עולם העבודה | דצמבר 19, 2022

הזכות/חובה

נוסח משולב של הסכם  קיבוצי

נוסח משולב של הוראות צו ההרחבה

                 הערות

 

מקורות

  1. הסכם קיבוצי כללי מיום 23.12.10 שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7003/2011. (הודעה על כוונה ליתן צו הרחבה פורסמה בי"פ 6217, התשע"א 28.3.2011, עמ' 3299).
  2. בנוסח המודפס והחתום של ההסכם חסרים נספחים 8ב- 9 של ההסכם, הם מובאים להלן בסוף הפרק.
  3. להלן שולבו גם הוראות של הסכם מיום 3.12.2014 ההסכם הוגש לרישום באיחור רב ונרשם לפי המספר 7028/2018.  (מועד ההגשת לרישום היה ב 21.5.2018  כעולה מהפרסום בי"פ 7854, התשע"ח, 26.6.2018, עמ' 9076) (1)  
  4. להלן שולבו  גם הוראות ההסכם מיום 14.11.2017 (שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים  7040/2017) בהסכם נקבעו מספר הוראות בענין שכר, ותק, הפסקות, קרנות ועוד(2).

הסכמים קודמים :

  1. ביום 29.8.96 נחתם הסכם קיבוצי כללי לשנים 96-98 שתוקפו עד ליום 31.3.98 (ההסכם נחתם קודם לכן, ביום 24.7.96 בראשי תיבות), מספר ההסכם בפנקס ההסכמים הקיבוציים  7075/96.  צו הרחבה פורסם בי"פ 4633, התשנ"ח, עמ' 3026 .
  2. בי"פ 4692, התשנ"ט, עמ' 276 פורסמה הודעה על כוונה למתן צו הרחבה נוסף לגבי הוראות בהסכם קיבוצי שלא הורחבו בצו האמור.
  3. ביום 31.12.96 הוחלפו מכתבי הבהרה בין הצדדים להסכם העבודה הקיבוצי לשנת 1996-98  (מספר ההסכם בפנקס ההסכמים הקיבוציים  7011/97)
  4. ביום 18.2.97 סוכם לתקן סעיפים בענין הביטוח הפנסיוני (מספר ההסכם בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7036/97)  ההסכם כלל תעריפים ותוספות שכר חדשים וכן הוראות בקשר לקרן פנסיה.
  5. מאוחר יותר, ביום 14.3.99 נחתם ההסכם נוסף בתוקף עד ליום 31.12.2000 (מספר ההסכם בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7017/99)  צו הרחבה להסכם מיום 14.3.99 פורסם בי"פ 4965, התשס"א עמ' 1752.
  6. ביום 19.11.00 נחתם הסכם נוסף (מספר ההסכם בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7012/01) ההסכם נחתם במטרה להתמודד עם המשבר בענף. 
  7. ביום 19.2.02 נחתם הסכם נוסף (מספר ההסכם בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7012/02) שעניינו בשינויים זמניים בהסכם – הוזלות עלויות העבודה בענף(לתקופה מיום 1.2.02 ועד ליום 31.1.03) .
  8. ההסכם האחרון שלעיל תוקן בהסכם מיום 25.2.02 (מספר ההסכם בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7013/02 – לא מופיע באתר משרד הכלכלה). ביום 11.12.02 פורסמה הודעה בדבר הגשתו של כתב ביטול, המבטל את "הסכם 7013/02 שנחתם ביום 19.2.02"ההודעה פורסמה בי"פ 5160 התשס"ג, עמ' 1543(3)
  9. הודעות על חידוש והארכת תוקף ההסכמים, נחתמו ונרשמו כהסכמים קיבוציים מהימים 16.12.02 (מספר ההסכם בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7011/03) (4)  ו- 2.2.03 (מספרו בפנקס 7012/03).
  10. בהסכם מיום 15.4.03 (מספרו בפנקס 7022/03) הוארכה תקופת ההסכמים עד ליום 31.5.03.
  11. ביום 15.5.03 נחתם הסכם נוסף בדבר שינויים זמניים לתקופה מיום 1.6.03 ועד ליום 31.12.03 (מספרו בפנקס 7029/03).
  12. עוד ובנוסף היה הסכם קיבוצי בענף מיום 21.3.04 (מספרו בפנקס 7015/04); הסכם מיום 8.7.04 העוסק בביטוח מחלה (מספרו בפנקס  7026/04) ; והסכם מיום 20.2.05 (מספרו 7013/05), העוסק במועדי כניסת השבת והחג, הפסקות, בטוח מחלה, שעות נוספות, משמרות ועוד.
  13.  כך גם היה הסכם מיום 1.1.07 (הוגש לרישום ביום 17.5.07 ומספרו 7006/07). בסעיף 4 להסכם מיום 1.1.07 התחייבו הצדדים לחתום על נוסח משולב להסכמים שביניהם.
  14. נוסח  קודם יותר של ההסכם כלל הסכם שנחתם ביום 1.11.76 שמספרו בפנקס 7056/76, – תחת מספר זה מופיע הסכם אחר באתר משרד הכלכלה) וזה תוקן בזה"ד מיום 2.4.78 (מס' 7013/78 – להלן – הסכם 1978/80 – הנוסח המשולב נרשם בפנקס ההסכמים הקיבוציים לפי 7036/78 – תחת מספר זה מופיע הסכם אחר באתר משרד הכלכלה); תוקן בזה"ד שנחתם בין הצדדים ביום 30.12.80 (מס' 7013/81) בו חודש ההסכם עד ליום 31.3.82. בזה"ד שנחתם ביום 31.10.82 (מספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7029/83- תחת מספר זה מופיע הסכם אחר באתר משרד הכלכלה)  חודש ההסכם עד ליום 31.3.84.
  15. במסגרת ה"הסדר הכולל במשק" חודש ההסכם עד ליום 31.3.86 ; במסגרת ההסכם נוספו תוספות לתקופה מיום 1.9.84 ואילך.
  16. ההסכם תוקן בזה"ד מיום 4.10.84 (מספרו בפנקס 7031/85) במסגרתו תוקן התעריף החל מיום 1.6.84; ההודעה בדבר הכוונה למתן צו  הרחבה פורסמה בי"פ 3144, התשמ"ה, עמ' 935 ; ותוקן בזה"ד מ 28.5.85 (מספר ההסכם  7038/85 – תחת מספר זה מופיע הסכם אחר באתר משרד הכלכלה).
  17. נוסח משולב נרשם בפנקס ההסכמים הקיבוציים לפי 7031/85 ותוקן בזה"ד מיום 21.8.85 (מספרו 7061/85) בזה"ד מיום 4.1.87 (מספרו 7006/87 – הודעה על כוונה למתן צו הרחבה של ז"ד זה פורסמה בי"פ 3447, התשמ"ז- עמ' 1530) ההסכם חודש עד ליום 31.3.88 עפ"י הסכם המסגרת לשנים אלה; ותוקן בתוספת לזה"ד מיום 12.3.87 (מספר התוספת 7006/87) ובהסכם הקיבוצי הכללי מיום 4.7.88 (מספרו 7038/88).
  18. בהסדר הכולל במשק מיום 4.8.88 חודש ההסכם עד ליום 31.3.90.
  19. ההסכם תוקן בזה"ד מיום 26.7.89 (מספר ההסכם 7039/89, במסגרתו הוארך תוקף ההסכם עד 31.3.90; הודעה בדבר כוונה ליתן צו הרחבה פורסמה בי"פ 3703, התש"ן עמ' 2 מיום 2.12.89) ותוקן בזה"ד מיום 24.10.89 (מספר ההסכם 7049/89).
  20. נוסח משולב נחתם ביום 26.7.89 (מספר ההסכם 7040/90) הודעה על כוונה למתן צו הרחבה פורסמה בי"פ 3777, התש"ן, עמ' 3174.  
  21. ביום 2.7.90 חתמו הצדדים על הסכם קיבוצי כללי בדבר קיצור שבוע העבודה (מספר ההסכם 7050/90). ועל הסכם קיבוצי כללי בדבר מעבר משיטת המשכורת המשולבת לשיטת המשכורת הקבועה (7050/90).
  22. ביום 15.12.91 נחתם הסכם קיבוצי כללי בדבר שינויים זמניים בהסכם הבסיסי, בהסכם הקיבוצי ובהסכם המעבר (מס' ההסכם 7084/91) ההסכם בוטל בהחלטת ועדת המעקב מיום 20.12.92 שערכה בעבור הצדדים הסכם חדש (מספרו 7068/92) .
  23. כמו כן ביום 14.3.94 נחתם הסכם קיבוצי (מספרו 250/94) עם חברת מנפאואר (ישראל) בע"מ בהתייחס לעובדים זמניים בענף

 

 

 

 

 

  1.  הצו פורסם  בי"פ תשע"א מס' 6291 מיום 7.9.2011 עמ' 6414.
  2. צווים קודמים פורסמו בי"פ 4633, התשנ"ח עמ' 3026;  בי"פ 4965, התשס"א עמ' 1752, בי"פ 2592 התש"ם, עמ' 683 ובי"פ 1937, התשל"ג עמ' 2156.
  3. *** כאמור בסעיף 4 לצו שלהלן, על תקופות העסקה שקדמו למועד פרסומו (7.9.2011) יחולו הוראות הצווים הקודמים.

 

 

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) באשר לשאלת תוקפו של ההסכם בתקופת הביניים בין החתימה לבין ההגשה  ראו "תוקף למפרע של הסכם קיבוצי, כן ניתן ללמוד אודות תוקפו מהלכות בנוגע להסדר קיבוצי.  

(2) בהסכם מיום 14.11.2017 (7040/2017) 

שולבה גם ההוראה הבאה :

" מיד בתום בחתימת ההסכם, יערכו הצדדים חוברת הסכם קיבוצי חדש שתכלול באופן מעודכן את ההסכמים הקיבוציים מתאריך 23.12.2010, 3.12.2014 וכן הסכם זה

ויפעלו בדחיפות לרישומו של ההסכם המעודכן והמאוחד והרחבתו בצו הרחבה ע"י שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים". – ככל הידוע לנו, עד למועד זה לא ניתן צו הרחבה להסכם מיום 14.11.2017.  

(4) ככל הנראה נפלה טעות בהודעה שכן אין התאמה בין מספר ההסכם לבין תאריך החתימה.

 

 

כותרת

 

הסכם קיבוצי כללי בענף המלונאות

 

צו הרחבה בענף המלונאות 2011

 

 

 

צדדים

בין :     הסתדרות העובדים הכללית החדשה, הסתדרות עובדי האירוח והמלונאות

                                                                                                  (להלן : צד א')

ובין : התאחדות המלונות בישראל

                                                                                                  (להלן: צד ב')

 

 

לא רלבנטי

 

 

 

 מבוא

להלן מובא המבוא להסכם מיום 23.12.2010 (שמספרו בפנקס 7003/2011)

הואיל:   ובין הצדדים נחתמו הסכמים קיבוציים כללים לרבות ההסכמים הקיבוציים הבאים :

ועד                                                                                     מס' רישום (1)

 

  (להלן: "ההסכמים הקודמים")

10.9.1974; 22.12.1974; 2.4.1978 ; 2.7.1990; 1.12.1994; 22.4.1994; 29.8.1996; 14.3.1999; 19.11.2000; 25.2.2002; 1.6.2003; 1.2.2004; 20.2.2005;1.1.2007.

והואיל : והצדדים מעוניינים לחתום על הסכם מעודכן אשר רובו מהווה "צילום מצב" של ההסכמים הקודמים , עדכונים, תיקונים, ניסוחים חדשים והתאמות שהיו בתוקף עד לתאריך 23 בדצמבר 2010 (להלן: "ההסכם המעודכן")

והואיל : וההסכם המעודכן יכנס לתוקף ביום 23.12.2010 (להלן: "המועד הקובע")

והואיל: והצדדים מעוניינים כי במקרה של סתירה בין הסכמים קודמים ובין הוראות ההסכם המעודכן, או ביטול סעיפים מהסכמים קודמים, יגברו הוראות הסכם זה מהמועד הקובע ואילך".

 

 

פורסם בי"פ תשע"א מס' 6291 מיום 7.9.2011 עמ' 6414.(2)

בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957 (להלן – החוק), אני מצווה כי תורחב תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שבין התאחדות בתי המלון בישראל לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, הסתדרות עובדי האירוח והמלונאות, מיום ט"ז בטבת התשע"א (23 בדצמבר 2010), שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7003/2011, כמפורט בתוספת וכי ההוראות האמורות יחולו על כל העובדים והמעבידים בענף המלונאות בישראל.

כמו כן אני מודיע בהתאם לסעיף 31 לחוק כי החל ביום פרסומו של צו זה – בטלים כל צווי ההרחבה להסכמים בענף המלונאות.

 

 

הערות להסכם הקיבוצי : 

(1) כך במקור. הופיעה כותרת למספרי ההסכמים אך ללא המספרים. לגבי המספרים ראו למעלה בשורת "מקורות".

הערות לצו הרחבה:

(2) פורסם בי"פ תשע"א מס' 6291 מיום 7.9.2011 עמ' 6414.

 לצווי הרחבה קודמים ראו למעלה.

 *** כאמור בסעיף 4 לצו שלהלן, על תקופות העסקה שקדמו למועד פרסומו (7.9.2011) יחולו הוראות הצווים הקודמים.

 

 

 

  אי לכך, הוסכם בין הצדדים כדלקמן :

תוספת

ההוראות המורחבות

מס' הסעיף

בהסכם

 

 

 

 

פרק ראשון: כללי

 

פרק ראשון: כללי

 

 

1. מבוא

בסעיף 1 להסכם מיום 23.12.2010 (שמספרו 7003/2011) בסע' 1 הראשון (יש כפילות במספרים) להסכם מיום 3.12.2014 (שמספרו 7028/2018); ובסע' 1 הראשון (גם שם יש כפילות במספרים) להסכם מיום 14.11.17 (שמספרו 7040/2017), נקבע :

"1. המבוא להסכם זה מהווה חלק בלתי נפרד הימנו"

 

 

 

2-5 דין הסכמים קודמים, שינוי או שמירת זכויות ועובדים ותיקים

2- 5 דין הסכמים קודמים, שינוי או שמירת זכויות ועובדים ותיקים

בסעיפים 2-4 הראשונים (יש שם כפילות במספרים) להסכם מיום 14.11.2017 (שמספרו 7040/2017), נקבע (הוראות כמעט זהות נקבעו בהסכם קודם)(1) 

"2. הסכם זה הוא בתוספת להסכמים הקודמים מתאריכים 3.12.2014 ו – 23.12.2010.

3. הסכם זה אינו גורע מכל זכויות העובדים בהתאם לדין.

4. בכל מקרה של סתירה בין הוראות ההסכם המעודכן (2) לבין להוראות ההסכמים הקודמים תגברנה הוראות ההסכם המעודכן.

להלן סעיפים 2-5 להסכם מיום 23.12.2010 (שמספרו 7003/2011) :

2. הסכם זה מבטל את תוקפם של ההסכמים הקודמים החל מהמועד הקובע ואילך(3)

3. כל עובד שיתקבל לעבוד החל מהמועד הקובע ואילך – יחולו עליו אך ורק הוראות ההסכם המעודכן.

4.  עובד שהחל לעבוד לפני המועד הקובע יחולו ההוראות האלה:

4.1     עד למועד הקובע יחולו עליו הוראות ההסכמים הקודמים.

4.2     החל מהמועד הקובע ואילך יחולו עליו רק הוראות ההסכם המעודכן.

5. בכל מקרה של סתירה בין הוראות ההסכם המעודכן להוראות ההסכמים הקודמים או ביטול סעיפים מהסכמים קודמים תגברנה הוראות ההסכם המעודכן.

 

 

 

 

 

2.      צו זה מבטל (4) את תוקפם של הצווים הקודמים החל במועד פרסומו ואילך.

3.      כל עובד שיתקבל לעבוד החל במועד פרסום הצו ואילך – יחולו עליו אך ורק הוראות צו זה.

4.      עובד שהחל לעבוד לפני מועד הפרסום של צו זה יחולו עליו ההוראות האלה:

4.1     עד למועד הפרסום יחולו עליו הוראות הצווים הקודמים;

4.2     החל במועד הפרסום של צו זה ואילך יחולו עליו רק הוראות צו זה.

5. בכל מקרה של סתירה בין הוראות צו זה להוראות הצווים הקודמים יגברו הוראות צו זה.

 

 

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) "הסכם קודם" הכוונה להסכם מיום 3.12.2014 ההסכם הוגש לרישום באיחור רב ונרשם לפי המספר 7028/2018

(2) "הסכם מעודכן " הכוונה לדעתנו להסכם מיום 14.11.2017 (שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים  7040/2017)

(3) להוראה כאמור עשויה להיות השלכה שלילית על תוקפם של צווי הרחבה קודמים. ראו בהקשר זה הוראת סעיף 31 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז –  1957 שכותרתו "בטילותו של הסכם קיבוצי".

ראו גם מאמר בנושא סעיף 31 לחוק – בטילותו של הסכם קיבוצי.

כן ראו פסק דינו של בית המשפט העליון : ע"א 53/71 צבי רוזן נ' מרדכי ינקלביץ שותפות נ' יחזקאל ליזרוביץ, 9.12.71  נפסק כי : "הודעה היא דקלרטיבית (הצהרתית) בלבד וכי "גם אלמלא פורסמה ההודעה, היה כל מי שהצליח לגלות את דבר הביטול, רשאי להסתמך עליו".

הערות לצו הרחבה:

(4) לביטול צו הרחבה ראו את סעיף 32 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957.

 

 

6. פירושים ומונחים

 6.       פירושים ומונחים

 

בסעיף 6 להסכם  מיום 23.12.2010 (שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7003/2011) נקבע תחת הכותרת "פירושים ומונחים", כלהלן :

6.1 בהסכם זה מילים המתייחסות למין זכר כוונתן גם למין נקבה ומילים המתייחסות למספר יחיד כוונתן גם למספר רבים, וכן להיפך, אלא אם במפורש צוין אחרת.

6.2 מונחים בתוכן ההסכם :  

 

"הסכם זה" –

הסכם קיבוצי כללי משולב ומעודכן לתאריך 23/12/2010;

 

"בית מלון/מלון/מעביד (1)"

בית מלון, פנסיון, בית הארחה וכפר נופש על כל מחלקותיו לרבות מסעדות ובארים של המלון.

משרדים מרכזיים של רשתות בתי מלון או חברות מלונאות אשר ביום 21.12.80 חל עליהם הסכם קיבוצי כללי בענף המלונאות.

החל ביום 23/12/2012 יחול הסכם זה, על המשרדים המרכזיים ומרכזי ההזמנות(2)  של רשתות בתי המלון שעליהם חל ההסכם הקיבוצי הכללי בענף המלונאות;

 

 

"עובד"(3)

עובדי בתי מלון וכן עובדי משרדים מרכזיים של רשתות בתי מלון או חברות מלונאות אשר חל עליהם ההסכם הזה;

 

"עובד קבוע"  

כל עובד אשר סיים 24 חודשי עבודה במלון;

"עובד זמני"  

 

א.   תקופת הזמניות בענף המלונאות היא בת 24 חודשים;

 

ב. עובד ב-24 החודשים הראשונים לעבודתו במלון יועסק במשרה חלקית/משתנה;

 

"עובד חלקי" –

עובד המתקבל במפורש לעבודה חלקית שמכסת שעות העבודה היומית או ימי העבודה בשבוע פחותה מזו הקבועה בהסכם ובתנאי שחלקיות המכסה מופיעה בכתב ההעסקה(4) ;

 

"עובד קיים" –

 

 

"ההסתדרות"-

 עובד העובד במלון ערב חתימת הסכם זה;

 

ב"כ המזכירות הארצית של הסתדרות עובדי האירוח ו/או ב"כ המרחבים שבתחום שיפוטם נמצא בית המלון.

 

"ועד עובדים"-

ועד שנבחר על ידי העובדים במקום העבודה;

 

"חודש" –

בהתאם ללוח האזרחי;

 

"שנת עבודה" –

 בהתאם ללוח האזרחי;

 

שכר יסוד" –

השכר(5) שבו יתקבל העובד לעבודה ובמקרה של עובד בשכר מינימום, שכר כקבוע בחוק(6);

 

"משכורת כוללת" –

שכר יסוד בצירוף תוספת ותק, תוספת משפחה, תוספת מקצועית, תוספת יוקר וכן תוספות אילת או ים המלח(7)

 

"ערך שעת עבודה" –

המשכורת הכוללת תהווה בסיס לחישוב ערך שעת עבודתו של העובד. לעובד ב-24 חודשי העבודה הראשונים החלק ה-186 של השכר החודשי(8) והחל מהחודש ה-25 החלק ה-176 מהמשכורת הכוללת;

 

"תוספת יוקר" –

 

 

 

 

"צד א'"-

 

 

 

"צד ב"-

 

תוספת יוקר בשיעורים ובמועדים, כפי שיוסכם עליהם בין ההסתדרות החדשה של העובדים בא"י לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים.

 

הסתדרות עובדי האירוח ו/או מועצת המרחבים ו/או ועדי העובדים, הכל לפי הענין.

 

התאחדות המלונות בישראל ו/או סניפיה ו/או הנהלת בית המלון, הכל לפי העניין.

 

 

 

 6.       פירושים ומונחים

 

6.1     בצו זה מילים המתייחסות למין זכר כוונתן גם למין נקבה ומילים המתייחסות למספר יחיד כוונתן גם למספר רבים, וכן להפך, אלא אם כן צוין אחרת במפורש.

6.2     מונחים בתוכן הצו:

 

"הסכם זה" –

הסכם קיבוצי כללי משולב ומעודכן לתאריך 23/12/2010;

 

"בית מלון/מלון/מעביד"(1)

בית מלון, פנסיון, בית הארחה וכפר נופש על כל מחלקותיו לרבות מסעדות ובארים של המלון.

משרדים מרכזיים של רשתות בתי מלון או חברות מלונאות אשר ביום 21.12.80 חל עליהם הסכם קיבוצי כללי בענף המלונאות.

החל ביום 23/12/2012 יחול הסכם זה, על המשרדים המרכזיים ומרכזי ההזמנות של רשתות בתי המלון שעליהם חל ההסכם הקיבוצי הכללי בענף המלונאות;

 

 

"עובד"(3)

עובדי בתי מלון וכן עובדי משרדים מרכזיים של רשתות בתי מלון או חברות מלונאות אשר חל עליהם ההסכם הזה;

 

"עובד קבוע" –

כל עובד אשר סיים 24 חודשי עבודה במלון;

"עובד זמני" –

 

(א)     תקופת הזמניות בענף המלונאות היא בת 24 חודשים;

 

(ב)     עובד ב-24 החודשים הראשונים לעבודתו במלון יועסק במשרה חלקית/משתנה;

 

"עובד חלקי" –

עובד המתקבל במפורש לעבודה חלקית שמכסת שעות העבודה היומית או ימי העבודה בשבוע פחותה מזו הקבועה בהסכם ובתנאי שחלקיות המכסה מופיעה בכתב ההעסקה (4);

"עובד קיים" –

 עובד העובד במלון ערב חתימת הסכם זה;

 

"ועד עובדים"-

ועד שנבחר על ידי העובדים במקום העבודה;

 

"חודש" –

בהתאם ללוח האזרחי;

"שנת עבודה" –

 בהתאם ללוח האזרחי;

שכר יסוד" –

השכר(5)  שבו יתקבל העובד לעבודה ובמקרה של עובד בשכר מינימום, שכר כקבוע בחוק(6);

 

"משכורת כוללת" –

שכר יסוד בצירוף תוספת ותק, תוספת משפחה, תוספת מקצועית,תוספת יוקר וכן תוספות אילת או ים המלח;

"ערך שעת עבודה" –

המשכורת הכוללת תהווה בסיס לחישוב ערך שעת עבודתו של העובד. לעובד ב-24 חודשי העבודה הראשונים החלק ה-186 של השכר החודשי(8), והחל מהחודש ה-25 החלק ה-176 מהמשכורת הכוללת;

 

"תוספת יוקר" –

תוספת יוקר בשיעורים ובמועדים, כפי שיוסכם עליהם בין ההסתדרות החדשה של העובדים בא"י לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים.

 

 

 

 

הערות להסכם הקיבוצי ולצו ההרחבה:

(1) לענין מעסיק ראו מדריך בנושא יחסי עובד מעסיק.

(2) הוראת סעיף זה יושמה בע"ע 25181-03-19  ובע"ע 10234-10-19

מלונות הכשרת הישוב בע"מ נ' שני בן עמי ואח', 4.3.21.   – בפסק הדין בית הדין דן בשאלה האם המשיבות, שעבדו במוקד מכירה טלפוני של המערערת-רשת בתי מלון, זכאיות כי בגין רכיב עמלת המכירות שהיתוסף לשכרן יועברו תשלומים להסדרי ביטוח פנסיוני ולקרן השתלמות; כמו כן נדונה בפסק הדין השאלה בדבר זכאות העובדות לביטוח פנסיוני בששת חודשי העבודה הראשונים במערערת.

(3) לענין הגדרת עובד ראו מאמר בנושא יחסי עובד מעביד; ראו מדריך בנושא יחסי עובד מעסיק.

  (4) ראו הוראות חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה) תשס"ב- 2002

ראו מאמר בנושא סעיף 2 לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה

(5) בע"ע 25181-03-19  ובע"ע 10234-10-19

מלונות הכשרת הישוב בע"מ נ' שני בן עמי ואח', 4.3.21 נדחתה טענת העובדות לפיה שכר היסוד צריך לכלול גם עמלות. 

(6) ראו חוק שכר מינימום, תשמ"ז – 1987.

(7) בע"ע 25181-03-19  ובע"ע 10234-10-19

מלונות הכשרת הישוב בע"מ נ' שני בן עמי ואח', 4.3.21 נפסק כי הרכיבים המפורטים בהגדרת 'המשכורת הכוללת' מהוים רשימה סגורה … " ומשכך העמלות שנדונו שם אינן כלולות בה.

(8) לפי הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 2017/7019 אשר נחתם ביום ב' ניסן התשע"ז  (29 במרס 2017) בין נשיאות הארגונים העסקיים ואיגוד לשכות המסחר תל אביב לבין ההסתדרות הכללית החדשה היקף שבוע עבודה במשק יקוצר בשעה אחת, כך ששבוע העבודה יעמוד על 42 שעות.

ההסכם האמור הורחב בצו הרחבה החל על כלל המשק.  מכאן שהחל מחודש 4/18 שבוע העבודה עומד על 42 שעות בשבוע.

לצו הרחבה הקודם שחל עד אפריל 2018  לחצו כאן.

 

 

7. סוג ההסכם והיקפו

7. סוג ההסכם והיקפו

בסעיף 7 להסכם מיום 23.12.2010 (שמספרו 7003/2011), נקבע תחת הכותרת "סוג ההסכם והיקפו", כלהלן :

"7.1  הסכם זה הינו הסכם עבודה קיבוצי כללי והוא ייקרא : "הסכם עבודה קיבוצי כללי בענף המלונאות נוסח משולב ומעודכן ליום 23.12.2010".

הסכם זה בא במקום כל ההסכמים הקיבוציים הכלליים והוראות כל זיכרונות הדברים שנחתמו בין הצדדים במועדם.

החל מיום 23.12.2010 יהיו הוראות הסכם זה היחידות והבלעדיות החלות על הצדדים ועל יחידיהם עד למועד תום תוקפו של הסכם זה.

7.2 מוסכם כי היה ונשמטה בשוגג מהסכם זה זכות הקיימת באחת ההסכמים הקודמים המפורטים לעיל במבוא ולא באה בו לידי ביטוי, ינסו הצדדים להגיע להסכמה בדבר הדרך לתיקון הטעות.

במקרה של חילוקי דעות יובא העניין להכרעה עפ"י סעיף ישוב חילוקי דעות (סעיף 55) כאשר ההכרעה תכלול הן את השאלה אם היתה טעות והן את השאלה כיצד לתקנה.

7.3 הסכם זה יחול (1) על בתי המלון בכל הארץ המאוגדים בצד ב'. הצדדים להסכם יפעלו לרישומו ולהרחבתו.

7.4 הסכם זה יחול על כל עובד העובד כיום ואשר יועסק בעתיד תוך תקופת ההסכם ע"י בתי המלון.

7.5 עובד שחל עליו הסכם זה לא יחול(2) עליו כל הסכם קיבוצי כללי של ענף אחר" 

 

 

 

לא הורחב

הערות להסכם קיבוצי :

(1) לענין היקפו של הסכם קיבוצי כללי  ראו סעיף 16 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז – 1957.

כן ראו מאמר בנושא סעיף 16 לחוק – היקפו של הסכם קיבוצי כללי 

(2)  לענין סתירה בין הסכמים ראו סעיף 23 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז – .1965

ראו עוד מאמר בנושא סעיף 23 לחוק – סתירה בין הסכמים.

8. תקופת ההסכם, הכנסת שינויים והארכתו :

 

8. תקופת ההסכם, הכנסת שינויים והארכתו :

 במבוא להסכם מיום 14.11.2017 (שמספרו 7040/2017 ) נקבע בין היתר כך:

 "והואיל : ותוקף ההסכם יהיה עד לתאריך 31.12.2020".

 במבוא להסכם מיום 3.12.2014 (שמספרו 7028/2018 – ראה לעיל לענין הגשתו המאוחר ) נקבע בין היתר :

"והואיל : ותוקף ההסכם יהיה עד לתאריך 31.12.2016"(1)

להלן סעיפים 8.2 ו 8.3 להסכם מיום 23.12.2010 (שמספרו 7003/2011) (2)

"8.2 לפני תום תוקפו של הסכם זה הרשות בידי כל צד להודיע למשנהו על רצונו להכניס שינויים בו, או באחד מסעיפיו, ועליו לעשות זאת בכתב, חודש ימים לפני תום תוקפו של ההסכם.

8.3 לא באה כל הודעה כנ"ל, יתחדש הסכם זה מאליו לשנה נוספת וחוזר חלילה". (3)

 

 

 

 

 

 

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) במבוא להסכם מיום 14.11.2017 (שמספרו 7040/2017) נקבע בין היתר כך :

"הואיל והצדדים חתומים על הסכם קיבוצי כללי בענף המלונאות שנחתם בתאריך 3.12.2014 ואשר תוקפו הוא עד תאריך 31.12.2016, אשר הוארך מכוח חוק ההסכמים הקיבוציים".

(2) בסעיף 8.1 להסכם מיום 23.12.2010 (שמספרו 7003/2011) נקבע כי "תוקפו של הסכם זה עד ליום 30 ביוני 2013". 

(3) לענין זה ראו גם סעיפים 13 ו- 14 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957 – תקופת תוקפו של הסכם קיבוצי לתקופה מסויימת, תקופת תקפו של הסכם קיבוצי לתקופה בלתי מסויימת.  (בהתאמה).

כן ראו מאמר בנושא סעיף 13 לחוק, ומאמר בנושא סעיף 14 לחוק.

 

 

 

9. קבלת עובדים

9. קבלת עובדים  

ההנהלה רשאית לקבל עובדים מדרגת מנהל מחלקה ומעלה ועובדים בתפקידי ניהול ואימון אישי וכן מומחים זרים על פי חוזה אישי(1) עד לשיעור של 10% מכלל עובדי המלון (בהתאם לכללים החלים בנספח 3 (2)

 

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) ראו דב"ע נז/4-4 ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י נ' מוריה תל אביב בע"מ ואח', . 26.12.96 . פסק הדין דן בסעיף זה כפי נוסחו בהסכמים קודמים.

(2) ראו להלן נספח 3  להסכם הקיבוצי.

 

10. תקופת זמניות עד לעבודת קבע

10.     תקופת זמניות עד לעבודת קבע

10.1     תקופת הזמניות של עובד במלון תהיה 24 חודשים ואחריה העובד יהיה במעמד של עובד קבוע; בתקופת הזמניות תהיה ההנהלה רשאית להעסיק את העובד במשרה חלקית/משתנה.

10.2   בתקופת הזמניות רשאית הנהלת המלון לפטר עובד על פי הקבוע בחוק(1). וללא שיחולו על העובד המפוטר הליכי הפיטורים של ההסכם הקיבוצי.

10.3    במקרה של התפטרות העובד בתקופת הזמניות, היה והעובד לא עמד בחובת ההודעה המוקדמת ישלם למעביד פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל בעד התקופה שלגביה לא נתן הודעה מוקדמת ולא עבד בה. (2)

10.4   בתקופת הזמניות העובד יהיה זכאי לכל הזכויות לפי צו זה יחסית להיקף משרתו אלא אם כן נקבע אחרת במפורש בגוף ההסכם.

10.5   תקופת מחלה (3)  לא תיכלל ב"זמן עבודה" לצורך תקופת הזמניות.

 

10.     תקופת זמניות עד לעבודת קבע(4)

10.1   תקופת הזמניות של עובד במלון תהיה 24 חודשים ואחריה העובד יהיה במעמד של עובד קבוע; בתקופת הזמניות תהיה ההנהלה רשאית להעסיק את העובד במשרה חלקית/משתנה.

10.2    לא הורחב

10.3    לא הורחב

10.4  בתקופת הזמניות העובד יהיה זכאי לכל הזכויות לפי צו זה יחסית להיקף משרתו אלא אם כן נקבע אחרת במפורש בגוף הצו.

10.5   תקופת מחלה (5) לא תיכלל ב"זמן עבודה" לצורך תקופת הזמניות.

 

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) ראו מאמר בנושא פיטורים בתקופת ניסיון.  

(2)  ראו חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א – 2001.

ראו מאמר בנושא  סע' 6 ו 7 – ויתור על עבודה ותוצאות אי מתן הודעה מוקדמת.

(3) ראו הוראות חוק דמי מחלה, תשל"ו – 1976.  

הערות לצו הרחבה :

(4) בצו הקודם היתה קבועה "תקופת ניסיון" ולא "תקופת זמניות".

ראו מאמר בנושא פיטורים בתקופת ניסיון.  

(5) ראו ה"ש 3 בהערות להסכם קיבוצי.

 

11. עבודה חלקית

11.     עבודה חלקית

11.1   עובד העובד בעבודה חלקית בכפוף למכתב ההעסקה (1) ,ייהנה מכל הזכויות הסוציאליות והזכויות הנלוות שבהסכם זה –  תוספות ותק, תוספת אילת, ים המלח, מקצועית, הבראה, חופש, משפחה, קרן השתלמות, באופן יחסי לחלקיות משרתו ומשכר יחסי לשעות עבודתו.

11.2   במקרה של צורך בעובדים נוספים לעבודה מלאה, שמורה זכות קדימה לעובד במשרה חלקית, אם הוא מתאים לתפקיד.

 

11.     עבודה חלקית

11.1   עובד העובד בעבודה חלקית בכפוף למכתב ההעסקה(1), יקבל את כל הזכויות הסוציאליות והזכויות הנלוות שבהסכם זה; תוספות ותק, תוספת אילת, ים המלח, מקצועית, הבראה, חופש, משפחה, קרן השתלמות, באופן יחסי לחלקיות משרתו ומשכר יחסי לשעות עבודתו.

11.2   במקרה של צורך בעובדים נוספים לעבודה מלאה, שמורה זכות קדימה לעובד במשרה חלקית, אם הוא מתאים לתפקיד.

 

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) ראו לעיל בסעיף 6 להסכם/צו הגדרת "עובד חלקי".

ראו עוד : הוראות חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה) תשס"ב- 2002

ראו מאמר בנושא סעיף 2 לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה

 

12. עובדים החל מהחודש ה- 25 לעבודתם.

12.  עובדים החל מהחודש ה-25 לעבודתם, היקף המשרה, גמישות תפעולית ויתרות חופשה שליליות (חופשה במינוס)

 

 בסעיף 12 להסכם מיום 23.12.2010 (שמספרו 7003/2011) נקבע תחת הכותרת עובדים החל מהחודש ה- 25 לעבודתם", כדלקמן: 

12.1    לעובדים החל מהחודש ה-25 לעבודתם במלון יובטח שכרם החודשי המלא על פי היקף משרתם בעת קבלתם לעבודה או על פי היקף משרה כפי שנקבע בכתב בהסכמת העובד והמעביד. במסגרת מכסת השעות עד להיקף של 176 שעות יילקחו בחשבון גם מספר השעות הנוספות שעבד העובד באותו חודש, מבלי לגרוע מזכותו של העובד לגמול עבור עבודה נוספת ע"פ סעיף 17 להסכם הקיבוצי. כמו כן יילקחו בחשבון לעניין זה שעות השלמה עבורן שולם שכר במשמרות מקוצרות כמו עבודה בערב שבת, ערב חג ועבודה במשמרות ערב ולילה וכך ימלא המלון אחר חובתו כלפי העובד להבטחת היקף המשרה המובטחת. על פי האמור לעיל, למען הסר ספק, החל מהחודש ה-25 לעבודתם יהיו זכאים העובדים לשכרם החודשי ובנוסף, לתוספות על פי ההסכם והדין לרבות גמול שעות נוספות, תוספת משמרות וכיוצ"ב. במסגרת ה-176 שעות החודשיות לא יילקחו בחשבון ערך השעות הנוספות, לדוגמה: עובד שעבד שעתיים נוספות, תוספת התשלום בגין השעות הנוספות לא תובא בחשבון במסגרת 176 השעות החודשיות(1).

12.2   למרות האמור לעיל, בתקופה של משבר (2) בתיירות או בהסכמת נציגות העובדים הארצית, ניתן יהיה לצמצם את היקף משרתו של העובד מעל 24 חודש במלון , למשך זמן ולאזור בהסכמת הצדדים. סעיף 12.2 יופעל לאחר ביצוע השלבים להלן:

12.2.1 יש לנצל את החופשה השנתית של העובד.

12.2.2 יש להפסיק את העסקתם או לצמצם את היקף משרתם של עובדים מחברות כ"א באותו תפקיד.

12.2.3 יש להפסיק את העסקתם או לצמצם את היקף משרתם של עובדים שטרם סיימו 24 חודשי עבודה באותו תפקיד.

12.2.4 יוצע לעובד לעסוק בתפקיד אחר על פי צרכי המלון והחלטת ההנהלה במידה ויהיה תפקיד כזה, בימים הנדרשים לצמצום.

12.3 עובד אשר יופעל לגביו סעיף 12.2, ישלם לו המעביד את ההפרשות הסוציאליות לפנסיה גם עבור הימים שצומצמו."

בפרק השלישי להסכם מיום 3.12.2014 (שמספרו 7028/2018– ראה לעיל לענין מועד הגשתו המאוחר) נקבע תחת הכותרת "גמישות תפעולית" כך:

"1. עובד, החל מהחודש ה- 25 לעבודתו, יעבוד בהתאם להיקף המשרה שסוכמה עימו בעת קליטתו לעבודה ונרשמה בטופס תנאי ההעסקה, שהעתק ממנו יהיה בתיקו האישי.

2. לענין הבטחת שכרם ומתן ימי עבודה לעובדים שמעל 25 חודש, ע"פ סעיף 12 בהסכם הקיבוצי מתאריך 23.12.2010 (3), תהיה אפשרות להוציא עובד שסיים את ימי החופשה הצבורים לו (4), בהסכמתו או בהסכמת נציגות העובדים הארצית, לחופשה על חשבון חוב לצבירה עתידית (חופשה במינוס)) ההתחשבנות במקרה כזה תהיה באופן הבא:

1.א. הצבירה במינוס תקזז במהלך הזמן אל מול צבירה חדשה.

1.ב עובד הפורש לגמלאות ולרשותו יתרה חופשה במינוס, היא תמחק.

1.ג עובד המפוטר ולרשותו יתרת חופשה במינוס, תימחק 50% מהיתרה וינוכו 50% הנוספים.

1.ד. עובד המתפטר, תנוכה כל היתרה הנמצאת במינוס.

3. במקרה של התעוררות חילוקי דעות, הן יופנו לועדה פריטטית(5) שתוקם ע"י הצדדים. החלטות וועדה זו תהיינה מחייבות ודינן כדין פסק בוררים לכל דבר ועניין"(6)

 

12.  עובדים החל מהחודש ה-25 לעבודתם

12.1   לעובדים החל מהחודש ה-25 לעבודתם במלון יובטח שכרם החודשי המלא על פי היקף משרתם בעת קבלתם לעבודה או על פי היקף משרה כפי שנקבע בכתב בהסכמת העובד והמעביד. במסגרת מכסת השעות עד להיקף של 176 שעות יילקחו בחשבון גם מספר השעות הנוספות שעבד העובד באותו חודש, בלי לגרוע מזכותו של העובד לגמול בעבור עבודה נוספת על פי סעיף 17 להסכם הקיבוצי. כמו כן יילקחו בחשבון לעניין זה שעות השלמה שבעבורן שולם שכר במשמרות מקוצרות כמו עבודה בערב שבת, ערב חג ועבודה במשמרות ערב ולילה וכך ימלא המלון אחר חובתו כלפי העובד להבטחת היקף המשרה המובטחת. על פי האמור לעיל, למען הסר ספק, החל מהחודש ה-25 לעבודתם יהיו זכאים העובדים לשכרם החודשי ונוסף על כך, לתוספות על פי הצו והדין לרבות גמול שעות נוספות, תוספת משמרות וכיוצא בזה. במסגרת ה-176 שעות החודשיות לא יילקחו בחשבון ערך השעות הנוספות, לדוגמה: עובד שעבד שעתיים נוספות, תוספת התשלום בגין השעות הנוספות לא תובא בחשבון במסגרת 176 השעות החודשיות(1).

12.2 לא הורחב

12.3 לא הורחב

 

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1)  לכך שאין לגזור גזירה שווה בין  שעות נוספות המזכות בגמול לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א- 1951 לבין "שעות עודפות" – ראו  

לדוגמא : ע"ע 19734-11-10‏ ‏ מדינת ישראל נ' הרשקוביץ שריקה (גרינברג)‏, 7.9.14. (סעיף 42 לפסק הדין).

(2) בעבר נכרתו הסכמים קיבוציים לצורך התמודדות עם משבר בענף. ראה הסכם מיום 19.11.00 (מספר 7012/01) הסכם מיום 19.2.02 (מספר 7012/02) הסכם מיום 25.2.02 (מספר 7013/02) והודעה בדבר הגשתו של כתב ביטול ביום 11.12.02 (פורסמה בי"פ 5160 התשס"ג, עמ' 1543).  

(3) הסכם שמספרו 7003/2011.

(4) לענין חופשה ראו עוד בסעיף 29 להלן : "חופשה שנתית".

(5) בהתאם לפסיקה, מקום שקיים הסכם קיבוצי הקובע כי כל חילוקי הדעות שיתעוררו בין הצדדים בתקופת תוקפו של ההסכם בכל הקשור לפירושו, תקפו ויישומו יועברו להכרעה לוועדה פריטטית  –  יש לתת נפקות מירבית להסכמה זו. ראו : דב"ע                        נד/4-8    ‎ ‎ארגון המורים בבתי-הספר העל-יסודיים‎ ‎נ' עירית ירושלים, פ"ד כו(1) 483

 (6) ראו מאמר בנושא העניינים המוסדרים בהסכם קיבוצי סעיף 1 לחוק הסכמים קיבוציים.

13. קידום בעבודה

13.     קידום בעבודה

אם תתפנה במלון משרה או יונהג בו תפקיד חדש שאינו בדרג ניהולי, תבחן ההנהלה, בהתייעצות עם ועד העובדים, אם בין העובדים הוותיקים יימצא מועמד אשר כישוריו מתאימים למשרה ו/או תפקיד זה, ואם יימצא מועמד מתאים תינתן לו זכות קדימה לקבלת המשרה ו/או התפקיד.

 

13.     קידום בעבודה

אם תתפנה במלון משרה או יונהג בו תפקיד חדש שאינו בדרג ניהולי, תבחן ההנהלה, בהתייעצות עם ועד העובדים, אם בין העובדים הוותיקים ימצא מועמד אשר כישוריו מתאימים למשרה ו/או תפקיד זה, ואם יימצא מועמד מתאים תינתן לו זכות קדימה לקבלת המשרה ו/או התפקיד.

 

 

 

פרק שלישי : שבוע העבודה ושעות העבודה

. פרק שלישי: שבוע העבודה ושעות העבודה

 

 

14. שבוע עבודה

14.     שבוע עבודה(1)

14.1   לעובדים קבועים לאחר תקופת הזמניות העובדים במשרה מלאה, שבוע עבודה הוא בן חמישה ימי עבודה (40 שעות עבודה). עובדים בתקופת הזמניות שיועסקו בהיקף משרה עד (186 שעות)(2) יחרגו מהיקף המשרה כמצוין לעיל.

14.2    5 הימים שבהם יעבוד כל עובד קבוע במשך השבוע ייקבעו על פי סידור העבודה ועל פי המקובל(3) במלון, ומוסכם שלעובד או לקבוצת עובדים במלון לא תהיה זכות ליום מסוים כיום פנוי במהלך השבוע.

14.3   כאשר צורכי העבודה מחייבים זאת, רשאית ההנהלה לשנות את סידור העבודה או את המועד שנקבע כיום הפנוי לעובד ועל העובד להיענות לדרישות ההנהלה ולעבוד ביום שנקבע לו כיום פנוי ובלבד שלאותו עובד יינתן יום פנוי אחר במידת האפשר באותו שבוע או בשבוע שלאחר מכן, ובלבד שלא קיבל העובד תשלום בגין היום הפנוי שנדרש לעבוד בו ע"פי סעיף 17.3 שלהלן.

14.4   עובד קבוע שנדרש לעבוד ביום הפנוי יועסק ביום זה יום עבודה מלא בהתאם למשרתו.

 

14.     שבוע עבודה(1)

14.1   לעובדים קבועים לאחר תקופת הזמניות העובדים במשרה מלאה, שבוע עבודה הוא בן חמישה ימי עבודה (40 שעות עבודה). עובדים בתקופת הזמניות שיועסקו בהיקף משרה עד (186 שעות) (2) יחרגו מהיקף המשרה כמצוין לעיל.

14.2   חמשת הימים שבהם יעבוד כל עובד קבוע במשך השבוע ייקבעו על פי סידור העבודה ועל פי המקובל (3) במלון, ומוסכם שלעובד או לקבוצת עובדים במלון לא תהיה זכות ליום מסוים כיום פנוי במהלך השבוע.

14.3   כאשר צורכי העבודה מחייבים זאת, רשאית ההנהלה לשנות את סידור העבודה או את המועד שנקבע כיום הפנוי לעובד ועל העובד להיענות לדרישות ההנהלה ולעבוד ביום שנקבע לו כיום פנוי ובלבד שלאותו עובד יינתן יום פנוי אחר במידת האפשר באותו שבוע או בשבוע שלאחר מכן, ובלבד שלא קיבל העובד תשלום בגין היום הפנוי שנדרש לעבוד בו על פי סעיף 17.3 שלהלן.

14.4   עובד קבוע שנדרש לעבוד ביום הפנוי יועסק ביום זה יום עבודה מלא בהתאם למשרתו.

 

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1) השוו לשבוע העבודה הנהוג במשק החל מחודש 4/18 –  לפי הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 2017/7019 אשר נחתם ביום ב' ניסן התשע"ז  (29 במרס 2017) בין נשיאות הארגונים העסקיים ואיגוד לשכות המסחר תל אביב לבין ההסתדרות הכללית החדשה היקף שבוע עבודה במשק יקוצר בשעה אחת, כך ששבוע העבודה יעמוד על 42 שעות.

ההסכם האמור הורחב בצו הרחבה החל על כלל המשק.  מכאן שהחל מחודש 4/18 שבוע העבודה עומד על 42 שעות בשבוע.

לצו הרחבה הקודם שחל עד אפריל 2018  לחצו כאן.

ואולם, ברי כי ההוראה המיטיבה שבהסכם הקיבוצי הספציפי, בדבר 40 ש"ע שבועיות – תחול.

ראו מדריך הזכות לעבודה בשעות נוספות ויום המנוחה וההתייחסות שם לסעיף 3 לחוק – שבוע עבודה .

(2) כך במקור.

  (3)  ראו מאמר בנושא הזכות הניהולית של המעסיק

כן ראו מאמר בנושא פירוש חוזה עבודה והשלמתו וההתייחסות שם לסוגיית "השלמת חוזה עבודה באמצעות נוהג".

15. היום הפנוי (הסכם קיבוצי)

 להלן סעיף 15 להסכם מיום 23.12.2010 (שמספרו 7003/2011):

 "15. לעניין היום הפנוי – ראה גם הסעיפים הבאים :

סעיף 14.2

סעיף 14.3

סעיף 14.4

סעיף 17.2

סעיף 17.3

סעיף 17.4

סעיף 19.1"

 

15

 

16. שעות עבודה

16.     שעות עבודה(1)

להלן סעיף 16 להסכם מיום 23.12.2010 (שמספרו 7003/2011), שכותרתו "שעות עבודה":

16.1   שעות העבודה היומיות הן כדלקמן:

16.1.1  יום עבודה רגיל יהיה בן 8 שעות עבודה (לא כולל הפסקות(2));

16.1.2  בימי שישי ובערב יום העצמאות שיחולו ביום שהעובד חייב לעבוד בו, יהיה יום העבודה בן 7 שעות ובתוספת 1 שעת תשלום, סך הכל תשלום של 8 שעות;

16.1.3   ביום שלפני החגים למעט יום העצמאות שיחול ביום שהעובד חייב לעבוד בו יהיה יום העבודה בן 6 שעות ובתוספת 2 שעות תשלום, סך הכל תשלום של 8 שעות;

16.1.4   לעובדים קבועים במשמרת לילה יהיה יום העבודה בן 6 שעות ו-20 דקות ובעבודה במשמרת ערב וביום עבודה מפוצל יהיה יום העבודה בן 7 שעות ו-20 דקות, והשלמה של שעות תשלום – הכל בתשלום של 8 שעות;

16.1.5   עובדים קבועים שיעבדו מעל 5 שעות במשמרת ערב, יהיו זכאים להשלמת 40 דקות באופן יחסי לזמן העבודה בפועל;

16.1.6   עובדים קבועים במשמרת לילה שיעבדו פחות ממשמרת מלאה (6 שעות ועשרים דקות), יהיו זכאים לתוספת באופן יחסי לזמן העבודה בפועל;

16.1.7   לעובדים בתקופת הזמניות, במשמרת לילה יהיה יום העבודה בן 7 שעות בתוספת 1 שעת תשלום, סה"כ תשלום של 8 שעות. ובעבודה במשמרת ערב וביום עבודה מפוצל, התשלום יהיה על פי שעות העבודה בפועל.

16.1.8   אין באמור לעיל כדי לגרוע מזכויות העובד מכוח חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, (3) בגין עבודת לילה כהגדרתה בחוק, דהיינו עבודה של לפחות שעתיים ממנה הן בתחום השעות 22:00 עד 06:00 למחרת.

16.2   כעבודה במשמרת ערב תיחשב משמרת שלפחות 3 שעות ממנה על פי סידור העבודה הן בין השעות 16:00 ל-23:00. למען הסר ספק, חלותו של סעיף זה חלה על עובדים קבועים בלבד.

16.3   פיצול שעות העבודה ייעשה לפי דרישת הנהלת המלון ובהתאם לצרכיה, בתנאי שלא יהיה יותר מפיצול אחד ביום. ביום עבודה מפוצל לא תעלה ההפסקה על 3 שעות בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951.(4)

16.4   יהיה עובד זכאי לקיצור יום עבודה בשל יותר מאשר סיבה אחת – יחול עליו הקיצור מסיבה שעל פיה הקיצור הוא מרבי בלבד.

16.5   התשלום על שעות עבודה ייעשה על פי סידור עבודה. אם ישנה חריגה בין שעות העבודה על פי שעון הנוכחות לבין סידור העבודה, זמן החריגה לפני או אחרי המשמרת יוכרו רק אם חריגה זו נעשתה באישור בכתב בידי ההנהלה.(5)

16.6   16.6.1   למרות האמור בסעיף 16.1.4; 16.1.5 עובד המאחר לעבודה 10 דקות ומעלה, תישלל ממנו ביום האיחור מלוא ההטבה הכרוכה בעבודה במשמרת ערב(6) .

16.6.2   עובד שצבר יותר משני איחורים של עד 10 דקות לאיחור במהלך החודש, תישלל ממנו מלוא ההטבה הכרוכה בעבודה במשמרת ערב בכל ימי האיחור באותו החודש (7) ".

 

16.     שעות עבודה(1)

16.1   שעות העבודה היומיות הן כדלקמן:

16.1.1   יום עבודה רגיל יהיה בן 8 שעות עבודה (לא כולל הפסקות(2));

16.1.2   בימי שישי ובערב יום העצמאות שיחולו ביום שהעובד חייב לעבוד בו, יהיה יום העבודה בן 7 שעות ובתוספת 1 שעת תשלום, סך הכל תשלום של 8 שעות;

16.1.3   ביום שלפני החגים למעט יום העצמאות שיחול ביום שהעבודה חייב לעבוד בו יהיה יום העבודה בן 6 שעות ובתוספת 2 שעות תשלום, סך הכל תשלום של 8 שעות;

16.1.4   לעובדים קבועים במשמרת לילה יהיה יום העבודה בן 6 שעות ו-20 דקות ובעבודה במשמרת ערב וביום עבודה מפוצל יהיה יום העבודה בן 7 שעות ו-20 דקות, והשלמה של שעות תשלום – הכל בתשלום של 8 שעות;

16.1.5   עובדים קבועים שיעבדו מעל 5 שעות במשמרת ערב, יהיו זכאים להשלמת 40 דקות באופן יחסי לזמן העבודה בפועל;

16.1.6   עובדים קבועים במשמרת לילה שיעבדו פחות ממשמרת מלאה (6 שעות ועשרים דקות), יהיו זכאים לתוספת באופן יחסי לזמן העבודה בפועל;

16.1.7   לעובדים בתקופת הזמניות, במשמרת לילה יהיה יום העבודה בן 7 שעות בתוספת 1 שעת תשלום, סך הכל תשלום של 8 שעות. ובעבודה במשמרת ערב וביום עבודה מפוצל, התשלום יהיה על פי שעות העבודה בפועל;

16.1.8   אין באמור לעיל כדי לגרוע מזכויות העובד מכוח חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 (3), בגין עבודת לילה כהגדרתה בחוק, דהיינו עבודה של לפחות שעתיים ממנה הן בתחום השעות 22:00 עד 06:00 למחרת.

16.2   כעבודה במשמרת ערב תיחשב משמרת שלפחות 3 שעות ממנה על פי סידור העבודה הן בין השעות 16:00 ל-23:00. למען הסר ספק, חלותו של סעיף זה חלה על עובדים קבועים בלבד.

16.3   פיצול שעות העבודה ייעשה לפי דרישת הנהלת המלון ובהתאם לצרכיה, בתנאי שלא יהיה יותר מפיצול אחד ביום. ביום עבודה מפוצל לא תעלה ההפסקה על 3 שעות בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א- 1951. (4)

16.4   עובד יהיה זכאי לקיצור יום עבודה בשל יותר מסיבה אחת – יחולו עליו הקיצור מסיבה שעל פיה הקיצור הוא מרבי בלבד.

16.5   התשלום על שעות עבודה ייעשה על פי סידור עבודה. אם ישנה חריגה בין שעות העבודה על פי שעון הנוכחות לבין סידור העבודה, זמן החריגה לפני או אחרי המשמרת יוכרו רק אם חריגה זו נעשתה באישור בכתב בידי ההנהלה(5).

16.6   16.6.1   למרות האמור בסעיף 16.1.4; 16.1.5 עובד המאחר לעבודה 10 דקות ומעלה, תישלל ממנו ביום האיחור מלוא ההטבה הכרוכה בעבודה במשמרת ערב(6).

16.6.2   עובד שצבר יותר משני איחורים של עד 10 דקות לאיחור במהלך החודש, תישלל ממנו מלוא ההטבה הכרוכה בעבודה במשמרת ערב בכל ימי האיחור באותו החודש.

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1)  לענין שעות העבודה היומיות  "יום עבודה" ראו גם : סעיף 2 לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א- 1951.

 ראו גם מאמר בנושא :  סעיף 2 לחוק – יום עבודה.

(2) לענין "הפסקות" ראו פרק חמישי לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א- 1951. כן ראו סעיף 1 לחוק.

ראו עוד מאמר בנושא מדריך הזכות לעבודה בשעות נוספות ויום המנוחה וההתייחסות שם לסוגיית "ההפסקות".

(3) לענין "עבודת לילה" ראו סעיפים 1, 2 ו- 22 לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א- 1951

כן ראו מאמר בנושא מדריך הזכות לעבודה בשעות נוספות ויום המנוחה וההתייחסות שם ל"עבודת לילה",  וכן ראו מאמר בנושא סעיף 22 עבודת לילה.

(4) ראו חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א- 1951 סעיף 20 לחוק.

(5) לעניין הצורך באישור המעסיק כדי לעבוד בשעות נוספות ראו : מדריך תשלום בעד שעות נוספות והפסיקה המוזכרת שם.

(6) ראו לעניין זה את סעיף 4.5 ל"תקנון העבודה בענף המלונאות". התקנון צורף כנספח מס' 1 להסכם הקיבוצי הכללי מיום 23.12.2010( שמספרו 7003/2011)

(7) ראו ההפניה בה"ש 6 לעיל.

17. שעות נוספות

17. שעות נוספות

 להלן סעיף 17 להסכם מיום 23.12.10 (שמספרו 7003/2011) , שכותרתו "שעות נוספות":  

 היה ועובד יידרש על ידי ההנהלה או הממונה עליו לעבוד שעות נוספות וזאת עקב צרכי העבודה, בהמשך ליום העבודה הרגיל שנקבע לו בהתאם להסכם זה, ייענה העובד ויעבוד בהתאם לנדרש, והתמורה בעבור שעות העבודה הנוספות תהיה בכפיפות לחוק שעות העבודה והמנוחה, התשי"א-1951 (1), כדלקמן:

 17.1  לעובדים קבועים מחצית שעת העבודה הראשונה שמעבר ליום העבודה הרגיל כאמור בסעיף 16 לעיל תיחשב כחצי שעה עודפת(2) שבעבורה ישולם פיצוי בערך של חצי שעת עבודה רגילה.

שעות העבודה שמעבר למחצית השעה העודפת ייחשבו כשעות נוספות שבעבורן תשולם תוספת של 25% מערך שעת העבודה עבור השעתיים הנוספות הראשונות ותוספת של 50% מהשעה הנוספת השלישית ואילך(3).

17.2  עובדים ב-24 החודשים הראשונים לעבודתם במלון יהיו זכאים לתנאים כנ"ל לאחר 9 שעות עבודה ביום, או לאחר 43 שעת עבודה שבועיות, ששולמו בערך של שעת עבודה רגילה;(4)

שעות אלה יכולות להתבצע ביום הפנוי, שעה תשיעית במשמרת בוקר או שעה שביעית בערב חג.

17.3 עבור עבודה ביום הפנוי ישולם לעובד פיצוי של שעות נוספות, דהיינו פיצוי של תוספת 25% מערך שעת העבודה עבור השעתיים הראשונות ותוספת של 50% מהשעה השלישית ואילך.

עובדים, אשר יעבדו ביום הפנוי, יכולה העבודה הזאת להיכלל במסגרת השלמת שעות עבודה למשרתם המלאה ואזי ; שעות עבודה אלה ישולמו בערך של 100% בלבד וישולמו על הנ"ל תנאים סוציאליים נלווים.

17.4   עבודה בשעות נוספות ביום הפנוי תיחשב כך רק אם העובד עבד במשך אותו החודש (5) את כל שעות העבודה הרגילות כאמור בסעיף 16 לעיל; ואולם עובד רשאי לקבל עפ"י דרישתו תשלום של שעות נוספות עבור היום הפנוי שעבד בו רק לאחר השלמת מלוא השעות החודשיות כאמור לעיל.

לצורך סעיף קטן זה מוסכם בין הצדדים כי הכוונה היא לשעות עבודה רגילות אשר בהן עבד העובד בפועל או נעדר אך היה זכאי לתשלום מאת המעביד עבור היעדרותו. לגבי העובדים, פסקה זו תהיה תקפה לאחר שהשלימו 186 שעות עבודה באותו חודש.(6)

17.5 עבור השלמת שעות המשמרות המקוצרות ובעבור מחצית שעת העבודה שמעבר לשעות המשמרות המקוצרות הנחשבת ל"חצי שעה עודפת" יהיה העובד זכאי לתשלום בשיעור של 100% מערך שעת העבודה.

עבור "שעתיים נוספות ראשונות" מעבר למחצית שעה עודפת, יהיה העובד זכאי לתוספת של 25% על ערך השעה הכוללת בגין כל שעת עבודה בפועל.

עבור עבודה מעבר ל"שעתיים נוספות הראשונות" (שעתיים וחצי לאחר תום המשמרת המקוצרת) יהיה העובד זכאי לתוספת של 50% על ערך השעה הכוללת בעבור כל שעת עבודה בפועל. כללים אלה יחולו על העובדים בתקופת הזמניות לאחר שהשלימו 186 שעות עבודה חודשיות.

17.6 תשלום שעות נוספות בימי חג (ראה סעיף 27.8)"

 

 

 

17.     שעות נוספות

היה ועובד יידרש על ידי ההנהלה או הממונה עליו לעבוד שעות נוספות וזאת עקב צורכי העבודה, בהמשך ליום העבודה הרגיל שנקבע לו בהתאם לצו זה, ייענה העובד ויעבוד בהתאם לנדרש, והתמורה בעבור שעות העבודה הנוספות תהיה בכפיפות לחוק שעות העבודה והמנוחה, התשי"א-1951(1), כדלקמן:

17.1     לעובדים קבועים מחצית שעת העבודה הראשונה שמעבר ליום העבודה הרגיל כאמור בסעיף 16 לעיל תיחשב כחצי שעה עודפת (2) שבעבורה ישולם פיצוי בערך של חצי שעת עבודה רגילה.

שעות העבודה שמעבר למחצית השעה העודפת ייחשבו כשעות נוספות שבעבורן תשולם תוספת של 25% מערך שעת העבודה שבעבור השעתיים הנוספות הראשונות ותוספת של 50% מהשעה הנוספת השלישית ואילך(3).

17.2      עובדים ב-24 החודשים הראשונים לעבודתם במלון יהיו זכאים לתנאים כנזכר לעיל לאחר 9 שעות עבודה ביום, או לאחר 43 שעת עבודה שבועיות, ששולמו בערך של שעת עבודה רגילה(4); שעות אלה יכולות להתבצע ביום הפנוי, שעה תשיעית במשמרת בוקר או שעה שביעית בערב חג.

17.3     בעבור עבודה ביום הפנוי ישולם לעובד פיצוי של שעות נוספות, דהיינו תוספת 25% מערך שעת העבודה בעבור השעתיים הראשונות ותוספת של 50% מהשעה השלישית ואילך; עובדים, אשר יעבדו ביום הפנוי, יכולה העבודה הזאת להיכלל במסגרת השלמת שעות עבודה למשרתם המלאה ואזי שעות עבודה אלה ישולמו בערך של 100% בלבד וישולמו על שעות אלה תנאים סוציאליים נלווים.

17.4     עבודה בשעות נוספות ביום הפנוי תיחשב כך רק אם העובד עבד במשך אותו החודש את כל שעות העבודה הרגילות כאמור בסעיף 16 לעיל; ואולם עובד רשאי לקבל על פי דרישתו תשלום של שעות נוספות בעבור היום הפנוי שעבד בו רק לאחר השלמת מלוא השעות החודשיות  כאמור לעיל.

לצורך סעיף קטן זה הכוונה היא לשעות עבודה רגילות אשר בהן עבד העובד בפועל או נעדר אך היה זכאי לתשלום מאת המעביד בעבור היעדרותו. לגבי העובדים, פסקה זו תהיה תקפה לאחר שהשלימו 186 שעות עבודה באותו חודש. (6)

17.5     בעבור השלמת שעות המשמרות המקוצרות ובעבור מחצית שעת העבודה שמעבר לשעות המשמרות המקוצרות הנחשבת ל"חצי שעה עודפת" יהיה העובד זכאי לתשלום בשיעור של 100% מערך שעת העבודה.

בעבור "שעתיים נוספות ראשונות" מעבר למחצית שעה עודפת, יהיה העובד זכאי לתוספת של 25% על ערך השעה הכוללת בגין כל שעת עבודה בפועל.

בעבור עבודה מעבר ל"שעתיים נוספות הראשונות" (שעתיים וחצי לאחר תום המשמרת המקוצרת) יהיה העובד זכאי לתוספת של 50% על ערך השעה העוללת בעבור כל שעת עבודה בפועל. כללים אלה יחולו על העובדים בתקופת הזמניות לאחר שהשלימו 186 שעות עבודה חודשיות.

17.6   תשלום שעות נוספות בימי חג (ראה סעיף 27.8).

 

הערות להסכם הקיבוצי ולצו ההרחבה:

(1). ראו סעיף 16 לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951 .

כן ראו  מאמר בנושא : סעיף 16 לחוק – גמול שעות נוספות.

(2)  לפסק דין אשר קבע

אמות מידה לבחינת השלכתן של "השעות העודפות" של עובד במשמרות או שעות משתנות על זכויותיו הסוציאליות ראו : ע"ע  19734-11-10‏מדינת ישראל נ' הרשקוביץ ריקה(גרינברג)‏,7.9.14.

 (3) למספר המירבי של שעות עבודה נוספות מותרות ביום (שמעבר לו ההעסקה היא אסורה) ראו סעיפים 6, 10 ו-11 לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א- 1951.

(4) לחישוב שעות נוספות על בסיס יומי או שבועי ראו : דיון נב/242-3 (ארצי) ‎ ‎אוריינט קולור בע"מ ‎נ' ‏מיכל ממן, פ"ד כה(1) 541.

לענין הבחנה בין טענה לקיזוז פנימי של שע"נ בחודש עבודה נתון ובין טענה לקיזוז בין חודשי העסקה שונים. ראו : ע"ע (ארצי) 52804-12-15 ינאי ריין נ' הומטקס ר.ע.ש.נ. בע"מ, 3.6.18.

(5) הוראה זו סותרת את הוראת סעיף 1 לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א- 1951 המגדיר "שעות נוספות" בין היתר על בסיס שבועי.

(6) שימו לב כי החל מחודש 4/18 שעות עבודה רגילות בחודש בכלל המשק הועמד על 182 שעות ראו:  בצו הרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק 2018. 

18. הפסקות בעבודה

18. הפסקות בעבודה (1)

 בפרק השלישי להסכם מיום 14.11.2017 (שמספרו 7040/2017), נקבע תחת הכותרת "הפסקות" כלהלן:  

"1. עובד ששהה במלון לצורך עבודתו בין 3.5 שעות ועד 6 שעות לכל הפחות, ניתן לנכות לו הפסקה אחת בת חצי שעה ובתנאי שהמעסיק אישר (2) לעובד לנצל את ההפסקה(3)

2. עובד ששהה במלון לצורך עבודתו מעל 6 שעות ניתן לנכות לו שתי הפסקות בנות חצי שעה ובתנאי שהמעסיק איפשר(4) לעובד לנצל את ההפסקות (5)

3. במשמרת לילה, לעובדים אשר נמצאים בעבודה במלון בין השעות 02:00 עד 06:00 בבוקר, תתאפשר הפסקה בת 45 דקות אך בניכוי של חצי שעה ע"י המעסיק משכרו של העובד(6)

4. סעיף 18.3 בהסכם הקיבוצי מתאריך 23.12.2010 יבוטל החל מהסכם זה ולא תתאפשר לנכות הפסקה שלישית לעובד באותה משמרת(7).

5.  עובד אשר הוזעק מההפסקה לצורך משימת חירום או סיוע לאורח שאינו ניתן להפנות אליו עובד אחר, ישלים את ההפסקה לאחר גמר ביצוע משימתו באותה משמרת".

בסעיף 18 להסכם מיום 23.12.2010 (שמספרו 7003/2011) נקבע תחת הכותרת "הפסקות בעבודה", בין היתר כלהלן :

"לעובדים במלון תינתן במשמרת עבודה רגילה, שעה אחת הפסקה על חשבונם לשם אכילה/ו/או מנוחה, המנוחה הינה חובה על כל עובד בהתאם לחוק שעות עבודה והמנוחה תשי"א- 1951. בשעות המנוחה רשאי העובד לעזוב את תחנת העבודה (8) שלו.

 

להלן אופן היכוי של ההפסקות שאינן נחשבות כשעות עבודה, מכלל שעות הנוכחות של העובד במלון ושהמעביד איפשר את ניצולן".(9)

 

 

18.     הפסקות בעבודה(1)

 

לעובדים במלון תינתן במשמרת עבודה רגילה, שעה אחת הפסקה על חשבונם לשם אכילה ו/או מנוחה. המנוחה היא חובה על כל עובד בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951; בשעת המנוחה רשאי העובד לעזוב את תחנת העבודה (8)שלו.

להלן אופן הניכוי של ההפסקות שאינן נחשבות כשעות עבודה, מכלל שעות הנוכחות של העובד במלון ושהמעביד איפשר את ניצולן:

ההפסקות הן בנות חצי שעה כל אחת.

18.1   עובד ששהה במלון לצורך עבודתו בין ½3 עד 6 שעות לכל הפחות, ניתן לנכות לו הפסקה אחת בת חצי שעה. ובתנאי שהמעביד איפשר לעובד לנצל את ההפסקה.

18.2   עובד ששהה במלון לצורך עבודתו מעל 6 שעות עד ½11 שעות, ניתן לנכות לו שתי הפסקות בנות חצי שעה ובתנאי שהמעביד איפשר לעובד לנצל את ההפסקות.

18.3 עובד ששהה במלון לצורך עבודתו מעל 111/2 שעות, ניתן לנכות לו שלוש הפסקות בנות חצי שעה כל אחת ובתנאי שהמעביד איפשר לעובד לנצל את ההפסקות.  

 

הערות להסכם הקיבוצי ולצו ההרחבה:

(1)  לענין "הפסקות" ראו פרק חמישי לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א- 1951. כן ראו סעיף 1 לחוק.

(2) בסעיף הבא כתוב "איפשר".

(3) הוראה דומה (למעט השימוש במונח "איפשר" במקום "אישר" שכאן),נקבעה בסעיף 18.2 להסכם מיום 23.12.2010 (שמספרו 7003/2011).

(4) בסעיף הקודם נרשם " אישר".

(5) הוראה דומה נקבעה בסעיף 18.2 להסכם מיום 23.12.2010 (שמספרו 7003/2011).

(6) הוראה דומה נקבעה בפרק הרביעי להסכם מיום 3.12.2014 (שמספרו 7028/2018).

(7) לנוסחו של סעיף 18.3 להסכם מיום 23.12.2010 (שמספרו 7003/2011) שבוטל בסעיף זה ראו כאן .

יצוין כי מאחר ולא הוצא  צו הרחבה להסכם מיום 14.11.2017 (שמספרו 7040/2017) סעיף 18.3 נותר על כנו ככל שמדובר על עובדים ומעסיקים עליהם חל צו ההרחבה.

 (8) השוו לסעיף 20(ג) לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א- 1951 שם, אי תשלום שכר מותנה ברשות לעזוב את מקום העבודה, בהבדל מתחנת  העבודה, שכאן.

ראו עוד מאמר בנושא סעיף 20 לחוק- הפסקות.  

 (9) המשך הסעיף בהסכם לא צוטט. ראו לעיל הערות להסכם מיום 14.11.2017 שמספרו 7040/2017.

 

 

 

19. מנוחה שבועית

19.     מנוחה שבועית(1)

 

בסעיף 19 להסכם מיום 23.12.2010 (שמספרו 7003/2011) נקבע תחת הכותרת "מנוחה שבועית" כדלקמן:

 

"19.1 שבוע עבודה הוא בן 5 ימי עבודה ויום פנוי אחד והיום השביעי הוא יום המנוחה השבועי בן 36 שעות רצופות מבלי שינוכה ממשכורתו הכוללת של העובד.

 

19.2 תחום השבת/חג הוא החל משעה 17:00 בערב שבת/החג ועד שעה 05:00 בבוקר למחרת/השבת/ החג. אולם הנהלת המלון רשאית לבחור בשעת כניסת השבת / החג כמועד תחילתו של תחום השבת/ החג ובלבד שלא יפחת מ- 36 שעות".

 

19.     מנוחה שבועית(1)

 

19.1   שבוע עבודה הוא בן 5 ימי עבודה ויום פנוי אחד והיום השביעי הוא יום המנוחה השבועי בן 36 שעות רצופות בלי שינוכה ממשכורתו הכוללת של העובד.

 

19.2   תחום השבת/החג היא החל בשעה 17:00 בערב שבת/החג ועד שעה 05:00 בבוקר למחרת השבת/החג; ואולם הנהלת המלון רשאית לבחור בשעת כניסת השבת/החג כמועד תחילתו של תחום השבת/החג ובלבד שלא יפחת מ-36 שעות.

 

הערות להסכם הקיבוצי ולצו ההרחבה:

 

(1) ראו סעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א- 1951 – גמול עבודה במנוחה השבועית.

 

ראו עוד מאמר בנושא סעיף 17 לחוק – גמול עבודה במנוחה השבועית

 

 

פרק רביעי : שכר ותוספות

פרק רביעי: שכר ותוספות

 

20. שכר עבודה

20 שכר עבודה  

 בסעיף 20 להסכם מיום  23.12.2010 (שמספרו 7003/2011), נקבע תחת הכותרת  "שכר עבודה" כדלקמן :

 20.1    לעובדים קבועים שכר יום עבודה יחושב כחלק ה-22 של המשכורת הכוללת ושכר שעת עבודה יחושב כחלק ה-176 של המשכורת הכוללת.

לעובדים בתקופת הזמניות ב-24 חודשים הראשונים לעבודתם במלון, שכר שעת עבודה ייחשב כחלק ה-186 של השכר.(1)

20.2    לעניין קביעת משך שעות העבודה של העובד לצורך תשלום שכר, יספרו שעות המשמרות שנקבעו לעובד עפ"י סידור עבודה שנקבע על ידי ההנהלה ושהעובד עבד אותן והחתים כרטיס נוכחות בכניסה וביציאה.

הזכאות לתשלום שעות עבודה הנרשמות בכרטיס הנוכחות בניכוי שעות ההפסקות, ושהן שעות המשמרת שנקבעו בסידור העבודה ואו (2) מעבר להן, מותנית בכך שהעבודה בשעות אלה בוצעה ואושרה ע"י הממונים המוסמכים.

20.3   המשכורות תשולמנה לעובדים אחת לחודש בגין חודש העבודה הקודם, עד ל-9 בחודש (3).

20.4   ניתן יהיה לקזז תוספות שכר שיינתנו בעתיד על חשבון הסכמי עבודה ושלא במסגרת קידום בתפקיד, אם הדבר נמסר לעובד בכתב עם עותק לוועד העובדים ובהיעדר ועד למועצת המרחב (4) 

 

 

20.     שכר עבודה

20.1   לעובדים קבועים שכר יום עבודה יחושב כחלק ה-22 של המשכורת הכוללת ושכר שעת עבודה יחושב כחלק ה-176 של המשכורת הכוללת.

 

לעובדים בתקופת הזמניות ב-24 חודשים הראשונים לעבודתם במלון, שכר שעת עבודה ייחשב כחלק ה-186 של השכר. (1)

20.2   לעניין קביעת משך שעות העבודה של העובד לצורך תשלום שכר, ייספרו שעות המשמרות שנקבעו לעובד על פי סידור עבודה שנקבע על ידי ההנהלה ושהעובד עבד אותן והחתים כרטיס נוכחות בכניסה וביציאה.

הזכאות לתשלום שעות עבודה הנרשמות בכרטיס הנוכחות בניכוי שעות ההפסקות, ושהן שעות המשמרת שנקבעו בסידור העבודה או מעבר להן, מותנית בכך שהעבודה בשעות אלה בוצעה ואושרה בידי הממונים המוסמכים.

20.3   המשכורות ישולמו לעובדים אחת לחודש בגין חודש העבודה הקודם, עד ל-9 בחודש. (3).

 

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) השוו להוראות בצו הרחבה החל על כלל המשק.  שם נקבע בין היתר כי " בהתאמה לקיצור שבוע העבודה כאמור, שכר השעה יחושב על בסיס של 182 שעות לחודש עבודה". הצו חל החל מחודש 4/18 כאשר ברי כי ההוראה המיטיבה חלה.

(2) כך במקור.  

 (3) לענין המועד לתשלום שכר עבודה, ראו הוראת סעיף 9 לחוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958.

ראו עוד מאמר בנושא סעיף 9 לחוק- מועד לתשלום שכר חודשי.

(4) לענין ניכויים משכר עבודה ראו הוראת סעיף 25 לחוק הגנת השכר, התשי"ח- 1958.

ראו מאמר בנושא ניכויים משכר  עבודה, סעיף 25 לחוק הגנת השכר

 

21. תוספת יוקר

21. תוספת יוקר

בסעיף 21 להסכם מיום 23.12.2010 (שמספרו 7003/2011), נקבע תחת הכותרת "תוספות יוקר" כדלקמן:

 "צד ב' ישלם לכל העובדים תוספת יוקר על המשכורת הכוללת (כאמור בהגדרה) בשיעור ובמועדים שייקבעו מדי פעם בין ההסתדרות החדשה לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים"

 

21.     תוספות יוקר

צד ב' ישלם לכל העובדים תוספת יוקר על המשכורת הכוללת (כאמור בהגדרה) בשיעור ובמועדים שייקבעו מדי פעם בין ההסתדרות החדשה לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים.

 

 

22. תוספת משפחה

22. תוספת משפחה

 

בסעיף 22 להסכם מיום 23.12.2010 (שמספרו 7003/2011) נקבע תחת הכותרת "תוספת משפחה" כדלקמן :

"תוספת המשפחה תבוטל החל מהסכם זה.

עובד אשר היה זכאי לתוספת משפחה בעת חתימת הסכם זה במועד 23/12/2010, התוספת בשיעור 11.10 ₪ תועבר לשכר היסוד ותחשב כשכר לכל דבר ועניין". 

 

22.     תוספת משפחה

תוספת המשפחה תבוטל החל מצו זה.

עובד אשר היה זכאי לתוספת משפחה בעת חתימת צו זה, התוספת בשיעור 11.10 שקלים חדשים, תועבר לשכר היסוד ותיחשב כשכר לכל דבר ועניין.

 

 

23. תוספת ותק

23. תוספת ותק

 

בסעיף 23 להסכם מיום 23.12.2010 (שמספרו 7003/2011), נקבע תחת הכותרת "תוספת ותק" , כדלקמן :

"לעובדים תשולם החל משנת עבודתם השניה (1) תוספת ותק לכל שנת עבודה בהתאם למופיע בנספח 2.(2)

תוספת וותק תתווסף לשכרו החודשי של העובד וערך שעת העבודה של העובד בצירוף תוספת הוותק ייחשבו לשכר לכל דבר ועניין (להלן – "ערך שעה מחושב"). על בסיס כלל זה ייהנה העובד מתוספת הוותק על פי מספר שעות עבודתו בפועל. ערך השעה המחושב יהיה בסיס לצורך תשלום שעות נוספות, תשלום נוסף בעד עבודה בשבתות ובחגים והפרשות סוציאליות.

 

23.     תוספת ותק

לעובדים תשולם החל בשנת עבודתם השנייה תוספת ותק לכל שנת עבודה בהתאם למופיע בנספח 2.

תוספת ותק תיווסף לשכרו החודשי של העובד וערך שעת העבודה של העובד בצירוף תוספת הוותק ייחשבו לשכר לכל דבר ועניין (להלן :ערך שעה מחושב). על בסיס כלל זה יקבל העובד את תוספת הוותק על פי מספר שעות עבודתו בפועל. ערך השעה המחושב יהיה בסיס לצורך תשלום שעות נוספות, תשלום נוסף בעד עבודה בשבתות ובחגים והפרשות סוציאליות.

 

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1) בענין שינוי הוראה זו ראו חלקים מהסכם מיום 14.11.2017 (שמספרו 7040/2017) בנספח 2 להלן. 

 (2)  ראו נספח 2 להסכם הקיבוצי/לצו להלן וראו הוראות נוספות לענין ותק בנספח 7.

24. תוספת מקצועית

24. תוספות מקצועיות

 בסעיף 24 להסכם מיום 23.12.2010 (שמספרו 7003/2011) נקבע תחת הכותרת "תוספות מקצועיות", כך :

 "24.1 עובדים מקצועיים שיציגו תעודות מטעם משרד התמ"ת המעידות על סיווגם המקצועי וכן עובדים בעלי תואר אקדמי במלונאות או תואר אקדמי אחר העובדים במלון במקצועם יקבלו תוספת לתעריפי המשכורת שלהם כמפורט בנספח מס' 2 להסכם(1) . וזאת יחסית למספר שעות עבודתם בפועל. התשלום יתבצע רק החל מהחודש שבו הציג העובד את התעודה למעבידו.

24.2 עובדים אשר סיימו "השתלמות תעודה" של המרכז לקידום מקצועי במלונאות ובידם תעודה המעידה על גמר השתלמות כזאת יקבלו תוספת למשכורתם בסכום כמפורט בנספח מס' 2 לצו זה וזאת יחסית למספר שעות עבודתם בפועל.

24.3  עובדים במשרה חלקית יקבלו את התוספות הנ"ל כסכום יחסי לחלקיות משרתם.

24.4   התוספות הנ"ל תהוונה חלק בלתי נפרד מהמשכורת הכוללת לכל דבר ועניין.

24.5   קבלת תעודה המעידה על סיווג מקצועי לא תשמש עילה לשינוי תפקידו של העובד(2)".

 

 

24.     תוספות מקצועיות

24.1  עובדים מקצועיים שיציגו תעודות מטעם משרד התמ"ת המעידות על סיווגם המקצועי וכן עובדים בעלי תואר אקדמי במלונאות או תואר אקדמי אחר העובדים במלון במקצועם יקבלו תוספת לתעריפי המשכורת שלהם כמפורט בנספח מס' 2 לצו זה. וזאת יחסית למספר שעות עבודתם בפועל. התשלום יתבצע רק החל בחודש שבו הציג העובד את התעודה למעבידו.

24.2  עובדים אשר סיימו "השתלמות תעודה" של המרכז לקידום מקצועי במלונאות ובידם תעודה המעידה על גמר השתלמות כזו יקבלו תוספת למשכורתם בסכום כמפורט בנספח מס' 2 לצו זה וזאת יחסית למספר שעות עבודתם בפועל.

24.3  עובדים במשרה חלקית יקבלו את התוספות הנ"ל כסכום יחסי לחלקיות משרתם.

24.4  התוספות הנזכרות לעיל יהיו חלק בלתי נפרד מהמשכורת הכוללת לכל דבר ועניין.

24.5   קבלת תעודה המעידה על סיווג מקצועי לא תשמש עילה לשינוי תפקידו של העובד(2).

 

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה :

(1)  ראו נספח 2 להלן בהמשך העמודה(1).

(2) בהקשר זה ראו מאמר בנושא הזכות הניהולית של המעסיק

 

 

פרק חמישי: תנאים סוציאליים ותנאים נלווים

פרק חמישי: תנאים סוציאליים ותנאים נלווים

 

25. חישוב הזכויות הסוציאליות והתנאים הנלווים

 25. חישוב הזכויות הסוציאליות והתנאים הנלווים

בסעיף 25 להסכם מיום 23.12.2010 (שמספרו 7003/2011) נקבע תחת הכותרת "חישוב הזכויות הסוציאליות והתנאים הנלווים", כדלקמן :

 "25.1  כל התשלומים בעד זכויות סוציאליות והזכויות הנלוות הכלולות בהסכם זה, כגון: חופשה, פיצויים, תגמולים לפנסיה, קרן חיסכון (השתלמות), ימי חג, ביטוח מחלה ותאונות עבודה (השלמה) ישולמו על ידי המעביד על פי המשכורת הכוללת לה הוא זכאי באותו חודש עבודה.

25.2  בעד תקופת שירותו של העובד בשירות מילואים ישולמו עבורו התשלומים החלים על המלון ועל העובד לקרן הפנסיה/קופת הגמל/ביטוח המנהלים, על פי ממוצע המשכורות הכוללות שהשתלמו לעובד ב-3 החודשים האחרונים הסמוכים ליציאתו למילואים.

חלקו של העובד ינוכה ממשכורתו או מכל תשלום אחר שיהיה זכאי לו מאת המלון.

25.3   כל הזכויות הסוציאליות והתנאים הנלווים הכלולות(1) בהסכם זה ישולמו באופן יחסי לחלקיות משרתו של העובד אלא אם כן נאמר אחרת בגוף ההסכם או בחוק."

 

 

 

25.     חישוב הזכויות הסוציאליות והתנאים הנלווים

25.1   כל התשלומים בעד זכויות סוציאליות והזכויות הנלוות הכלולות בצו זה, כגון: חופשה, פיצויים, תגמולים לפנסיה, קרן חיסכון (השתלמות), ימי חג, ביטוח מחלה ותאונות עבודה (השלמה) ישולמו על ידי המעביד על פי המשכורת הכוללת שלה העובד זכאי באותו חודש עבודה.

25.2   בעד תקופת שירותו של העובד בשירות מילואים ישולמו בעבורו התשלומים החלים על המלון ועל העובד לקרן הפנסיה/קופת הגמל/ביטוח המנהלים, על פי ממוצע המשכורות הכוללות שהשתלמו לעובד ב-3 החודשים האחרונים הסמוכים ליציאתו למילואים; חלקו של העובד ינוכה ממשכורתו או מכל תשלום אחר שיהיה זכאי לו מאת המלון.

25.3   כל הזכויות הסוציאליות והתנאים הנלווים הכלולות(1) בצו זה ישולמו באופן יחסי לחלקיות משרתו של העובד אלא אם כן נאמר אחרת בגוף הצו או בחוק.

 

 הערות להסכם הקיבוצי ולצו  הרחבה:

(1)  כך במקור

26. חופשת חגים

26. חופשת חגים (1)

 בסעיף 26 להסכם מיום 23.12.2010 (שמספרו 7003/2011) נקבע תחת הכותרת "חופשה חגים", כדלקמן :

 כל העובדים לאחר 3  חודשי עבודה יקבלו תשלום מלא בעד חופשה של תשעה ימי חג. על מנת למנוע ספק, במקרה שחג חל בשבת, העובד לא יהיה זכאי לפיצוי של יום חופש או תשלום בגינו. החובה של מתן יום חופשה בתשלום, כפיצוי על עבודה בפועל ביום חג יחול גם אם החג חל בשבת.

26.1 עובדים יהודים

2 – ימי ראש השנה, 1 – יום כיפור, 2 – ימי חג סוכות, 2 – ימי חג פסח, 1 – יום חג השבועות, 1 – יום העצמאות.

 

26.2 עובדים נוצרים

2 – ימי חג המולד, 1 – יום ראש השנה, 1 – יום ההתגלות, 1 – יום השישי לפני הפסחא, 1 – יום שני לפסחא, 1 – יום עלייה השמימה, 1 – יום שני לשבועות, 1 – יום העצמאות.

26.3 עובדים מוסלמים  

3 – ימי חג אל אדחה, 1 – יום האחד במוחרם (ראש השנה), 1 – יום חג מולד הנביא, 3 – ימי חג אל פיטר, 1 – יום העצמאות.

26.4 עובדים דרוזים

4– ימי חג הנביא שועב (יתרו), 4 – ימי חג אל אדחה, ו-1 – יום העצמאות.

 5 26.   שבתון המוכרז על ידי הממשלה יתמשך על פי קביעת הממשלה, והעבודה במהלך שעות אלה תזכה את העובד בתוספת כמקובל בעבור עבודה בשבתות ובחגים. לא יחול קיצור בשעות העבודה ביום שלפני השבתון. יום הבחירות המוכרז כיום שבתון יחול רק על עובדים בעלי זכות הצבעה.

26.6 עובד אשר נקבע לו יום פנוי קבוע לא יהיה זכאי לתשלום נפרד בעבור ימי חג החלים ביום הפנוי.

26.7  למרות האמור לעיל, לגבי יום העצמאות ישולם תשלום מלא בעד החג לכלל העובדים כולל עובדים בתקופת הניסיון.

26.8  עובד שיעבוד ביום חג החל ביום שישי, יהיה זכאי לתשלום נוסף בעד עבודה בחג, אך לא תחול עליו הוראת סעיף 16.1.2 להסכם, בדבר עבודה של 7 שעות ביום שישי בתשלום של 8 שעות.

 

26.     חופשת חגים(2)

כל העובדים לאחר שלושה חודשי עבודה יקבלו תשלום מלא בעד חופשה של תשעה ימי חג(3). כדי למנוע ספק, במקרה שחג חל בשבת, העובד לא יהיה זכאי לפיצוי של יום חופש או תשלום בגינו. החובה של מתן יום חופשה בתשלום, כפיצוי על עבודה בפועל ביום חג יחול גם אם החג חל בשבת(4).

26.1   עובדים יהודים

2 – ימי ראש השנה, 1 – יום כיפור, 2 – ימי חג סוכות, 2 – ימי חג פסח, 1 – יום חג השבועות, 1 – יום העצמאות.

26.2   עובדים נוצרים

2 – ימי חג המולד, 1 – יום ראש השנה, 1 – יום ההתגלות, 1 – יום השישי לפני הפסחא, 1 – יום שני לפסחא, 1 – יום עלייה השמימה, 1 – יום שני לשבועות, 1 – יום העצמאות.

26.3   עובדים מוסלמים

3 – ימי חג אל אדחה, 1 – יום האחד במוחרם (ראש השנה), 1 – יום חג מולד הנביא, 3 – ימי חג אל פיטר, 1 – יום העצמאות.

26.4   עובדים דרוזים

4 – ימי חג הנביא שועב (יתרו), 4 – ימי חג אל אדחה, ו-1 – יום העצמאות.

26.5   שבתון המוכרז על ידי הממשלה יתמשך על פי קביעת הממשלה, והעבודה במהלך שעות אלה תזכה את העובד בתוספת כמקובל בעבור עבודה בשבתות ובחגים. לא יחול קיצור בשעות העבודה ביום שלפני השבתון. יום הבחירות המוכרז כיום שבתון יחול רק על עובדים בעלי זכות הצבעה.

26.6   עובד אשר נקבע לו יום פנוי קבוע לא יהיה זכאי לתשלום נפרד בעבור ימי חג החלים ביום הפנוי.

26.7   למרות האמור לעיל, לגבי יום העצמאות ישולם תשלום מלא בעד החג לכלל העובדים כולל עובדים בתקופת הניסיון.

26.8   עובד שיעבוד ביום חג החל ביום שישי, יהיה זכאי לתשלום נוסף בעד עבודה בחג, אך לא תחול עליו הוראת סעיף 16.1.2 לצו, בדבר עבודה של 7 שעות ביום שישי בתשלום של 8 שעות.

 

הערות להסכם הקיבוצי:

(1) השוו להוראות צו הרחבה (הסכם מסגרת) 2000 לענין דמי חגים.

ראו מאמר בנושא :  העסקה בחגים ודמי חגים.

הערות לצו הרחבה:

(2) ראו ה"ש מס' 1 להסכם

(3) מספר ימי החג הופחת מעשרה לתשעה בצו התשס"א (י"פ 4965, התשס"א עמ' 1752).

(4) הסיפא לסעיף מהמילים "כדי למנוע ספק".. הינו שינוי ביחס לצו הקודם.

 

27. תשלום נוסף בעד עבודה בשבתות ובחגים

27.     תשלום נוסף בעד עבודה בשבתות ובחגים (1)

27.1   תחום השבת/החג הוא החל בשעה 17:00 בערב שבת/החג עד שעה 05:00 בבוקר למחרת השבת/החג; ואולם הנהלת המלון רשאית לבחור בשעת כניסת השבת/החג כמועד תחילתו של תחום השבת/החג ובלבד שלא יפחת מ-36 שעות ובכפוף למועדי כניסת השבת והחג המתפרסמים על ידי הרבנות.

27.2   לעניין סעיף זה, "שבת" פירושה: לעובדים יהודים – יום שבת, לעובדים מוסלמים ולעובדים דרוזים – יום שישי, לעובדים נוצרים – יום ראשון בשבוע.

27.3   עובדי המלון יהיו זכאים בעד כל שעת עבודה שעבדו בפועל בתחום השבת והחג לתוספת של 50% על ערך שעת עבודתם על פי המשכורת הכוללת.

27.4   עובד שעבד בחג יהיה זכאי ליום מנוחה בתשלום וזאת בנוסף לשכרו הרגיל (100%) ולתוספת החג (50%) שלהם הוא זכאי בהתאם לשעות עבודתו בפועל.

27.5 במקום הפיצוי כמפורט בסעיפי משנה 27.3, 27.4 לעיל, זכאי בית המלון לפי בחירתו לתת מנוחה בתשלום.

27.6   עובד יהיה זכאי לתשלום נוסף בגין עבודה בשבתות ובחגים ו/או בליל הסדר ו/או ביום כיפור, רק בעבור אותן שעות שהעובד עבד בפועל בתחום אותן שעות שהעובד עבד בפועל בתחום אותן שעות על פי סידור העבודה ושהעבודה במועדים אלה בוצעה בהוראת ו/או באישור הממונים.

27.7   לצורך הבהרה, אופן התשלום לעובדים כאשר הם זכאים ליותר מהטבת שכר אחת בעת ובעונה אחת כגון: עבודה בשבתות ובחגים, עבודה במשמרת מקוצרת ועבודה בשעות נוספות – באותן(2)  מועדי עבודה שבהם העובד זכאי ליותר מאחד מסוגי ההטבות שפורטו לעיל, בעת ובעונה אחת, יהיה התשלום לעובד בעבור כל אחד מסוגי ההטבות במצטבר.

27.8  עובדים שביצעו שעות נוספות בתחום השבת או החג יהיו זכאים לתוספת שעות נוספות (בשיטת הפלוס(3)) מעבר לתוספת החג או השבת, באותם מלונות בהם בשנת 2006 נהגו לשלם בשיטה זו ינהגו כך גם בעתיד.

באותם מלונות בהם בשנת 2006 נהגו לשלם בשיטת הכפל דהיינו הכפלת שיעור תוספת החג או השבת בשיעור תוספת השעות הנוספות, ימשיכו לנהוג לפי אותה שיטה גם בעתיד.

 

27.     תשלום נוסף בעד עבודה בשבתות ובחגים(1)

27.1   תחום השבת/החג הוא החל בשעה 17:00 בערב שבת/החג עד שעה 05:00 בבוקר למחרת השבת/החג; ואולם הנהלת המלון רשאית לבחור בשעת כניסת השבת/החג כמועד תחילתו של תחום השבת/החג ובלבד שלא יפחת מ-36 שעות ובכפוף למועדי כניסת השבת והחג המתפרסמים על ידי הרבנות.

27.2   לעניין סעיף זה, "שבת" פירושה: לעובדים יהודים – יום שבת, לעובדים מוסלמים ולעובדים דרוזים – יום שישי, לעובדים נוצרים – יום ראשון בשבוע.

27.3   עובדי המלון יהיו זכאים בעד כל שעת עבודה שעבדו בפועל בתחום השבת והחג לתוספת של 50% (5) על ערך שעת עבודתם על פי המשכורת הכוללת.

27.4   עובד שעבד בחג יהיה זכאי ליום מנוחה בתשלום וזאת נוסף על שכרו הרגיל (100%) ולתוספת החג (50%) שלהם הוא זכאי בהתאם לשעות עבודתו בפועל.

27.5   במקום הפיצוי כמפורט בסעיפי משנה 27.3, 27.4 לעיל, זכאי בית המלון לפי בחירתו לתת מנוחה בתשלום.

27.6   עובד יהיה זכאי לתשלום נוסף בגין עבודה בשבתות ובחגים ו/או בליל הסדר ו/או ביום כיפור, רק בעבור אותן שעות שהעובד עבד בפועל בתחום אותן שעות על פי סידור העבודה ושהעבודה במועדים אלה בוצעה בהוראת ו/או באישור הממונים.

27.7   לצורך הבהרה, אופן התשלום לעובדים כאשר הם זכאים ליותר מהטבת שכר אחת בעת ובעונה אחת כגון: עבודה בשבתות ובחגים, עבודה במשמרת מקוצרת ועבודה בשעות נוספות – באותם מועדי עבודה שבהם העובד זכאי ליותר מאחד מסוגי ההטבות שפורטו לעיל, בעת ובעונה אחת, יהיה התשלום לעובד בעבור כל אחד מסוגי ההטבות במצטבר.

27.8   עובדים שביצעו שעות נוספות בתחום השבת או החג יהיו זכאים לתוספת שעות נוספות (בשיטת הפלוס) מעבר לתוספת החג או השבת; במלונות שבהם נהגו בשנת 2006 לשלם בשיטה זו ינהגו כך גם בעתיד.

במלונות שבהם בשנת 2006 נהגו לשלם בשיטת הכפל דהיינו הכפלת שיעור תוספת החג או השבת בשיעור תוספת השעות הנוספות, ימשיכו לנהוג לפי אותה שיטה גם בעתיד.

 

הערות להסכם הקיבוצי:

(1) ראו סעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א- 1951 – גמול עבודה במנוחה השבועית.

 ראו עוד מאמר בנושא סעיף 17 לחוק – גמול עבודה במנוחה השבועית

(2)  כך במקור.

(3) לענין דרך חישוב הגמול בגין שעת עבודה נוספת ביום המנוחה ראו פסק הדין : ע"ע 300175/97‏  דניאל כהן נ'  עיריית נהריה‏, פ"ד לז(2002) 49.

 הערות לצו הרחבה:

(4) ראה ה"ש 1 להסכם שלעיל.

 (5) שיעור התוספת הופחת ביחס לצו הקודם, מתוספת של 125% בשבת ו – 112.5% בחג ל- 50% על פי הצו החדש.

 

 

28. עבודה בליל סדר פסח וביום הכיפורים

28.     עבודה בליל סדר פסח וביום הכיפורים

28.1    עובדים יהודים אשר נדרשים לעבוד ביום הכיפורים יקבלו בעד כל שעת עבודה בפועל בתחום 24 השעות הראשונות של יום הכיפורים תוספת בשיעור של 150% על ערך שעת העבודה, ובסך הכל תשלום של 250% משכר שעת העבודה. בנוסף יהיו זכאים ליום מנוחה בתשלום.

28.2    עובד אשר נאלץ לשהות במלון לרגל סיום עבודתו ביום הכיפורים או בתחילת עבודתו ואינו יכול לחזור הביתה בגלל העדר תחבורה – ישולם לו שכר על פי שכרו המקובל ביום חול במשמרת בוקר, בעד כל שעות שהייתו במלון.

28.3   בעד כל שעת עבודה בפועל במשמרת ליל סדר פסח יקבל עובד יהודי תוספת של 100% משכר שעת העבודה ובס"ה תשלום של 200%. כעבודה במשמרת ליל סדר פסח תיחשב משמרת שנקבעה בסידור העבודה, שלפחות 3 שעות ממנה הן בין השעות 16:00 לבין 05:00 בבוקר א' דפסח.

28.4   במקום הפיצוי כמפורט בסעיפי משנה 28.1, 28.2, 28.3, לעיל, זכאי בית המלון, לפי בחירתו, לתת מנוחה בתשלום.

28.5   הסדרים ביחס לאוכל ולהוצאות נסיעה בליל הסדר הקיימים בכל מלון – יישארו בתוקפם.

 

28.     עבודה בליל סדר פסח וביום הכיפורים

28.1   עובדים יהודים אשר נדרשים לעבוד ביום הכיפורים יקבלו בעד כל שעת עבודה בפועל בתחום 24 השעות הראשונות של יום הכיפורים תוספת בשיעור של 150%(1) על ערך שעת העבודה, ובסך הכל תשלום של 250% משכר שעת העבודה. נוסף על כך יהיו זכאים ליום מנוחה בתשלום.

28.2   עובד אשר נאלץ לשהות במלון בסיום עבודתו ביום הכיפורים או בתחילת עבודתו ואינו יכול לחזור הביתה בגלל העדר תחבורה – ישולם לו שכר על פי שכרו המקובל ביום חול במשמרת בוקר, בעד כל שעות שהייתו במלון.

28.3   בעד כל שעת עבודה בפועל במשמרת ליל סדר פסח יקבל עובד יהודי תוספת של 100% (2) משכר שעת העבודה וסך הכל תשלום של 200%. כעבודה במשמרת ליל סדר פסח תיחשב משמרת שנקבעה בסידור העבודה, ש-3 שעות ממנה לפחות הן בין השעות 16:00 לבין 05:00 בבוקר א' של פסח.

28.4   במקום הפיצוי כמפורט בסעיפי משנה 28.1, 28.2, 28.3, לעיל, זכאי בית המלון, לפי בחירתו, לתת מנוחה בתשלום.

28.5   הסדרים ביחס לאוכל ולהוצאות נסיעה בליל הסדר הקיימים בכל מלון – יישארו בתוקפם.

 

הערות לצו הרחבה:

(1) שיעור התוספת עבור עבודה ביום הכיפורים הופחת מ 200% בצו הקודם ל 150% בצו זה, וכן הוספה הסיפא הדנה בזכאות יום מנוחה בתשלום.

(2) שיעור התוספת עבור שעות עבודה במשמרות ליל סדר הופחת מ- 150% בצו הקודם ל- 100% בצו הנוכחי.

29. חופשה שנתית

29. חופשה שנתית (1)

ראה גם לעיל תחת הכותרת "12. עובדים החל מהחודש ה- 25 לעבודתם, גמישות תפעולית ויתרות חופשה שליליות (חופשה במינוס)".

 בסעיף 29 להסכם מיום 23.12.2010 (שמספרו 7003/2011) נקבע תחת הכותרת "חופשה שנתית" כדלקמן :

 29.1    ימי החופשה השנתית שלהם זכאים העובדים בגין כל שנת עבודתם יהיו:

עבור השנה הראשונה ועד החמישית – 12 ימי עבודה;

עבור השנה השישית ועד השמינית – 18 ימי עבודה;

עבור השנה התשיעית ואילך – 23 ימי עבודה.

29.2    עובד שחלה בתקופת חופשתו(2) וקיבל אישור רפואי מטעם קופות החולים לא יובאו ימי מחלתו במניין החופשה השנתית, ואולם המעביד יוכל להורות לעובד על המשך חופשתו לאחר תום ימי המחלה.

29.3     עובד שעבד 200 ימי עבודה ומעלה בשנה, יהיה זכאי למלוא מכסת ימי החופשה המגיעים לו על פי סעיף 29.1 לעיל.

עובד שעבד פחות מ-200 ימי עבודה במהלך השנה, יהיה זכאי למכסת ימי חופשתו יחסית למספר ימי עבודה בפועל ל-200.

29.4   29.4.1   מועדי החופשה ייקבעו על ידי ההנהלה בתיאום עם העובד לפי צורכי  המפעל 14 יום מראש(3).

29.4.2  המלון חייב לאפשר לעובד ניצול של חופשה בת שבעה ימים רצופים בשנה(4).

29.4.3  צבר עובד חופשה של שבעה ימים לפחות כתוצאה מעבודה בחגים, שבתות ושעות נוספות, תתאם ההנהלה את מועד היציאה לחופשה זו עם העובד לפחות שבעה ימים מראש.

29.5   לעניין תשלום בגין חופשה שנתית, מניינה של שנה הוא מיום תחילת עבודתו של העובד במלון. לעניין מספר ימי עבודה שעבד העובד, יש לכלול במניין גם את ימי ההיעדרות מאושרים בתשלום כגון: מחלה, חופשה, מילואים ואבל.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

29.     חופשה שנתית(1)

29.1   ימי החופשה השנתית שלהם זכאים העובדים בגין כל שנת עבודתם יהיו:

בעבור השנה הראשונה ועד החמישית – 12 ימי עבודה;

בעבור השנה השישית ועד השמינית – 18 ימי עבודה;

בעבור השנה התשיעית ואילך – 23 ימי עבודה.

29.2   עובד שחלה בתקופת חופשתו (2)  וקיבל אישור רפואי מטעם קופות החולים לא יובאו ימי מחלתו במניין החופשה השנתית, ואולם המעביד יוכל להורות לעובד על המשך חופשתו לאחר תום ימי המחלה.

29.3   עובד שעבד 200 ימי עבודה ומעלה בשנה, יהיה זכאי למלוא מכסת ימי החופשה המגיעים לו על פי סעיף 29.1 לעיל.

עובד שעבד פחות מ-200 ימי עבודה במהלך השנה, יהיה זכאי למכסת ימי חופשתו יחסית למספר ימי עבודה בפועל ל-200.

29.4   29.4.1   מועדי החופשה ייקבעו על ידי ההנהלה בתיאום עם העובד לפי צורכי המפעל 14 יום מראש(3).

29.4.2   המלון חייב לאפשר לעובד ניצול של חופשה בת שבעה ימים רצופים בשנה(4).

29.4.3   צבר עובד חופשה של שבעה ימים לפחות כתוצאה מעבודה בחגים, שבתות ושעות נוספות, תתאם ההנהלה את מועד היציאה לחופשה זו עם העובד לפחות שבעה ימים מראש.

29.5   לעניין תשלום בגין חופשה שנתית, מניינה של שנה הוא מיום תחילת עבודתו של העובד במלון. לעניין מספר ימי עבודה שעבד העובד, יש לכלול במניין גם את ימי ההיעדרות מאושרים בתשלום כגון: מחלה, חופשה, מילואים ואבל.

 

הערות להסכם הקיבוצי ולצו ה הרחבה:

 

(1)  השוו להוראות  חוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951.  שימו לב שהחוק מתייחס לימים קלנדריים (ברוטו) ואילו ההסכם/הצו עניינו ב"ימי עבודה" (נטו).

ראו עוד מכסת ימי החופשה במסגרת צו הרחבה בדבר הנהגת שבוע עבודה מקוצר במגזר העסקי 1990.

(2)  השוו להוראת סעיף 5 (4) לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951  

 ראו מאמר בנושא סעיף 5 לחוק חופשה שנתית- חישוב ימי החופשה

 (3) השוו להוראת סעיף 6 לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951. 

ראו מאמר בנושא סעיף 6 לחוק חופשה שנתית – מועד החופשה.

  (4) השוו להוראת סעיף 7 וסעיף 8  לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951.

 ראו מאמר בנושא סעיף 7 לחוק – צבירת החופשה.  

 כן ראו מאמר בנושא רציפות החופשה, סעיף 8 לחוק חופשה שנתית 

30. דמי הבראה

30. דמי הבראה

 30.1    העובדים אשר סיימו לפחות 10 חודשי עבודה במלון זכאים לדמי הבראה כדלהלן:

בעד השנה הראשונה לעבודה במלון – 5 ימים

בעד השנה השניה ועד השנה החמישית (כולל), לעבודה במלון – 7 ימים בשנה.

בעד השנה השישית ועד השנה התשיעית (כולל), לעבודה במלון – 8 ימים בשנה.

בעד השנה העשירית ועד השנה השתים עשרה (כולל), לעבודה במלון – 10 ימים בשנה.

בעד השנה השלוש עשרה ואילך לעבודה במלון – 12 ימים בשנה.

30.2   לעניין תשלום דמי הבראה, מניינה של שנה הינה מיום תחילת עבודתו של העובד במלון. לעניין מספר ימי עבודה שעבד העובד, יש לכלול במניין גם את ימי ההיעדרות המאושרים בתשלום, כגון: מחלה, חופשה ומילואים.

30.3   עובד יהיה זכאי למלוא מכסת ימי ההבראה במידה ויעבוד 240 ימי עבודה בשנה לכל הפחות. עובד שעבד פחות מ-240 ימי עבודה במהלך השנה, יהיה זכאי למכסת ימי הבראה יחסית למספר ימי עבודה בפועל ל-240. אין באמור לגרוע מתוקפו של סעיף זה שלפיו לא קמה זכאות לדמי הבראה לעובד שלא סיים לפחות 10 חודשי עבודה במלון.

30.4   מחיר יום הבראה ייקבע בהתאם להסכם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין הסתדרות העובדים החדשה.(1)

30.5   מחיר יום הבראה בתוקף מ-1 ביולי 2010 הוא 351 שקלים חדשים. סכום זה יתעדכן מעת לעת על פי האמור בסעיף 30.4 לעיל.

30.6   העובד יקבל את דמי ההבראה בצמוד ליציאתו לחופשה השנתית או במועד תום שנת עבודתו כאמור בסעיף 30.2 או במועד אחר המוסכם והנהוג(2) במקום העבודה.

30.7   עובדים הזכאים לדמי הבראה אשר יצאו להבראה במלונות חברי התאחדות המלונות בישראל ייהנו מהנחה של 50% בתקופות שמחוץ לעונה. ההנחה הנ"ל לא תחול על מחירים של מבצעי הנחה מיוחדים.

 

30.     דמי הבראה

30.1   העובדים אשר סיימו לפחות 10 חודשי עבודה במלון זכאים לדמי הבראה כדלהלן:

בעד השנה הראשונה לעבודה במלון – 5 ימים בשנה.

בעד השנה השנייה ועד השנה החמישית (כולל), לעבודה במלון – 7 ימים בשנה.

בעד השנה השישית ועד השנה התשיעית (כולל), לעבודה במלון – 8 ימים בשנה.

בעד השנה העשירית ועד השנה השתים עשרה (כולל), לעבודה במלון – 10 ימים בשנה.

בעד השנה השלוש עשרה ואילך לעבודה במלון – 12 ימים בשנה.

30.2   לעניין תשלום דמי הבראה, מניינה של שנה הוא מיום תחילת עבודתו של העובד במלון. לעניין מספר ימי עבודה שעבד העובד, יש לכלול במניין גם את ימי ההיעדרות המאושרים בתשלום, כגון: מחלה, חופשה ומילואים.

30.3   עובד יהיה זכאי למלוא מכסת ימי ההבראה אם יעבוד 240 ימי עבודה בשנה לכל הפחות. עובד שעבד פחות מ-240 ימי עבודה במהלך השנה יהיה זכאי למכסת ימי הבראה יחסית למספר ימי עבודה בפועל ל-240. אין באמור לגרוע מתוקפו של סעיף זה שלפיו לא קמה זכאות לדמי הבראה לעובד שלא סיים לפחות 10 חודשי עבודה במלון.

30.4   מחיר יום הבראה ייקבע בהתאם להסכם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין הסתדרות העובדים החדשה (1)   .

30.5   מחיר יום הבראה בתוקף מ-1 ביולי 2010 הוא 351 שקלים חדשים. סכום זה יתעדכן מעת לעת על פי האמור בסעיף 30.4 לעיל.

30.6   העובד יקבל את דמי ההבראה בצמוד ליציאתו לחופשה השנתית או במועד תום שנת עבודתו כאמור בסעיף 30.2, או במועד אחר המוסכם והנהוג (2) במקום העבודה.

30.7   עובדים הזכאים לדמי הבראה אשר יצאו להבראה במלונות חברי התאחדות המלונות בישראל ייהנו מהנחה של 50% בתקופות שלא בעונה. ההנחה לא תחול על מחירים של מבצעי הנחה מיוחדים.

 

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1)   השוו להוראות צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש 2017.

(2) ראו מאמר בנושא פירוש חוזה עבודה והשלמתו וההתייחסות שם לסוגיית "השלמת חוזה עבודה באמצעות נוהג".

31. חופשת לידה

31. חופשת לידה

בהתאם לחוק.(1)

הזכאות לחופשת לידה היא ע"פ דין. להבהרה – עובדת שהיתה זכאית להפרשות לפנסיה לפני חופשת הלידה תהיה זכאית להמשך הפרשת המעביד לפנסיה בתקופת חופשת הלידה במשך 14 שבועות ובלבד שהעובדת תשלם את חלקה.(2)

 

31.     חופשת לידה

בהתאם לחוק(1) .

הזכאות לחופשת לידה היא על פי דין. להבהרה – עובדת שהיתה זכאית להפרשות לפנסיה לפני חופשת הלידה תהיה זכאית להמשך הפרשת המעביד לפנסיה בתקופת חופשת הלידה במשך 14 שבועות ובלבד שהעובדת תשלם את חלקה.(2)

 

הערות להסכם הקיבוצי ולצו ההרחבה:

(1)  ראו : חוק עבודת נשים, תשי"ד- 1954 .

(2) השוו להוראת סעיף 7א לחוק עבודת נשים, תשי"ד – 1954 הסעיף עניינו בהפרשות לקופת גמל בתקופת לידה והורות ובשמירת הריון.

שימו לב שלפי החוק היום, חופשת הלידה וההורות (בגינה משולמים דמי לידה) עומדת על  15 שבועות (או על 8) ולא 14 שבועות. כן  ראו בהקשר זה סעיפים 50 ו 51 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995.

32. חופשה מסיבות משפחתיות

32. חופשה מסיבות משפחתיות

עובד זכאי לחופשה מיוחדת בתשלום כדלקמן:

לרגל נישואיו – 3 ימי חופשה.

לרגל נישואי בנו או בתו – 1 יום חופשה.

לרגל ברית מילה לבנו – 1 יום חופשה. 

32.     חופשה מסיבות משפחתיות

עובד זכאי לחופשה מיוחדת בתשלום כדלקמן:

לרגל נישואיו – 3 ימי חופשה.

לרגל נישואי בנו או בתו – 1 יום חופשה.

לרגל ברית מילה לבנו – 1 יום חופשה.

 

 

33. דמי מחלה

33. דמי מחלה(1)

להלן סעיפים 1-3 לפרק השני של ההסכם מיום 3.12.2014 (7028/2018)ההסכם הוגש לרישום באיחור – ראו לעיל.

 "1. להנהלת המלון ו/או לנציגות העובדים, עומדת הזכות להפנות עובד לוועדה רפואית, לאחר ניצול 90 ימי המחלה הראשונים, וזאת לשם קביעת פנסיית נכות בתקופת מחלתו והעובד ו/או נציגות העובדים לא יסרבו לכך. היה ואושרה לעובד, זכאות לפנסיית נכות ע"י הועדה הרפואית, ישלים המעסיק את התשלום שהעובד יקבל בגין נכותו מהקרן המבטחת ועד מלוא שכרו המבוטח של העובד. זאת בהתאם לזכאותו לימי מחלה כמתחייב בסעיפי המחלה – בהסכם הקיבוצי (פרק 33) בגין כל יום בו יבצע המעסיק השלמה למלוא שכרו המבוטח של העובד, תקטן יתרת ימי המחלה העומדת  לזכות העובד ביום אחד.

2. עובד שניצל את ימי מחלתו וחזר לעבודה, ימשיך לצבור ימי מחלה עפ"י הוותק במקום העבודה.

3. טבלת צבירת ימי המחלה עליה חתמו הצדדים בתאריך 29.11.2011 היא כדלקמן :

 

תקופת העבודה

צבירת ימי הזכאות

מ 1  חודש ועד 36 חודש

2 ימי זכאות לחודש (עד 72 יום)

מ- 37 חודש ועד 72 חודש

3 ימי זכאות לחודש (עד 180 יום)

מ- 73 חודש ועד 84 חודש

3.33 ימי זכאות לחודש (עד 220 יום).

 

 

להלן סעיף 33 להסכם מיום 23.12.2010 (שמספרו 7003/2011) :

 33.1 עובדי המלונות שהחלו את עבודתם בענף המלונאות לפני 1/7/2004 (להלן בפרק זה – "עובדים ותיקים"(2)) זכאים לביטוח דמי מחלה על פי "תקנות קרן דמי מחלה והשלמה לדמי פגיעה" של קרן מבטחים הוותיקה (להלן – "קרן דמי מחלה"), בנוסחן נכון ליום 1/7/2004 (להלן – "תקנות דמי מחלה"). למען הסר ספק, העובדים הנ"ל זכאים לדמי מחלה על פי תקנות דמי מחלה שבעבר הופרשו עבורם 2.5% מהשכר.

למען הסר ספק, בכל מקום בו מתייחסות תקנות דמי מחלה לגיל פרישה (שעמד בעבר על 65 ומעלה לגבר ו- 60 ומעלה לאישה) יבוא במקומם, בהתאמה, גיל פרישת חובה לפי דין. (3)

33.2  למרות האמור בסעיף 33.1 לעיל, המעביד יהיה רשאי להעביר עובדים וותיקים למסגרת ביטוח מחלה שונה או לשלם באופן ישיר לעובדים בכפוף לאי-פגיעה בעובדים הותיקים ובזכויותיהם כאמור בסעיף 33.1 לעיל (ולעניין זה יישמרו זכויותיהם כאילו המשיך המעביד ביטוחם כאמור בסע' 33.1 לעיל).

33.3 עובדי המלונות שהתקבלו לעבודה לאחר 1.7.2004 (להלן בפרק זה : "עובדים חדשים") יהיו זכאים לתשלום דמי מחלה על פי התכנית המצומצמת הקבועה בתקנות דמי מחלה , כהגדרתן לעיל (פרק 10 לתקנות דמי מחלה).

למען הסר ספק, בכל מקום בו מתייחסות תקנות דמי מחלה לגיל פרישה (שעמד בעבר על 65 ומעלה לגבר ו- 60 ומעלה לאישה) יבוא במקומם, בהתאמה, גיל פרישת חובה לפי דין.

33.4 על אף האמור בסעיף 33.3 לעיל, את הטבלה הקבועה בסעיף 47 בפרק 10 לתקנות דמי מחלה תחליף הטבלה המפורטת להלן, כך שעובדים חדשים יהיו זכאים לימי מחלה בפועל, עד לתקרת תקופת הזכאות כמפורט להלן:

 

תקופת העבודה

תקרת ימי הזכאות – ימי העבודה בפועל

מ 1  חודש עד 12  חודשים

2 ימי עבודה לחודש (עד 24 ימים)

מ- 13 חודשים עד 36 חודשים    

66 ימי עבודה

מ- 37 חודשים עד 84 חודשים                       

110 ימי עבודה

מ- 85 חודשים ומעלה

220 ימי עבודה

 

33.5  בתקופת המחלה תימשך ההפרשה להסדר פנסיוני בלבד, לעובדים הזכאים לכך.

33.6   להבהרה, לצורך פרישה לפנסיית נכות, העובד ינצל את יתרת ימי המחלה הלא מנוצלים שלהם הוא זכאי על פי חוק דמי מחלה בלבד.

33.7  סיים עובד לנצל את ימי המחלה כאמור בסעיף 33.6 לעיל, וטרם אושרה זכאותו לפנסיית נכות ע"י קרן הפנסיה, יהיה זכאי לקבל ימי מחלה עד שתוכר נכותו על ידי קרן הפנסיה או עד שינצל את ימי המחלה העומדים לזכותו, המוקדם מבין השניים.

 

33.     דמי מחלה(1)

33.1   עובדי המלונות שהחלו את עבודתם בענף המלונאות לפני 1/7/2004 (להלן בפרק זה – עובדים ותיקים) זכאים לביטוח דמי מחלה על פי "תקנות קרן דמי מחלה והשלמה לדמי פגיעה" של קרן מבטחים הוותיקה (להלן – קרן דמי מחלה), בנוסחן נכון ליום 1/7/2004 (להלן – תקנות דמי מחלה). למען הסר ספק, העובדים הנזכרים לעיל זכאים לדמי מחלה על פי תקנות דמי מחלה שבעבר הופרשו בעבורם 2.5% מהשכר.

למען הסר ספק, בכל מקום שבו מתייחסות תקנות דמי מחלה לגיל פרישה (שעמד בעבר על 65 ומעלה לגבר ו-60 ומעלה לאישה) יבוא במקומם, בהתאמה, גיל פרישת חובה לפי דין. (3)

33.2   למרות האמור בסעיף 33.1 לעיל, המעביד יהיה רשאי להעביר עובדים ותיקים למסגרת ביטוח מחלה שונה או לשלם באופן ישיר לעובדים בכפוף לאי-פגיעה בעובדים הוותיקים ובזכויותיהם כאמור בסעיף 33.1 לעיל (ולעניין זה יישמרו זכויותיהם כאילו המשיך המעביד את ביטוחם כאמור בסעיף 33.1 לעיל).

 

33.3   עובדי המלונות שהתקבלו לעבודה לאחר 1/7/2004 (להלן בפרק זה – עובדים חדשים) יהיו זכאים לתשלום דמי מחלה על פי התכנית המצומצמת הקבועה בתקנות דמי מחלה, כהגדרתן לעיל (פרק 10 לתקנות דמי מחלה).

 

למען הסר ספק, בכל מקום שבו מתייחסות תקנות דמי מחלה לגיל פרישה (שעמד בעבר על 65 ומעלה לגבר ו-60 ומעלה לאישה) יבוא במקומם, בהתאמה, גיל פרישת חובה לפי דין.

 

33.4   על אף האמור בסעיף 33.3 לעיל, את הטבלה הקבועה בסעיף 47 בפרק 10 לתקנות דמי מחלה תחליף הטבלה המפורטת להלן, כך שעובדים חדשים יהיו זכאים לימי מחלה בפועל, עד לתקרת תקופת הזכאות כמפורט להלן:

 

תקופת העבודה

תקרת ימי הזכאות – ימי העבודה בפועל

מ 1  חודש ועד 12חודשים

2 ימי עבודה לחודש (עד 24 ימים)

מ- 13 חודשים עד 36 חודשים

66 ימי עבודה

מ- 37 חודשים עד 84 חודשים                          

110 ימי עבודה

מ- 85 חודשים ומעלה

220 ימי עבודה

 

33.5   בתקופת המחלה תימשך ההפרשה להסדר פנסיוני בלבד, לעובדים הזכאים לכך.

33.6   להבהרה, לצורך פרישה לפנסיית נכות, העובד ינצל את יתרת ימי המחלה הלא מנוצלים שלהם הוא זכאי על פי חוק דמי מחלה בלבד.

33.7   סיים עובד לנצל את ימי המחלה כאמור בסעיף 33.6 לעיל, וטרם אושרה זכאותו לפנסיית נכות על ידי קרן הפנסיה, יהיה זכאי לקבל ימי מחלה עד שתוכר נכותו על ידי קרן הפנסיה או עד שינצל את ימי המחלה העומדים לזכותו, המוקדם מבין השניים.

 

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה :

(1) ראו הוראות חוק דמי מחלה, התשל"ו – 1976 .והתקנות שהותקנו מכוחו.

(2)  להלכה הקובעת כי "ותק" לענין מחלה נקבע לפי מקום העבודה ולא לפי המעסיק ראו ע"ע 656/08, 656.1/08 ג'סיקה מוצ'ניק נ' חברת לוי פמלי בע"מ, 20.1.11. סעיף 46 לפסק הדין.

(3) ראו הוראות חוק גיל פרישה, התשס"ד – 2004

(4) השוו להוראת סעיף 4 (א) לחוק דמי מחלה, תשל"ו – 1976 המכסה מקסימלית לפי החוק עומדת על 90 יום. מדובר כאן בהוראה מיטיבה.

34. תאונת עבודה

34. תאונת עבודה

 צד ב' מתחייב להשלים על חשבונו את התשלומים שמקבלים מהביטוח הלאומי עובדים אשר נעדרים מעבודה כתוצאה מתאונת עבודה. ההשלמה תהיה מוגבלת ל-15% ממשכורתם הכוללת עד למקסימום היעדרות של 90 ימים קלנדריים בלבד.

34.     תאונות עבודה

המעביד מתחייב להשלים על חשבונו את התשלומים שמקבלים מהביטוח הלאומי עובדים אשר נעדרים מעבודה כתוצאה מתאונת עבודה. ההשלמה תהיה מוגבלת ל-15% ממשכורתם הכוללת עד למקסימום היעדרות של 90 ימים קלנדריים בלבד.

 

 

35. ביטוח פנסיוני

35. ביטוח פנסיוני

 "קופת גמל"/"קופת ביטוח" בהסכם  זה – כהגדרתן בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005(1), ובכלל זה, בין השאר, קרן פנסיה מקיפה ותיקה, קרן פנסיה מקיפה חדשה, ביטוח מנהלים.

"השכר הפנסיוני" לעניין הסכם זה משמעו – המשכורת הכוללת כהגדרתה בהסכם זה.

35.1   למען הסר ספק, הסכם זה אינו בא למעט מהסדרים ביטוחיים או פנסיוניים שהיו לעובדים קיימים ערב חתימת הסכם זה. המלון ימשיך להפריש ברציפות בגין העובדים הקיימים את מלוא ההפרשות לקופות הגמל, כפי שהיו ערב חתימת הסכם זה ובכלל זה – גובה השכר המבוטח, שיעורי ההפקדה ומועדי התשלום ובכל מקרה לא יהא באמור כדי לגרוע מהשיעורים והתנאים הקבועים בפרק זה להלן.(2)

35.2   העובדים זכאים , לביטוח בקרן פנסיה מקיפה צוברת, המאושרת ע"י אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, עליה יסכימו הצדדים, מעת לעת, והכל אלא אם בחר העובד אחרת. (3)

35.3   החל מתאריך 1.1.2011, יחולו השינויים באים :

35.3.1   מהחודש השביעי לעבודתם בבית המלון בו החלו את עבודתם, ועד תום החודש התשיעי לעבודתם יבוטחו העובדים בביטוח פנסיוני על פי הנהוג בהסכם  פנסיית החובה במשק.(4)

35.3.2  החל מהחודש העשירי לעבודתם בבית המלון שבו החלו עבודתם(5) ואילך יבטחו העובדים בביטוח פנסיוני על פי השיעורים הקבועים בסעיף 35.5 להלן ועל פי התנאים הקבועים בהסכם זה(6).

35.3.3  על אף האמור בסעיפים 35.3.2-35.3.1 לעיל, עובד שהיה עמית פעיל בקופת גמל לפחות 3 חודשים לפני תחילת עבודתו במלון(7) , יהיה זכאי, מהיום הראשון לעבודתו במלון לביטוח פנסיוני על פי השיעורים הקבועים בסעיף 35.5. להלן ועל פי התנאים הקבועים בהסכם זה.

35.3.4   על אף האמור בסעיפים 35.3.2-35.3.1 לעיל, עובד המבוטח בקרן פנסיה ותיקה, ימשיך המלון לבטחו מיום עבודתו הראשון במלון בקרן הפנסיה הותיקה, ויעביר את ההפרשות והניכויים הדרושים על פי כל דין לקרן הפנסיה הותיקה , כמפורט בסעיף 35.5 להלן ועל פי התנאים הקבועים בהסכם זה.  

35.3.5 על אף האור בסעיפים 35.3.1 – 35.3.2 לעיל, עובד שבמועד תחילת עבודתו במלון מלאו לו 30 שנה(8), יבוטח בביטוח  פנסיוני מיום תחילת עבודתו במלון, על פי השיעורים הקבועים בסעיף 35.5 להלן והכל על פי התנאים הקבועים בהסכם זה.

35.4   למען הסר ספק, אין באמור בפרק זה כדי לגרוע מזכותו על פי דין של כל עובד לבחור את קופת הגמל בה יבוטח.

35.5.  שיעורי התשלומים של המעביד והעובד לביטוח הפנסיוני מהשכר הפנסיוני כהגדרתו בהסכם זה, יהיו כמפורט להלן:

    המשלם

יעד התשלום                   קרן פנסיה ותיקה     קרן פנסיה חדשה          ביטוח מנהלים

מעביד – לתגמולים                     7.5%                     6%                       5%

 

מעביד – לפיצויי פיטורים             6%                         6%                       8.33%

 

עובד – לתגמולים                         7%                       5.5%                     5%

 

 סך הכל                                     20.5%                  17.5%                   18.33%

 

35.5.1   עובד שיבוטח בקופת גמל או בביטוח מנהלים שאינה קרן פנסיה מקיפה, יישא המעביד בגינו גם בתשלום בעבור רכישת כיסוי למקרה של אבדן כושר עבודה המבטיח פיצוי בשיעור של 75% מהשכר הכולל שלו ובלבד שתשלומי המעביד לא יעלו על 2.5% מהשכר הכולל גם אם אין בשיעור זה כדי להבטיח פיצוי של 75% כאמור לעיל.

כל האמור כפוף להוראות הממונה על הביטוח במשרד האוצר.

35.5.2   המלון יעביר את הסכומים כאמור לעיל לקרן הפנסיה/קופת הגמל/קופת הביטוח מדי חודש בחודשו, כל חודש בעד החודש החולף בכפוף למועדים הקבועים בדין.(9).

35.6   לבית המלון לא תהיה חובה לבטח בביטוח פנסיוני על פי פרק זה עובדים בגיל הפרישה שמשתלמת להם פנסיית זקנה/פרישה מקופת גמל ו/או ביטוח מנהלים ו/או ממעביד כזה או אחר כאמור בתקנוני קרנות הפנסיה(10) .

עמיתים ותיקים בקרנות הפנסיה הוותיקות

35.7   לגבי עמיתים ותיקים בקרנות הפנסיה הוותיקות שצברו שיעור קצבת זקנה השווה ל-70% מהשכר הקובע על פי תקנון הקרן והמבקשים להקפיא את זכויותיהם בקרן הפנסיה הותיקה – הצדדים מאמצים בזאת, בהתאמה ובשינויים המחויבים, את  הוראות ההסכמים הקיבוציים הכלליים מיום 29/5/06 ו-8/1/07, שנחתמו בין ההסתדרות להתאחדות התעשיינים בישראל לעניין זה, המצ"ב ומסומנים כנספח מס' 8,ד להסכם(11)

פיצויי פיטורים(12)

35.8   בכפוף לאמור בסעיף 35.10 להלן, ההפקדות ותשלומי המעביד לקופת גמל ו/או לקופת ביטוח עבור רכיב פיצויי הפיטורים בהתאם לפרק זה (6% או 8.33% מהשכר הפנסיוני, לפי העניין), יבואו בהתאמה, ממועד כניסתו לתוקף של צו זה ואילך, במקום 72% או במקום 100% מחובת המעביד לתשלום פיצויי פיטורים לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן – חוק פיצויי פיטורים) (13), בגין השכר, הרכיבים, התקופות והשיעורים שבגינם נעשתה ההפרשה בלבד.

35.9   יודגש כי בגין שכר ו/או התקופות ו/או הרכיבים ו/או השיעורים שבגינם לא בוצעה הפרשה או בוצעה הפרשה חלקית, יהיה זכאי העובד להשלמה למלוא הפיצויים לפי 100% על בסיס משכורתו הכוללת האחרונה.

35.10 הפקדות המעביד בעבור רכיב פיצויי פיטורים בשיעור של 6% או 8.33% מהשכר הפנסיוני, לפי העניין, אינן ניתנות להחזרה למעביד (14) וישוחררו לעובד עם סיום עבודתו או עם קרות אירוע מזכה (זקנה, נכות או שאירים), המוקדם מביניהם, וזאת בנוסף לשחרור מלוא הכספים שנצברו לעובד לתגמולים בקופות הגמל ו/או קופות הביטוח השונות (חלק עובד וחלק מעביד), על פירותיהן.

על אף האמור, עובד שהתפטר בנסיבות שאינן מזכות בפיצויי פיטורים ומשך את כספי התגמולים שהופקדו לקופה שלא באירוע מזכה (נכות, זקנה, שאירים), יהיה רשאי המעביד לקבל את כספי הפיצויים שהפקיד לקרן, ובלבד שמשיכת הכספים כאמור ע"י העובד בוצעה במהלך 3 השנים הראשונות מאת התפטרותו כאמור.

השלמת פיצויי פיטורים

35.11  מבלי לגרוע מהאמור בסעיפים 35.10-35.8 לעיל, מעביד המבטח את עובדו בקרן פנסיה (6% לפיצויים בלבד), רשאי להפריש, על חשבונו, לקרן הפנסיה שבה מבוטח העובד או ככל שהדבר לא ניתן על פי דין – לקופת גמל אחרת ע"ש העובד, 2.33% נוספים מהשכר הפנסיוני להשלמת פיצויי פיטורים (להלן – "השלמת פיצויי פיטורים"), וכספי השלמת פיצויי הפיטורים יבואו במקום 28% מחובת המעביד לתשלום פיצויי פיטורים, בהתאם לאמור בסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים בתנאים המפורטים בסעיפים 35.8 ו-35.9 לעיל.

35.12 הפקדות המעביד עבור השלמת פיצויי פיטורים כמפורט לעיל, אינן ניתנות בכל מקרה להחזרה למעביד וישוחררו לעובד עם סיום עבודתו או עם קרות אירוע מזכה (זקנה, נכות או שאירים), המוקדם מביניהם, למעט במקרה בו נשללה זכות העובד להשלמת פיצויי פיטורים, או חלקה, בהחלטת ועדה פריטטית לפי הסכם זה או בפסק דין, מכוח סעיפים 16 או 17 לחוק פיצויי פיטורים, לפי העניין.(15) זאת, מבלי לגרוע מזכות העובד, בכל מקרה, לשחרור מלוא הכספים שנצברו לו לתגמולים בקופות הגמל ו/או בקופות הביטוח השונות (חלק עובד וחלק מעביד), על פירותיהן.

35.13 ככל שהמעביד לא ביצע הפרשות בגין השלמת פיצויי פיטורים כאמור לעיל והעובד סיים עבודתו במלון באחת מהנסיבות המפורטות להלן, ישלם המעביד לעובד השלמת פיצויי פיטורים בשיעור 28% מפיצויי הפיטורים המגיעים לו על פי חוק:

א.       פוטר עובד שהשלים שנת עבודה במלון ואשר לא נשללה זכותו להשלמת פיצויי פיטורים או חלקה בהחלטת ועדה פריטטית לפי הסכם זה או בפסק דין, מכח סעיפים 16 או 17 לחוק פיצויי פיטורים, לפי העניין;

ב.        התפטר עובד בנסיבות המזכות אותו בפיצויי פיטורים על פי דין(16);

ג.        אירע לעובד אירוע מזכה שבגינו הוא או שאיריו זכאים לתשלום גמלה מקרן הפנסיה (זקנה, נכות או שאירים);

ד.      הגיע העובד (גבר או אישה) לגיל 62.

 

 

35.     ביטוח פנסיוני(17)

"קופת גמל"/"קופת ביטוח" בצו זה – כהגדרתן בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, (1)ובכלל זה, בין השאר, קרן פנסיה מקיפה ותיקה, קרן פנסיה מקיפה חדשה, ביטוח מנהלים;

"השכר הפנסיוני" לעניין צו זה משמעו – המשכורת הכוללת כהגדרתה בצו זה.

35.1   למען הסר ספק, צו זה אינו בא למעט מהסדרים ביטוחיים או פנסיוניים שהיו לעובדים קיימים ערב חתימת צו זה. המלון ימשיך להפריש ברציפות בגין העובדים הקיימים את מלוא ההפרשות לקופות הגמל, כפי שהיו ערב חתימת צו זה ובכלל זה – גובה השכר המבוטח, שיעורי ההפקדה ומועדי התשלום ובכל מקרה לא יהא באמור כדי לגרוע מהשיעורים והתנאים הקבועים בפרק זה להלן.

35.2   העובדים זכאים, לביטוח בקרן פנסיה מקיפה צוברת, המאושרת על ידי אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר.

35.3   החל ביום 1.1.2011, יחולו השינויים האלה:

35.3.1   מהחודש השביעי לעבודתם בבית המלון שבו החלו את עבודתם, ועד תום החודש התשיעי לעבודתם יבוטחו העובדים בביטוח פנסיוני על פי הנהוג בהסכם פנסיית החובה במשק. (4)

35.3.2   מהחודש העשירי לעבודתם בבית המלון שבו החלו את עבודתם ואילך יבטחו העובדים בביטוח פנסיוני על פי השיעורים הקבועים בסעיף 35.5 להלן ועל פי התנאים הקבועים בצו זה.

35.3.3   על אף האמור בסעיפים 35.3.2-35.3.1 לעיל, עובד שהיה עמית פעיל בקופת גמל לפחות 3 חודשים לפני תחילת עבודתו במלון, יהיה זכאי, מהיום הראשון לעבודתו במלון לביטוח פנסיוני על פי השיעורים הקבועים בסעיף 35.5. להלן ועל פי התנאים הקבועים בצו זה.

35.3.4   על אף האמור בסעיפים 35.3.2-35.3.1 לעיל, עובד שבמועד תחילת עבודתו במלון מלאו לו 30 שנה, יבוטח בביטוח פנסיוני מיום תחילת עבודתו במלון, על פי השיעורים הקבועים בסעיף 35.5. להלן והכל על פי התנאים הקבועים בצו זה.

35.4   למען הסר ספק, אין באמור בפרק זה כדי לגרוע מזכותו על פי דין של כל עובד לבחור את קופת הגמל שבה יבוטח.

35.5.  שיעורי התשלומים של המעביד והעובד לביטוח הפנסיוני מהשכר הפנסיוני כהגדרתו בצו זה, יהיו כמפורט להלן:

      המשלם

 

יעד התשלום                קרן פנסיה ותיקה     קרן פנסיה חדשה          ביטוח מנהלים

מעביד – לתגמולים                      7.5%                     6%                       5%

מעביד – לפיצויי פיטורים              6%                        6%                       8.33%

עובד – לתגמולים                         7%                        5.5%                     5%

סך הכל                                   20.5%                   17.5%                   18.33%

 

35.5.1     עובד שיבוטח בקופת גמל או בביטוח מנהלים שאינה קרן פנסיה מקיפה, יישא המעביד בגינו גם בתשלום בעבור רכישת כיסוי למקרה של אבדן כושר עבודה המבטיח פיצוי בשיעור של 75% מהשכר הכולל שלו ובלבד שתשלומי המעביד לא יעלו על 2.5% מהשכר הכולל גם אם אין בשיעור זה כדי להבטיח פיצוי של 75% כאמור לעיל.

כל האמור כפוף להוראות הממונה על הביטוח במשרד האוצר.

35.5.2   המלון יעביר את הסכומים כאמור לעיל לקרן הפנסיה/קופת הגמל/קופת הביטוח מדי חודש בחודשו, כל חודש בעד החודש החולף בכפוף למועדים הקבועים בדין.(9)

35.6   לבית המלון לא תהיה חובה לבטח בביטוח פנסיוני על פי פרק זה עובדים בגיל הפרישה שמשתלמת להם פנסיית זקנה/פרישה מקופת גמל ו/או ביטוח מנהלים ו/או ממעביד כזה או אחר כאמור בתקנוני קרנות הפנסיה(10).

עמיתים ותיקים בקרנות הפנסיה הוותיקות

35.7   לגבי עמיתים ותיקים בקרנות הפנסיה הוותיקות שצברו שיעור קצבת זקנה השווה ל-70% מהשכר הקובע על פי תקנון הקרן והמבקשים להקפיא את זכויותיהם בקרן הפנסיה הוותיקה – יחולו בהתאמה ובשינויים המחויבים הוראות ההסכמים הקיבוציים הכלליים מיום 29/5/2006 ו-8/1/2007, שנחתמו בין ההסתדרות להתאחדות התעשיינים בישראל לעניין זה.

 פיצויי פיטורים

35.8   בכפוף לאמור בסעיף 35.10 להלן, ההפקדות ותשלומי המעביד לקופת גמל ו/או לקופת ביטוח בעבור רכיב פיצויי הפיטורים בהתאם לפרק זה (6% או 8.33% מהשכר הפנסיוני, לפי העניין), יבואו בהתאמה, ממועד כניסתו לתוקף של צו זה ואילך, במקום 72% או במקום 100% מחובת המעביד לתשלום פיצויי פיטורים לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן – חוק פיצויי פיטורים) (13), בגין השכר, הרכיבים, התקופות והשיעורים שבגינם נעשתה ההפרשה בלבד.

35.9   יודגש כי בגין שכר ו/או התקופות ו/או הרכיבים ו/או השיעורים שבגינם לא בוצעה הפרשה או בוצעה הפרשה חלקית, יהיה זכאי העובד להשלמה למלוא הפיצויים לפי 100% על בסיס משכורתו הכוללת האחרונה.

35.10 הפקדות המעביד בעבור רכיב פיצויי פיטורים בשיעור של 6% או 8.33% מהשכר הפנסיוני, לפי העניין, אינן ניתנות להחזרה למעביד (14) וישוחררו לעובד עם סיום עבודתו או עם קרות אירוע מזכה (זקנה, נכות או שאירים), המוקדם מביניהם, וזאת נוסף על שחרור מלוא הכספים שנצברו לעובד לתגמולים בקופות הגמל ו/או קופות הביטוח השונות (חלק עובד וחלק מעביד), על פירותיהן.

על אף האמור, עובד שהתפטר בנסיבות שאינן מזכות בפיצויי פיטורים ומשך את כספי התגמולים שהופקדו לקופה שלא באירוע מזכה (נכות, זקנה, שאירים), יהיה רשאי המעביד לקבל את כספי הפיצויים שהפקיד לקרן, ובלבד שמשיכת הכספים כאמור על ידי העובד בוצעה במהלך 3 השנים הראשונות מאת התפטרותו כאמור.

 השלמת פיצויי פיטורים

35.11  בלי לגרוע מהאמור בסעיפים 35.10-35.8 לעיל, מעביד המבטח את עובדו בקרן פנסיה (6% לפיצויים בלבד), רשאי להפריש, על חשבונו, לקרן הפנסיה שבה מבוטח העובד או ככל שהדבר לא ניתן על פי דין – לקופת גמל אחרת על שם העובד, 2.33% נוספים מהשכר הפנסיוני להשלמת פיצויי פיטורים (להלן – השלמת פיצויי פיטורים), וכספי השלמת פיצויי הפיטורים יבואו במקום 28% מחובת המעביד לתשלום פיצויי פיטורים, בהתאם לאמור בסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים בתנאים המפורטים בסעיפים 35.8 ו-35.9 לעיל.

35.12 הפקדות המעביד בעבור השלמת פיצויי פיטורים כמפורט לעיל, אינן ניתנות בכל מקרה להחזרה למעביד וישוחררו לעובד עם סיום עבודתו או עם קרות אירוע מזכה (זקנה, נכות או שאירים), המוקדם מביניהם, למעט במקרה שבו נשללה זכות העובד להשלמת פיצויי פיטורים, או חלקה, בפסק דין, מכוח סעיפים 16 או 17 לחוק פיצויי פיטורים, לפי העניין. זאת, בלי לגרוע מזכות העובד, בכל מקרה, לשחרור מלוא הכספים שנצברו לו לתגמולים בקופות הגמל ו/או קופות הביטוח השונות (חלק עובד וחלק מעביד), על פירותיהן.

35.13 ככל שהמעביד לא ביצע הפרשות בגין השלמת פיצויי פיטורים כאמור לעיל והעובד סיים את עבודתו במלון באחת מהנסיבות המפורטות להלן, ישלם המעביד לעובד השלמת פיצויי פיטורים בשיעור 28% מפיצויי הפיטורים המגיעים לו על פי חוק:

(א)     פטור עובד שהשלים שנת עבודה במלון ואשר לא נשללה זכותו להשלמת פיצויי פיטורים או חלקה בפסק דין, מכוח סעיפים 16 או 17 לחוק פיצויי פיטורים, לפי העניין;

(ב)     התפטר עובד בנסיבות המזכות אותו בפיצויי פיטורים על פי דין;(16)

(ג)      אירע לעובד אירוע מזכה שבגינו הוא או שאיריו זכאים לתשלום גמלה מקרן הפנסיה (זקנה, נכות או שאירים);

(ד)     הגיע העובד (גבר או אישה) לגיל 62.

 

הערות להסכם הקיבוצי ולצו ההרחבה:

 (1) ראו : חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005.  

(2) לענין חוזה אישי המוסיף על הוראותיו של הסכם קיבוצי ולענין תחולה בו זמנית של שני הסכמים קיבוציים, ראו הוראות סעיפים 22 ו-  23 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957.

ראו מאמר בנושא סעיף 22 לחוק – חוזה עבודה והסכם קיבוצי.

כן ראו מאמר בנושא סעיף 23 לחוק- סתירה בין הסכמים

(3) לענין "זכות הבחירה של העובד" ראו סעיף 20 חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005.  

ראו עוד בהקשר לסעיף 20 לחוק הפיקוח:

ע"ע (ארצי) 7243-10-15‏ ‏ ליליאן לנדסברג נ' גל-רוב יועצים בע"מ, 20.8.18, במסגרתו קבע בית הדין הארצי לעבודה כי לעובד נתונה אוטונומיה מלאה בבחירת המוצר הפנסיוני, ואין המעסיק יכול להתערב בבחירתו של העובד, גם אם הבחירה של עובד היא בביטוח פנסיוני המכונה "ביטוח מנהלים" ללא כיסוי של אובדן כושר עבודה.

עתירה לבג"ץ שהוגשה על פסיקת בית הדין הארצי לעבודה – נדחתה ראו : בג"ץ 2360/19 ‏ ‏ הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח', 16.1.20 – בג"ץ אימץ את קביעת בית הדין הארצי לעבודה כי לעובד קיים חופש בחירה מלא לבחור את סוג המוצר הפנסיוני בו יופקדו הכספים עבורו – לרבות בחירת מוצר פנסיוני שאינו קרן פנסיה מקיפה, הכוללת גם ביטוח נכות (אובדן כושר עבודה) וביטוח שאירים – וכנגדם הוטלה חובה על המעסיק לכבד את בחירת העובד.

(4) ככל הנראה הכוונה לצו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה 2011 .

(5) כך במקור.

 (6) בע"ע 25181-03-19, ע"ע 10234-10-19 מלונות הכשרת הישוב בע"מ נ' שני בן עמי ואח', 4.3.21 נקבע כדלקמן בהקשר להסדר ביטוח הפנסיוני :

…"עובד בענף המלונאות זכאי כי החל מהחודש העשירי לעבודתו במלון ייערך בגינו הסדר ביטוח פנסיוני בהתאם לקבוע בהסכם הקיבוצי הענפי, אלא אם ההסדר הכללי מכוח צו ההרחבה הפנסיוני הוא הסדר עדיף מנקודת ראותו, ואזי יחול בגינו צו ההרחבה הפנסיוני, המהווה" רצפת זכויות אחידה", כל עוד הוא מיטיב עם העובד. הקביעה דלעיל נכונה גם בגין תשעת חודשי העבודה הראשונים של עובדים שהתקבלו לעבודה לאחר שמלאו להם 30 או שבעת קבלתם לעבודה כבר נהנו מהסדר ביטוח פנסיוני ….. כפועל יוצא מכך, העובד זכאי כי תתבצענה בגינו מידי חודש בחודשו הפקדות לפי ההסכם הקיבוצי הענפי או לפי צו ההרחבה הפנסיוני – הגבוה מביניהם." (ראו סעיפים 40 ו- 43 לפסק הדין) מדובר בפסיקה סותרת לאמור בסעיף.

(7) בע"ע 25181-03-19, ע"ע 10234-10-19 מלונות הכשרת הישוב בע"מ נ' שני בן עמי ואח', 4.3.21 נפסק כי על המעסיק להסב את תשומת לב העובד לתנאי זה ולשאול אם הוא עומד בו ולתעד את תשובתו. נקבע  כי בנסיבות הענין, לא היה די בכתיבת שורה המאזכרת את הזכות בהסכם עבודה או בטופס ההודעה לעובד. (ראו סעיפים 49-54 לפסק הדין והפניות שם לפסיקות השונות).

(8)   לענין איסור הפליה מחמת גיל, ראו הוראת סעיף 2 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח- 1988

כן ראו מאמר בנושא הפליה מחמת גיל.

 (9) ראה לענין זה הוראת סעיף 19א לחוק ההגנת השכר, התשי"ח – 1958

 (10) השוו להוראת סעיף 4(6) לצו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה 2011

 (11) ראה הנספח שלעיל, והסברים עליו, בסוף העמודה.

(12) ראו הוראות נוספות לענין הפרשות ופיצויי פיטורים בנספח 8 שבסוף ההסכם.

(13) ראו חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963.

ראו כאן למאמר בנושא סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים.

לפסיקה הדנה בהבדלים בין  "על חשבון" לעומת "במקום" פיצויים בסוגי פוליסות שונות,  ראו בין היתר : ע"ע (ארצי) 39921-01-16‏ ‏ אילנה קאטר נ' קרן קורת ישראל עמותה לפיתוח כלכלי, 22.11.17 ;

ע"ע (ארצי) 29744-11-18  חברת מוסדות חנוך ותרבות בהרצליה מיסודה הסוה"י לא"י נ'  דורית לוי, 31.3.20.

ע"ע (ארצי) 12214-11-18‏ אריה סאלם נ'  הוט מובייל בע"מ, 5.4.20.

(14) ראה הוראה שונה המתירה משיכת כספי השלמת פיצויי פיטורים  להלן בסעיף 35.12 להסכם/לצו.

(15)  ראו כאן להוראת סעיף 7.3.9.3 לתקנון העבודה בקשר לשלילת הזכות לפיצויי פיטורים בנסיבות מסוימות המפורטות בתקנון. (תקנון העבודה צורף כנספח מס'  1 להסכם הקיבוצי הכללי מיום 23.12.2010).

ראו עוד מאמר בנושא סעיפים 16 ו- 17 לחוק פיצויי פיטורים.

(16) לענין עובד מתפטר שקמה לו זכאות לפיצויי פיטורים מלאים ראו סעיפים : 6, 7, 7א, 8, 11, 11א לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963.

ראו מאמר בנושא סעיף 6 – התפטרות לקבל מצב בריאות לקוי.

ראו מאמר בנושא סעיף 7 – התפטרות של הורה.

ראו מאמר בנושא סעיף 7א- התפטרות עקב שהייה במקלט לנשים מוכות.

ראו מאמר בנושא סעיף 8 (1) – התפטרות לרגל העתקת מגורים בגין  נישואין.

ראו מאמר בנושא סעיף 8(2) – התפטרות לרגל מעבר לישוב חקלאי או ספר

ראו מאמר בנושא  סעיף 11(א) –  הרעה מוחשית בתנאי העבודה.

ראו מאמר בנושא סעיף 11(ב) – התפטרות עובד עונתי.

ראו מאמר בנושא סעיף 11(ג) – גיוס לשירות סדיר, שירות אזרחי או לאומי.

ראו מאמר בנושא סעיף 11(ה) – התפטרות עובד לאחר שהגיע לגיל פרישה

ראו מאמר בנושא סעיף 11א – פיצויים למתגייס למשטרה או לשירות בתי הסוהר.  

הערות לצו הרחבה :

(17) בהבדל מהצו החדש, שבו הורחבו הוראות בנוגע לפנסיה ופיצויים, סעיף 30 להסכם מיום 21.12.94 מספר 7035/95 הדן בקרן פנסיה וסעיף 43 הדן בפיצויים ובפיטורים לא הורחבו בצו מתשנ"ח (פורסם בי"פ 4633, התשנ"ח עמ' 3026)

בי"פ 4692, התשנ"ט עמ' 276 פורסמה הודעה על כוונה למתן צו הרחבה לגבי הוראות ההסכם הקיבוצי שלא הורחבו בצו האמור.

בעב' (נצ') 2414/05 אימאן חוסיין נ' חיים חמיאל ואח', 27.8.06  – נפסקו זכויות פנסיה כאמור על סמך ההוראה בצו משנת תש"מ, על אף שההוראה הושמטה מצו תשנ"ח. ראו סעיף 2ז' לפסק הדין.

בהתייחס לדין בתקופה הקודמת לצו החדש ראו גם הוראות צו הרחבה [ נוסח משולב] לפנסיה חובה 2011.

*** הערות שוליים 1-16 להסכם מתייחסות גם לצו ומספרם זהה ככל שקיימת הפניה בנוסח הצו.

 

 

36. ימי אבל

36. ימי אבל (1)

36.1 .  עובד שעבד במקום עבודתו לפחות 3 חודשים רשאי להיעדר מעבודתו בימי אבלו אם ישב שבעה אחרי הוריו, בן זוגו, ילדיו, אחים, אחיות ואין מנכים לא משכרו ולא מחופשתו(1).

36.2   קרוב משפחה של מי שנפל במערכות ישראל רשאי להיעדר מהעבודה ביום הזיכרון  הכללי לנופלים במערכות ישראל ואין מנכים לא משכרו ולא מחופשתו (2).

קרוב משפחה: הורה, בן זוג, ילד ו/או ילדה, אח ו/או אחות.

36.     ימי אבל (1)

36.1   עובד שעבד במקום עבודתו לפחות 3 חודשים רשאי להיעדר מעבודתו בימי אבלו אם ישב שבעה אחרי הוריו, בן זוגו, ילדיו, אחים, אחיות ואין מנכים לא משכרו ולא מחופשתו.

36.2   קרוב משפחה של מי שנפל במערכות ישראל רשאי להיעדר מהעבודה ביום הזיכרון  הכללי לנופלים במערכות ישראל ואין מנכים לא משכרו ולא מחופשתו (2).

קרוב משפחה: הורה, בן זוג, ילד ו/או ילדה, אח ו/או אחות.

 

הערות להסכם הקיבוצי ולצו ההרחבה:

(1)  השוו להוראה בענין ימי אבל  בצו הרחבה (הסכם מסגרת) 2000.

(2) ראו סעיף 4א' לחוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ"ג- 1963

ראו עוד בהקשר זה הוראת סעיף 7ה

לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970

 

37. שירות מילואים

37. שירות מילואים

נעדר עובד קבוע מעבודתו עקב זימון לשירות מילואים לתקופה של יום אחד בלבד, לא ינוכה משכרו ולא מחופשתו בעד היעדרות אחת במשך שנה.

 

37.     שירות מילואים

נעדר עובד קבוע מעבודתו עקב זימון לשירות מילואים לתקופה של יום אחד בלבד, לא ינוכה משכרו ולא מחופשתו בעד היעדרות אחת במשך שנה.

 

 

38. השתתפות בהוצאות הנסיעה של העובדים למקום העבודה

38.     השתתפות בהוצאות הנסיעה של העובדים למקום העבודה

38.1   לעובדים המשתמשים בתחבורה ציבורית כדי להגיע מביתם למקום העבודה יוחזרו הוצאות הנסיעה למקום העבודה וממנו בעד ימי עבודתם בפועל, אלא אם כן נהוג אחרת לגבי העובד, בהתאם למחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית.

38.2   לעובדים המשתמשים בקווי אוטובוסים שיש בהם כרטיסיות, יחושב החזר דמי הנסיעה בהתאם למחירי ההנחה של כרטיסיות אלה.

38.3   הנהלת המלון תעשה סידורים מתאימים להסעתם של עובדים הגרים בריחוק מהמלון ומסיימים את עבודתם בלילה לאחר הפסקת שירות אוטובוסים או מוניות ובשבתות ובחגים באין שירות כזה.

38.4   בימים של עבודה מפוצלת יקבלו העובדים הוצאות נסיעה מלאות בעד הנסיעה השנייה לפי התעריף של התחבורה הציבורית.

38.5   זכותו של המלון לרכוש עבור העובדים או לשלם את ההשתתפות על פי המחיר של כרטיסי מנוי "חודשי חופשי" ובכך יוצא המלון ידי חובתו לגבי כל האמור בסעיפי משנה 38.4-38.1 לעיל.

38.6   במלון המשלם לעובד על פי כרטיס מנוי "חודשי חופשי", היה ועובד זומן במהלך החודש פחות ימים ע"י המלון, ישולם לעובד מחיר כרטיס החופשי חודשי באופן יחסי למספר הימים שעבד, אך לא פחות מאשר מחיר הנסיעה היומית כפול מספר ימי העבודה שזומן ע"י המלון.

38.7   שיעור החזר הוצאות נסיעה מקסימלי ליום לא יעלה על 23.70 ₪ ליום עבודה וזאת החל מתאריך 19/1/2010. סכום זה יתעדכן מעת לעת, בהתאם להסכם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין הסתדרות העובדים החדשה.(1)

38.8   לא יוגדל סכום ההחזר של הוצאות הנסיעה כתוצאה מהעתקת מקום מגוריו של העובד למרחק העולה על 20 ק"מ ממקום מגוריו הקודם, מעבר למכסימום הקבוע בצו ההרחבה.

 

38.     השתתפות בהוצאות הנסיעה של העובדים למקום העבודה

38.1   לעובדים המשתמשים בתחבורה ציבורית כדי להגיע מביתם למקום העבודה יוחזרו הוצאות הנסיעה למקום העבודה וממנו בעד ימי עבודתם בפועל, אלא אם כן נהוג אחרת לגבי העובד, בהתאם למחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית.

38.2   לעובדים המשתמשים בקווי אוטובוסים שיש בהם כרטיסיות, יחושב החזר דמי הנסיעה בהתאם למחירי ההנחה של כרטיסיות אלה.

38.3   הנהלת המלון תעשה סידורים מתאימים להסעתם של עובדים הגרים בריחוק מהמלון ומסיימים את עבודתם בלילה לאחר הפסקת שירות אוטובוסים או מוניות ובשבתות ובחגים באין שירות כזה.

38.4   בימים של עבודה מפוצלת יקבלו העובדים הוצאות נסיעה מלאות בעד הנסיעה השנייה לפי התעריף של התחבורה הציבורית.

38.5   זכותו של המלון לרכוש בעבור העובדים או לשלם את ההשתתפות על פי המחיר של כרטיסי מנוי "חודשי חופשי" ובכך יוצא המלון ידי חובתו לגבי כל האמור בסעיפי משנה 38.4-38.1 לעיל.

38.6   במלון המשלם לעובד על פי כרטיס מנוי "חודשי חופשי", היה ועובד זומן במהלך החודש פחות ימים על ידי המלון, ישולם לעובד מחיר כרטיס החופשי חודשי באופן יחסי למספר הימים שעבד, אך לא פחות ממחיר הנסיעה היומית כפול מספר ימי העבודה שזומן על ידי המלון.

38.7   שיעור החזר הוצאות נסיעה מקסימלי ליום לא יעלה על 23.70 שקלים חדשים ליום עבודה וזאת החל ביום 19/1/2010. סכום זה יתעדכן מעת לעת, בהתאם להסכם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין הסתדרות העובדים החדשה(1).

38.8   לא יוגדל סכום ההחזר של הוצאות הנסיעה כתוצאה מהעתקת מקום מגוריו של העובד למרחק העולה על 20 קילומטרים ממקום מגוריו הקודם, מעבר למכסימום הקבוע בצו ההרחבה.

 

הערות להסכם הקיבוצי ולצו ההרחבה:

(1) ראו : צו הרחבה כללי במשק בדבר השתתפות מעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה וביטול צווי הרחבה קודמים בענין 2016.

פורסם בי"פ תשע"ו מס' 7319 מיום 11.8.2016 עמ' 8993.

ראו גם מאמר בנושא דמי נסיעות לעבודה וממנה.

39. ניכוי "דמי חבר" להסתדרות

39. ניכוי (1) "דמי דבר" להסתדרות

 בהתאם להסכם המסגרת מיום 9.1.95 ותיקון להסכם מיום 22.2.2005 בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות החדשה המסדיר את נושא ניכוי "דמי החבר" לגבי עובדים החברים בהסתדרות החדשה, יש לנהוג כדלקמן:

 39.1 החל מתאריך 1.3.95 המעביד ינכה מהעובדים החברים בהסתדרות דמי חבר בשיעור 0.95% מהשכר לטובת ההסתדרות.

39.2 הניכוי הנ"ל ייעשה ממרכיבי השכר שמהם משולמים דמי ביטוח לאומי ועד לתקרת שכר של 13,625 ₪ נכון לתאריך 1.1.2010.

39.3 עובד שיודיע למעביד ולהסתדרות על הפסקת חברותו בהסתדרות לא ינוכו ממנו "דמי חבר" אלא "דמי טיפול" בלבד עפ"י השיעורים שיפורטו להלן.

39.4 מעובד חדש ינוכו "דמי חבר" לאחר שהשלים 30 ימי עבודה בפועל, אך לא יאוחר מ 60 ימים קלנדריים לעבודתו במלון.

 

 

 

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) לענין ניכויים משכר עבודה ראו הוראת סעיף 25 לחוק הגנת השכר, התשי"ח- 1958.

ראו מאמר בנושא ניכויים משכר  עבודה, סעיף 25 לחוק הגנת השכר .

40. ניכוי "דמי טיפול מקצועי – ארגוני" להסתדרות

 

40. ניכוי "דמי טיפול מקצועי – ארגוני" להסתדרות

40.1 המעביד ינכה החל מתאריך 1.3.2005 משכרם של עובדים שאינם חברים בהסתדרות או בארגון עובדים אחר, "דמי טיפול מקצועי- ארגוני" בשיעור של 0.8% מהשכר, עבור ההסתדרות החדשה(1).

40.2 הניכוי הנ"ל, ייעשה מרכיבי השכר שמהם משולמים דמי הביטוח הלאומי ועד לתקרת שכר של 13,625 (2) נכון לתאריך 1.1.2010.

40.3 דמי הטיפול לא ינוכו מעובדים כדלקמן :

40.3.1 מבעלי מניות בחברת מעטים, בחברות משפחתיות ומבעלי עניין בחברה.

40.3.2 מעובדים עליהם לא חל הסכם קיבוצי כללי ענפי או הסכם קיבוצי מיוחד.

40.3.3 ממנהלים אשר ממלאים תפקיד של מנהל מחלקה ומעלה (בעלי מינוי רשמי).

40.3.4 עובד שיודיע למעבידו בכתב, עפ"י הנוהל המפורט בהסכם, על חברותו ב"ארגון עובדים אחר" כלומר בארגון שאיננו במסגרת ההסתדרות, לא ינכה המעביד משכרו דמי טיפול.

40.3.5 עובד שיודיע למעביד שאינו חבר ו/או שאינו רוצה להיות חבר בהסתדרות, לא ינוכו ממנו "דמי חבר" אלא "דמי טיפול" בלבד, עפ"י השיעורים שפורטו לעיל. 

 40.3.6 מעובד חדש ינוכו "דמי טיפול" לאחר שהשלים 30 ימי עבודה בפועל, אך לא יאוחר מ- 60 ימים קלנדריים לעבודתו במלון.

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי:

(1) ראו תקנות הגנת השכר (מקסימום דמי טיפול ארגוני) התשמ"ח – 1988 .

 ראו עוד מאמר בנושא ניכויים משכר  עבודה, סעיף 25 לחוק הגנת השכר

 (2) כך במקור , ללא ₪.

41. בגדי עבודה

 

41. בגדי עבודה

צד ב' יספק לעובדים על חשבונו, בגדי עבודה אחת לשנה כמפורט להלן :

1   41. עובדי ניקיון, שוטפי כלים, עובדי מטבח וטבחים, עובדי מחסן, גננים, עובדי מכבסה – מדים הכוללים: שתי חולצות, שני זוגות מכנסיים או שני סרבלים, שני זוגות נעליים בטיחותיות;

41.2   עובדי אחזקה – מדים הכוללים: שתי חולצות, שני זוגות מכנסיים או שני סרבלים, שני זוגות נעליים בטיחותיות.

41.3   מלצרים, ברמנים, בל-בויס – מדים הכוללים: שתי חולצות ושני זוגות נעלי עבודה בטיחותיות. אם לא מספקים מדים יספקו במקומם שני זוגות מכנסיים או שתי חצאיות.

41.4   דיילי קבלה ומודיעין, שומרים ואנשי ביטחון – מדים הכוללים: חולצה אחת וזוג נעלי עבודה. אם לא מספקים מדים יספקו במקומם זוג מכנסיים או חצאית.

41.5   טלפניות – מדים או חולצה אחת וזוג מכנסיים.

41.6   חדרניות – מדים או שני חלוקים וזוג נעליים.

41.7   צ'קרים – מדים או חולצה אחת וזוג מכנסיים.

41.8   עובדי משרד – חולצה וזוג מכנסיים או חצאית. לפקידי משרד אשר ההנהלה תחייב אותם לביגוד מיוחד יהיה עליה לספקו על חשבונה אחת לשנה.

41.9   מלון אשר לא מנפק את המדים ישירות לעובד, ייתן חלופה לעובד באמצעות תלושי ביגוד לרכישת מדים או תשלום לעובד בשווי הביגוד המצוין בסעיפים 41.8-41.1 לעיל. במידה ותהיה מחלוקת על גובה הסכום יופנה הנושא לוועדה פריטטית.

 

41.     בגדי עבודה

המעביד יספק לעובדים, על חשבונו, בגדי עבודה אחת לשנה כמפורט להלן:

41.1   עובדי ניקיון, שוטפי כלים, עובדי מטבח וטבחים, עובדי מחסן, גננים, עובדי מכבסה – מדים הכוללים: שתי חולצות, שני זוגות מכנסיים או שני סרבלים, שני זוגות נעליים בטיחותיות;

41.2   עובדי אחזקה – מדים הכוללים: שתי חולצות, שני זוגות מכנסיים או שני סרבלים, שני זוגות נעליים בטיחותיות;

41.3   מלצרים, ברמנים, בל-בויס – מדים הכוללים: שתי חולצות ושני זוגות נעלי עבודה בטיחותיות. אם לא מספקים מדים יספקו במקומם שני זוגות מכנסיים או שתי חצאיות;

41.4   דיילי קבלה ומודיעין, שומרים ואנשי ביטחון – מדים הכוללים: חולצה אחת וזוג נעלי עבודה. אם לא מספקים מדים יספקו במקומם זוג מכנסיים או חצאית;

41.5   טלפניות – מדים או חולצה אחת וזוג מכנסיים;

41.6   חדרניות – מדים או שני חלוקים וזוג נעליים;

41.7   צ'קרים – מדים או חולצה אחת וזוג מכנסיים;

41.8   עובדי משרד – חולצה וזוג מכנסיים או חצאית. לפקידי משרד אשר ההנהלה תחייב אותם לביגוד מיוחד יהיה עליה לספקו על חשבונה אחת לשנה;

41.9   מלון אשר לא מנפק את המדים ישירות לעובד, ייתן חלופה לעובד באמצעות תלושי ביגוד לרכישת מדים או תשלום לעובד בשווי הביגוד המצוין בסעיפים 41.8-41.1 לעיל(1).

 

הערות לצו הרחבה:

סעיף קטן זה הוסף לצו הנוכחי.

42. בדיקות רפואיות כלליות

 

42. בדיקות רפואיות כלליות

 

    צד ב' רשאי לדרוש מכל עובד להיבדק פעם בשנה בידי רופא קופת חולים או בידי    רופא פרטי מוסכם על שני הצדדים ועל חשבון צד ב'.

 

42. בדיקות רפואיות כלליות

 

המעביד רשאי לדרוש מכל עובד להיבדק פעם בשנה בידי רופא קופת חולים או בידי רופא פרטי מוסכם על שני הצדדים ועל חשבון המעביד.

 

 

43. השתתפות בהחזקת ילדי עובדות במעונות

 

43. השתתפות בהחזקת ילדי עובדות במעונות

המלון ישתתף בהוצאות החזקת ילדי האימהות (1) העובדות במלון, במעונות מוכרים.

ההשתתפות תינתן באותו הסכום ולפי אמות המידה שעל פיהן משתתף משרד התמ"ת בהוצאות אלה ובלבד שהסכום שהמעביד ישלם לא יהיה גבוה יותר מההפרש שבין השתתפות התמ"ת לגובה העלות הכוללת של המעון.

 

43.     השתתפות בהחזקת ילדי עובדות במעונות

המלון ישתתף בהוצאות החזקת ילדי האימהות (1) העובדות במלון, במעונות מוכרים.

ההשתתפות תינתן באותו הסכום ולפי אמות המידה שעל פיהן משתתף משרד התמ"ת בהוצאות אלה ובלבד שהסכום שהמעביד ישלם לא יהיה גבוה יותר מההפרש שבין השתתפות התמ"ת לגובה העלות הכוללת של המעון.

 

הערות להסכם הקיבוצי ולצו ההרחבה :

(1) ראו מאמר בנושא סעיף 2 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה – איסור הפליה ובכלל זה הפליה מחמת מין/הורות.

 

44. קרן השתלמות

44. קרן השתלמות

 בסעיף 44 להסכם מיום 23.12.2010 (שמספרו 7003/2011), נקבע תחת הכותרת "קרן השתלמות", כלדקמן :

"44.1  עובד אשר סיים 24 חודשי עבודה במלון וזאת החל מהחודש ה-25  לעבודתו ואילך,   יופקד בגינו לקרן השתלמות על פי התנאים והשיעורים המפורטים בפרק זה להלן.

העובד יצורף לקרן השתלמות שעליה יסכימו הצדדים מעת לעת, אלא אם כן   בחר   העובד אחרת והודיע להנהלת המלון בכתב את שם קרן ההשתלמות בה בחר.

   44.2  בית המלון והעובדים יפקידו לקרן ההשתלמות סכומים בשיעורים האלה:

בית המלון יפקיד על חשבונו לקרן 7.5% מהמשכורת הכוללת של העובד. 2.5%  מהמשכורת הכוללת ינוכו משכרו של העובד ויועברו לקרן באמצעות המלון.

44.3   המלון יעביר את הסכומים כאמור לעיל לקרן מדי חודש בחודשו, כל חודש בעד החודש החולף אך לא יאוחר מהיום ה 18 בכל חודש.

44.4   עובד חדש אשר מקום עבודתו הקודם האחרון היה בבית מלון ואשר הופקד בעבורו לקרן השתלמות במקום עבודתו האחרון עד למועד פרישתו – יופקד בעבורו לקרן השתלמות החל מהחודש ה-7 לעבודתו במלון החדש בו החל לעבוד, ואילך.

44.5   חובת התשלום לקרן לא תחול על עובדים שאינם מקבלים את משכורתם במישרין מבית המלון."

 

44. קרן השתלמות(1)

44.1   עובד אשר סיים 24 חודשי עבודה במלון וזאת החל מהחודש ה-25 לעבודתו ואילך, יופקד בגינו לקרן השתלמות על פי התנאים והשיעורים המפורטים בפרק זה להלן.

העובד יצורף לקרן השתלמות שעליה יסכימו הצדדים מעת לעת, אלא אם כן בחר העובד אחרת והודיע להנהלת המלון בכתב את שם קרן ההשתלמות שבה בחר.

44.2   בית המלון והעובדים יפקידו לקרן ההשתלמות סכומים בשיעורים האלה:

בית המלון יפקיד על חשבונו לקרן 7.5% מהמשכורת הכוללת של העובד. 2.5% מהמשכורת הכוללת ינוכו משכרו של העובד ויועברו לקרן באמצעות המלון.

44.3   המלון יעביר את הסכומים כאמור לעיל לקרן מדי חודש בחודשו, כל חודש בעד החודש החולף אך לא יאוחר מהיום ה-18 בכל חודש.

44.4   עובד חדש אשר מקום עבודתו הקודם האחרון היה בבית מלון ואשר הופקד בעבורו לקרן השתלמות במקום עבודתו האחרון עד למועד פרישתו – יופקד בעבורו לקרן השתלמות החל בחודש ה-7 לעבודתו במלון החדש שבו החל לעבוד, ואילך.

44.5   חובת התשלום לקרן לא תחול על עובדים שאינם מקבלים את משכורתם במישרין מבית המלון.

 

הערות לצו הרחבה :

(1) בצו הקודם דובר רק על עובדים בדרגת מנהלי מחלקות או דרגה גבוהה יותר בקשר לזכאות לקרן השתלמות.

45. המרכז לקידום מקצועי במלונאות – קרן השתלמות מקצועית

45. המרכז לקידום מקצועי במלונאות – קרן השתלמות מקצועית

בסעיף 45 להסכם מיום 23.12.2010 (שמספרו 7003/2011), נקבע תחת הכותרת  "המרכז לקידום מקצועי במלונאות – קרן השתלמות מקצועית", כדלקמן :

 45.1 בהסתמך על ההסכם הקיבוצי הכללי בענף המלונאות שנערך ונחתם ביום 22 בדצמבר 1994 (1) אמורים העובדים והמלונות לשלם סכומים בשיעור 0.25% מהמשכורת הכוללת ע"ח העובדים ו- 0.25% מהמשכורת הכוללת ע"ח המלון למרכז לקידום מקצועי במלונאות.

45.2 פעילותו של המרכז לקידום מקצועי במלונאות הוקפאה בשנת 2002. הצדדים שומרים לעצמם את הזכות לחדש את הפעילות במתכונת משותפת להסתדרות ולהתאחדות המלונות ולהפעיל את סעיף 45.1 המוקפא בשלב זה". 

 

 

 

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) מספר ההסכם בפנקס ההסכמים הקיבוציים הוא 7035/1995  (ההסכם לא נמצא באתר של משרד הכלכלה – תחת מספר זה מצוי הסכם אחר).  

46. קרן רווחה וההדרכה ופרישה מוקדמת

46. קרן רווחה וההדרכה ופרישה מוקדמת(1)

 להלן מובאות מההסכם מיום 14.11.2017 ( הסכם שמספרו 7040/2017):

 "פרק רביעי- קרן הרווחה המשותפת להתאחדות המלונות ולהסתדרות הכללית החדשה

1. החל מחתימת הסכם זה, תוקדם החברות בקרן ותחול על עובד, החל מהחודש התשע עשרה לעבודתו.

2. ההפרשות תבוצענה מידי חודש מהמשכורת הכוללת של העובד , כדלקמן:

2.1 מהחודש התשע עשרה של העובד – 0.2% ע"ח העובד ו 0.3% ע"ח המעסיק.

2.2 מהחודש הששים ואחד של העובד 0.3% ע"ח העובד ו0.3% ע"ח המעסיק.

3. ההפרשות תהיינה עד לתקרת שכר של 10,000 ₪ לחודש.

פרק חמישי – קרן הדרכה המנוהלת ע"י ההסתדרות

1. (2)החל מחתימת הסכם זה, מהמשכורת הכוללת של העובד ימשיך וינוכה סך של 0.15% מידי חודש, לקרן הדרכה המנוהלת ע"י ההסתדרות הכללית החדשה. החל ממועד חתימת הסכם זה סכום הניכוי  החודשי לא יפחת מ 10 ₪ ".

בפרק השביעי להסכם מיום 3.12.2014 (שמספרו 7028/2018 – ההסכם הוגש לרישום באיחור – ראו לעיל) נקבע תחת הכותרת "קרן הרווחה" כדלקמן :

 "1. יחודשו ההפרשות לקרן הרווחה לעובדי הענף למטרות יציאה לפרישה מוקדמת ומענקים לעובדים עם בעיות קשות, כל זאת ע"פ נוהלי הקרן אשר יעודכנו ויחודשו ע"י הנהלת הקרן, לא יאוחר מתאריך 31.3.2015.

2. החברות בקרן תחול על העובד החל מהחודש ה 25 לעבודתו במלון.

3. מנהל מחלקה ומעלה שלא מעוניין להצטרף לקרן, יצהיר על כך בכתב להנהלת ה מלון ולא יחויב להיות חבר בקרן. לא תיתכן הצטרפות רטרואקטיבית של מנהל שוויתר על זכותו זו.

4. עובד חדש אשר עבד במלון קודם והפריש לקרן הרווחה, תחול עליו החברות בקרן ממועד תחילת עבודתו.

5. עובד יוכל לממש זכותו לפרישה מוקדמת, רק בתום 10 שנות חברות ותשלום לקרן.

6. ההפרשות לקרן מהמשכורת הכוללת של העובד, יהיו כדלקמן:

5. (3) א. בשיעור של 0.2% ע"ח העובד ו 0.2% ע"ח המעסיק.

5. (4) ב. ההפרשות תהיינה עד לתקרת שכר של 9,500 ₪ לחודש.

7. חובת המעסיק לשלם סכום חד פעמי בגובה 3% מעלות ההוצאה לפנסיה של עובד פורש, תתבטל בנוהלי הקרן החדשים שיאושרו עם חידוש הקרן.

8. ההפרשות לקרן תחודשנה, החל מתאריך 1.4.2015".

בסעיף 46 להסכם מיום 23.12.2010 (שמספרו 7003/2011) נקבע תחת הכותרת "קרן הדרכה ורווחה המנוהלת ע"י ההסתדרות", כלהלן :

על המלונות לנכות 0.15%  ממשכורתם הכוללת של העובדים, אך לא פחות מ 7 ₪ לחודש, עבור "קרן הדרכה ורווחה" המנוהלת ע"י ההסתדרות. הקרן משמשת למתן הלוואות, מלגות ופעולות רווחה אחרות עבור עובדי המלונות.

עובד שיתנגד להיות חבר בקרן ההדרכה יודיע בכתב, להנהלה ולמזכיר האיגוד במרחב, על התנגדותו לניכוי דמי השתתפות בקרן ואזי לא יהיה  זכאי להנות מפעולותיה של הקרן. (5)

 

 

 

 

 

 

 

 

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) ההסכם בענין קרן רווחה שנערך ונחתם ביום 19.2.97 מספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7037/97

ההסכם נרשם כחוק ביום 15.12.97.

 (2) כך במקור, בפרק החמישי מופיע סעיף 1 ואין אחריו סעיף 2.

 (3) כך במקור, למרות שאמור להיות סעיף 6.

 (4) כך במקור למרות שאמור להיות סעיף 7.

 (5)  לענין ניכויים משכר עבודה ראו הוראת סעיף 25 לחוק הגנת השכר, התשי"ח- 1958.

ראו מאמר בנושא ניכויים משכר  עבודה, סעיף 25 לחוק הגנת השכר

47. כלכלה ארוחות לעובדים

47. כלכלה ארוחות לעובדים

 בסעיף 47 להסכם מיום 23.12.2010 (שמספרו 7003/2011) , נקבע תחת הכותרת "כלכלה – ארוחות לעובדים", כדלקמן :

  "47.1  מלון המאפשר לעובדים (1) על ידו לאכול ארוחות בחדר אוכל     עובדים, עובדיו יהיו זכאים לארוחה במחיר מופחת.

              47.2   העובדים יחויבו עבור הארוחות החל בתאריך 1/1/2011 כדלהלן :

                       ארוחת בוקר או ארוחת ערב קרה 1.61 ₪

                       ארוחת צהרים או ארוחת ערב חמה – 3.23 שקלים חדשים;

התעריפים בסעיף 47.2 עודכנו, בתוספת של 3.7% מההסכם הקודם מתאריך 1.1.2007 וב4% של הסכם זה. בתאריך 1.1.2012 יעודכנו ב 2% נוספים.(2)

47.3    עובדים ששהו במלון עקב עבודתם או מחוץ לשעות עבודתם במועד הגשת ארוחות על ידי המלון, יחויבו עבור הארוחות. עובד רשאי להודיע למעביד בכתב שאין ברצונו לאכול במלון את כל הארוחות.

47.4    הנהלת המלון תחייב את העובדים בעבור "שווי ארוחות" לצורך מס הכנסה ולצורך מע"מ על פי קביעת שלטונות המס.

47.5    מחירי הארוחות יעודכנו מדי מועד תשלום תוספת יוקר ובמועדים של מתן תוספות שכר ענפיות וכן במועד עדכון שכר המינימום.(3)

47.6    כל האמור מותנה בכך שהמלון ידאג לסידורי ארוחות לעובדים."

 

 

47.     כלכלה – ארוחות לעובדים

47.1   מלון המאפשר לעובדיו לאכול ארוחות בחדר אוכל עובדים, יהיו העובדים זכאים לארוחות במחיר מופחת.

47.2   העובדים יחויבו בעבור הארוחות החל ביום 1/1/2011 כדלהלן:

ארוחת בוקר או ארוחת ערב קרה – 1.61 שקלים חדשים;

ארוחת צהרים או ארוחת ערב חמה – 3.23 שקלים חדשים;

התעריפים בסעיף 47.2 עודכנו, בתאריך 1.1.2012 יעודכנו ב-2% נוספים.

47.3   עובדים ששהו במלון עקב עבודתם או מחוץ לשעות עבודתם במועד הגשת ארוחות על ידי המלון, יחויבו בעבור הארוחות. עובד רשאי להודיע למעביד בכתב שאין ברצונו לאכול במלון את כל הארוחות.

47.4   הנהלת המלון תחייב את העובדים בעבור "שווי ארוחות" לצורך מס הכנסה ולצורך מע"מ על פי קביעת שלטונות המס.

47.5   מחירי הארוחות יעודכנו מדי מועד תשלום תוספת יוקר ובמועדים של מתן תוספות שכר ענפיות וכן במועד עדכון שכר המינימום.

47.6   כל האמור מותנה בכך שהמלון ידאג לסידורי ארוחות לעובדים.

 

הערות להסכם הקיבוצי:

(1) החסר במקור, נראה כי חסרה המילה "המועסקים"­.

(2) עדכון נוסף מופיע בנספח 7 להלן.

(3) ראו הוראת חוק שכר מינימום, התשמ"ז- 1987

 

 

פרק שישי: פיטורים ופיצויים

פרק שישי: פיטורים ופיצויים

 

48. הפסקת עבודה ואזהרות לעובדים מעל 24 חודש  

 

 48. הפסקת עבודה ואזהרות לעובדים מעל 24 חודש :

 בסעיף 48 להסכם מיום 23.12.2010 (שמספרו 7003/2011), נקבע תחת הכותרת "הפסקת עבודה ואזהרות לעובדים מעל 24 חודש", כדלקמן:

 48.1 הודעה (1) על הפסקת העבודה תינתן בכתב ע"י צד ב' לעובד, ולנציגות העובדים. באין ועד עובדים במלון תימסר הודעה להסתדרות במרחב.

48.2 צד ב' רשאי להפסיק ללא הודעה מוקדמת (2) את עבודתו של עובד במקרה של חשד סביר במעשה פלילי על ידו או במקרה של אי ציות חריג להוראות הממונה עליו.

 48.3 הפסקת העבודה תיהפך לפיטורים (3) אם צד א' או ועד העובדים לא ידרשו ברור העניין בין הצדדים תוך 6 ימים ממסירת ההודעה לנציגות העובדים כאמור בסעיף 48.1 לעיל.

 48.4 יידרש ברור – יתקיים זה תוך 24 שעות.

48.5 לא יגיעו הצדדים לידי הסכמה ביניהם – יובא העניין לברור בפני הוועדה הפריטטית תוך 7 ימים.

48.6 נקבע בברור בין הצדדים (4) או ע"י הוועדה הפריטטית שלא היתה הצדקה להפסקת העבודה – יוחזר העובד לעבודתו וישולם לו השכר עבור ימי האבטלה.

48.7 במקרה ועובד מתרשל בעבודה או מפריע למהלך התקין של העבודה הוא יוזהר ע"י  ההנהלה ותיתנן לו שהות ואפשרות לשפר את הנדרש, העתק האזהרה יישלח לנציגות העובדים (כאמור בסעיף 48.1 לעיל), שיהיו זכאים לערער על כך. לא ערערה נציגות העובדים על מתן האזהרה בתוך 6 ימים או אם העובד לא שיפר את הנדרש, יהיה צפוי לפיטורים.

48.8 במקרה ויתגלו חילוקי דעות בין הצדדים ביחס לאזהרה שניתנה לעובד בקשר לרשלנותו אם היתה מוצדקת או לא, או ביחס לעובדה אם העובד תיקן את הנדרש או לא – יועבר העניין לוועדה פריטטית".

 

48.     הפסקת עבודה ואזהרות לעובדים מעל 24 חודש:

48.1   הודעה (1) על הפסקה העבודה תינתן בכתב על ידי המעביד לעובד, ולנציגות העובדים.

48.2   המעביד רשאי להפסיק בלא הודעה מוקדמת (2) את עבודתו של עובד במקרה של חשד סביר במעשה פלילי על ידו או במקרה של אי-ציות חריג להוראות הממונה עליו.

48.3   הפסקת העבודה תיהפך לפיטורים (3) אם העובד או ועד העובדים לא ידרשו את בירור העניין בין הצדדים בתוך 6 ימים ממסירת ההודעה לנציגות העובדים כאמור בסעיף 48.1 לעיל.

48.4   יידרש בירור – יתקיים זה בתוך 24 שעות.

48.6   נקבע בבירור בין הצדדים (4) שלא היתה הצדקה להפסקת העבודה – יוחזר העובד לעבודתו וישולם לו השכר בעבור ימי האבטלה.

48.7   במקרה שעובד מתרשל בעבודה או מפריע למהלך התקין של העבודה הוא יוזהר על ידי ההנהלה ותיתנן לו שהות ואפשרות לשפר את הנדרש. העתק האזהרה יישלח לנציגות העובדים (כאמור בסעיף 48.1 לעיל), שיהיו זכאים לערער על כך. לא ערערה נציגות העובדים על מתן האזהרה בתוך 6 ימים או אם העובד לא שיפר את הנדרש, יהיה צפוי לפיטורים.

 

הערות להסכם הקיבוצי ולצו ההרחבה:

(1) לענין הודעה מוקדמת לפיטורים ראו להלן סעיף 50 להסכם הקיבוצי ולצו.

לענין מתן הודעה בכתב על הפסקת עבודה ראו סעיף 2(ג) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות תשס"א – 2001.  

ראו עוד מאמר בנושא סעיף 2 לחוק – חובת מתן הודעה.

(2) לענין שלילת זכאות להודעה מוקדמת בפיטורים ובהתפטרות – ראו סעיף 10 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א- 2001.

 כן ראו מאמר בנושא סעיף 10 – פיטורים והתפטרות ללא הודעה מוקדמת.  

(3) לענין חובת שימוע טרם פיטורים ראו להלן סעיף 49 להסכם הקיבוצי/לצו.

אמר בנושא חובת השימוע וזכות הטיעון לפני פיטורים

(4) ראו מאמר בנושא פיטורים על פי החלטה של ועדה פריטטית (מתייחס רק להסכם הקיבוצי).

49. פיטורים והתפטרות

49. פיטורים והתפטרות (1)

 בסעיף 49 להסכם מיום 23.12.2010 (שמספרו 7003/2011) נקבע תחת הכותרת "פיטורים והתפטרות", כדלקמן :  

 1  49.  במקרה של כוונת המעביד לפטר עובד, יזמן המעביד את העובד לשימוע. הזימון יתבצע בכתב. העובד יהיה רשאי להביא עמו לשימוע נציג בו יחפוץ. תהיה לעובד אפשרות להשמיע את דבריו והם יילקחו בחשבון ע"י המעביד בטרם קבלת החלטתו.(2)

49.2    פיטורי עובדים בוותק של מעל 24 חודשי עבודה במלון, אפשריים רק מסיבה מספקת ובהודעה מוקדמת של חודש(3), אשר תימסר בכתב לעובד והעתק לוועד העובדים.

49.3    במקרה של פיטורי עובד רשאית ההנהלה לוותר על עבודתו של העובד בתקופת זמן ההודעה המוקדמת כולה או חלקה בתנאי שתשתלם לו בעבור הזמן הזה לפי משכורתו הכוללת על חשבונה(4).

49.4   אין לפטר עובד בעת היותו בשירות מילואים או בימי אבל או במחלה(5).

49.5    קיימות הגבלות לפיטורים של נשים בעת הריונן ולאחר הלידה, המעביד ינהג בנושא זה על פי חוק עבודת נשים(6).

49.6   צמצום בעבודה נחשב כסיבה מספקת לפיטורים.

49.7    פיטורים בגלל צמצום בעבודה ייעשו לפי צורכי המלון, ותק העובד ומצבו הסוציאלי(7).

49.8     עובד בוותק של מעל 24 חודשים במלון, אשר פוטר בגלל צמצום בעבודה יקבל זכות קדימה, במקרה של הזמנת עובד חדש בתוך תקופה של 6 חודשים. אם יוחזר העובד לעבודה בתוך תקופה זו – יקבל את כל זכויות הוותק שצבר לפני פיטורים פרט לפיצויי פיטורים.

49.9    עובד שאינו מופיע לעבודה במשך שבוע(8) בלא הודעה בכתב להנהלת המלון ובלא סיבה מספקת לאי-מתן ההודעה יראו אותו כמתפטר מהעבודה מרצונו(9).

49.10 מוסכם בזה כי עובד שזכאי לקבל גמלה או פנסיה או קצבה כלשהי יפרוש מעבודתו  במלון.

 

 

49.     פיטורים והתפטרות (1)

49.1    במקרה של כוונת המעביד לפטר עובד, יזמן המעביד את העובד לשימוע. הזימון יתבצע בכתב. העובד יהיה רשאי להביא עמו לשימוע נציג שבו יחפוץ. תהיה לעובד אפשרות להשמיע את דבריו והם יילקחו בחשבון על ידי המעביד בטרם קבלת החלטתו. (2)

49.2    פיטורי עובדים בוותק של מעל 24 חודשי עבודה במלון, אפשריים רק מסיבה מספקת ובהודעה מוקדמת של חודש (3), אשר תימסר בכתב לעובד והעתק לוועד העובדים.

49.3    במקרה של פיטורי עובד רשאית ההנהלה לוותר על עבודתו של העובד בתקופת זמן ההודעה המוקדמת כולה או חלקה בתנאי שתשתלם לו בעבור הזמן הזה לפי משכורתו הכוללת על חשבונה (4).

49.4   אין לפטר עובד בעת היותו בשירות מילואים או בימי אבל או במחלה(5).

49.5    קיימות הגבלות לפיטורים של נשים בעת הריונן ולאחר הלידה, המעביד ינהג בנושא זה על פי חוק עבודת נשים(6).

49.6    צמצום בעבודה נחשב כסיבה מספקת לפיטורים.

49.7    פיטורים בגלל צמצום בעבודה ייעשו לפי צורכי המלון, ותק העובד ומצבו הסוציאלי(7).

49.8    עובד בוותק של מעל 24 חודשים במלון, אשר פוטר בגלל צמצום בעבודה יקבל זכות קדימה, במקרה של הזמנת עובד חדש בתוך תקופה של 6 חודשים. אם יוחזר העובד לעבודה בתוך תקופה זו – יקבל את כל זכויות הוותק שצבר לפני פיטורים פרט לפיצויי פיטורים.

49.9    עובד שאינו מופיע לעבודה במשך שבוע בלא הודעה בכתב להנהלת המלון ובלא סיבה מספקת לאי-מתן ההודעה יראו אותו כמתפטר מהעבודה מרצונו9).

49.10   עובד שזכאי לקבל גמלה או פנסיה או קצבה כלשהי יפרוש מהעבודה במלון.

 

הערות להסכם הקיבוצי ולצו ההרחבה :

(1) ראו מדריך בנושא פיצויי פיטורים

(2) ראו מאמר בנושא חובת השימוע וזכות הטיעון לפני פיטורים.

(3) השוו להוראות סעיפים 3 ו- 4 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א – 2001.

ראו מאמר בנושא  סעיף 3 לחוק – הודעה מוקדמת לעובד במשכורת.

ראו מאמר בנושא סעיף 4 לחוק – הודעה מוקדמת לעובד בשכר.

(4) השוו לסעיף 6 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א – 2001.

ראו מאמר בנושא סעיף 6  וסעיף 7 – ויתור על עבודה בפועל בתקופת ההודעה המוקדמת ותוצאות אי מתן הודעה מוקדמת.

(5)  השוו להוראת סעיף 41א(ב) לחוק החזרה לעבודה (חיילים משוחררים), תש"ט – 1949.

 השוו להוראת סעיף 4א(א) לחוק דמי מחלה, תשל"ו- 1976

  ראו : מדריך פיטורים שלא כדין .

(6) ראו חוק עבודת נשים, תשי"ד- 1954.

ראו מאמר בנושא פיטורי עובדת בהריון ואישה יולדת.

(7) ראו מאמר בנושא פיטורי צמצום והחובה להיוועץ עם ועד העובדים.

 (8) משך ההיעדרות באותם תנאים המצוינים בסעיף 49.9 לעיל, גדל במסגרת הפרק החמישי להסכם קיבוצי שמספרו 7028/2018 (מיום 3.12.2004) והועמד על תשעה ימים קלנדריים. (מתייחס להסכם)

 (9) ראו מאמר בנושא זניחת העבודה המגיעה כדי סיום העבודה.

 

50. הודעה מוקדמת לפני הפסקת העבודה.

50. הודעה מוקדמת לפני הפסקת עבודה (1)

 בסעיפים 50 ו 51 להסכם מיום 23.12.2010 (שמספרו 7003/2011) נקבע תחת הכותרת "הודעה מוקדמת לפני הפסקת עבודה", כדלקמן :

העובד יהיה זכאי להודעה כמפורט להלן :

50.1 במהלך ששת חודשי עבודתו הראשונים- של יום אחד בשל כל חודש עבודה.

50.2 במהלך התקופה בחל בחודש השביעי לעבודתו עד תום שנת עבודתו הראשונה של 6 ימים, בתוספת של יומיים וחצי בשל כל חודש עבודה בתקופה האמורה.

 50.3 לאחר שנת עבודתו הראשונה – של חודש ימים.

 

 

50.     הודעה מוקדמת לפני הפסקת עבודה (1)

העובד יהיה זכאי להודעה כמפורט להלן:

50.1   במהלך ששת חודשי עבודתו הראשונים – של יום אחד בשל כל חודש עבודה.

50.2   במהלך התקופה החל בחודש השביעי לעבודתו עד תום שנת עבודתו הראשונה – של 6 ימים, בתוספת של יומיים וחצי בשל כל חודש עבודה בתקופה האמורה.

50.3   לאחר שנת עבודתו הראשונה – של חודש ימים.

 

הערות להסכם הקיבוצי ולצו ההרחבה :

(1) השוו להוראות סעיפים 3 ו- 4 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א – 2001.

ראו מאמר בנושא  סעיף 3 לחוק – הודעה מוקדמת לעובד במשכורת.

מאמר בנושא סעיף 4 לחוק – הודעה מוקדמת לעובד בשכר.

 

 

51. אותה תקופת הודעה מוקדמת חייב לתת המתפטר מעבודתו. במקרה של התפטרות שבה העובד לא עמד בחובת ההודעה המוקדמת, רשאי המעביד לנכות מכל סכום שיגיע לעובד, סכום השווה לשכר שהיה מקבל בעבור תקופת ההודעה המוקדמת שבה לא עמד.

 

51.      אותה תקופת הודעה מוקדמת חייב לתת המתפטר מעבודתו. במקרה של התפטרות שבה העובד לא עמד בחובת ההודעה המוקדמת, רשאי המעביד לנכות מכל סכום שיגיע לעובד, סכום השווה לשכר שהיה מקבל בעבור תקופת ההודעה המוקדמת בה לא עמד.

 

 

 

פרק שביעי: התחייבויות הדדיות

פרק שביעי: התחייבויות הדדיות

 

52. תקנון העבודה

52. תקנון עבודה

 בסעיף 52 להסכם מיום 23.12.2010 (שמספרו 7003/2011) נקבע תחת הכותרת "תקנון עבודה", כדלקמן:

 "תקנון העבודה המצורף להסכם בנספח 1 מהווה חלק בלתי נפרד ממנו". (1)

 

 

52.     תקנון עבודה

תקנון העבודה המצורף לצו זה כנספח 1 מהווה חלק בלתי נפרד ממנו(1).

 

הערות להסכם הקיבוצי:

(1) התקנון צורף כנספח מס' 1 להסכם הקיבוצי הכללי מיום 23.12.2010( שמספרו 7003/2011)

הערות לצו הרחבה :

(1) התקנון המצורף לצו מצ"ב בהמשך העמודה.

 

 

 

 

53. ועד עובדים

(וקרן פרט ותרבות – הסכם קיבוצי)

 

53. ועד עובדים וקרן פרט ותרבות

 בפרק השישי להסכם מיום 3.12.2014 (שמספרו 7028/2018 – הוגש באיחור ראו לעיל), נקבע תחת הכותרת "נוהל קרן פרט ותרבות" כדלקמן :

 "1. במלון בו קיים ועד עובדים, על ההנהלה לנכות דמי ועד מכלל העובדים. (1)

2. במלונות אילת וים המלח בהם אין ועד עובדים, תהיה אפשרות לנהל קרן פרט ותרבות, על פי נוהל מצורף כנספח להסכם. ההורדה לעובד לקרן זו, תהיה בשיעור 0.4% משכר הברוטו של העובד המדווח לביטוח לאומי ועד לתקרה של פעם וחצי השכר הממוצע במשק.

3. אין לאפשר ניהול 2 קופות וועד במקום עבודה אחד.

4. מצ"ב נספח לנוהל".(2)

בסעיף 53 להסכם מיום 23.12.2010 (שמספרו 7003/2011), נקבע תחת הכותרת "ועד עובדים", כלהלן :

" 53.1 ועד עובדים אשר נבחר בהתאם למוגדר בסעיף 6.2 לעיל, ייצג את עובדי המלון כלפי ההנהלה , וההנהלה תשתף איתו פעולה.

53.2 ועד עובדים זכאי לקבל את רשימת העובדים במלון. "

 

 

53.     ועד עובדים

53.1   ועד עובדים אשר נבחר בהתאם למוגדר בסעיף 6.2 לעיל, ייצג את עובדי המלון כלפי ההנהלה, וההנהלה תשתף איתו פעולה.

52.2   ועד עובדים זכאי לקבל את רשימת העובדים במלון.

 

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) ראו הוראת סעיף 25(א)(3) לחוק הגנת השכר, התשי"ח- 1958.

ראו מאמר בנושא ניכויים משכר  עבודה, סעיף 25 לחוק הגנת השכר

(2) הנספח צורף להסכם מיום 3.12.2014 (שמספרו 7028/2018). נספח לפרק השישי.  

54. נהלים בנוגע לעבודה בישיבה

54. נהלים בנוגע לעבודה בישיבה

בסעיף 54 להסכם מיום 2010 23.12 (שמספרו 7003/2011), נקבע תחת הכותרת "נהלים בנוגע לעבודה בישיבה" כך :

 "לאור הוראות חוק הזכות לעבודה בישיבה (1) – כמפורט וכמוסכם בין הצדדים במסגרת הסכם קיבוצי אשר נחתם ביום 23.12.2010 ואשר מצ"ב להסכם קיבוצי זה כנספח מס' 4 (2)".

54.     נהלים בנוגע לעבודה בישיבה

לאור הוראות חוק הזכות לעבודה בישיבה (1)– מפורט יישום מצורף בזה לצו זה כנספח מס' 4. (2)

 

 הערות להסכם הקיבוצי :

 (1) ראו חוק הזכות לעבודה בישיבה ובתנאים הולמים, תשס"ז- 2007 .

(2) ראו הנספח (4) בהמשך הטבלה.

55. יישוב חילוקי דעות ע"י ועדות פריטטיות ובוררות (הסכם קיבוצי)

55. יישוב חילוקי דעות ע"י ועדות פריטטיות ובוררות

 בסעיף 55 להסכם מיום 23.12.2010 (שמספרו 7003/2011), נקבע תחת הכותרת "נהלים בנוגע לעבודה בישיבה" כך:

 55.1 בתקופת תוקפו של הסכם זה מקיימים הצדדים ועדה פריטטית משותפת שתפקידיה לטפל, לברר ולתווך בחילוקי דעות בין הצדדים להסכם ובין יחידי הצדדים.

55.2 אפשרות הצדדים בהסכם, לברר חילוקי דעות או לייצוג יחידיהם בבתי הדין לעבודה תהיה אך ורק לאחר מיצוי ההליך כמפורט מעלה או כאשר הפניה לבית הדין לעבודה תיעשה בהסכמת הצדדים.

55.3 חברי הוועדה מתמנים ע"י הצדדים להסכם זה :

המנוי יכול להיות קבוע או לצורך עניין מסוים .

55.4 פניה לוועדה ע"י אחד הצדדים תיערך בכתב ותפרט את תביעות התובע.

55.5 החלטות הוועדה יכולות להתקבל רק בהסכמת נציגי שני הצדדים בוועדה.

55.6 החלטת הוועדה הפריטטית שנתקבלה ע"י נציגי שני הצדדים לוועדה דינה לכל דבר כדין פסק בוררין. (1)

55.7 הוועדה חייבת להתכנס תוך שבוע ימים מיום שהוגשה דרישה לכך, אלא אם דחיית מועד כינוסה הוא על דעת דני הצדדים גם יחד.

55.8 לא התכנסה הועדה תוך זמן מה – רשאי כל צד להעביר את העניין לבורר יחיד כמפורט להלן.

55.9 לא הגיעה הוועדה הפריטטית לידי הסכמה – יועבר העניין לבורר יחיד שהוא הממונה האזורי על יחסי העבודה במשרד התמ"ת.

55.10 הסכם זה מהווה שטר בוררים ואין חובה על הצדדים לסכסוך לחתום על שטר בוררין.

55.11 הבוררים לא יהיו קשורים בתקנות הדיון ובדיני ראיות ו/או בהוראות החוק המטריאלי.

55.12 על הוועדה הפריטטית להגיש מסקנותיה לצדדים, או למנות בורר או בוררים תוך 7 ימים מגמר הברור".

 

 

 

 

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) ראו חוק הבוררות, תשכ"ח – 1968.

56. ייעול בעבודה (הסכם קיבוצי)

56. ייעול בעבודה

בסעיף 56 להסכם מיום 23.12.2010 (שמספרו 7003/2011) נקבע תחת הכותרת "ייעול בעבודה " כדלקמן :

שני הצדדים יפעלו במשותף לייעול וחסכון בבתי המלון בענף המלונאות, להקטנת שיעור ההיעדרויות מהעבודה ולהעלאת פיריון העבודה".

 

 

 

57. מיצוי תביעות ושקט תעשייתי (הסכם קיבוצי)

57. מיצוי תביעות ושקט תעשייתי (1)

 להלן פיסקה מההסכם מיום 14.11.2017 (שמספרו 7040/2017):

 "עם החתימה על הסכם זה, מסכימים הצדדים שמוצו תביעותיהם ו/או דרישותיהם, ויישמר השקט התעשייתי בהתאם למופיע בסעיף 57 בהסכם הקיבוצי מתאריך 23.12.2010". 

  בסעיף 57 להסכם מיום 23.12.2010 (שמספרו 7003/2011)  נקבע תחת הכותרת "מיצוי תביעות ושקט תעשייתי", כלהלן :

 57.1 הצדדים מצהירים בזה כי עם חתימתו של הסכם זה מוצו ובאו על סיפוקם תביעותיהם ו/או דרישותיהם ההדדיות הקשורות ו/או הנובעות מיחסי העבודה ביניהם וכי בתקופת תוקפו של הסכם זה לא תובאנה תביעות ו/או דרישות נוספות מצד למשנהו, ויחידיהם מנועים מלתבוע תוספות שכר קיבוציות ו/או תוספות סוציאליות ו/או הטבות כספיות ו/או שוות כסף קיבוציות כלשהן, למעט ביצוע מלא של כל הנאמר בהסכם זה.

57.2 כל ההסכמים המיוחדים בין הנהלות בתי המלון לבין מרחבי ההסתדרות מחודשים בזה כלשונם ותוקפם מוארך עד ליום 30 ליוני 2013 והצדדים להסכמים המיוחדים מנועים לתבוע שינויים כלשהם בהסכמים אלה תוך תקופת תוקפו של הסכם זה, ובמיוחד ועל אף האמור בהסכמים המיוחדים מנועים הם מלתבוע תוספות שכר קיבוציות ו/או תוספות סוציאליות ו/או הטבות כספיות ו/או שוות כסף קיבוציות כלשהן למעט ביצוע מלא של כל הנאמר בהסכם זה.

57.3 כל עוד הסכם זה בתוקף הצדדים מתחייבים בזה כי הם ויחידיהם ישמרו על שקט תעשייתי, לא ישבשו את יחסי העבודה ולא ינקטו באמצעי לחץ כלשהם, לרבות עיצומים, הכרזת סכסוכי עבודה וכיוב' לגבי העניינים המפורטים בהסכם זה". 

 

 

 

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) ראו מאמר בנושא השבתה ושביתה תוך התייחסות לסעיפי "שקט תעשייתי".

58. בקשת היתרים והפחתת ההסדרה הממשלתית (רגולציה)

58. בקשת היתרים והפחתת ההסדרה הממשלתית (רגולציה)

 בפרק השמיני להסכם מיום 3.12.2014 (שמספרו 7028/2018) נקבע תחת הכותרת "תיקון היתרים בחוק שעות עבודה ומנוחה", כדלקמן :

 "הצדדים מצהירים שמקובל עליהם לקדם במשותף, מס' שינויים בחוקים ובהיתרים הקשורים לחוק שעות עבודה ומנוחה ולחוק עבודת נוער(1). שינויים אלה חיוניים הן למעסיקים והן לעובדים, בסביבת עבודה בה ערך השירות לאורח מחייבם".

 בפרק התשיעי להסכם מיום 3.12.2014 (שמספרו 7028/2018) נקבע תחת הכותרת "רגולציה" כך :

 הצדדים יפעלו במשותף להסרה/ הקטנה של רגולציות המושתות על המלונות ויפעלו במשותף אל מול משרדי הממשלה הרלבנטיים".

 ולראיה באו הצדדים על החתום :

 

הסתדרות  עובדי המלונאות והאירוח                  התאחדות המלונות בישראל.

 

 

 

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) בין הצדדים נכרת הסכם עבודה קיבוצי כללי להכשרת חניכים ולנערים עובדים בבתי מלון (נספח להסכם העבודה הקיבוצי בענף המלונאות) שנחתם ביום 27.2.95 .

ככל הנראה מספר ההסכם בפנקס ההסכמים הקיבוציים הוא 7035/1995  שנחתם אף הוא ביום 27.2.95 (ההסכם לא נמצא באתר של משרד הכלכלה – תחת מספר זה מצוי הסכם אחר)  

 

נספח מס' 1

 התקנון צורף כנספח מס' 1 להסכם הקיבוצי הכללי מיום 23.12.2010( שמספרו 7003/2011) ראו כאן

נספח מס' 1

תקנון עבודה

         תקנון זה מהווה חלק בלתי נפרד מהסכם העבודה הקיבוצי הכללי וחל על כל עובדי המלון.

1.       עובדים חדשים

1.1     על העובד להודיע על מצבו המשפחתי ואת כתובתו הנכונה, בצירוף צילום תעודת הזהות, וכן עליו להודיע להנהלה על כל שינוי בשני הנתונים דלעיל בתוך שבוע ימים מאירוע השינוי.

1.2     ההנהלה או ועד העובדים רשאים לדרוש מעובד המתקבל לעבודה תעודה רפואית מוכרת המאשרת שעבודתו בבית המלון אינה מסכנת את בריאותו, בריאותם וביטחונם של אחרים.

2.       כרטיס עבודה

2.1     כל עובד חייב להחתים אישית כרטיס נוכחות לפני התחלת העבודה ובסיומה במקום שנקבע למטרה זו על ידי ההנהלה, אלא אם כן ישוחרר מחובה זו בכתב על ידי ההנהלה.

2.2     עובד אינו רשאי להחתים כרטיס נוכחות לעובד אחר אלא באישור ההנהלה. החתמת כרטיס נוכחות שלא על ידי העובד בעל הכרטיס אסורה והיא עבירה חמורה.

2.3     הזכות בידי העובד לקבל העתק של דוח הנוכחות ולבדוק את הרשום בו.

2.4     לא נרשם עובד עם התחלת העבודה או בסיומה, שעות עבודתו באותו יום יירשמו רק לאחר אישור מאת מנהל המחלקה.

2.5     בכל מקום הרשום כרטיס נוכחות ניתן גם שתהיה החתמת כרטיס ביאומטרית.

3.       משמעת עבודה

3.1     על העובד להימצא בזמן הקבוע במקום המיועד לעבודתו מוכן להתחלת העבודה, ועליו להימצא במקום עבודתו במשך כל שעות העבודה על פי סידור העבודה ועל פי הנהלים שנקבעו.

3.2     עובד שיאחר לעבודתו או ייעדר מן העבודה, פרט להיעדרויות מוכרות ומאושרות ינוכה חלק ממשכורתו, יחסית למשך האיחור או ההיעדרות.

3.3     החלפת הבגדים והרחצה ייעשו מחוץ לזמן העבודה.

3.4     עובד רשאי לעזוב את מקום עבודתו רק ברשות מנהל המחלקה.

3.5     נאלץ עובד להיעדר מהעבודה, מסיבה חשובה בלתי צפויה המתקבלת על דעת שני הצדדים, עליו להודיע על כך להנהלה מראש, ואם אין אפשרות לכך, לא יאוחר מתוך 24 שעות.

3.6     נאלץ עובד מסיבה כנ"ל להיעדר מהעבודה כמה ימים, עליו להודיע מראש להנהלה על מועד שובו לעבודה ולקבל את אישורה.

3.7     על כל עובד הנעדר מהעבודה מסיבות מחלה, להמציא תעודת רופא מוכרת בשובו לעבודה.

3.8     כל עובד הנעדר מהעבודה מסיבות מחלה – חודש לפחות, חייב להודיע 3 ימים מראש על מועד שובו לעבודה. עובד הנעדר חודשיים לפחות, חייב להודיע שבוע מראש על מועד שובו לעבודה.

3.9     על כל עובד לציית להוראות הקשורות בעבודתו הניתנות על ידי המנהל הממונה עליו ולהקפיד על תפקודו על פי הנהלים המקובלים. רשאי עובד לערער באמצעות ועד העובדים ומחוץ לשעות העבודה לפני ההנהלה, אם הוא סבור שההוראות היו בלתי מוצדקות.

3.10   3.10.1   על עובד לבצע כל עבודה שתוטל עליו במסגרת התפקיד על ידי ההנהלה או המנהל הממונה עליו.

3.10.2   ההנהלה רשאית להעביר עובדים מתחנת עבודה וממחלקה אחת לאחרת, לעבודה שווה או דומה בעיקר לעבודתם הקבועה, בהתאם לצורכי העבודה כפי שייראו להנהלה.

העברת עובדים בהתאם להוראות סעיף זה תיעשה בלא פגיעה בהכנסתם ובמעמדם של העובדים המועברים.

3.10.3   עובד שהועבר לעבודה או למחלקה או לתחנת עבודה אחרת בהתאם להוראות סעיף זה, והרואה את עצמו נפגע שלא כדין על ידי ההעברה, רשאי לערער על ההוראות באמצעות נציגות העובדים. עד להחלטת הגוף המוסמך וכל עוד לא הוחלט אחרת, ימשיך העובד לבצע את עבודתו בהתאם לסדרי העבודה כפי שקבעה ההנהלה.

3.10.4   יש צורך להעסיק עובד בעבודה שונה מעבודתו המקצועית הרגילה, ייעשה הדבר בהסכמת ועד העובדים או בהסכמה הדדית.

אם הסידור הוא רק לשעות מספר, ייעשה על דעת ההנהלה בלבד.

3.11   לא יחליף עובד את עבודתו או את משמרתו עם עובד אחר בלי ידיעה והסכמה של ההנהלה, או של הממונה עליו מטעם ההנהלה.

3.12   העובד יימצא בבית המלון רק בשעות עבודתו על פי הקבוע בסידור העבודה או במקרה של הכרח לסדר עניינים הנוגעים לעבודתו בבית המלון.

3.13   אין לעורר ריב ולנהל ויכוחים בזמן העבודה.

3.14   לא ישתמש עובד ברכוש או בחומרים של בית המלון לצרכים פרטיים.

3.15   אין לקיים אסיפות והתייעצויות בזמן העבודה, פרט בסיכום מוקדם עם ההנהלה. סעיף זה אינו מתייחס לפניות שאינן סובלות דיחוי של עובד לנציגי ועד העובדים.

3.16   ההנהלה וועד העובדים רשאים במקרה הצורך לערוך בדיקה בכלי העובדים.

3.17   על העובד למסור להחסנה למשמרת אצל שוער המלון כל חבילה שהוא מביא אתו, עד גמר משמרתו. אם בחבילה דברים וחפצים הנחוצים לו בשעת משמרתו עליו להראותם לשוער.

3.18   על העובד למסור מיד למנהל המלון כספים ו/או כל חפץ, שימצא בשטח המלון.

3.19   אסור לעובד לקיים פגישות עם אנשים ו/או אורחים בתוך שטח המלון.

3.20   עובד שנתפס באכילת אוכל המלון בלא רשות – רשאית ההנהלה לחייבו במחיר המכירה המלא של האוכל.

3.21   השימוש במחשב המלון על ידי העובד יהיה על פי הכללים שנקבעו בהסכם הקיבוצי הכללי בין לשכת הארגונים הכלכליים לבין הסתדרות העובדים החדשה מתאריך 25/6/2008 ועל פי תקנון המלון בעניין זה.

3.22   לא ישתמש עובד בטלפון המלון לצרכים פרטיים בלא אישור.

4.       עבודה במשמרות

4.1     סידור העבודה שהוכן על ידי ההנהלה מחייב כל עובד.

4.2     שינויים בסידור העבודה התקופתי וכן החלפת עובד ממשמרתו הקבועה למשמרת אחרת, ייעשו בהסכמת ועד העובדים או בהסכמה הדדית, אך אם לדעת ההנהלה צורכי העבודה יחייבו זאת, היא תהיה רשאית להעביר זמנית עובד או עובדים מעבודה במשמרת אחת למשמרת אחרת, עד לתקופה של שבוע ימים.

4.3     על כל עובד להמשיך בעבודתו עד שהעובד מהמשמרת הבאה מחליפו, אך אינו חייב לעשות זאת למעלה משעתיים. בעבור הזמן הנוסף שעבד ישולם לו כמוגדר בהסכם העבודה גמול שעות נוספות.

4.4     במקרה של איחור של למעלה משעה אחת, ובלי סיבה מספקת, הרשות בידי ההנהלה למנוע מהעובד עבודה ביום האיחור. במקרה שיתעורר ספק ביחס לסבירות הסיבה של האיחור ישותף נציג ועד העובדים בהחלטה.

4.5     עובד המאחר לעבודה מעל 10 דקות, תישלל ממנו ביום האיחור ההטבה הכרוכה מעבודה במשמרת ערב.

עובד שצבר יותר משני איחורים של עד 10 דקות לאיחור, במהלך החודש, תישלל ממנו בימי האיחור באותו חודש ההטבה הכרוכה מעבודה במשמרת ערב.

5.       אחריות לציוד וחומרים

5.1     על העובד לשמור על רכוש המלון ולהימנע מבזבוז חומרים.

5.2     על העובד לנהוג בזהירות במכשירים ובכלים שהם עובדים אתם ובמקרה של קלקול על העובד להודיע על כך מיד לאחראי על כך.

6.       הופעה

על העובד להופיע לעבודה נקי ומסודר בהתאם לתפקידו במלון ובתלבושת בהתאם להוראות הנהלת המלון.

7.       עונשין

7.1     עבר עובד על אחת מתקנות תקנון זה – באים בחשבון הקנסות והעונשים כדלקמן:

7.1.1     התראה בכתב;

7.1.2     קנס כספי עד לשיעור של חצי יום עבודה;

7.1.3     הפסקת עבודה בלא תשלום עד יומיים.

7.2     עבר עובד על תקנון זה על ידי –

7.2.1     אי-ציות להוראות ההנהלה או הפרת משמעת;

7.2.2     עזיבת מקום העבודה באמצע יום העבודה בלי רשות ובלי סיבה מספקת;

7.2.3     חיסורים בעבודה בלי רשות ובלי סיבה מספקת;

7.2.4     הכאות בבית המלון;

7.2.5     באים בחשבון קנסות ועונשים כדלקמן:

7.2.5.1    קנס כספי;

7.2.5.2    הפסקה זמנית של עבודה בלא תשלום;

7.2.5.3    פיטורים רגילים בהודעה מוקדמת ומתן פיצויים.

7.3     הורשע עובד בדין על ביצוע עבירה פלילית או הודה בביצוע עבירה שיש בה משום השפעה שלילית במקום העבודה או הוכחה אשמה חמורה כנגד עובד כגון:

7.3.1     אי-ציות להוראות ההנהלה או הפרת משמעת חמורה;

7.3.2     הכאות בבית מלון במקומות המיועדים לאורחים או מריבות קולניות בין העובדים, אשר גרמו לתוצאות חמורות;

7.3.3     גניבה או חבלה במזיד;

7.3.4     קלקול חומרים, מכשירים או מכונות במזיד;

7.3.5     עבודה במקום אחר בלי רשות בכתב מאת ההנהלה;

7.3.6     בזבוז חומרים בזדון ולקיחת מזון בלא רשות;

7.3.7     מסירת סודות עסקיים;

7.3.8     הורדת התפוקה במזיד או פגיעה במהלך התקין של העבודה;

7.3.9     באים בחשבון העונשים האלה:

7.3.9.1    הפסקת עבודה זמנית ממושכת בלא תשלום;

7.3.9.2    פיטורים בלא הודעה מוקדמת;

7.3.9.3    פיטורים בלא הודעה מוקדמת ובלא פיצויים.

7.4     הישנות עבירה על התקנון תגרום להחמרת העונש או הקנס.

7.5     7.5.1  הקנסות והעונשין דלעיל יוטלו על העובד הנאשם על ידי ההנהלה יחד עם ועד העובדים, פרט להתראה היכולה להינתן לעובד על ידי ההנהלה בהודעה לוועדה עובדים.

7.6     7.6.1  עבר עובד אחת מהעבירות החמורות והמפורטות בסעיף משנה 7.3 דלעיל, ועובדת העבירה אינה מוטלת בספק, הרשות בידי ההנהלה להפסיק את עבודת העובד הנאשם עד לבירור, אשר יתקיים בו ביום מחוץ לשעות העבודה.

7.6.3     יזוכה העובד הנאשם, ישולם לו על ידי ההנהלה בעבור כל תקופת הבטלה שנגרמה לו.

7.7     יצא העובד המואשם נקי מכל אשמה, תפורסם ההחלטה במקום העבודה.

7.8     כספי הקנסות ינוצלו למטרה מוסכמת על ידי שני הצדדים.

7.9     בא כוח הנוער העובד יוזמן להשתתף בכל בירור הנוגע לנוער העובד במלון.

8.       תעודות רפואיות בלתי מוצדקות

8.1     בכל מקרה שיתעורר ספק ביחס לתוכן כל תעודה רפואית המוגשת על ידי העובד, רשאי כל צד להסכם זה להביא את המקרה לבירור לפני ועדה רפואית מוסמכת למטרה זו.

8.2     הוועדה הרפואית המיוחדת רשאית להעמיד את העובד לבדיקה רפואית ועל העובד להיענות להזמנת הוועדה.

8.3     החלטות הוועדה הרפואית יהיו סופיות ומחייבות את הנוגעים בדבר.

 

 

 

נספח מס' 2

1.       תשלומים ותוספות

1.1     תוספת ותק(1)

 

בפרק השני להסכם מיום 14.11.2017 (שמספרו 7040/2017) נקבע תחת הכותרת "תוספת ותק", כדלקמן :

"1. תוספת הותק תשונה מתשלום שקלי אחיד לתוספת אחוזית, לעובדים בעלי 3 שנות ותק במלון. התוספת תינתן כאחוז משכר היסוד בלבד עד לתקרה של 8,000 ₪ (לא יילקחו בחשבון תוספות אחרות כמו ותק, מקצוע, אילת ים המלח).

2. תקרת תוספת הותק לא תעלה על 80 ₪ לכל שנת ותק.

3. תוספת הותק תשולם לפי חישוב מרבי של 35 שנות ותק.

4. להלן טבלאות המפרטות את תשלום תוספת הותק הן לעובדים קיימים והן לעובדים חדשים שילקטו לאחר חתימת הסכם זה :

א. עובדים קיימים בעת חתימת הסכם זה :

 

בתחילת

שנת העבודה

מס' שנות

וותק

תוספת ותק על כל שנת ותק משכר יסוד בעת חתימת ההסכם

1

0

0

2-3

1-2

תוספת שקלית קבועה כפי שהיתה במועד חתימת ההסכם (ראה להלן), למען הסר ספק התוספת "השקלית הקבועה" היא רק עבור עובדים בעלי ותק של פחות משלוש שנים בעת חתימת ההסכם.

4-11

3-10

0.8%  (לדוגמה, עובד בעל 3 שנות ותק יקבל בתחילת השנה הרביעית לעבודתו תוספת ותק חודשית בסך 0.8% כפול שכר היסוד כפול 3) .

12-21

11-20

0.8% עבור 10 שנות הותק הראשונות ועוד 0.9% עבור כל אחת משנות הותק הנוספות.

22-36

21-35

0.8% עבור 10 שנות הותק הראשונות ועוד 0.9% עבור 11-20 שנות ותק ועוד 1%  עבור כל אחד משנות הותר משנת הותק ה- 21.

מקסימום עד 25 שנות ותק. 

 

ב. עובדים חדשים שיתקבלו לאחר חתימת הסכם זה :

 

בתחילת

שנת העבודה

מס' שנות

וותק

תוספת ותק על כל שנת ותק משכר יסוד בעת חתימת ההסכם

1

0

0

2-3

1-2

תוספת שקלית קבועה כפי שהיתה במועד חתימת ההסכם (ראה להלן), למען הסר ספק התוספת "השקלית הקבועה" היא רק עבור עובדים בעלי ותק של פחות משלוש שנים בעת חתימת ההסכם. 

4-11

3-10

0.8% (לדוגמה, עובד בעל 3 שנות ותק יקבל בתחילת השנה הרביעית לעבודתו תוספת ותק חודשית בסך 0.8% כפול שכר היסוד כפול 3).

12-21

11-20

0.8% עבור 10 שנות הותק הראשונות ועוד 0.9% עבור כל אחת משנות הותק הנוספות.

22-36

21-35

0.8% עבור 10 שנות הותק הראשונות ועוד 0.9% עבור 11-20 שנות הותק ועוד 1% עבור כל אחד משנות הותר משנת הותק ה- 21.

מקסימום עד 35 שנות ותק.

בסעיף 1.1.1 לנספח 2 להסכם מיום 23.12.2010 (שמספרו 7003/2011), נקבע תחת הכותרת "תוספת ותק" כלהלן :

1.1.1     תוספת הוותק תשולם לפי חישוב מרבי של 31 שנות ותק בשנת 2011 ו-32 שנות ותק החל משנת 2012 למי שיהיה זכאי לה. התשלום יתבצע יחסית למספר שעות העבודה בפועל. תוספת הוותק תעודכן בשיעור תוספות היוקר. התשלום יהיה לכל שנת עבודה. תוספת הוותק תצוין בנפרד בתלוש השכר ממועד החתימה על הסכם זה.

1.1.2     לעובדים אשר בעת חתימת הסכם זה משולמת להם תוספת ותק, ימשיך וישולם להם כפי ששולמה עד חתימת הסכם זה. תעריפי הוותק לעובדים אלה יעודכנו בשיעור של 3.7% (מההסכם הקודם), וכן ב-4% נוספים של הסכם זה מתאריך 1.1.2011. עדכון נוסף יתקיים בתאריך 1.1.2012 בשיעור 2%.

1.1.3     כל העובדים החדשים אשר יתקבלו לעבודה לאחר הוצאת צו זה, וכל העובדים אשר טרם מלאה שנה לעבודתם בעת הוצאת צו זה ואשר אינם מקבלים תוספת ותק, יקבלו החל בחודש ה-13 לעבודתם, תוספת ותק אחידה בסך 33 שקלים חדשים לשנת עבודה (יחסית לשעות עבודה בפועל).

1.2     תוספת מקצועית.

בסעיף 1.2 לנספח 2 להסכם מיום 23.12.2010 (שמספרו 7003/2011), נקבע תחת הכותרת "תוספת מקצועית", כלהלן :

מעודכן ליום 1/1/2011 בש"ח.

כל תעריפי התוספת המקצועית בנספח זה עודכנו בשיעור של 3.7% (מההסכם הקודם) וכן ב-4% של  הסכם זה, ביום 1/1/2011. עדכון נוסף יתקיים ביום 1.1.2012 בשיעור 2%.

1.2.1     תוספות סיווג מקצועי המאושרות על ידי תעודות משרד התמ"ת

1.2.1.1    פקידי קבלה

סוג 1 – פקיד קבלה זוטר – 18.77

סוג 2 – פקיד קבלה – 29.78

סוג 3 – פקיד קבלה ראשי – 44.88

 

1.2.1.2    טבחים

סוג 1 טבח עוזר – 18.77

סוג 2 טבח – 29.78

סוג 3 טבח ראשון – 44.88

סוג 4 טבח יחיד – 55.61

סוג 5 טבח ראשי – 55.61

1.2.1.3    מושקות

סוג 1 מושקות אירוח מסייעת – 18.77

סוג 2 מושקות אירוח – 29.78

סוג 3 מושקות אירוח ראשית – 44.88

1.2.1.4    מוזגים (ברמנים)

סוג 1 ברמן – 18.77

סוג 2 ברמן בכיר – 44.88

1.2.1.5    מלצרים

סוג 1 עוזר מלצר – 18.77

סוג 2 סגן מלצר – 29.78

סוג 3 מלצר – 44.88

סוג 4 מלצר ראשי – 55.62

1.2.1.6    מקצועות אחרים

(על פי סיווג מקצועי של משרד התמ"ת)

סוג 1 – 18.77

סוג 2 – 29.78

סוג 3 – 44.88

סוג 4 ומעלה – 55.62

1.2.1.7    תוספת השתלמות תעודה של המרכז לקידום מקצועי – 17.62

1.2.1.8    אקדמאים בעלי תואר בתיירות ומלונאות – 100

1.2.1.9    בוגרי לימודי מנהל מלונאי או "משולבת" על פי תוכנית הלימודים המאושרת על ידי משרד התמ"ת ו/או משרד התיירות – 75

1.2.2     הערה – התוספות המקצועיות תשולמנה מיום הצגת התעודה בלבד (ולא רטרואקטיבית).

 

נספח מס' 2

1.       תשלומים ותוספות

1.1     תוספת ותק(1)

1.1.1     תוספת הוותק תשולם לפי חישוב מרבי של 31 שנות ותק בשנת 2011 ו-32 שנות ותק החל משנת 2012 למי שיהיה זכאי לה. התשלום יתבצע יחסית למספר שעות העבודה בפועל. תוספת הוותק תעודכן בשיעור תוספות היוקר. התשלום יהיה לכל שנת עבודה. תוספת הוותק תצוין בנפרד בתלוש השכר ממועד צו זה.

1.1.2     לעובדים אשר בעת הוצאת צו זה משולמת להם תוספת ותק, תמשיך ותשולם להם כפי ששולמה עד הוצאת צו זה. תעריפי הוותק לעובדים אלה יעודכנו בשיעור של 3.7% (מההסכם הקודם), וכן ב-4% נוספים של צו זה ממועד צו זה. עדכון נוסף יתקיים בתאריך 1.1.2012 בשיעור 2%.

1.1.3     כל העובדים החדשים אשר יתקבלו לעבודה לאחר הוצאת צו זה, וכל העובדים אשר טרם מלאה שנה לעבודתם בעת הוצאת צו זה ואשר אינם מקבלים תוספת ותק, יקבלו החל בחודש ה-13 לעבודתם, תוספת ותק אחידה בסך 33 שקלים חדשים לשנת עבודה (יחסית לשעות עבודה בפועל).

1.2     תוספת מקצועית

מעודכן ליום 1/1/2011 בשקלים חדשים.

כל תעריפי התוספת המקצועית בנספח זה עודכנו בשיעור של 3.7% (מההסכם הקודם) וכן ב-4% של צו זה, ביום 1/1/2011. עדכון נוסף יתקיים ביום 1.1.2012 בשיעור 2%ץ

1.2.1     תוספות סיווג מקצועי המאושרות על ידי תעודות משרד התמ"ת

1.2.1.1    פקידי קבלה

סוג 1 – פקיד קבלה זוטר – 18.77

סוג 2 – פקיד קבלה – 29.78

סוג 3 – פקיד קבלה ראשי – 44.88

1.2.1.2    טבחים

סוג 1 טבח עוזר – 18.77

סוג 2 טבח – 29.78

סוג 3 טבח ראשון – 44.88

סוג 4 טבח יחיד – 55.61

סוג 5 טבח ראשי – 55.61

1.2.1.3    מושקות

סוג 1 מושקות אירוח מסייעת – 18.77

סוג 2 מושקות אירוח – 29.78

סוג 3 מושקות אירוח ראשית – 44.88

1.2.1.4    מוזגים (ברמנים)

סוג 1 ברמן – 18.77

סוג 2 ברמן בכיר – 44.88

1.2.1.5    מלצרים

סוג 1 עוזר מלצר – 18.77

סוג 2 סגן מלצר – 29.78

סוג 3 מלצר – 44.88

סוג 4 מלצר ראשי – 55.62

1.2.1.6    מקצועות אחרים

(על פי סיווג מקצועי של משרד התמ"ת)

סוג 1 – 18.77

סוג 2 – 29.78

סוג 3 – 44.88

סוג 4 ומעלה – 55.62

1.2.1.7    תוספת השתלמות תעודה של המרכז לקידום מקצועי – 17.62

1.2.1.8    אקדמאים בעלי תואר בתיירות ומלונאות – 100

1.2.1.9    בוגרי לימודי מנהל מלונאי או "משולבת" על פי תכנית הלימודים המאושרת על ידי משרד התמ"ת ו/או משרד התיירות – 75

1.2.2     הערה – התוספות המקצועיות ישולמו מיום הצגת התעודה בלבד (ולא רטרואקטיבית).

 

הערות לנספח 2:

 

(1) לענין ותק ראו גם את סעיף 23 להסכם מיום 23.12.2010 (שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7003/2011)

 

כן ראו לענין ותק (תקרות עבר) בסעיף 4.4 לנספח 7 לאותו הסכם – מובא להלן .

 

 

 

 

נספח 3

הסכם עבודה אישי והסכם תנאי העסקה

1. הסכם עבודה אישי(1)

א. כל מלון יוכל להחתים עד 10% מעובדי המלון, על הסכם עבודה אישי.

ב. ההסכם האישי יתבסס על הסכם העבודה הקיבוצי בענף המלונאות.

ג. למרות האמור בסעיף 1, ב לעיל, לא יחולו על העובדים בהסכם ה אישי סעיפים 48.1,48.3 עד 48.8, 49.2, 49.7, 53.1, 55 וכן נספח 2 להסכם.

2. הסכם תנאי העסקה ושכר (בעקבות תיקון 24 לחוק הגנת השכר)

א. המלונות רשאים להחתים עובדים על הסכם תנאי העסקה ושכר אישיים .

ב. הסכם זה יהיה בכפוף להסכם העבודה הקיבוצי בענף המלונאות(3)

 

 

הערות לנספח 3 להסכם הקיבוצי :

(1) . לענין היחס סין זכויות מכוח חוזה אישי לבין זכויות מכוח הסכם קיבוצי ראו סעיף 22 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957 .

(2) ראו מאמר בנושא סעיף 22 – חוזה עבודה אישי והסכם קיבוצי.

 

 

נספח  4

 הסכם קיבוצי כללי

שנערך ונחתם בתל אביב ביום 23 בחודש דצמבר 2010 (1)

 בין הסתדרות העובדים הכללית, החדשה, הסתדרות עובדי האירוח והמלונאות

        (להלן : "צד א'")

 

      ובין התאחרות המלונות בישראל 

                            (להלן "צד ב")

  

הואיל – ובין הצדדים נחתמו הסכמים קיבוציים שונים, אשר מסדירים תנאי עבודתם של העובדים בענף המלונאות (להלן: "הענף")

והואיל – והצדדים מעוניינים להסדיר את נוהלי העבודה בענף, בכל הנוגע ליישומו של חוק הזכות לעבודה בישיבה, התשס"ז- 2007 (להלן: החוק), בענף(2).

והואיל – וקיימים תפקידים מסוימים בבית המלון, בהם נדרשים העובדים להעניק שירות איכותי לאורחים אשר דורש  עבודה בעמידה אל מול האורח.

 והואיל – ולאחר ניתוח של פעילות בתי המלון והאירוח, סיווג ומיפוי פעילות העובדים בבתי המלון והאירוח הגיעו הצדדים לפרשנות מוסכמת באשר לאופן יישום הוראות החוק בענף.

לפיכך הוסכם הוצהר והותנה בין הצדדים כלהלן:

1. בית המלון ובית ההארחה (להלן: "המלון")   מתחייב להמשיך ולפעול ליישום מלא של החוק.

2. ככלל, המלון יעמיד לרשות העובדים כיסאות העונים על הגדרות החוק.

3. מוסכם כי רק עובדים בתפקידים אשר יצוינו להלן, יהיו מורשים לבצע עבודתם בעמידה בעת הענקת שרות לאורחים, במחלקות  בהם נמצאים עובדים אלה, יוצבו כסאות בעמדת העבודה ואם לא ניתן בסמוך לה והעובדים יוכלו לשבת כאשר הדבר מתאפשר מביצוע העבודה. נוסף על כך יוצבו כסאות לישיבה לרווחת העובדים במשרדים העורפיים של המחלקות.

4. המלון מתחייב לאפשר לעובדים לשבת, בזמנים בהם  אינם מבצעים בפועל עבודה של מתן שירות, או עבודה הדורשת ניידות במלון או מחוץ למלון, וזאת בכפוף לצרכי העבודה. כן מתחייב המלון לאפשר לעובדים, לשבת בזמני הפסקות המנוחה כקבוע בחוק.

5. התאחדות המלונות מתחייבת להוציא תוך 14 ימים ממועד אישור ההסכם, הנחיות למלונות אשר יימסרו למנהלי המלונות ויופצו למנהלי המחלקות. הנחיות אלו יאפשרו לעובדים לממד את זכותם לישיבה בעבודה, בהתאם לפרשנות המוסכמת בין הצדדים כמפורט לעיל.

6. המלון ימנה את אחד המנהלים להיות ממונה על יישום הוראות החוק וההסכם. העובדים במלון יוכלו לפנות לממונה או לנציג ועד העובדים, בתלונות על אי-קיום הוראות החוק וההסכם. הממונה יטפל בכל תלונה שתוגש בדרך שתבטיח את קיום הוראות החוק וההסכם.

7. במקרה של תלונה או אי הסכמה שלא תיפתר במסגרת המלון, יועבר הטיפול לועדה פריטטית כמוקבל ומחויב מההסכם הקיבוצי הכללי בין הצדדים. הועדה הפריטטית תורכב ממזכיר ארצי של עובדי המלונאות בהסתדרות ונציגי התאחדות המלונות.

8. .       התפקידים שבהם יותר ביצוע העבודה בעמידה בהתאם לסעיף 3 לעיל:

8.1     עובדים בקבלה, מודיעין ובלבויס

8.2     מלצרים וברמנים

8.3     טבחים, קונדיטורים ועובדי מטבח

8.4     מאבטחים/קב"טים

8.5     עובדים בניקיון ומשק

8.6     עובדים בבריכה/ספורט ומועדוני בריאות

8.7     עובדים באחזקה

8.8     צ'קרים

8.9     עובדים בצוות בידור

9.       התפקידים המצוינים בסעיף 8 כוללים גברים ונשים גם אם רשומים בלשון זכר.

 

_______________________                       ____________________

הסתדרות העובדים הכללית החדשה                  התאחדות המלונות בישראל

 

נספח מס' 4

1.       בית המלון ובית ההארחה (להלן – המלון) מתחייב להמשיך ולפעול ליישום מלא של חוק הזכות לעבודה בישיבה, התשס"ז-2007 (להלן – החוק), בענף (2).

2.       ככלל, המלון יעמיד לרשות העובדים כיסאות העונים על הגדרות החוק.

3.       רק עובדים בתפקידים אשר יצוינו להלן, יהיו מורשים לבצע את עבודתם בעמידה בעת הענקת שירות לאורחים. במחלקות שבהן נמצאים עובדים אלה, יוצבו כיסאות בעמדת העבודה ואם לא ניתן – בסמוך לה, והעובדים יוכלו לשבת כאשר הדבר מתאפשר מביצוע העבודה. נוסף על כך יוצבו כיסאות לישיבה לרווחת העובדים במשרדים העורפיים של המחלקות.

4.       המלון מתחייב לאפשר לעובדים לשבת, בזמנים שבהם אינם מבצעים בפועל עבודה של מתן שירות, או עבודה הדורשת ניידות במלון או מחוץ למלון, וזאת בכפוף לצורכי העבודה. כמו כן מתחייב המלון לאפשר לעובדים, לשבת בזמני הפסקות המנוחה כקבוע בחוק.

6.       המלון ימנה את אחד המנהלים להיות ממונה על יישום הוראות החוק וההסכם. העובדים במלון יוכלו לפנות לממונה או לנציג ועד העובדים, בתלונות על אי-קיום הוראות החוק וההסכם. הממונה יטפל בכל תלונה שתוגש בדרך שתבטיח את קיום הוראות החוק וההסכם.

8.       התפקידים שבהם יותר ביצוע העבודה בעמידה בהתאם לסעיף 3 לעיל:

8.1     עובדים בקבלה, מודיעין ובלבויס

8.2     מלצרים וברמנים

8.3     טבחים, קונדיטורים ועובדי מטבח

8.4     מאבטחים/קב"טים

8.5     עובדים בניקיון ומשק

8.6     עובדים בבריכה/ספורט ומועדוני בריאות

8.7     עובדים באחזקה

8.8     צ'קרים

8.9     עובדים בצוות בידור

9.       התפקידים המצוינים בסעיף 8 כוללים גברים ונשים גם אם רשומים בלשון זכר.

 

הערות לנספח 4 :  

(1) הוגש לרישום כנספח 4 להסכם העיקרי מאותו היום –  23.12.2010 שמספרו בפנקס  ההסכמים הקיבוציים  7003/2011.

(2) ראו : חוק הזכות לעבודה בישיבה ובתנאים הולמים, התשס"ז- 2007 – זה שמו המלא של החוק.

 

 

 

נספח 5א

הסכם קיבוצי כללי – תנאים מיוחדים לעובדי מלונות אילת

 

שנחתם בתל אביב, ביום 1 בינואר 2007 ושהוארך עד 30.6.2013

 

                                     בין : הסתדרות העובדים הכללית החדשה

        הסתדרות עובדי האירוח והמלונאות

 (מצד אחד , להלן : ההסתדרות)

 

                                   לבין :התאחדות המלונות בישראל

                                           (מצד שני, להלן: ההתאחדות)

 

הואיל : והצדדים חתומים על הסכם עבודה קיבוצי כללי בענף המלונאות (להלן: ההסכם הקיבוצי הכללי) שתוקפו הנוכחי עד ליום 31.12.2005 ושהוארך עד 30.6.2013.

והואיל : והצדדים הסכימו על שינויים בכל הנוגע לתנאי העבודה של עובדי המלונות באזור אילת, המפורטים ערב הסכם זה בנספח 5א' להסכם הקיבוצי הכללי (להלן:"נספח אילת")

 

לפיכך הוסכם בין הצדדים כדלקמן:

 1.        העובדים במלונות באזור אילת יקבלו תוספת שכר כפי שיפורט להלן שתבוא במקום התנאים כמפורט בנספח 5 א' שנחתם ביום 21/3/2004

2.         עובד שעבד 24 חודשים ברציפות במלונות באזור אילת יהיה זכאי לתוספת בשכרו החודשי בסכום של 300 ₪ (1) . החל מ 1.1.2007 תוספת זו תתווסף לשכרו הבסיסי של העובד ותהיה שכר לכל דבר ועניין.

3.        למרות האמור בסעיף 2, עובד במלון שהינו "תושב אילת" יקבל את תוספת השכר כאמור בסעיף 2 בתום 6 חודשי עבודה. עם השלמת 6 חודשי עבודה במלון יקבל העובד שהוא תושב אילת רטרואקטיבית את התוספת האמורה מיום תחילת עבודתו במלון.

להבהרה, עובד ייחשב ל"תושב אילת" אם בתחילת עבודתו במלון הנו תושב העיר אילת בתקופה של 24 חודשים לכל הפחות לפני תחילת עבודתו במלון על פי הרישום בתעודת הזהות או על פי הוכחת "תושבות" או "מגורים" בדרך מקובלת אחרת.(2)

4.        עובד שהחל את עבודתו במלון והוכיח כי מילא אחר כל התנאים המפורטים בנספח 5א וקיבל את תוספת השכר האמורה ממלון אחר בו עבד, יהיה זכאי לתוספת השכר מהיום הראשון לעבודתו במלון החדש.

5.        עובדים בפועל במלונות אילת שבעת חתימה על הסכם זה אינם מקבלים עדיין את "תוספות אילת" ויהיו זכאים ל"תוספות אילת" על פי ההסכם שהיה בתוקף עד מועד החתימה על הסכם זה יקבלו את התוספת על – פי זכאותם לפי ההסכם הקודם אך בלא תשלום רטרואקטיבי.

6.       עובדים המקבלים כבר כיום את תוספות אילת א' ו-ב', תוספות אלה יבוטלו ובמקומן יקבלו העובדים "תוספת אילת" בשיעור של 300 ש"ח שתתוסף לשכרם הבסיסי של העובדים ויהווה שכר לכל דבר ועניין.

7.       תוספת השכר כאמור תשולם יחסית להיקף משרתו של העובד כפי שהיתה מדי חודש אך בכל מקרה לא יותר מהיקף משרה מלאה.

8. תוקפו של הסכם זה יהיה חופף לתוקפו של ההסכם הקיבוצי הכללי בענף המלונאות שנחתם ביום 1/1/2007.

ולראיה באו על החתום :

 

הסתדרות עובדי המלונאות והאירוח                     התאחדות המלונות בישראל

 

נספח 5ב

 

הסכם קיבוצי כללי – תנאים מיוחדים לעובדי מלונות  באזור ים המלח

 

שנחתם בתל אביב, ביום 1 בינואר 2007 ושהוארך עד 30.6.2013

 

בין : הסתדרות העובדים הכללית החדשה

  הסתדרות עובדי האירוח והמלונאות

 (מצד אחד , להלן : ההסתדרות)

 

לבין :התאחדות המלונות בישראל

(מצד שני, להלן: ההתאחדות)

 

הואיל : והצדדים חתומים על הסכם עבודה קיבוצי כללי בענף המלונאות (להלן: ההסכם הקיבוצי הכללי) שתוקפו הנוכחי עד ליום 31.12.2005 ושהוארך עד 30.6.2013.

והואיל : והצדדים הסכימו על שינויים בכל הנוגע לתנאי העבודה של עובדי המלונות באזור ים המלח, המפורטים ערב הסכם זה בנספח 5ב' להסכם הקיבוצי הכללי

לפיכך הוסכם בין הצדדים כדלקמן:

1.        העובדים במלונות באזור ים המלח יקבלו תוספת שכר כפי שיפורט להלן שתבוא במקום התנאים המפורטים בנספח 5ב' שנחתם ביום 21.3.2004.

2.         עובד שעבד 24 חודשים ברציפות במלון באזור ים המלח יהיה זכאי לתוספת בשכרו החודשי בסכום של 185 שקלים חדשים(3) החל מ- 1 ינואר 2007.

תוספת זו תיווסף לשכר הבסיס של העובד ותהיה שכר לכל דבר ועניין.

3.        עובד שהחל את עבודתו במלון והוכיח כי מילא אחר כל התנאים המפורטים בנספח 5ב וקיבל את תוספת השכר האמורה ממלון אחר שבו עבד יהיה זכאי לתוספת השכר מהיום הראשון לעבודתו במלון החדש.

4.         עובדים בפועל במלונות באזור ים המלח שבעת חתימה על הסכם זה אינם מקבלים עדיין את התוספות עפ"י נספח 5ב' ויהיו זכאים לתוספות על פי ההסכם שהיה בתוקף עד מועד חתימה על הסכם זה, יקבלו את התוספת במועד זכאותם לפי ההסכם הקודם אך ללא תשלום רטרואקטיבי.

5.        עובדים המקבלים כבר את התוספת עפ"י נספח 5ב', תוספות אלה יבוטלו ובמקומן יקבלו העובדים תוספת "ים המלח" בשיעור של 185 ₪ שתתווסף לשכרם הבסיסי של העובדים ויהווה שכר לכל דבר ועניין.

6.        תוספת השכר כאמור תשולם יחסית להיקף משרתו של העובד כפי שהיתה מדי חודש אך בכל מקרה לא יותר מהיקף משרה מלאה.

7.         תוקפו של הסכם זה יהיה חופף לתוקפו של ההסכם הקיבוצי הכללי בענף המלונאות שנחתם ביום 1/1/07.

ולראיה באו על החתום :

 

הסתדרות עובדי המלונות והאירוח                           התאחדות המלונות בישראל

 

נספח מס' 5א

תנאים מיוחדים לעובדי מלונות אילת

1.       העובדים במלונות באזור אילת יקבלו תוספת שכר כפי שיפורט להלן שתבוא במקום התנאים כמפורט בנספח א' שנחתם ביום 21.3.2004.

2.       עובד שעבד 24 חודשים ברציפות במלונות באזור אילת יהיה זכאי לתוספת בשכרו החודשי בסכום של 300 שקלים חדשים(1).

3.       למרות האמור בסעיף 2, עובד במלון שהוא "תושב אילת" יקבל את תוספת השכר כאמור בסעיף 2 בתום 6 חודשי עבודה. עם השלמת 6 חודשי עבודה במלון יקבל העובד שהוא תושב אילת רטרואקטיבית את התוספת האמורה מיום תחילת עבודתו במלון.

להבהרה, עובד ייחשב ל"תושב אילת" אם בתחילת עבודתו במלון הוא תושב העיר אילת בתקופה של 24 חודשים לכל הפחות לפני תחילת עבודתו במלון על פי הרישום בתעודת הזהות או על פי הוכחת "תושבות" או "מגורים" בדרך מקובלת אחרת.

4.       עובד שהחל את עבודתו במלון והוכיח כי מילא אחר כל התנאים המפורטים בנספח 5א וקיבל את תוספת השכר האמורה ממלון אחר שבו עבד, יהיה זכאי לתוספת השכר מהיום הראשון לעבודתו במלון החדש.

5.       עובדים בפועל במלונות אילת שבעת חתימה על צו זה אינם מקבלים עדיין את "תוספות אילת" ויהיו זכאים ל"תוספות אילת" על פי ההסכם שהיה בתוקף עד מועד הוצאת צו זה יקבלו את התוספת על פי זכאותם לפי ההסכם הקודם אך בלא תשלום רטרואקטיבי.

6.       עובדים המקבלים כבר כיום את תוספות אילת א' ו-ב', תוספות אלה יבוטלו ובמקומן יקבלו העובדים "תוספת אילת" בשיעור של 300 שקלים חדשים שתיווסף לשכרם הבסיסי של העובדים ותהיה שכר לכל דבר ועניין.

7.       תוספת השכר כאמור תשולם יחסית להיקף משרתו של העובד כפי שהיתה מדי חודש אך בכל מקרה לא יותר מהיקף משרה מלאה.

נספח מס' 5ב

תנאים מיוחדים לעובדי מלונות באזור ים המלח

1.       העובדים במלונות באזור ים המלח יקבלו תוספת שכר כפי שיפורט להלן.

2.       עובד שעבד 24 חודשים ברציפות במלון באזור ים המלח יהיה זכאי לתוספת בשכרו החודשי בסכום של 185 שקלים חדשים (3).

תוספת זו תיווסף לשכר הבסיס של העובד ותהיה שכר לכל דבר ועניין.

3.       עובד שהחל את עבודתו במלון והוכיח כי מילא אחר כל התנאים המפורטים בנספח 5ב וקיבל את תוספת השכר האמורה ממלון אחר שבו עבד יהיה זכאי לתוספת השכר מהיום הראשון לעבודתו במלון החדש.

6.       תוספת השכר כאמור תשולם יחסית להיקף משרתו של העובד כפי שהיתה מדי חודש אך בכל מקרה לא יותר מהיקף משרה מלאה.

 

נספחים  5א ו- 5ב :

 

(1) לעדכון התוספת ראה נספח 7 להלן.

(2) הוראה שונה וקפדנית יותר לגביה נטען כי היא מהווה אפליה מחמת לאומיות או ארץ מוצאבוטלה ע"י בית הדין האזורי לעבודה בב"ש עב' 6042/04 אחמד מונטילו נ' ישרוטל בע"מ ואח' , 29.6.05 – ראו סעיפים  72 ו- 74 לפסק הדין.

(3) לעדכון התוספת ראה נספח 7 להלן.

 

 

נספח 6

 

תקנון למניעת הטרדה מינית

 

לשון ה"חוק למניעת הטרדה מינית התשנ"ח- 1998(1)  והתקנות לפיו, הן הקובעות. 

כל שימוש בלשון נקבה מתייחס גם לזכר ולהפך.

1. הטרדה מינית היא התנהגות אסורה בחוק – החוק אוסר על הטרדה מינית בכל מקום ובכל דרך שהיא, ברחוב, באוטובוס, בצבא, בבית ובעבודה, המטריד צפוי לעונש של עד שנתיים מאסר.

2. המעשים האסורים: סחיטה לביצוע מעשה בעל אופי מיני, ניצול יחסי כפיפות או מרות באופן מיני, מעשה מגונה (די בארוע אחד), הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, התייחסות חוזרות למיניות האדם, התייחסות מבזה ומשפילה למינו או לנטייתו המינית של אדם (די בארוע יחיד) התנכלות.

דוגמא להטרדה מינית : מעביד או עובד הנוגע בעובדת לשם גירוי מיני או החושף בפניה חלק מוצנע מגופו בלא הסכמתה, מעביד או עובד המאיים (במפורש או במשתמע) לפטר עובדת או לפגוע בזכויותיה אם היא תסרב לבלות אתו או לקיים אתו יחסי מין.

3. אילו מעשים לא יחשבו כהטרדה מינית ? חיזורים הנעשים ברוח טובה, מתוך הסכמה הדדית ורצון חופשי.

4. התנכלות אסורה – כל פגיעה בעובד/ת או במבקש/ת עבודה שמקורה בהטרדה מינית, או כל פגיעה במי שסייע/ה או העיד /ה לטובת עובד/ת אחר/ת בתלונה על הטרדה מינית. דין המתנכל עד שלוש שנות מאסר.

5. אי הסכמה :  על המוטרד/ת להראות בבירור שאינו/ה מסכימ/ה להתנהגות המטרידה – במילים או בהתנהגות. במקרים של קטין, חסר ישע, מטופל או ניצול יחסי תלות או כפיפות עבודה, אין חובה להוכיח אי הסכמה.

6. מתי צריך להתלונן על הטרדה מינית והתנכלות ? רצוי להתלונן על הטרדה או התנכלות כאשר הן קורות. ניתן לעשות זאת עד 3 שנים לאחר האירוע. מומלץ לתעד את האירוע ככל הניתן ולגבותו בעדים (דהיינו לספר לחבר/ה או בן משפחה).

7. דרכי תגובה : החוק מציע ארבע אפשרויות שניתן לנקוט בכולם או בחלקן, במקביל או בזו אחר זו :

7.1 דין משמעתי פנימי – ניתן להתלונן על ההטרדה אצל המעביד/ה או אצל האחראי/ת למניעת הטרדה מינית בעבודה, במטרה לפתוח בהליכי משמעת פנימיים.

7.2 בבית הדין לעבודה – ניתן לתבוע מטריד, מתנכל ומעביד/ה וכן לתבוע פיצויים כספיים.

7.3 בבית משפט אזרחי – ניתן להגיש תביעת פיצויים נגד המטריד. מקסימום הקנס הוא עד 50,000 ₪.

7.4 תלונה במשטרה – במטרה לפתוח בהליכים פליליים.

8. חובת המעביד  : מעביד חייב לנקוט אמצעים סבירים  למניעת הטרדה מינית במסגרת יחסי העבודה. ניתן לתבוע מעביד אישית בגין מעשי עובדיו, באם לא נקט אמצעים למניעת הטרדה מינית או התנכלות.

8.1 על המעביד למנות אחראי/ת לנושא הטרדה מינית במקום העבודה.

8.2 על המעביד לקבוע דרך יעילה להגשת תלונה בשל הטרדה מינית או התנכלות.

8.3 על המעביד לדרוש מכל עובד שלו להימנע מהטרדה מיינית והתנכלות הן של עובדים והן של לקוחות.

8.4 על המעביד לקיים פעולות הסברה והדרכה ולחייב כל עובד מטעמו להשתתף בפעילות.

8.5 על המעביד המעביד למעלה מ 25 עובדים לתלות תקנון בנושא הטרדה מינית במקום בולט לעין.

9. דין חברת כוח אדם כדין מעביד.

10. טיפול המעביד/ה במקנות הבירור :

המעביד, לאחר שקיבל את סיכומיה של האחראי/ת, יחליט תוך תקופה שלא תעלה על 7 ימי עבודה על הפעלת אחת הסמכויות שלהלן:

10.1 הרחקת ה"מטריד לכאורה" מהמתלונן/ת, במידה שלא תפגע במרכיב מתנאי העבודה.

10.2 נקיטת צעדים כדי למנוע את הישנות המעשה וכדי לתקן את הפגיעה שנגרמה למתלונן/ת.

10.3 פתיחת הליכים משמעותיים(2) בהתאם להוראות המשמעת החלות במקום העבודה.

11. המעביד ימסור הודעה מנומקת בכתב על החלטותיו למתלונן/ת, ל"מטריד לכאורה" ולאחראי/ת.

ניתן לפנות ל : אחראי על הטרדה מינית במקום העבודה.

 

 

הערות לנספח 6 להסכם הקיבוצי :

(1) ראו חוק למניעת הטרדה מינית, תשמ"ח – 1988

ראו מאמר בנושא החוק למניעת הטרדה מינית

(2) כך במקור. צ"ל משמעתיים לדעתנו.

 

נספח 7

בסעיפים 1-8 לפרק "הראשון"(1) להסכם מיום 14.11.2017 (שמספרו 7040/2017), נקבע תחת הכותרת "מענק ותוספות שכר", כלהלן :  

"1. עובד קיים אשר בתאריך 1.1.2017 מלאו לו 30 חודשי עבודה במלון, יקבל בעת חתימת הסכם זה מענק חד פעמי בגובה 2.6% משכר היסוד החודשי ע"פ עבודתו בפועל, לכל חודש עבודה בין החודשים 1.1.17 ועד 31.10.17 (סה"כ 26%) . המענק לא יהיה חלק מהשכר לעניין ערך שעה ולצורך תשלום שעות נוספות, הפרשות תנאים סוציאליים ופיצויים.

2. עובד אשר בתאריך חתימת הסכם זה, יהיה בעל ותק במלון של 30 חודשי עבודה ומעלה, יקבל תוספת של 2.25% לשכר היסוד וזאת החל משכר חודש נובמבר 2017.

3. עובד אשר בתאריך 1.1.2019 יהיה בעל ותק במלון של 30 חודשי עבודה ומעלה, יקבל תוספת של 2.5% לשכר היסוד וזאת החל משכר חודש ינואר 2019.

4. עובד אשר התאריך 1.1.2020 יהיה בעל ותק במלון של 30 חודשי עבודה ומעלה, יקבל תוספת של 2.5% לשכר היסוד וזאת החל משכר חודש ינואר 2020 .

5. המענק ותוספות השכר כאמור בסעיפים 1-4 יחושבו עד לתקרת משכורת יסוד חודשית של 10,000 ₪.

6. תוספות אילת וים המלח, ועלות הארוחות, יעודכנו בשיעור תוספות השכר בהסכם זה.

7. עובדים אשר בתאריך 1.1.18, מלאו להם 5 שנות עבודה במלון, יהיו זכאים עבור עבודה במשרה מלאה לשכר יסוד חודשי אשר לא יפחת מ 5,400 ₪ ברוטו לחודש.

8. עובד קיבל מקדמת שכר לאחר תאריך 1.8.16, ניתן יהיה לקזז אותה מהמענק ומהפעימה הראשונה של ההסכם אשר ישולמו במשכורות נובמבר 2017. הקיזוז יתקיים בהתאם לכללים המופיעים בסעיף 20.4 בהסכם הקיבוצי מתאריך 23.12.2010".

להלן סעיפים 1-7 לפרק ה"ראשון"(2)   להסכם מיום 3.12.2014 (שמספרו 7028/2018 – ראו לעיל לענין מועד הגשתו באיחור) :

"1. עובד אשר בתאריך 1.1.2015 יהיה בעל ותק במלון של 30 חודשי עבודה, יקבל תוספת של 2.25%  לשכר היסוד וזאת החל משכר חודש ינואר 2015.

2. עובד אשר בתאריך 1.1/2016 יהיה בעל ותק במלון של 30 חודשי עבודה, יקבל תוספת של 2.25% לשכר היסוד וזאת החל משכר חודש ינואר 2016.

3. תוספת השכר בסעיפים 1-2 יחושבו עד לתקרת משכורת יסוד כוללת של 9,500 ₪.

4. עובד שקיבל מקדמת שכר לאחר תאריך 30/9/2013, ניתן יהיה לקזז אותה בהעלאות הסכם זה ובתנאי שהמקדמה לא ניתנה בגין קידום בתפקיד.

5. תוספות אילת וים המלח, תוספות הוותק ועלות הארוחות, יעודכן בשיעור העלאות השכר בהסכם זה.

6. במידה ויועלה שכר המינימום במשק במהלך שנת 2015, יהיה רשאי  המעסיק לקזז את הפעימה הראשונה של ההסכם ובתנאי שלא תהייה גבוהה משיעור העלאת שכר המינימום שייקבע.

7. מלון אשר יתקשה, לאור המצב, לשלם את הפעימה הראשונה של עליית השכר – בסעיף 1 שלעיל, יוכל לפנות לוועדה פריטטית ולבקש הארכה לתשלום פעמיה זו, עד לכל המאוחר בתאריך 31.3.2015".  

להלן נספח 7 להסכם מיום 23.12.2010 (שמספרו 7003/2011):

הסכם קיבוצי כללי

שנערך ונתחם בתל אביב ביום 23 בחודש דצמבר 2010(3)

בין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, ההסתדרות עובדי האירוח והמלונאות

(להלן: "צד א'")ובין התאחדות המלונות בישראל

להלן "צד ב'")

 

והואיל : והצדדים יחתמו על הסכם קיבוצי כללי בענף המלונאות שתוקפו הנוכחי, הוא עד יום 30 ביוני 2013 (להלן ההסכם הענפי).

 

לפיכך הוסכם והותנה והוצהר בין הצדדים כדלהלן:

 

.       1. תוספת שכר

1.1     עובד קיים אשר החל את עבודתו במלון לפני 1/7/2008 יקבל:

1.1.1     בעת חתימת הסכם זה יקבל מענק חד-פעמי בגובה 2% משכר היסוד החודשי ע"פ עבודתו בפועל, לכל חודש בגין החודשים 1/8/2010 ועד 31/12/2010. המענק לא יהיה חלק מהשכר לעניין ערך שעה ולצורך תשלום שעות נוספות, הפרשות תנאים סוציאליים ופיצויים.

1.1.2     בתאריך 1.1.2011 יקבל תוספת שכר של 4% לשכר היסוד.

1.1.3     בתאריך 1.1.2012 יקבל תוספת שכר של 2% לשכר היסוד.

1.2     עובד אשר החל את עבודתו במלון לאחר 1/7/2008 אך לפני 31/12/2008 יקבל תוספות כדלקמן:

1.2.1     יקבל מענק של 2% לחודש משכר היסוד החודשי ע"פ עבודתו בפועל בעבור החודשים ה-20 ועד ה-24 לעבודתו במלון. מענק זה ישולם בעת חתימת ההסכם. המענק ייקרא "מענק הסכם" ולא יהיה חלק מהשכר לעניין ערך שעה ולצורך תשלום שעות נוספות, הפרשות תנאים סוציאליים ופיצויים. בעת הגעת העובד לחודש ה-25 לעבודתו יופסק המענק.

1.2.2     בתאריך 1/1/2010 יקבל תוספת שכר של 2% לשכר היסוד.

1.3     עובדים אשר החלו את עבודתם במלון לאחר תאריך 31/12/2008, לא יחולו עליהם ההעלאות והתשלומים בסעיפים 1.2-1.1.

1.4     תוספות השכר בסעיפים 1.3-1.1 יחושבו עד לתקרת משכורת כוללת של 9,000 ₪. 

2.       שכר המינימום בענף

2.1     עובד בוותק של עד 24 חודש – שכר המינימום יהיה מבוסס על תקן של 186 שעות עבודה כמקובל במשק. (ערך שעה 20.70)(4)

עובד בוותק מהחודש ה-25 לעבודתו – שכר המינימום יהיה מבוסס על תקן של 176 שעות עבודה. (ערך שעה 21.87)

3.       קיזוז מקדמות שכר להסכם הנוכחי שסיומו ביום 30/6/2013

3.1      עובד שקיבל תוספת שכר מיום 1/7/2009 ועד למועד חתימת ההסכם, יהיה רשאי המעביד לקזז את מלוא התוספת הניתנת בהסכם זה.

3.2      עובד שקיבל תוספת שכר מיום 1/1/2009 ועד 30/6/2009, יהיה רשאי המעביד לקזז מחצית מהתוספת הניתנת בהסכם זה.

3.3      לעובד אשר יקוזז שכר לפי סעיפים 3.1 או 3.2, תשולם הפעימה הבאה בהסכם זה במלואה.

           במידה והעובד יקבל העלאה מעבר לניתן בהסכם זה ובתוך תקופת ההסכם, יהיה המעביד רשאי לקזזה.

3.4      במידה ויועלה שכר המינימום במשק בתקופת הסכם זה, יהיה רשאי המעביד לקזז את פעימות ההסכם ובתנאי שלא תהינה גבוהות משיעור העלאות שכר המינימום שיקבעו.

 

4.       תוספות אילת וים המלח, תוספת ותק, תוספות מקצועיות וניכוי בגין ארוחות(5)

4.1     תוספות אילת וים המלח יעודכנו בשיעור התוספות של הסכם זה.

4.2     תעריפי הוותק והתוספות המקצועיות עודכנו בגוף ההסכם.

4.3     הניכוי בגין ארוחות עודכן בגוף ההסכם.

4.4     תוספות הוותק תוגבל בשנת 2011 עד ל 31 שנות וותק ובשנת 2012 עד ל 32 שנות וותק.

 

5.        יישום סעיפי ההסכם

 

5.1  יישום סעיפי ההסכם שלעיל יכנסו לתוקף אך ורק עם חתימת ההסכם האחוד כולו.

 

__________________________                           ____________________

הסתדרות העובדים הכללית החדשה                            התאחדות המלונות בישראל  

 

נספח מס' 7

1.       תוספת שכר

1.1     עובד קיים אשר החל את עבודתו במלון לפני 1/7/2008 יקבל:

1.1.1     בעת הוצאת צו זה יקבל מענק חד-פעמי בגובה 2% משכר היסוד החודשי על פי עבודתו בפועל, לכל חודש בגין החודשים 1/8/2010 ועד 31/12/2010. המענק לא יהיה חלק מהשכר לעניין ערך שעה ולצורך תשלום שעות נוספות, הפרשות תנאים סוציאליים ופיצויים.

1.1.2     בתאריך 1.1.2011 יקבל תוספת שכר של 4% לשכר היסוד.

1.1.3     בתאריך 1.1.2012 יקבל תוספת שכר של 2% לשכר היסוד.

1.2     עובד אשר החל את עבודתו במלון לאחר 1/7/2008 אך לפני 31/12/2008 יקבל תוספות כדלקמן:

1.2.1     יקבל מענק של 2% לחודש משכר היסוד החודשי על פי עבודתו בפועל בעבור החודשים ה-20 ועד ה-24 לעבודתו במלון. מענק זה ישולם בעת הוצאת הצו. המענק ייקרא "מענק הסכם" ולא יהיה חלק מהשכר לעניין ערך שעה ולצורך תשלום שעות נוספות, הפרשות תנאים סוציאליים ופיצויים. בעת הגעת העובד לחודש ה-25 לעבודתו יופסק המענק.

1.2.2     בתאריך 1/1/2012 יקבל תוספת שכר של 2% לשכר היסוד.

1.3     עובדים אשר החלו את עבודתם במלון לאחר תאריך 31/12/2008, לא יחולו עליהם ההעלאות והתשלומים בסעיפים 1.2-1.1.

1.4     תוספות השכר בסעיפים 1.3-1.1 יחושבו עד לתקרת משכורת כוללת של 9,000 שקלים חדשים.

2.       שכר המינימום בענף

2.1     עובד בוותק של עד 24 חודש – שכר המינימום יהיה מבוסס על תקן של 186 שעות עבודה כמקובל במשק.

עובד בוותק מהחודש ה-25 לעבודתו – שכר המינימום יהיה מבוסס על תקן של 176 שעות עבודה.

3.       קיזוז מקדמות שכר להסכם הנוכחי שסיומו ביום 30/6/2013

3.1     עובד שקיבל תוספת שכר מיום 1/7/2009 ועד למועד הוצאת הצו, יהיה רשאי המעביד לקזז את מלוא התוספת הניתנת בצו זה.

3.2     עובד שקיבל תוספת שכר מיום 1/1/2009 ועד 30/6/2009, יהיה רשאי המעביד לקזז מחצית מהתוספת הניתנת בצו זה.

3.3     לעובד אשר יקוזז שכר לפי סעיפים 3.1 או 3.2, תשולם הפעימה הבאה בצו זה במלואה. אם עובד יקבל העלאה מעבר לניתן בצו זה ובתוך תקופת הצו, יהיה המעביד רשאי לקזזה.

3.4     אם יועלה שכר המינימום במשק בתקופת צו זה, יהיה רשאי המעביד לקזז את פעימות הצו ובתנאי שלא יהיו גבוהות משיעור העלאות שכר המינימום שיקבעו.

4.       תוספות אילת וים המלח, תוספת ותק, תוספות מקצועיות וניכוי בגין ארוחות

4.1     תוספות אילת וים המלח יעודכנו בשיעור התוספות של צו זה.

4.2     תעריפי הוותק והתוספות המקצועיות עודכנו בגוף הצו.

4.3     הניכוי בגין ארוחות עודכן בגוף הצו.

4.4     תוספות הוותק תוגבל בשנת 2011 עד 31 שנות ותק ובשנת 2012 עד 32 שנות ותק.

 

הערות לנספח 7:

(1). יש שם כפילות חלקית במספור עם פרק קודם שאינו מוגדר.

(2). הסעיפים המסומנים 1-4, קודמים לפרק זה.

(3)  הוגש לרישום כנספח 7 להסכם העיקרי מאותו היום 23.12.2010 (7003/2011).

(4) החל מחודש 4/18 שבוע העבודה עומד על 42 שעות בשבוע. ראו למעלה.

כן ראו הוראות חוק שכר מינימום, תשמ"ז- 1987

 (5) ראה עדכון נוסף לחלק מתוספות אלו בנספח 7 למעלה הוראות מהסכמים מהימים 3.12.2014 ו – 14.11.2017

 

 

להלן נספח 8א להסכם מיום 23.12.2010 ( שמספרו 7003/2011)  :

נספח זה מבוסס על ההסכם הקיבוצי משנת 1994 וההתייחסות לסעיפים בהתאם.

 

נספח 8א

 

1. ביטוחים פנסיוניים

1     לעובדים הוותיקים שעבדו על פי השכר המשולב:

1.1.1     עובדים המקבלים משכורת קבועה בלבד: הופקדו כספי הפיצויים בשיעור של 8.3% מהמשכורת הכוללת בגין כל עובד ב"מבטחים" או בקופת גמל מוכרת אחרת (להלן – "הקופה") מדי חודש בחודשו יקבלו העובדים מהקופה את כספי הפיצויים אשר הופקדו כך, בתוספת הצמדה, ריבית ורווחים אשר הצטברו בחשבון המתנהל בגין אותו עובד. הקופה לא תהיה אחראית לכל תשלום מעבר לאמור לעיל. אם כתוצאה מהוראות החוק או הסכם העבודה לא יספיקו הסכומים הנ"ל, תשולם היתרה על ידי הנהלת המלון.

 

1.1.2     עובדים שעבדו לפי שיטת משכורת משולבת: אם המלון הפקיד החל ב-1/3/1972 את כספי הפיצויים בגין כל משכורת העובד או בגין דמי שירות בלבד מדי חודש בחודשו בשיעור של 8.3% מהמשכורת הקבועה ו/או מדמי השירות בלבד, ב"מבטחים" או ב"קופה", בחשבון נפרד לזכות כל עובד – הפקדת אותו חלק של התשלום ב"קופה" המתייחס להכנסת העובד ממשכורתו הקבועה דינה כאמור בסעיף משנה (4) דלעיל, ואילו אותה חלק של הפקדה המתייחס להכנסת העובד מדמי שירות יבוא במקום פיצויי פיטורים (1)  בגין אותו חלק של הכנסת העובד. הסכומים שהופקדו כנ"ל על יסוד דמי שירות לרבות ריבית והפרשי הצמדה המקובלים ב"קופה" ישולמו לעובד ישירות ע"י הקופה בעת שיפסיק עבודתו, פרט למקרה פיטורים מסיבה השוללת את הזכות לפיצויי פיטורים, לפי החלטת הוועדה הפריטטית.(2)

1.1.3     לעובדים שעברו משיטת המשכורת המשולבת לשיטת המשכורת הקבועה ושפיצויי הפיטורים שלהם הופקדו גם בגין משכורתם הבסיסית כאמור בסעיף משנה (5)(א) לעיל ונערך חשבון של הכספים שהצטברו בקופה ליום 31.5.90, ולפיו התחייבה השלמת הסכום שנצבר בגין פיצויי פיטורים על משכורתם הבסיסית כאמור בסעיף משנה (4) לעיל והפקד סכום ההשלמה על ידי המלון בחשבונו של העובד בקופה – הפקדה זו תמצה את מלוא חובתו של המעביד בגין פיצויי פיטורים על חלק זה ממשכורתם עד ליום 31.5.90.

בגין התקופה שהחל מ-1.6.90 יקבלו העובדים את פיצויי הפיטורים כאמור בסעיף משנה (3) או (4) לעיל לפי העניין.

1.1.4     1.1.4.1    גמר חשבון פיצויי פיטורים ליום 29.2.72 לפי שיטת המשכורת המשולבת למלצרים, לפקידי קבלה ולברמנים שלגביהם היה קיים הסדר המינימום השנתי המובטח: בכל מלון אשר ערך חשבון סופי של פיצויי פיטורים שהגיעו לעובדיו הנזכרים לעיל בעד התקופה שהסתיימה ביום 29.2.72 לפי משכורת מינימום מובטחת אשר היתה נהוגה באותו יום והפקיד את הכספים בגין פיצויי פיטורים כנ"ל בקופה לזכות כל עובד על פי חשבון שאושר על ידי ועד העובדים – תבוא הפקדה זו במקום פיצויי פיטורים בעד תקופת עבודתו של העובד עד 29.2.72 על אף האמור בסעיף משנה (3) דלעיל.

1.1.4.2    לעובדים כאמור בס' א' דלעיל אשר עברו ביום 1.6.90  לעבוד בשיטת המשכורת הקבועה ונערך חשבון פיצויי פיטורים המגיעים להם בגין משכורתם הבסיסית לפי גובה משכורתם בחודש מאי 1990 בעבור תקופת עבודתם עד ליום 30.5.90 וסכום זה הופקד ב"קופה" על שם העובד – הפקדה זו תבוא במקום פיצויי פיטורים בעד אותה התקופה ובגין הכנסתו של העובד ממשכורתו הבסיסית.

בגין התקופה החל מ-1.6.90 יקבלו העובדים את פיצויי הפיטורים כאמור בסעיף משנה (3) או (4) לעיל לפי העניין.

1.1.4.3    גמר חשבון פיצויי פיטורים ליום 29.2.72 בעד הכנסת עובדים אחרים מדמי שירות:

בכל מלון אשר ערך חשבון סופי של פיצויי פיטורים בגין הכנסת העובד מדמי שירות בלבד בעד התקופה שהסתיימה ביום 29.2.72  והפקיד את הכספים בגין פיצויי פיטורים אלה בקופה לזכות העובד, לפי חשבון שנערך לפי הכנסתו החודשית הממוצעת של העובד מדמי שירות בשנת 1971 כפול מספר שנות עבודתו עד לתאריך הנ"ל ושחשבון זה אושר על ידי ועד העובדים – תבוא הפקדה זו במקום פיצויי פיטורים בעד אותה תקופה ובגין הכנסה מדמי שירות בלבד.

1.1.5      בתי המלון אשר לא הפקידו ב"קופה" עד 15.6.72  בעבור דמי שירות כנאמר בסעיפי המשנה (5) ו-(6) ישלמו פיצויי פיטורים כנאמר בסעיף משנה (3) דלעיל.

1.1.6      צד א' מצהיר ומתחייב בשמו הוא ובשם כל אחד מיחידיו ובשם כל המיוצגים על ידו כי על ידי ההפקדה לפי סעיפים המשנה (5)א ו-(6)ג יצא המעביד ידי חובתו – בכל מה שנוגע לתשלום פיצויי פיטורים המתייחסים להכנסת העובד מדמי שירות וכי על ידי ההפקדה לפי סעיפים משנה (5)ב, 6(א) ו-(6)ב יצא המעביד ידי חובתו בכל הנוגע לתשלום פיצויי הפיטורים המתייחסים לכל הכנסתו של העובד בגין התקופה עד 1.3.72 ועד 1.6.90 בהתאמה.

הנזכר בסעיפים דלעיל ייחשבו כמיצוי חובותיו של המעביד ביחס לפיצויי פיטורים בהתאם להוראות שבחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963.

מוסכם בזה כי הקופה תשלם לעובד שיגיעו לו פיצויי פיטורים אך ורק הסכומים המופקדים על שמו בצירוף ריבית ורווחי הצמדה כמקובל באותה קופה וזה גם תחום אחריותה.(3)

ב.       פיצויי פיטורים

הצדדים מאמצים את תנאי האישור הכללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח, במקום פיצויי פיטורים, לפי חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, כמפורט להלן:

צו לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין

האישור הכללי

להלן נוסח האישור הכללי כפי שהתפרסם בילקוט הפרסומים 4659 מיום 30.6.1998, לאחר תיקונו בילקוט הפרסומים 4803 מיום 23.8.1999 ובילקוט הפרסומים מיום 12.3.2001:

בתוקף סמכותי לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן – החוק), אני מאשר כי תשלומים ששילם מעביד החל ביום פרסומו של אישור זה, בעד העובד לפנסיה מקיפה בקופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח כמשמעותה בתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964 (להלן – קרן פנסיה), או לביטוח מנהלים הכולל אפשרות לקצבה או שילוב של תשלומים לתכנית קצבה ולתכנית שאינה לקצבה בקופת ביטוח כאמור (להלן – קופת ביטוח), לרבות תשלומים ששילם תוך שילוב של תשלומים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח בין אם יש בקופת הביטוח תכנית לקצבה ובין אם לאו (להלן – תשלומי המעביד), יבואו במקום פיצויי הפיטורים המגיעים לעובד האמור בגין השכר שממנו שולמו התשלומים האמורים ולתקופה ששולמו (להלן – השכר המופטר), ובלבד שנתקיימו כל אלה:

(1)     תשלומי המעביד –

(א)     לקרן פנסיה אינם פחותים מ-%⅓14 מן השכר המופטר או 12% מן השכר המופטר אם משלם המעביד בעד עובדו נוסף על כך גם תשלומים להשלמת פיצויי פיטורים לקופת גמל לפיצויים או לקופת ביטוח על שם העובד בשיעור של %⅓2 מן השכר המופטר. לא שילם המעביד נוסף על 12% גם %⅓2 כאמור, יבואו תשלומיו במקום 72% מפיצויי הפיטורים של העובד בלבד;

(ב)     לקופת ביטוח אינם פחותים מאחד מאלה:

(1)     %⅓13 מן השכר המופטר, אם המעביד משלם בעד העובד נוסף על כך גם תשלומים להבטחת הכנסה חודשית במקרה של אובדן כושר עבודה, בתכנית שאישר הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, בשיעור הדרוש להבטחת 75% מן השכר המופטר לפחות או בשיעור של 2.5% מן השכר של המפוטר, לפי הנמוך מביניהם (להלן – תשלום לביטוח אובדן כושר עבודה);

(2)     11% מן השכר המופטר, אם שילם המעביד נוסף על כך גם תשלום לביטוח אובדן כושר עבודה, ובמקרה זה יבואו תשלומי המעביד במקום 72% מפיצויי הפיטורים של העובד, בלבד; שילם המעביד נוסף על אלה גם תשלומים להשלמת פיצויי פיטורים לקופת גמל לפיצויים או לקופת ביטוח על שם העובד בשיעור של %⅓2 מן השכר המופטר, יבואו תשלומי המעביד במקום 100% פיצויי הפיטורים של העובד;

(3)     לא יאוחר משלושה חודשים מתחילת ביצוע תשלומי המעביד נערך הסכם בכתב בין המעביד לבין העובד ובו:

(א)     הסכמת העובד להסדר לפי אישור זה בנוסח המפרט את תשלומי המעביד, את קרן הפנסיה וקופת הביטוח, לפי העניין; בהסכם האמור ייכלל גם נוסחו של אישור זה;

(ב)     ויתור המעביד מראש על כל זכות שיכולה להיות לו להחזר כספים מתוך תשלומיו, אלא אם כן נשללה זכות העובד לפיצויי פיטורים בפסק דין מכוח סעיפים 16 או 17 לחוק ואם שנשללה או שהעובד משך כספים מקרן הפנסיה או מקופת הביטוח שלא בשל אירוע מזכה; לעניין זה, "אירוע מזכה" – מוות, נכות או פרישה בגיל שישים או יותר.

(4)     אין באישור זה כדי לגרוע מזכותו של עובד לפיצויי פיטורים לפי החוק, הסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה עבודה, בגין שכר שמעבר לשכר המופטר.

 

נספח מס' 8א

נספח זה מבוסס על ההסכם הקיבוצי משנת 1994 וההתייחסות לסעיפים בהתאם.

1.       ביטוחים פנסיוניים

1.1     לעובדים הוותיקים שעבדו על פי השכר המשולב:

1.1.1     עובדים המקבלים משכורת קבועה בלבד: הופקדו כספי הפיצויים בשיעור של 8.3% מהמשכורת הכוללת בגין כל עובד ב"מבטחים" או בקופת גמל מוכרת אחרת (להלן – הקופה) מדי חודש בחודשו יקבלו העובדים מהקופה את כספי הפיצויים אשר הופקדו כך, בתוספת הצמדה, ריבית ורווחים אשר הצטברו בחשבון המתנהל בגין אותו עובד. הקופה לא תהיה אחראית לכל תשלום מעבר לאמור לעיל. אם כתוצאה מהוראות החוק או הסכם העבודה לא יספיקו הסכומים הנזכרים לעיל, תשולם היתרה על ידי הנהלת המלון.

 

1.1.2     עובדים שעבדו לפי שיטת משכורת משולבת: אם המלון הפקיד החל ב-1/3/1972 את כספי הפיצויים בגין כל משכורת העובד או בגין דמי שירות בלבד מדי חודש בחודשו בשיעור של 8.3% מהמשכורת הקבועה ו/או מדמי השירות בלבד, ב"מבטחים" או ב"קופה", בחשבון נפרד לזכות כל עובד – הפקדת אותו חלק של התשלום ב"קופה" המתייחס להכנסת העובד ממשכורתו הקבועה דינה כאמור בסעיף משנה (4) דלעיל, ואילו אותו חלק של הפקדה המתייחס להכנסת העובד מדמי שירות לרבות ריבית והפרשי הצמדה המקובלים ב"קופה" ישולמו לעובד ישירות על ידי הקופה בעת שיפסיק את עבודתו, פרט למקרה פיטורים מסיבה השוללת את הזכות לפיצויי פיטורים, לפי החלטת הוועדה הפריטטית(2).

 

1.1.3     לעובדים שעברו משיטת המשכורת המשולבת לשיטת המשכורת הקבועה ושיפיצויי הפיטורים שלהם הופקדו גם בגין משכורתם הבסיסית כאמור בסעיף משנה (5)(א) לעיל ונערך חשבון של הכספים שהצטברו בקופה ליום 31/5/1990 ולפיו התחייבה השלמת הסכום שנצבר בגין פיצויי פיטורים על משכורתם הבסיסית כאמור בסעיף משנה (4) לעיל והפקד סכום ההשלמה על ידי המלון בחשבונו של העובד בקופב – הפקדה זו תמצה את מלוא חובתו של המעביד בגין פיצויי פיטורים על חלק זה ממשכורתם עד ליום 31/5/1990.

בגין התקופה שהחל מ-1/6/1990 יקבלו העובדים את פיצויי הפיטורים כאמור בסעיף משנה (3) או (4) לעיל לפי העניין.

 

1.1.4     1.1.4.1    גמר חשבון פיצויי פיטורים ליום 29/2/1972 לפי שיטת המשכורת המשולבת למלצרים, לפקידי קבלה ולברמנים שלגביהם היה קיים הסדר המינימום השנתי המובטח: בכל מלון אשר ערך חשבון סופי של פיצויי פיטורים שהגיעו לעובדיו הנזכרים לעיל בעד התקופה שהסתיימה ביום 29/2/1972 לפי משכורת מינימום מובטחת אשר היתה נהוגה באותו יום והפקיד את הכספים בגין פיצויי פיטורים כנ"ל בקופה לזכות כל עובד על פי חשבון שאושר על ידי ועד העובדים – תבוא הפקדה זו במקום פיצויי פיטורים בעד תקופת עבודתו של העובד עד 29/2/1972 על אף האמור בסעיף משנה (3) דלעיל.

1.1.4.2    לעובדים כאמור בס' א' דלעיל אשר עברו ביום 1/6/1990 לעבוד בשיטת המשכורת הקבועה ונערך חשבון פיצויי פיטורים המגיעים להם בגין משכורתם הבסיסית לפי גובה משכורתם בחודש מאי 1990 בעבור תקופת עבודתם עד ליום 30/5/1990 וסכום זה הופקד ב"קופה" על שם העובד – הפקדה זו תבוא במקום פיצויי פיטורים בעד אותה התקופה ובגין הכנסתו של העובד ממשכורתו הבסיסית.

בגין התקופה החל מ-1/6/1990 יקבלו העובדים את פיצויי הפיטורים כאמור בסעיף משנה (3) או (4) לעיל לפי העניין.

1.1.4.3    גמר חשבון פיצויי פיטורים ליום 29/2/1972 בעד הכנסת עובדים אחרים מדמי שירות:

בכל מלון אשר ערך חשבון סופי של פיצויי פיטורים בגין הכנסת העובד מדמי שירות בלבד בעד התקופה שהסתיימה ביום 29/2/1972 והפקיד את הכספים בגין פיצויי פיטורים אלה בקופה לזכות העובד, לפי חשבון שנערך לפי הכנסתו החודשית הממוצעת של העובד מדמי שירות בשנת 1971 כפול מספר שנות עבודתו עד לתאריך הנ"ל ושחשבון זה אושר על ידי ועד העובדים – תבוא הפקדה זו במקום פיצויי פיטורים בעד אותה תקופה ובגין הכנסה מדמי שירות בלבד.

1.1.5     בתי המלון אשר לא הפקידו ב"קופה" עד 15/6/1972 בעבור דמי שירות כנאמר בסעיפי המשנה (5) ו-(6) ישלמו פיצויי פיטורים כנאמר בסעיף משנה (3) דלעיל.

1.1.6     צד א' מצהיר ומתחייב בשמו הוא ובשם כל אחד מיחידיו ובשם כל המיוצגים על ידו כי על ידי ההפקדה לפי סעיפים המשנה (5)א ו-(6)ג יצא המעביד ידי חובתו – בכל מה שנוגע לתשלום פיצויי פיטורים המתייחסים להכנסת העובד מדמי שירות וכי על ידי ההפקדה לפי סעיפים משנה (5)ב, 6(א) ו-(6)ב יצא המעביד ידי חובתו בכל הנוגע לתשלום פיצויי הפיטורים המתייחסים לכל הכנסתו של העובד בגין התקופה עד 1/3/1972 ועד 1/6/1990 בהתאמה.

הנזכר בסעיפים דלעיל ייחשבו כמיצוי חובותיו של המעביד ביחס לפיצויי פיטורים בהתאם להוראות שבחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963.

מוסכם בזה כי הקופה תשלם לעובד שיגיעו לו פיצויי פיטורים אך ורק הסכומים המופקדים על שמו בצירוף ריבית ורווחי הצמדה כמקובל באותה קופה וזה גם תחום אחריותה(3).

ב.       פיצויי פיטורים

הצדדים מאמצים את תנאי האישור הכללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח, במקום פיצויי פיטורים, לפי חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, כמפורט להלן:

צו לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין

האישור הכללי

להלן נוסח האישור הכללי כפי שהתפרסם בילקוט הפרסומים 4659 מיום 30.6.1998, לאחר תיקונו בילקוט הפרסומים 4803 מיום 23.8.1999 ובילקוט הפרסומים מיום 12.3.2001:

בתוקף סמכותי לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן – החוק), אני מאשר כי תשלומים ששילם מעביד החל ביום פרסומו של אישור זה, בעד העובד לפנסיה מקיפה בקופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח כמשמעותה בתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964 (להלן – קרן פנסיה), או לביטוח מנהלים הכולל אפשרות לקצבה או שילוב של תשלומים לתכנית קצבה ולתכנית שאינה לקצבה בקופת ביטוח כאמור (להלן – קופת ביטוח), לרבות תשלומים ששילם תוך שילוב של תשלומים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח בין אם יש בקופת הביטוח תכנית לקצבה ובין אם לאו (להלן – תשלומי המעביד), יבואו במקום פיצויי הפיטורים המגיעים לעובד האמור בגין השכר שממנו שולמו התשלומים האמורים ולתקופה ששולמו (להלן – השכר המופטר), ובלבד שנתקיימו כל אלה:

(1)     תשלומי המעביד –

(א)     לקרן פנסיה אינם פחותים מ-%⅓14 מן השכר המופטר או 12% מן השכר המופטר אם משלם המעביד בעד עובדו נוסף על כך גם תשלומים להשלמת פיצויי פיטורים לקופת גמל לפיצויים או לקופת ביטוח על שם העובד בשיעור של %⅓2 מן השכר המופטר. לא שילם המעביד נוסף על 12% גם %⅓2 כאמור, יבואו תשלומיו במקום 72% מפיצויי הפיטורים של העובד בלבד;

(ב)     לקופת ביטוח אינם פחותים מאחד מאלה:

(1)     %⅓13 מן השכר המופטר, אם המעביד משלם בעד העובד נוסף על כך גם תשלומים להבטחת הכנסה חודשית במקרה של אובדן כושר עבודה, בתכנית שאישר הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, בשיעור הדרוש להבטחת 75% מן השכר המופטר לפחות או בשיעור של 2.5% מן השכר של המפוטר, לפי הנמוך מביניהם (להלן – תשלום לביטוח אובדן כושר עבודה);

(2)     11% מן השכר המופטר, אם שילם המעביד נוסף על כך גם תשלום לביטוח אובדן כושר עבודה, ובמקרה זה יבואו תשלומי המעביד במקום 72% מפיצויי הפיטורים של העובד, בלבד; שילם המעביד נוסף על אלה גם תשלומים להשלמת פיצויי פיטורים לקופת גמל לפיצויים או לקופת ביטוח על שם העובד בשיעור של %⅓2 מן השכר המופטר, יבואו תשלומי המעביד במקום 100% פיצויי הפיטורים של העובד;

(3)     לא יאוחר משלושה חודשים מתחילת ביצוע תשלומי המעביד נערך הסכם בכתב בין המעביד לבין העובד ובו:

(א)     הסכמת העובד להסדר לפי אישור זה בנוסח המפרט את תשלומי המעביד, את קרן הפנסיה וקופת הביטוח, לפי העניין; בהסכם האמור ייכלל גם נוסחו של אישור זה;

(ב)     ויתור המעביד מראש על כל זכות שיכולה להיות לו להחזר כספים מתוך תשלומיו, אלא אם כן נשללה זכות העובד לפיצויי פיטורים בפסק דין מכוח סעיפים 16 או 17 לחוק ואם שנשללה או שהעובד משך כספים מקרן הפנסיה או מקופת הביטוח שלא בשל אירוע מזכה; לעניין זה, "אירוע מזכה" – מוות, נכות או פרישה בגיל שישים או יותר.

(4)     אין באישור זה כדי לגרוע מזכותו של עובד לפיצויי פיטורים לפי החוק, הסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה עבודה, בגין שכר שמעבר לשכר המופטר.

 

הערות לנספח 8א:  

 

(1)  ראו חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963.

 

ראו מאמר בנושא סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים.

 

לפסיקה הדנה בהבדלים בין  "על חשבון" לעומת "במקום" פיצויים בסוגי פוליסות שונות,  ראו בין היתר :

 

ע"ע (ארצי) 39921-01-16‏ ‏ אילנה קאטר נ' קרן קורת ישראל עמותה לפיתוח כלכלי, 22.11.17 ;

 

ע"ע (ארצי) 29744-11-18  חברת מוסדות חנוך ותרבות בהרצליה מיסודה הסוה"י לא"י נ'  דורית לוי, 31.3.20.

 

עע (ארצי) 12214-11-18‏  ‏ אריה סאלם נ'  הוט מובייל בע"מ, 5.4.20.

 

(2) ראו מאמר בנושא פיטורים על פי החלטה של ועדה פריטטית

 

(3) ראו המקורות בה"ש 1 לעיל.

 

 

נספח 8 ב

 הערה : נספח 8ב לא הוגש כנראה לרישום בעותק מודפס אלא רק בקובץ מחשב. הוא כלל הסכם מיום 19.7.2007 ועסק בעיקר בהפרשות לפנסיה ולפיצויי פיטורים- כנראה לפי סעיף 35.3.1 להסכם, לעיל.

 

 

 

נספח 8ג

 הערה : נספח 8ג לא הוגש כנראה לרישום בעותק מודפס אלא רק בקובץ מחשב. הוא כלל הסכם מיום 7.9.2010 בענין פנסיה – כנראה לפי סעיף 35.3.1 להסכם, לעיל.

 

 

 

 

 

נספח 8ד

 נספח 8ד לא הוגש כנראה לרישום בעותק מודפס אלא רק בקובץ מחשב. הוא כלל הסכמים מהימים 8.1.2007 ו- 29.5.06 בענין פנסיה לעמיתי הקרנות הוותיקות – בקשר לסעיף 35.7 להסכם שלעיל.

 

 

 

 

נספח 9

 נספח 9  לא הוגש כנראה לרישום בעותק מודפס אלא רק בקובץ מחשב. הובאו בו תקנות קרן דמי מחלה והשלמה לדמי פגיעה בעבודה של מבטחים – בהתאם לסעיף 33.1 להסכם שלעיל) .