מהם דמי אבטלה?

1. מטרתם של דמי האבטלה לספק למובטל אמצעי מחיה מתקופת האבטלה.
2. דמי האבטלה משולמים למי שהיה עובד שכיר ורשום בשירות התעסוקה כמחוסר עבודה ומתייצב לדרוש עבודה.

 מהם תנאי הזכאות לדמי אבטלה?

1. המובטל עבד כשכיר ויצא ממעגל העבודה.
2. המובטל תושב ישראל או תושב ארעי (בעל רישיון לישיבת קבע או לישיבת ארעי).
3. מלאו למובטל 20 שנים וטרם מלאו לו 67. במקרים הבאים יהיה זכאי המובטל לדמי אבטלה גם לפני הגיעו לגיל 20:
   1. חייל ששוחרר משירות סדיר, למעט מי ששוחרר עקב "אי התאמה" בשל התנהגות רעה חמורה.
   2. מובטל שסיים/ה שירות לאומי או שירות לאומי-אזרחי של 24 חודשים, או בת שירות שהפסיקה את השירות עקב נישואין, בתנאי שהשלימה 6 חודשי שירות לפחות ונישאה בתוך 30 ימים מיום שהפסיקה את השירות.
   3. מובטל שצה"ל פטר אותו משירות סדיר או דחה את שירותו מהסיבות האלה: בריאות, משפחה, חינוך, התיישבות ביטחונית או צורכי המשק הלאומי.
   4. מובטל שהוא המפרנס היחיד של משפחתו (הורים, אחים, בן זוג), או שיש לו ילד ועיקר פרנסת הילד עליו.
   5. נער בגיל 15 – 18 המשתתף בפרנסת הוריו בשיעור של 20% ויותר או שהוא ללא הורים, בתנאים הקבועים על-ידי המוסד לביטוח לאומי (ראו: אתר המוסד לביטוח לאומי).
4. הפסקת עבודה – מי שפוטר, הוצא לחל"ת או שהפסיק לעבודה ברצונו – קיימת אבחנה בין מועד תחילת התשלום בהתאם לסיבת הפסקת העבודה.
5. התייצבות בשירות התעסוקה.
6. תקופת אכשרה:
   1. צבירת תקופת אכשרה של 12 חודשים עבודה מתוך 18 חודשים האחרונים לפני הרישום בשירות התעסוקה.
   2. בתקופת האכשרה יכללו רק חודשי עבודה מגיל 18 – 67.
   3. חודשי העבודה לא חייבים להיות רצופים ולא חייבים להיות ממעסיק אחד.
   4. עבודה בחלק מחודש עבודה תחשב לחודש עבודה מלא.
   5. במקרה שבו לא נצברו 12 חודשי עבודה ניתן לכלול גם את החודשים הבאים בתקופת האכשרה: 
      
      א.   חודשי שירות סדיר – עד 6 חודשים שבהם שירת המובטל כחייל בשירות סדיר (חודשים אלה אינם נכללים בקיצור תקופת האכשרה ל- 6 חודשים בעקבות משבר הקורונה). 
      
      ב.  חודשי התנדבות בשירות לאומי או שירות לאומי-אזרחי – עד 6 חודשים שבהם התנדב המובטל בשירות לאומי או שירות אזרחי. ניתן לכלול תקופה זו רק למי שסיים/ה התנדבות של 24 חודשים, וכן למי שהתנדבה 6 חודשים לפחות, ונישאה בתוך 30 ימים מהיום שבו היא הפסיקה את השירות – חודשים אלה אינם נכללים בקיצור תקופת האכשרה ל- 6 חודשים בעקבות משבר הקורונה. 
      
      ג.  שירות מילואים.
      
      ד.  חופשה ללא תשלום – ניתן לכלול בתקופת האכשרה שני חודשים מלאים ראשונים של חופשה ללא תשלום, שבהם המעסיק שילם דמי ביטוח. 
      
      ה.  ימי חופשה וחג – עבורם שולם למובטל שכר. עם זאת, ימי פדיון חופשה ששולמו בגלל ניתוק יחסי עבודה לא יכולים להיכלל בתקופת האכשרה. 
      
      ו.  ימי אבל – שהיו בתקופת העבודה, גם אם המעסיק לא שילם עבורם שכר. 
      
      ז. תקופת מחלה שהמובטל היה זכאי עבורה לדמי מחלה כעובד.
      
      ח.  תקופה שעבורה שולמו למובטל הקצבאות הבאות: דמי פגיעה בעבודה, דמי לידה או קצבה לשמירת היריון. 
      
      ט.  תקופה שעבורה שולמו למובטל פיצויים בגלל אי-מתן הודעה מוקדמת על פיטורים.
      
      י.  עבודה בחוץ לארץ – יכולה לשמש כתקופת אכשרה רק למי שעבד בחו"ל אצל מעסיק ישראלי על פי חוזה שנחתם בישראל. עם זאת, מי שעבד במדינה שעימה יש לישראל אמנה בענף אבטלה (אוסטריה, הולנד ושבדיה), יוכל בתנאים מסוימים לצרף את תקופות האכשרה שצבר במדינות אלה.
      
      
   6. ניתן להאריך את תקופת ההתייחסות של 18 חודשים לפיהם נבדקת תקופת האכשרה, במקרה שלא עבד בגלל אחת או יותר מהסיבות הבאות: 
      
      א.  הכשרה מקצועית – על פי הפנייה או אישור של שירות התעסוקה – הארכה של עד 12 חודשים. 
      
      ב.  מחלה או תאונה – שלא שולמו עבורם דמי מחלה – הארכה של עד 6 חודשים.
      
      ג.  חופשת לידה – אם לא שולמה עבורה דמי לידה.
      
      ד.  שמירת הריון – אם לא שולמה עבורה קצבה לשמירת היריון.
      
      ה.  חופשה ללא תשלום לאחר לידה לפי סעיף 7 לחוק עבודת נשים – הארכה של עד כרבע ממספר החודשים בהם עבדה, אך לא יותר מ-12 חודשים מיום הלידה.
      
      ו. היעדרות מעבודה מסיבות שאינן תלויות בעובד – הארכה של עד חודש.