הפליה מחמת מוצא
א. איסור אפליה מחמת לאום מעוגן בסעיף 2 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988 (להלן: "חוק השוויון").
- 1. ראו פרק חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
- 2. ראו פרק – חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988 – הוראות חוק וכללי.
- 3. הכללים והעקרונות הקשורים ליישום הוראות חוק השוויון, ובכלל זאת נטל ההוכחה, הכתמת ההחלטה בשיקול מפלה, רלבנטיות הכוונה להפלות, סעדים, אבחנה בין אפליה אסורה לאבחנה מותרת ועוד, המפורטים לעיל בהרחבה במאמר בנושא פיטורי עובדת בהריון, הינם יפים ונכונים לעניינינו.
ב. בעת פיטורי המורה, הוכחה אפליה, אם כי בלתי מכוונת, מעצם כך שבית הספר "קיבע" בתודעתו את המורה כמורה לתלמידים יוצאי חבר המדינות בלבד, ולא אפשר לה ללמד תלמידים נוספים. בנוסף, פיטורי המורה היו נגועים בחוסר תום לב, נוכח הציפייה שתהווה "אבן שואבת" לתלמידים יוצאי חבר המדינות ובעובדה שנזקפה לחובתה הרשמה מועטה של תלמידים אלה, על אף שלא היה לכך קשר לטיב עבודתה.
בפרשת המורה דינה פישר1 הועסקה המורה כ"רכזת ומורה לעולים מחבר העמים", ולימדה בפועל תנ"ך, יהדות והיסטוריה. לאחר כ-8.5 שנות עבודה נמסר לה מכתב פיטורים וזאת כתוצאה מירידה במספר התלמידים מחבר העמים וסגירת מגמת קירור ומיזוג. בית הדין האזורי פסק כי בית הספר הפלה את המורה מחמת מוצאה, בניגוד לחוק השוויון, ופסק לה פיצוי בגין נזק ממוני בשל אובדן השתכרות בסך של 100,000 ₪, ופיצוי בגין נזק שאינו ממוני בסך של 50,000 ₪.
בית הדין הארצי לעבודה קיבל את הערעור בחלקו וביטל את קביעות בית הדין האזורי בעניין הפליית המורה במועד קבלתה לעבודה ולאורך תקופת העסקתה, והקביעות המטילות חובה על בית הספר לדאוג להשלמת הכשרתה.
אשר לאפליה וחוסר תום לב במועד הפיטורים, נפסק כי אין חולק שהמורה מילאה עבודתה בצורה הטובה ביותר. היא אף הציגה ראשית ראיה ללקיחה בחשבון של מוצאה בעת קבלת ההחלטה על פיטוריה, באמצעות מכתב הפיטורים הקושר בינה לבין מספר התלמידים מ"חבר העמים", מבלי שהוסברה הסיבה ל"קישור" האמור. בנסיבות אלו נטל השכנוע הועבר אל המעסיקה, להוכיח שבמועד קבלת ההחלטה בקשר עם הפיטורים לא נשקלו, ולו בין היתר, שיקולים המהווים אפליה מטעמי מוצא.
עילות הפיטורים להן טען בית הספר הן ירידה במספר התלמידים מ"חבר העמים" בבית הספר, וסגירת מגמת "קירור ומיזוג".
אשר לעילה הראשונה נקבע כי הוכחה אפליה, אם כי בלתי מכוונת, בעת פיטורי המורה, מעצם העובדה שבית הספר "קיבע" בתודעתו את המורה כמורה לתלמידים יוצאי חבר המדינות בלבד, ולא נתן לה הזדמנות ללמד תלמידים נוספים, ולשם כך מצופה היה שבית הספר יערוך בדיקה, בזמן אמת לגבי האפשרויות הקיימות לשיבוצה.
בנוסף, פיטורי המורה נגועים בחוסר תום לב, נוכח הציפייה שהיא תהווה "אבן שואבת" לתלמידים יוצאי חבר המדינות וזקפה לחובתה את ההרשמה המועטה של תלמידים אלה, על אף שלא היה לכך קשר לטיב עבודתה.
מראה מקום
- עע (ארצי) 51583-02-13 מרכז להכשרה מקצועית תיכונית ותורנית, מיסודה של הסתדרות הנוער הדתי העובד והלומד בישראל, נ' דינה פישר, 29.11.16↩