

בבג"צ צרי חברה פרמצבטית וכימית בע"מ² בית המשפט העליון קיבל עתירה על פסיקת בית הדין הארצי לעבודה אשר פסק כי ניתן לבטל פיטורים שנעשו בניגוד להוראות הסכם קיבוצי.

בעניין יעקב לנדסמן³ בית הדין הארצי לעבודה הטעים כי באין הוראה סטטוטורית, החלטתו של מעסיק לפטר עובד אינה בטלה, יהא  אשר יהא מניעו של המעסיק, והפיטורים יכולים לשמש רק עילה לתביעת פיצויים.

ב. שינוי ההלכה – במקרים הראויים ניתן לאכוף יחסי עבודה, כאשר יש לתת לדיבור "עבודה אישית" משמעות במובן של קיום "קשר אישי של ממש, קשר של אמון, בין מבצע העבודה והבעלים או המנהל של המעסיק".

בפסיקה מאוחרת יותר בעניין מפעלי תחנות בע"מ⁴ בית הדין הארצי לעבודה פסק תוך קביעה שהוא רשאי לסטות מהלכת צרי חברה פרמצבטית וכימית בע"מ² שלעיל, כי במקרים הראויים ניתן לאכוף יחסי עבודה, כאשר הוא נותן לדיבור "עבודה אישית" משמעות במובן של קיום "קשר אישי של ממש, קשר של אמון, בין מבצע העבודה והבעלים או המנהל של המעסיק".

כך למשל, במקום עבודה בו מועסקים עובדים ספורים המקיימים קשר רצוף ומלא עם המעסיק בביצוע העבודה, ייראו כולם כמבצעי 'עבודה אישית'. לעומת זאת במפעל בו מועסקים עשרות או מאות עובדים, לא יראו באלה, שלהם אין קשר ישיר עם ההנהלה, כמבצעי עבודה אישית. ובלשון בית הדין: "הניתן לאמר שפועל ייצור במפעל גדול מבצע 'עבודה אישית'? הניתן להעלות על הדעת שתכלית החוק לכלול במונח 'עבודה אישית' פועל ניקיון ברשות מקומית? במסגרת זו, ניתן לטעון כי במונח 'עבודה אישית' יש לכלול עובדים שתפקידם תפקידי הנהלה, או שתפקידם דורש מידה מיוחדת של אמון אישי (כלשון  30 (א)(5) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א- 1951), או שיש להם קשר אישי קבוע עם הבעלים או המנהלים של המפעל".

עוד הוסף כי לענין זה אין  נפקא מינא אם ההתקשרות נובעת מחוזה עבודה אישי או מהסכם עבודה קיבוצי⁴. כך גם בעניין הורן את ליבוביץ⁵ הגיע בית הדין הארצי לכלל מסקנה כי נסיבות העניין חייבו אכיפת יחסי העבודה, ושלא ניתן להסתפק בסעד של פיצויים. בעניין מישקה שי⁶ נפסק לגבי עובד בשירות הציבורי כי ניתן לאיין פיטורים שנעשו שלא כדין ובכך לאכוף יחסי עבודה. הלכה זו יושמה בהמשך גם כאשר דובר בגוף דו-מהותי⁷.

כב. ביטול החלטה בדבר אכיפת יחסי עבודה, בין היתר, בשל אי צירוף  צדדים נפגעים

בעניין המכללה הארצית להכשרה⁸ בוטלה החלטה בגדרה ניתן צו זמני המורה למבקשת להשיב את המשיבה לתפקידה כיועצת חינוכית, זאת, בין היתר, לנוכח צירוף צדדים שלישים שעשויים להיפגע.

מראה מקום

1. בג"צ 380/74 צרי חברה פרמצבטית וכימית בע"מ  ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה וצבי ריקס פ"ד כח (1) 372; בג"צ 380/74 סלמאן סלמאן נ' בית הדין הארצי לעבודה וההסתדרות הכללית פ"ד ל(1) 495; בג"צ 473/77 ההסתדרות הכללית נ' בית הדין הארצי לעבודה וסלמאן סלמאן פ"ד לב(1) 819; תב"ע (ארצי) מו/ 3-81 יעקב לנדסמן נ'  רשות הנמלים בישראל, פד"ע י"ט (1) 32↩
2. בג"צ 380/74 צרי חברה פרמצבטית וכימית בע"מ  ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה וצבי ריקס פ"ד כח (1) 372↩↩
3. תב"ע (ארצי) מו/3-81 יעקב לנדסמן נ'  רשות הנמלים בישראל, פד"ע י"ט↩
4. דב"ע נו/3-209 מפעלי תחנות בע"מ נ' ישראל יניב ואח' פד"ע לג 289↩↩
5. עסק 1008/00 הורן את ליבוביץ בע"מ נ' ההסתדרות הכללית פד"ע לה 145↩
6. ראו גם –  דבע נז / 121 – 3‏   מישקה שי נ' הסתדרות מדיצינית הדסה, 30.10.97↩
7. ראו עוד: דבע (ארצי) נה/ 3-272 עומר עבד אל חמיד עדווי נ' מועצה מקומית כפר טורעאן, 25.4.96; ע"ע 1163/00‏ בית חולים המשפחה הקדושה נצרת ואח' נ' ד"ר חליל עבוד, פ"ד לה(2000) 440; עע (ארצי) 506-09‏ רות הורוביץ נ' עמותת בית חנה, 24.10.10; ברע (ארצי) 60500-06-15‏ ‏גלית ארזי נ' מדינת ישראל-הרשות הממשלתית למים וביוב, 3.2.16; תב"ע מא/144-3 (ת"א)  דן פישר נ' אל על נתיבי אויר לישראל פ"ד יב(2) 016; עע (ארצי) 1403/01‏ ‏ סוהייר סרוג'י נ' המוסד לביטוח לאומי, 3.5.04↩
8.  בר"ע (ארצי) 793-10-23 המכללה הארצית להכשרה מקצועית סכנין בע"מ נ' עטאא אבו לבדה 13.11.23↩