תוכן עניינים

1. ייצוג בעל דין בידי נציג של ארגון עובדים או של ארגון מעבידים »
2. ייצוג בעל דין בידי ידיד קרוב או קרוב משפחה »
3. הלך הדיון בהיעדר ייצוג על-ידי פרקליט »
4. יצוג של תאגיד »
5. ייצוג פסולי דין »
6. יצוג בעל דין אחד בשם בעל דין אחר »
7. עותר ציבורי/ידיד בית משפט »
8. הוראות חוק המקנות לארגונים זכאות להגיש תובענות ביחד עם הצד שנתבע או במקומו »
9. מראה מקום »

א. ייצוג בעל דין בידי נציג של ארגון עובדים או של ארגון מעבידים

• חוק בית הדין לעבודה תשכ"ט-1969

• ייצוג

• 34. בבית הדין רשאי בעל דין להיות מיוצג על ידי מי שקבע לכך ארגון העובדים או מעבידים שהמיוצג חבר בו; הייצוג יהיה על פי הרשאה מיוחדת בלבד, ואולם הודעה של המיוצג שנרשמה בפרוטוקול, והאומרת שהוא חבר בארגון עובדים או מעבידים, לפי הענין, והוא מסכים להיות מיוצג על ידי מי שקבע לכך הארגון, דינה – לענין סעיף זה, כדין הרשאה מיוחדת.

1. על פי החוק, ארגון עובדים או ארגון מעסיקים שבעל דין חבר בו רשאי למנות אדם שייצג את בעל הדין.
2. ייצוג כאמור מותנה בהרשאה מיוחדת של בעל הדין שנרשמה בפרוטוקול לפיה הוא חבר באותו ארגון והוא מסכים להיות מיוצג על ידי מי שקבע הארגון.

פסיקה

1. בסעיף 34 לחוק נקבע הסדר ספציפי לייצוג שלא בידי עורך דין – ייצוג בידי ארגון עובדים או מעסיקים שהמיוצג חבר בו. הסדר זה איננו ממצה את סוגיית הייצוג בבית הדין לעבודה, אשר לא הוסדרה בהסדר כולל.

האמור נפסק בעניין סטאנצ'יו ואלריקה¹.

2. מקום בו היה בעל הדין מיוצג על-ידי נציג ארגון העובדים, יראה בית הדין בנציג הארגון את ידו הארוכה של בעל הדין, וגם אם שגה בדרך ניהול המשפט, אין בכך פגם המצדיק התערבות בית דין.

ראו בעניין שלמה עמרן². נפסק כי המערער היה מיוצג בבית הדין על-ידי נציג ארגון העובדים, ולפיכך אין הצדקה להחזרת העניין לבית הדין האזורי.

3. ייצוג בעל דין בידי הנציג שנקבע על-ידי הארגון שבעל הדין חבר בו אין משמעו צירופו של אותו נציג כצד להליך.

האמור נפסק בעניין גמנסיה דביר בע"מ³. נפסק, כי סעיף 34 לחוק בא לאפשר את ייצוגו של מי שכבר צד להליך, במקרה זה – עובד, על-ידי אדם שקבע לכך ארגון העובדים. אין לו ולא כלום עם צירוף הארגון כצד להליך – דבר שיש בו שיבוש סדרי דין רגילים ללא כל צורך והצדקה. עם זאת, י' לובוצקי בספרו⁴ מציין, כי אם נתון בפני בית הדין הסכם קיבוצי הדורש פרשנות, רשאי הארגון שהוא צד להסכם להתייצב בהליך כדי להשמיע טענותיו מכח סעיף 30(ב) לחוק בית הדין לעבודה.

4. ארגון עובדים מוסמך לייצג אף עובדים שפרשו מעבודתם.

האמור נפסק בעניין ארגון הסגל האקדמי הבכיר באונ' בר אילן⁵.

5. בסמכות בית הדין להסב תשומת לב של צד לניגוד עניינים בין הארגון לבין בעלי דין אחרים במשפט או בין נציג לשולחו, שכן ברי שמחויבותו של ארגון העובדים היא לייצג את כלל העובדים ולא את עניינו של עובד זה או אחר.

ראו בעניין אמיר ביברינג⁶.

6. בנסיבות מסויימות, בהתאם להוראות החוק, קיימת לארגון עובדים זכות עצמאית להגשת תביעה מטעם חבר בו.

ראו פרק ח' להלן.

ב. ייצוג בעל דין בידי ידיד קרוב או קרוב משפחה.

1. בעל דין רשאי להיעזר בייצוגו לפני בית הדין בידי ידיד או קרוב משפחה.

האמור נפסק בעניין בת עמי קניג⁷ כי יהיה זה מיותר לחלוטין שבכל מקרה שבפני בית-דין לעבודה, יחייב בית-הדין הזדקקות לעורך-דין, וימנע ייצוג על-ידי קרוב או ידיד, דבר שאינו מתחייב לא מחוק בית-הדין לעבודה ומהתקנות לפיו, ולא מחוק לשכת עורכי-הדין. עוד נפסק שם כי תקנת סדר הדין האזרחי מהן למדים על איסור ייצוג על-ידי ידיד אינה חלה בבית הדין לעבודה.

כך נפסק בעניין סטאנצ'יו ואלריקה¹, כי בהתקיים הנסיבות המתאימות, אין כל מניעה כי בית הדין לעבודה יתיר ייצוג על ידי ידיד קרוב.

2. עם זאת, בפסיקות אחרות של בית הדין נקבע כי בית הדין יתיר יצוג מתדיין על ידי קרוב או "ידיד קרוב" רק במקרים חריגים.

האמור נפסק בעניין שלום מרדכי⁸.

כך נפסק בעניין העמותה למען נפגעי עבודה ובפסיקות נוספות של בתי הדין⁹ כי אין להתיר לאדם שאינו עו"ד או אינו נציג הארגון לייצג דרך קבע מתדיינים בבית הדין. בית הדין יתיר ייצוג במקרים חריגים, שבהם בעל הדין אינו מסוגל בשל גילו או מסיבה אחרת לטעון לעצמו ולהסביר את עניינו, ואין להתיר לאדם לעסוק בייצוג מתדיינים רבים אם אין הוא נמנה עם אלה הרשאים לעשות כן מכח חוק, אף אם אינו מקבל שכר.

כך אף ציין י' לובוצקי בספרו¹⁰ כי רשאי בית הדין להתערב בדרך הייצוג ולאסור ייצוג זה אם מצא שכך ראוי לפעול לשם עשיית צדק.

3. במקרה שהמייצג הוא ידיד קרוב יקפיד בית הדין במיוחד שתימצא אסמכתא לכך שאכן מדובר בידיד קרוב ואין די בהצהרת הידיד.

האמור נפסק בעניין דינמיקה¹¹.

4. מקום בו בעל דין מיוצג על-ידי ידיד קרוב אין לידיד המייצג מחוייבות כבעל דין, אלא אם כן צורף כבעל דין בהחלטה מפורשת.

האמור נפסק בעניין יהודה פרץ¹². נפסק, כי אין בית הדין רשאי לחייב הדדית את הידיד הקרוב עם בעל הדין האחר בתשלום כלשהו.

ט. מראה מקום

1. עע (ארצי) 2259-06-10  סטאנצ'יו ואלריקה נ' איסרוביץ יוסף, 21.9.2010↩↩
2. דבע נו / 208 – 3‏ ‏ שלמה עמרן נ' מגן דוד אדום בישראל (מד"א)‏, 24.9.1996; כן ראו: י' לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, הוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 2, עמ' 4↩
3. דיון לא/2-6 (ארצי)  מבטחים בע"מ נ' גמנסיה דביר בע"מ, פ"ד ב(1) 301↩
4. י' לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, הוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 2, עמ' 3; כך גם קיימת זכות התערבות מטעם הארגון בסעיף 10 לחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, ובסעיף 13 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה↩
5. עס"ק 1029/00 ארגון הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטת בר אילן נ' אוניברסיטת בר אילן, פ"ד לז(2002) 769↩
6. ע"ע 1210/02‏ ביברינג נ' אל-על נתיבי אוויר לישראל בע"מ, פ"ד לח(2003) 115; כן ראו: י' לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, הוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 2, עמ' 5↩
7. דיון לה/74-9 (ארצי) בת עמי קניג נ' עירית ירושלים, פ"ד ו(1) 359↩
8. דיון נג/28-01 (ארצי)  ‎שלום מרדכי‎ ‎נ' המוסד לביטוח לאומי, פ"ד כו(1) 448↩
9. דב"ע נה/1-33 העמותה למען נפגעי עבודה נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כט 255; בש"א 1147/98, עב"ל 271/99 שחאדה מוריס נ' המוסד לביטוח לאומי, 3.4.2001 – אוזכרו בספרו של י' לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, הוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 2, עמ' 7↩
10. י' לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, הוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 2, עמ' 7↩
11. דב"ע נה/3-258 דינמיקה בע"מ נ' מזל לוגסי, 25.1.1996; אוזכר בספרו של י' לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, הוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 2, עמ' 7↩
12. דבע (ארצי) 3-9/נז ‏ יהודה פרץ נ' איברהים ג'מאל חסן, 13.4.1997↩