תוכן עניינים

1. סעיף 1 לחוק – הוראות כלליות »
2. סעיף 2 לחוק – סוגי אשרות ורשיונות ישיבה »
3. סעיף 3 לחוק – הארכת אשרות ורשיונות ישיבה »
4. סעיף 3א לחוק – הארכת אשרות ורישיונות ישיבה לעובד זר, והגבלת מתן אשרות ורישיונות חוזרים »
5. סעיף 6 לחוק – קביעת תנאים »
6. סעיף 10א לחוק – תנאים למתן אשרה ורשיון לעובד זר »
7. סעיף 12א לחוק – הסעה »
8. סעיף 12א1 לחוק – סדרי דין מיוחדים »
9. סעיף 12א1 לחוק – סדרי דין מיוחדים »
10. סעיף 12ב1 לחוק – הגדרות »
11. סעיף 12ב2 לחוק – הלנה והעסקה שלא כדין »
12. סעיף 12ב3 לחוק – הלנה והעסקה בנסיבות מחמירות »
13. סעיף 12ב4 לחוק – צו מינהלי להגבלת שימוש במקום »
14. סעיף 12ב5 לחוק – צו שיפוטי להגבלת שימוש במקום »
15. סעיף 12ב6 לחוק – שיקולים למתן צו הגבלת שימוש במקום »
16. סעיף 12ב7 לחוק – תוכנו של צו הגבלת שימוש במקום »
17. סעיף 12ב8 לחוק – ביצוע צו הגבלת שימוש במקום »
18. סעיף 12ב9 לחוק – צו התליית רישיון או היתר עיסוק »
19.  סעיף 12ב10 לחוק – הטלת עונש של התליית רישיון או היתר עיסוק »
20. סעיף 12ב11 לחוק – סמכות עניינית ומקומית במתן צווים »
21. סעיף 12ב12 לחוק – הפרת צו הגבלת שימוש במקום »
22. סעיף 12ב13 לחוק – חזקה »
23. סעיף 12ב14 לחוק – אחריות נושא משרה »
24. סעיף 12ג לחוק – פיקוח »
25. סעיף 12ד לחוק – ביצוע »
26. סעיף 13 לחוק – הרחקה מישראל »
27. סעיף 13 ה לחוק – סמכויות אכיפה »
28. סעיף 14 לחוק – תקנות »
29. מראה מקום »

א. סעיף 1 לחוק – הוראות כלליות

• חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952

• הוראות כלליות
• (א)  מי שאיננו אזרח ישראלי, תהיה כניסתו לישראל על פי אשרת עולה או על פי אשרה לפי חוק זה.
•        (ב)  מי שאיננו אזרח ישראלי או בעל אשרת עולה או תעודת עולה, תהיה ישיבתו בישראל על פי רשיון          ישיבה לפי חוק זה.
• על פי החוק, כניסה לישראל למי שאינו אזרח ישראל ישראלי תהיה על פי אשרת עולה או על פי אשרה לפי חוק הכניסה לישראל.
• ישיבה בישראל של מי שאינו אזרח ישראלי או מי שאינו בעל אשרת עולה או שאינו בעל תעודת עולה תהיה על פי רשיון ישיבה לפי חוק הכניסה לישראל.

ב. סעיף 2 לחוק – סוגי אשרות ורשיונות ישיבה

• חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952

• סוגי אשרות ורשיונות ישיבה
• (א)  שר הפנים רשאי לתת –
• (1)   אשרה ורשיון לישיבת מעבר – עד לחמישה ימים;
• (2)   אשרה ורשיון לישיבת ביקור – עד לשלושה חדשים;
• (3)   אשרה ורשיון לישיבת ארעי – עד לשלוש שנים;
• (4)   אשרה ורשיון לישיבת קבע;
• (5)   רישיון זמני לישיבת ביקור למי שנמצא בישראל בלי רישיון ישיבה וניתן עליו צו הרחקה – עד ליציאתו מישראל או הרחקתו ממנה.
•            (ב)  אשרה ורשיון לישיבת מעבר או לישיבת ביקור יכול שיינתנו לקבוצת בני-אדם בצוותא.
•            (ג)   לא יינתנו אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר כהגדרתו בפרק ד'1 לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (בחוק זה – חוק עובדים זרים), אלא אם כן המבקש להעסיק את העובד הזר מחזיק בהיתר לפי סעיף 1יג לחוק עובדים זרים, ורשאי שר הפנים לקבוע כי לגבי עובדים זרים בתפקידים מסוימים שקבע או לגבי סוגי עובדים שקבע, מתן אשרה או רישיון ישיבה אינו טעון היתר כאמור; שר הפנים יציין באשרה וברישיון הישיבה שניתנו לעובד זר את תחום עיסוקו.
•            (ד)  לא יינתנו אשרה ורישיון ישיבה מכל סוג שהוא, לאדם שאינו אזרח ישראלי או בעל רישיון לישיבת קבע במדינת ישראל, אם הוא, הארגון או הגוף שהוא פועל בעבורם, פרסם ביודעין קריאה פומבית להטלת חרם על מדינת ישראל, כהגדרתו בחוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, התשע"א-2011, או התחייב להשתתף בחרם כאמור.
•            (ה)  על אף האמור בסעיף קטן (ד), שר הפנים רשאי לתת אשרה ורישיון ישיבה כאמור באותו סעיף קטן, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

1. על פי החוק, באפשרותו של שר הפנים לתת סוגי אשרות ורשיונות ישיבה כדלקמן:
   1. אשרה ורשיון לישיבת מעבר – עד לחמישה ימים;
   2. אשרה ורשיון לישיבת ביקור – עד לשלושה חודשים;
   3. אשרה ורשיון לישיבת ארעי – עד לשלוש שנים;
   4. אשרה ורשיון לישיבת קבע;
   5. רישיון זמני לישיבת ביקור למי שנמצא בישראל בלי רישיון ישיבה וניתן לגביו צו הרחקה – עד ליציאתו מישראל או עד להרחקתו ממנה.
2. אשרה ורישיון לישיבת מעבר או לישיבת ביקור ניתן להעניק גם לקבוצת בני אדם.
3. ככל שמדובר בעובד זר – לא יינתנו אשרה ורישיון ישיבה לעובד, אלא אם כן המבקש להעסיקו מחזיק בהיתר לפי סעיף 1יג לחוק עובדים זרים.
4. שר הפנים רשאי לקבוע כי היתר כאמור אינו נדרש לצורך מתן אשרה או רשיון ישיבה לגבי סוגי עובדים או לגבי תפקידים מסויימים.
5. לא יינתנו אשרה ורשיון ישיבה לאדם שאינו אזרח ישראלי או בעל רשיון לישיבת קבע במדינת ישראל אם הוא או הגוף שהוא פועל בעבורו פרסם ביודעין קריאה פומבית להטלת חרם על המדינה, כהגדרתו בחוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, התשע"א – 2011 או במקרה שהתחייב להשתתף בחרם כאמור. עם זאת, למרות האמור, רשאי שר הפנים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להעניק אשרה ורשיון ישיבה.

פסיקה

1. למסתננים, שהוצא בעניינם צו הרחקה אך הרחקתם אינם מתאפשרת, מוענקים רשיונות שהייה מתחדשים מתוקף סעיף 2(א)(5).

האמור נפסק בעניין אסתר צגיי[1. בגץ 2293/17 אסתר צגיי גרסגהר נ' כנסת, 23.4.2020; כן ראו: עא 6893/19 חברת בית אבות שלמה המלך בע"מ נ' פקיד שומה גוש דן, 4.8.2020].

2. אשרה מכוח סעיף 2(א)(5)לחוק הכניסה לישראל נחשבת לעניין מבקשי מקלט כאשרת שהייה כדין.

האמור נפסק בעניין מנרב הנדסה¹.

3. רישיון זמני לישיבת ביקור מכוח סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל אינו כולל היתר לעבוד, אך בהתחשב בנסיבותיהם הייחודיות של מבקשי המקלט, נוקטת המדינה במדיניות של אי אכיפה, ככל שניתן להם רישיון וכל עוד הוא בתוקף.

האמור נפסק בעניין לון אריזות השרון².

4. החלטת משרד הפנים שלא להאריך היתר ישיבה והעסקה בנימוק שמדובר באדם התומך באופן אקטיבי ומתמשך באטסטרטגיה הקוראת לחרם, משיכת השקעות והטלת סנקציות על ישראל הינה בגדר סמכותו של שר הפנים לפי סעיף 2(ד) לחוק ועומדת במבחן הסבירות.

האמור נפסק בעניין ‏HUMAN RIGHTS WATCH³.

כט. מראה מקום

1.   עע (ארצי) 24256-06-17‏ ‏ מנרב הנדסה ובניין בע"מ נ' ‏GOITOM TWELDE, 9.6.2020↩
2. עפ (ארצי) 9853-09-19‏ ‏ לון אריזות השרון בע"מ נ'- מדינת ישראל‏, 10.5.2020; כן ראו: עפ (ארצי) 32845-07-15‏ ‏ מדינת ישראל נ' קארין פילוסוף זרניצקי, 24.6.2018; עעמ 9001/16 ‏ ‏ י.ב. שיא משאבים בע"מ נ' החשבת הכללית משרד האוצר, 13.9.2017; בגץ 7428/20 ‏דב שמירה נקיון וכח אדם בע"מ נ' ממשלת ישראל, 4.11.2020↩
3. עעמ 2966/19 ‏ ‏HUMAN RIGHTS WATCH‏ נ' שר הפנים, 5.11.2019↩