תוכן עניינים
- מי זכאי לדמי מחלה מכוח החוק? »
- מהו שיעור התשלום בעד ימי המחלה לפי חוק דמי מחלה וכללים שונים הנוגעים לזכות? »
- מה דינו של העובד העובד במספר מקומות עבודה? »
- האם ניתן לשלם לשלם דמי מחלה כחלק משהכר השוטף? »
- האם עובד זכאי לתשלום דמי מחלה בעד התקופה בגינה הוא מקבל דמי פגיעה? »
- האם העובד זכאי לתשלום פדיון ימי מחלה? »
- האם מעסיק רשאי להתחשבן, בדיעבד, עם העובד בתום יחסי העבודה ולקזז תשלומי ימי מחלה ששלמו מיום הראשון למחלה מעבר לחוק? »
- המעביד אינו רשאי לחפוף בין תקופת המחלה לבין החופשה השנתית של העובד? »
- כיצד מחושבת תקופת המחלה? »
- מה דינו של עובד שמסרב לבצע עבודה שמתאימה למצב בריאותו? »
- מהו שיעור הצבירה של ימי מחלה? »
- דין פיטורים בתקופת הזכאות לדמי מחלה? »
- חפיפת תקופת מחלה עם דמי הודעה מוקדמת? »
- מהו גובה דמי מחלה? »
- אלו רכיב שכר באים חשבון לחישוב מחלה? »
- מהו המועד לתשלום דמי מחלה והאם חלים עליהם תשלום פיצויי הלנה? »
- מה לגבי ביטוח דמי מחלה לפי הסכמים קיבוציים? »
- האם עובד שעובד בזמן מחלתו זכאי לתשלום דמי מחלה? »
- מה דין זכאות עובד לקבלת דמי מחלה אם הוא מקבל דמי מחלה ממקורות אחרים? »
- האם המעסיק רשאי לתת זכאות טובה יותר לתשלום דמי מחלה ביחס לחוק דמי מחלה? »
- חובה למסירת תעודת מחלה כתנאי לקבלת דמי מחלה? »
- האם המעסיק רשאי להעמיד עובד לבדיקה רפואית? »
- האם יש חובה פרט את המחלה המצויינת באישור מחלה? »
- אלו הפסקות בעבודה המזכות בתקופת הזכאות לתשלום דמי מחלה? »
- דמי מחלה – מחלת קרוב משפחה »
שאלות ותשובות
א. מי זכאי לדמי מחלה מכוח החוק? »
זכאי לכך עובד אשר נעדר מן העבודה "עקב אי כשרו הזמני או הקבוע של העובד לבצע עבודתו, הנובע, על פי ממצאים רפואיים, ממצב בריאות לקוי".
הזכות לדמי מחלה מותנית בקיומם של שני תנאים מצטברים: 1. אובדן יכולת העבודה 2. הנובע ממצב בריאותי לקוי.
שימו לב – שאלת האשם אינה משנה כלל.
הוראת החוק הינה רחבה וכוללת היעדרות מהעבודה גם עקב אובדן כושר עבודה אשר הינו תוצאה של מעשה רשלני של ידי העובד.
דמי מחלה מגיעים לעובד אך ורק בגין התקופה בה שררו יחסי עובד-מעביד בינו לבין מעביד.
הכללים המפורטים להלן רלבנטיים למקומות עבודה בהם חל חוק דמי מחלה. אך, אם חל במקום העבודה הסדר או הסכם קיבוצי או צו הרחבה הקובעים זכויות טובות יותר לעובד יש לחשב את הזכות של העובד לדמי מחלה לפי אותם מקורות.
הוראות התקשי"ר הן המסדירות את זכויות תשלום דמי המחלה בקרב עובדי המדינה ולכן אין להוראות חוק דמי מחלה תחולה לזכויות עובדי מדינה.
ב. מהו שיעור התשלום בעד ימי המחלה לפי חוק דמי מחלה וכללים שונים הנוגעים לזכות? »
|
יום ההיעדרות |
שיעור הזכאות |
|
יום ההיעדרות הראשון |
לא מגיע תשלום |
|
יום היעדרות השני |
50% מן השכר הרגיל |
|
יום היעדרות שלישי |
50% מן השכר הרגיל |
|
מיום ההיעדרות הרביעי ואילך |
100% מן השכר הרגיל |
שימו לב- הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי ונוהג עשויים להיות מקור לתשלום דמי מחלה בשיעור גבוה יותר.
כאמור. הזכות לדמי מחלה מותנית בקיומם של שני תנאים מצטברים: 1. אובדן יכולת העבודה 2. הנובע ממצב בריאותי לקוי. דמי מחלה מגיעים לעובד אך ורק בגין התקופה בה שררו יחסי עובד-מעביד בינו לבין מעביד.
ג. מה דינו של העובד העובד במספר מקומות עבודה? »
עובד העובד במספר מקומות עבודה זכאי לתשלום דמי מחלה החל מיום השני להיעדרות, גם אם היום השני ואילך להיעדרות היו יום ההיעדרות הראשון להיעדרות אצל אותו מעסיק.
ד. האם ניתן לשלם לשלם דמי מחלה כחלק משהכר השוטף? »
לא – תשלום ששולם לעובד באופן שוטף מדי חודש בגין דמי מחלה אינו יכול להוות תחליף לתשלום דמי מחלה עבור מחלה בפועל.
ה. האם עובד זכאי לתשלום דמי מחלה בעד התקופה בגינה הוא מקבל דמי פגיעה? »
ו. האם העובד זכאי לתשלום פדיון ימי מחלה? »
אי ניצול דמי המחלה לא מזכה את העובד בפדיון עלותם, אלא אם קיים הסכם או הסדר החל על העובד המאפשר פדיונם בתנאי הזכאות שנקבעו באותו הסדר או הסכם.
עצם הזכות לפדיון, כשלעצמה, אינה מקנה זכות לגרירה של צבירות מחלה ממעביד אחד למעביד אחר, ואינה מחייבת את המעביד האחרון לשלם פדיון על ימי מחלה בלתי מנוצלים אצל המעביד הקודם ויש צורך, במקור הסכמי ברור, המאפשר את הגרירה והמאפשר פדיון של ימי מחלה בלתי מנוצלים, גם אצל מעביד קודם.
ז. האם מעסיק רשאי להתחשבן, בדיעבד, עם העובד בתום יחסי העבודה ולקזז תשלומי ימי מחלה ששלמו מיום הראשון למחלה מעבר לחוק? »
לא – במקרה כזה ורואים אותו כאילו הסכים לתשלום דמי מחלה מעבר לקבוע בחוק.
ח. המעביד אינו רשאי לחפוף בין תקופת המחלה לבין החופשה השנתית של העובד? »
לא – בסעיף 5 (א) (4) ל חוק חופשה שנתית תשי"א -1951 נקבע כי הימים שהעובד נעדר מעבודתו מחמת מחלה או תאונה לא ייחשבו במניין ימי החופשה של העובד. חשוב לזכור כי הרציונאל העומד מאחורי חוק חופשה שנתית הוא שונה מאשר חוק דמי מחלה על אף העובדה ששני החוקים מהווים חלק מתפיסת רווחת העובד.
ט. כיצד מחושבת תקופת המחלה? »
| סוג העובד | תקופה המחלה |
| עובד במשכורת – קרי עובד ששכרו מחושב על בסיס חישוב חודשי | תקופת המחלה מחושבת לפי ימים קלנדרים הכוללים את ימי מחלתו, לרבות ימי מנוחה שבועית וחגים. |
| עובד בשכר (עובד ששכרו אינו מחושב על בסיס חודשי) שעבד עבודה מלאה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה ולא עבד בימי המנוחה. | תקופת המחלה מחושבת לפי ימי עבודה בלבד, היינו תקופת החלה אינה כוללת ימי מנוחה שבועית וחגים. |
| עובד בשכר שלא עובד עבודה מלאה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה (להלן: "עובד לסירוגין") ולא עבד בימי המנוחה | תהא תקופת המחלה כל ימי מחלתו, למעט ימי מנוחה שבועית וחגים, כפול היחס שבין הימים שעבד העובד ברבע השנה של העבודה המלאה ביותר שבשנים-עשר החדשים שקדמו למחלה לבין ימי העבודה באותו רבע שנה. |
| עובד לסירוגין שטרם עבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה תקופה של שלושה חדשים ולא עבד בימי המנוחה. | תהא תקופת המחלה כל ימי מחלתו, למעט ימי מנוחה שבועית וחגים, כפול היחס שבין הממוצע השבועי של ימי עבודתו בתקופת עבודתו שקדמה למחלה לבין שש; |
| עובד בשכר שנהג לעבוד בימי מנוחה שבועית וחגים על פי היתר לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951. | לגבי עובד כזה יובאו ימים עבודה במנוחה ובחגים בחשבון תקופת המחלה. |
| עובד לסירוגין שנהג לעבוד בימי מנוחה שבועית וחגים על פי היתר לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951 | תהא תקופת המחלה כל ימי מחלתו, כולל ימי מנוחה שבועית וחגים, כפול היחס שבין הימים שעבד העובד ברבע השנה של העבודה המלאה ביותר שבשנים-עשר החדשים שקדמו למחלה לבין 90 ימים. |
| עובד לסירוגין שנהג לעבוד בימי מנוחה שבועית וחגים על פי היתר לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951 ושטרם עבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה תקופה של שלושה חדשים. | תהא תקופת המחלה כל ימי מחלתו, כולל ימי מנוחה שבועית וחגים, כפול היחס שבין הממוצע השבועי של ימי עבודתו בתקופת עבודתו שקדמה למחלה לבין שבע; |
כלל, וכל עוד אין הסכם הקובע אחרת, ימי מחלה נקבעים לעובדת במשכורת כימים קלנדריים ולא כימי עבודה.
י. מה דינו של עובד שמסרב לבצע עבודה שמתאימה למצב בריאותו? »
אם קבע רופא קבע לפי ממצאים רפואיים שמחמת מגבלות רפואיות שאין העובד מסוגל לבצע עבודה מסוימת לתקופה מסוימת אלא באופן חלקי ומעסיקו הציע לו עבודה מתאימה חלקית או מלאה אחרת – לא יהיה העובד זכאי לדמי מחלה.
ככל שהמעסיק לא הציע משרה מתאימה לעובד היה זכאי העובד לדמי מחלה.
