עולם העבודה | מאי 30, 2021

תוכן ענינים

  1. סעיף 1 לחוק – עבודות אסורות לנשים »
  2. סעיפים 2 », 3 »  ו-  4 »  לחוק – עבודת לילה »
  3. סעיף 6 לחוק – תקופת חופשה לידה, הארכתה או קיצורה »
    1. תקופת חופשה לידה והורות »
    2. טבלה מסכמת של זכויות בתקופת חופשה לידה והורות »
    3. זכות להארכת חופשה לידה עקב אשפוז האישה »
    4. הזכות להארכת חופשה לידה בעד ילדים נוספים שנולדו »
    5. הזכות להארכת חופשה לידה במקרה של אשפוז הילד שנולד »
    6. הזכות להארכת חופשה לידה הינה מצטברת »
    7. טבלה המסכמת התקופות המזכות בהארכת חופשה לידה »
    8. חופשת לידה מלאה לאב »
    9. חופשת לידה חלקית לאב »
    10. היעדרות מעבודה לרגל תקופת לידה והורות אינה פוגעת בזכויות התלויות בוותק »‘
  4. הזכויות בחופשת לידה »
  5.  סעיף 6 סעיף 6(ז1)(1) לחוק עבודת נשים – חופשת לידה מלאה לאב »
  6. סעיף 6(ח)(1) לחוק עבודת נשים –  חופשת לידה חלקית לאב »
  7. סעיף 7 – הזכות להיעדר מהעבודה בתקופת הלידה וההורות »
    1. עובדת שהפילה »
    2. שמירת הריון »
    3. העדרות אשה בחודשי הריון בשל תנאי עבודה המסכנים האישה ההרה או העובר »
    4. נבצר מהעובדת בחודשי ההיריון לבצע את עבודתה בשל תנאי העבודה »
    5. העדרות בשל הנקה לאחר תקופת הלידה וההורות »
    6.  העדרות בשל מצבה הרפואי של העובדת עקב הלידה »
    7. העדרות בת שעה אחת ליום עבודה לשם מימוש הורות »
    8. העדרות בשל טיפולי פוריות »
    9. שהייה במקלט לנשים מוכות »
    10.  שירות מילואים של בן הזוג »
    11. העדרות עובד בשל החלטת בת הזוג לפצל את תקופת הלידה וההורות »
    12. עובד שנולד לו ילד והילד נמצא עמו ובהחזקתו הבלעדית »
    13. העדרות עובד לאחר לידת בת זוג »
    14. חופשה ללא תשלום לעובדת לאחר תקופת לידה והורות »
    15. חופשה ללא תשלום לעובד »
    16. היעדרות מעבודתה לשם פיקוח רפואי במשך חודשי ההריון ובדיקות רפואיות שגרתיות הקשורות בהריון »
  8. סעיף 7ב לחוק – התנאים למימוש הזכות לשעת הורות על ידי בן זו »
  9. סעיף 8 לחוק – איסור העסקה בתקופת לידה והורות »
  10. סעיף 9 לחוק – המגבלות הנוגעות לפיטורים של נשים »
    1. טבלת המרכזת את המגבלות הנוגעות לפיטורים »
    2. פיטורי אישה בהיריון»
    3. פיטורי  אישה בהיריון שהינה עובדת קבל כוח אדם »
    4. פיטורי אישה השוהה במקלט לנשים מוכות »
    5. פיטורי עובדת העוברת טיפולי הפריה חוץ גופית או של בן זוגה »
    6. פיטורי אישה הנעדרת בהתאם לחוק מהעבודה בתקפות הריונה »
    7. הגבלות הנוגעות לעובד/ת בחוזה לתקופה לקצובה »
  11. סעיף 9א – איסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה »
  12. סעיף 9ב – היתר לגבי עובדת בהריון – תחילת תוקף לחוק »
  13. סע' 9ג- 9ו לחוק -הורה מאמץ, הורה מיועד והורה במשפחת אומנה »
  14. סעיף 10 לחוק – עבודה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית ועבודת לילה »
    1. חובת מסירת הודעה על הריון »
    2. עבודה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית ועבודת לילה »
  15. סעיף 13א לחוק –  תרופות וסעדים »

א. סעיף 1 לחוק – עבודות אסורות לנשים »

סעיף 1 לחוק עבודת נשים תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות), תשס"א-2001 קובעים כללים בנוגע לעבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות).

הוראות דומות מצויות בתקנות שהותקנו מכוח פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש] תש"ל- 1970 ; תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בבנזן), תשמ"ד- 1983 (תק' 15); ק"ת 4562 תשמ"ד , 572; תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בזרניך (ארסן) תשמ"ה-  1985 (תק' 14) ק"ת  4746 תשמ"ה -1985 498; תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בכספית,  תשמ"ה- 1985 (תק' 13); ק"ת 4746 תשמ"ה- 1985,504.

כן ראו תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת), תשל"ט-1979.

ב. סעיפים 2 », 3 »  ו-  4 »  לחוק – עבודת לילה

נושא ראשי

תת נושא

הדין

סעיף 2 לחוק – תנאים לעבודת לילה

 

 

איסור שלא לקבל אישה לעבודה שהודיעה שמטעמים משפחתיים לעבוד בלילה

החוק אוסר על מעסיק שלא לקבל אשה לעבודה בשל כך בלבד שהיא הודיעה עם קבלתה לעבודה שאינה מסכימה מטעמים משפחתיים לעבוד בלילה, כפוף לחריגים שנקבעו בחוק כנ"ל או בתקנות.

חובת מתן מנוחה בין יום עבודה למשנהו

תקנות עבודת נשים (תנאים לעבודת לילה), התשמ"ו – 1986 קובעות כי לעובדת המועסקת בלילה (בין השעה 24.00  לשעה 6.00), תינתן מנוחה של 12 שעות לפחות בין יום עבודה אחד למשנהו.

קיצור המנוחה ביום יום עבודה למשנהו

התקנות העובדת רשאית ליתן הסכמתה בכתב למנוחה קצרה מ-12 שעות, ובלבד שאינה קצרה מ-8 שעות.

אמצעי תחבורה למקום העבודה הפועל במשמרות

התקנות קובעות מקום עבודה בו עובדים במשמרות יספק המעביד לעובדת בלילה אמצעי תחבורה למקום העבודה וממנו במידה ואין אפשרות להסתייע בשירותי תחבורה אחרים.

אספקת משקה חם במשמרת לילה

התקנות קובעות מקום עבודה בו עובדים במשמרות יספק המעביד לעובדת בלילה משקה חם בעת ההפסקה.

מקום מתאים למנוחה בעת ההפסקה במשמרת לילה

התקנות קובעות מקום עבודה בו עובדים במשמרות יספק המעביד לעובדת בלילה מקום מתאים למנוחה בעת הפסקה.

העדר תחולת התקנות

הוראות תקנות לא יחולו במקומות, בשירותים, בעבודות ובתפקידים המפורטים בסעיף 2(ג) לחוק כנ"ל.

שירות  המדינה

תקנות עבודת נשים (עבודת לילה בשירותי המדינה) קובעות איסור לסרב קבלתה לעבודה של אישה בשל כך בלבד שהודיעה כי אינה מסכימה, מטעמים משפחתיים, לעבוד בלילה.

התקנות קובעות כי האמור אינו חל על העבדת עובדת בשירותי המכס, בשירות המטאורולוגי, במרכזת טלפון בין עירונית ובין לאומית, במשטרת ישראל, בשירות בתי סוהר, במינהל התעופה האזרחית כאלחוטאית-קשר וכפקחית-טיסה וכן במשרד התיירות כמארחת וכדיילת קרקע,

החריגים האמורים מותנים בכך שיסופק לעובדת מקום מתאים למנוחה ומשקה חם בעת ההפסקה; שיסופק לעובדת אמצעי תחבורה למקום העבודה וממנו במידה שאין אפשרות להסתייע בשירותי תחבורה אחרים; ושתינתן הפסקה של 12 שעות לפחות בין יום עבודה למשנהו, זולת אם הסכימה העובדת, בכתב, להפסקה קצרה מ-12 שעות בין יום עבודה למשנהו, ובלבד שאינה קצרה מ-8 שעות.

סעיף 3 לחוק – סמכות בית הדין לעבודה

 

 

סמכות

החוק קובע כי לבית הדין לעבודה סמכות יחודית לדון בסירוב מעסיק לקבל אשה לעבודה בשל כך בלבד שהיא הודיעה עם קבלתה לעבודה שאינה מסכימה מטעמים משפחתיים לעבוד בלילה.

התיישנות

תקופת התיישנות לעילה זו עומדת על שלושה חודשים.

סעיף 4 – סירוב לעבודה בלילה

 

 

סירוב לעבודה בלילה

החוק קובע שעובדת במקום עבודה שבו לא עבדו קודם לכן בלילה, שנדרשה לעבוד בלילה, רשאית להודיע למעסיקה בכתב, לא יאוחר משלושה ימים מיום הדרישה, כי אין היא מסכימה לעבוד בלילה.

 

 

 

ג. סעיף 6 לחוק – תקופת חופשה לידה, הארכתה או קיצורה »

סעיף החוק נושא הסבר
סעיף 6(ב)(1) לחוק תקופת לידה והורות לעובדת עם ותק של 12 חודשים לפחות במקום העבודה תקופת הלידה וההורות היא עשרים ושישה שבועות מתוכם 7 שבועות או פחות מזה, לפי רצון העובדת לפניו יום הלידה המשוער והיתר אחרי.
6(ב)(5) לחוק תקופת לידה והורות לעובדת עם ותק של פחות מ- 12 חודשים במקום העבודה חמישה עשר שבועות, מהם שבעה שבועות או פחות מזה, כרצון העובדת, לפני יום הלידה המשוער והשאר אחרי יום הלידה.
סעיף 6(ב)(2) (3) לחוק קיצור תקופת לידה והורות על ידי המועסקת

העובדת רשאית לקצר את תקופת הלידה וההורות ובלבד שהתקופה לא תפחת מ 15 שבועות או מ 15 שבועות בתוספת הארכות בהתאם לחוק (על 3 סוגי הארכות  – ראו להלן).

עובדת שהודיעה על רצונה לקצר את חופשת הלידה וההורות, מעסיק לא רשאי לדחות את חזרתה למשך יותר מ- 3 שבועות מהיום שהודיעה.

6(ב1) לחוק עבודת נשים

הארכת חופשת לידה או פיצולה בשל אשפוז היולדת או ילדה

 

החוק קובע שעובדת שחלתה ואושפזה בבית חולים (12 שעות לפחות) תוך תקופת הלידה וההורות (תקופת 26 השבועות), לתקופה העולה על שבועיים, זכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות לתקופה שלא תעלה על תקופת האשפוז, אך לא יותר מארבעה שבועות;  או רשאית לפצל את תקופת הלידה וההורות כך ששלושה שבועות או יותר יהיו תכוף לאחר יום הלידה ויתרת תקופת הלידה וההורות תחל במהלך תקופת האשפוז או עם סיומה.

הזכאות  כפופה למתן הודעת העובדת על מימוש הזכות בדרך, ובמועד כפי שיקבע בתקנות.

 

סעיף 6(ג) לחוק

 

הזכות להארכת חופשה לידה בעד ילדים נוספים שנולדו

 

החוק קובע שעובדת שילדה בלידה אחת יותר מילד אחד, זכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות בשלושה שבועות נוספים בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל בילד השני.

כן קובע החוק שעובד שבת זוגו ילדה בלידה אחת יותר מילד אחד יהיה רשאי לממש, בתוך תקופת הלידה וההורות של בת זוגו, החל מיום הלידה ואילך, תקופה אחת רצופה של לפחות שבעה ימים ולכל היותר שבועיים – מתוך שלושת השבועות האמורים, בעד כל ילד נוסף שנולד באותה לידה, לצורך טיפול בילדו במקום בת זוגו ובהסכמתה.

סעיף 6(ד) לחוק

הזכות להארכת חופשה לידה במקרה של אשפוז הילד שנולד

 

החוק קובע  כי עובדת שהילד אשר ילדה חייב להישאר בבית החולים או לחזור לבית החולים לאישפוז, תוך תקופת הלידה וההורות זכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות לתקופה שלא תעלה על תקופת האשפוז, אך לא ביותר מעשרים שבועות (הוראות פסקה זו יחולו גם לגבי עובדת שתקופת אשפוזו של הילד אשר ילדה, כאמור ברישה של סעיף קטן זה, אינה רצופה); או לפצל את תקופת הלידה וההורות כך ששלושה שבועות או יותר יהיו תכוף לאחר יום הלידה ויתרת תקופת הלידה וההורות תחל במהלך תקופת האשפוז או עם סיומה;

החוק קובע כי תנאי לזכאות לזכאות  להארכת חופשת הלידה הוא מסירת הודעת על על מימושה בדרך שנקבעה בתקנות.

סעיף 6(ד1) לחוק

הזכות להארכת חופשה לידה הינה מצטברת

 

זכאות להארכת תקופת הלידה וההורות לפי הסעיפים האמורים היא מצטברת עד תקרה על עשרים שבועות. עובדת זכאית לתשלום דמי לידה נוספים.

ד. הזכויות בחופשת לידה »

הוראת הדין

הזכות

הכלל החל

סעיף 50(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה- 1995

 

 

 

דמי לידה

עובדת ששולמו בעדה דמי ביטוח לאומי עבור 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום שהפסיקה לעבוד, או 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום שהפסיקה לעבוד, זכאית לדמי לידה במשך 15  שבועות מתוך חופשת הלידה.

עובדת ששולמו בעדה דמי ביטוח בעד פרק זמן קצר יותר של 6 חודשים מתוך 14 חודשים שקדמו ליום שהפסיקה לעבוד זכאית לדמי לידה במשך 8 שבועות מתוך חופשת הלידה.

שיעור דמי הלידה נקבע בהתאם לגובה השכר ברוטו של העובד/ת לפיו שולמו דמי ביטוח לאומי ועד לסכום המקסימלי של 1,485.83 ש"ח ליום (נכון לשנת 2020).

6(ט) לחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954.

זכויות תלויות ותק

היעדרות מעבודה לרגל תקופת לידה והורות לפי החוק לא פוגעת בזכויות התלויות בוותק אצל המעסיק.

ודוק – אין משמעות הוראה זו לחישוב תקופת לידה והורות בחישוב התקופה המזכה בתשלום, אלא בשמירת רציפות ההעסקה לצורך חישוב זכויות וכן בחישוב שיעור הזכאות.

כך למשל, תקופת חופשת לידה והורות (26 שבועות) תחשב במניין השנה הראשונה שלאחריה זכאית העובדת לתשלום פיצויים. אולם, לצורך חישוב הסכום המגיע לתשלום פיצויים יילקחו בחשבון 15 שבועות בלבד, כאמור בתקנה 10(3) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד- 1964.

סעיף 6 לצו הרחבה בדבר השתתפות המעסיק בהוצאות הבראה ונופש לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז- 1957

דמי הבראה

 

לקביעת תקופת הזכאות לתשלום דמי הבראה תובא בחשבון תקופת חופשת לידה על פי חוק (עד 26 שבועות).

סעיפים 3(ב) ו – 3 (ג) לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951

חופשה שנתית

חופשת לידה אינה באה במניין הימים המזכים בחופשה שנתית.

תקנה 4(4) לתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), תשל"ז-1976

מחלה

חופשת לידה על פי חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954, (עד  26 שבעות) באה בחשבון בחישוב התקופה המזכה לדמי מחלה.

הוראת סעיף 7א לחוק

 

 

פנסיה

זכאות בגין תקופת תשלום דמי לידה בלבד (15 שבועות, ככל שהזכאות לתשלום דמי לידה מלאים).

החוק קובע כי עובד או עובדת הזכאים לדמי לידה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, או עובדת הזכאית לגמלת שמירת הריון לפי החוק האמור, והם ומעסיקם או המעסיק בלבד, נהגו לשלם תשלומים לקופת גמל, ימשיך המעסיק לשלם תשלומים כאמור בעד התקופה שבעדה שולמו דמי הלידה או גמלת שמירת ההריון.

ההפקדות מותנות בכך:

שהעובדת או העובד שילמו בעד התקופה האמורה את התשלומים החלים עליהם, אם חלים, להבטחת הזכויות האמורות, והכל בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיפו העובדת או העובד לעבוד בתקופה האמורה.

העובדת או העובד עבדו אצלו שישה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת ההריון של העובדת או של בת זוגו של העובד,  ולענין תשלומים בתקופת הזכאות לדמי לידה – אם נוסף על כך התקיימו יחסי עבודה ביניהם בכל תקופת ההריון.

תקנה 10(3) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד- 1964.

 

פיצויי פיטורים

תקופה שבעדה זכאית העובדת לדמי לידה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי באה במנין לצורך חישוב פיצויי הפיטורים  (15 שבועות, ככל שקיימת זכאות מלאה לתשלום דמי לידה).

ה. סעיף 6 סעיף 6(ז1)(1) לחוק עבודת נשים – חופשת לידה מלאה לאב »

נושא הכלל
מטרת הסעיף סעיף  זה עניינו בתקופת לידה והורות לעובד שבת זוגו ילדה, כשהילד נמצא בטיפולו הבלעדי.
תנאי זכאות של עובד לחופשת לידה הילד שנולד נמצא עמו בהחזקתו או בטיפולו הבלעדי, וזאת מחמת נכות או מחלה של בת הזוג, ורופא אישר בכתב כי בשל הנכות או המחלה בת הזוג אינה מסוגלת לטפל בילד.
אורך תקופת הלידה וההורות

כפי שקבוע בחוק לגבי אורך תקופת הלידה וההורות של אישה שילדה (דהיינו 15 או 26 שבועות, ובנוסף לכך הארכות).

תקופת הלידה וההורות של העובד תהיה למשך יתרת תקופת הלידה וההורות של בת הזוג שלא נוצלה על ידה עד ליום האמור, וכל עוד מתקיימים לגבי העובד התנאים האמורים.

כאשר מדובר בעובד שבת זוגו לא זכאית לתקופת לידה והורות, תקופת הלידה וההורות של העובד תהיה למשך יתרת התקופה שבה היתה בת זוגו בתקופת לידה והורות ככל שהיתה זכאית לה.

מועד תחילת הזכאות

ביום שבו הנולד החל להימצא בטיפולו מחמת מחלת/נכות בת הזוג שאושרה ע"י רופא.

 

 

 

 

 

ו. סעיף 6(ח)(1) לחוק עבודת נשים –  חופשת לידה חלקית לאב »

מטרה לאפשר לעובד תקופת תקופת לידה והורות חלקית, בתקופת הלידה וההורות שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה.
תנאי זכאות

1. אשתו של עובד ילדה, והיא זכאית לתקופת לידה והורות.

2. האישה הסכימה בכתב לוותר על חלק מהתקופה המגיעה לה בתקופה שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה, ועבדה בתקופה זו.

אורך תקופת לידה והורת

תקופת לידה והורות חלקית זו תהיה בתקופה שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה.

תקופת הלידה וההורות החלקית של העובד לא תעלה על חמישה עשר שבועות, בתוספת הארכות, אם התקיימו לגביו תנאים אלה:

(א) הוא עבד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה פחות משנים עשר חודשים עד יציאתו לתקופת הלידה וההורות.

(ב) אשתו עבדה שנים עשר חודשים לפחות אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה לפני יציאתה לתקופת לידה והורות.

מסירת הודעות

בהתאם לתקנות עבודת נשים (חופשת לידה חלקית לעובד שאשתו ילדה), תשנ"ט- 1999, על עובד שאשתו ילדה, והוא מבקש לממש את זכותו לחופשת לידה והורות חלקית, למסור למעסיקו הצהרה חתומה בידו ובידי אשתו, לפי הטופס שבתוספת לתקנות.

הודעה זו תימסר 30 ימי עבודה לפחות לפני היום שבו חפץ העובד להתחיל את התקופה.

במידה ונבצר מהעובד, בנסיבות הענין, למסור הודעה במועד זה, מסיבות שלא היה יכול לצפותן מראש, ימסור את ההודעה במועד המוקדם ביותר האפשרי.

תקופת לידה והורות בת 7 ימים 

מדובר בתקופת לידה והורות של שבעה ימים, שהעובד לוקח יחד עם אשתו במהלך תקופת הלידה וההורות שלה, ומקבל דמי לידה על שבוע זה, בתנאי שאשתו הסכימה בכתב לוותר על דמי הלידה עבור השבוע האחרון שבו היא זכאית לדמי לידה.

במקרה זה מותר לעובדת לחזור לעבודתה אחרי 14 שבועות ולא 15 שבועות (תיקון לחוק עבודת נשים מתאריך 4.2017).

העדר פגיעה בזכויות אחרות

אין בהוראת הסעיף  כדי לפגוע בתקופת הלידה וההורות שהיא עשרים ושישה שבועות, מהם שבעה שבועות או פחות מזה, כרצון העובדת, לפני יום הלידה המשוער והשאר אחרי יום הלידה – ראו לעיל.

אין בהוראות אלו  כדי לגרוע מהוראות פסקאות 6(1) ו-(1א) ומהוראות סעיף קטן (ז1), מסעיף 7(ג3) לחוק, וחוק דמי מחלה (היעדרות עקב הריון ולידה של בת זוג), תש"ס- 2000 הקובע בסעיף 1 כי " עובד זכאי לזקוף עד שבעה ימים בשנה של היעדרות, בהתאם לכללים שקבע שר העבודה והרווחה, בשל טיפולים או בדיקות הקשורים להריון בת זוגו, או בשל לידה של בת זוגו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו".

ז. סעיף 7 – הזכות להיעדר מהעבודה בתקופת הלידה וההורות »

סעיף בחוק סיבת ההעדרות תנאי זכאות זמן היעדרות מותר דין ההעדרות שמירת ותק בעבודה
סעיף 7(א)-(ב) לחוק הפלה הפלה
שבוע לאחר ההפלה.
אם אישר רופא כי מצב בריאותה של העובדת מחמת ההפלה מחייב שתיעדר זמן רב יותר – הזמן שקבע הרופא, אך לא יותר מששה שבועות.
כדין חופשת מחלה.
הוותק לזכויות נשמר משום שמדובר בחופשת מחלה.
מגיע לעובדת זכויות בגין תקופה זו כדין מחלה.
7(ג)(1) לחוק העדרות אישה בחודשי הריון עם אישור בכתב מאת רופא. אישור רופא בכתב כי מצבה הרפואי של האישה לרגל ההריון מחייב העדרות. אין תקרה מותרת, כל עוד מצבה הרפואי מחייב זאת.
כדין חופשת מחלה. אלא אם כן העובדת זכאית לגמלה לשמירת היריון לפי סעיף 59 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, בעבור תקופה זו, או שהיא זכאית לתשלום בשל ההיעדרות מכוח דין אחר, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה. הוותק לזכויות נשמר משום שמדובר בחופשת מחלה.
מגיע לעובדת זכויות בגין תקופה זו כדין מחלה.
7(ג)(1א) לחוק העדרות אשה בחודשי הריון בשל תנאי עבודה המסכנים האישה ההרה או העובר. אישר רופא בכתב, על גבי טופס שנקבע בתקנות, כי סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את העובדת בשל היותה בהיריון, או את עוברה. העדר תחולה אם המעסיק של העובדת מצא לה עבודה חלופית מתאימה. אין תקרה מותרת, כל עוד מצבה הרפואי של המועסקת מחייב זאת העדרה של העובדת בתקופה זו כדין חופשה ללא תשלום.
הוותק נשמר לצורך חישוב זכויות.
7(ג)(1ב) לחוק נבצר מהעובדת בחודשי ההיריון לבצע את עבודתה בשל תנאי העבודה.

אישור רופא בכתב, על גבי טופס שנקבע בתקנות, כי בשל סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה, נבצר מהעובדת לבצע את עבודתה בשל היותה בהיריון.

העדר תחולה אם המעסיק של העובדת מצא לה עבודה חלופית מתאימה.

אין תקרה מותרת, כל עוד מצבה הרפואי מחייב זאת העדרה של העובדת בתקופה זו כדין חופשה ללא תשלום.

 

הוותק נשמר לצורך חישוב זכויות.

 

7(1ג) לחוק

 

העדרות בשל הנקה לאחר תקופת הלידה וההורות.

שלושה תנאים מצטברים –

(1)  העובדת הודיעה למעסיקה שהיא מניקה;

(2)   העסקתה נאסרה בתקופה שבה היא מניקה בשל ההנקה, לפי אישור רופא;

(3)    מעסיקה של העובדת לא מצא לה עבודה חלופית מתאימה.

עובדת כאמור אינה רשאית להיעדר מעבודתה בשל יציאת לחל"ת לפי הוראת סעיף 7(ד) לחוק;

עד תום 6 חודשים מתום חופשת הלידה וההורות. היעדרה של העובדת בתקופה זו כדין חופשה ללא תשלום. אין שמירת וותק לצורך חישוב זכויות.
7(ג)(2) לחוק העדרות בשל מצבה הרפואי של העובדת עקב הלידה. אישור מאת רופא כי מצבה של האישה עקב הלידה מחייב היעדרות.
מתום תקופת הלידה וההורות עד תום ששה חדשים מאותו יום.
העדרה של העובדת בתקופה זו כדין חופשת מחלה. הוותק לזכויות נשמר משום שמדובר בחופשת מחלה.
מגיע לעובדת זכויות בגין תקופה זו כדין מחלה. 
7(ג)(3) לחוק שעת הורות- העדרות בת שעה אחת ליום עבודה לשם מימוש הורות

העובדת מועסקת במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה של העובדת או שהיא מועסקת במשרה שהיקפה 174 שעות בחודש לפחות, לפי הנמוך.

עובד שמועסק במשרה מלאה כאמור או שמועסק במשרה שהיקפה 174 שעות בחודש לפחות, לפי הנמוך, יהיה רשאי לממש את הזכות לשעת ההורות לבדו או לסירוגין עם בת זוגו, בהתקיים התנאים המפורטים בסעיף 7ב לחוק.

מתום תקופת הלידה וההורות עד תום ארבעה חדשים מאותו יום – שעה אחת ביום.

 

ההיעדרות המותרת היא בנוסף להפסקות על-פי חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, ואין מנכים אותה משכר עבודה.

מאחר שמשולם שכר רגיל ואין העדרות, הוותק נשמר באופן מלא.
7(ג)(4) לחוק העדרות בשל טיפולי פוריות אם טיפול רפואי מחייב זאת

תקופת היעדרות של עובדת  לא תעלה בכל סדרה טיפולית על המפורט להלן, ובלבד שלא יהיו יותר מארבע סדרות טיפוליות בשנה:

(1)   במקום עבודה שבו נהוג שבוע עבודה של חמישה ימים – שישה עשר ימים;

(2)  במקום עבודה שבו נהוג שבוע עבודה של שישה ימים – עשרים ימים.

תקופת היעדרות של עובד

תקופת היעדרות של עובד לא תעלה על שנים עשר ימים בשנה.

בהיעדרות של חלקי ימים לא תעלה ההעדרות על 40 שעות בשנה לעובדת המועסקת במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה או על החלק היחסי מ-40 שעות כאמור, בהתאם לשיעור חלקיות המשרה.

שיעור חלקיות המשרה יחושב כיחס שבין שעות העבודה של העובדת בחודש ובין מספר שעות העבודה בחודש במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה, או 182 שעות, לפי הנמוך.

אין הגבלה בחוק לגבי העדרות של ימים מלאים.

בהיעדרות של חלקי ימים לא תעלה ההעדרות על 40 שעות בשנה לעובדת המועסקת במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה או על החלק היחסי מ-40 שעות כאמור, בהתאם לשיעור חלקיות המשרה.

שיעור חלקיות המשרה יחושב כיחס שבין שעות העבודה של העובדת בחודש ובין מספר שעות העבודה בחודש במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה, או 182 שעות, לפי הנמוך.

העדרות בתקופה זו כדין חופשת מחלה. 

בזקיפת ימי היעדרות על חשבון מחלה זכאית עובדת להביא בחשבון, לפי בחירתה, גם חלקי ימים שבהם נעדרה.

העובדת זכאית לתשלום דמי מחלה גם ביום הראשון להיעדרה.

התשלום בעד חלקי ימי היעדרות לעניין זה יחושב לפי היחס שבין שעות ההיעדרות ובין שעות העבודה של העובדת באותו יום אילולא נעדרה.

הוותק לזכויות נשמר משום שמדובר בחופשת מחלה.

מגיעות לעובדת זכויות בגין תקופה זו כדין מחלה.

7(ג)(5) ו 7(ג1) לחוק שהייה במקלט לנשים מוכות

שהייה במקלט לנשים מוכות על פי אישור המחלקה לשירותים חברתיים או משרד העבודה והרווחה.


כן עבודה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה תקופה של שישה חודשים רצופים או יותר.

לא יהיה תוקף לזכאות לפי פיסקה זו, אא"כ הודיעה העובדת על מימושה למעסיק בדרך ובמועד כפי שקבע שר העבודה והרווחה.

 מכוח סעיף זה הותקנו תקנות עבודת נשים (הודעה על שהיה במקלט לנשים מוכות) תשס"א- 2000.

ההיעדרות לא תעלה על שישה חודשים בתקופת שנים עשר החודשים שלאחר תחילת שהייתה במקלט. העדרה של העובדת בתקופה זו כדין חופשה ללא תשלום. זמן ההעדרות לא בא במנין לגבי זכויות התלויות בוותק. 
7 (ג)(6) לחוק

שירות  מילואים של בן הזוג

 

(1)  תקופת המילואים של בן הזוג לא תפחת מחמישה ימים רצופים;

(2)   לעובדת ילד שטרם מלאו לו 13 שנים הנמצא עם העובדת;

(3)   העובדת מועסקת במשרה מלאה לפי הנהוג במקום עבודתה;

(4)  העובדת הודיעה למעסיקה על מימוש הזכות  והציגה לפניו אישור המעיד על שירות המילואים של בן זוגה.

אין זכאות כפולה עם שעת הורות.

הוראות פסקה זו חלה גם על עובד שבת זוגו שוהה בשירות מילואים, בשינויים המחויבים.

ראש רשות ביטחון ( שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר או הרשות הארצית לכבאות והצלה) בהחלטה מנומקת בכתב, רשאי לקבוע כי העדרות לא לא תחוו על חלק מעובדי אותה הרשות, בשל צורך מבצעי חיוני.

החלטה כאמור תעמוד בתוקפה לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים ויהיה ניתן להאריכה בתקופות נוספות שלא יעלו על שבעה ימים כל אחת.

בתקופה שבה בן זוג האישה שוהה בשירותים מילואים, שעה אחת ביום, החל ביום הראשון לשירות המילואים. ההיעדרות המותרת היא בנוסף להפסקות על-פי חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, ואין מנכים אותה משכר עבודה. מאחר שמשולם שכר רגיל ואין העדרות,  הוותק נשמר באופן מלא. 
7(ג2)(1)(א) לחוק  העדרות עובד בשל החלטת בת הזוג לפצל את תקופת הלידה וההורות לפי הוראות סעיף 6(ב1)(2).

בת זוגו של העובד החליטה לפצל את תקופת הלידה וההורות לפי הוראות סעיף 6(ב1)(2)

למשך התקופה שבה היא מאושפזת ושבה פוצלה תקופת הלידה וההורות כאמור אך לא יותר מארבעה שבועות.

עובד שנעדר מעבודתו והתייצב לעבודה לפני תום תקופת הלידה וההורות שלו, או הביע את רצונו לחזור לעבודה כאמור, לא יוכל המעסיק לדחות את החזרתו לעבודה יותר משבועיים מיום שהתייצב או הביע את רצונו לחזור.

העדרות בתקופה זו כדין חופשה ללא תשלום.

 

שמירת זכויות התלויות בוותק.
7(ג2)(1)(ב) לחוק עובד שנולד לו ילד והילד נמצא עמו ובהחזקתו הבלעדית.

לעובד נולד ילד והילד נמצא עמו ובהחזקתו הבלעדית.

הודעת העובד על מימוש זכות העדרות למעסיק בדרך ובמועד שקבע שר התעשיה המסחר והתעסוקה.

 מהיום שבו הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית וכל עוד הוא נמצא בהחזקה כאמור ולמשך יתרת תקופת הלידה וההורות של היולדת שלא נוצלה על ידה עד ליום האמור.

ולעניין יולדת שאינה זכאית לתקופת לידה והורות לפי סעיף 6  לחוק– למשך יתרת תקופת הלידה וההורות שלה היתה זכאית אילו חלו לגביה הוראות הסעיף האמור.

עובד שנעדר מעבודתו והתייצב לעבודה לפני תום תקופת הלידה וההורות שלו, או הביע את רצונו לחזור לעבודה כאמור, לא יוכל המעסיק לדחות את החזרתו לעבודה יותר משבועיים מיום שהתייצב או הביע את רצונו לחזור.

כדין חופשה ללא תשלום.

 

שמירת זכויות התלויות בוותק.
 7(ג3) לחוק העדרות עובד לאחר לידת  בת זוג

 לידה של בת זוגו 

חמישה ימים מהיום שלאחר יום הלידה של בת זוגו.

לעניין שלושת ימי ההיעדרות הראשונים – כדין חופשה שנתית, ואם אין לעובד ימי חופשה המגיעים לו – כדין חופשה ללא תשלום.

לעניין שני ימי ההיעדרות הנותרים – כדין היעדרות מפאת מחלה. לעניין עובד הזכאי לדמי מחלה לפי חוק דמי מחלה, התשל"ו-1976, יראו את ימי העדרו לפי פסקת משנה זו כיום השני והשלישי למחלתו לפי סעיף 2 לחוק האמור. ימי ההיעדרות יבואו בחשבון במניין ימי ההיעדרות שהעובד זכאי להם לפי חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג), התש"ס-2000.

 
סעיף 7(ד) ו 7(ד2) לחוק חופשה ללא תשלום לעובדת לאחר תקופת לידה והורות

לידת ילד.

בן הזוג לא ניצל חל"ת, ואם ניצל תקופה קצרה מהאמור בס"ק(ד1) רשאית העובדת להעדר מהעבודה על פי הוראות אותו ס"ק למשך יתרת התקופה האמורה.

 מתום תקופת הלידה וההורות, מספר חדשים כרבע מספר החדשים שבהם עבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, אך לא יותר משנים עשר חודשים מיום הלידה וחלק של חודש לא יבוא במנין.

ממספר החודשים שתהיה העובדת רשאית להיעדר, יופחתו מספר השבועות שבהם עלתה תקופת הלידה וההורות שנוצלה על ידי העובדת לפי סעיף 6(ב)(1), על חמישה עשר שבועות, או על תקופה של חמישה עשר שבועות, בתוספת הארכות.

עובדת שנעדרה מעבודתה מכוח פיסקה (1) והתייצבה לעבודה לפני תום תקופת הלידה וההורות שלה, או הביעה רצונה לחזור לעבודה כאמור, לא יוכל המעסיק לדחות את החזרתה לעבודה יותר מארבעה שבועות מיום שהתייצבה או הביעה רצונה לחזור.

העדרות בתקופה זו כדין חופשה ללא תשלום זמן ההעדרות לא בא במנין וותק.
סעיף 7 (ד1) ו 7(ד2), 7ד(3) לחוק חופשה ללא תשלום לעובד לאחר תקופת לידה והורות בהתאם להוראת סעיף 7(ד).

בת הזוג הועסקה כעובדת במשך ששה חדשים רצופים לפחות בסמוך לפני תחילת העדרותו מהעבודה בהתאם להוראות סעיף קטן (ד) לחוק.

לענין חישוב תקופת העבודה הרצופה כאמור יראו כעבודה גם תקופת הפסקה בעבודה שבה נמשכים יחסי עבודה.

הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, או בטיפולו הבלעדי מחמת נכות או מחלה של בת זוגו.

בת הזוג לא ניצלה חל"ת, ואם ניצלה תקופה קצרה מהאמור בס"ק (ד), רשאי העובד להעדר מהעבודה על פי הוראות אותו ס"ק למשך יתרת התקופה האמורה.

ראה האמור לעיל בנוגע ליציאת אישה לחל"ת.
העדרות בתקופה זו כדין חופשה ללא תשלום. זמן ההעדרות לא בא במנין וותק.
7(ה) לחוק היעדרות מעבודתה לשם פיקוח רפואי במשך חודשי ההריון ובדיקות רפואיות שגרתיות הקשורות בהריון

העדרות לשם פיקוח רפואי במשך חודשי ההריון ובדיקות רפואיות שגרתיות הקשורות בהריון הנעשים על ידי רופא נשים או הנעשים בתחנה לבריאות האם והילד שאישר משרד הבריאות, לרבות בדיקות שגרתיות כאמור הנערכות מחוץ לתחנה על פי הפניית התחנה

תקופת ההיעדרות מהעבודה לא תעלה על 40 שעות במשך חודשי הריונה, לעובדת המועסקת במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה או על החלק היחסי מ-40 שעות כאמור, בהתאם לשיעור חלקיות המשרה.


שיעור חלקיות המשרה יחושב כיחס שבין שעות העבודה של העובדת בחודש ובין מספר שעות עבודה בחודש במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה, או 182 שעות, לפי הנמוך.

יחסי עבודה מלאים, תוך תשלום שכר מלא. שמירת וותק לצורך חישוב זכויות.

ח. סעיף 7ב לחוק – התנאים למימוש הזכות לשעת הורות על ידי בן זו »

החוק קובע כי עובד רשאי לממש את הזכות לשעת הורות לבדו או לסירוגין עם בת זוגו, כאמור בסעיף 7(ג)(3) לחוק, בהתקיים התנאים המפורטים להלן:

1. הסכמת בת הזוגבת הזוג נתנה את הסכמתה למימוש הזכות לשעת ההורות לסירוגין עם בן זוגה או על ידי בן זוגה;

2. מסירת הצהרה חתומה 21 ימים מראש –   כל אחד מבני הזוג מסר למעסיקו, לא יאוחר מ-21 ימים לפני תום תקופת הלידה וההורות, הצהרה חתומה לפי הטופס שבתוספת הראשונה לחוק שבה הודיע על הבחירה לממש את הזכות לשעת הורות עם בן הזו; מסרו בני הזוג הצהרה במועד מאוחר יותר – יהיה העובד רשאי לממש את זכותו 21 ימים לאחר מסירת ההצהרה.

בהצהרה יפרט כל אחד מבני הזוג את מספר הימים ואת הימים המסוימים בשבוע העבודה שבהם יממש את שעת ההורות.

3. שינוי הצהרה לפי הצורך ובאופן חד פעמי – העובדת ומעסיקה ובן זוגה ומעסיקו רשאים, לפי העניין, להסכים ביניהם, לפי הצורך ובאופן חד-פעמי, על מימוש הזכות לשעת ההורות באופן שונה מזה שמסרו עליו בהצהרה.

4. שינוי הצהרה באופן קובע –  שינוי קבוע במימוש הזכות לשעת ההורות שמסרו העובדת ובן זוגה בהצהרה, לאחר שנמסרה הצהרה כאמור בסעיף זה, ייעשה בהצהרה נוספת שתימסר למעסיק בהתאם להוראות  21 ימים מראש, ולעניין בני זוג שלפחות אחד מהם עובד במשמרות – חודש מראש.

5. מכסת שעות ההורותמכסת שעות ההורות ששני בני הזוג זכאים לממש לפי הוראות סעיף זה לא תעלה על מכסת שעות ההורות שהעובדת היתה זכאית לממש לבדה.

6. עבודה במשמרות – עובדת ובן זוגה שאחד מהם עובד בעבודה במשמרות בענף מהענפים המנויים בתוספת השנייה לחוק עבודת נשים רשאים לממש את הזכות לשעת הורות לסירוגין כך שכל אחד מבני הזוג יממש את הזכות לפרקי זמן שלא יפחתו משלושה שבועות כל אחד; העובד שעובד במשמרות ומעסיקו רשאים להסכים ביניהם על חלוקה אחרת לסירוגין לפרקי זמן קצרים יותר; , "עבודה במשמרות" – עבודה שמכסת העבודה היומית המלאה בה היא 20 שעות לפחות שנחלקות לשתי משמרות לפחות.

ט. סעיף 8 לחוק – איסור העסקה בתקופת לידה והורות »

החוק אוסר על מעסיק להעסיק עובדת או עובדת ביודעו שהם בתקופת לידה והורות.

י. סעיף 9 לחוק – המגבלות הנוגעות לפיטורים של נשים »

סעיף בחוק הסיבה למגבלה אורך התקופה בה המגבלה קיימת הערות
סעיף 9(א) לחוק הריון כל ההיריון

ובלבד שלעובדת וותק של 6 חודשים לפחות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה.

ניתן לפטר באמצעות קבלת היתר בלבד.

סעיף 9(ב) ו – 9 (ב1) לחוק הריון אצל מעסיק שהינו חברת כוח אדם כל ההיריון

תחולה גם על חברת כוח אדם – כאשר מדובר בעובדת חברת כוח אדם, המגבלה תחול גם על המעסיק בפועל אם זה העסיק את העובדת במשך 6 חודשים לפחות.

הפסקת עבודה זמנית אצל קבלן כוח אדם נחשבת לפיטורים.

החוק אוסר על מעסיק בפועל לגרום כך שקבלן כוח אדם יפטר עובדת בהיריון בניגוד  לחוק.

ככל שפוטרה עובדת בהיריון בניגוד להוראות הסעיף, חזקה היא שהמעסיק בפועל הוא שגרם לפיטורים, אלא אם כן הוכיח אחרת.

בקשה להיתר להיתר לפיטורים תוגש הן בידי המעסיק בפועל והן בידי קבלן כוח האדם.

הוראות הסעיף באות להוסיף על החובות והאיסורים החלים על קבלן כוח אדם כמעסיק לפי כל דין.

בסעיף קטן זה, "מעסיק בפועל" ו"קבלן כוח אדם" – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996.

 סעיף 9(ג)(1) תקופת לידה והורות או בימי היעדרות מעבודה לפי סעיף 7(ג)(2) או (ג2) לחוק » כל תקופת הלידה וההורות או כל ימי היעדרות מעבודה לפי סעיף 7(ג)(2) או (ג2) לחוק

המגבלה חלה גם על עובד בתקופת לידה והורות.

אסור לפטר ואסור גם לתת הודעת פיטורים.

לא ניתן גם לקבל היתר לפיטורים.

האיסור חל על עובדים שלא השלימו חצי שנה עבודה.

 סעיף 9(ג)(1א) לחוק חזרה מתקופת לידה והורות  או מימי היעדרות מעבודה לפי סעיף 7(ג)(2) או (ג2) לחוק » 60 ימים לאחר תום חופשת לידה או תום ימי היעדרות כאמור.

אסור לפטר ואסור גם לתת הודעת פיטורים בתקופה זו.

האיסור חל על עובדים שלא השלימו חצי שנה עבודה.

ניתן לקבל היתר לפיטורים בשני תנאים מצטברים אלו בלבד:

1. הפיטורים אינם בקשר ללידה, לתקופת הלידה וההורות או להיעדרות כאמור;

2.  עסקו של המעסיק חדל לפעול או שהמעסיק הוכרז כפושט רגל.

 9(ג)(2) לחוק היעדרויות בתקופת היריון על פי אישור רפואי כאמור בסעיף האיסור חל על עובדים שלא השלימו חצי שנה עבודה. בתקופת ההיעדרות ו- 60 יום לאחריה.

האיסור חל גם על מתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופה האמורה ותקופת ההודעה המוקדמת  לא תבוא במניין התקופה בה חלה המגבלה.

ניתן לפטר על בסיס היתר בלבד. לא יינתן היתר אם הפיטורים קשורים להיעדרות.

 9(ג)(2)לחוק היעדרות לפי אישור רופא לאחר לידה בשל הנקה כאמור בסעיף 7 (ג)(1ג) לחוק » בתקופת ההיעדרות ו- 60 יום לאחריה.

האיסור חל גם על מתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופה האמורה ותקופת ההודעה המוקדמת  לא תבוא במניין התקופה בה חלה המגבלה.

ניתן לפטר על בסיס היתר בלבד. לא ינתן היתר אם הפיטורים קשורים להיעדרות.

 9(ג)(2) לחוק חופשה ללא תשלום לאחר תום תקופת לידה והורות כאמור בסעיף 7(ד)(1)  או 7(ד1) לחוק » בתקופת ההיעדרות ו- 60 יום לאחריה.

יש לשים לב – מדובר בחופשה ללא תשלום של עובד ועובדת על פי חוק עבודת נשים, ולא כזו שהינה פרי הסכמה בין העובד/ת למעסיק.

האיסור חל גם על מתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופה האמורה ותקופת ההודעה המוקדמת  לא תבוא במניין התקופה בה חלה המגבלה.

ניתן לפטר על בסיס היתר בלבד. לא יינתן היתר אם הפיטורים קשורים להיעדרות.

9(ד) לחוק שהייה במקלט לנשים מוכות בתקופת ההיעדרות ו- 90 יום לאחריה.

האיסור חל גם על מתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופה האמורה ותקופת ההודעה המוקדמת  לא תבוא במניין התקופה בה חלה המגבלה.

ניתן לפטר על בסיס היתר בלבד. לא יינתן היתר אם הפיטורים קשורים לשהייה במקלט לנשים מוכות.

 סעיף 9(ה) (1)לחוק טיפולי הפריה חוץ גופית או טיפולי פוריות לקראת שתי לידות לכל היותר בתקופת העסקה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, עם בן הזוג הנוכחי.

תקופת היעדרות בשל טיפולי הפריה חוץ גופית או טיפולי פוריות בימי היעדרות מהעבודה לפי סעיף 7(ג)(4)  או (ג1)  או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור.

בהתאם לסעיף 9(ה) (2) – הוראות פיסקה (1) לא תחול על מעסיק לגבי עובד או עובדת כאמור, שחלפו שנתיים מהיום הראשון להיעדרותם מעבודה אצלו או באותו מקום עבודה.

ניתן לפטר על בסיס היתר בלבד.

לא יינתן היתר אם הפיטורים קשורים להיעדרות או עם הטיפולים.

הוראת הסעיף לא מותנית בכך שהעובד/ת עבדו אצל המעסיק או באותו מקום עבודה 6 חודשים.

סעיף 9(ה)(3) לחוק

טיפולי הפריה חוץ גופית או טיפולי פוריות לקראת שתי לידות לכל היותר בתקופת העסקה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, עם בן הזוג הנוכחי .

 

תקופת הטיפולים או במשך תקופה של 150 ימים לאחר מועד תחילת טיפולי הפוריות או טיפולי ההפריה החוץ גופית, לפי המאוחר.

בהתאם לתיקון מס' 45 לחוק (שנת 2010)  הוראות פיסקה 9 (ה) (1) יחולו גם על עובד/ת שלא נעדרו מעבודה, בתקופת הטיפולים, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר מועד תחילת הטיפולים, לפי המאוחר, כפי שאישר הרופא המטפל בכתב, וככל שהתקיימו תנאים נוספים הנקובים באותו סעיף והם:

1. העובד או העובדת הודיעו למעסיק על הטיפולים לא יאוחר מ3 ימי עבודה ממועד מתן ההודעה המוקדמת לפיטורים, ואם לא ניתנה הודעה מוקדמת לפיטורים, ממועד הפיטורים.

2. נמסר למעסיק אישור רופא כאמור לעיל, בתוך 14 יום ממועד ההודעה, לפי הענין.

הוראות הסעיף חלות הן על עובד/ת קבועים והן על עובד/ת ארעיים או זמניים ובלבד שעבדו אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה 6 חודשים לפחות.

 סעיף 9(ו) לחוק עובדת שהפילה בימי היעדרה – שבוע לאחר ההפלה, ואם אישר רופא כי מצב בריאותה מחמת הפלה מחייב מתן זמן רב יותר, הזמן שקבע הרופא, אך לא יותר משישה שבועות. האיסור חל גם על מתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופה האמורה.

שימו לב – לפי הוראת סעיף 9(ז)  "פיטורים" בסעיף זה, כולל  אי-חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר, או חוזה חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה.

יא. סעיף 9א – איסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה »

  1. החוק אוסר על מעסיק לפגוע בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת או עובד שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי סעיף 9 לחוק.
  2. האמור חלק בתקופה שבה חלה ההגבלה כאמור.
  3. חריג לכלל – ניתן היתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה לפגיעה.
  4. חל איסור על השר להתיר פגיעה אם היא לדעתו בקשר לעילה שבשלה חלה אותה הגבלה.
  5. יובהר "פגיעה", בהיקף המשרה אינו כולל שינוי זמני בהיקף המשרה לפי בקשה שיזמו העובדת או העובד בשל מצבם הרפואי לפי אישור בכתב מאת רופא.
  6. כן יובהר כי "פגיעה" בהכנסה – אינה כוללת פגיעה החלה במקום העבודה מכוח דין או הסכם קיבוצי  וכן פגיעה ברכיב השכר המשולם לעובדת או לעובד בהתאם לתפוקת עבודתם ובלבד שהפגיעה בתפוקתם של העובדת או העובד לא נגרמה מסיבות התלויות במעסיק.

יב. סעיף 9ב – היתר לגבי עובדת בהריון – תחילת תוקף לחוק »

  1.  החוק קובע כי החליט שר התעשיה המסחר והתעסוקה לתת היתר לפי החוק (סעיף 9(א) או סעיף 9א) לגבי עובדת בהיריון, לא יינתן ההיתר לגבי התקופה שקדמה ליום מתן ההחלטה בבקשה להיתר.
  2. חריג לכלל באחד מו המקרים הבאים –
    1. העדר ידיעה – המעסיק הוכיח כי לא ידע ולא היה עליו לדעת ביום כניסת הפיטורים לתוקף או ביום הפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה נעסנו לתקוף, לפי הענין, שהעובדת בהריון, ולדעת השר לא יהיה זה צודק לתת את ההיתר רק מיום מתן ההחלטה בבקשה להיתר.
    2. נסיבות חמורות – המעסיק הוכיח כי התקיימו נסיבות חמורות, ולדעת השר לא יהיה זה צודק לתת את ההיתר רק מיום מתן ההחלטה בבקשה להיתר, ובלבד שההיתר לא יינתן לגבי תקופה שקדמה ליום הגשת הבקשה להיתר.
    3. חדלות פרעון של המעסיק – המעסיק הוכיח כי הוא הוכרז פושט רגל לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, ואם הוא תאגיד – כי ניתן צו פירוק לפי פקודת החברת [נוסח חדש], התשמ"ג-1983, ובלבד שההיתר לא יינתן לגבי תקופה שקדמה ליום הגשת הבקשה להיתר, או ליום ההכרזה או מתן צו הפירוק, לפי הענין, המוקדם מביניהם.
    4. המעסיק חדל לפעול  – המעסיק הוכיח כי עסקו חדל לפעול באופן לא זמני, ובלבד שההיתר לא יינתן לגבי תקופה שקדמה ליום שבו חדל העסק לפעול או ליום הגשת הבקשה להיתר, המאוחר מביניהם.
    5. המעסיק חדל לפעול בשל נסיבות בלתי צפויות –  המעסיק הוכיח כי עסקו חדל לפעול באופן לא זמני בשל נסיבות לא צפויות שכתוצאה מהן לא היתה לו אפשרות לבקש היתר לפני שהעסק חדל לפעול, ובלבד שלא יינתן היתר לגבי תקופה שקדמה ליום שבו חדל העסק לפעול.

יג. סע' 9ג- 9ו לחוק -הורה מאמץ, הורה מיועד והורה במשפחת אומנה »

החוק קובע ההוראות לפי סעיפים 6(א), (ב), (ג), (ד) ו-(ט), 7(ג)(3) ו-(ד), 7א, 8, 9(א) עד (ג) ו-(ז), 9א ו-9ב, יחולו על הורים כאמור, והכל בשינויים המחויבים ובהתאמות המפורטים בחוק.

יד. סעיף 10 לחוק – עבודה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית ועבודת לילה »

  1. החוק קובע שעובדת שהיא בחודש החמישי להריונה תודיע על כך למעסיקה.
  2. ככל שהודיע העובדת על הריונה, או משנודע על כך למעסיק בדרך אחרת, חל איסור על המעסיק להעסיק העובד בשעות נוספות ובמנוחה השבועית מהחודש החמישי להריון ואילך.
  3. חריג לאיסור –  הותר למעסיק להעסיק העובדת בניגוד לאמור על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951.
  4. הוא הדין לגבי עבודת לילה, אם העובדת הודיעה למעסיקה בכתב, כי אין היא מסכימה לעבוד עבודת לילה.
  5. בנוסף – רשאי מעסיק להעסיק עובדת בהריון, בשעות נוספות או במנוחה השבועית, אם העובדת הסכימה לכך בכתב ומסרה למעסיקה אישור רפואי של רופא מומחה ביילוד ובגינקולוגיה, כי אין מניעה להעסיקה בשעות נוספות או במנוחה השבועית, ובכפוף לתנאי האישור.
  6. חל איסור על מעסיק להעסיק עובדת שילדה בעבודת לילה, או במנוחה השבועית אף אם היה רשאי או הותר לו לעשות זאת על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, במשך ארבעה חודשים מתום תקופת הלידה וההורות, אלא אם כן הסכימה העובדת לכך בכתב.
  7. "עבודת לילה" – עבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22:00 ובין 06:00.

בפסיקה נקבע שמקום שנוכח דרישות התפקיד ומהות העבודה, דבר ההריון לא היה בבחינת פרט מהותי ורלוונטי לעניין קבלה לעבודה, אין באי  גילוי דבר קיומו משום חוסר יושרה מצד העובדת, או הפרת תום הלב המוגברת ביחסים שבין עובד למעסיקו.

עם נקבע שחובת תום הלב המוטלת על צדדים ליחסי עבודה, לרבות במשא ומתן לכריתת חוזה עבודה, תחייב גילוי של ההיריון למעסיק בראיון העבודה, גם בשלבים קודמים למועד הקבוע בסעיף 10 לחוק, בנסיבות בהן ההיריון הוא עובדה רלוונטית למשרה.

טו. סעיף 13א לחוק –  תרופות וסעדים »

  1. בהתאם לחוק לבית הדין האזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות לפי חוק זה.
  2. בית הדין רשאי לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין.
  3.  בעובדה שעובדת הועסקה במשרת אמון אין כדי להמעיט מעצמת הפגיעה בכבודה, בגינה תהא זכאית למלוא הפיצוי הלא ממוני בגין עגמת נפש ובגין הפרת חוק עבודת נשים.
  4. בהתאם לפסיקה פיצוי בגין נזק שאינו ממוני, לא צריך להוות נגזרת משכר העובדת, שכן הפסול בהתנהגות המעסיק, כמו גם עוגמת הנפש וצער העובדת אינו מושפע מגובה שכרה.
  5. בית הדין רשאי ליתן צו מניעה או צו עשה, אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת. שיקולים למתן צו –  בין השאר, את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה ואת האפשרות שעובד אחר ייפגע, ולגבי פיטורים הנובעים מצמצומים בעבודה גם את הוראותיו של הסכם קיבוצי החל על הצדדים. הוראות כלל פסקה זו כוחו יפה על אף האמור בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970.
  6. (בהתאם לחוק מצא בית הדין האזורי לעבודה כי העובד או העובדת שהגישו תובענה, פוטרו בניגוד  לחוק (סעיף 9) יפסוק פיצויים שסכומם לא יפחת מ-150% מהשכר שהיה מגיע להם במהלך התקופה המזכה
  7. ואולם, רשאי בית הדין, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצויים בסכום אחר שיקבע.
  8. לענין חישוב השכר לפי סעיף קטן זה, יחולו הוראות סעיף 13ב לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, ותקנות לפי סעיף 13 לחוק האמור.
  9.  "התקופה המזכה" למתן פיצוי  – תקופה שתחילתה ביום הפיטורים או ביום שבו המעביד ידע או שהיה עליו לדעת על קיומה של העילה להגבלת הפיטורים, לפי המאוחר, וסיומה במועד המוקדם מבין אלה:
    1.  תום התקופה שבה חלה הגבלת הפיטורים כאמור;
    2. אם ניתן היתר פיטורים לפי סעיף 9 – יום תחילת תוקפו של ההיתר;
    3. אם העובד או העובדת הוחזרו לעבודה – יום החזרה לעבודה.

[/wcm_restrict] 

מאמרים קרובים