תמצית כללים

1. העוולה הנזיקית של "גרם הפרת חוזה" בו נתבעים אדם או תאגיד בגרימת הפרתו של חוזה עבודה, הוצאה מכלל העוולות האחרות שבפקודת הנזיקין, והסמכות לדון בה נמסרה לבית הדין לעבודה כאשר היא בקשר ל"סכסוך עבודה" » 
2. למושג "בקשר לסכסוך עבודה" ניתן פירוש מרחיב ונקבע שמדובר בסכסוך עבודה כלשהו. גם כאשר מדובר בגרם הפרת חוזה עבודה הכרוך ב"סכסוך היחיד", מוקנית לבית הדין לעבודה הסמכות עניינית לדון בו. עוולה זו קיימת כאשר א' גורם ל-ב' להפר חוזה עם ג', ועילת התביעה היא של ג'. »
3. פרשנותו העיונית של המונח "בקשר לסכסוך עבודה" פשוטה: זהו סכסוך שבו המחלוקת בין הצדדים נסבה על זכויות וחובות הנובעות מהיחסים החוזיים שבין עובד למעסיק או מהחקיקה בתחום העבודה. »
4. גורלה של בקשה לדחיה או העברת דיון עקב היעדר סמכות עניינית, בנסיבות בהן עילת התביעה הנטענת נזיקית, ייחרץ בעיקרו של דבר על פי העובדות המפורטות בכתב התביעה. »
5. מקום ש"האמירה הנטענת" נוגעת ליחסי העבודה ו/או נסיבות סיומם, וזו מצויה במוקד העוולה הנזיקית, הרי שמתקיימת הזיקה המהותית הנדרשת לביסוס סמכותו של בית הדין לעבודה מכוח סעיף 24(א)(1ב) לחוק. »
6. תביעה בעילה של "גרם הפרת חוזה" דורשת הוכחה כי גרימת ההפרה היתה ביודעין ובלי צידוק מספיק וכן שהיא גרמה לנזק של ממון. »
7. עילת תביעה של גרם הפרת חוזה נמצאת בסמכות בית הדין גם כאשר אין מדובר בצדדים ליחסי העבודה עצמם. »
8. תנאי בל יעבור שאכן נגרמה הפרת חוזה. »
9. על אף שבפסיקה אין אִזכור להכרה בזכות למתן חשבונות בתביעה בעילה של גרם הפרת חוזה, אין מניעה להשתמש בזכות תביעה בעילה של "גרם הפרת חוזה" כדי לחייב נתבע במתן חשבונות חרף העובדה שלא שררו בינו לבין התובע יחסי עבודה. »
10. עם זאת לא תתקבל תביעת נושה של תאגיד כלפי בעל מניות בו, בעילה של "גרם הפרת חוזה", רק בשל כך שבעל המניות לקח חלק בהחלטות התאגיד. »
11. מנהל חברה שפעל במסגרת סמכותו אינו חב בנזיקין כלפי מי שהחוזה עמו הופר ותביעתו האפשרית היחידה של הנפגע היא נגד החברה בעילה של הפרת חוזה. »
12. שביתה והשבתה בלתי מוגנות יתכן שיצמיחו זכות תביעה של הצד השלישי הנפגע מהן, כלפי גורם השביתה או ההשבתה בעילה של גרם הפרת חוזה. »

פירוט הכללים

א. העוולה הנזיקית של "גרם הפרת חוזה" בו נתבעים אדם או תאגיד בגרימת הפרתו של חוזה עבודה, הוצאה מכלל העוולות האחרות שבפקודת הנזיקין, והסמכות לדון בה נמסרה לבית הדין לעבודה כאשר היא בקשר ל"סכסוך עבודה".  

ראו לעניין זה סעיף 24 (א) (1ב) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט- 1969 הקובע כי :  "לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון –תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה"; סעיף 62 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]  כותרתו : "גרם הפרת חוזה שלא כדין".

ב. למושג "בקשר לסכסוך עבודה" ניתן פירוש מרחיב ונקבע שמדובר בסכסוך עבודה כלשהו. גם כאשר מדובר בגרם הפרת חוזה עבודה הכרוך ב"סכסוך היחיד", מוקנית לבית הדין לעבודה הסמכות עניינית לדון בו. עוולה זו קיימת כאשר א' גורם ל-ב' להפר חוזה עם ג', ועילת התביעה היא של ג'.

ראו פסק הדין בענין שמריהו מור¹.

ג. פרשנותו העיונית של המונח "בקשר לסכסוך עבודה" פשוטה: זהו סכסוך שבו המחלוקת בין הצדדים נסבה על זכויות וחובות הנובעות מהיחסים החוזיים שבין עובד למעסיק או מהחקיקה בתחום העבודה.

ראו לענין זה פסק דינו של בית המשפט העליון בענין מורן רוחם ואח².

ד. גורלה של בקשה לדחיה או העברת דיון עקב היעדר סמכות עניינית, בנסיבות בהן עילת התביעה הנטענת נזיקית, ייחרץ בעיקרו של דבר על פי העובדות המפורטות בכתב התביעה.

ראו: פסק הדין בענין מורן רוחם ואח'³.

ה. מקום ש"האמירה הנטענת" נוגעת ליחסי העבודה ו/או נסיבות סיומם, וזו מצויה במוקד העוולה הנזיקית, הרי שמתקיימת הזיקה המהותית הנדרשת לביסוס סמכותו של בית הדין לעבודה מכוח סעיף 24(א)(1ב) לחוק.

ראו ההחלטה בענין ה.ג.ה יעוץ עסקי בע"מ ואח'⁴. במוקד התובענה מצויה טענה שהמבקשים כמעסיקים לשעבר של העובדת שיתפו לכאורה מעסיק עתידי שלה בעמדה שלילית שגיבשו לגביה עקב יחסי ההעסקה ו/או נסיבות סיומם. בקשת הערעור שהגישו על ההחלטה בגדרה נדחתה בקשתם לסילוק על הסף של עילת גרם הפרת חוזה מהתביעה שהגישה המשיבה כנגדם – נדחתה.

מראה מקום

1. דב"ע מז/3-86 שמריהו מור נ' מדינת ישראל, פד"ע יח 449; ד"נ 17/82 אברהם קולומבוס נ' יוסף כהן ואח', פ"ד לח(1) 289 וההפניות שם. ראו עוד: בר"ע 61055-03-19 ה.ג.ה יעוץ עסקי בע"מ ואח' נ' אסנת יוספי,  15.4.19↩
2. רע"א 2407/14 מורן רוחם ואח' נ' אג'נט פרנס פרס בע"מ, 14.10.15 ראו עוד: בר"ע 65017-09-19 פנחס מולדובן נ' א.מ רכיבים (2005) בע"מ, 16.10.19↩
3. רע"א 2407/14 לעיל וכן ראו : בר"ע 65017-09-19 לעיל↩
4. בר"ע 61055-03-19 ה.ג.ה יעוץ עסקי בע"מ ואח' נ' אסנת יוספי, 15.4.19↩