עולם העבודה | אפריל 19, 2022
משרד, חוזה, דיני עבודה, הסכם, חוזה

עידכון צווי הרחבה בענף השמירה

פסיקת בית הדין הארצי

  • הודעה על תנאי ההעסקה

  • בעניין איליה דזורייב1 נקבע, כי ככל ששכרו של העובד מורכב ממספר "סוגי שכר", היה על המשיבה לפרט את שני "סוגי השכר" והבסיס לתשלומם בהודעה לעובד. העדר ציון שני סוגי "השכר" מעביר לכאורה נטל ההוכחה בדבר מהות הרכיבים לפתחה של המשיבה.

  • השכר הקובע לפנסיה בהעדר הסדר מיטיב

  • בעניין איליה דזורייב2 נקבע כי בהעדר הסכם מיטיב בין הצדדים לעניין הפקדות לקרן הפנסיה, בנוגע לחובת המשיבה להעביר הפקדות לקרן, יש לבחון את הגדרת "שכר" בצו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה 2011. בסעיף 6(ב) לצו נקבע כי "השכר המבוטח של העובד לצורך ביצוע ההפרשות הוא שכר העובד ורכיביו כמשמעם בחוק ובתקנות פיצויי פיטורים, עד התקרה המפורטות בסעיף קטן ג'". תקרת השכר להפקדות לקרן הפנסיה לפי סעיף 6(ג) לצו היא השכר המשולם לעובד או השכר הממוצע במשק, לפי הנמוך.

  • שכר לפי תפוקה ותשלום רכיב פרמיה ובונוס פיקטיבי

  • בעניין איליה דזורייב1 נקבע כי רכיבי הבונוס והפרמיה הם חלק משכרו של המערער בעד עבודתו הרגילה, ולכן היה על המשיבה להעביר בגינם הפקדות לקרן הפנסיה. השוני בחישוב התשלום בעד ההסעות הקבועות שמבצע המערער על פי סידור העבודה, ותשלום לפי כמות ההסעות  הסעות ילדים לחוגים לפי תעריף מיוחד אינו הופך את התשלום בעד הסעות ילדים לחוגים ל"תוספת". כן נדחו טענות המעסיקה כי מטלת הסעת ילדים מהווה "מאמץ מיוחד",  או "עבודה נוספת שעשה שלא קשורה לעבודתו כנהג", משנמצא כי  העבודה בהסעות ילדים היתה חלק מעבודתו הרגילה של העובד.
  • אשר לפרמיה, במסגרת עבודתו במשיבה היו למערער שני תפקידים: נהג הסעות ואחראי על הטיפול ברכבים. משהטיפול ברכבים הפך למטלה קבועה של המערער, שבוצעה בשעות העבודה שבהן לא הועסק כנהג, הרי שהטיפול ברכבים היווה חלק מעבודתו הרגילה של המערער, והפרמיה שולמה בעד עבודתו הרגילה.
  • כן נקבע כי העובדה שבחלק מהחודשים לא שולם למערער בונוס או פרמיה אינה משנה את המסקנה, שכן המשמעות היא שבאותם חודשים כפי הנראה המערער לא ביצע הסעות לחוגים או מטלות עם הרכבים, ונוכח העובדה שתשלומים אלה שולמו בהתאם לביצוע עבודה בפועל הם לא שולמו בעד אותם חודשים. אולם, אין בכך כדי לשנות את מהותם כשכר, שכן גם אם משולמת לעובד תמורה הנגזרת מהיקף עבודתו בפועל (על יסוד שעות עבודה, תפוקה או עמלות) תמורה זו היא בגדר שכר.

  • התפטרות בדין מפוטר

  • בעניין איליה דזורייב1 נקבע כי העבודה שהמחלוקת בעניין מהות הרכיבים (בונוס ופרמיה) התגלעה רק לקראת סיום קשר העבודה, וכי הם שולמו למערער מתחילת עבודתו, אין בה כדי לשלול את האפשרות כי הימנעות המשיבה מלהפקיד כספים לקרן הפנסיה מרכיבים אלה מהווה "הרעה מוחשית בתנאי עבודה" או "נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו עובד שבהן אין לדרוש מהעובד להמשיך בעבודתו". ככל שהעובד מתפטר עקב אי כיבוד זכויותיו, וניתנה התראה למעביד (או חל החריג למתן התראה) העובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים לפי סעיף 11(א). עם זאת, במקרה דנן נמצא שהסיבה להתפטרות המערער היא דרישתו להעלאת שכר ואין קשר סיבתי בין התפטרות המערער לבין הימנעות המשיבה מהפקדות לקרן הפנסיה בעד הרכיבים פרמיה ובונוס ולכן לא אין הוא זכאי לתשלום פיצויים בדין מפוטר.

  • פסלות שופט

  • בעניין פאינה דנקר3 נדחה ערעור על החלטת ביה"ד האזורי שלא לפסול עצמו מלדון בהליך שעניינו החלטה בבקשה למתן סעד זמני. זאת, הן מחמת שיהוי ניכר בהגשת בקשת הפסלות, הן מאחר שאין זה מקרה קיצוני שבו יש להתערב בשיקול דעת השופטת הסבורה שביכולתה להמשיך ולנהל את ההליך באובייקטיביות, הן מאחר שדרך ההשגה על החלטות דיוניות אינה באמצעות הגשת בקשת פסלות והן משלא לא נמצא כי טענות המערערת מעלות חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים בניהול ההליך.

  • איסור פרסום

  • בעניין ראל סלע4 נקבע כי פרסום אודות הליכים שנוהלו בדלתיים סגורות, בכללם ענייני משפחה, ייעשה אך בכפוף לקבלת היתר מבימ"ש. על מבקש הפרסום לעתור לקבלת היתר מבימ"ש בו נדונו ההליכים בדלתיים סגורות לכתחילה, ולא לבימ"ש בגדרו הוא מנהל את תובענתו כעת, שבמסגרתה הוא מבקש לפרסם מסמכים או פרטים מההליכים החסויים.

  • תיקון כתבי טענות

  • בעניין יעקב סעדו5 נקבע כי מאחר שבכתב התביעה המתוקן אין פירוט של תשתית עובדתית המגלה עילה כנגד נושא המשרה לא הותר תיקונו.

  • תביעה אישית כנגד נושא משרה בדיני עבודה

  • בעניין יעקב סעדו5  נקבע כי בפסיקה הובהר כי להטלת חבות אישית על המנהל אין די להיווכח כי נורמת תום-הלב, המכתיבה רמת התנהגות אובייקטיבית הופרה, אלא יש להראות שעל המנהל רובץ אשם אישי (סובייקטיבי) למעשים או למחדלים שיש בהם משום ביצוע עוולה או הפרת חובה חוקית.

  • פסיקת הוצאות

  • בעניין גיא יעקובי6, נקבע, כי, ככלל, התערבות ערכאת הערעור בהחלטת הערכאה הדיונית לעניין חיוב בהוצאות משפט תעשה במשורה ובמקרים חריגים בהם נפלה טעות משפטית בהחלטה או דבק בה פגם או פסול מוסרי.
  • נקודת המוצא היא כי יש לחייב את בעל הדין "המפסיד" בהוצאות הצד שכנגד. בקביעת שיעור ההוצאות יש להתחשב בין היתר בשיקולים הבאים: אופן ניהול ההליך; היחס בין הסעד שנתבקש והסעד שנתקבל לבין שיעור ההוצאות; מורכבות התיק וחשיבותו; היקף העבודה שהשקיעו בעלי הדין בהליך; ושכר הטרחה ששולם בפועל או שבעל הדין התחייב לשלמו; לצד זאת, לבתי הדין לעבודה ניתן שיקול דעת רחב יותר בנוגע לפסיקת הוצאות, תוך שניתן לסטות מפסיקת הוצאות ריאליות במגוון מקרים.
  • על ביה"ד לקחת בחשבון גם את סיווג התביעה; האפיונים הייחודיים של קבוצות בעלי הדין הבאים בשעריו; זיקתם של כל אלה למימוש הלכה למעשה של זכות הגישה לערכאות; התפקיד הייחודי של ביה"ד בקידום הלכידות החברתית. כאשר מדובר בתביעה למימוש זכויות סוציאליות על ידי עובדים מוחלשים יש להימנע מפסיקת הוצאות שתרתיע את העובדים מלתבוע, זאת לצד התחשבות בתוצאות ההליך ולטעמים שבגינם נדחתה התביעה.

  • גילוי מסמכים

  • בעניין ג'רג'ורה קנאזע7 נקבע, כי, במקרה דנן קיימים שני שיקולים נוספים, השלובים זה בזה, המחזקים את התפישה בדבר כיבוד שיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית באשר לגילוי מסמכים, והם: ראשית, ביה"ד קמא שקל את הבקשות בכובד ראש כעולה מאופן הטיפול בבקשות וההנמקה המפורטת שניתנה להן; שנית, מדובר בתובענה הנוגעת לסכסוך מורכב, שבגינו התנהלו בעבר ואף מתנהלים כיום הליכים שונים בערכאות נוספות. ברי כי לערכאה הדיונית, המכירה את התיק על בוריו, יש יתרון מובנה בהערכת רלבנטיות הראיות ומשקלם.

  • בקשת רשות לבית הדין הארצי בעניין דחיית בקשה למתן סעד זמני למניעת פיטורים

  • בעניין אליאל סולימן8 דחה בית הדין הארצי בקשת רשות ערעור בעניין סעד זמני המונע פיטורים, ובין היתר נקבע שם כי יש קושי בכך שבכתב התביעה נתבעים סעדים כנגד פיטורים שלא כדין, ובכלל זאת פיצוי ממוני בגין הפסד השתכרות, ובמקביל מבוקש צו הכופה המשך העסקת המבקשים.

  • איחוד דיון

  • בעניין נילי מרציאנו9 נקבע כי מקום שמדובר במספר תביעות העומדות המצדיקות את איחוד הדיון בהן, על כל תובע היה להגיש תחילה את תביעתו כדין לביה"ד האזורי לו נתונה הסמכות המקומית ורק לאחר מכן לפנות לביה"ד הארצי לצורך איחוד התביעות. עם זאת, למניעת סרבול ועיכוב בהליך, הבקשה נדונה לגופה.

בית הדין האזורי

  • התעמרות

  • בעניין חן דילמוני10 ביה"ד פסק כי הנתבעת תשלם לתובע, שחקן כדורגל מקצועי, פיצוי בגין התעמרות והעסקה פוגענית בסך 80,000 ₪, שכן התובע נודה והושפל על מנת לדרבן אותו לעזוב את הנתבעת לפני שמסתיים חוזה לתקופה קצובה שנחתם בין הצדדים.

מראה מקום

  1. בע"ע (ארצי) 52050-12-20 איליה דזורייב נ' מסיעי עמק איילון בע"מ 29.3.22↩↩↩
  2. בע"ע (ארצי) 52050-12-20 איליה דזורייב נ' מסיעי עמק איילון בע"מ 29.3.22↩
  3. עפ"ס (ארצי) 31738-03-22 עפ"ס (ארצי) 31738-03-22 פאינה דנקר נ' עיריית תל-אביב-יפו 30.3.22 '30.3.22↩
  4. בר"ע (ארצי) 43977-03-22 ראל סלע נ' פלאות שרותים מקצועיים בע"מ 28.3.22↩
  5. בר"ע (ארצי) 10165-03-22 יעקב סעדו נ' כל בו סימה בע"מ 28.3.22↩↩
  6. ע"ע (ארצי) 43684-09-21 גיא יעקובי נ' סתיו שוילי  25.3.22↩
  7. בר"ע (ארצי) 24137-03-22 ג'רג'ורה קנאזע נ' טוני קנאזע 31.3.22↩
  8. בר"ע (ארצי) 19341-02-22 אליאל סולימן נ' קרסו מוטורס בע"מ  3.4.22↩
  9. המ"ד (ארצי) 16623-02-22 נילי מרציאנו ואח' נ' מדינת ישראל- משרד האוצר רשות המיסים 30.3.22↩
  10. סע"ש (חיפה) 42897-08-19 חן דילמוני נ' הפועל חיפה מילניום בע"מ 29.3.22↩

מאמרים קרובים