עולם העבודה | יולי 18, 2022
פטיש, דיני עבודה

הזכות/חובה

נוסח משולב של הסכם  קיבוצי

נוסח משולב של הוראות צו ההרחבה

             הערות

 מקורות

הסכם קיבוצי כללי לעובדים ותיקים. למקצועות הדפוס הכריכה והצינקוגרפיה

נוסח משולב מיום 31.7.77 שנערך ונחתם ביום 31.7.77 מספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים –  7031/77 (הסכם קיבוצי כללי לעובדים ותיקים)

הנוסח המשולב כולל את ההסכמים/נספחים הבאים :

הסכם שנערך ונחתם בתל אביב מיום 1.6.76 – מס' רישום 7031/76  זכרון דברים להסכם נרשם תחת המספר 7059/76.

נספחים מיום 8.2.77+ 11.3.77 + 18.3.77 – מס' רישום 7013/77 (זכרון דברים) + נספח מ 20.6.77 מס' רישום 7018/77 + נספח מ 5.7.77 מס' רישום 7019/77  

ההסכם גם שולב ועודכן עם ההסכם מיום 16.6.74 מס' רישום 7062/74 .  והסכם 7010/74  

הנוסח המשולב תוקן :

בהסכם קיבוצי כללי שנחתם ביום 31.12.78 (מספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7067/78 – להלן יוגדר הסכם 78/80)

הסכם 78/80 אימץ בסעיף 3 בו, את הסכם המסגרת לשנים אלה, ובהתאם לכך נקבע שכר העבודה בענף – ראו בפרק רביעי להלן.

בהסכם קיבוצי מיום 8.3.79 (מספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7013/79);

בהסכם הקיבוצי מיום 20.6.85 (מספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7053/85); מתוקנים התעריפים בשנים 82-84 ;

בהסכם מיום 27.10.85 (מספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7084/85)

בהסכם מיום 19.2.86 (מספרו 7016/86); עדכון תעריפים

בהסכם מיום 12.3.86 (מספרו 7017/86);

בהסכם מיום 17.11.86 (מספרו 7002/87) ; תעריפי שכר

בהסכם מיום 18.11.86 (מספרו 7004/87);

בהסכם מיום 19.1.89 (מספרו 7006/89);

בהסכם מיום 7.9.2010 (מספרו 7031/2010). שמו של הסכם זה הינו : הסכם עבודה קיבוצי כללי בענף הדפוס לעובדים ולמקצועות חדשים מיום 7.9.10 ותקנון העבודה.  ההסכם נחתם בין התאחדות המלאכה והתעשיה בישראל – ארגון אומנות הדפוס בישראל לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה- האגף לאיגוד מקצועי- האיגוד הארצי של עובדי הדפוס, תקשורת, אמנים, אנרגיה ומורי דרך.

למיטב ידיעתנו טרם הוצא צו הרחבה להסכם הנ"ל ועד לפרסום צו ההרחבה ההסכם החדש חל בשלב זה רק על חברי ארגון אומנויות הדפוס שבהתאחדות המלאכה והתעשיה בישראל, ואינו חל על מי שמשלם דמי טיפול ארגוני להתאחדות או מי שאינו חבר בהתאחדות.

 

 

 

 

פורסם י"פ תשמ"ו מס' 3286 מיום 29.12.1985 עמ' 1108.

תוקן י"פ תשמ"ז מס' 3408 מיום 11.12.1986 עמ' 316 – צו תשמ"ז-1986.

רשימת צווי הרחבה בענפי הדפוס והכריכה (1):

1. צו ההרחבה הראשון בענפי הדפוס והכריכה פורסם בילקוט הפרסומים , התשכ"ו, עמ' 805, צו זה הרחיב את הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שנחתם ביום 18.10.61, בין התאחדות התעשיינים בישראל לבין ההסתדרות הכללית המיוצגת ע"י האיגוד הארצי של פועלי הדפוס, הכריכה והקרטונז' כפי שתוקנו בהסכם הקיבוצי הכללי שנחתם בין הצדדים הנ"ל ביום 30.11.64, והוא הוחל מיום 16.12.65 על כל העובדים בישראל בענפי דפוס- בלט וכריכה, כאמור ברישא לאותו צו.  (2)

הצו האמור תוקן בילקוט הפרסומים 1382, התשכ"ז, עמ' 1988; בילקוט הפרסומים 1787 תשל"ב, עמ' 598 ובי"פ 1975, התשל"ד, עמ' 505 שהתיחסו גם לענף הליטוגרפיה.

2. צו ההרחבה  השני בענפים הנ"ל (דפוס כריכה וליטוגרפיה) פורסם בילקוט הפרסומים 2098, התשל"ה, עמ' 1357, אשר הרחיב את הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי ממרס 1974, תוך הרחבת התעריף הכללי לשנת 1974;

צו זה נכנס לתוקף ביום 15.3.75 ותוקן בילקוט הפרסומים 2180, תשל"ו, עמ' 855, בתוקף מיום 31.12.75.

הצו האמור תוקן בצו ההרחבה שפורסם בי"פ 3232, התשמ"ו, עמ' 1114, ובי"פ 3403, התשמ"ז, עמ' 244, אשר הרחיב את הוראות ההסכם הקיבוצי מיום 9 בספטמבר 1976, כפי שתוקן בהסכם בין הצדדים ביום 12 במאי 1985, וכי ההוראות האמורות יחולו מיום 1 בינואר 1986 על כל העובדים והמעבידים בישראל בענף הדפוס, במפעלים שעוסקים בהם יותר מ- 20 עובדים למעט העובדים והמעבידים המפורטים ברישא לצו.

3. צו הרחבה שלישי בענפים הנ"ל (דפוס, כריכה וליטוגרפיה) פורסם בי"פ 3286, התשמ"ו, עמ' 1108 ותוקן בי"פ 3408, התשמ"ז, עמ' 316. הצו הרחיב את הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שבין התאחדות התעשיה הזעירה בישראל לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, האיגוד הארצי של עובדי הדפוס, הכריכה והקרטונז' (7031/77) מיום 31 ביולי 1977 כפי שתוקן בהסכם בין הצדדים האמורים, ביום י"ג בכסלו התשל"ט (13 בדצמבר 1978) (7067/78) וביום ח' בתמוז התשמ"ה (27 ביוני 1985) (7052/85) וביום א' בתמוז התשמ"ה (20 ביוני 1985) (7053/85) וכי ההוראות האמורות יחולו מיום כ' בטבת התשמ"ו (1 בינואר 1986) על כל העובדים בישראל בתעשית הדפוס על כל ענפיו ומקצועות הכריכה, הצינקוגרפיה, בלט, אופסט, משי, וכל שיטת דפוס אחרת לרבות המועסקים בפוטוליטו, בצילום, הפרדת צבעים, סדר צילום, מעתיקי לוחות אופסט וליטוגרפיה לרבות העובדים המועסקים בשירותים ומעבידיהם של כל אלה, במפעלים שמועסקים בהם לא יותר מ- 20 עובדים למעט עובדים ומעבידיהם כאמור ברישא לצו (3).

4. צו הרחבה נוסף, לחניכים בענפי הדפוס, הכריכה והקרטונז' פורסם בילקוט הפרסומים 3353 התשמ"ו, עמ' 2636, שהרחיב את תחולתם של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שבין התאחדות המלאכה והתעשיה הזעירה לבין ההסתדרות הכללית של הנוער העובד והלומד והאיגוד הארצי של פועלי הדפוס הכריכה והקרטונז' שנחתם ביום 30.6.85 (7076/85) על כל הנערים והעובדים בענף הדפוס. (4)

5. תיקונים עקיפים לצווים אלו נקבעו בצווי ההרחבה שהרחיבו את ההסדרים הכלליים במשק כגון : קיצור שבוע העבודה השבועיות (ראו להלן); הגדלת ההפרשות לפנסיה (ראו להלן) ועוד.

הערות לצו הרחבה :

(1) צו הרחבה חל גם על עובדים המועסקים בענף באמצעות חברות כוח אדם כך נקבע בתב"ע (חי') תשמ"ט 6-16 קרן הביטוח והפנסיה של פועלי הבנין ועבודות ציבוריות – זמיר שירותי כ"א בע"מ, 27.8.92.

(2) ראו כאן לטבלה רלבנטית.

ענף העתונים היומיים נכלל אף הוא באותו צו.

(3) זהו הצו המובא  בטבלה להלן.

(4) ראו כאן לטבלה רלבנטית.

 

 

כותרת

הסכם קיבוצי כללי לעובדים ותיקים

לתעשיית הדפוס על ענפיו, הכריכה, תעשיית לוחות האופסט והצינקוגרפיה

צו הרחבה בענפי המלאכה והתעשיה הזעירה

הדפוס על ענפיו, הכריכה, לוחות האופסט והצינקוגרפיה

לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז- 1957

 

 

צדדים

בין :    התאחדות המלאכה והתעשיה בישראל – המרכז הארצי , איגוד ענפי הדפוס ומוצרי ניר, שייקראו להלן לשם הקיצור –

                                                                                                                               צד א' (1)

לבין:    ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, מיוצגת ע"י האיגוד הארצי של הדפוס הכריכה והקרטונז' ו/או מועצת הפועלים, שבתחום שיפוטן נמצאים המפעלים וועדי הפועלים במפעלים, שמהווים צד אחד לצורך הסכם זה, שייקראו להלן לשם  הקיצור –   

                                                                                                                             צד ב'

 

 

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) שם צד א' שונה בתכתובות בין הצדדים שנרשמה בפנקס ההסכמים הקיבוציים לפי מס' 7039/87.

השם שונה מ התאחדות בעלי מלאכה ותעשיה זעירה בישראל

להתאחדות המלאכה והתעשיה בישראל.

 

 

בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, אני מצווה כי תורחב(1) תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שבין התאחדות בעלי מלאכה ותעשיה זעירה בישראל לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, האיגוד הארצי של עובדי הדפוס, הכריכה והקרטונז' (7031/77) מיום ט"ז באב התשל"ז (31 ביולי 1979), כפי שתוקן בהסכם בין הצדדים האמורים, ביום י"ג בכסלו התשל"ט (13 בדצמבר 1978) (7067/78) וביום ח' בתמוז התשמ"ה (27 ביוני 1985) (7052/85) וביום א' בתמוז התשמ"ה (20 ביוני 1985) (7053/85) וכי ההוראות האמורות יחולו מיום כ' בטבת התשמ"ו (1 בינואר 1986) על כל העובדים בישראל בתעשית הדפוס על כל ענפיו ומקצועות הכריכה(2), הצינקוגרפיה, בלט, אופסט, משי, וכל שיטת דפוס אחרת לרבות המועסקים בפוטוליטו, בצילום, הפרדת צבעים, סדר צילום, מעתיקי לוחות אופסט וליטוגרפיה לרבות העובדים המועסקים בשירותים ומעבידיהם של כל אלה, במפעלים שמועסקים בהם לא יותר מ-20 עובדים, למעט:

(1)  עובדי "המשקם" לתעסוקת קשישים ובעלי כושר גופני מוגבל בע"מ;

(2)  עובדים עם מגבלות פיזיות, נפשיות או שכליות המועסקים במפעלים מוגנים שאוצר המדינה משתתף באחזקתם;

(3)  עובדים שתנאי עבודתם הוסדרו או יוסדרו בהסכמים קיבוציים, ומעבידיהם.

 

.

 

 

הערות לצו הרחבה:

כללי: צו הרחבה הנ"ל חל על

סוגי העובדים המפורטים בצו במפעלים שמועסקים

בהם לא יותר מ- 20 עובדים למעט העובדים הנקובים בצו.  הצו האמור מרחיב את תחולת הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שבין התאחדות המלאכה והתעשיה הזעירה בישראל לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, האיגוד הארצי של עובדי הדפוס, הכריכה והקרטונז' )7031/77) מיום ט"ז באב התשל"ז 13 ביולי 1977) כפי שגם תוקן בהמשך  .

במקביל,  קיים צו הרחבה החל על מרבית

סוגי העובדים המפורטים בצו במפעלים שמועסקים בהם יותר מ- 20 עובדים למעט אלו הנקובים בצו עצמו.

ראו למעלה בפירוט רשימת צווי הרחבה.

(2) לענין שאלת סיווגו של מפעל של מעסיק כ"הוצאה לאור" או כ"כריכייה" לצורך תחולתו של צו ההרחבה נפסק בע"ע 196/99 אבדאללטיף סבאח ואח' נ' מרדכי מילר, 26.6.01 כי : תיאור הפעילות של עסקו של המשיב כפי שהוא משתקף בראיות שהיו לפני בית הדין האזורי, העובדה שהפעולות המבוצעות בעסק לרבות תפירה, הדבקה וכריכת הגליונות (המודפסים מחוץ לעסק) מטרתם להביא לקבלת המוצר המוגמר, בשים לב להרכב כח האדם בעסק (10 מתוך 15 עובדים הועסקו בכריכיה), בשים לב לפרסום בדפי זהב וללוגו של העסק, בשים לב להגדרת ענף הדפוס בסיווג האחיד של ענפי הכלכלה שהוצאה לאור ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובשים לב שבעסק מכונות מיוחדות לתפירה וכריכה – מביא לתוצאה שמדובר בכריכיה עליה חל צו ההרחבה. (סעיף 12 לפסק הדין).

 

 

התוספת

ההוראות המורחבות

 

 

 

פרק ראשון : כללי

 

א. הגדרות ופירושים

א. הגדרות ופירושים

בהסכם הנוכחי – מילים המתייחסות למין זכר, כוונתן גם למין נקבה ולהיפך, מלים במספר יחיד כוונתן גם למספר רבים ולהיפך.

א. הגדרות ופירושים

בהסכם הנוכחי – מילים המתייחסות למין זכר, כוונתן גם למין נקבה ולהיפך, מלים במספר יחיד כוונתן גם למספר רבים ולהיפך.

 

ב. מונחים בתוכן ההסכם

ב. מונחים בתוכן ההסכם:

  "הסכם זה" – הסכם העבודה הנוכחי;

"עובד"(1) – כל עובד במפעל ללא הבדל תפקיד או מקצוע פרט לנוער עובד;

"נוער עובד" (2) – נוער באחד הגילים מ-14 עד 18;

 "עובד יומי" – עובד המקבל שכר יומי;

"עובד חודשי" – עובד המקבל משכורת חודשית;

"עובד בלתי מקצועי" – עובד בלתי מקצועי המוגדר בתור שכזה ע"י שרות התעסוקה;

"עובד מקצועי" – עובד המועסק באחד ממקצועות הדפוס על כל ענפיו, הכריכה והצינקוגרפיה;(3)

"מקום עבודה" אחד ממקומות העבודה שההסכם חל עליהם(4)

"ההסתדרות" – ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל ו/או האיגוד הארצי של עובדי הדפוס, הכריכה והקרטונז' ו/או מועצות פועלים אשר בתחום פעולותיהם נמצא מקום העבודה;(5)

 "ועד עובדים" – ועד שנבחר על ידי העובדים במקום עבודה ואשר ההסתדרות מאשרת בכתב את שמות חבריו להנהלת המפעל;

"נציגות העובדים" – מועצת הפועלים שבתחום שיפוטה נמצא המפעל וועד העובדים, באין ועד עובדים תייצג מועצת הפועלים (6).

"שרות התעסוקה" – שירות התעסוקה לעובדים, אשר באזור שיפוטו נמצא המפעל. (7)

 "קופת חולים" – קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל; (8)

"מבטחים" – מבטחים, מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ – לפנסיה ולתגמולין;

 "שכר כולל" – שכר יסוד, תוספת יוקר, תוספת ותק, תוספת משפחה, תוספת מקצועית ומחלקתית וכל תשלום אחר, המוסכם על ידי הצדדים, להוציא שעות נוספות ופרמיות;

 "שכר משולב" – שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת בעד אשה, ותוספות שכר אחרות אשר לפי הסכם קיבוצי בעל-תוקף חלה עליהם תוספת יוקר וכן תוספת היוקר הישנה כפי שהיתה בתוקף ביום 31.12.75.;

"חודש" – תקופה של חודש ימים לפי הלוח האזרחי הנהוג במדינה.

"שנה" – תקופה של 12 חודשים לפי הלוח האזרחי הנהוג במדינה;

 "ביטוח פנסיה" – ביטוח פנסיה מקיף או יסודי ב"מבטחים" או בכל קרן פנסיה המוכרת בידי ההסתדרות והתאחדות התעשיינים. (9)

"הנהלת המפעל" – בעל מפעל או הנהלת המפעל או ב"כ שהוסמך ע"י אחד הגופים הנ"ל.

"תעשית הדפוס" – כל מפעל בתחום : דפוס הבלט, האופסט, פוטוליטו. כמו כן כל מפעל העובד בשיטת דפוס אחרת, הכריכה והצינקוגרפיה.

"מפעל" – כל מפעל בתעשית הדפוס המשתייך להתאחדות המלאכה והתעשיה והמעסיק עובדים שכירים כולל שירותים.

 

 

ב. מונחים בתוכן ההסכם:

(1)     "הסכם זה" – הסכם העבודה הנוכחי;

(2)    (1)  "עובד" – כל עובד במפעל ללא הבדל תפקיד או מקצוע פרט לנוער עובד;

(3)     "נוער עובד" (2)– נוער באחד הגילים מ-14 עד 18;

(4)     "עובד יומי" – עובד המקבל שכר יומי;

(5)     "עובד חדשי" – עובד המקבל משכורת חדשית;

(6)     "עובד בלתי מקצועי" – עובד בלתי מקצועי המוגדר ככזה בידי שירות התעסוקה;

(7)     "עובד מקצועי" – עובד המועסק באחד ממקצועות הדפוס על כל ענפיו, הכריכה והצינקוגרפיה; (3)

(9)      "ההסתדרות" – ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל ו/או האיגוד הארצי של עובדי הדפוס, הכריכה והקרטונז' ו/או מועצות פועלים אשר בתחום פעולותיהם נמצא מקום העבודה;

(10)    "ועד עובדים" – ועד שנבחר על ידי העובדים במקום עבודה ואשר ההסתדרות מאשרת בכתב את שמות חבריו להנהלת המפעל; (5), (10)

(13)  "קופת חולים" – קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל; (8), (11)

(14)    "מבטחים" – מבטחים, מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ – לפנסיה ולתגמולים;

(15)    "שכר כולל" – שכר יסוד, תוספת יוקר, תוספת ותק, תוספת משפחה, תוספת מקצועית ומחלקתית וכל תשלום אחר, המוסכם על ידי הצדדים, להוציא שעות נוספות ופרמיות;

(15א)  "שכר משולב" – שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת בעד אשה, ותוספות שכר אחרות אשר לפי הסכם קיבוצי בר-תוקף חלה עליהם תוספת יוקר;

(16)    "חודש" – תקופה של חודש ימים לפי הלוח האזרחי הנהוג במדינה או 26 ימי עבודה;

(17)    "שנה" – תקופה של 12 חודשים לפי הלוח האזרחי הנהוג במדינה;

          (18)   "ביטוח פנסיה" – ביטוח פנסיה מקיף או יסודי ב"מבטחים" או בכל קרן פנסיה המוכרת בידי       ההסתדרות והתאחדות התעשיינים (9), (12)

 

הערות להסכם קיבוצי ולצו הרחבה :

(1) לענין הגדרת עובד ראו : מאמר בנושא יחסי עובד מעביד;

ראו עוד: מדריך בנושא יחסי עובד מעסיק.

ראו דב"ע מט/3-25 משה קרמר נ' שמרד אלקטרוניקה (1977) בע"מ; פד"ע כא 55- פסק הדין דן במנהל חשבונות שהועסק ע"י הנתבעת, נפסק כי צו הרחבה הינו פועל יוצא מההסכם הקיבוצי שאת הוראותיו הוא בא להרחיב, כולן או מקצתן.  מי שאינו בחינת עובד לפי ההגדרה שבהסכם, לא ייכנס להגדרה בדלת האחורית בשובלו של צו ההרחבה. 

(2) ראו הסכם בדבר העסקת חניכים בענף (מספרו בפנקס 7076/85) שהורחב על כלל הנערים והעובדים בענף.

ראה גם חוק עבודת הנוער, תשי"ג- 1953 והתקנות שהותקנו מכוחו.

ראו עוד: חוק החניכות, התשי"ג- 1953

(3) הודעה על מינוי ועדת מקצוע ארצית לדפוס לפי סעיף 49(א) לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט- 1949 פורסמה בי"פ 3659 התשמ"ט  עמ' 3069.  

(4) בהתאם לגישת המחוקק והפסיקה יש לראות "מקום עבודה" או "מפעל" לא רק כנשוא של בעלות אלא גם כנשוא של זכויות שלא תפגענה עם חילופי הבעלים במקום העבודה.

בדב"ע מו/3-8 פנחס דלויה נ' מאיר בלזכה, פד"ע כרך יח עמ' 48 נפסק כי גישת המחוקק לראות מקום עבודה בתור שכזה, מקור לזכויות מתמשכות המוקנות לעובד – איננה בלעדית לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963. בכל החוקים בהם מעוגנת גישה זו לא תמצא התייחסות לזיקותיהם העסקיות-משפטיות של המעבידים המתחלפים, בינם לבין עצמם, אף לא למקרה בו קיים פיצול בין
בעל המפעל בו מועסק העובד לבין מעבידו. אלה אינם רלבנטיים בהקשר להוראות הנדונות, שעניינן מתמקד בשמירת רצף זכויות העובד מכוח עבודתו במקום עבודה אחד.

(5) לחוקת ההסתדרות ראה כאן.

כיום מועצת פועלים = מרחב

אודות מעמדה של מועצת הפועלים –ראו : דב"ע לד/3-30 ערד תעשיות כימיות בע"מ נ' אלישע פלד ומשה עזריה, פד"ע כרך ה' עמ' 431 ופסקי הדין שאוזכרו שם.

(6) לענין יציגות ראו סעיפים 3-6 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז – 1957.  

(7)  ראו : חוק שירות התעסוקה, התשי"ט  – 1959 והתקנות אשר הותקנו מכוחו.

(8) ראו : חוק קופת חולים (איסור הגבלות ואפליה), תשנ"ג- 1993 ;

ראו גם :  חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד – 1994 .

(9)  ראו להלן בה"ש (1) לסעיף י"ט שכותרתו "ביטוח פנסיה לעובדים" התייחסות והפניה להסכם המעבר לקרן פנסיה מקיפה במבטחים.

הצדדים אימצו הסכם זה בסעיף 12 להסכם מיום 27.6.85 (מספרו בפנקס : 7052/85)

הערות לצו הרחבה :

(10) הוסף בצו תשמ"ז – 1986

(11)הוסף בצו תשמ"ז – 1986

(12) הוסף בצו תשמ"ז- 1986

 

ג. סוג ההסכם והיקפו

ג. סוג ההסכם והיקפו (1)

הסכם זה הינו הסכם קיבוצי כללי ויחול :

1. על בעלי ההסכם.

2. על כל מפעלי תעשית הדפוס, הכריכה והצינקוגרפיה שהם חברי התאחדות המלאכה והתעשיה   או שיצטרפו אליה בעתיד.

3. על כל עובד המועסק היום ואשר יועסק תוך תקופת תוקפו של הסכם זה ע"י המפעלים כולל נוער עובד

4. הסיכומים מתייחסים לכל המקצועות בכל ענפי הדפוס , מעתיקי לוחות האופסט, הכריכה והצינקוגרפיה. (2)

 

הערות להסכם הקיבוצי:

(1) ראה סעיפים 12-14 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957

(2) כפי שקבוע בסעיף 25 להסכם מיום 13.12.78 (מספר ההסכם בפנקס 7067/78).

 

ד. תוקף ההסכם

ד. תוקף ההסכם

1. תוקפו של ההסכם העבודה הקיבוצי הכללי הזה מיום1.1.76 עד 31.12.77. (1)

2. אם לפני תום מועד ההסכם לא תבוא פנייה מאחד הצדדים לשינוי ההסכם או לשינוי אחד מסעיפיו ישאר ההסכם בתוקפו לשנה נוספת. וכן הלאה משנה לשנה כל עוד לא יבוטל. (2)

3. שינויים בהסכם במשך תקופת קיומו אפשריים אך ורק בהסכמת הצדדים.

4. הודעה ביחס לכל שינוי באחד או יותר  מסעיפי ההסכם צריך כל צד להגיש למשנהו בכתב לפחות חודשיים ימים לפני תום תוקפו.

5. בעת מסירת הודעה כנ"ל (סעיף ד-4) יודיעו הצדדים המעוניינים את תוכן השינויים המבוקשים, יפתחו במו"מ, לא יאוחר משבועיים מיום מסירת ההודעה, במקרה הנזכר בסעיף ד-4 ישאר הסכם זה בתוקפו עד סיום המו"מ וכל שינוי שיוסכם עליו בין הצדדים ; יקבל תוקף מיום סיום ההסכם.

6. הצדדים יעשו כל מאמץ לסיים את המו"מ עד תאריך סיום ההסכם.

7. כל נספח שהצדדים יצרפו בחתימתם להסכם זה, יהווה חלק בלתי נפרד של ההסכם.   

 

הערות להסכם הקיבוצי:

(1)  ההסכם מיום 13.12.78 (מספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7067/78 – הסכם 78/80) מאריך את תקפו של ההסכם עד 31.3.80 בסעיף 2 להסכם 78/80 נאמר כי הסכם זה ביחד עם השינויים המפורטים בהסכם 78/80, אשר שולבו,  יהוו את ההסכם הקיבוצי הכללי לתעשית הדפוס על ענפיו, הכריכה , לוחות האופסט והצינקוגרפיה ותקפו מיום 1.4.78 עד ליום 31.3.80; הוארך בהסכם מיום 20.6.85 (מספרו בפנקס 7053/85) הוארך בסעיף 1 והמבוא להסכם 84/86 מיום 27.6.85 (מספרו בפנקס 7052/85), בגדרו נאמר כי ההסכם בשינויים ובתוספות, וכן בעדכונים ובנספחים הנובעים ממנו אשר שולבו להלן מהוים יחד את ההסכם הקיבוצי הכללי בתעשית הדפוס על ענפיו : הכריכה, לוחות האופסט והצינקוגרפיה יהיה בתוקף עד 31.3.86; בהסדרים הכוללים במשק- הארכת תוקף ההסכמים לשנים 86/88 ו- 88/90, הוארך ההסכם בתוספות שכר, שינויים בהפרשות לפנסיה וכן שינוי ל- 45 שעות עבודה לשבוע ומעבר ל- 5 ימי עבודה בשבוע, מאז הפך ההסכם להסכם לתקופה בלתי מסויימת.

לענין זה ראה סעיף  13 שכותרתו "הסכם קיבוצי לתקופת מסוימת "לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957. הקובע כי: "הסכם קיבוצי לתקופה מסויימת שתמה תקופת תקפו, ואחד מבעלי ההסכם לא הודיע לצד השני במועד הנכון ובכתב על גמר תקפו, יוסיף להיות בר-תוקף בתורת הסכם קיבוצי לתקופה בלתי מסויימת;"…

(2) הסוגיה של ביטול הסכם קיבוצי לתקופה בלתי מסויימת, על ידי צד להסכם קיבוצי מוסדרת בסעיף 14 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957.

בהתאם להסדר בחוק, צד להסכם רשאי "לבטלו במתן הודעה מוקדמת על כך לצד השני במועד הקבוע לכך בהסכם, ובאין קביעה בהסכם- שני חודשים לפחות לפני תום תקפו של ההסכם".

בדב"ע מד/4-4 ההסתדרות הכללית ואח' נ' דיור לעולה בע"מ, פד"ע כרך ט"ו עמ' 240 בו נפסק כי ברור מלשון הסעיף והמתחייב מיחסי עבודה קיבוציים, שהאמור מתייחס לביטול ההסכם הקיבוצי כולו ואינו בא לאפשר ביטול סעיף זה או אחר. 

בהתייחס להוראות אישיות בהסכם קיבוצי, "תוקפן אף לאחר פקיעת תוקפו של ההסכם הקיבוצי, כל עוד לא שונו או לא בוטלו כדין" וזאת כעולה מסעיף 19 לחוק הסכמים הקיבוציים, התשי"ז- 1957.

ראו מאמר בנושא סעיף 19 לחוק – זכויות וחובות של עובד ומעסיק.

הסכם קיבוצי מאוחר מהווה ביטול כדין, בין אם ההסכם המאוחר הוא לטובת העובדים ובין אם לרעתם  כך נקבע בדב"ע מו/4-17 מדינת ישראל ואח' נ' ההסתדרות הרפואית, פד"ע כרך י"ט עמ' 312 כי אין לבטל הוראה בהסכם קיבוצי ב"עקיפין" בין אם בתשלום חשוב עסקינן ובין אם לאו.

דב"ע מח/3-50 אבי ברכה נ' מגן דוד אדום בישראל, פד"ע כרך כ' עמ' 253 הקובע כי על האמור בסעיף 13 לחוק, ניתן להתנות אך ורק בצורה ברורה וחד משמעית, אין להסתפק בקביעת תקופה קצובה להסכם קיבוצי ,אלא יש להוסיף באופן ברור כי תוקף ההסכם יפקע לאחר מועד מסוים. הוראה בהסכם הקובעת מועד לסיומו מהווה דרך לתחום את תקופת ההסכם, ואין בה כדי להתנות על סעיף 13 לחוק. התניה כזו חייבת להיות מפורשת.

 

פרק שני: קבלת עובדים

פרק שני: קבלת עובדים

 

 

 קבלת עובדים

ההנהלה תקבל את כל העובדים למפעל באמצעות שרות התעסוקה בהתאם לחוק. (1)

 

הערות להסכם הקיבוצי:

(1)  ראו חוק שירות התעסוקה, התשי"ט – 1959 והתקנות שהותקנו מכוחו.

ה. תקופת ניסיון

ה.   תקופת נסיון (1)

1. כל עובד המתקבל לעבודה ייחשב כעובד בנסיון למשך שלושה חדשים.

2. בהסכמה הדדית בכתב אפשר להאריך את תקופת הנסיון של כל עובד מקצועי בשלושה חדשים נוספים, ועובד בלתי מקצועי בחודש נוסף.

3. במקרה של פיטורי עובד במשך תקופת הנסיון או בסיומה, על המעביד למסור הודעה מוקדמת של יום לכל שבועיים עבודה.(2)

4. נשאר העובד לאחר תקופת הניסיון ייחשב כקבוע ויחולו עליו כל תנאי העבודה זכויות וחובות הקבועים בהסכם זה, החל מיום כניסתו לעבודה בניכוי התשלומים על פי סעיף ו-2 במקרה והם שולמו.

 

ה.   תקופת נסיון (1)

1.       כל עובד המתקבל לעבודה ייחשב כעובד בנסיון למשך שלושה חדשים.

2.       בהסכמה הדדית בכתב אפשר להאריך את תקופת הנסיון של כל עובד מקצועי בשלושה חדשים נוספים, ועובד בלתי מקצועי בחודש נוסף.

3.       במקרה של פיטורי עובד במשך תקופת הנסיון או בסיומה, על המעביד למסור הודעה מוקדמת של יום לכל שבועיים עבודה. (2)

 

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1) בדב"ע מח/3-50 אבי ברכה נ' מד"א פד"ע כרך כ' עמ' 253, נקבע כי כאשר חל הסכם קיבוצי על יחסי עובד – מעביד, ואותו הסכם נדרש לשאלת "קביעות בעבודה" תקופת הניסיון בעבודה ו"זמניות" בעבודה – יקבע ההסכם הקיבוצי  אם פלוני היה לעובד קבוע.

כן ראו מאמר בנושא פיטורי עובד בתקופת נסיון.

בעבר הוארכה תקופת הניסיון ל- 24 חודשים בהסכמים זמניים (הסכם מיום 24.5.91; והסכם מיום 14.11.91 )מספרו 7078/91)

בסעיף  13 להסכם המסגרת לשנים 95-97 , הוארכה תקופת הניסיון ל- 24 חודש, לגבי העובדים המתקבלים לעבודה החל מ 1.2.95.

(2)  השוו להוראת סעיפים 3 ו- 4  לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א – 2001

ראו מאמר בנושא סעיף 3 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות – הודעה מוקדמת לעובד במשכורת

ראו מאמר בנושא סעיף 4 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות – הודעה מוקדמת לעובד בשכר .

לענין עכוב שכרו של עובד שהתפטר ללא מתן הודעה מוקדמת, ראו גם הוראות סעיפים 38 ו- 38א' לתקנון העבודה הכללי בתעשיה.

תקנון העבודה – הסכם קיבוצי כללי שנערך ונחתם בתל אביב ביום 19 בספטמבר 1962 ועודכן ביום 18 ביוני 1978 וביום 4 ביוני 1979.  מספרי הרישום : 7012/79; 7050/78 ; 1108/62

*** ההסכם האחרון, המעודכן ביותר לא נמצא באתר משרד הכלכלה. 

הוראת סעיף 25 (ב) לחוק הגנת השכר, תשי"ח- 1958. לענין ניכויים משכר אחרון.

ראו מאמר בנושא סעיף 25(ב) לחוק הגנת השכר, ניכויים משכר עבודה אחרון.

 

ו. זכויות סוציאליות לעובדים זמניים

ו. זכויות סוציאליות לעובדים זמניים(1)

1. כדי להבטיח זכויות סוציאליות לעובדים שאינם קבועים תשלם הנהלת המפעל ל"מבטחים" בע"מ שעל יד מועצות הפועלים המקומיות 16.2% (במקור  15.2% (2)) מהשכר הכולל של העובד החל מהיום הראשון לעבודתו במפעל.  העובד יפריש לקרן "מבטחים" 5.5% (במקור 4% -5% (2)) (בכפיפות לתקנות מבטחים) משכרו הכולל אשר ינוכה משכרו וישולם על ידי ההנהלה לקרן. תמורת התשלומים האלה תעניק הקרן לעובד בשנה הראשונה את הזכויות הסוציאליות לפי תקנון הקרן.

2. תשלום ההנהלה בשיעור 16.2%  כולל ההפרשות כדלקמן המזכות את העובד –

בחופשה 4%.

בביטוח מחלה – 2.5% (3)

בקרן פנסיה 6%  ובכפיפות לתקנות מבטחים(4)

בהשלמת שכר במקרה של תאונות בעבודה 1%.

במס מקביל 2.7% החל מיום 1.4.1973. מתבטלת ההפרשה של 2.7% בגלל העברתה לגבייה ע"י המוסד לביטוח לאומי.

3. אם דמי החופשה בקרן לזכותו של עובד זמני לא יכסו את המגיע לו בהתאם לחוק חופשה שנתית, התשי"א- 1951,(5) ישלם המפעל את ההפרש ישירות לעובד.   

 

ו.          זכויות סוציאליות לעובדים זמניים(6)

1-2.     כדי להבטיח זכויות סוציאליות לעובדים שאינם קבועים ישלם המעביד ל"מבטחים" 13.5% מהשכר הכולל של העובד החל מהיום הראשון לעבודתו במפעל:

לקרן פנסיה – 6% (בכפיפות לתקנות מבטחים)(7); לחופשה – 4%; לביטוח מחלה 2.5%(8); השלמת שכר במקרים של תאונות עבודה – 1%.

העובד ישלם לקרן "מבטחים" 5.5% משכרו הכולל (בכפיפות לתקנות מבטחים) אשר ינוכה משכרו וישולם בידי המעביד לקרן. תמורת התשלומים האלה, תעניק הקרן לעובד בשנה הראשונה את הזכויות הסוציאליות לפי תקנון הקרן.

3.       אם דמי החופשה בקרן לזכותו של עובד זמני לא יכסו את המגיע לו בהתאם לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951, (9) ישלם המעביד את ההפרש ישירות לעובד. נשאר העובד לאחר תקופת הנסיון ייחשב כקבוע ויחולו עליו כל תנאי העבודה, זכויות וחובות הקבועים בהסכם זה, החל ביום כניסתו לעבודה, בניכוי התשלומים על פי סעיף 2-1 במקרה שהם שולמו.

 

הערות להסכם הקיבוצי:

(1)  יתכן וההוראות להלן שעניינן בעובדים זמניים בוטלו למעשה או במשתמע מעצם הפסקת תחולתו של הסכם זה על עובדים חדשים.  

ההסכם החל על עובדים חדשים (מספרו 7031/2010)

(2) ההגדלה של ההפרשות והניכויים, מעוגנת בהחלטת הנהלת מבטחים בישיבתה מיום 30.8.88 בתוקף מיום 1.8.88 אלא אם כן יקבע מועד אחר בהסכם קיבוצי כללי, בהתאם להסכם מסגרת לשנים 88/90.

(3) ראו חוק דמי מחלה, תשל"ו – 1976

והתקנות שהותקנו מכוחו.

(4) ההגדלה של ההפרשות והניכויים מעוגנת בהחלטת הנהלת מבטחים בישיבתה מיום 30.8.88, בתוקף מיום 1.8.88, אלא אם כן יקבע מועד בהסכם קיבוצי   כללי, בהתאם להסכם המסגרת לשנים 88/90.

(5) ראו חוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951 והתקנות שהותקנו מכוחו.

כמו כן יש לשים לב לענין מכסות חופשה לגבי עובדים שעברו לעבודה של  5 ימים בשבוע, נקבע בסעיף 8 להסכם קיבוצי  כללי בדבר המעבר ל- 45 שעות עבודה ול- 5 ימי עבודה בשבוע. (מספר ההסכם הקיבוצי 7037/88). כי אם בהסכם אחר החל על העובד היה העובד זכאי ליותר ימי חופשה יותאמו ימי החופשה למתכונת החדשה.

ההסכם הורחב בצו ההרחבה שפורסם בי"פ 3799, התש"ן, עמ' 3858 בתוקף מיום 1.1.91:

הערות לצו הרחבה: 

(6) הוסף בצו תשמ"ז – 1986

(7) ראו ה"ש (2) ו – (4) להערות להסכם הקיבוצי

(8) ראו ה"ש (3) להערות להסכם הקיבוצי .

(9) ראו ה"ש (5) להסכם הקיבוצי

 

 

 

4. קביעות

נשאר העובד לאחר תקופת הנסיון ייחשב כקבוע ויחולו עליו על תנאי העבודה

 זכויות וחובות הקבועים בהסכם זה, החל ביום כניסתו לעבודה, בניכוי התשלומים על פי סעיף 1-2 במקרה שהם שולמו.

 

ז. קבלת חניכים

ז. קבלת חניכים (מתלמדים)

סדרי קבלת חניכים (מתלמדים) ותנאי העסקתם יהיו ובהתאם להסכם העבודה הקיבוצי הכללי של צד א' עם צד ב' וההסתדרות הכללית של הנוער העובד והלומד, אשר יהווה חלק בלתי נפרד של הסכם זה.  

 

 

 

פרק שלישי : תקנון סדרי העבודה

פרק שלישי : תקנון סדרי עבודה

 

 

ח(א) תקנון עבודה

ח (א). תקנון עבודה והסדרים כלליים בתעשיה (1)

 

הערות להסכם קיבוצי:  

(1) בסעיף 7 לנספח ג' להסכם בדבר עובדים חדשים מיום 7.9.2010

(מספרו 7031/2010) נקבע כי תקנון העבודה החדש יחול גם על כל העובדים הוותיקים. לפיכך, הושמטו להלן ההוראות אשר נכללו בהסכם זה והחילו את תקנון העבודה מיום 19.9.62. ההוראות שהושמטו גם נתנו תוקף לנספחים שנחתמו בין התאחדות התעשיינים לבין ההסתדרות ושצורפו להסכם המקורי (יתכן והכוונה להסכם מיום 1.6.1976), אך מבלי לפרט.

ח(ב) שעות עבודה

ח (ב) שעות עבודה(1)

1.       שבוע עבודה רגיל הוא 46 שעות בתשלום של 48 שעות.

2.       בהתאם לצרכי העבודה רשאיות הנהלות המפעלים להנהיג משמרות בעבודה. במשמרת הראשונה עובדים : ביום חול 8 שעות ובערב שבת 5 שעות; במשמרת שניה עובדים ביום חול 7 שעות ובערב שבת 5 שעות; משמרת שלישית עובדים ביום חול 6 שעות ובמוצ"ש 4 שעות; הכל בתשלום של 8 שעות.

3.       המשמרת הראשונה תתחיל בשעות שבין 06.00 ו-08.00; המשמרת השניה תתחיל בשעות שבין 13.00 ו-16.00; המשמרת השלישית תתחיל בשעות שבין 18.00 ו-20.00.

אין לשנות את התחלות המשמרות הקיימות במפעל, אלא בתאום עם ועד העובדים. (2)

4.       סדרי מכונה ומגיהים,  יעבדו במשמרת הראשונה 7 שעות, במשמרת שניה ½6 שעות,  במשמרת השלישית 6 שעות, הכל בתשלום של 8 שעות.

5.       בימי ששי וערבי חג תעבוד המשמרת השניה – בהמשך רצוף למשמרת הראשונה – ותסיים את העבודה לכל המאוחר שעה אחת לפני כניסת החג או השבת, בהתאמה עם הפסקת התחבורה, כלומר, מ-1 בפברואר בשעה 15.50, מ-1 במאי – 16.50, מ-1 באוגוסט – 17.20 ומ-1 בנובמבר – 15.30. במפעלים בהם אין משמרת שלישית וצרכי המפעל או העובדים דורשים ביטולה של המשמרת השניה ביום ו' וערבי חג, יחזירו העובדים שעה שנחשבת כשעה רגילה לכל יום, חמישה ימים בשבוע, וזה תוך תיאום עם ועד העובדים, בכל מקרה לא תהיה משמרת של עבודה פחות מ- 5 שעות למשמרת הראשונה, ½4 שעות למשמרת השניה ו- 4 שעות למשמרת השלישית.

6.   לגבי כל הפועלים העובדים במשך השבוע בלילה, תהיה המשמרת של מוצאי שבת וחגים פחות בשעתיים מהמשמרת הרגילה בימי חול.

7.   זמני האוכל הם על חשבון העובדים, פרט להפסקת האוכל בת 15 דקות במשמרת הלילה שתהיה על חשבון המפעל.

8. הנהגת עבודה במשמרות במפעלים בהן לא היו קיימות- תיעשה לאחר התייעצות עם ועד העובדים. שעות התחלת המשמרות תקבענה בכל מפעל על פי צרכיו ע"י הנהלת המפעל ובהתיעצות עם ועד העובדים.

9. זמן החפיפה בעת החלפת המשמרת לא יעלה על 15 דקות.

10. שעות העבודה בענפי הדפוס, הכריכה והצינקוגרפיה(2):

                                                 שעות עבודה בענפי הדפוס והכריכה

 

 

 

 

מועדי העבודה

כל העובדים פרט לסדרי        מכונה, מגיהים וכן עובדי סטריאוטיפ

ומתיכי עופרת בימים שהם עובדים ביציקה    

 

סדרי מכונה, מגיהים וכן עובדי סטריאוטיפ ומתיכי עופרת           בימים שהם עובדים                        ביציקה

 

משמרת ראשונה

45 שעות בשבוע                          

40 שעות בשבוע

 

ימי חול

8 שעות                     

7 שעות

 

ערבי שבת

5 שעות

5 שעות

ערבי חג

5 שעות גם שחל בערב שבת        

½4 שעות

 

חול המועד                        

6 שעות

5 שעות

משמרת שניה                

40 שעות בשבוע                          

37 שעות בשבוע

 

ימי חול                             

7 שעות                        

½6 שעות

 

ערבי שבת

5 שעות

4½ שעות

ערבי חג

41/2 שעות

4 שעות

חול המועד

5 שעות

4½ שעות

משמרת שלישית

 

34 שעות בשבוע

34 שעות בשבוע

ימי חול

6 שעות

6 שעות

ערבי שבת

4 שעות

4 שעות

ערבי חג

4 שעות

4 שעות

חול המועד

4 שעות

4 שעות

 

ח.ב. שעות עבודה(1)

1.       שבוע עבודה רגיל הוא 46 שעות בתשלום של 48 שעות.

2.       במשמרת הראשונה עובדים ביום חול 8 שעות ובערב שבת 6 שעות; במשמרת שניה עובדים ביום חול 7 שעות ובערב שבת 5 שעות; במשמרת שלישית עובדים ביום חול 6 שעות ובמוצאי שבת 4 שעות; הכל בתשלום של 8 שעות.

3.       המשמרת הראשונה תתחיל בשעות שבין 06.00 ו-08.00; המשמרת השניה תתחיל בשעות שבין 13.00 ו-16.00; המשמרת השלישית תתחיל בשעות שבין 18.00 ו-20.00.

4.       סדרי מכונה, מגיהים יעבדו במשמרת הראשונה 7 שעות, במשמרת שניה ½6 שעות ובמשמרת השלישית 6 שעות, הכל בתשלום של 8 שעות.

5.       בימי ששי ובערבי חג תעבוד המשמרת השניה בהמשך רצוף למשמרת הראשונה ותסיים את העבודה לכל המאוחר שעה אחת לפני כניסת החג או השבת, בהתאמה עם הפסקת התחבורה, כלומר, מ-1 בפברואר בשעה 15.50, מ-1 במאי – 16.50, מ-1 באוגוסט – 17.20 ומ-1 בנובמבר – 15.30.

6.       לגבי כל הפועלים העובדים במשך השבוע בלילה, תהיה המשמרת של מוצאי שבת וחגים פחות בשעתיים מהמשמרת הרגילה בימי חול.

7.       זמני האוכל הם על חשבון העובדים, פרט להפסקת האוכל בת 15 דקות במשמרת הלילה שתהיה על חשבון המעביד.

9.       זמן החפיפה בעת החלפת המשמרת לא יעלה על 15 דקות.

10.  שעות העבודה בענפי הדפוס, הכריכה והצינקוגרפיה (2 ):

                                                 שעות עבודה בענפי הדפוס והכריכה

 

 

 

 

מועדי העבודה

כל העובדים פרט לסדרי        מכונה, מגיהים וכן עובדי סטריאוטיפ

ומתיכי עופרת בימים שהם עובדים ביציקה    

 

סדרי מכונה, מגיהים וכן עובדי סטריאוטיפ ומתיכי עופרת           בימים שהם עובדים                        ביציקה

 

משמרת 1

46 שעות בשבוע                          

40 שעות בשבוע

 

ימי חול

8 שעות בשבוע (*)                           

7 שעות בשבוע(*)

 

ערבי שבת

6 שעות בשבוע (*)

5 שעות בשבוע (*)

ערבי חג

5 שעות גם שחל בערב שבת        

½4 שעות בשבוע(*)

 

חול המועד                        

6 שעות גם שחל בערב שבת        

5 שעות בשבוע(*)

 

משמרת שניה                

40 שעות בשבוע                          

37 שעות בשבוע

 

ימי חול                             

7 שעות בשבוע    (*)                        

½6 שעות בשבוע(*)

 

ערבי שבת

5 שעות בשבוע (*)

4½ שעות בשבוע(*)

ערבי חג

41/2 שעות בשבוע

4 שעות בשבוע

חול המועד

5 שעות בשבוע (*)

4½ שעות בשבוע(*)

משמרת שלישית

34 שעות בשבוע

34 שעות בשבוע

ימי חול

6 שעות בשבוע (*)

6 שעות בשבוע(*)

ערבי שבת

4 שעות בשבוע (*)

4 שעות בשבוע (*)

ערבי חג

4 שעות בשבוע (*)

4 שעות בשבוע (*)

חול המועד

4 שעות בשבוע (*)

4 שעות בשבוע (*)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הערות להסכם קיבוצי ולצו הרחבה :

 (1) ראה הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א- 1951

מכסת השעות תוקנה (מ- 46 ל 45) עפ"י הסכם המעבר לשבוע עבודה בן 45 שעות , כפי שהורחב בצו ההרחבה שפורסם בי"פ 3682, התשמ"ט עמ' 3714, בתוקף מיום 6.8.89 על כל העובדים והמעבידים למעט עובדים במשרה חלקית ומעבידיהם.

במסגרת שבוע עבודה בן 5 ימים יעבדו במשמרת ראשונה בימי חול 9 שעות עבודה במקום 8 ביתר המקרים אין שינוי.

שימו לב שלפי הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 2017/7019 אשר נחתם ביום ב' ניסן התשע"ז  (29 במרס 2017) בין נשיאות הארגונים העסקיים ואיגוד לשכות המסחר תל אביב לבין ההסתדרות הכללית החדשה היקף שבוע עבודה במשק קוצר בשעה אחת, כך ששבוע העבודה יעמוד על 42 שעות.
הסכם זה הורחב  בצו ההרחבה החל על כלל העובדים במשק.

 

מכאן שהחל מחודש 4/18 שבוע העבודה על מעסיקים עליהם חל ההסדר הענפי עומד על 42 שעות בשבוע.

לצו הרחבה הקודם שחל עד אפריל 2018 לחצו כאן.

 

(2) בסעיף 3 להסכם המסגרת לשנים 95-97 נקבע ששעות העבודה יקוצרו החל מיום 1.7.95 ואילך והבסיס לחישוב ערך השעה יהיה 191 ומיום 1.7.97- 186.

 

כפי שצוין לעיל, החל מחודש 4/18 הבסיס לחישוב ערך שעה הינו 182 שעות.

 

(*) כך במקור , הכוונה וצ"ל לדעתנו "ביום".

 

 

 

 

ט. שעות נוספות

שעות נוספות (1)

1. העובדים יעבדו שעות נוספות לפי דרישת ההנהלה במקרים שצורכי המפעל מחייבים זאת כגון : ביום הוצאת כתב עת וכדומה. ההסדר לעבודה שעות נוספות ייעשה בתיאום עם ועד העובדים ו/או העובדים מזכירי האגודה.

2. לצורך חישוב ערכה של שעה רגילה ושעה נוספת, תחולק המשכורת החדשית למספר השעות החודשי של העובד בסוגו (כלומר: 25 ימי עבודה מוכפל במספר השעות ליום עבודה רגיל של אותו עובד).(2)

3.       שעות נוספות: שעות נוספות ישולמו לפי הנוהג, היינו 50% נוסף על השעה הרגילה, בגמר המשמרת השלישית עד שעה 2.00 בלילה – 73%, ומשעה 2.00 אחר חצות ועד 6.00 בבוקר – 100% נוסף על השעה הרגילה.

4.       עובדים שנתקלים בלילה בקשיים של תחבורה בחזרה לביתם יוכלו – בהסכמת הנהלת המפעל להמשיך לעבוד עד שעת התחלת התחבורה הציבורית.

5.       עובד שהוזמן במיוחד לעבודת שעות נוספות החל מהשעה 20.00 ואילך – יקבל 73% נוסף על השעה הרגילה.

6.       עובד שנשאר לעבוד לאחר המשמרת השניה שעות נוספות :

א.      עבד במסגרת  שעה אחת יקבל תשלום 150 %

ב.       המשיך לעבוד יקבל 173% בעבור כל השעות הנוספות.

 

 

 

ט.         שעות נוספות(1)

2.       לצורך חישוב ערכה של שעה רגילה ושעה נוספת, תחולק המשכורת החדשית למספר השעות החודשי של העובד בסוגו (כלומר: 25 ימי עבודה מוכפל במספר השעות ליום עבודה רגיל של אותו עובד).(2)

3.       שעות נוספות: שעות נוספות ישולמו לפי הנוהג, היינו 50% נוסף על השעה הרגילה, בגמר המשמרת השלישית עד שעה 2.00 בלילה – 73%, ומשעה 2.00 אחר חצות ועד 6.00 בבוקר – 100% נוסף על השעה הרגילה.

4.       עובדים שנתקלו בלילה בקשיים של תחבורה בחזרה לביתם יוכלו, בהסכמת המעביד, להמשיך ולעבוד עד שעת התחלת התחבורה הציבורית.

5.       עובד שהוזמן במיוחד לעבודת שעות נוספות החל בשעה 20.00 ואילך – יקבל 73% נוסף על השעה הרגילה.

6.       עובד שנשאר לעבוד שעות נוספות לאחר המשמרת השניה:

א.      עבד במסגרת  שעה אחת יקבל תשלום 150 אחוזים.

ב.       המשיך לעבוד יקבל 173 אחוזים בעד כל השעות הנוספות.

 

הערות להסכם קיבוצי ולצו הרחבה :

(1)  ראו סעיפים 16 ו- 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א- 1951 .

בדב"ע נב/3-242 אוריינט קולור בע"מ נ' ממן מיכל, פד"ע כח 542 נפסק כי את השעות הנוספות יש לחשב בחישוב יומי. באותו מקרה דובר בעובדת שהועסקה במשרה חלקית, מספר ימים בשבוע וברב המקרים למעלה מ- 8 שעות.

ואולם, לאחרונה נקבעה בפסק הדין בע"ע (ארצי) 52804-12-15‏ ‏ ינאי ריין נ' הומטקס ר.ע.ש.נ. בע"מ, 3.6.18  הלכה חדשה באשר לגמול שעות נוספות לפיה,  יש להבחין בין טענה לקיזוז פנימי בחודש עבודה נתון ובין טענה לקיזוז בין חודשי העסקה שונים. אשר לקיזוז פנימי, במקרה בו הצדדים טעו לחשוב שמדובר ב"שכר כולל" ולא ערכו תחשיב אריתמטי, התחשיב יכלול את כל ימי ההעסקה בחודש בגינו מבוקש גמול שעות נוספות ואין להתמקד בימים נבחרים מהחודש. לפיכך, יש לגרוע את החודשים בהם הסכום שקיבל המערער בפועל באותו חודש שקול או עולה על הסכום שהיה מקום לשלמו. באותו מקרה הצדדים לא הסכימו מראש להסדר בדבר גמול שעות נוספות גלובלי.

בהמשך ניתנה פסיקה נוספת ע"י בית הדין הארצי לעבודה, לפיה,  מקום שהצדדים הסכימו מראש על הסדר שעות נוספות גלובלי, ונקבע שזה אינו פיקטיבי, ניתן לערוך התחשבנות בין-חודשית. ראו :  

עע (ארצי) 10341-12-20‏ ‏ לאוניד גל – סיסמופ טכנולוגיות בע"מ, 22.11.21 – ראו סיכום העקרונות בסעיף 36 לפסק הדין.

ראו עוד בהקשר  זה את סעיף 5 להסכם הקיבוצי הכללי בדבר המעבר ל- 45 שעות עבודה שבועיות ול- 5 ימי עבודה. (מספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7037/88).  

(2) במסגרת שבוע עבודה בן 6 ימים. במסגרת 5 ימי עבודה בשבוע החישוב הוא לפי סעיף 15 להסכם המעבר  (7037/88) כלהלן :  

המשכורת החודשית חלקי

שעות רגילות לחודש (195= 4.333*9*5)

כלומר, 5 ימי עבודה בשבוע * 9 שעות ליום* 4.333 שבועות ממוצע בחודש = לערכה של שעה רגילה. ערך השעות הנוספות כאמור יחושב על בסיס השעה הרגילה על פי הנוסחה כאמור.

ראו גם צו הרחבה שפורסם בי"פ 3682, התשמ"ט, עמ' 3714 במסגרתו הורחבו הוראות סעיפים 1 ו- 15 להסכם המעבר, בדבר הפחתת שעות העבודה השבועיות וחישוב ערך שעת העבודה, שהחיל סעיפים אלה על כל העובדים והמעבידים, למעט עובדים במשרה חלקית ומעבידיהם. 

כפי שצוין לעיל, החל מחודש 4/18 הבסיס לחישוב ערך שעה הינו 182 שעות.

י. סדרי עבודה ומשמעת

י. סדרי עבודה ומשמעת(1)

1. על העובד להחתים כרטיס עבודה באופן אישי.

2. אסור לעובד לעזוב את העבודה או להפסיקה או לקבל ביקורים ולנהל שיחות טלפוניות בשעות העבודה, בלי לקבל רשות מאת הנהלת העבודה לכך. במקרה והעובד עזב תוך משמרתו את העבודה, וזאת רק ברשות ההנהלה, עליו להרשם מיד עם הפסקת העבודה ובזמן שובו להרשם שנית בהתחלת העבודה.   

3. עפ"י דרישת הנהלת המפעל על העובד למלא דו"ח יומי ולסמן את פרטי עבודתו תוך משמרתו.

4. הפסקות האוכל וזמנן תיקבענה בכל מפעל ע"י הודעה מחייבת של ההנהלה בהסכמת ועד העובדים.

5. אין העובד רשאי לעבוד במקום עובד שני, אלא בהסכמת הנהלת העבודה.

6. הענינים הארגוניים בין העובדים לבין עצמם לא ייעשו בשעות העבודה. במפעלים העובדים במשמרות תאפשר ההנהלה לקיים אסיפות בזמן חילופי המשמרות ולא על חשבון המפעל. במפעלים בהם עובדים במשמרות , יוקצב מטעם ההנהלה במסגרת של אותו שבוע זמן של שלוש שעות לשבוע לנציג אחד של ועד העובדים, לשם סידור הענינים בין הועד לבין ההנהלה; כל פניה מצד העובדים וכל טיפול בעניני הועד ייעשו אך ורק בזמן המוקצב לכך.

7. כל ערעור, הן מצד העובד והן מצד הועד, אין בכוחו לעכב בצוע הוראות הנהלת העבודה עד לסיום הבירור. על ההנהלה להענות לבירור תוך 24 שעות.

8. אסור לעובד לעבוד במפעל אחר או לבצע עבודות במקצוע הדפוס בלי הסכמה בכתב מאת הנהלת המפעל בו הוא עובד(2). איסור זה חל גם לתקופת החופשה(3).

9.  תקנון עבודה – הסכם קיבוצי כללי, שנערך ונחתם בת"א 19.9.62 בין ההסתדרות ובין התאחדות בעלי התעשיה וכן תקנון עבודת לילה מיום 1.6.76 מחייב את הצדדים ומהווה חלק בלתי נפרד מהסכם זה.(4)

י'.         סדרי עבודה ומשמעת(5)

6.     הענינים האירגוניים בין העובדים לבין עצמם לא ייעשו בשעות העבודה; במפעלים בהם עובדים במשמרות תאפשר ההנהלה לקיים אסיפות בזמן חילופי המשמרות; במפעלים בהם עובדים במשמרות יוקצב זמן של 3 שעות לשבוע, לנציג אחד של ועד העובדים, לשם סידור הענינים בין הועד לבין ההנהלה; כל פניה מצד העובדים וכל טיפול בעניני הועד ייעשו אך ורק בזמן המוקצב לכך.

9.  תקנון עבודת לילה המפורט בנספח 2 מהווה חלק בלתי נפרד מהסכם זה.(6), (7)

 

הערות להסכם קיבוצי ולצו הרחבה:

(1) חובות משמעת נוספים מצוינים בסעיף ח' לעיל (הושמט – ראו הערה שם) וכן בתקנון העבודה המצורף להסכם העובדים החדשים. ראו  כאן

(2) ראו מדריך בנושא הגבלת חופש העיסוק וההתיחסות שם בין היתר להגבלת העיסוק במהלך קיומם של יחסי עבודה.

(3) לענין איבוד הזכות לדמי חופשה ראו סעיף 12 לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951.

ראו מדריך בנושא דמי חופשה .

(4)  ההוראה בעניין תקנוני העבודה ככל הנראה הוחלפה (לגבי תקנון עבודה הלילה קיים ספק) כפי העולה מסעיף 7 לנספח ג' להסכם מיום 7.9.2010. (מספרו 7031/2010)

תקנון לילה צורף כנספח מס' 2 להסכם מיום 31.7.1977 (מספרו 7031/77) הורחב בצו הרחבה שפורסם בי"פ 3408, התשמ"ז עמ' 316.

הערות לצו הרחבה:

(5) הוסף בצו תשמ"ז – 1986

(6) הוסף בצו תשמ"ז – 1986.

(7) ראו ה"ש (4) להערות הסכם הקיבוצי לעיל.

 

פרק רביעי : שכר ותוספות

פרק רביעי : שכר ותוספות

 

יא. שכר ותוספות

יא. שכר ותוספות (1)

הערה : בסעיף 4 לנספח ג' להסכם מיום 7.9.2010 , ראו כאן, נקבע כי גם על העובדים הותיקים יחולו טבלת השכר ועדכונה לפיו (ראו במיוחד את הוראות סעיפים 7 ו 8 להסכם, וכן את נספח א' הקובע דרגות וכללי מעבר ביניהן).

בסעיף 8 נקבע כי יחולו על עובדים ותיקים הוראות מההסכם לגבי עובדים חדשים, בענין סיווג והכשרה מקצועיים.

משכך הושמטו כאן הסעיפים שעסקו בשכר ובעדכונו, בתוספת היוקר, בדרגות וסוגים, ובשמיעת הרצאות לצורך קידום בדרגות ובשכר. כן הושמטו סעיפים שעסקו בתוספת יוקר ובתוספת משפחה.

ההוראות בענין תלוש משכורת הושמטו לאור הוראת סעיף 24 לחוק הגנת השכר(2)

 

 

 

יא.        שכר ותוספות (3)

1.       המעביד ימסור לכל עובד עם תשלום משכורתו, תלוש משכורת הכולל ניכויים ופירוט רכיבי השכר.(4)

2.       תעריף השכר בענף הדפוס, הכריכה והצינקוגרפיה מצורף כנספח להסכם ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו. (5)

3.       (1)     תעריפי השכר, התוספות השונות, שיעורי תוספת הוותק, תוספת המשפחה וארוכה בשעות נוספות, כמפורט בנספח 1, ישתנו ויעדוכנו אוטומטית, מפעם לפעם, מיום תחולתם בהתאם לתוספות השכר השונות, תוספות היוקר, ומקדמות למיניהן, והסכומים המתקבלים יעוגלו לשקל החדש הקרוב. התוצאה תהווה את הסכום הבסיסי שעליו יתווספו הסכומים והשיעורים הבאים של הגידול.

(2)     כמו כן יעודכנו אוטומטית, מפעם לפעם, ויעוגלו לשקל הקרוב, שיעורי דמי הנסיעה, שיהיו כפופים לשינויים שיחולו מזמן לזמן במחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית, ויועלו בהתאם לשינויים שיחולו בשיעורי העלאה ומיום העלאה. הסכומים יעוגלו בכל מועד בו יהיה שינוי לשקל הקרוב.(6)

(3)     כמו כן תעודכן אוטומטית, מפעם לפעם, קצובת הבראה, בהתאם לשינויים שיחולו במחירי יום הבראה ובהתאם לשיעורי ההעלאה ומיום ההעלאה; הסכומים יעוגלו לשקל הקרוב בכל מועד בו יהיה שינוי.(7)

5.       עובד אשר שכרו הנוכחי נמצא בין שתי דרגות בהתאם לתעריף זה, יתקדם לדרגת השכר הקרובה בתעריף זה.

6.       במפעלים בהם נהוגים תשלומים כגון: פרמיה מוסכמת או קבועה, תוספת מפעלית או מענק, או תשלום קבוע אחר, רשאי המעביד לזקוף תשלומים אלה, כולם או חלקם, על חשבון התעריף באופן שהכנסתו הכוללת של העובד לא תשתנה, למעט תוספות המשולמות לעובד בגין ביצוע עבודה מיוחדת או בגין ביצוע עבודה בתנאים מיוחדים או בנסיבות מיוחדות או תשלומים מיוחדים או תוספת ותק.

7.       העובדים השוהים, ואשר ישהו שנה אחת, בסוגים ה' ו' – יועלו לסוג גבוה יותר. העובדים באחד מהסוגים ז' ח' השוהים שנתיים בסוג, יועלו לסוג גבוה יותר. העובדים השוהים שנתיים בסוג ח', מועלים תחילת לסוג ט' ולאחר שנתיים לסוג י'.(8)

8.       א.      הקידום בכל המקצועות לסוגים י' וי"א ואילך יהיה זהה לקריטריונים החלים בקידום מ-ח' ל-ט' בהתאם לקריטריונים כמפורט להלן:

(1)     קריטריון להעברה מסוג לסוג יהיה שהיה של שנתיים בסוג הקודם ורמה מקצועית נאותה.(8)

(2)     רמה מקצועית נאותה תתבטא בשמיעת 15 שעות הרצאה שהצדדים יחתרו במשותף להכינה בעתיד. הכנה ושמיעת הרצאות כל עוד לא הוכנו והעובדים טרם השתתפו בהרצאות לא יהווה עיכוב למתן הסוג החדש; בעת שיופעלו הרצאות כאמור, יחוייבו אותם עובדים לשומען.

ב.       ימי העדרות מהעבודה של עובדים לצורך שמיעת ההרצאות המקצועיות האמורות, קורסים והשתלמויות מקצועיות ישולמו במלואם בידי המעביד לעובד.

ג.       בקשר לסדר יציאת העובדים מוסכם כי המעביד בתיאום עם נציגות העובדים יחליטו על מספר העובדים ושמותיהם והמועדים להשתתפות בהרצאות, להשתלמויות ולקורסים כאמור.

9.       שכר לעוזרי הדפסה באופסט(9)

עוזר מדפיס באופסט שהגיע לסוג מקסימלי, ובמידה שהעובד יהיה זכאי לקידום נוסף, ישובץ לתעריף של מדפיסי אופסט.יוצקי עופרת יחושבו כעובדי סטראוטיפ.

יוצקי עופרת

יוצקי עופרת יחושבו כעובדי אופסט(9)

10.     תוספות שכר(8)

פיצוי בעד התייקרות ותוספות יוקר ישולמו בהתאם להסכמים הקיבוציים הכלליים, שייחתמו בין ההסתדרות לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים ויחולו על כל רכיבי השכר וכן על תוספות הוותק, למעט אחזקת רכב, נסיעות וטלפון.

11.     בטלים בזה הסוגים הנמוכים המופיעים בתעריף אשר סכומים נמוך מהכנסת המינימום המוסכמת בין לשכת התיאום וההסתדרות הכללית(10); בכל מקרה שבו נוצר מצב שסכום הסוג שבתעריף שהעובד יקבל יהיה נמוך מהכנסת המינימום, יהא על המעביד לשלם לעובד כמינימום את סכום הסוג הקרוב לאותו מקצוע שבתעריף, העולה על הכנסת המינימום.

14.     א.      תוספת הוותק תשולם לעובדים בנוסף לשכר המשולב.

ה.      שיא הותק יהיה 25 שנה וסכומי תוספת הותק יהיו כמפורט בנספח 1.

ו.       לסכומי תוספת הוותק יתווספו תוספות יוקר ותוספות השכר השונות. השיעורים והסכומים יעודכנו אוטומטית בהתאם לשינויים שיהיו ומיום תחולתם, והסכומים המתקבלים יעוגלו לשקל הקרוב.

ז.       עובד שנתקבל לעבודה עם ותק מקצועי ממקום עבודה אחר, ייחשב לו הוותק המקצועי הקודם עד ל-7 שנות עבודה.

ח.      הוותק המקצועי יוכר במלואו במידה שהעובד עובר ממקצוע למקצוע באותו מקום עבודה וכן גם אם העובד עבר ממקצוע למקצוע בענף.

 

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)  התעריף ליום 1.8.93 נקבע בהסכם הקיבוצי שנחתם בין הצדדים ביום 24.8.93 (מספרו בפנקס 7053/93) התעריפים ליום 1.2.94 ו- 1.4.94 נקבע בהסכם 27.2.94 (מספרו 7018/94) התעריף ליום 1.8.94 נקבע בהסכם מיום 25.8.94 (מספרו 7048/94- הודעה על כוונה למתן צו החרבה פורסמה בי"פ 420, התשנ"ה עמ' 595)

בנוסף קיים הסכם מיום 27.6.85 בענין תוספות יוקר.

(2)  ראו סעיף 24 לחוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958.

ראו מאמר בנושא סעיף 24 לחוק- פנקס שכר ותלוש שכר

הערות לצו הרחבה :

(3) הוסף בצו תשמ"ז- 1986 .

(4) ראו ה"ש (2) להסכם הקיבוצי לעיל.

(5) הוסף בתוספת לצו תשמ"ז- 1986 . בנספח 1 לצו פורט התעריף, הנ"ל הושמט מטבלה זו. כן יש להביא בחשבון תוספות כלליות במשק הנוספות לכל תעריף.

(6) ראו עוד סעיף כב' להלן וה"ש שם בענין ההסדר הכללי במשק לענין הוצאות נסיעה. 

(7) הוסף בצו תשמ"ז- 1986 .

לענין דמי הבראה ראו עוד  בסעיף 12 להלן וה"ש שם בקשר עם ההסדר הכללי במשק בענין דמי הבראה.

(8) הוסף בתוספת לצו תשמ"ז- 1986 .

(9) כמתוקן בצו התשמ"ז

(10) הוסף בצו התשמ"ז . ראו גם : חוק שכר מינימום, תשמ"ז- 1987

 

 

יב. סיווג מקצועי הכשרה מקצועית, מצוינות, רווחה ותרבות

יב. סיווג מקצועי הכשרה מקצועית, מצוינות, רווחה ותרבות

 

הערה : הושמט – ראו לעיל בסעיף יא.

 

 

 

            פרק חמישי: תנאים סוציאליים

 

            פרק חמישי: תנאים סוציאליים

 

 

יג. חופשה שנתית

יג. חופשה שנתית (1)

1.   כל העובדים יקבלו חופשה שנתית בשכר לפי הדירוג דלהלן(2):

      בשנה 1-2 – 12 ימי עבודה לשנה, ובאופן יחסי לחלקי השנה בהתאם לחוק;

      בשנה 3-4 –  15 ימי עבודה לשנה ובאופן יחסי לחלקי השנה בהתאם לחוק;

      בשנה 5 – 18 ימי עבודה לשנה ובאופן יחסי לחלקי השנה בהתאם לחוק;

      בשנה 6- 19 ימי עבודה לשנה ובאופן יחסי לחלקי השנה בהתאם לחוק (2)

      בשנה 7 –  21 ימי עבודה לשנה ובאופן יחסי לחלקי השנה בהתאם לחוק;

      בשנה 8 – 23 ימי עבודה לשנה ובאופן יחסי לחלקי השנה בהתאם לחוק;

      בשנה 9 ואילך –  26 ימי עבודה לשנה ובאופן יחסי לחלקי השנה בהתאם לחוק.

2.   כל העובדים בעבודה רצופה וקבועה בלילה יקבלו חופשה שנתית בשכר מלא של 18 ימי  עבודה החל מהשנה הראשונה.

3.   מתיכי עופרת ויוצקים יקבלו 21 ימי חופשה לשנה החל בשנה הראשונה בהתאם לחוק.

4.   עובד שחלה בתקופת חופשתו ויקבל על כך אישור מאת רופא קופ"ח, לא יבואו ימי מחלתו במנין החופשה השנתית(3).

5.    עובד שעבד לפחות  200 ימים בשנת עבודה, זכאי לכל מספר ימי החופשה על פי ותקו בעבודה. עובד שעבד באותה שנה פחות מ-200 ימים, זכאי לחלק היחסי, כמספר ימי החופשה על פי ותקו בעבודה, ביחס מספר ימי העבודה בפועל אל המספר 200.(4)

6.    עובד שעבד לפחוות 240 ימים בחלק משנת עבודה, זכאי לכל מספר ימי החופשה המגיעים על פי ותקו בעבודה. עובד שעבד באותו חלק משנת העבודה פחות מ-240 ימים זכאי אותו עובד לחלק היחסי ממספר ימי החופשה על פי וויתקו בעבודה, ביחס למספר ימי העבודה בפועל אל המספר 240.(5)

7.    עובדים העובדים לפי שיטת נורמות ופרמיות תיכלל הפרמיה הממוצעת של 75 ימי העבודה הקודמת לחופשה, לשכרם לגבי חופשה שנתית עד ל-30% משכרם הרגיל, בהתאם להסכם הקיבוצי הכללי להכללת פרמיות בדמי חופשה, שנחתם ב-24.3.67.(6)

8.    אין להמיר חופשה בכסף. (7)

9.     ימי ההודעה המוקדמת לפיטורין אינם נכללים בימי החופשה אלא בהתאם לחוק.(8)

10. מועדי החופשה ייקבעו ע"י המפעל ולפי צרכי המפעל בהתייעצות עם ועד העובדים.(9)

11.  יצא עובד לחופשה בערבי חג או בחול המועד על פי דרישתו, תיחשב המשמרת שבה צריך היה לעבוד כיום עבודה מלא, יצא העובד לחופשה בערבי חג או חול המועד על פי דרישת הנהלת המפעל, יבואו במנין החופשה שעות העבודה הממשיות של אותה משמרת שבה צריך היה לעבוד.

יג.  חופשה שנתית(1)

     1.       כל העובדים יקבלו חופשה שנתית בשכר לפי הדירוג דלהלן:

בעבור השנה הראשונה והשניה, 12 ימי עבודה לשנה, ובאופן יחסי לחלקי השנה בהתאם לחוק; בעבור השנה השלישית והרביעית, 15 ימי עבודה לשנה ובאופן יחסי לחלקי השנה בהתאם לחוק;

בעבור השנה החמישית, 18 ימי עבודה לשנה ובאופן יחסי לחלקי השנה בהתאם לחוק;

בעבור השנה השישית, 19 ימי עבודה לשנה ובאופן יחסי לחלקי השנה בהתאם לחוק (במקום 18 ימי עבודה עד כה) (סעיף 17 בהסכם 7067/78); (2)

בעבור השנה השביעית, 21 ימי עבודה לשנה ובאופן יחסי לחלקי השנה בהתאם לחוק;

בעבור השנה השמינית, 23 ימי עבודה לשנה ובאופן יחסי לחלקי השנה בהתאם לחוק;

בעבור השנה התשיעית, 26 ימי עבודה לשנה ובאופן יחסי לחלקי השנה בהתאם לחוק – חודש ימים לפי הלוח הכולל שבתות.

2.       כל העובדים בעבודה רצופה וקבועה בלילה יקבלו חופשה שנתית של 18 ימי עבודה בשכר מלא החל מהשנה הראשונה.

3.       מתיכי עופרת ויוצקים יקבלו 21 ימי חופשה לשנה החל בשנה הראשונה בהתאם לחוק.

צו תשמ"ז-1986

4.       עובד שחלה בתקופת חופשתו ויקבל על כך אישור מאת רופא קופת חולים – לא יבואו ימי מחלתו במנין החופשה השנתית(3).

5.       עובד שעבד 200 ימים לפחות בשנת עבודה, זכאי לכל מספר ימי החופשה על פי ותקו בעבודה. עובד שעבד באותה שנה פחות מ-200 ימים, זכאי לחלק היחסי, כמספר ימי החופשה על פי ותקו בעבודה, ביחס מספר ימי העבודה בפועל אל המספר 200. (4)

6.       עובד שעבד 240 ימים לפחות בחלק משנת עבודה, זכאי לכל מספר ימי החופשה המגיעים על פי ותקו בעבודה. עובד שעבד באותו חלק משנת העבודה פחות מ-240 ימים זכאי לחלק היחסי ממספר ימי החופשה על פי ותקו בעבודה, ביחס למספר ימי העבודה בפועל אל המספר 240. (5)

7.       עובדים העובדים לפי שיטת נורמות ופרמיות תיכלל הפרמיה הממוצעת של 75 ימי העבודה הקודמת לחופשה, לשכרם לגבי חופשה שנתית עד ל-30% משכרם הרגיל, בהתאם להסכם הקיבוצי הכללי להכללת פרמיות בדמי חופשה, שנחתם ב-24.3.67.(6)

צו תשמ"ז-1986

9.       ימי ההודעה המוקדמת לפיטורין אינם נכללים בימי החופשה. (8)

11.     יצא עובד לחופשה בערב חג או חול המועד על פי דרישתו, תיחשב המשמרת שבה צריך היה לעבוד כיום עבודה מלא, יצא העובד לחופשה בערב חג או חול המועד על פי דרישת המעביד, יבואו במנין החופשה שעות העבודה הממשיות של אותה משמרת שבה צריך היה לעבוד.

 

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1) ראו עוד סעיף 3 לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951 והתקנות שהותקנו מכוחו.

כמו כן יש לשים לב לענין אורך החופשה לגבי עובדים שעברו לעבודת 5 ימים בשבוע, נקבע בסעיף 8 להסכם קיבוצי  כללי בדבר המעבר ל- 45 שעות עבודה ול- 5 ימי עבודה בשבוע. מספר ההסכם הקיבוצי : 7037/88. כי אם בהסכם אחר החל על העובד היה העובד זכאי ליותר ימי חופשה יותאמו ימי החופשה למתכונת החדשה.

ההסכם הורחב בצו ההרחבה שפורסם בי"פ 3799, התש"ן, עמ' 3858 בתוקף מיום 1.1.91,

למעט סעיפים 1ו -15 שהורחבו בצו הרחבה בדבר הפחתת שעות העבודה השבועיות שפורסם בי"פ 3682, התשמ"ט, עמ' 3714, בתוקף מיום 6.8.89, על כל העובדים והמעבידים, למעט עובדים במשרה חלקית ומעבידיהם.

(2) הטבלה המובאת כאן ערוכה לפי ההסכם מיום 31.7.77.

מספר ימי החופשה גדל ל- 19 עבור השנה השישית בסעיף 17 להסכם מיום 31.12.78 (הסכם 78/80)  

(3) השוו להוראת סעיף 5 (4) לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951.

ראו מאמר בנושא : סעיף 5 לחוק חופשה שנתית- חישוב ימי החופשה.

(4) ראו סעיף 3 (ב) לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951.

ראו מאמר בנושא סעיף 3(ב) לחוק חופשה שנתית.

(5)  ראו סעיף 3(ג) לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951.

ראו מאמר בנושא סעיף 3 לחוק חופשה שנתית.

(6) ראו סעיף 10 לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951.

ראו מאמר בנושא סעיף 10 לחוק חופשה שנתית – דמי חופשה, וההתייחסות שם להסכם הקיבוצי הכללי בדבר הכללת פרמיות, באופן חלקי, בשכר לחופשה.

(7) ראו סעיף 2 לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951.

ראו מאמר בנושא : סעיף 2 לחוק חופשה שנתית – הזכות לחופשה, ופסקי הדין המוזכרים שם בהקשר להמרת חופשה בתשלום כספים.

(8)  השוו להוראת סעיף 5(7) לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951.

ראו מאמר בנושא : סעיף 5 לחוק חופשה שנתית- חישוב ימי החופשה.

(9)  השוו להוראת סעיף 6 לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951.

ראו מאמר בנושא סעיף 6 לחוק – מועד החופשה

הבראה

 

12. (1) הבראה

כל עובד החל בשנת העבודה הראשונה, ובאופן יחסי לחלקי שנה מ-6 חדשי עבודה ומעלה רטרואקטיבית מהיום הראשון, זכאי לצאת בימי חופשתו לנופש בבית הבראה על חשבון המפעל כדלהלן:

3 שנים ראשונות        6 ימים לכל שנה;

4 שנים עד 8 שנים      7 ימים לכל שנה;

9 שנים עד 13 שנים    9 ימים לכל שנה;

מ-14 שנים ואילך   10 ימים לכל שנה.

עובדים מגיל 55 ומעלה זכאים ליום הבראה נוסף.

13. המחיר ליום הבראה יהא בהתאם לתעריף הנהוג בבית הבראה של קופת חולים, ובכל המקרים האחרים, אם החבר שהה בהם – בהתאם לתעריף במשקי ההתיישבות העובדת (תעריף חדר לשניים). הצדדים יודיעו מדי שנה בחוזר משותף על המחיר המוסכם ביניהם של יום הבראה (2)

 

14. הוסכם בין הצדדים שכל עובד חייב לצאת להבראה מידי שנה בשנה. לא יצא העובד להבראה בשנה אחת, מסיבות של סידורי עבודה או מסיבות מוסכמות אחרות. הזכות בידו לצאת להבראה בשנה שלאחריה בתשלום של השנתיים.

זכות  צבירה אינה ניתנת יותר מאשר לשתי שנים.

15. א. עובד יהיה זכאי לדמי הבראה אף לאחר סיומם של יחסי עובד ומעביד וזאת לגבי תקופה של עד שנתיים שלפני תום תקופת עבודתו, אם לא קיבל דמי ההבראה עבור אותה תקופה במהלך עבודתו(3)

ב. אין באמור בס' א' לעיל כדי לפגוע בזכותו של עובד לדמי הבראה בגין יציאה בפועל להבראה.

12.  (4) הבראה

כל עובד החל בשנת העבודה הראשונה, ובאופן יחסי לחלקי שנה מ-6 חדשי עבודה ומעלה רטרואקטיבית מהיום הראשון, זכאי לצאת בימי חופשתו לנופש בבית הבראה על חשבון המפעל כדלהלן:

3 שנים ראשונות – 6 ימים לכל שנה;

4 שנים עד 8 שנים – 7 ימים לכל שנה;

9 שנים עד 13 שנים – 9 ימים לכל שנה;

מ-14 שנים ואילך – 10 ימים לכל שנה.

עובדים מגיל 55 ומעלה זכאים ליום הבראה נוסף.

13.  המחיר ליום הבראה יהא בהתאם לתעריף הנהוג בבית הבראה של קופת חולים ובכל המקרים האחרים, אם החבר שהה בהם – בהתאם לתעריף במשקי ההתיישבות העובדת (תעריף חדר לשניים). (5)

 

דמי ההבראה שהמעביד משלם לעובד כהשתתפותו בהוצאות ההבראה מיועדים להבראה ולנופש בלבד.(6)

בהתחשב בשינויים שחלו במרוצת הזמן בצורות ההבראה, הוסכם להכיר בנוסף לשהות בבית הבראה, בצורות הבראה-נופש נוספות, כגון: ימי נופש ועיון מאורגנים על ידי מוסדות ציבור מוכרים, שכירת חדר לנופש ומנוחה במקומות קיט, השתתפות בטיול מאורגן בארץ או בחו"ל.

14. כל עובד חייב לצאת להבראה מדי שנה בשנה. לא יצא העובד להבראה בשנה אחת, מסיבות של סדורי עבודה או מסיבות מוסכמות אחרות, הזכות בידו לצאת להבראה בשנה שלאחריה בתשלום של שנתיים;

זכות צבירה אינה ניתנת יותר מאשר לשתי שנים.(8)

15.(5)  א.  המעביד ישלם לכל עובד סכום של 33.20 שקלים חדשים ליום הבראה ומיום 1.1.987, 35.57 שקלים חדשים ליום הבראה ללא קבלה.(5)

ב.       עובד אשר ישהה בבית הבראה של קופת חולים יקבל תוספת של 10% לסכום האמור, היינו 36.52 שקלים חדשים ליום הבראה, ומיום 1.1.1987 – 39.13 שקלים חדשים ליום הבראה, לפני מע"מ. לאחר צירוף תוספת מע"מ בגובה של 15%, כנהוג היום, יגיע החזר התשלום ליום הבראה ל-42.00 שקלים חדשים, ומיום 1.1.1987 – 45.00 שקלים חדשים.

בכל המקרים האחרים, אם העובד שהה בבית הבראה – ישלם המעביד לעובד בעד כל יום הבראה, בהתאם לסכום המשולם במשקי ההתישבות העובדה (תעריף חדר לשניים).

עובד אשר ישלם מע"מ על דמי הבראה ולכל צורת הבראה ו/או נופש וימציא קבלה על כך, יהיה זכאי להחזר מלא של תשלום שיעור המע"מ(9)

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) כך במקור

(2) בזה"ד מיום 31.7.87 (מספרו 7044/84)  נקבע כי הנהלת המפעל תשלם החל מיום 1.7.87 לכל עובד סכום של 50 ₪ ליום הבראה ללא קבלה.

בהסכם הקיבוצי הכללי מיום 29.6.94 (מספרו 7047/94) נקבעו סכומים  אחרים (גבוהים יותר) ליום הבראה.

בפסק הבוררין שנחתם ביום 2.8.94 (מספרו 7053/94) ע"י הממונה הראשי על יחסי עבודה נקבע כי עובד במפעל המשתייך לנתבע, והמבלה את ההבראה בבית הבראה של אחד ממשקי ההתיישבות העובדת, יהיה זכאי לדמי הבראה בגין שנת 1994, בסך 215 ₪ (כולל מע"מ). כל עובד אחר במפעל המשתיך לנתבע יהיה זכאי לדמי הבראה בגין שנת 1994 בסך 192 ₪ כולל מע"מ.    

 ראו עוד הסכמים קיבוציים כלליים וצווי הרחבה בנושא השתתפות מעסיק בדמי הבראה.

 ראו גם מדריך דמי הבראה

(3) נכון למועד זה, בהתאם לצו הרחבה כללי במשק בענין דמי הבראה, עובד שסיים את העסקתו רשאי לתבוע דמי הבראה עבור 7 השנים שקדמו למועד הגשת התביעה.

צו הרחבה לדמי הבראה מיום 8.1.2017 (י"פ 7417, י' בטבת, התשע"ז) ביטל את סעיף 7(א) לצו ההרחבה המקורי משנת 1998 שקבע שעובד אשר סיים את עבודתו רשאי לתבוע דמי הבראה רק עבור 2 שנות עבודתו האחרונות. עם זאת, עובד שסיים את העסקתו לפני יולי 2016 או ינואר 2017 (בהתאם למקום עבודתו), זכאי לתבוע בתוך תקופת ההתיישנות של 7 שנים, דמי הבראה עבור מקסימום 2 שנות עבודתו האחרונות.

הערות לצו הרחבה :

(4) כך במקור

(5)  ראו ה"ש (2) להערות להסכם הקיבוצי

(6) יתכן והוראה זו בוטלה בינתיים.

(7) סעיף 15 הוסף בי"פ 3408 התשמ"ז , עמ' 317.

(8) ראו ה"ש (3) להערות להסכם הקיבוצי .

(9) יתכן והוראה זו בקשר עם שיעור התשלום עם או בלי הצדת קבלה והוכחה על תשלום מע"מ בוטלה בינתיים.

יד. חופשת חגים

יד.  חופשת חגים

1. כל העובדים ובכלל זמניים, לאחר שלושה חודשי עבודה במפעל, יקבלו חופשה בתשלום בימי החג הבאים:

2 ימי  ראש השנה, יום הכיפורים, 2  ימי סוכות, 2 ימי פסח, יום חג שבועות, אחד במאי, יום העצמאות, וכל חגי המדינה שייקבעו בחוק.

העובדים בענף (למעט עובדי הצינקוגרפיה) יקבלו חצי יום חופשה בפורים. במפעלים שבהם העובדים קיבלו ע"פי ההסכם הקודם או ההסדרים קודמים ומקומיים יום חופשה שלם בפורים, יקבלו כל עובדי המפעל את היום השלם; העובדים המועסקים בצינקוגרפיה יקבלו בפורים יום חופשה שלם בתשלום(1)

כל העובדים יקבלו תשלום מלא בעד חופשה ביום שבתון המוכרז בידי הממשלה ודינו יהיה כדין יום חג.

הערה: במפעלים שמספר ימי החג המקובלים בהם עולה על מספר ימי החג שפורטו בהסכם (והם תשעה באב, ערב יום הכיפורים והושענא רבא, פרט לפורים) – ינוכו הימים האלה, באם לא חלו בשבתות, ממכסות החופשה השנתית רק לאלה שימי חופשתם הם למעלה מ-12 ימים בשנה.

2.  תשלום מענק חג

החל משנת 1967 ישלמו הנהלות המפעלים לעובדיהם לאחר שלושה חודשי עבודה במפעל רטרואקטיבית מהיום הראשון מענק חג בשיעור של חודש ימים לשנה, מחציתו בערב חג הפסח ומחציתו בערב ראש השנה ובאופן יחסי לחודשי עבודתו.

תקופת העדרות עקב מחלה, שירות מילואים ותאונת עבודה לא תנוכה ממענק החג.

מענק החג המשולם לעובדים ישולם עד ששה ימים לפני ערב החג בסכום שיהווה 50% מהסכום המשוער שיגיע לעובד ויינתן לעובדים כמקדמה. חישוב גובה המענק, היתרה, והניכויים יעשו וישולמו ע"פ ובמועד תשלום השכר של החודש בו חל יום החג.(2)

3.  ימי אבל

כל עובד המקיים חובת אבלות מטעמי דת או נוהג שבעה ואינו עובד באותם ימים (במות הורים, ילדים, בן-זוג, אחים ואחיות) יהיה זכאי לתשלום שכרו בעבור ימי עבודה שנעדר בהם.(3)

4.  ימי שמחה

נוסף למכסות ימי החופשה יקבלו העובדים יום חופשה אחד בתשלום ביום נישואיהם, וכן יקבלו עובד/ת יום חופשה אחד בתשלום לרגל הולדת בנו/בתו ולרגל בר-מצוה (סעיף 15(ב) בהסכם 7067/78).

לעובד קבוע תינתן לרגל נישואין חופשת נישואין בת 3 ימים בתשלום וכן חופשה בתשלום בת יום אחד גם ביום ברית.

 

יד.        חופשת חגים

1.       כל העובדים ובכללם זמניים, לאחר שלושה חדשי עבודה במפעל, יקבלו חופשה בתשלום בימי החג הבאים:

שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, שני ימי סוכות, שני ימי פסח, יום חג השבועות, יום אחד במאי, יום פורים, יום העצמאות, וכל חגי המדינה שייקבעו בחוק.

העובדים בענף (למעט עובדי הצינקוגרפיה) יקבלו חצי יום חופשה בחג פורים. במפעלים שבהם העובדים קיבלו על פי ההסכם הקודם או ההסדרים הקודמים או המקומיים יום חופשה שלם בפורים, יקבלו כל עובדי המפעל את היום השלם; העובדים המועסקים בצינקוגרפיה יקבלו בכל מקרה יום חופשה שלם בתשלום עבור יום חג פורים. (סעיף 15 בהסכם 7067/78). (4)

כל העובדים יקבלו תשלום מלא בעד חופשה ביום שבתון המוכרז בידי הממשלה ודינו יהיה כדין יום חג.(5)

הערה: במפעלים שמספר ימי החג המקובלים בהם עולה על מספר ימי החג שפורטו בהסכם (והם תשעה באב, ערב יום הכיפורים והושענא רבא, פרט לפורים) – ינוכו הימים האלה, באם לא חלו בשבתות, ממכסות החופשה השנתית רק לאלה שימי חופשתם הם למעלה מ-12 ימים בשנה.

2.        תשלום מענק חג

המעביד ישלם לעובדיו, לאחר שלושה חדשי עבודה במפעל רטרואקטיבית מהיום הראשון מענק חג בשיעור של חודש ימים לשנה, מחציתו בערב חג הפסח ומחציתו בערב ראש השנה ובאופן יחסי לעבודתו.(6)

תקופת היעדרות עקב מחלה, שירות מילואים ותאונת עבודה לא תנוכה ממענק החג.

מענק החג המשולם לעובדים ישולם עד ששה ימים לפני ערב החג בסכום שיהווה 50% מהסכום המשוער שיגיע לעובד ויינתן לעובדים כמקדמה. חישוב גובה המענק, היתרה, והניכויים יעשו וישולמו לפי ובמועד תשלום השכר של החודש בו חל יום החג. (7)

3.       ימי אבל

כל עובד המקיים חובת אבלות מטעמי דת או נוהג שבעה ואינו עובד באותם ימים (במות הורים, ילדים, בן-זוג, אחים ואחיות) יהיה זכאי לתשלום שכרו בעבור ימי עבודה שנעדר בהם. (8)

4.       ימי שמחה

בנוסף למכסות ימי החופשה יקבלו העובדים יום חופשה אחד בתשלום ביום נישואים, וכן יקבלו עובד/ת יום חופשה אחד בתשלום לרגל הולדת בנו/בתו ולרגל בר-מצוה (סעיף 15(ב) בהסכם 7067/78).

לעובד קבוע תינתן לרגל נישואין חופשת נישואין בת 3 ימים בתשלום וכן חופשה בתשלום בת יום אחד ביום ברית.(9)

 

הערות להסכם קיבוצי ולצו הרחבה :

(1)  הסיפא הוספה בסעיף 15(א) להסכם 78/80 (מספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7067/78.

השוו לצו הרחבה (הסכם מסגרת) 2000

בחליפת מכתבים בין האגף לאיגוד מקצועי לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים (7016/93) שפורסמה בחוזר האגף לאיגוד מקצועי מס' ת' 791/13 מיום 15.4.93 נקבע כי קרוב משפחה (הורים, בן זוג, ילדים, אחים ואחיות) של נופל במערכות ישראל, רשאי להעדר מהעבודה ביום הזיכרון הכללי של מערכות ישראל בלי ניכוי משכרו.

ראו סעיף 4א' לחוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ"ג- 1963

ראו עוד בהקשר זה הוראת סעיף 7ה

לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970

ראו עוד בהקשר זה סעיף 6 לחוק חופשה שנתית, תשי"א – 1951

והתוספת מכוח הסעיף.

ראו גם מאמר בנושא סעיף 6 לחוק חופשה שנתית  .

(2) תוקן עפ"י ההסכם מיום 27.10.85 (מספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7084/85)

(3) השוו לצו הרחבה (הסכם מסגרת) 2000

הערות לצו הרחבה :

(4)  ראו ה"ש (1) להערות להסכם הקיבוצי.  

(5) שתי שורות אלו הוספו בי"פ 3408, התשמ"ז עמ' 317.

(6) בע"ע 51472-11-11 כסיף דקלה 2001 בע"מ נ' תמיר נגר, 8.7.13 מעסיקה חויבה לשלם בדיעבד על פי הוראה זו .

בית הדין פסק כי : מענק החג מהווה חיוב כספי טהור, שאינו נתון לשיקול דעתו של המעסיק (בניגוד, למשל, למשכורת 13 או לבונוס), אלא הוא מחוייב לשלמו מכוחו של צו ההרחבה, ואין מדובר בזכות בעין, המתורגמת לזכות כספית. לפיכך, וככל חיוב כספי אחר, ניתן לתבוע אותו עד שבע שנים אחורנית. אשר על כן נפסק כי על המעסיקה לשלם לעובד את מענק החג בגין תקופת עבודתו, כפי שתבע, אך בקיזוז הסכומים שכבר שילמה לו במהלך עבודתו.

(7) הפסקה השלישית של סעיף 2 הוספה בי"פ 3408, התשמ"ז עמ' 317.

(8) השוו לצו הרחבה (הסכם מסגרת) 2000

(9) שתי שורות אלו הוספו בי"פ 3408, התשמ"ז עמ' 317.

טו. תשלום במקרה של מחלה

 

טו.        תשלום במקרה מחלה(1)

הערה :  בסעיף 5 לנספח ג' להסכם מיום 7.9.2010 ראו כאן נקבע כי זכאות העובדים הותיקים לדמי מחלה תהיה לפי ההסכם הנ"ל. לפיכך הושמטו בסעיפים 1-4.

5. ביטוח דמי מחלה

הוסכם בין הצדדים לבטח את העובדים למקרה מחלה בקרן ביטוח למחלות ע"י קופת חולים או "מבטחים" בתנאים דלהלן:

(א). תשלום המפעל לאחת הקרנות בשיעור של 2.5% משכרם של העובדים.

(ב). המפעל ישלם לעובד שכר עבודה עבור 6 ימים מחלה בתקופה של שנה.  היינו ימי המתנה או מחלה של יום אחד;

(ג) המפעל ישלם לעובד בתקופת 12 החדשים, במקרה של מחלה, את ההפרש בין התשלום שיקבל העובד מקרן הביטוח לבין המשכורת החודשית נטו (המשכורת פחות הניכוי למס הכנסה) אולם לא יותר ממשכורת של חודש אחד במשך שנה, כולל ימי המתנה של יום אחד (עד ששה ימים בשנה) אם המעביד שילם לעובד.

6. ביטוח מחלה עפ"י סעיף טו/5 (א.ב.ג) בא במקום הסעיפים ט"ו 3,

7. במפעלים שבהם לא יונהג,  מאיזו סיבה שהיא,  ביטוח המחלה הנ"ל – יחייבו הסעיפים ט"ו 3, 4.

 

 

 

טו.        תשלום במקרה מחלה(1)

1.       עובד הנעדר מן העבודה מסיבת מחלה מחוייב להודיע על כך למעביד במשמרת א' בתוך המשמרת, ובמשמרת ב' וג' – לפני המשמרת, במידת היכולת האוביקטיבית. במקרה שלא תינתן הודעה כזאת, יפסיד אותו עובד כל זכות לתשלום בעד אותו יום, בו נתקבלה ההודעה. במקרה של העדרות של יותר מיומיים מן העבודה, חייב העובד להודיע על שובו לעבודה יום קודם.

2.       אם מחלת העובד נמשכת יותר מיום אחד, עליו להביא תעודת רופא מקופת חולים, המאשרת את מחלתו ואת אי כושרו לעבודה.

3.       לגבי עובד שאינו מבוטח בביטוח מחלה בקופת חולים או במבטחים ישלם המעביד במקרה של מחלת העובד שכר של חודש לשנה כדמי מחלה, עם זכות צבירה ל-10 שנים; המעביד ישלם לעובד 6 חדשי שכר מלאים ובעבור 4 החדשים הבאים רק 50% מהשכר בכל חודש. התשלומים יועברו לעובד ולקרנות לא יאוחר מ-15 בכל חודש; ההפרשות השונות ותנאים סוציאליים כגון פנסיה וכד' ישולמו מהשכר המלא גם בעבור 4 החדשים שבעדם משתלמים רק 50% מהשכר (סעיף 18 בהסכם 7067/78).

4.       מחלה של ימים בודדים תושלם בידי המעביד ללא תעודת רופא, עד 6 ימי מחלה בשנה.

5.       ביטוח דמי מחלה

העובדים יבוטחו למקרה מחלה בקרן ביטוח למחלות על ידי קופת חולים או "מבטחים" בתנאים דלהלן:

א.      תשלום המעביד לאחת הקרנות בשיעור של 2.5% משכרם של העובדים;

ב.       המעביד ישלם לעובד שכר עבודה בעד 6 ימי מחלה בתקופה של שנה, היינו ימי המתנה או מחלה של יום אחד;

ג.       המעביד ישלם לעובד בתקופת 12 החדשים, במקרה של מחלה, את ההפרש בין התשלום שיקבל העובד מקרן הביטוח לבין המשכורת החדשית נטו (המשכורת פחות הניכוי למס הכנסה) אולם לא יותר ממשכורת של חודש אחד במשך שנה, כולל ימי המתנה של יום אחד (עד ששה ימים בשנה) אם המעביד שילם לעובד.

6.       ביטוח מחלה על פי סעיף ט"ו/5 (א, ב, ג) בא במקום הסעיפים ט"ו 3, 4.

7.       במפעלים שבהם לא יונהג מאיזו סיבה שהיא ביטוח המחלה האמור – יחייבו הסעיפים ט"ו 3, 4.

הערות להסכם קיבוצי ולצו הרחבה :

(1) ראו חוק דמי מחלה, תשל"ו- 1976 והתקנות שהותקנו מכוחו.

ראו גם : מדריך בנושא דמי מחלה.

 

 

טז חופשת לידה

טז. חופשת לידה

בהתאם לחוק (1)

 

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) ראו חוק עבודת נשים, תשי"ד- 1954 התקנות שהותקנו מכוחו.

ראו גם : מדריך בנושא עבודת נשים

יז  מס מקביל

יז. מס מקביל (1)

הושמט

 

הערות :

חובת תשלום מס מקביל, בוטלה בסוף שנת 1996. 

ראו סעיף 17א' ל חוק מס מקביל, תשל"ג- 1973.

 

יח. ביטוח למקרה תאונות בעבודה

יח.  ביטוח למקרה תאונות בעבודה

1. ההנהלה מתחייבת לבטח את העובדים ביטוח נזיקין נוסף לביטוח לאומי.

2. במקרה של תאונה בעבודה ישלם צד א' לעובד הנפגע בתאונה במשך שני החדשים הראשונים מיום התאונה את משכורתו המלאה, בניכוי התשלומים של דמי הפגיעה שיתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי, ולאחר שני החדשים ינהגו בהתאם לחוק.

יח.        ביטוח למקרה תאונות בעבודה

1.       המעביד יבטח את העובדים ביטוח נזיקין נוסף לביטוח הלאומי.

2.       במקרה של תאונה בעבודה ישלם המעביד לעובד הנפגע בתאונה במשך שני החדשים הראשונים מיום התאונה את משכורתו המלאה, בניכוי התשלומים של דמי הפגיעה שיתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי, ולאחר שני החדשים ינהגו בהתאם לחוק.

 

 

יט. ביטוח פנסיה לעובדים

י"ט.  ביטוח פנסיה לעובדים(1)

1. חובה על המפעלים להצטרף לביטוח פנסיוני יסוד או מקיף בקרן "מבטחים" בע"מ או באחת מקרנות הפנסיה המוכרות ע"י ההסתדרות בהתאם לתקנותיהן מיום כניסת העובד למפעל.

2. הצדדים יחתרו במשותף למעבר בהקדם מפנסית יסוד לפנסיה מקיפה "מבטחים" ויציאת תנאי המעבר יוסדרו עם "מבטחים" בע"מ(2)

3. ביטוח פנסיוני יסוד אינו כולל פיצויי פיטורים. לגבי ביטוח פנסיוני מקיף, הוסכם כי מפעל א שריצורף לביטוח פנסיוני מקיף בקרן "מבטחים" החל מ 1.6.76 תעביר הנהלת המפעל לזכות העובד בקרן בנוסף להפרשות, לפנסית יסוד עוד 2.3% משכרו לקרן כהשלמה לפיצויי פיטורים וזאת בנוסף ל 6%  אשר יועברו לקרן פנסיה מקיפה "מבטחים" ובלבד שסך כל ההפרשות מפיצויי פיטורים לצורך המעבר מפנסית יסוד לפנסיה מקיפה לא יעלה על 8 1/3%.

4. לעובדים אשר שכרם עולה על השכר הנקוב בתעריף יפרישו הנהלת המפעלים  עבורם לקרן פנסיה את חלקם וחלק העובדים עד ל 30%  מעל השכר הנקוב בתעריף עד ליום 31.12.75 והחל מ 1.1.76 סוכם שההפרשות לקרן הפנסיה יוגדלו מעבר ל 30% ויהיו ממלוא השכר שמקבל העובד בפועל על מרכיביו השונים למעט החזרת רכב , נסיעות וטלפון.  

5. מעביד ועובדיו או מעביד בלבד, שנהגו לשלם תשלומים לקופת תגמולים ו/או לקופת פנסיה, יהיו חייבים לשלם אותם תשלומים מהשכר לאותה קופה או לאותה קרן פנסיה גם בעד פרק הזמן שהעובד שירת במילואים, כאילו העובד לא שירת במילואים והוסיף לעבוד.(3)

 

י"ט.      ביטוח פנסיה לעובדים(4)

4.       לעובדים אשר שכרם עולה על השכר הנקוב בתעריף ישלמו המעבידים עבורם לקרן פנסיה את חלקם וחלק העובדים ממלוא השכר שמקבל העובד בפועל, על מרכיביו השונים, למעט אחזקת רכב, נסיעות וטלפון (ראה צווי הרחבה בי"פ 1292, התשכ"ו, עמ' 2027 ובי"פ 2116, התשל"ה, עמ' 1808).

5.       מעביד ועובדיו או מעביד בלבד, שנהגו לשלם תשלומים לקופת תגמולים ו/או לקופת פנסיה, יהיו חייבים לשלם אותם תשלומים מהשכר לאותה קופה או לאותה קרן פנסיה גם בעד פרק הזמן שהעובד שירות במילואים, כאילו העובד לא שירת במילואים והוסיף לעבוד.(5)

 

הערות להסכם קיבוצי ולצו הרחבה:

(1) באשר להפרשות לפנסיית יסוד, קיימים צווי הרחבה החלים על כלל ענפי התעשיה והמלאכה.

ראו : ההסכם הקיבוצי הכללי שבין התאחדות בעלי התעשיה, מחלקות העבודה, לבין הועד הפועל של ההסתדרות הכללית, המחלקה לאיגוד  מקצועי- המדור לפועלי התעשיה ו"מבטחים" מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ שנחתם ביום י"ב בתמוז תשכ"ד (22 ביוני 1964) ונרשם בפנקס ההסכמים הקיבוציים לפי מספר 1132/64 .

ההסכם תוקן בהסכם קיבוצי כללי שנחתם בין הצדדים האמורים ביום יח' באדר ב' תשכ"ה (22 במרס 1965) ונרשם בפנקס ההסכמים הקיבוציים לפי מספר 1168/65 אשר חלק מהוראותיהם הורחבו בצו הרחבה .

הפרשות המעסיק לקרן הפנסיה – יסוד הוגדלה החל מיום 1.8.89 ל 6% – ראו סעיף 8(2) להסדר הכולל במשק לשנים 88/90 (הסכם קיבוצי שמספרו 7017/89  מיום 13.2.1989) שהורחב בצו הרחבה שפורסם בי"פ 3672, התשמ"ט, עמ' 3411. חלק העובד בניכויים הוגדלו לכדי 5.5%.

בענין ההסכם בדבר המעבר לפנסיה מקיפה ראו ההסכם בדבר הנהגת פנסיה מקיפה בתעשיה מיום 4.6.79 שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7021/79.

וההסכמים המאוחרים :

הסכם קיבוצי מיום 29.5.06 – שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7029/06 והסכם קיבוצי כללי בדבר מסגרת לביטוח פנסיוני מקיף בתעשיה מיום 16.8.05, שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7035/2005.  וצווי הרחבה מתשמ"ט ( ומתשס"ו (פורסם י"פ תשס"ו מס' 5525 מיום 7.5.2006 עמ' 3105).

הודעה על כוונה ליתן צו הרחבה של ההסכם הקיבוצי הכללי בדבר הנהגת פנסיה מקיפה  בתעשיה  פורסמה בי"פ 3498, התשמ"ח , עמ' 268.

הגדלת הפרשות המעסיק לקרן הפנסיה  המקיפה ל 12%, החל מיום  1.8.88 נקבעה בסעיף 8(א) להסדר הכולל במשק. (הסכם קיבוצי שמספרו  7036/88- הסכם מסגרת) הגדלה שהורחבה בצו ההרחבה שפורסם בי"פ 3596, התשמ"ט, עמ' 367 על כל העובדים המבוטחים בקרן פנסיה מקיפה ומעבידיהם. בהסדר האמור הוגדלו גם הניכויים משכר העובד לכדי 5.5%.

שימו עוד לב כי כיום קיים צו הרחבה פנסיוני החל על כלל המשק,

צו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה 2011 ובכל מקרה חלות על העובד ההוראות המיטיבות.

לאבחנה בין פנסיית יסוד לבין פנסיה מקיפה ראו דב"ע שם/4-9 ‏ ‏ ההסתדרות הכללית ארגון עובדי צה"ל ואח' נ' מדינת ישראל "מבטחים"‏, 16.10.80

(2) לענין "זכות הבחירה של העובד" ראו סעיף 20 חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005.  

ראו עוד בהקשר לסעיף 20 לחוק הפיקוח שלעיל :

ע"ע (ארצי) 7243-10-15‏ ‏ ליליאן לנדסברג נ' גל-רוב יועצים בע"מ, 20.8.18, במסגרתו קבע בית הדין הארצי לעבודה כי לעובד נתונה אוטונומיה מלאה בבחירת המוצר הפנסיוני, ואין המעסיק יכול להתערב בבחירתו של העובד, גם אם הבחירה של עובד היא בביטוח פנסיוני המכונה "ביטוח מנהלים" ללא כיסוי של אובדן כושר עבודה.

עתירה לבג"ץ שהוגשה על פסיקת בית הדין הארצי לעבודה – נדחתה ראו : בג"ץ 2360/19 ‏ ‏ הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח', 16.1.20 – בג"ץ אימץ את קביעת בית הדין הארצי לעבודה כי לעובד קיים חופש בחירה מלא לבחור את סוג המוצר הפנסיוני בו יופקדו הכספים עבורו – לרבות בחירת מוצר פנסיוני שאינו קרן פנסיה מקיפה, הכוללת גם ביטוח נכות (אובדן כושר עבודה) וביטוח שאירים – וכנגדם הוטלה חובה על המעסיק לכבד את בחירת העובד.

(3) השוו לדין זהה החל מכוח סעיף 7א' לחוק עבודת נשים, תשי"ד- 1954, לגבי עובדת בתקופת לידה והורות ובשמירת הריון. 

הערות לצו הרחבה :

(4) הוסף בצו התשמ"ז . ראו עוד ה"ש (1) להערות להסכם הקיבוצי לעיל.

(5) ראו ה"ש (3) להערות להסכם הקיבוצי לעיל.

כ.  ארוחה חמה

 

כ. ארוחה חמה (1)

1. ההנהלה  תעודד הקמת מטבחים במקומות העבודה והנהלות במפעלים תשתתפנה בתשלום מקביל בעד ארוחת בוקר מסודרת ע"י המכון להדרכה תזונתית בהשתתפות הממשלה המחלקה לאיגוד מקצועי.

2. בוטל (1)

3. החל מיום 1.8.93 מוסכם כי כל עובד אשר יעבוד שעתיים נוספות ויותר חובה על הנהלת המפעל לספק לו ארוחה בשווי המפורט להלן (או תמורתם בכסף)(2)

הסדר זה יבוא במקום ההסדרים המוסכמים או הנהוגים במפעלים בקשר לעובדים שעות נוספות ולא בנוסף להם, ובלבד שלא יגרע מהסדרים עדיפים (במקרה שיחול הסדר עדיף – יחול ההסדר העדיף בלבד).

הסכום יהיה צמוד לעליות תוספת היוקר ותוספות השכר האחרות והשיעור לעליה יעודכן אוטומטית החל ממועד השינוי ובשיעור הגידול בתוספת השכר והיוקר ויעוגל עד לשקל הקרוב.

כ'.      ארוחה חמה או כוס חלב לעובדים(3)

2.       במקומות בהם אין קיים מטבח, יספק המעביד על חשבונו כוס חלב ליום לכל עובד.

3.       מתן ארוחה בשעות עבודה נוספות – כל עובד אשר יעבוד שעתיים נוספות ויותר – על המעביד לספק לו ארוחה בשווי של 0.92 שקלים חדשים (או תמורתם בכסף); הסדר זה יבוא במקום ההסדרים המוסכמים או הנהוגים במפעלים בקשר לעובדים שעות נוספות ולא בנוסף להם, ובלבד שלא יגרע מהסדרים עדיפים (במקרה שיחול הסדר עדיף – יחול ההסדר העדיף בלבד).

הסכום האמור יהיה צמוד לעליות של תוספת היוקר ותוספות השכר האחרות והשיעור לעליה יעודכן אוטומטית עם כל שינוי בשיעורי תוספות היוקר או תוספות שכר, לרבות מקדמות למיניהן, החל במועד השינוי ובשיעורי הגידול בתוספות השכר והיוקר והמקדמות למיניהן ויעוגל עד לשקל הקרוב והתוצאה תהווה את הסכום הבסיסי שעליו יתווספו הסכומים והשיעורים הבאים של הגידול. (3)

 

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) הזכאות לכוס חלב בוטלה כנראה בסעיף 6 לנספח ג' להסכם מיום 7.9.10. ראו כאן

קודם הביטול קבע הסעיף: "במקומות בהם אין קיים מטבח, יספק המעביד על חשבונו כוס חלב ליום לכל עובד"

(2)  התעריפים לאפריל ואוגוסט 1994 נקבעו בהסכם 25.8.94 (מספרו 7048/94)

הערות לצו הרחבה :

(3) הוסף בצו התשמ"ז

 

כ"א בגדי עבודה

כא. בגדי עבודה

הנהלות המפעלים יספקו לכל העובדים בגדי עבודה; מכנסיים וחולצה או חלוק פעמיים בשנה וזוג נעליים פעם בשנה.

כא.       בגדי עבודה

המעביד יספק לכל העובדים בגדי עבודה; מכנסים וחולצה או חלוק פעמיים בשנה וזוג נעליים פעם בשנה.

 

כ"ב. הוצאות נסיעה

כ"ב.     הוצאות נסיעה(1)

1.       הנהלות המפעלים תשלמנה לכל העובדים מיום 16.1.89 דמי נסיעה בסך של 82 ₪ לחודש . תשלום זה משתלם לעובדים קבועים וזמניים כאחד, מיום כניסתם לעבודה, ואינו מהווה חלק מהשכר, אם יחולו שינויים בתעריפי הנסיעות בתחבורה הציבורית תוך תקופת ההסכם יסכימו הצדדים על גובה דמי הנסיעה בהתאם לשיעור ההעלאה ומיום ההעלאה.

2. אין ההסכם הנ"ל בא להרע הסדרים מקומיים שהינם עדיפים בשיעורם על השיעורים הנ"ל, במקרה שקיים הסדר שיעורים עדיף (גבוה יותר) יחול ההסדר העדיף.

 

 

כ"ב.     הוצאות נסיעה (1) (2)

1.       מעביד ישלם לכל העובדים דמי נסיעה. תשלום זה משתלם לעובדים קבועים וזמניים כאחד, מיום כניסתם לעבודה, ואינו מהווה חלק מהשכר.

3.       כל העובדים יקבלו דמי נסיעה בשיעור של 48.93 שקלים חדשים לחודש.

4.       על אף האמור בסעיף 3 לעיל יקבלו העובדים המוציאים לנסיעות סכומים העולים על השיעור הנקוב בסעיף 3, דמי נסיעה בשיעור של 68.92 שקלים חדשים לחודש מהמעביד.

5.       אין הסכם זה בא להרע הסדרים מקומיים שהינם עדיפים בשיעוריהם מן הנ"ל.

6.       כל השיעורים ו/או הסכומים האמורים יהיו כפופים לשינויים שיחולו, מזמן לזמן, במחירי הנסיעות שבתחבורה הציבורית, והם יועלו ויעודכנו אוטומטית בהתאם לשינויים שיחולו בשיעורי ההעלאה ומיום העלאה, והתוצאה תהווה את הסכום הבסיסי שעליו יתווספו הסכומים והשיעורים הבאים של הגידול.

 

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1) ראו הוראות צו ההרחבה המעודכן  בדבר השתתפות מעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה וביטול צווי הרחבה קודמים בעניין 2016 (פורסם י"פ תשע"ו מס' 7319 מיום 11.8.2016 עמ' 8993.)

(2) הוסף בתיקון תשמ"ז

 

 

כ"ג.  בטיחות והגיינה – תנאים סניטריים

כג. בטיחות והגיינה – תנאים סניטריים

1. הנהלות המפעלים מתחייבות להתקין במקומות העבודה סידורים נאותים ולדאוג לשיפור המצב ההגייני והסניטרי בהתאם לתקנות משרד העבודה והרווחה. (1)

2. הצדדים יעודדו את קיום ועדת הבטיחות והפעלתן במפעלי התעשיה, בהם מועסקים 25 עובדים ומעלה, ומינוי נאמני בטיחות מקרב העובדים במפעלים זעירים, ויושיטו עזרה אפשרית-  לחיזוק מעמדם ויוקרתם של אלה, ע"י ביצוע מהיר והולם של הצעותיהם לשיפור תנאי הבטיחות וההגיינה לרווחתם של העובדים במקום ושלום המפעל.

 

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) ראו : פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל- 1970 והתקנות שהותקנו מכוחה.

ראו עוד: חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד- 1954 והתקנות שהותקנו מכוחו.

כ"ד. קרן להשתלמות בענף הדפוס והכריכה

כד.  קרן השתלמות בענף הדפוס, הכריכה והצינקוגרפיה(1)

1. מפעלי צד א' התחייבו לשלם לקרן החל מאחד בספטמבר 1964 0.4% משכרם החודשי של כלל העובדים המקצועיים המועסקים בהם, במקביל ינכו הנהלות המפעלים 0.2% משכרם החודשי של העובדים. החל מחודש ספטמבר 1973 יהיו הפועלים פטורים לשלם את חלקם ורק הנהלות המפעלים ישלמו את חלקן בשיעור של 0.4%. 

הכספים האלה ייגבו באמצעות גובי "מבטחים" מדי חודש בחדשו ויועברו על ידם לרשות הנהלת קרן ההשתלמות. הצדדים מקיימים לצורך פעולתה התקינה של הקרן אגודה עותומנית עם תקנון מיוחד(1)

2. סמינר לועדי עובדים ופעילים

ללא כל קשר עם קרן ההשתלמות תשתתף הנהלת המפעל בהוצאות לסמינרים, ימי עיון והשתלמות לעובדים ומוסכם בזאת כי הנהלות המפעלים ישלמו לעובד שכר מלא בשיעור של יום וחצי מתוך 3 ימי העדרותו מהעבודה לצורך השתתפותו ב- 3 ימי סמינר או ימי עיון בשנה שיהיו לועדי העובדים ופעילים  . מוסכם בזאת כי למפעלים קטנים המעסיקים עד 5 איש ישולמו ימי ההעדרות הנ"ל לעובד אחד בכל שנה. (2)

כד.       קרן השתלמות בענף הדפוס, הכריכה והצינקוגרפיה(3)

המעבידים ישלמו לקרן השתלמות 0.4% משכרם החודשי של כלל העובדים המקצועיים המועסקים אצלם.

הכספים האלה ייגבו באמצעות גובי "מבטחים" מדי חודש בחדשו ויועברו על ידם לרשות הנהלת קרן ההשתלמות. הצדדים מקיימים לצורך פעולתה התקינה של הקרן אגודה עותומנית עם תקנון מיוחד.(4) ללא כל קשר עם קרן ההשתלמות ישתתף המעביד בהוצאות לסמינרים, ימי עיון והשתלמות לעובדים. המעביד ישלם לעובד שכר מלא בשיעור של יום וחצי מתוך שלושה ימי העדרות מהעבודה לצורך השתתפותו בשלושה ימי סמינר או ימי עיון בשנה לוועדי עובדים ופעילים. מפעלים קטנים המעסיקים עד 5 איש ישלמו ימי העדרות כנ"ל לעובד אחד בכל שנה.

 

הערות להסכם הקיבוצי:

(1) הקרן הוסדרה בהסכם קיבוצי כללי על השתתפות בקרן השתלמות שנחתם ביום 5.6.68 (מספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 1274/68).

(2) הוסף בסעיף 19 להסכם 78/80. 

הערות לצו הרחבה:

(3) ראו ה"ש (1) להערות להסכם הקיבוצי

(4) הסיפא הוספה בצו התשמ"ז . כמו כן ראו כאן ההסכם בדבר קרן השתלמות.

 

 

 

פרק שישי : פיטורין התפטרות ותשלום פיצויים

פרק שישי : פיטורין התפטרות ותשלום פיצויים (1)

הערות לצו הרחבה:

סעיף כ"ה הוסף בצו התשמ"ז.

ראו : חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963

 

כה. פיטורי עובדים קבועים

  כה. פיטורי עובדים קבועים (1)

1. יש למנוע שרירות לב ביחס לפיטורים עובדים. (2)

2. פיטורי עובדים אפשריים רק לאחר דיון עם צד ב' בהסכמה הדדית ומסיבה מספקת ובהודעה מוקדמת בכתב של חודש ימים. (3)

3. צמצום עבודה במפעל נחשב לסיבה מספקת לפיטורים (4)

4. רשימת שמות המועמדים לפיטורים תוגש לועד העובדים.

5. באשר לשמות המפוטרים שלא היתה עליהם הסכמה הדדית יועבר הענין לדיון בועדה הפריטטית בזמן אשר יאפשר לה לסיים את הבירור תוך 14 יום, לא הגיעה הועדה הפריטטית לכל הסכמה תוך 3-5 ימים מיום שהועבר הענין להחלטתה על הועדה לתת החלטת ביניים תוך המועד הנזכר עד למתן פסק הועדה  הפריטטית. לא הגיעה הועדה הפריטטית להחלטה מוסכמת ייבחר בורר שלישי מכריע ותקופת ההודעה המוקדמת תארך למשך זמן סביר שיאפשר לבורר השלישי להוציא את מסקנותיו.

6. עובד שפוטר או עזב  את המפעל זכאי לקבל תעודה מתאימה ממעבידו על תקופת עבודתו במפעל ועל דרגתו המקצועית(5)

7. עובד המפוטר מחמת צמצום בעבודה זכאי לחזור אליה, במלוא זכויותיו, עם התרחבות העבודה במפעל במשך חצי שנה מיום הפיטורים, להוציא הזכות לפיצויים, אם שולמו לו. (4)

8. חובת ההודעה המוקדמת חלה גם על העובד במקרה של התפטרות. (3)

9.ביצוע תהליכי הפיטורים יעשה לפי המפורט בהסכם הקיבוצי הכללי להסדר יחסי עבודה שנחתם ביום 10.1.67

10. צד א' רשאי להפסיק לעובד את העבודה לאחר התיעצות עם ועד העובדים, בו ביום, עד לבירור במקרים : של גניבה , קלקול מכונה בזדון, חבלה במזיד, מסירת סודות טכניים של המפעל למתחרים שהוכחו כדין. לפי דרישת צד ב' על בוררות זבל"א או ועדה פריטטית לברר את המקרה בתוך 10 ימים, ולהחליט על כל הטענות של שני הצדדים. (6)  

11 . שאלת החזרתו של העובד לעבודה וכן תשלום בעבור ימי הבטלה יוכרעו ע"י החלטת הבוררות או על פי צו ביניים מצידה(7)

כ"ה.    פיטורי עובדים קבועים  (1)

            2.       שיעור ההודעה המוקדמת בכתב לעובד קבוע תהיה חודש ימים. (3)

6.       עובד שפוטר או עזב את המפעל זכאי לקבל תעודה מתאימה ממעבידו על תקופת עבודתו במפעל ועל דרגתו המקצועית. (5)

7.       עובד המפוטר מחמת צמצום בעבודה זכאי לחזור אליה, במלוא זכויותיו, עם התרחבות העבודה במפעל במשך חצי שנה מיום הפיטורים, להוציא הזכות לפיצויים, אם שולמו לו. (4)

8.       חובת ההודעה המוקדמת חלה גם על העובד במקרה של התפטרות. (3)

 

הערות להסכם הקיבוצי ולצו ההרחבה:

(1) הוראה בהסכם קיבוצי ממנה עולה כי עובד לא יפוטר אלא בהתקיים תנאים מסוימים היא מ"ההוראות שבהסכם קיבוצי בדבר סיום עבודה" כלשון סעיף 19 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957, היינו חלק מחוזה העבודה האינדיבידואלי.

ראו מאמר בנושא סעיף 19 לחוק – זכויות וחובות של מעסיק

(2)ראו מאמר בנושא פיטורים שלא בתום לב

(3) השוו להוראות סעיפים 3ו – 4 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א- 2001

לענין עיכוב שכרו של עובד שהתפטר ללא מתן הודעה מוקדמת, ראו גם הוראות סעיפים 38 ו- 38א' לתקנון העבודה הכללי בתעשיה.

תקנון העבודה – הסכם קיבוצי כללי שנערך ונחתם בתל אביב ביום 19 בספטמבר 1962 ועודכן ביום 18 ביוני 1978 וביום 4 ביוני 1979.  מספרי הרישום : 7012/79; 7050/78 ; 1108/62

*** ההסכם האחרון, המעודכן ביותר לא נמצא באתר משרד הכלכלה. 

(4) בענין פיטורי צמצום ראו מאמר בנושא פיטורי צמצום וחובת היוועצות עם ועד העובדים

(5) השוו לסעיף 8 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א- 2001.

ראו מאמר בנושא סעיף 8 לחוק – אישור לעובד על תקופת עבודתו

(6) הוראות בהסכם קיבוצי שעניינן משמעת, הן חלק מחוזה העבודה האינדיבידואלי. ראו : דב"ע לו/3-33 פרץ וינשטיין נ' אל על נתיבי אויר לישראל פד"ע ח' עמ' 44. הדן גם בסדרי הדיון המשמעתי וזכות העובד לטעון בפני ועדה פריטטית.

(7)  ראו:  חוק הבוררות, תשכ"ח- 1968

כו. תגמול בעד שרות מילואים

 

 כו. תגמול בעד שרות מילואים

1. הנהלת המפעל תשלם לעובד ששירת במילואים את תגמול השכר המגיע לו, עפ"י פרק ו' 4 לחוק הביטוח הלאומי [ נוסח משולב], התשכ"ח- 1968 (1)

2. שעור התגמול יחושב ע"פ הקבוע בחוק הנ"ל- בכל מקרה לא יפחת סכום התגמול כאמור מהסכום אותו מקבל המעסיק מאת המוסד לביטוח לאומי.

3. התגמול ישולם לעובדים במועד תשלום שכר העבודה הנהוג במפעל.

4. המעסיק ישלם לעובד בעבור העדרות יום מילואים הראשון או להתייצבות למשך יום אחד בתנאי שהעובד יציג צו קריאה המחייבו להתייצב בשעות העבודה.

 

 

כו. תגמול בעד שרות מילואים (2)

1.       המעביד ישלם לעובד ששירת במילואים את תגמול השכר המגיע לו, כאילו עבד במפעל.

2.       בכל מקרה לא יפחת סכום התגמול האמור מהסכום אותו מקבל המעביד מאת הביטוח הלאומי/קרן השוואה.

3.       התגמול ישולם לעובדים במועד תשלום שכר העבודה הנהוג במפעל.

4.       המעביד ישלם לעובד עבור העדרות יום המילואים הראשון או להתיצבות למשך יום אחד בתנאי שהעובד יציג צו קריאה המחייבו להתיצב בשעות העבודה.

 

הערות להסכם הקיבוצי:

(1) הפרק הנזכר הוסף בתיקון מס' 30 לחוק הביטוח הלאומי (ס"ח 862, התשל"ז, עמ' 212) בו בוטל חוק שירות מילואים (תגמולים) ובמקביל ביטוח שירות מילואים הוסדר  במסגרת המוסד לביטוח לאומי החל מיום 1.10.77. בהתאמה תוקנו ס"ק (1) ו- (2)  לסעיף זה.

הערות לצו הרחבה :

(2)  סעיפים 1-3 הוספו בצו התשמ"ז. כן ראו ה"ש (1)  להערות להסכם הקיבוצי.

 

כ"ז . פיצויי פיטורים

כז. פיצויי פיטורים

(א) עובד כי יפוטר מן העבודה או יפרוש מן העבודה מפאת איבוד כושר עבודתו, או זקנה או מסיבת מחלה שנקבעה על ידי ועדה רפואית מטעם קופת-חולים או מחמת הרעה אינדיבידואלית של תנאי עבודה כגון: העברה מתפקיד הנהלתי, הורדת משכורת וכו', או מסיבה מספקת אחרת כגון: פרישה בגלל לידה, העברה לחקלאות או החלפת עיר המגורים מסיבה מספקת בהתאם לחוק, ישלם המעביד פיצויים לעובד.(1)

(ב)   במקרה של מות העובד ישולמו הפיצויים לשאיריו על פי חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, ובאין שאירים – ליורשיו על פי חוק הירושה, התשכ"ה-1965.(2)

(ג) עובד – אשה בגיל 60 שנה וגבר בגיל 65 בשנה ומעלה – א- אשר פרש מעבודתו מחמת גיל ו/או פנסיונר שחזר ונקלט במקום עבודה ומודיע בכל עת על פרישה מעבודתו, זכאי לפיצויי פיטורים.(3)

 

 

כז.        פיצויי פיטורים

א. עובד כי יפוטר מן העבודה או יפרוש מן העבודה מפאת איבוד כושר עבודתו, או זיקנה או מסיבת מחלה שנקבעה על ידי ועדה רפואית מטעם קופת-חולים או מחמת הרעה אינדיבידואלית של תנאי עבודה כגון: העברה מתפקיד הנהלתי, הורדת משכורת וכו', או מסיבה מספקת אחרת כגון: פרישה בגלל לידה, העברה לחקלאות או החלפת עיר המגורים מסיבה מספקת בהתאם לחוק, ישלם המעביד פיצויים לעובד (1)

ב. במקרה של מות העובד ישולמו הפיצויים לשאיריו על פי חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, ובאין שאירים – ליורשיו על פי חוק הירושה, התשכ"ה-1965. (2)

אשה בגיל 60 וגבר בגיל 65 שנה ומעלה, אשר פרשו מעבודתם מחמת גיל ופנסיונר שחזר ונקלט במקום עבודה ומודיע, בכל עת, על פרישתו מעבודתו – זכאים לפיצויי פיטורים.(3)

 

הערות להסכם הקיבוצי ולצו ההרחבה:

(1) לענין עובד מתפטר שקמה לו זכאות לפיצויי פיטורים מלאים ראו סעיפים : 6, 7, 7א, 8, 11, 11א לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963.

ראו מאמר בנושא סעיף 6 לחוק – התפטרות לרגל מצב בריאות לקוי

ראו מאמר בנושא סעיף 7 – התפטרות של הורה.

ראו מאמר בנושא סעיף 7א- התפטרות עקב שהייה במקלט לנשים מוכות.

ראו מאמר בנושא סעיף 8 (1) – התפטרות לרגל העתקת מגורים בגין  נישואין.

מר בנושא סעיף 8(2) – התפטרות לרגל מעבר לישוב חקלאי או ספר

ראו מאמר בנושא  סעיף 11(א) –  הרעה מוחשית בתנאי העבודה.

ראו מאמר בנושא סעיף 11(ב) – התפטרות עובד עונתי.

ראו מאמר בנושא סעיף 11(ג) – גיוס לשירות סדיר, שירות אזרחי או לאומי.

ראו מאמר בנושא סעיף 11(ה) – התפטרות עובד לאחר שהגיע לגיל פרישה

ראו מאמר בנושא סעיף 11א – פיצויים למתגייס למשטרה או לשירות בתי הסוהר.  

(2) ראו סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג – 1963

ראו מאמר בנושא סעיף 5 לחוק – עובד שנפטר.

ראו הוראות חוק הירושה, התשכ"ה – 1965

(3) הוסף בסעיף 20 להסכם 78/80 / הוסף בתוספת לצו התשמ"ז

ראו עוד בהקשר זה הוראת סעיף 11(ה)  לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963.

כן ראו מאמר בנושא סעיף 11(ה) – התפטרות עובד לאחר שהגיע לגיל פרישה.

 

 

כ"ח. חישוב פיצויי פיטורים לעובדים בכל ענפי הדפוס והכריכה פרט לאופסט וצינקוגרפיות

כ"ח. חישוב פיצויי פיטורים לעובדים בכל ענפי הדפוס והכריכה פרט לאופסט וצינקוגרפיות

לענין חישוב פיצויי פיטורים עד לתחולת החוק דהיינו, 1.1.64 ישולמו לעובדים במקרים פיטורים לפי החישוב של 80% משכרו האחרון של העובד. חודש לכל שנה מיום כניסתו של העובד לעבודה, ומ 1.1.64 חודש לכל שנת עבודה לפי שכרו האחרון של העובד, ובאופן יחסי לחלקי השנה. (1)

כח.       חישוב פיצויי פיטורים לעובדים בכל ענפי הדפוס והכריכה פרט לאופסט וצינקוגרפיה

פיצויי פיטורים בעד התקופה שעד לתחילת החוק דהיינו 1.1.64 יחושבו לפי 80% משכרו האחרון של העובד; חודש לכל שנת עבודה מיום כניסתו של העובד לעבודה, ומ-1.1.64 חודש לכל שנת עבודה לפי שכרו האחרון של העובד ובאופן יחסי לחלקי השנה. (1)

 

הערות להסכם הקיבוצי ולצו ההרחבה:

 

(1) ראו סעיף 1 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963

 

ראו סעיפים 12 ו- 13 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963  והתקנות שהותקנו מכוח סעיפים אלו לענין שיעור הפיצויים וחישובם. 

 

ראו מאמר בנושא סעיף 12 לחוק פיצויי פיטורים – שיעור הפיצויים

 

כ"ט. חישוב פיצויי פיטורים לעובדי אופסט וצינקוגרפיות, על כל מחלקותיהם

כ"ט. חישוב פיצויי פיטורים לעובדי אופסט וצינקוגרפיות, על כל מחלקותיהם

1. כל עובד שפוטר מהעבודה יקבל מהנהלת המפעל תשלום פיצויים בשיעור של חודש ימים לכל שנת עבודה ובאופן יחסי לחלקי השנה מיום כניסתו לעבודה במפעל לפי שכרו האחרון של הפועל.(1)

2. סעיפים כח' ו- כט אינם חלים על מפעלים אשר הפקידו ומפקידים את מלוא הפיצויים מדי חודש בחודשו לקופת התגמולים או לקופה מיוחדת בהתאם להסכם קיבוצי מיוחד או בביטוח פנסיוני מקיף שנחתם ע"י שני הצדדים להסכם הקיבוצי.(2)

3. חובת הפקדת פיצויי פיטורין(3)

החל מ 1.1.1976 סוכם בין הצדדים שתחול על המעביד חובת הפקדת פיצויי הפיטורין בשיעור של  8.3% מידי חודש בחודשו, בקופת פנסיה "מבטחים" או בקרן פנסיה אחרת המוכרת ע"י ההסתדרות, או בקופות הפיצויים המוכרות על ידי האוצר ו/או כפי שיוסכם בין יחידי הצדדים.

כמו כן מומלץ למעבידים להעביר את תשלומי הפיצויים בעד תקופת העבר (במידה ולא הועברו ) מעבר ל 81/3 %  לחודש בהתאם לתקנות האוצר. ואין הפקדה זו משחררת את המעביד מאחריותו לשלם ישירות לעובד את ההפרש עד למלוא הפיצויים.

במידה והסכום אשר הצטבר בקופת הפיצויים איננו מספיק לתשלום מלוא הפיצויים יתרה זו תשולם לעובד ע"י הנהלת המפעל תוך 7 ימים מיום התשלום ע"י הקרן.

כט.       חישוב פיצויי פיטורים לעובדי אופסט וצינקוגרפיה על כל מחלקותיהם

2.       כל עובד שפוטר מהעבודה יקבל מהמעביד תשלום פיצויים בשיעור של חודש ימים לכל שנת עבודה ובאופן יחסי לחלקי השנה מיום כניסתו לעבודה במפעל לפי שכרו האחרון.(1)

4.       חובת הפקדת פיצויי פיטורים(3)

המעביד יפקיד את פיצויי הפיטורים בשיעור של 8.3% מדי חודש בחודשו, בקופת "מבטחים" או בקרן פנסיה אחרת המוכרת על ידי ההסתדרות, או בקופות הפיצויים המוכרות על ידי האוצר ו/או כפי שיוסכם בין יחידי הצדדים.

5.       במידה והסכום אשר הצטבר בקופת הפיצויים איננו מספיק לתשלום מלוא הפיצויים, תשולם בידי המעביד היתרה לעובד תוך 7 ימים מיום התשלום על ידי הקרן.

 

הערות להסכם הקיבוצי ולצו ההרחבה:

(1) ראו סעיף 1 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963

ראו סעיפים 12 ו- 13 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963  והתקנות שהותקנו מכוח סעיפים אלו לענין שיעור הפיצויים וחישובם. 

ראו מאמר בנושא סעיף 12 לחוק פיצויי פיטורים – שיעור הפיצויים.

(2) ראה סעיף 14  לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963

ראו כאן למאמר בנושא סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים.

לפסיקה הדנה בהבדלים בין  "על חשבון" לעומת "במקום" פיצויים בסוגי פוליסות שונות,  ראו בין היתר : ע"ע (ארצי) 39921-01-16‏ ‏ אילנה קאטר נ' קרן קורת ישראל עמותה לפיתוח כלכלי, 22.11.17 ;

ע"ע (ארצי) 29744-11-18  חברת מוסדות חנוך ותרבות בהרצליה מיסודה הסוה"י לא"י נ'  דורית לוי, 31.3.20.

ע"ע (ארצי) 12214-11-18‏ אריה סאלם נ'  הוט מובייל בע"מ, 5.4.20.

(3) ראו ה"ש (2) לעיל. שימו לב שההסדר כאן איננו בא "במקום" פיצויי פיטורים.

 

פרק שביעי: שונות

פרק שביעי: שונות

 

ל. דמי חבר ודמי טיפול

ל. דמי חבר ודמי טיפול

הערה : סעיף זה הוחלף מכוח סעיף 10 לנספח ג' להסכם מיום 7.9.2010 מספרו 7031/2010) לעובדים חדשים.

 

 

ל'. מס אחיד

 

            ל.   מס אחיד

המעביד ינכה משכרם של כל העובדים את המס האחיד בהתאם לרשימות המוגשות על ידי לשכת המס של ההסתדרות ויעביר את התמורה מדי חודש בחדשו ללשכת המס של ההסתדרות.

המעביד ינכה משכרם של העובדים אשר אינם חברים בארגון עובדים 1% דמי טיפול מקצועי ארגוני, ויעביר את התמורה מדי חודש בחדשו ללשכת המס של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, בהתאם לחוק(1).

המעביד ימסור להסתדרות לפי בקשתה רשימת העובדים במפעל ושכרם.(2)

הערות לצו הרחבה :

(1)  ראו סעיף 25(א) (3ב) לחוק הגנת השכר, התשי"ח- 1968.

ראו מאמר בנושא סעיף 25(א)  לחוק הגנת השכר.

(2) הסיפא הוספה בצו התשמ"ז

לא. ועד העובדים

לא. ועד העובדים

ועד העובדים בכל מפעל ייבחר ע"י הפועלים ויאושר בכתב להנהלה ע"י מועצת הפועלים המקומית. ועד העובדים מייצג את כל העובדים במפעל כולל הזמניים.

ועד העובדים אינו רשאי להתערב בעניינים טכניים, אדמיניסטרטיבים ומשקיים של המפעל. חלוקת העבודה וסידורה בידי הנהלת המפעל בלבד, ועל העובדים לסייע להנהלת המפעל בקיום הסדר והמשמעת בעבודה. (1)

ל"א.     ועד עובדים(2)

ועד העובדים מייצג את כל העובדים במפעל כולל הזמניים.

 

הערות להסכם הקיבוצי:

(1) ראו מאמר בנושא הזכות הניהולית ומשמעת בעבודה.

הערות לצו הרחבה :

(2) הוסף בצו התשמ"ז

 

לב. הערות כלליות

לב. הערות כלליות

1.  אין הסכם זה, או אחד מסעיפיו, יכול להרע את התנאים המיוחדים הקיימים במפעל.

2. צרופו והנהגתו של תקנון העבודה, הסכם עבודה קיבוצי כללי מיום 19.9.62 (1), וכן ההסכם הקיבוצי הכללי להסדר יחסי העבודה אשר נחתם בין ההסתדרות הכללית לבין התאחרות התעשיינים מיום 10.1.67, בענין יחסי וסדרי עבודה נוהג ונוהל , והעניינים הכללים הנוגעים לתעשיה,  לא יחשבו כהרעת תנאי עבודה של העובדים והם מהווים חלק בלתי נפרד של הסכם זה. וכן ההסכם הקיבוצי הכללי על תנאי עבודתם של מוגבלים וקשישים מיום 28.12.1966 (2)

3. אין הבדל בזכויות הסוציאליות כולל פיצויים שנקבעו בהסכם זה בין מקבלי משכורת חודשית או יומית, וכן לגבי פנסיונרים המועסקים במפעל. 

4. ועד העובדים והנהלות המפעלים ינהגו על פי הוראות הסכם קיבוצי כללי זה על נספחיו וכל הכתוב יחייבם.

5. תביעות או טענות מצד הנהלות המפעלים או ועדי העובדים ונציגות עובדים, או העובד לגבי נוהגים או שאלות שאינן נכללות במסגרת ההסכם הזה, או בפרוש אחד מסעיפיו ושהצדדים במפעל לא באו עליהם לידי הסכם בינם לבין עצמם, יועבר הדיון עליהם לסקצית ענף הדפוס בהתאחדות המלאכה והתעשיה בישראל והאיגוד הארצי של עובדי הדפוס, הכריכה והקרטונז'.

6. בבירור ישמעו טענות הנהלת המפעל ונציגות העובדים.

ל"ב.     הערות כלליות

אין הבדל בזכויות הסוציאליות כולל פיצויים, שנקבעו בהסכם זה בין מקבלי משכורת חדשית או יומית, וכן לגבי פנסיונרים המועסקים במפעל.

 

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) בסעיף 7 לנספח ג' להסכם בדבר עובדים חדשים מיום 7.9.2010

(מספרו 7031/2010) נקבע כי תקנון העבודה החדש יחול גם על כל העובדים הוותיקים.

(2) הכוונה להסכם בענין תנאי העבודה למוגבלים וקשישים- ההסכם נרשם בפנקס ההסכמים הקיבוציים לפי מס' 7018/67 , ותוקן בהסכם הקיבוצי הכללי שנחתם ביום 31.1.75 ונרשם בפנקס ההסכמים הקיבוציים לפי מספר 7008/75

הערות לצו הרחבה :

(1) הוסף בתוספת לצו התשמ"ז

 

פרק שמיני – חילוקי דעות

 

 

לג. מוסדות ליישוב חילוקי דעות (ועדות פריטטיות)

לג. מוסדות ליישוב חילוקי דעות (ועדות פריטטיות)

1. הצדדים יקיימו ועדות פריטטיות לישוב כל חילוקי הדעות שהתעוררו בין הצדדים תוך תקופת הסכם העבודה, וזאת בהתאם לכללי "הסכם בסיסי (כללים מוסכמים) ליישוב חילוקי דעות. (1) מוסכם בין הצדדים כי הועדות הפריטטיות מורכבות משני נציגים. נציג אחד מהאיגוד הארצי של עובדי הדפוס , הכריכה והקרטונז' והנציג השני מהמרכז הארצי של התאחדות המלאכה והתעשיה בישראל אגוד ענפי הדפוס ומוצרי נייר.

הועדה הפריטטית תתכנס תוך 48 שעות על פי בקשת אחד הצדדים.

2. מסקנות מוסכמות של ועדה פריטטית תחייבנה את הצדדים.

3. הצדדים מתחייבים להוציא לפועל מסקנות הועדה הפריטטית בלי זכות ערעור.

4. לא הגיעה הועדה הפריטטית להחלטה מוסכמת תוך שבועיים, רשאי חבר הועדה הפריטטית להעביר את הענין לממונה על יחסי העבודה אשר ישמש כבורר מכריע.

הצדדים מתחייבים להוציא לפועל את פסק הדין של הבורר. (2)

 

 

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)  הסיפא מכאן ואילך הוספה בסעיף 22(א) להסכם 78/80.

בענין זכות העובד לטעון בפני ועדה פריטטית מחד ואי מתן זכות להזמין עדים ולחוקרם בפני ועדה כאמור  ראו :

דב"ע נב/3-26 שרה גרנות נ' מדינת ישראל, משרד החינוך, 21.9.92.

כמו כן בדב"ע נא/4-80 ההסתדרות הכללית  נ' מרכז השלטון המקומי ואח', פד"ע כב עמ' 418 נקבע כי אין לפרש את האמור בחוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות כמתייחס לסמכות הועדה הפריטטית לדון רק בענייניהם של עובדים הממשיכים להיות מועסקים על ידי רשות מקומית, אלא אף כמעניק  זכות לדון בעניינם של עובדים שהועסקו ע"י רשות מקומית, פרשו מעבודתם מסיבה זו או אחרת ונטען כי זכות מזכויותיהם מכוח החוקה לא קוימה.

(2)  בהתאם לסעיף 22(ב) להסכם 78/80 . סעיף בוררות בהסכם קיבוצי תופס במישור האובליגטורי (זכות של הארגון) להבדיל מן הנורמטיבי. ראה דב"ע לט/3-115 חברת ששת הכוכבים בע"מ – שבתאי פישלר, פד"ע יא 169. 

 

לד. תחולת הסיכומים, הבהרות ותיקונים

לד. תחולת הסיכומים, הבהרות ותיקונים(1)

3.  כל הסיכומים מתייחסים לכל המקצועות בכל ענפי הדפוס, מעתיקי לוחות האופסט, הכרכיה והצינקוגרפיה הכלולים בהסכמים קודמים.

תיקונים והבהרות ניסוח להסכם זה יסוכמו בין הצדדים לא יאוחר מאשר שבועיים מחתימת זכרון דברים זה ויצורף כנספח 3 להסכם זה שיהווה חלק בלתי נפרד ממנו.

 

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) ס"ק (1) ו – (2) לסעיף זה כללו מועדי תשלום הפרשי שכר, והושמטו מכאן.

 

 

נספח מס' 1 – הנוסח הושמט מכאן (1)

תעריף שכר חדשי תחילי ארצי בשקלים לעובדים
בבתי הדפוס והכריכה המסחריים לכל הענפים ולמקצועות השונים

הערות לנספח לצו הרחבה :

(1) מתוך י"פ 3286 התשמ"ו , עמ' 1108, בתוקף מיום 1 בינואר 1986, וכפי שתוקן בי"פ 3408 התשמ"ז, 11.12.1986 עמ' 319  

 

 

נספח מס' 2: תקנון לעבודת לילה(1)

סעיפי התקנון

1.       עבודת הלילה תיעשה על ידי חילופים תלת-שבועיים (שבוע בוקר, שבוע אחה"צ ושבוע ערב).

2.       אין לשנות את משמרתו של העובד במשך יום עבודתו, אלא בהסכמת ועד העובדים.

3.       אין מעמסת עבודת הלילה הנגרמת על ידי חופשות, מחלות ומילואים נופלת על הפועלים שמילאו את מיכסתם בעבודת הלילה בהתאם לסידור הקיים במקום עבודתם.

4.       העובד בלילה שעות נוספות זכאי לתשלום של 173%.

5.       העובדים בלילה חייבים לעבוד במסגרת מקצועם לפי הוראות הנהלת העבודה.

6.       במקומות שבהם קיים נוהג של הסעת העובדים לביתם יש להנהיג הסדר דלהלן:

א.       כל עובד חייב להצטרף להסעה לפי הוראות המעביד ואינו זכאי לתבוע הסעה ישירה לביתו או לאיזור מגוריו.

ב.       במקומות עבודה בהם מסיעה המכונית מספר עובדים העולה על קיבולה, יש לאפשר לעובד שצריך לחכות להסעתו מעל חצי שעה, את המשך עבודתו. בעד זמן ההמתנה עד לחצי שעה, אין העובד רשאי לרשום לעצמו זמן עבודה.

7.       הפסקת ארוחת הלילה לחמישה עשר רגעים, תיקבע בכל מקום עבודה בין השעות 21.30 ו-22.30.

8.       עובד שהמפעל אינו מאפשר לו חילופין בעבודת לילה, זכאי לקבל, לאחר שלושה שבועות רצופית של עבודת לילה, יום חופשה נוסף לשבוע, החל בשבוע הראשון לעבודה זו.

שבוע של עבודת לילה כאמור שחל בו חג, מחלה, מילואים וכו' איננו מזכה את העובד ביום חופשה נוסף.

9.       כל העובד חמישה לילות בשבוע יקבל תשלום של ששה לילות, ויקבל את התוספת המיוחדת של 23%, לפי חישוב שכרו החדשי, בעד ששה ימי עבודה בשבוע.

הערות לנספח לצו הרחבה :

(1) הוסף בתיקון תשמ"ז

 

 

מאמרים קרובים