1. הסכם הבסיס הנושא את התאריכים 1.7.96 ו – 16.4.96 (7058/96) 
2. הסכם מיום 19.5.99 (מספר 99/ 7021)
3. הסכם מיום 11.5.00  (מספר 7035/00)
4. הסכם מיום 5.1.06 (7003/06).
5. הסכם מיום 5.2.13 (7007/2013).
6. הסכם מיום 12.1.17 (7005/17)
   הסכם 13.6.21 

הסכמים קודמים – 7065/81;  7030/1983;  7092/83; 7100/84 ;  7035/87;  7002/89; 7001/91; 7018/93 ו-  7010/96. 

1. צו הרחבה בענף ההובלה משנת 2018,  פורסם י"פ תשע"ח מס' 7819 מיום 30.5.2018 עמ' 8255.
2. צו הרחבה בענף ההובלה משנת 2007 , פורסם י"פ תשס"ז מס' 5663 מיום 13.5.2007 עמ' 2696. תוקן י"פ תשס"ח מס' 5794 מיום 10.4.2008 עמ' 2756 – צו תשס"ח-2008.
3.  צו הרחבה בענף ההובלה משנת 2001, פורסם י"פ תשס"א מס' 4966 מיום 28.2.2001 עמ' 1796.

להלן תובא סקירת צוים קודמים בענף: 

י"פ 3001, התשמ"ד 15.12.83 עמ' 849; תוקן בי"פ 3672, התשמ"ט, עמ' 3412 שהרחיב את הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי מיום 29.12.88 (מספרו בפנקס 7002/89 (ראו לעיל)) ואושר ע"י שר העבודה והרווחה לפי סעיף 10(ג) לחוק חופשה שנתית, בי"פ 3669, התשמ"ט, עמ' 3348).  

התעריף תוקן בי"פ 3162, התשמ"ה, 21.2.85, עמ' 1443; בי"פ 3552, התשמ"ח, 13.4.88, עמ' 1955 המרחיב את הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי מיום 12.6.87 (מספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7035/87 – להלן צו התשמ"ח – ראו לעיל). 

סעיף 2 לצו התשמ"ח קבע כי " במקום הגופים וההליכים שנקבעו בהסכם הקיבוצי האמור בסעיף 1 ובהסכם הקיבוצי האמור בסעיף 3, לישוב חילוקי דעות לגבי ההסכם הקיבוצי הכללי שמספרו 7092/83 שפורסם בילקוט הפרסומים 3001, התשמ"ד, עמ' 835, ושבצו ההרחבה שניתן לגבי ההסכם הקיבוצי הכללי שמספרו 7100/84 ושפורסם בילקוט הפרסומים 3162, התשמ"ה, עמ' 1443, תבוא לענין המפעלים שעליהם חלים צו זה וצווי ההרחבה האמורים בסעיף זה,  ועדת הפיקוח שנתמנתה על פי סעיף 33א לחוק לענין ההסכם הקיבוצי הכללי לענף ההובלה"

הערות לצו הרחבה : 

לענין ועדת פיקוח ראו הוראת סעיף 33א לחוק הסכמים קיבוצים, תשי"ז- 1957. 

ראו סעיף 33א – חוק הסכמים קיבוציים. 

הסכם מיום 12.1.17 (7005/17)

בין: התאחדות בעלי מפעלי הובלה בישראל
מרח' החשמונאים 100 תל אביב
(להלן: "ההתאחדות")                                             מצד אחד;

לבין: הסתדרות העובדים הכללית החדשה –
האגף לאיגוד מקצועי – איגוד עובדי התחבורה
(להלן: "נציגות העובדים")
                                                                             מצד שני;

הואיל : וביום 1.7.1996 נתחם הסכם קיבוצי כללי בענף ההובלה (להלן: "ההסכם העיקרי") (1) 

והואיל : וביום 19.5.1999 נחתם הסכם קיבוצי כללי המאריך את תקופו של ההסכם העיקרי בהתאם להסדרים המפוררטים בו (להלן: "הסכם 1999")

והואיל : וביום 11.5.2000 נחתם בין הצדדים הסכם קיבוצי כללי להנהגת פנסיה כוללת לענף ההובלה (להלן: "הסכם 2000") (2)

והואיל : וביום 5.1.2006 נחתם הסכם קיבוצי כללי, אשר האריך את תוקפם של ההסכמים הקיבוציים אשר נחתמו בין הצדדים, ובכללם הסכם 2000, וקבע הוראות חדשות (להלן: הסכם 2006)¹. והסכם זה הורחב בצו הרחבה בשנת 2007 (להלן: " צו הרחבה מ- 2007")(3) 

והואיל: וביום 5.2.2013 נחתם הסכם קיבוצי כללי אשר האריך את תוקפם של ההסכמים הקיבוציים המפורטים לעיל, וקבע הוראות חדשות (להלן: "הסכם 2013")(4) 

(כל ההסכמים הקיבוציים שלעיל יקראו יחד להלן "ההסכמים הקיבוציים הקיימים")

והואיל :  וביום 6.8.15 נחתם הסכם קיבוצי כללי (5) המתקן את סעיף 8 להסכם 2006 ואשר תוקפו מותנה בהוצאת צו הרחבה (אשר במועד חתימת הסכם זה טרם הוצא לגביו צו הרחבה); 

והואיל : והצדדים מצהירים כי הגיעו להסכמות כמפורט בהסכם זה במהלך חודש אוקטובר 2016; 

והואיל : והצדדים מעוניינים להאריך את תוקפם של ההסכמים הקיבוציים הקיימים ולקבוע במסגרתם הוראות חדשות, בכפוף לשינויים כמפורט בהסכם קיבוצי זה להלן; 

הערות להסכם הקיבוצי: 

(1) מספרו של ההסכם  העיקרי 7058/96 – ראו לעיל (להלן גם : ההסכם העיקרי) .

(2) מספרו של הסכם 2000 בפנקס הוא 7034/00 – ראו לעיל.

(3) ראו לעיל בעמודת צווי הרחבה. 

(4) מספרו של הסכם 2013 בפנקס  הוא  7007/2013. 

(5) ההסכם לא מופיע באתר משרד הכלכלה, לא ברור אם נרשם. 

לפיכך הוצהר, הותנה והוסכם בין הצדדים כדלקמן: 

פרק ראשון – מבוא 

1.תוקף המבוא והנספחים

להלן סעיף 1 להסכם מיום 12.1.2017 (1)

"1. המבוא להסכם זה ונספחיו  מהווים חלק בלתי נפרד הימנו". 

הערות להסכם הקיבוצי:

(1) הסכם קיבוצי שמספרו 7005/2017 – ראו לעיל.  

2. תוקף הסכמים קודמים ונוסח משולב מטעם הצדדים 

להלן סעיפים 3 ו-5 להסכם מיום 12.1.2017 (1)

3. תוקף הוראות ההסכמים הקיימים (2) מוארך בהסכם זה, בכפוף להוראות החדשות ולשינויים כמפורט בהסכם קיבוצי כללי זה (3)

…

5. בעניינים המוסדרים בהסכם זה, האמור בהסכם זה גובר על כל הוראה בהסכמים הקיבוציים הקיימים (4)  ובמסמכים קודמים כלשהם שהוחלפו בין הצדדים (5) 

להלן סעיף 13 להסכם הנ"ל מיום 5.2.2013: 

"13. מוסכם בין הצדדים כי סמוך לאחר מועד החתימה על הסכם זה יתנהל בין הצדדים משא ומתן לחתימת הסכם קיבוצי מאוחר ומעודכן". 

להלן נוסח סעיפים 1-3 להסכם מיום 1.7.1996(6) 

"1. מטרתה של חוברת זו, מן הבחינה הכללית, לגבש במסגרתו של מסמך מחייב אחד את תנאי העבודה המעודכנים, והחובות והזכויות ההדדיים של הצדדים, כפי שאלו הוסכמו בהסכמי עבודה הענפיים בין הצדדים מאז תחילתו של תהליך המשא והמתן ברמה הענפית ארצית בין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל – האגף לאיגוד מקצועי – מדור ההובלה היבשתית, לבין התאחדות בעלי מפעלי הובלה בישראל המאגדת את החברות המעסיקות את המספר הרב ביותר של נהגי משא שכירים בענף ההובלה (ראה נספח ג')(7)

2. התהליך המתמשך של חתימת הסכמי עבודה בעלי תוקף תקופתי מוגבל, גורם לשינויים החלים בסעיפים מוגדרים של תנאי עבודה חובות וזכויות, המשתנים מעת לעת בכפוף לתוכנם של ההסכמים, כאשר כמקובל, תוכנו של ההסכם האחרון הוא זה הקובע במידה וקיימת סתירה בין האמור בו לבין הנאמר בהסכמים שקדמו לו. בכוונתנו ליצור באמצעותה של חוברת זו, מתכונת מקובלת ומסודרת של עידכון שוטף, אשר באמצעותה ניתן יהיה לעדכן כל שינוי בהקשר לסך כל התנאים כפי שאלו עולים מתוך תוכנם המצטבר של כלל ההסכמים הענפיים שנחתמו בין הצדדים.   

3. מאחר ושני הצדדים להסכמי העבודה בענף ההובלה מעוניינים בקיום יחסי עבודה תקינים ובפתרון חלוקי הדעות ביניהם על בסיס של עקרונות מוסכמים, אמור תוכנה של חוברת זו לשמש מכנה משותף ומוסכם לקביעת דרכי הפתרון בחלוקי דעות בעניינים ונושאים שהוסכמו בין הצדדים בעבר במסגרתם של הסכמי העבודה ביניהם". 

הערות להסכם הקיבוצי:

(1) הסכם קיבוצי שמספרו 7005/2017- ראו לעיל. כך גם נקבע בסעיף 1 להסכם שמספרו 7007/2013, ובסעיף 1 להסכם שמספרו 7003/06- ראו לעיל. הוראות דומות לענין המבואות נקבעו בסעיף 1 להסכם מיום 6.4.00 שמספרו 7035/00 ובסעיף 1 להסכם שמספרו 7021/99 – ראו לעיל.  

(2) ההסכמים הקיבוציים הקיימים – הוגדרו במבוא להסכם מיום 12.1.2017 (7005/2017 ראו לעיל), כהסכמים מהימים  1.7.19961 19.5.1999; 11.5.2000; 5.1.2006 ו- 5.2.2013 – ראו לעיל מספריהם.

(3) כך גם נקבע בסעיף 2 להסכם מיום 15.2.2013 (שמספרו 7007/2013) ; הוראות דומות נקבעו גם בסעיף 15 להסכם מיום 5.1.06 (שמספרו 7003/06); ובסעיף 9 להסכם מיום 19.5.99 (שמספרו 7021/99). 

(4) לגבי ההסכמים הקיבוציים הקיימים ראו ההגדרה לעיל. 

(5) כך גם נקבע בסעיף 3 להסכם מיום 5.2.2013 (מספרו 7007/2013).  

(6) הסכם קיבוצי שמספרו 7058/96 – ראו לעיל. 

(7)לעיון בתוכן נספח ראו ההסכם העיקרי. לחצו כאן

סע1' 4 ו- 6 הבסיס הנושא את התאריכים 1.7.96 ו – 16.4.96 (7058/96) 

3. תחולת ההסכם

"4. תוכנם של הסכמי העבודה בין הצדדים חלים על כל החברות והמפעלים המאוגדים באמצעות ארגון גג באופן ישיר או עקיף (ע"י חברות ישירה באמצעות ארגון גג) (1), בהתאחדות בעלי מפעלי הובלה בישראל, ומחייבים את הנהלות החברות והמפעלים מחד, ואת כל נהגי רכב משא השכירים המועסקים בחברות ובמפעלים המשתייכים להתאחדות בעלי מפעלי הובלה, מאידך."

…

"6. תוכנם של ההסכמים בין הצדדים חל כאמור רק על: עובדים שתפקידם הקבוע הוא נהיגה, גם אם באופן זמני אינם מועסקים בנהיגה(2).

תוכנם של הסכמים אלה אינו חל איפוא על עובדים שאינם נהגי רכב משא בפועל, או כאלה שהיו נהגי רכב משא בעבר ומועסקים כיום באופן קבוע בעבודה שאינה נהיגה קבועה של רכב משא. (3) 

.

צו הרחבה בענף ההובלה

לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957

פורסם י"פ תשע"ח מס' 7819 מיום 30.5.2018 עמ' 8255.

          בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, אני מצווה כי תורחב תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7005/2017, אשר נחתם ביום י"ד בטבת התשע"ז (12 בינואר 2017) בין התאחדות מפעלי הובלה בישראל לבין ההסתדרות הכללית החדשה (להלן – ההסכם), וכי ההוראות המפורטות בתוספת יחולו על כל המעבידים בעלי מפעלי (4) הובלה ועובדיהם שתפקידם הקבוע הוא נהיגת רכב משא להובלת מטענים שמשקלו עולה על 4 טון.

          תחילתו של צו זה ב-1 בחודש שלאחר מועד פרסומו.

צו הרחבה בענף ההובלה

לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957

פורסם י"פ תשס"ז מס' 5663 מיום 13.5.2007 עמ' 2696.

תוקן י"פ תשס"ח מס' 5794 מיום 10.4.2008 עמ' 2756 – צו תשס"ח-2008.

          בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, אני מצווה כי תורחב תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7005/2017, אשר נחתם ביום י"ד בטבת התשע"ז (12 בינואר 2017) בין התאחדות מפעלי הובלה בישראל לבין ההסתדרות הכללית החדשה (להלן – ההסכם), וכי ההוראות המפורטות בתוספת יחולו על כל המעבידים בעלי מפעלי הובלה ועובדיהם שתפקידם הקבוע הוא נהיגת רכב משא להובלת מטענים שמשקלו עולה על 4 טון.

          תחילתו של צו זה ב-1 בחודש שלאחר מועד פרסומו.

בסעיף 15 לצו מתשס"ז, נקבע כלהלן:

"15. הוראות צו זה באות נוסף על הוראות הצו הקודם. במקרה של סתירה
בין הוראות צו זה לצו הקודם יגברו הוראות צו זה".

 צו הרחבה בענף ההובלה

לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957

פורסם י"פ תשס"א מס' 4966 מיום 28.2.2001 עמ' 1796.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, אני מצווה כי תורחב תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי (7058/96) שבין התאחדות בעלי מפעלי הובלה בישראל לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל האגף לאיגוד מקצועי, שנחתם ביום י"ד בתמוז התשנ"ו (1 ביולי 1996) והוארך בהסכם (7021/99) שנחתם בין הצדדים האמורים ביום ד' בסיון התשנ"ט (19 במאי 1999) ובהסכם (7035/2000) מיום א' בניסן התש"ס (6 באפריל 2000) כמפורט בתוספת, וכי ההוראות האמורות יחולו על כל המעבידים בעלי מפעלי הובלה ועובדיהם שתפקידם הקבוע הוא נהיגת רכב משא (3) ולהובלת מטענים, למעט עובדים שתנאי עבודתם הוסדרו או יוסדרו בהסכמים קיבוציים ומעבידיהם.

הערות להסכם הקיבוצי : 

(1) בנוסח הקודם נכתב : "ע"י חברות ישירה או באמצעות ארגון גג".

(2) הסכם קיבוצי כללי 7029/83 מיום 1.7.83  סעיף 1. 

(3) "רכב משא" כהגדרת "רכב מסחרי" בסעיף אחד לפקודת התעבורה בכפוף להגדרות "רכב משא בלתי אחיד", תומך גורר "רכב מורכב" ו"רכב מחובר", לתקנה מס' (מספר התקנה לא מופיע במקור) לתקנות התעבורה, במשקל כולל מותר מ- 10 טון ומעלה – הערה זו הינה חלק מההסכם המקורי,  והובאה בע"ע 44196-10-14 עקילה חסון ואח' נ' חלבי סלמאן חברה להובלות בע"מ ואח', 7.12.17  – באותו מקרה בית הדין עסק בסוגיית תחולת ההסכמים הענפיים והצווים הענפיים בענף ההובלה על החברה והזכויות הנובעות מהם, וכן דן בתביעות הפרטניות של המערערים לזכויות שונות בגין תקופת עבודתם בחברה וסיומה, אשר לשאלות הכלליות בעניין תחולת ההסכמים הענפיים והצווים הטעים בין הדין הארצי  בין היתר כדלקמן : "לאור האמור מתעוררות השאלות הכלליות הבאות:  א.   האם הסכם 1996 חל רק על נהגים הנוהגים על רכב משא שמשקלו 10 טון ומעלה ולא על מי שנוהג רכב משא במשקל נמוך יותר? ב.    האם גם צו 2001 חל רק על נהגים הנוהגים רכב משא שמשקלו 10 טון ומעלה ולא על מי שנוהג רכב משא במשקל נמוך יותר?.. ההכרעה בשאלות אלה תעשה לאחר שמיעת עמדות הארגונים – ההסתדרות וההתאחדות, משהם נוגעים לפירוש הסכם קיבוצי כללי".

בסעיף 103 לפסק הדין קבע בית הדין :.. "טרם מתן הנחיות באשר לאופן בירור השאלות הכלליות, יודיעו הצדדים עד ליום 31.12.17 האם הם עומדים על בירורן או שמא הגיעו להסדר אשר מייתר את ההכרעה בהן.".. יוער כי ההסכם נראה על פניו ברור וכי הצורך בדיון מתייחס יותר לצו ההרחבה – להוראות צו ההרחבה.

בע"ע 233/06 א.נ נתניה בע"מ נ' לב טרנרידר, 16.12.17, נקבע כי ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה לא חל על נהגי הסעות (ראו סעיף 35 לפסק הדין). 

ראו בר"ע (ארצי) 31443-03-16 א.מ.י אוזן בנייה בע"מ – אורן אברהם 4.4.16.

(5) בעניין סרגיי דמיין² נקבע כי על עבודת התובע כנהג משאית לפינוי אשפה אצל הנתבעת לא חל צו ההרחבה בענף ההובלה משלא דובר באספקת שירותי הובלה אלא שירותים קהילתיים.

4. תיאור הצדדים, תוקף משפטי, טיוטות ואכיפה 

להלן סעיפים 4 ו- 24 להסכם מיום 12.1.2017(1)  

"4. הצדדים להסכם זה יפעלו לאכיפה יעילה ופעילה של כל הוראות סעיפי ההסכמים הקיבוציים, לרבות הסכם זה, וצווי הרחבה, בכללותם, במטרה להבטיח את יישומם ולשם כך יקיימו דיונים ביניהם". 

… 

"24. הטיוטות שהוחלפו  בין הצדדים עובר לחתימת הסכם זה, לא ישמשו לשום דבר ועניין, לרבות לפרשנות ההסכום ולרבות הבאתם כראיה בכל הליך שיפוטי ו/או מעין שיפוטי". 

להלן סעיף 17 להסכם מיום 5.1.06 (2) 

"17.  מוסכם בין הצדדים כי בכל מקרה יהיה  ההסכם הסדר אכיף במשפט". 

להלן סעיפים 5 רישא, 7 ו- 8 להסכם מיום 1.7.1996 (3) 

"5. מאחר והתאחדות בעלי מפעלי הובלה בישראל מארגנת את המעסיקים המעסיקים את המספר הרב ביותר של נהגים שכירים בענף ההובלה, וככזו, זכאית ורשאית לנהל משא ומתן ולחתום על הסכמי עבודה קיבוציים של הסתדרות העובדים הכללית…  "

…

"7. הסתדרות העובדים הכללית החדשה מייצגת את העובדים בענף ההובלה בכריתת ההסכמים הקיבוציים בין הצדדים במצאעות מחזיק תיק עובדי התחבורה באגף לאיגוד מקצועי ועמו נציגי מועצות הפועלים ונציגות העובדים לפי קביעתה הסורבנית של ההסתדרות.

… 

"8. כאמור הסכמי העבודה בין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, לבין התאחדות בעלי מפעלי הובלה בישראל, הינם במעמד של הסכמים קיבוציים כללים" (4) 

הערות להסכם קיבוצי : 

(1) הסכם קיבוצי שמספרו 7005/2017 – ראו לעיל.    

(2) הסכם קיבוצי שמספרו 7003/06 – ראו לעיל.  

(3) הסכם קיבוצי שמספרו 7058/96 – ראו לעיל.  

(4) לסוגי הסכמים קיבוציים  ראו  סעיף 2  לחוק  הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957.   

ראו מאמר בנושא סעיף 2 לחוק הסכמים קיבוציים – סוגי הסכמים קיבוציים. 

5. נוהג מיטיב, הסכמים פרטניים והסכמים מפעליים (1)

להלן סעיפים 6 ו- 26 להסכם מיום 12.1.2017(2) 

"6. למען הסר ספק, אין באמור בהסכם זה כדי לפגוע בשכר ובתנאי ההעסקה של מי מן העובדים ביחס לשכר ולתנאי העסקה, שהיו מקבלים אלמלא נחתם הסכם זה". (3)

… 

"26. מוסכם בין הצדדים כי הסכם זה לא יפגע ו/או ישנה הסכמים ו/או נוהגים מטיבים קיימים". 

להלן סעיף 14 להסכם מיום 5.2.2013 : 

"14. מוסכם בין הצדדים כי הסכם זה לא יפגע ו/או ישנה הסכמים ו/או נוהגים מטיבים קיימים". 

להלן סעיפים 10 ו- 11 להסכם מיום 1.7.1996 (4) 

"10. אין ההסכמים הקיבוציים הכלליים שנחתמו בין מחזיק תיק התחבורה באגף לאיגוד מקצועי לבין התאחדות בעלי מפעלי הובלה באים במקום ההסכמים הקיבוציים המיוחדים שנחתמו במעמד של "הסכמים מפעליים" בכל חברה ומפעל בנפרד, ההסכמים הקיבוציים המאוגדים במסגרתה של חוברת זו, מתייחסים לאותם נושאים החלים על כל חברות ההובלה באופן שווה, בהיותם תנאי עבודה כלליים ומשותפים לכולם. 

11. חרף האמור בסעיף 10 לעיל, זכותם של הצדדים במשא ומתן מפעלי לחרוג מהתנאים שנקבעו בהסכמים הקיבוציים הכלליים ברמה הענפית, אולם זאת על דעת שני הצדדים להסכם המפעלי ולהסכמה הדדית ביניהם". 

הערות להסכם קיבוצי: 

(1) בענין היחס שבין "חוזה אישי להסכם קיבוצי" ו"סתירה בין הסכמים קיבוציים" ראו הוראות סעיפים 22 ו – 23 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957. 

ראו מאמר בנושא סעיף 22 – חוזה עבודה והסכם קיבוצי

ראו עוד מאמר בנושא סעיף 23 – סתירה בין הסכמים

(2) הסכם קיבוצי שמספרו 7005/2017 – ראו לעיל. 

(3) כך גם נקבע בסעיף 4 להסכם מיום 5.2.2013 שמספרו 7007/2013- ראו לעיל.

(4) הסכם קיבוצי שמספרו 7058/96 – ראו לעיל. 

סעיפים 6-11 שולבו לעיל (למעט סעיף 9 שבוטל) 

 הסדרים אירגוניים 

12. תקופת ההסכם (1)

להלן סעיף 2 להסכם מיום 12.1.2017 (2) 

"2. תקופת הסכם זה הינו מיום 1.10.2016 ועד ליום 30.6.2019".

להלן סעיפים 13-15 להסכם מיום 1.7.1996(3) 

13. כל צד רשאי להודיע למשנהו בכתב, לפחות 30 יום לפני תום תוקפו של ההסכם האחרון, על שינויים בהסכם. הודעה כנ"ל תחייב את הצדדים לקיים משא ומתן. לחידוש הסכם העבודה ביניהם. 

14. באין הודעה כאמור בסעיף 13 לעיל, יוארך תוקפו של ההסכם הקיים לתקופה של שניים עשרה חודשים נוספים מיום תום תוקפו. הסכם כנ"ל, יעמוד בתוקפו כל עוד לא בוטל או שונה בגין חתימה על הסכם חדש או ביטולו של הסכם קיים כדין.

15. תוקפו של הסכם שנחתם יהיה מיום חתימתו, אלא באם נקבע אחרת"(4) 

הערות להסכם הקיבוצי: 

(1) בענין המשך תוקפו של הסכם קיבוצי לאחר התקופה הקבועה בו ראה את סעיפים 13- 14 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז- 1957]. 

(2) הסכם קיבוצי שמספרו 7005/2017 – ראו לעיל. 

(3) הסכם קיבוצי שמספרו 7058/1996- ראו לעיל. 

(4) ראה הסכם קיבוצי כללי בענף ההובלה 7092/83 מיום 1.7.83 פרק שני – תוקף ההסכם וחידושו, סעיף 6 – ההערה במקור. 

16. נציגות עובדים(1)

להלן סעיף 16 להסכם מיום 1.7.1996 (2) 

א. הנהלת החברות /מפעלים, המאוגדים בהתאחדות מפעלי הובלה בישראל, יאפשרו קיומן של בחירות לועד עובדים, ומשנבחר ועד העובדים, תאשר מועצת הפועלים המקומית בכתב ההנהלת החברה את דבר בחירתו והרכבו של ועד העובדים.

ב. ועד העובדים בהקשר לאמור בהסכם זה, ייצג רק את העובדים שהם נהגי רכב משא בפועל, אלא באם הוסכמו (3) על ידי העובדים שאינם נהגים לייצגם כלפי הנהלת המפעל. אולם במקרה של ייצוג עובדים שאינם נהגי רכב משא, ייעשה ייצוגם של עובדים אלה, שלא בהקשר לאמור בהסכמי העבודה המפעליים והענפיים לעניין תנאי העבודה של נהגי רכב משא, והתחייבויות המעסיקים בהסכמים לעניין תנאי עבודה של נהגי רכב משא, לא יחייבו את הנהלות המפעלים, באשר לתנאי העסקה של עובדים שאינם נהגי רכב משא.  

 ג. מועצת הפועלים המקומית ביחד עם ועד העובדים המקומי, מהווים נציגות מוסכמת של העובדים לחתימת הסכמי עבודה מפעליים, ובלבד שועד העובדים אכן ייצג את העובדים אשר עליהם חלים תנאי העבודה של נהגי רכב משא, ובכפוף לסמכויות נציגות עובדים כפי שאלו נקבעו בחוקת ההסתדרות.(4) 

ד. ועד העובדים יפעל לישום תנאי העבודה, החובות והזכויות על פי המוסכם בענפי (5)  העבודה הענפיים והמפעלים, ויסייע להנהלת החברה בקיום סדרי העבודה ומשמעת בעבודה, ובהחדרת ערכי עבודה חיוביים ובטיפוח יחסי עבודה נאותים בין העובדים לחברה.  

ה. אסיפות עובדים יתקיימו מחוץ לשעות העבודה,אלא אם יוסכם ויותאם אחרת, בין ההנהלה לבין מועצת הפועלים המקומית וועד העובדים. הקצאת שעות עבודה לחברי הועד לטיפול בענייני העובדים, תקבע בכל מפעל בנפרד בין ההנהלה לבין ועד העובדים המקומי. 

הערות להסכם הקיבוצי: 

(1) בסעיף 3 להסכם מיום 28.1.96 נקבע כלהלן : 

"הצדדים יהיו רשאים במשך שנה קלנדרית אחת, להוציא חברי ועדים להשתלמות עד 3 ימים. ימי העבודה ימומנו על ידי המעסיקים וההשתלתמות עצמה תמומן על ידי ההסתדרות. "

(2) הסכם קיבוצי שמספרו 7058/1996 – ראו לעיל. 

(3) ככל הנראה צ"ל הוסמכו. 

(4) חוקת ההסתדרות מפורסמת באתר הסתדרות הכללית החדשה באינטרנט. ראו כאן

(5) בנוסח הקודם היה רשום : בהסכמי.

17. נציגות מעסיקים

להלן סעיף 17 להסכם מיום 1.7.1996 (1) 

א. ברמה המפעלית, ייוצגו המעסיקים על ידי הנהלות של החברות בכל הרכב שימצא לנכון על ידן. 

ב. ברמה הענפית, ייוצגו המעסיקים על ידי מזכירות התאחדות בעלי מפעלי הובלה או כל הרכב מחייב שיבחר ויקבע בכפוף לתקנון האגודה.  

ג. רשימת החברות והאירגונים החברים בהתאחדות מפעלי הובלה – ראה נספח ג' (2)    

הערות להסכם הקיבוצי:

(1) הסכם קיבוצי שמספרו 7058/1996 – ראו לעיל.

(2) נספח ג' לא הובא כאן. לעיון בתוכן נספח ראו ההסכם העיקרי. לחצו כאן

18. רישום הסכמים ובקשת צווי הרחבה 

להלן סעיף 25 להסכם מיום 12.1.2017(1)

"25. הצדדים יגישו הסכם זה לרישום כהסכם קיבוצי כללי ויפעלו במשותף להוצאת צו הרחבה על הוראות הסכם זה". 

להלן סעיף 16 להסכם מיום 5.1.06 (2)  

"16. הצדדים יגישו הסכם זה לרישום כהסכם קיבוצי כללי ויפעלו במשותף להוצאת צו הרחבה על הוראות ההסכם כך שיחולו על כל עובד המועסק אצל כל מעסיק, לרבות מעסיק אשר אינו נמנה על המעסיקים בענף ההובלה, ובתנאי שהתפקיד שמבצע העובד הוא נהיגת רכב משא להובלת מטענים שמשקלו עולה על 4 טון". 

להלן סעיפים 5 סיפא ו- 18 להסכם מיום 1.7.1996 (3)

"5…. 

הסכמי העבודה בין הצדדים מובאים על ידי הצדדים לרישום ואישור שר העבודה, מקבלים תוקף כצו הרחבה על ידי פירסומים ברשומות, והופכים להיות, לאחר שהורחבו בצו על ידי השר, להסכמים המחייבים את כלל המעסיקים והעובדים בענף ההובלה".

… 

18. רישום הסכמים

א. האחריות לרישום הסכמים מפעליים כנדרש בחוק, חלה על הנהלות המפעלים ומועצות הפועלים המקומיות כפי שיוסכם ביניהם. 

ב. האחריות לרישום ההסכמים הענפיים, חלה על נציגות המעסיקים ונציגות האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, כפי שיוסכם ביניהם (4)   

הערות להסכם הקיבוצי: 

(1) הסכם קיבוצי שמספרו 7005/2017 – ראו לעיל. כך גם נקבע בסעיף 11 להסכם מיום 5.2.2013 שמספרו 7007/2013. 

(2) הסכם קיבוצי שמספרו 7003/06 – ראו לעיל.

(3) הסכם קיבוצי שמספרו 7058/96 – ראו לעיל. 

(4) בסעיף 16 להסכם מיום 5.1.06 הוסכם כי "הצדדים" יגישו אותו לרישום. 

 פרק שני – קבלה לעבודה וסיומה

19. קבלה לעבודה 

להלן סעיף 19 להסכם מיום 1.7.1996(1).

א. המעסיקים יקבלו עובדים חדשים על פי הוראות החוק המחייבות בנידון (2)   

ב. עובד שיתקבל  לעבודה, יהיה חייב במסירת כל הפרטים האישיים הנוגעים למצבו האישי, מצבו המשפחתי, כתובתו, פרטי מקומות עבודה קודמים, השכלתו, מצבו הרפואי, קורות חייו, וכל מידע אחר שיידרש למסור במסגרת הליכי קבלתו לעבודה.   העובד ישא במלוא האחריות לנכונות המידע הנמסר על ידו ונכונות המידע תהווה תנאי מתוך תנאי קבלתו לעבודה. 

ג. למעסיק תעמוד הזכות לנקוט בכל צעד סביר שימצא לנכון לאימות המידע שנמסר בתהליך קבלתו של עובד לעבודה.(3) 

ד. הנהלת החברה רשאית להעמיד כל עובד חדש, לקראת קבלתו לעבודה או תוך כדי היות העובד בתקופת הנסיון, לבדיקה רפואית או פסיכוטכנית על חשבונה, ולהתנות את החלטתה בדבר קבלתו של העובד לעבודה במעמד זמני או קבוע, בתוצאות ובממצאי הבדיקה. 

הערות להסכם הקיבוצי: 

(1) הסכם קיבוצי שמספרו 7058/96 – ראו לעיל. 

(2) ראו : חוק שירות התעסוקה, התשי"ט – 1959 והתקנות מכוחו. 

(3) ראו מאמר בנושא חובת תום הלב והגילוי בין היתר במועד קבלה לעבודה. 

הפרק  שני  – קבלה לעבודה וסיומה

לסעיף 20 – פורסם י"פ תשס"א מס' 4966 מיום 28.2.2001 עמ' 1796

20 תקופת נסיון(1) 

א. כל עובד שיתקבל לעבודה, יחשב כעובד בניסיון במשך 11.5 חודשי עבודתו הראשונים. 

ההנהלה תהיה רשאית, בהסכמת העובד וועד העובדים, להאריך את תקופת הניסיון ב3.5 חודשים נוספים, כך שסך כל תקופת הניסיון לא יעלה על 15 חודשים מיום שהתחיל העובד את תקופת הנסיון. 

ב. בתקופת הניסיון יהיה העובד רשאי להתפטר מעבודתו, ההנהלה תהיה רשאית לפטר את העובד בכל עת אף ללא ציון סיבת הפיטורים (2)

שני הצדדים יהיו חייבים במתן הודעה מוקדמת לפיטורין או להתפטרות של יום אחד לכל אחד מחודשי העבודה שהועסק בהם העובד בפועל מיום שהחל העובד את עבודתו בחברה, עבור תקופת הנסיון הרגילה, ושבוע ימים נוסף, באם הפיטורים או ההתפטרות יחולו בתקופת הניסיון המוארכת (3) 

ג. עובד שהמשיך בעבודתו בחברה לאחר תום תקופת הניסיון, יהפוך לעובד קבוע ויקבל על כך אישור בכתב שהעתק ממנו ימסר לועד העובדים ולמועצת הפועלים המקומית. 

ד. עובד שהמשיך בעבודתו בחברה לאחר תום תקופת הניסיון, יהנה מכל הזכויות המוקנות לו על ידי הסכמי העבודה בין הצדדים, ממועד תחילת עבודתו בחברה.

20 תקופת ניסיון(1)

(א)  כל עובד שיתקבל לעבודה, ייחשב כעובד בתקופת ניסיון במשך ½11 חודשי עבודתו הראשונים. המעביד יהיה רשאי בהסכמת העובד להאריך את תקופת הניסיון ב-½3 חודשים נוספים, כך שסך כל תקופת הניקיון לא תעלה על 15 חודשים מיום שהתחיל העובד את תקופת הניסיון.

הערה : סעיף 20(ב) לא הורחב. 

(ג)  עובד שהמשיך בעבודתו בחברה לאחר תום תקופת הניסיון, יהפוך לעובד קבוע ויקבל על כך אישור בכתב.

(ד)  עובד שימשיך בעבודתו בחברה לאחר תום תקופת הניסיון, ייהנה מכל הזכויות המוקנות לא(2) על ידי הסכמי עבודה, ממועד תחילת עבודתו בחברה.

הערות להסכם הקיבוצי : 

(1) למאמר המתייחס בין היתר לעבודה בתקופת ניסיון ראו כאן

(2) ראו מאמר בנושא פיטורים בתקופת ניסיון.

(3)  השוו לסעיפים 3-4 ו- 5 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א- 2001,

כן ראו מאמר בנושא סעיף 3 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות.

מאמר בנושא סעיף 4 לחוק.

ומאמר בנושא סעיף 5 לחוק. 

הערות לצו ההרחבה:

(1) למאמר המתייחס בין היתר לעבודה בתקופת ניסיון ראו כאן

(2) כך במקור. 

21. סיום העבודה 

א. צמצום בהיקף העבודה בחברה, יחשב כסיבה מספקת לפיטורי עובדים (1)  

ב. פיטורי עובדים עקב צימצום בהיקף העבודה יעשו תוך תאום ובירור עם ועד העובדים. 

ג. פיטורי עובדים, כמו גם התפטרות עובדים מרצונם, יהיו חייבים במתן הודעה מוקדמת שתינתן חודש ימים מראש (2) 

ד. ההודעה המוקדמת לפיטורים, כאמור בסעיף ג' לעיל, תינתן בכתב, אולם  הודעה שלא ניתנה בכתב לא תחשב כבטלה מטעם זה בלבד(3) 

ה. החברה רשאית לוותר על עבודת העובד בתקופת ההודעה המוקדמת לפיטורים או להתפטרות, כולה או חלקה, כפי שתמצא לנכון, בלבד שתשלם לעובד את כל שכרו והתנאים הנלווים לשכר, כאילו המשיך לעבוד בפועל. (4) 

ו. עובד במעמד קבוע שפוטר לרגל צמצום בעבודה נשמרת לו הזכות לחזור לעבודתו עד 6 חודשים מיום פיטוריו בזכויותיו המלאות, במידה והתבטלו הסיבות שגרמו לפיטוריו של העובד. 

ז. פיטורים של עובדים במעמד קבוע, לרגל צמצום בעבודה, ייערכו בהתחשב בויתקו של העובד, מצבו המשפחתי והסוציאלי(5) 

ח. עובד המסיים את עבודתו בחברה, יחזיר את הרכב על כל אביזריו, את כל החומר, הכלים, הרשיונות אביזרי הבטיחות וכל ציוד או מסמך אחר השייך לחברה והנמצא ברשותו.     

 לא הורחב 

הערות להסכם הקיבוצי:

(1) ראו מאמר בנושא פיטורי צמצום וחובת היוועצות עם נציגות עובדים. 

(2) השוו לסעיפים 3-4 ו- 5 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א- 2001,

כן ראו מאמר בנושא סעיף 3 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות.

מאמר בנושא סעיף 4 לחוק.

ומאמר בנושא סעיף 5 לחוק. 

(3) השוו להוראת סעיף 2(ג)  לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א- 2001 . 

ראו עוד מאמר בנושא סעיף 2 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות.  

(4) ראו סעיף 6  לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א- 2001 . 

ראו עוד מאמר בנושא סעיפים 6 ו- 7  לחוק – ויתור על עבודה ותוצאות אי מתן הודעה מוקדמת. 

(5) ראו מאמר בנושא פיטורים בתקופת ניסיון.

פרק שלישי – סדרי עבודה- זכויות וחובות 

פרק שלישי: סדרי עבודה – זכויות וחובות

סעיפים – 21-41 – פורסם י"פ תשס"א מס' 4966 מיום 28.2.2001 עמ' 1796

22. קביעת סדרי העבודה וסידור העבודה יהיו בסמכותה של הנהלת החברה בלבד(1). 

23. על העובד למלא תפקידו לפי הוראות הממונה עליו בנאמנות, ביעילות, במסירות, ככל יכולתו ובמלוא כושר עבודתו. 

24. העובד לא יהיה רשאי להעביר ביצוע עבודתו לאחר. 

25. לא ינהג עובד ברכב המפעל, אלא כשהוא מצויד ברשיון נהיגה תקף לנהיגת רכב מהסוג שבו הוא אמור לנהוג. 

26. העובד יוודא לפני תחילת הנהיגה בכל יום, וכן באופן שיגרתי לפי הצורך את תקינות הרכב ותקינות אביזריו החיוניים לבטיחות הנסיעה (הגה, אורות, בלמים וכו'). 

כל מפעל ידאג להכשיר את הנהגים לבדיקת הרכב באמצעות קצין הבטיחות או בעל תפקיד מוסמך אחר. אין באמור כדי לגרוע מחובת המעביד לספק לעובד רכב בעל כשירות ובטיחות בהתאם להוראות החוק. רמת בטיחותו של הרכב או התאמתו לדרישות החוק יקבעו ע"י קצין הבטיחות.    

27. העובד יתייצב לעבודה בכל יום מימי העבודה ובשעה שנקבעה על ידי סדרן העבודה; מקום היציאה לעבודה ,הוא מקום הריכוז או מביתו של הנהג בהתאם למוסכם, או בהתאם להוראות שיקבל הנהג; הנהג יעבוד ברציפות עד תום ביצוע העבודה לאותו היום; העובד ימנע מעיסוק בשעות העבודה בענינים שאינם קשורים בעבודה וינהג אך ורק לפי סדרי העבודה, שנקבעו על ידי החברה.

28. עובד לא יעדר מהעבודה אלא ברשות הממונה, אלא אם  נאלץ להעדר מסיבה בלתי צפויה ובלתי נמנעת. עובד שנאלץ להיעדר כנ"ל, יודיע על כך בהקדם האפשרי לממונה עליו בציון הסיבה, ובמקרה שההעדרות היא בלתי נמנעת למשך יותר מיום אחד, יודיע העובד גם על המשך המשוער של ההעדרות, ובכל מקרה יחזור העובד בהקדם האפשרי לעבודתו.

29. העובד יהיה נוכח בזמן העמסת הרכב וייוודא שהמטען יהיה מועמס וקשור בהתאם לכללי הבטיחות.

30. לאחר העמסה, יחתום העובד על העתק תעודות המשלוח או על מסמך אחר לאישור קבלת תעודות המטען, תאורו, כמותו, שם הלקוח וכתובתו וכל עובדה רלוונטית אחרת.

31. העובד יהיה נוכח בזמן פריקת הרכב ויוודא את פריקתו הנאותה/ הזהירה למניעת נזק לרכב ולמטען. על הנהג להודיע בהקדם לחברה על כל נזק או אי התאמה במשקל או יחידות מטען.

32. העובד יוודא שכל המטען ייפרק אצל הלקוח שאליו היה המטען מיועד וידאג לקבל  אישור הלקוח בכתב, כי המטען, בהתאם לתיאור ולכמות שבתעודות המשלוח, אכן נתקבל.

33. העובד ינהל יומן רכב וירשום באופן סדיר כל נסיעה, לרבות נקודת מוצא, יעד, סוג המטען ומשקלו, תקלות ברכב וכיוצ"ב , לפי הנחיות ההנהלה.

34. העובד ינהג ברכב בזהירות ותוך הקפדה על כל חוקי התעבורה וכללי הבטיחות ויידווח לחברה מיד על כל תאונה וכל פגיעה שבה היה מעורב, וכל תקלה אחרת. 

35. העובד ינהג ברכב תוך התחשבות בתכונותיו ונתוניו של המטען, כגון היותו דליק, שביר, טעון כיסוי וכו' וינקוט כל צעד שבה היה מעורב, וכל תקלה אחרת(2) 

36. רכב המפעל ישמש את הנהג לביצוע עבודתו עבור המפעל בלבד ולא לכל מטרה אחרת שהיא.

37. העובדים יקפידו להשתמש בכל עת בציוד ובאביזרי הבטיחות שיסופקו להם וישמרו על הוראות ועל כללי הבטיחות, לרבות, כללים המיוחדים לסוג המטען שמוביל הנהג בכל נסיעה.

38. לא יקבל עובד ולא יבצע כל עבודה אחרת, שלא עבור החברה, בין בשעות העבודה ובין מחוצה להם, בין בתמורה ובין בלא תמורה, אלא בהסכמת החברה בכתב ומראש(3)

39. העובד יקפיד על ביצוע נאות של העבודה על כל הכרוך בה, לרבות כיסוי הברזנט והסרתו, קשירת המטען, התקנה והסרה של דפנות וסולמות, ריתום וניתוק של נגררים וכיוצ"ב.

40 אסור לעובד לקבל איזה שהן טובות הנאה מכל אדם, מוסד, ארגון, חברה או גוף כלשהו בכל הקשור לעבודתו או לחברה, או לעניניה.

41. הנהגים וכן נציגי החברה, האחראים כלפי ציבור הלקוחות, יתנהגו במשך כל שעות העבודה בנימוס ובאדיבות.

42. במקרים של עבירות משמעת חמורות, עבירות ומוסר, עבירות פליליות הקשורות בעבודתו או עבירות פליליות חמורות שהעובד הוחשד בהן, מעילה באמון, רשלנות חמורה,גרימת נזקים, חבלה בעבודתו, אלימות וכיו"ב, תהיה ההנהלה רשאית להשהות(4)  את העובד מהעבודה עד לבירור דינו. 

43. בכל מקרה של עבירת משמעת שיש עמה השהיית עובד, תדון בכך ההנההלה עם ועד העובדים תוך 48 שעות. במקרה של אי הסכמה בין ההנהלה לועד בדבר האמצעים המשמעותיים (5) יועבר הדיון לועדה פריטטית עפ"י פניה בכתב מצד ההנהלה או מועצת הפועלים. הועדה תורכב מנציג ההנהלה ומנציג מועצת הפועלים. לא הגיעה הועדה להחלטה מוסכמת תוך 10 ימים מיום שזומנה כאמור, יוכרעו חילוקי הדעות בהתאם להליך יישוב חילוקי דעות המובא להלן בהסכם זה.  

44. עובד שהשהייתו בוטלה, יהיה זכאי להשלמת שכרו למשך תקופת ההשהייה עד לגובה השכר הפנסיוני (השכר ממנו מפרישים דמי גמולים), אלא אם הוסכם על הצדדים להפחית משכרו בקנס משמעותי(6). 

22. קביעת סדרי העבודה וסידור העבודה יהיו בסמכותו של המעביד בלבד(1).

23. על העובד יהיה למלא את תפקידו לפי הוראות הממונה עליו בנאמנות, ביעילות, במסירות, ככל יכולתו ובמלוא כושר עבודתו.

24. העובד לא יהיה רשאי להעביר את ביצוע עבודתו לאחר.

25. לא ינהג עובד ברכב המפעל, אלא כשהוא מצויד ברישיון נהיגה תקף לנהיגת רכב מהסוג שבו הוא אמור לנהוג.

26. העובד יוודא לפני תחילת הנהיגה בכל יום וכן באופן שכרתי לפי הצורך את תקינות הרכב ותקינות אבזריו החיוניים לבטיחות הנסיעה (הגה, אורות, בלמים וכו'); כל מעביד ידאג להכשיר את הנהגים לבדיקת הרכב באמצעות קצין הבטיחות או בעל תפקיד מוסמך אחר; אין באמור כדי לגרוע מחובת המעביד לספק לעובד רכב בעל כשירות ובטיחות בהתאם להוראות החוק; רמת בטיחותו של הרכב או התאמתו לדרישות החוק, ייקבעו על ידי קצין הבטיחות.

27. העובד יתייצב לעבודה בכל יום מימי העבודה ובשעה שנקבעה על ידי סדרן העבודה; מקום היציאה לעבודה הוא מקום הריכוז או ביתו של הנהג בהתאם למוסכם, או בהתאם להוראות שיקבל הנהג; הנהג יעבוד ברציפות עד תום ביצוע העבודה לאותו היום; העובד יימנע מעיסוק בשעות העבודה בענינים שאינם קשורים בעבודה וינהג אך ורק לפי סדרי העבודה, שנקבעו על ידי המעביד.

28. עובד לא ייעדר מהעבודה אלא ברשות הממונה, אלא אם כן נאלץ להיעדר מסיבה בלתי צפויה ובלתי נמנעת; עובד שנאלץ להיעדר כאמור, יודיע על כך בהקדם האפשרי לממונה עליו בציון הסיבה, ובמקרה שההיעדרות היא בלתי נמנעת למשך יותר מיום אחד, יודיע העובד גם על המשך המשוער של ההיעדרות, ובכל מקרה יחזור העובד בהקדם האפשרי לעבודתו.

29. העובד יהיה נוכח בזמן העמסת הרכב ויוודא שהמטען יהיה מועמס וקשור בהתאם לכללי הבטיחות.

30. לאחר ההעמסה, יחתום העובד על העתק תעודות המשלוח או על מסמך אחר לאישור קבלת תעודות המטען, תיאורו, כמותו, שם הלקוח וכתובתו וכל עובדה רלוונטית אחרת.

31. העובד יהיה נוכח בזמן פריקת הרכב ויוודא את פריקתו הנאותה או הזהירה למניעת נזק לרכב ולמטען; על הנהג להודיע בהקדם לחברה על כל נזק או אי התאמה במשקל או יחידות מטען.

32. העובד יוודא שכל המטען ייפרק אצל הלקוח שאליו היה המטען מיועד וידאג לקבל את אישור הלקוח בכתב, כי המטען, בהתאם לתיאור ולכמות שבתעודות המשלוח, אכן נתקבל.

33. העובד ינהל יומן רכב וירשום באופן סדיר כל נסיעה, לרבות נקודת מוצא, יעד, סוג המטען ומשקלו, תקלות ברכב וכיוצא באלה, לפי הנחיית המעביד.

34. העובד ינהג ברכב בזהירות ותוך הקפדה על כל חוקי התעבורה וכללי הבטיחות וידווח לחברה מידע על כל תאונה וכל פגיעה שבה היה מעורב, וכל תקלה אחרת.

35. העובד ינהג ברכב תוך התחשבות בתכונותיו ובנתוניו של המטען, כגון היותו דליק, שביר, טעון כיסוי וכו' וינקוט כל צעד שיידרש כדי להבטיח מניעת נזק למטען ולרכב.

35. רכב המפעל ישמש את הנהג לביצוע עבודתו בעבור המפעל בלבד ולא לכל מטרה אחרת.

37. העובדים יקפידו להשתמש בכל עת בציוד ובאבזרי הבטיחות שיסופקו להם וישמרו על הוראות ועל כללי הבטיחות, לרבות, כללים המיוחדים לסוג המטען שמוביל הנהג בכל נסיעה.

38. לא יקבל עובד ולא יבצע כל עבודה אחרת, שלא בעבור המעביד, בין בשעות העבודה ובין מחוצה להן, בין בתמורה ובין בלא תמורה, אלא בהסכמת המעביד בכתב ומראש(2).

39. העובד יקפיד על ביצוע נאות של העבודה על כל הכרוך בה, לרבות כיסוי הברזנט והסרתו, קשירת המטען, התקנה והסרה של דפנות וסולמות, ריתום וניתוק של נגררים וכיוצא באלה.

40 אסור לעובד לקבל טובות הנאה כלשהן מכל אדם, מוסך, ארגון חברה או גוף כלשהו בכל הקשור לעבודתו או לחברה, או לעניניה.

41. הנהגים וכן נציגי המעביד האחראים כלפי ציבור הלקוחות, יתנהגו במשך כל שעות העבודה בנימוס ובאדיבות.

הערות להסכם הקיבוצי : 

(1) ראו מאמר בנושא הזכות הניהולית ומשמעת בעבודה. 

(2) בנוסח הקודם נכתב : "וינקוט כל צעד שיידרש כדי להבטיח מניעת נזק למטען ולרכב"..

(3) ראו  מאמר בנושא הגבלת חופש העיסוק והאבחנה בין הגבלת החופש תוך כדי קיומם של יחסי עבודה לבין הגבלת חופש העיסוק לאחר קיומם של יחסי עבודה.

ראו עוד פסק דין בענף ההובלה, כאשר עובד עבד בחברת הובלה שלו עצמו, במקביל לעבודה אצל מעסיקתו: ע"ע 19460-04-11; ע"ע 50359-09-12; ע"ע 34656-04-11 ואדים מזור ואח' נ' פרידנזון שירותים לוגיסטיים, הובלה ופרוייקטים בע"מ ואח', 3.11.2016 ראו סעיפים 131-135 לפסק הדין. בית הדין החליט לשלול ממנו השלמת פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת תוך שנקבע כי : 

"באיזון שבין חומרת ההפרה (הפרת משמעת חמורה כאמור שם, ראו לעיל- הח"מ) ובין הוותק של מר מזור, צודקת פרידנזון כי מר מזור לא היה זכאי להודעה מוקדמת וכי היה מקום לשלול ממנו את סכום פיצויי הפיטורים, שהוא מעבר לסכומים שנצברו ברכיב הפיצויים בקרן הפנסיה או בביטוח המנהלים שעל שמו. למען הסר ספק, גם מרכיב התגמולים שם שייך למר מזור".. 

עוד נדונה בפסק הדין ובדרך אגב השאלה האם היעדרויותיו של העובד לצורך עבודה בחברה שהקים, עולות כדי התפטרות. 

(4) בנוסח הקודם נכתב "להשעות" וכך גם מכאן והלאה.

(5) כך נכתב במקור. 

(6) נקבע בסעיף 4 להסכם 97/96 המילה "משמעותי" מופיעה כך במקור. 

הערות לצו ההרחבה: 

(1) ראו לעיל ה"ש 1 בהערות להסכם הקיבוצי. 

(2) ראו לעיל ה"ש 3 בהערות להסכם הקיבוצי. 

פרק רביעי: ימי עבודה ושעות עבודה(1)

סעיף 46 – פורסם י"פ תשס"א מס' 4966 מיום 28.2.2001 עמ' 1796

הערות כלליות : 

(1) בהסכם העיקרי נקבע בסעיף 46(ב)(4) שכר שעה לענין שעות נוספות יחושב ע"י חלוקת השכר הרגיל ב- 191;

בסעיף 45 להסכם מיום 1.7.96 (7058/96) נקבע כי שבוע העבודה יהיה על פי ההסכם הקיבוצי מיום 4.8.88 בין  לשכת התאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית בעניין משך שבוע העבודה, כולל החלטת ועדת ההיגוי, בענין "מפעלים נותנים שרות", בהתאם לסעיף 7 בהסכם האמור. 

נראה כי הכוונה להסכם הדן במעבר ל- 45 שעות עבודה ול- 5 ימי עבודה. ראו כאן. 

מאוחר יותר נעשו קיצורים נוספים בשבוע העבודה. 

לפי הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 2017/7019 אשר נחתם ביום ב' ניסן התשע"ז  (29 במרס 2017) בין נשיאות הארגונים העסקיים ואיגוד לשכות המסחר תל אביב לבין ההסתדרות הכללית החדשה היקף שבוע עבודה במשק יקוצר בשעה אחת, כך ששבוע העבודה יעמוד על 42 שעות.

ההסכם האמור הורחב בצו ההרחבה החל על כלל העובדים במשק.

מכאן שהחל מחודש 4/18 שבוע העבודה על מעסיקים עליהם חל ההסדר הענפי עומד על 42 שעות בשבוע.

לצו הרחבה הקודם שחל עד אפריל 2018 לחצוכאן.

בסעיף 45 להסכם מיום 1.7.1996(1)  נקבע: 

45. שעות עבודה רגילות 

א. שבוע עבודה יהיה על פי המוסכם בהסכם קיבוצי כללי מס' 43 מיום 4.8.88 בין לשכת התאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית בעניין משך שבוע העבודה, כולל החלטות ועדת ההיגוי, בענין "מפעלים הנותנים שירות", בהתאם לסעיף 7 בהסכם האמור.(2) 

ב. שעות העבודה הרגילות לשבוע עבודה יהיו 44 שעות בשבוע(3)

ג. בערב ראש השנה, בערב יום הכיפורים, ערב פסח וערב סוכות, יהיה יום העבודה הרגיל בן 6 שעות. (4) 

ד. שעות התחלת העבודה וסיומה, יהיו כפי שיוסכם בין ההנהלה והועד בכל חברה. .

הערות להסכם הקיבוצי: 

(1) הסכם קיבוצי שמספרו  7058/96 – ראו לעיל. 

(2) נראה כי מדובר בהסכם המעבר ל45 שעות עבודה ול- 5 ימי עבודה להסכם המעבר ראו לעיל ב"הערות כלליות".

כמו כן מאוחר יותר נעשו קיצורים נוספים בשבוע העבודה. ראו לעיל ב"הערות כלליות". 

(3) נקבע בסעיף 5א להסכם 96/97. להסכמים/צוים כלליים במשק המקצרים את שבוע העבודה ראו לעיל בהערות כלליות. .

(4) השוו לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א- 1951. 

46. שעות נוספות 

בסעיף 46 להסכם מיום 1.7.1996 (1) נקבע: 

א. העובדים יעבדו שעות נוספות בכל מקרה שצרכי העבודה מחייבים זאת, ובהתאם לחוק (2)  

ב.     גמול שעות נוספות ישולם כדלקמן:

(1)  125% מהשכר המשולב בעבור כל אחת משתי השעות שמעל לשעות העבודה הרגילות באותו יום ו-150% מהשכר המשולב עבור השעות שמעל שתי השעות הנ"ל.  

(2)  עבור עבודה בשבתות ובחגים, תשלם החברה שכרו בשיעור של 175% מהשכר המשולב לשעת עבודה של אותו עובד;

שעות שבת – תחום 36 השעות שמכניסת השבת או החג, לענין זה פירושו בקיץ (אפריל-אוקטובר), משעה 18.00 בערב השבת או החג, ובחורף (נובמבר-מרס), משעה 17.00 בערב השבת או החג.

(3) הוראות סעיף זה, לא יחולו על עובדים אשר גמול עבודתם מעבר לשעות העבודות הרגילות משולם בהסדר מוסכם שלא על בסיס של תמורה לפי מספר שעות התעסוקה, כפוף לאמור בנספח ב' להסכם הקיבוצי מיום 2.5.93.(3)

בסעיף 8 להסכם מיום 19.5.99(4) נקבע כלהלן: 

"הוראות סעיף 46(ב)(3) להסכם העיקרי, לא יחולו על עובדים אשר גמול עבודתם מעבר לשעות העבודה הרגילות משולם בהסדר(5) מסוכם(6) שלא על בסיס של תמורה לפי מספר שעות התעסוקה, ובלבד שהפרמיה המשולמת לא תפחת מ – 30 % משכר היסוד החודשי. 

למען הסר ספק היות והפרמיה באה במקום שעות נוספות היא איננה רכיב פנסיוני, ואין לשלם עליה פיצויי פיטורים. (7)

בסעיף 46(ב)(4) להסכם מיום 1.7.1996(8) נקבע: 

(4) שכר שעה לצורך חישוב גמול שעות נוספות, יחושב על ידי חלוקת השכר המשולב החודשי הרגיל ב- 191"(9)

46. שעות נוספות

(א)  העובדים יעבדו שעות נוספות בכל מקרה שצורכי העבודה מחייבים זאת, ובהתאם לחוק(1).

(ב)   גמול שעות נוספות ישולם כדלקמן(2):

(1)    125% מהשכר המשולב בעבור כל אחת משתי השעות שמעל לשעות העבודה הרגילות באותו יום ו-150% מהשכר המשולב בעבור השעות שמעל שתי השעות האמורות;

(2)   בעבור עבודה בשבתות ובחגים, תשלם החברה שכר בשיעור של 175% מהשכר המשולב לשעת עבודה של אותו עובד;

שעות שבת – תחום 36 השעות שמכניסת השבת או החג, לענין זה פירושו בקיץ (אפריל-אוקטובר), משעה 18.00 בערב השבת או החג, ובחורף (נובמבר-מרס), משעה 17.00 בערב השבת או החג.

הערות להסכם הקיבוצי: 

(1) הסכם קיבוצי שמספרו 7058/96 – ראו לעיל. 

(2) ראו חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א- 1951 והתקנות שהותקנו מכוחו. 

(3) נספח ב' להסכם מיום 2.5.1993 הסכם שמספרו 7018/1993 – ראו לעיל, קיבל אישור "שכר כולל" לפי סעיף 5 לחוק הגנת השכר, התשי"ח –  1958. האישור פורסם בי"פ 4287, התשנ"ה, עמ' 2239.  

להלן מובא נוסח נספח ב' : 

"הסכם קיבוצי כללי

שנערך ונחתם בתל אביב ביום 2 במאי 1993

 בין התאחדות בעלי מפעלי הובלה בישראל 

(להלן: ההתאחדות) 

לבין : הסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל 

האגף לאגוד מקצועי המדור להובלה

נציגי מועצות הפועלים והועד הארצי של הנהגים בענף ההובלה 

(להלן : נציגות העובדים) 

הואיל : והצדדים חתמו על הסכם קבוצי כללי בדבר תנאי עבודה לנהגים בענף ההובלה (להלן: "ההסכם" או "ההסכם הענפי"), 

והואיל : ובהסכם נקבע כי ההוראות שבו בהקשר לגמול שעות נוספות וגמול עבודה בשבתות וחגים לא יחולו על עובדים אשר נושא זה מוסדר לגביהם בהסכם "שלא על בסיס של תמורה לפי מספר שעות התעסוקה",

והואיל : ובכל המפעלים החברים בהתאחדות נעשו הסכמים כאמור והונהג, בנוסף לשכר המשולב, שכר עידוד המחושב באופן שנכלל בו גמול העבודה בשעות נוספות של הנהגים. 

והואיל: וככל שיום העבודה של הנהג ארוך יותרכך גדל שכר העידוד המשולם לו, לרבות גמול השעות הנוספות הכלול בו, 

לפיכך, הסכימו והיתנו הצדדים כדלקמן: 

1. כל האמור במבוא להסכם זה ייחשב כחלק בלתי נפרד מגוף ההסכם. 
2. גמול שעות נוספות שהגיע או שיגיע מכח חוק שעות עבודה ומנוחה לכל נהג המועסק או שיועסק אצל חברי ההתאחדות, ייחשב ככלול בשכר העידוד ששולם או שישולם לו, לפי המקרה. 
3. לפיכך, לא יגיע לנהגים כל תשלום עבור עבודתם בשעות שמעבר לשעות העבודה הרגילות בכל היקף שהוא, מעל ומעבר לאמור בהסכם הענפי ובהסכמים או ההסדרים המפעלים לענין שכר עידוד. 
4. במקרה של סתירה או אי התאמה בין הוראות ההסכם הענפי להוראות הסכם זה, תהיה עדיפות להוראות הסכם זה, והן שיגברו ויחולו. 
5. הסכם זה יוגש לרישום כהסכם קיבוצי וכן יוגש הסכם זה לאשורו של שר העבודה והרווחה בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק הגנת השכר".

(4) הסכם קיבוצי שמספרו 7021/1999 – ראו לעיל.

(5) ראו לענין זה פסק הדין בע"ע 19460-04-11, ע"ע 50395-09-12, ע"ע 34565-04-11 ואדים מזור ואח' נ' פרידנזון שירותים לוגיסטיים, הובלה ופרוייקטים בע"מ ואח', 3.11.2016 (להלן: פסק הדין בעניין ואדים מזור ואח') שם נפסק כי ההסדר (להבדיל מיישומו) יכול להיות מונהג באופן חד צדדי על ידי המעסיק, קרי, ללא הסכם עם נציגות העובדים, או באופן דו צדדי, כלומר עם הסכם, ולפיו הוא צריך להיות קיבוצי, כלומר, לקבוע כללים שיקנו תנאים זהים לנהגים המבצעים את אותה עבודה. מכאן, הדרישה שהיתה קיימת בעבר לפיה נדרשה הסכמה של ארגון העובדים להסדר, בוטלה (אך עדיין נדרשת הסכמה להחלת ההסדר על כל עובד כפרט). 

(6) עוד נקבע בפסק הדין בענין ואדים מזור ואח' שלעיל, כי בהעדר הסכמה ביחס לנהג מסויים, לא יחול עליו הסדר השכר הכולל. וכן נקבע כי ההסכמה בקשר אל כל נהג יכולה להיות קיבוצית או אישית, מפורשת או משתמעת (ראו סעיף 93 לפסק הדין). לגופו של עניין נקבע כי העובד ואדים מזור אינו זכאי לגמול שעות נוספות, כך שהסדר השכר הכולל תפס. 

כך נקבע בסעיף 116 לפסק הדין : "אמנם בנסיבותיו של מקרה זה קיים ספק לגבי קיומה של הסכמה משתמעת מצד מר מזור. יחד עם זאת, בנסיבותיו של מקרה זה: מקרה שהתרחש לפני שהמצב המשפטי הוברר במלוא היקפו, משפרידנזון פעלה בתום לב וברוח הוראות ההסכם הענפי החל על הצדדים; משגם לדעת ההסתדרות, לפי ההסכם הענפי אין העובד שעליו חל ההסכם הענפי זכאי גם לשכר העידוד וגם לגמול השעות הנוספות מכוח חוק שעות עבודה; בהינתן כי תוספת המחזור ששולמה למר מזור בממוצע עלתה משמעותית על זכאותו לגמול לפי חוק שעות עבודה, אלמלא פעלה פרידנזון מתוך טעות ביחס להוראות ההסכם הענפי; והעיקר – בשים לב לכך שמכוח סעיף 19 לחוק הסכמים קיבוציים, יש לראות את ההוראות השונות בהסכם הענפי בנוגע להסדר השכר הכולל, לרבות העדר הזכאות "גם וגם", כחלק מחוזה העבודה האישי של מר מזור – מצאנו לנכון לדחות את תביעת מר מזור לגמול ש"נ".

הנה כי כן, על פי ההסכם הענפי (ולא על פי צו ההרחבה), על מנת ששכר העידוד (הפרמיה) ייראה ככולל את הגמול לפי חוק שעות עבודה, ועל מנת שיחול על הנהגים, נדרשים התנאים הבאים:

א.  מתכונת שכר העידוד צריכה להיקבע ברמה המפעלית – בין באופן דו-צדדי ובין באופן חד צדדי, ובלבד ששיעור שכר העידוד לא יפחת מ- 30% משכר היסוד.

ב. ההסכמה להחלת מתכונת שכר העידוד שנקבעה כאמור, חלף הזכאות הנפרדת לגמול לפי חוק שעות עבודה, יכולה להינתן הן על ידי נציגות העובדים והן על ידי הנהג הבודד – במפורש או במשתמע.

כמו כן יש לבחון שהפרמיה ששולמה הינה בסכום שהוא מעל לחישוב הרגיל של השעות הנוספות המגיעות לעובד בחישוב אריתמטי על פי הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה.  

והשוו להלן ב"הערות לצו הרחבה" לגבי הדין בנוגע למי שחל עליו צו ההרחבה. 

(7) בפסק הדין בענין ואדים מזור ואח' נקבע עוד כי אישור השרה בענין "שכר כולל" שניתן להסכם מיום 2.5.1993 תקף גם עבור ההסכם מיום 19.5.1999 ועל כן נדחו בפסק הדין הטענות כי אישור השכר מוגבל בקשר למספר השעות הנוספות שהוא מתיר ביום או בשבוע, וכך נקבע בענין זה בסעיף 109 לפסק הדין : ".. לא ברור מההסכם הענפי אם הוא מכוון גם לגמול המנוחה.." 

(8)  הסכם קיבוצי שמספרו 7058/96 –  ראו לעיל.

(9) 191 שעות. נכון לשבוע עבודה של 44 שעות. לענין קיצור שבוע העבודה ראו לעיל ב"הערות כלליות".

הערות לצו ההרחבה: 

(1) ראו ה"ש (2) להערות להסכם הקיבוצי. 

(2) בהתאם להסכם הקיבוצי משולמת פרמיה במקום גמול עבודה בשעות נוספות בהתקיים תנאים מסויימים- ראו לעיל. על פי הפסיקה, אין להחיל את ההסדר שבהסכם הקיבוצי על מי שחל עליו צו ההרחבה, שכן ההוראות הרלבנטיות בהסכם הקיבוצי בדבר  לא הורחבו.

ראו לענין זה : ע"ע 32436-06-16, 34188-06-16 ויטלי אהרונוב נ' מסילות הבעש"ט בע"מ, 28.1.2018 (להלן: ויטלי אהרונוב) שם נקבע :

"ככל שהמדובר בצדדים שלא חל עליהם ההסכם הקיבוצי בתחולה ישירה אזי זכאי העובד לגמול שעות נוספות בהתאם להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, קרי המודל האריתמטי" (ראו סעיף 5 לפסק הדין)".  

האמור נקבע על סמך הנפסק בע"ע 50395-09-12 תחנת הדלק מפגש השרון בע"מ נ' מנחם ברוקר, 3.11.06 (להלן : מנחם ברוקר): 

"בענייננו, מאחר שתחנת השרון אינה חברה בהתאחדות ואינה צד להסכם קיבוצי אחר שקיבל את אישור "השר", הרי שהיא אינה יכולה להסתמך על הוראות ההסכם הענפי שלא הורחבו, ובהן ההוראות לעניין הסדר השכר הכולל".

כמו כן לפי הנפסק בעניין מנחם ברוקר שלעיל, עצם העובדה שהמעסיקה נהגה בעובד כפי הוראות ההסכם הקיבוצי אינה מסייעת לה נוכח הוראת סעיף 5 לחוק הגנת השכר, התשי"ח- 1958. 

בית הדין הותיר בצריך עיון את השאלה מה היה הדין אילו היה עולה בידי המעסיקה להוכיח את טענתה העובדתית בדבר הסכמה לתשלום הפרמייה חלף עבודה בשעות נוספות.

גם בענין ויטלי אהרונוב שעיל, השאלה הושארה בצריך עיון משום שלא נטענה הסכמה וממילא זו גם לא הוכחה.

יצוין כי בהתאם לנפסק בענין מנחם ברוקר שלעיל, פרמית ההובלה באה בגדרו של "השכר הרגיל" לצורך חישוב גמול שעות נוספות, בהבדל למשל מקרן השתלמות שכן אופן חישוב הזכויות המגיעות לעובד נגזר מההוראות הרלוונטיות לחישובן. (ראו סעיפים 175-176, 201 לפסק הדין. להיבט המעשי בהקשר של שעות נוספות ראו סעיפים 180-181 לפסק הדין). 

בסעיף 47 להסכם מיום 1.7.1996(1) נקבע : 

47. לביטויים הבאים יהיו פירושים כדלקמן:

"שכר משולב" – השכר ברוטו ליום עבודה רגיל, כולל תוספת היוקר, תוספת משפחה, ותוספת ותק, ולמעט פרמיות, תמריצים ומענקים, גמול שעות נוספות, וגמול עבודה בשבתות ובחגים.

"משכורת חודשית" – שכר משולב כפול 26. 

להלן סעיף 47 לצו שפורסם י"פ תשס"א מס' 4966 מיום 28.2.2001 עמ' 1796:

47. לביטויים (1) הבאים יהיו פירושים כדלקמן:

"שכר משולב" – השכר ברוטו ליום עבודה רגיל, כולל תוספת היוקר, תוספת משפחה (2), ותוספת ותק, ולמעט פרמיות, תמריצים ומענקים, גמול שעות נוספות, וגמול עבודה בשבתות ובחגים (3).

הערות להסכם הקיבוצי:

(1) הסכם קיבוצי שמספרו 7058/96 – ראו לעיל. 

הערות לצו הרחבה: 

(1) במקור נכתב "ביטויים" למרות שמדובר בהגדרה אחת.  

(2) תוספת משפחה הוכללה בהמשך בטבלת השכר – ראו להלן. 

(3) בהסכם ובצו הקודם נקבע כי משכורת חודשית שווה ל: שכר משולב כפול 26. 

48. השכר ועדכונו 

להלן  סעיפים 7 ו- 11 להסכם מיום 12.1.2017 (1), המופיעים שם תחת הכותרת "עדכון השכר" : 

"7. החל מיום 1.10.2016 (2)  שכר הבסיס של העובדים יהיה בהתאם לטבלת השכר (להלן: "טבלת השכר")  המצורפת להסכם זה כנספח א' (3) ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו. 

8. עדכון משכורות העובדים יעשה בהתאם לאמור בטבלה שבנספח א' להסכם זה, וכן בהתאם להסכמים הקיבוציים בדבר תוספת יוקר אשר ייחתמו מעת לעת  בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים (4) לבין ההסתדרות. 

9. במועד עדכון שכר המינימום (5) יתעדכנו משכורות העובדים כך ששורת הוותק 0 בטבלת השכר תגדל ותהיה בסכום שכר המינימום, כפי שיהיה מעת לעת, בתוספת 100 ש"ח. על בסיס תוספת זו, יתר טבלת השכר תתעדכן לכל אורכה כך שלכל שורת ותק בטבלה ייווסף 0.5% לשכר הבסיס שבשורת הוותק הקודמת לה.

10. למען הנוחות בלבד, נספח ב' (6)  להסכם מפרט את עדכון טבלת השכר שבנספח א', בהתאם למנגנון המפורט בסעיף 9 לעיל, בהתאם לעדכוני שכר המינימום אשר היו ידועים במועד חתימת הסכם זה. למען הסר ספק, אין בכך כדי לגרוע מהוראות פרק זה. 

11. למען הסר ספק מובהר, כי אין באמור בפרק זה כדי לגרוע ו/או לפגוע בהשתכרות הנוכחית ו/או העתידית של העובדים בזכויותיהם ו/או בתנאי השכר של העובדים כפי שהיו ערב חתימת הסכם זה; כן מובהר למען הסר ספק, כי אין באמור בפרק זה כדי לשנות את המצב המשפטי המתייחס לשכר העובדים על מרכיביו ערב חתימת ההסכם; עוד למען הסר ספק מצהירים הצדדים כי אין בהסכמתם המובאת בפרק זה כדי לגרוע , לפגוע ו/או לשנות מן הטענות והעמדות שהציגו הצדדים במסגרת סק"כ 51227-04-15(7)

בסעיפים 49-51 להסכם מיום 1.7.1996 (8) נקבע כלהלן: 

"49. המשכורת והתשלומים הנלווים ישולמו לעובדים עד ל- 9 בכל חודש עבור החודש החולף (9) 

48א. השכר ועדכונו 

בסעיפים 9-11 לצו שפורסם בי"פ 7819, התשע"ח, 30.5.2018 עמ' 8255, נקבע תחת הכותרת "עדכון שכר" כדלקמן:  

"9. במועד עדכון שכר המינימום יתעדכנו משכורות העובדים כך ששורת הוותק 0 בטבלת השכר תגדל ותהיה בסכום שכר המינימום, כפי שיהיה מעת לעת (1), בתוספת 100 שקלים חדשים. על בסיס תוספת זו, שאר טבלת השכר תתעדכן לכל אורכה כך שלכל שורת ותק בטבלה ייווסף 0.5% לשכר הבסיס שבשורת הוותק הקודמת לה.

10. נספח ב' להסכם כפי שהורחב בצו זה מפרט את עדכון טבלת השכר בהתאם למנגנון המפורט בסעיף 9 לעיל, בהתאם לעדכוני שכר המינימום.⁽²⁾

11. אין באמור בפרק זה כדי לגרוע ו/או לפגוע בהשתכרות הנוכחית ו/או העתידית של העובדים, בזכויותיהם ו/או בתנאי השכר של העובדים כפי שהיו ערב כניסתו לתוקף של צו זה; כמו כן, אין באמור בפרק זה כדי לשנות את המצב המשפטי המתייחס לשכר העובדים על מרכיביו ערב כניסתו לתוקף של הצו"(3)

פורסם י"פ תשס"ז מס' 5663 מיום 13.5.2007 עמ' 2696.  תוקן י"פ תשס"ח מס' 5794 מיום 10.4.2008 עמ' 2756 – צו תשס"ח-2008.

52. לכל עובד תשולם תוספת ותק, התוספת כלולה בטבלת השכר המצורפת ומחושבת בחלק מהשכר המשולב.

הערות להסכם הקיבוצי: 

(1) הסכם קיבוצי ששמספרו 7005/2017 – ראו לעיל. 

(2) הוראות קודמות לענין גובה השכר נקבעו בסעיף 5 ובנספח א' להסכם מיום 5.2.2013 (שמספרו 7007/2013); בסעיף 3 ובנספח א' להסכם מיום 5.1.2006 (מספרו 7003/06); בהסכם מיום 6.4.00 (מספרו 7035/00); בסעיף 4 להסכם מיום 19.5.1999 (מספרו 7021/99); ובסעיף 48 ובנספח להסכם מיום 1.7.1996 (מספרו 7058/96)

(3) ראו נספח א*' הנ"ל בסוף הטבלה (הוגדר על ידינו א*). הטבלה הנ"ל לא הורחבה.  

(4) כיום נשיאת הארגונים העסקיים. 

(5) ראו : חוק שכר מינימום, תשמ"ז- 1987. 

(6) ראו להלן בסוף הטבלה

(7). סק"כ 51227-04-15 הסתדרות העובדים הכללית החדשה, איגוד עובדי התחבורה נ' התאחדות בעלי מפעלי הובלה, 17.1.2017- ההליך נמחק בינתיים. 

(8) הסכם קיבוצי שמספרו 7058/96 – ראו לעיל.

(9)  ראו הוראות חוק הגנת השכר, תשי"א- 1951 בענין המועד הקובע לתשלום שכר. 

ראו עוד מאמר בנושא סעיף 9 לחוק מועד לתשלום שכר 

הערות לצו הרחבה:

(1) ראו חוק שכר מינימום, התשמ"ז – 1987 והתקנות שהותקנו מכוחו.  

(2) במקור מופיעה כאן הערת (*) ובסוף צו ההרחבה נכתב : " * נוסח הוראות סעיפים אלה שונה מהנוסח בהסכם, וזאת לצורך התאמת ההוראות להיותם חלק מצו ההרחבה". 

(3) הוראות קודמות לענין זה נקבעו בסעיף 3  לצו שפורסם בי"פ תשס"ז מס' 5663 מיום 13.5.2007 עמ' 2696 (להלן: צו הרחבה משנת 2007) ובסעיף 48 לצו שפורסם בי"פ תשס"א מס' 4966 מיום 28.2.2001 עמ' 1796 (להלן: צו הרחבה משנת 2001).  

בסעיף 48 לצו משנת 2001 נקבע שמשכורות העובדים יהיו בהתאם לטבלת השכר המצורפת להסכם זה והמהווה חלק בלתי נפרד ממנו.  עדכון משכורות העובדים ייעשה בהתאם להסכמים הקיבוציים בדבר תוספת יוקר אשר יחולו על כלל העובדים השכירים במשק.

בסעיף 3 לצו ההרחבה משנת 2007 נקבע  כי:

סעיף 48 לצו ההרחבה בענף ההובלה  (הסכם 7029/99) (להלן – הצו הקודם) יבוטל ובמקומו יבוא הסעיף הזה:  

א. משכורות העובדים החל במועד כניסת צו זה לתוקף יהיו בהתאם לטבלת השכר המצורפת לצו זה כנספח א'. 

ב. החל ביום תחילת צו זה תוספת משפחה, כהגדרתה בסעיף 53 לצו הקודם, תיווסף לשכר העובד והיא תהווה חלק מהשכר המופיע בטבלה המצורפת כנספח א' לצו זה לכל דבר וענין.  

ג. עדכון משכורות העובדים ייעשה בהתאם לאמור בטבלה נספח א' לצו וכן בהתאם להסכמים הקיבוציים בדבר תוספת יוקר אשר ייחתמו מעת לעת בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות. אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע ו/או לפגוע במשכורותיהם של העובדים כפי שהיו ערב הוצאת צו זה.

מכאן, החל ממתן צו ההרחבה בשנת 2007 תוספת משפחה מהווה חלק מהשכר המצויין בטבלאות השכר.

כך גם תוספת ותק –  מהווה אף היא חלק מטבלאות השכר התעריפי. – ראו בסעיף 52 להלן. 

50. פרמיה 

בסעיפים 50 ו – 51 להסכם מיום 1.7.1996 (1) נקבע כלהלן : 

50. בנוסף למשכורתם הקבועה, תשולם לעובדים פרמיה על בסיס תפוקתם בעבודה. הכל כפי שיוחלט בכל חברה בין ההנהלה לנציגות העובדים. 

51. הפרמיה כאמור בסעיף 50 לעיל, תחשב כשכר לצורך הגדלת הבסיס לתנאים הסוציאליים בשיעור של עד 50% מגובה השכר המשולב למטרת הפרשה לפנסיה או לגמל, דמי מחלה וחופשה שנתית". 

בסעיף 9 להסכם מיום 5.2.2013 (2) נקבע תחת הכותרת "פרמיה" כלהלן :  

"9. ועד העובדים בכל חברה רשאי אחת לרבעון לבקש הסברים מהנהלת החברה לעניין אופן חישוב הפרמיה. החברה תעביר את הנתונים לענין זה לא יאוחר מ- 30 ימים ממועד הבקשה, על פי האמור להלן: 

נציג אחד מטעם ועד העובדים בכל חברה (להלן- נציג הועד), אשר יבחר על ידי ועד העובדים, רשאי יהיה לקבל הסבר מגורם מוסמך בחברה בעניין אופן חישוב הפרמיה". 

בסעיפים 16 ו – 17 להסכם מיום 12.1.2017 (3), נקבע תחת הכותרת "פרמיה" כלהלן : 

"16. בנוסף על הקבוע בסעיף 9 להסכם 2013, כל נהג יהיה רשאי לפנות למעסיקתו בבקשה בכתב לקבלת סכום ההכנסות החודשי של המשאית ממנה נגזרת הנורמה וקבלת סכום ההכנסות של המשאית שממנה נגזרת הפרמיה. על החברה למלא את הבקשה בכתב בתוך 14 ימים ממועד הפנייה.

17. נהג שיהיו לו השגות ביחס לנתונים שהועברו אליו בהתאם לסעיף 16 לעיל, יוכל לפנות לנציג וועד העובדים בחברה (ובהיעדר נציג של וועד העובדים – בעצמו או באמצעות מי מטעמו), אשר יקבל בעבורו הסבר מפורט מגורם מוסמך בחברה בעניין אופן חישוב הנורמה והפרמיה."

הערה : סעיפים 50 ו- 51 לא הורחבו בצו הבסיסי

בסעיפים 16 ו- 17 לצו שפורסם בי"פ 7819, התשע"ח, 30.5.2018, עמ' 8255, נקבע תחת הכותרת "פרמיה" כדלקמן: 

פרמיה – מידע על 

16. כל נהג יהיה רשאי לפנות למעסיקתו בבקשה בכתב לקבלת סכום ההכנסות החודשי של המשאיות שממנה נגזרת הנורמה וקבלת סכום ההכנסות של המשאית שממנה נגזרת הפרמיה. על החברה למלא את הבקשה בכתב בתוך 14 ימים ממועד הפנייה ^(1). 

17.   נהג שיהיו לו השגות ביחס לנתונים שהועברו אליו בהתאם לסעיף 16 לעיל, יוכל לפנות לנציג ועד העובדים בחברה (ובהעדר נציג של וועד העובדים – בעצמו או באמצעות מי מטעמו), אשר יקבל בעבורו הסבר מפורט מגורם מוסמך בחברה בעניין אופן חישוב הנורמה והפרמיה.

הערות להסכם הקיבוצי  : 

(1) הסכם קיבוצי שמספרו 7058/96 – ראו לעיל

(2) הסכם קיבוצי שמספרו 7007/2013 – ראו לעיל  

(3)  הסכם קיבוצי שמספרו 7005/2017 – ראו לעיל. 

הערות לצו הרחבה: 

(1) במקור הופיעה כאן הערת (*) ובסוף צו ההרחבה נכתב כך: * נוסח הוראות סעיפים אלה שונה מהנוסח בהסכם, וזאת לצורך התאמת הוראות להיותן חלק מצו הרחבה".  

בסעיפים 52-53 להסכם מיום 1.7.1996 (1) נקבע כלהלן :

"52. לכל עובד תשולם תוספת ותק התוספת כלולה בטבלת השכר המצורפת ומחושבת כחלק מהשכר המשולב. 

53. החברה תשלם לעובד שאשתו אינה עובדת מחוץ לביתה תוספת משפחתית בשיעורים שיסוכמו בין הצדדים ויצורפו כנספח להסכם זה. (2) 

פורסם י"פ תשס"א מס' 4966 מיום 28.2.2001 עמ' 1796

52. לכל עובד תשולם תוספת ותק, התוספת כלולה בטבלת השכר המצורפת ומחושבת בחלק מהשכר המשולב.

53.  המעסיק ישלם לעובד שאשתו אינה עובדת מחוץ לביתה תוספת משפחתית בשיעורים כמפורט בנספח להסכם זה (1)

הערות להסכם קיבוצי : 

(1) הסכם קיבוצי שמספרו 7058/96 ראו לעיל

(2) בסעיף 3(ב) להסכם מיום 5.1.06 (שמספרו 7003/06) נקבע: "מוסכם בין הצדדים כי החל ממועד חתימת הסכם זה, תוספת משפחה כהגדרתה בסעיף 53 להסכם העיקרי, תתווסף לשכר העובד והיא תהווה חלק מהשכר המופיע בטבלה המצורפת כנספח א' להסכם זה לכל דבר ועניין" מכאן, שהחל ממועד חתימת ההסכם שמספרו 7003/06- תוספת משפחה מהווה חלק מהשכר המופיע בטבלה, נספח א'. אין צורך להוסיף את התוספת על השכר. 

הערות לצו הרחבה : 

(1) ואולם, ראו בסעיף 48 לעיל לגבי הכללת התוספת בטבלת השכר המשולב. 

54. תשלום שכר משולב לפי וותק מקצועי

בסעיף 8 להסכם מיום 5.2.2013 (1) נקבע תחת הכותרת "גרירת וותק מקצועי", כלהלן: 

"סעיף 54 א לפרק החמישי להסכם העיקרי (2) יבוטל ובמקומו יבוא הסעיף הבא: 

עובד שיעבור ממקום עבודה אחד למשנהו אצל מעסיקים בענף ההובלה, ישולם לו שכר משולב כאמור בסעיף 4 (3) להסכם זה ועל פי הוותק המקצועי הקודם שצבר גם במקום עבודתו הקודם כאמור. למרות האמור לעיל, לא יוכר וותק מקצועי ממקום עבודה קודם העולה על 8 שנות עבודה. אין באמור כדי להקנות לנהג זכות אחרת בגין וותק ממקום עבודה קודם, מלבד הזכות לתוספת מקצועית כאמור בסעיף 5 (4) לעיל.  

למען הסר ספק, שכרו של עובד שהותק המקצועי שלו עולה על 8 שנים ישולם בהתאם לטבלת השכר כאמור בסעיף 4 להסכם זה, לפי ותק של 8 שנים".

בסעיפים 54(ב) ו- 54(ג) להסכם מיום 1.7.1996 (5)  נקבע תחת הכותרת "תשלום שכר משולב לפי ותק מקצועי"(6) כלהלן: 

"(ב) הוכחת הותק המקצועי לצורך תשלום השכר המשולב כאמור לעיל, תהיה באמצעות מסמך סכום שנות עבודה אשר יוצא לעובד עם סיום עבודתו במקום שעבד בו, ובלבד שהחתום על המסמך הינו מנהל המשרד או קצין בטיחות מוסמך(7). 

(ג) וותק מקצועי בגין שירות בצה"ל כנהג רכב משא, ואשר יש בידו כדי להוכיח עובדה זו, תזקף תקופת שרותו בצה"ל (כנהג בלבד) כצבירת ותק מקצועי המזכה בתשלום לפי טבלאות השכר".(8) 

פורסם י"פ תשס"א מס' 4966 מיום 28.2.2001 עמ' 1796(1)

54. תשלום שכר משולב לפי ותק מקצועי

(א) נהג שיעבור ממקום עבודה למשנהו אצל מעסיקים בענף ההובלה, ישולם שכרו כאמור בסעיף 48 על פי הוותק המצטבר. אין באמור כדי להקנות לנהג כל זכות אחרת בגין ותק במקום עבודה קודם.

(ב) הוכחת הוותק המקצועי לצורך תשלום השכר המשולב כאמור לעיל, תהיה באמצעות מסמך סכום שנות עבודה אשר יוצא לעובר עם סיום עבודתו במקום שעבד בו, ובלבד שהחתום על המסמך הוא מנהל המשרד או קצין בטיחות מוסמך.

(ג)   ותק מקצועי בגין שירות בצה"ל כנהג רכב משא, ואשר יש בידו כדי להוכיח עובדה זו, תיזקף תקופת שירותו בצה"ל (כנהג בלבד) כצבירת ותק מקצועי המזכה בתשלום לפי טבלאות השכר.

הערות להסכם קיבוצי: 

(1) הסכם קיבוצי שמספרו 7007/2013 – ראו לעיל 

(2) להלן סעיף 54(א) להסכם מיום 1.7.1996 – ההסכם העיקרי (מספרו 7058/96): 

"(א) נהג שיעבור ממקום עבודה אחד למשנהו אצל מעסיקים בענף ההובלה, ישולם שכרו כאמור בסעיף 48 על פי הותק המצטבר, אין באמור,כדי להקנות לנהג כל זכות אחרת בגין ותק במקום עבודה קודם" 

(3) יתכן והכוונה הינה לסעיף 48 להסכם המשולב כפי שתוקן בסעיף 5 להסכם מיום 5.2.13. 

(4) יתכן והכוונה לסעיף 55 להסכם המשולב כפי שתוקן בסעיף 6 להסכם מיום 5.2.13. 

(5) הסכם קיבוצי שמספרו 7058/96 – ראו לעיל. 

(6) הסכם קיבוצי שמספרו 7035/83 מיום 12.6.87 סעיף 7 (הערה זו הינה חלק מההסכם המקורי). 

(7) ס"ק (א) ו- (ב) הוספו בסעיף 7 להסכם 87/88.  

(8) נקבע בסעיף 12 להסכם 90/92 שתחולתו מיום חתימתו 27.12.90. 

הערות ל צו הרחבה

(1) יובהר כי הוראת סעיף 54 לצו הרחבה מיום 28.2.2001 הרחיבה את הוראת סעיף  54 להסכם הבסיס משנת 1996.

אולם, בהסכם הקיבוצי משנת 2013, מיום 5.2.2013 (שמספריו 7007/2013 ו-  7028/2013) בוטלה הוראת סעיף 54(א) להסכם הבסיסי משנת 1996(ראו לעיל בה"ש (2) להערות להסכם הקיבוצי)  ונקבעה תחתיה הוראה אחרת בסעיף 8 להסכם משנת 2013, ראו לעיל בעמודת ההסכם הקיבוצי. 

ההסכם הקיבוצי משנת 2013 לא הורחב בצו הרחבה. מאחר שהוראת צו הרחבה יונקת כוחה מכוח הסכם קיבוצי, אזי יוצא שהוראת סעיף 54(א) לצו ההרחבה (שהרחיבה את הוראת סעיף 54 להסכם הבסיס משנת 1996) אינה תקפה לכאורה.

לשאלת תוקפה של הוראת צו הרחבה שכזו ראו סעיף 31 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1951  .

ראו מאמר בנושא – סעיף 31 לחוק הסכמים קיבוציים – בטילותו של צו הרחבה.

55. תוספת מקצועית 

בסעיף 6 להסכם מיום 5.2.13 (1) נקבע תחת הכותרת " תוספת מקצועית" כלהלן: 

"א. לעובדים בעלי ותק נהיגה של 6 שנים על רכב מורכב תשולם תוספת מקצועית בסך של 288 ש"ח לחודש, ללא כל התניה. למען הסר ספק, התוספת המקצועית תשולם בנוסף על השכר המפורט בטבלת השכר המצ"ב כנספח א'(2) להסכם זה. 

ב. עובדים שהשכר המשולם להם (שכר יסוד כולל תוספת וותק וללא כל תוספת אחרת) גבוה ב- 350 ש"ח לפחות מהשכר שעל החברה לשלם להם עפ"י טבלת השכר המצ"ב כנספח א' כפי שיעודכן מעת לעת וכל עוד הינו גבוה ב- 350 ש"ח כאמור, ייראה השכר ככולל את התוספת המקצועית והעובדים לא יהיו זכאים לתשלומה נוסף על השכר המשולם להם.

ג. התוספת המקצועית תעודכן בהתאם להסכמי תוספת היוקר. 

ד. תוספת מקצועית תחשב כחלק מהשכר הקובע לצורך חישוב זכויות סוציאליות".(3)

הערה : בסעיף 6 לעיל, לא נכתב במפורש כי ההוראות הקודמות בוטלו(4).  

פורסם י"פ תשס"א מס' 4966 מיום 28.2.2001 עמ' 1796

55. תוספת מקצועית

(א)  עובדים שיעמדו בתנאי הזכאות כמפורט להלן יקבלו תוספת מקצועית.

(ב)  הקריטריונים לזכאות לתוספת מקצועית הם כדלקמן:

(1)  הנהג הוא בעל רישיון נהיגה לרכב מורכב (סמיטריילר);

(2)  לנהג יש ותק של עבודה בפועל במפעל במשך 4 שנים לפחות על רכב מורכב או 7 שנים על רכב כבד מ-15 טון ומעלה (כולל);

(3) קיימת המלצת הממונה בחוות דעת בכתב המתבססת על מסירותו של הנהג, שמירת הרכב, שמירה על כללי נהיגה ובטיחות, שמירה על המטען, משמעת עבודה וכדומה;

(4) בשלוש השנים האחרונות לא נמצא הנהג אשם או חייב בפני בית משפט או ועדה פריטטית, או בוררות, בעבירה הקשורה לעבודתו.

(ה) התוספת המקצועית תשולם בסכום קבוע לכל יום של עבודה בפועל וכן לימי מוסך וימי חופשה שנתית.

(ו)  סכום התוספת המקצועית יעודכן מפעם לפעם בטבלאות השכר(2).

(ז)  מעמדה של התוספת המקצועית יהיה כשכר משולב לכל ענין ודבר.

(ח)  התוספת המקצועית תעודכן באותו שיעור שבו תעודכן טבלת השכר (בהתאם לשינוי בשכר המינימום).

הערות להסכם הקיבוצי : 

(1) הסכם שמספרו 7007/2013 – ראו לעיל.  

(2) נספח א' המוזכר בסעיף  לא הובא כאן. לנספח ראו כאן

(3)  שימו לב שהתוספת המקצועית  מהווה חלק מהשכר המשולב על בסיסו מחושבות זכויות סוציאליות.

(4) הוראות קודמות לענין תוספת מקצועית נקבעו בסעיף 55 להסכם מיום 1.7.1996 (שמספרו 7058/96) – ראו לעיל. 

בשונה מתוספת וותק, תוספת מקצועית אינה חלק מהשכר התעריפי ויש לשלמה בשורה נפרדת בתלוש השכר.

הערות לצו ההרחבה : 

(1) סעיף 55 המצוטט לעיל, לקוח מצו ההרחבה הבסיסי  י"פ תשס"א מס' 4966 מיום 28.2.2001 עמ' 1796- הוראה שונה לענין תוספת מקצועית נקבעה מאוחר יותר בסעיף 6 להסכם הקיבוצי מיום 5.2.2013 (שמספריו 7007/2013 ו- 7028/2013). 

כאמור לעיל, ההסכם משנת 2013 לא הורחב ובהתאמה גם סעיף 55.   

תשלומים מיוחדים  

– הוצאות אש"ל

-דמי הבראה

 –בגדי עבודה

-הוצאות נסיעה 

56. תשלומים מיוחדים והשלמות על בסיס שנתי

א. הוצאות אש"ל(1) 

להלן סעיף 15 להסכם מיום 12.1.2017(2)  

"15. החל מתאריך 1.10.2016, סכום האש"ל הקבוע בסעיף 7(א) להסכם 2013 יעודכן לסך של 53 ש"ח. למען הסר ספק, יתר הכללים הנוגעים לעניין אש"ל יוותרו על כנן". 

בסעיף 7 להסכם מיום 5.2.2013(3) נקבע תחת הכותרת "הוצאות אש"ל" כדלקמן: 

"סעיף 56א לפרק החמישי להסכם העיקרי יבוטל ובמקומו יבוא הסעיפים  הבאים : 

א. העובדים יקבלו תוספת בגין הוצאות אש"ל בסך 50 ש"ח ברוטו עבור כל יום עבודה בפועל, וזאת ללא תלות במספר שעות העבודה בפועל במהלך יום העבודה. 

ב. תשלום הוצאות האש"ל מהווה החזר הוצאות ועל כן אינו מהווה חלק מהשכר (4) לכל דבר ועניין וגם לא רכיב להפרשות סוציאליות, לשכר שעה, לפיצויי פיטורים וכד'. 

ג. תשלום הוצאות האש"ל יעודכן אחת לשנה על פי עליית מדד המחירים לצרכן החל מתום השנה הראשונה ממועד חלות הסכם זה, דהיינו ביום 31.12.2012. העדכון ייעשה על בסיס המדד הידוע ביום 1.1.2012, לעומת המדד שיהיה ידוע ביום העדכון כאמור."

ב. דמי הבראה

בסעיף 56ב להסכם מיום 1.7.1996(5) נקבע תחת הכותרת "דמי הבראה" כלהלן : 

החברה תשלם לעובדים שהסכם זה חל עליהם דמי הבראה למשך מספר ימים בהתאם לויתקו של העובד כדלקמן:  

עבור שנות העבודה                           מספר ימי הבראה

הראשונה                                                       5

השניה עד החמישית (כולל)                               7

השישית והשביעית                                          8

השמינית והתשיעית                                         9

העשירית                                                       10

האחת עשרה עד שלוש עשרה (כולל)                 11

ארבע עשרה עד שש עשרה (כולל)                     12

שבע עשרה עד תשע עשרה (כולל)                    13

20 ומעלה                                                     14

(2)     דמי הבראה לכל יום הבראה יהיו בשיעור שעליו הוסכם בהסכם הקיבוצי הכללי בדבר השתתפות בהוצאות ההבראה והנופש שבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית, כפי שיהיה מפעם לפעם(6).

(3)  דמי הבראה בשיעור הנ"ל הם לשנת עבודה מלאה, ויחסית לחלקי שנה.

(4) זכות הצבירה היא למשך שנתיים. דמי הבראה ישולמו לעובד באחד מן החודשים יוני, יולי, אוגוסט – מדי שנה, לפי שיקול דעת המעסיק (7).

ג. בגדי עבודה (וציוד בטיחות)

בסעיף 56ג להסכם מיום 1.7.1996(8) נקבע תחת הכותרת "בגדי עבודה" כלהלן : 

(1) החברה תספק על חשבונה לכל עובד 2 חולצות, 2 זוגות מכנסיים, וזוג נעליים אחד לשנה לצורך ביצוע עבודתו. 

(2) עובדים העובדים בהובלת מיכליות סיכה, דלק ומערבלי בטון יקבלו מהחברה 3 חולצות 3 זוגות מכנסיים, 3 זוגות נעליים לשנה לצורך ביצוע עבודתם. 

(3) עובדים קבועים מעל ל – 3 שנים בחברה זכאים לקבל מהחברה מעיל רוח אחד אחת ל- 3 שנים. 

(4) העובדים ישתמשו בבגדי העבודה ובנעלי העבודה שיקבלו אך ורק לעבודה. 

(5) במידת הצורך יסופק ע"י החברה ציוד בטיחות והעובדים יהיו חייבים להשתמש בו לפי הוראות והנחיית ההנהלה או נציגה המוסמך. 

ד. הוצאות נסיעה לעבודה  

החברה תשלם לעובדים דמי נסיעה לעבודה וממנה בשיעורים שייקבעו מפעם לפעם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית. בשעות שבהן התחבורה הציבורית אינה פועלת, תארגן החברה הסעה לעובדים מביתם אל מקום הריכוז ובחזרה והחברה תישא בכל ההוצאות הכרוכות בכך. עובדים הנהנים מהסעה ברכב המפעל אינם זכאים להחזרת דמי נסיעה, כולל נהגים המורשים להחנות את רכב החברה ליד ביתם(9). 

א. הוצאות אש"ל

בסעיף 15 לצו שפורסם בי"פ 7819, התשע"ח, 30.5.2018, עמ' 8255, נקבע תחת הכותרת "אשל" כדלקמן:  

"15. ביום כניסתו לתוקף של צו זה סכום האש"ל הקבוע בסעיף 7(א) להסכם 2013 יעודכן לסך של 53 שקלים חדשים. שאר הכללים הנוגעים לאש"ל ייוותרו על כנם"(1) . 

בסעיף 56(א) לצו שפורסם בי"פ 4966, התשס"א, 28.2.2001, עמ' 1796, נקבע(2)  :  

עובדים שייאלצו לאכול לרגל עבודתם מחוץ לעיר שבה נמצא משרד החברה וכן עובדים שייאלצו ללון מחוץ לבתיהם לרגל ביצוע עבודתם, ישתתף המעביד במימון ארוחותיהם או לינתם, או שתיהן לפי המקרה, בשיעור שיהיה מקובל מפעם לפעם בשירות המדינה, וכפוף לחוזרי אש"ל לנהגים והנחיות מס הכנסה המוצאות מפעם לפעם על ידי המדור להובלה ונציגות המעסיקים בענף ההובלה.(3)

בסעיפים 56(ב) – 56(ד) לצו שפורסם בי"פ 4966, התשס"א, 28.2.2001, עמ' 1796, נקבע:   

ב. דמי הבראה

(1) המעביד ישלם לעובדים דמי הראה למשך מספר ימים בהתאם לוותק של העובד, כדלקמן:                                                        

בעבור שנות העבודה                        מספר ימי הבראה

הראשונה                                                      5

השניה עד החמישית (כולל)                              7

השישית והשביעית                                         8

השמינית והתשיעית                                        9

העשירית                                                      10

האחת עשרה עד שלוש עשרה (כולל)                11

ארבע עשרה עד שש עשרה (כולל)                    12

שבע עשרה עד תשע עשרה (כולל)                    13

20 ומעלה                                                     14

(2) דמי הבראה לכל יום הבראה יהיו בשיעור שעליו הוסכם בהסכם הקיבוצי הכללי בדבר השתתפות בהוצאות ההבראה והנופש שבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית, כפי שיהיה מפעם לפעם(4).

(3)     דמי הבראה בשיעור האמור הם לשנת עבודה מלאה, ויחסית לחלקי שנה.

(4)     זכות הצבירה (5) היא למשך שנתיים. דמי הבראה ישולמו לעובד באחד מן החודשים יוני, יולי, אוגוסט – מדי שנה, לפי שיקול דעת המעביד.

ג.  בגדי עבודה

(1) המעביד יספק על חשבונו לכל עובד 2 חולצות, 2 זוגות מכנסיים, זוג נעליים אחד לשנה, לצורך ביצוע עבודתו.

(2) עובדים העובדים בנהיגת מכליות סיכה, דלק ומערבלי בטון יקבלו מהחברה 3 חולצות, 3 זוגות מכנסיים, 3 זוגות נעליים לשנה לצורך ביצוע עבודתם.

(3) עובדים קבועים מעל ל-3 שנים בחברה זכאים לקבל מהמעביד מעיל רוח אחד, אחת ל-3 שנים.

(4) העובדים ישתמשו בבגדי העבודה ובנעלי העבודה שיקבלו אך ורק לעבודה.

(5) במידת הצורך יסופק על ידי המעביד ציוד בטיחות והעובדים יהיו חייבים להשתמש בו לפי הוראות והנחיות המעביד או נציגו המוסמך.

ד.  הוצאות נסיעה לעבודה

המעביד ישלם לעובדים דמי נסיעה לעבודה וממנה בשיעורים שייקבעו מפעם לפעם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים ובין ההסתדרות הכללית (6); בשעות שבהן התחבורה הציבורית אינה פועלת, יארגן המעביד הסעה לעובדים מהבית אל מקום הריכוז ובחזרה ויישא בכל ההוצאות הכרוכות בכך; עובדים הנהנים מהסעה ברכב המעביד, אינם זכאים להחזרת דמי נסיעה, כולל נהגים המורשים להחנות את רכב המעביד ליד ביתם.

הערות להסכם הקיבוצי  : 

(1) הוראות קודמות בענין  שבוטלו בינתיים, נדונו בפסק הדין ע"ע 19460-04-11, ע"ע 50395-09-12, ע"ע 34565-04-11 ואדים מזור ואח' נ' פרידנזון שירותים לוגיסטיים, הובלה ופרוייקטים בע"מ ואח', 3.11.2016 (סעיפים 143-  151) נפסק בין היתר כי החזר הוצאות אש"ל ניתן לפדיון לאחר סיום יחסי העבודה, נקבע כי רכיב האש"ל בהסכם הענפי הוא רכיב של החזר הוצאות, ולא "זכות נלווית".(ראו  סעיף 147 לפסק הדין, וראו שם בסעיף 148 לגבי "הוכחת הזכאות").

(2) הסכם שמספרו 7005/2017 –  ראו לעיל. 

(3) הסכם שמספרו 7007/2013 – ראו לעיל. 

(4) פסיקה לענין הגדרת שכר עבודה ראו במאמר בנושא  סעיף 1 לחוק הגנת השכר – הגדרות

(5) הסכם שמספרו 7058/96 – ראו לעיל 

(6) הסיפא הוספה בסעיף 6 להסכם 7035/87 מיום 12.6.87;

כמו כן ראו צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש 2017

(7) הסיפא נקבעה בסעיף 8ב להסכם 96/97.  עד ליום 31.3.95 היה העובד מקבל את דמי ההבראה בעת יציאתו לחופשה שנתית. 

(8) הסכם שמספרו 7058/96 – ראו לעיל. 

ביגוד הינה זכות נלוות לעבודה שאיננה ניתנת לפדיון לאחר סיום יחסי עובד מעסיק, אלא אם כן הוסכם אחרת בין הצדדים. ראו לענין זה בהקשר של ענף ההובלה:  סעש (ת"א) 39740-03-19  מוחמד עתאמנה – אחמד דעאס, 12.12.20  וההפניות שם בסעיף 68 לפסק הדין. 

(9) השוו לצו הרחבה בדבר השתתפות מעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה וביטול צווי הרחבה קודמים בענין 2016.  

כן ראו מאמר בנושא מדריך דמי נסיעה

הערות לצו הרחבה : 

(1) במקור הופיעה כאן הערת (*) ובסוף צו ההרחבה נכתב כך: * נוסח הוראות סעיפים אלה שונה מהנוסח בהסכם, וזאת לצורך התאמת הוראות להיותן חלק מצו הרחבה".  

(2) סעיף 56א להסכם הקיבוצי בוטל בהסכם משנת 2013. 

(3) בפסק הדין בע"ע 15546-05-11 שמעון בוסקילה נ' נתיבי מעיין אביב בע"מ, 24.2.15, נדון רכיב אש"ל על פי צו הרחבה, בהתאם לסעיף שבוטל בינתיים. (ראו בה"ש (1) בהערות להסכם הקיבוצי). 

ונקבע כי עובד אינו צריך להוכיח הוצאה בפועל כדי להיות זכאי להשתתפות בהוצאות אש"ל. ואולם, חרף קביעה זו, ולמרות שנקבע שהעובד הוכיח כי "נאלץ" לאכול בשל עבודתו מחוץ לעיר, התביעה ברכיב זה נדחתה. נפסק כי העובד לא הוכיח את שיעורי האש"ל המקובלים בשירות המדינה המקימים זכאות להחזר בהתאם להוראות הצו, בתקופה הרלבנטית (דרישה שהיתה קיימת לפי הסעיף בתקופה הרלבנטית).

על דינה של הוראה בצו הרחבה שבוטלה בינתיים ראו סעיף 31 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957, 

ראו מאמר בנושא סעיף 31 לחוק הסכמים קיבוציים בטילותו של צו הרחבה

(4) ראו לעיל ה"ש (6) בהערות להסכם הקיבוצי. 

(5) ראו לעיל ה"ש (7) בהערות להסכם הקיבוצי. לא ברור מה לענין זכות צבירה בהקשר  לדמי הבראה. יתכן והכוונה להתיישנות. ואולם בצו ההרחבה הכללי במשק בענין דמי הבראה, משנת 2017, תקופת ההתיישנות של שנתיים בוטלה והועמדה על התקופה הרגילה בת 7 שנים.  ראו כאן

(6) ראו לעיל ה"ש (9) בהערות להסכם הקיבוצי. 

פרק שישי: חופשות

סעיפים – 56 47 – פורסם י"פ תשס"א מס' 4966 מיום 28.2.2001 עמ' 1796

57. חופשה שנתית(1)  

(א) העובדים שהסכם זה חל עליהם יקבלו חופשה שנתית מדורגת בהתאם לויתקו של כל עובד בחברה כדלקמן : 

עבור שנות העבודה                             מספר ימי החופשה 

הראשונה והשניה                                         12 ימי עבודה

השלישית, הרביעית והחמישית                       15 ימי עבודה

השישית                                                     18 ימי עבודה

השביעית                                                    20 ימי עבודה

השמינית                                                    22 ימי עבודה

התשיעית ואילך                                           26 ימי עבודה

(ב) עובד שעבד רק בחלק מימי עבודה בשנה מסויימת, יהיה זכאי בגין אותה שנה רק לחלק יחסי מהחופשה השנתית.

(ג)  העובדים יצאו לחופשה שנתית החל בשנת עבודתם השניה, ובכל שנה בעבור שנת העבודה הקודמת.

(ד)  החופשה המגיעה לכל עובד תהיה במידת האפשר רצופה אלא אם  סיבות מיוחדות לא יאפשרו זאת, ובכל מקרה תכלול לפחות 7 ימי עבודה רצופים(2) .

(ה) עובד שיחלה בזמן חופשתו וימציא אישור רפואי על מחלתו, לא יובאו ימי מחלתו במניין ימי החופשה, ודינם יהיה כדין ימי מחלה(3).

(ו)  ההנהלה היא הקובעת את מועד יציאת העובד לחופשה בהתאם לצורכי המפעל ובהתייעצות עם ועד העובדים(4) .

(ז)  כל עובד יקבל מהמעביד פירוט יתרת ימי חופשה שהצטברו לזכותו בכל שנה.

(ח)  הצדדים יפעלו למניעת צבירה של חופשה שנתית ולמימוש זכויות חופשה שהצטברו(5).

(ט) הכללת פרמיה בזמן חופשה 

(1)  עבור חופשה שנתית תשולם תוספת של 50% מהשכר המשולב(6).

(2)  האמור לעיל, יחול על תשלום בפועל בעבור שהייה בחופשה שנתית, כמו גם על "פדיון חופשה" ו"תמורת חופשה".

חופשה שנתית (1)

(א) העובדים יקבלו חופשה שנתית מדורגת בהתאם לוותק של כל עובד כדלקמן:

בעבור שנות העבודה                                 מספר ימי החופשה

הראשונה והשניה                                           12 ימי עבודה

השלישית, הרביעית והחמישית                         15 ימי עבודה

השישית                                                        18 ימי עבודה

השביעית                                                       20 ימי עבודה

השמינית                                                       22 ימי עבודה

התשיעית ואילך                                              26 ימי עבודה

(ב) עובד שעבד רק בחלק מימי עבודה בשנה מסוימת, יהיה זכאי בעבור אותה שנה רק לחלק יחסי מהחופשה השנתית.

(ג) העובדים יצאו לחופשה שנתית החל בשנת עבודתם השניה, ובכל שנה בעבור שנת העבודה הקודמת.

(ד) החופשה המגיעה לכל עובד תהיה במידת האפשר רצופה אלא אם כן סיבות מיוחדות לא יאפשרו זאת, ובכל מקרה תכלול לפחות 7 ימי עבודה רצופים(2).

(ה) עובד שיחלה בזמן חופשתו וימציא אישור רפואי על מחלתו, לא יובאו ימי מחלתו במנין ימי החופשה, ודינם יהיה כדין ימי מחלה(3).

(ו) המעביד הוא הקובע את מועד יציאת העובד לחופשה בהתאם לצורכי המפעל(4).

(ז)  כל עובד יקבל מהמעביד פירוט יתרת ימי חופשה שהצטברו לזכותו בכל שנה.

(ח) הצדדים יפעלו למניעת צבירה של חופשה שנתית ולמימוש זכויות חופשה שהצטברו(5).

(ט)  הכללת פרמיה בזמן חופשה

(1) בעבור חופשה שנתית תשולם תוספת של 50% מהשכר המשולב(6).

(2)  האמור לעיל, יחול על תשלום בפועל בעבור שהייה בחופשה שנתית, כמו גם על "פדיון חופשה" ו"תמורת חופשה".

הערות להסכם הקיבוצי ולצו ההרחבה:

(1) ראו חוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951.

ראו עוד מכסת ימי החופשה במסגרת צו הרחבה בדבר הנהגת שבוע עבודה מקוצר במגזר העסקי 1990

שימו לב שחוק חופשה שנתית מתייחס לימים קלנדריים (ברוטו) בעוד ההסכם מתייחס לימי עבודה (נטו).

(2) השוו להוראת סעיף 8 לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951.

ראו מאמר בנושא רציפות החופשה, סעיף 8 לחוק חופשה שנתית 

(3) השוו לסעיף 5(4) לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951. 

ראו מאמר בנושא סעיף 5 לחוק חופשה שנתית- חישוב ימי החופשה

(4) השוו להוראת סעיף 6 לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951. 

ראו מאמר בנושא סעיף 6 לחוק חופשה שנתית – מועד החופשה.

(5) השוו להוראת סעיף 7 לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951. 

ראו מאמר בנושא סעיף 7 לחוק – איסור צבירת חופשה

(6) בפסק הדין ע"ע 15546-05-11 שמעון בוסקילה נ' נתיבי מעיין אביב בע"מ, 24.2.15, נפסק כי לפי צו ההרחבה הזכאות לתוספת של 50% מתייחסת ל"שכר המשולב" הקבוע בצו ההרחבה (ובהסכם הקיבוצי הענפי). הדבר עולה הן מלשון ההוראה כי התוספת תחושב מהשכר המשולב והן מהגיונה של הוראה. נפסק כי מששכרו של העובד לא נקבע לפי טבלאות השכר בצו ההרחבה, אלא כשכר "אישי". לא ניתן להרכיב את התוספת בשיעור של 50% הקבועה בצו ההרחבה על השכר "האישי". הוטעם כי על מנת ש"פדיון החופשה" יחושב על פי ההוראה בסעיף 57ט'(א) לצו ההרחבה, היה על המערער (העובד) להוכיח כי מדובר בהוראה מיטיבה, דהיינו, כי שכרו המשולב לפי צו ההרחבה בתוספת 50% גבוה משכרו האישי. זאת לא הוכח.  לפיכך נפסק כי כל שזכאי לו המערער הוא כי פדיון החופשה השנתית יחושב לפי "שכרו הרגיל" בסיום העבודה (בשיעור 5,100 ש"ח).

58. חופשות חג(1)

א. העובדים למעלה מ-3 חודשים, יהיו חופשיים מעבודה ויקבלו תשלום עבור ימי החג הבאים :

ראש השנה – 2 ימים

יום הכיפורים – 1 יום

סוכות – 2 ימים

פסח – 2 ימים

שבועות – 1 יום

יום העצמאות – 1

אחד במאי, או חג הפורים, או תשעה באב – 1 יום

על העובד להודיע על כוונתו להיעדר ביום הבחירה שבועיים ימים מראש(2).

ב. תהיה זכות לעובד מקרבה ראשונה (אב, אם, אח, אחות, בן, בת), להיעדרות ביום הזיכרון לחללי צה"ל(3).

ג. במקרה שיום החג חל בשבת ישולם לעובד שכר רגיל תמורת יום החג; לעובד לא תהיה עילה לתבוע יום חופשה נוסף במקום אותו חג.

ד.  עובדים חודשיים המקבלים משכורתם לפי 26 ימים בחודש, יכלול (4) התשלום עבור ימי החג בשכרם החודשי הרגיל. 

להלן סעיף 58 לצו התשס"א: 

58. חופשות חג (1)

(א) העובדים למעלה מ-3 חודשים, יהיו חופשיים מהעבודה ויקבלו תשלום בעבור ימי החג האלה:

ראש השנה – 2 ימים

יום הכיפורים – 1 יום

פסח – 2 ימים

סוכות – 2 ימים

שבועות – 1 יום

יום העצמאות – 1

אחד במאי, או חג הפורים, או תשעה באב – 1 יום

על העובד להודיע על כוונתו להיעדר ביום הבחירה שבועיים ימים מראש.(2) 

(ב)  תהיה זכות לעובד מקרבה ראשונה (אב, אם, אח, אחות, בן, בת), להיעדרות ביום הזיכרון לחללי צה"ל(3).

(ג) במקרה שיום החג חל בשבת ישולם לעובד שכר רגיל תמורת יום החג; לעובד לא תהיה עילה לתבוע יום חופשה נוסף במקום אותו חג.

הערות להסכם הקיבוצי  ולצו הרחבה : 

(1) השוו להוראת סעיף 7 בצו הרחבה (הסכם מסגרת) 2000 

(2) נקבע בסעיף 58 להסכם 1.7.96. 

לענין ימי בחירה על חשבון חופשה שנתית (בהבדל מימי החג כאן, נראה כי הכוונה לאחד במאי, פורים, תשעה באב) ראו סעיף 6 לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951, כן ראו התוספת לחוק מכוח סעיף 6 האמור.  

(3) ראו לעניין זה : סעיף 4א לחוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, תשכ"ג – 1963. ראו עוד : סעיף 7ה לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל- 1970. 

(4) כך במקור. נקבע בסעיף 59 להסכם מיום 1.7.96 שמספרו 7058/96. 

להלן סעיף 59 להסכם מיום 1.7.96(1)  

59. חופשת אבל

עובד קבוע המקיים חובת ימי "שבעה" לפי דיני ישראל (במות הורים, ילדים, בן זוג, אחים ואחיות), יהיה זכאי לתשלום שכרו עבור הימים בהם נעדר מעבודתו בפועל עקב ימי השבעה(2)

עובד קבוע בן דת אחרת, הנעדר עקב אבל על מות קרובים הנ"ל ורק אם הוא חייב בכך עפ"י דתו, יהיה זכאי לתשלום שכרו עבור הימים בהם נעדר מהעבודה בפועל עד 6 ימי עבודה כנ"ל.דינם של ימים אלה לעניין התשלום יהיה על פי האמור בסעיף 59ט לעיל(3)

להלן סעיף 59 לצו התשס"א : 

59. חופשת אבל

עובד קבוע המקיים חובת ימי "שבעה" לפי דיני ישראל (במות הורים, ילדים, בן זוג, אחים ואחיות), יהיה זכאי לתשלום שכרו בעבור הימים שבהם נעדר מהעבודה בפועל עקב ימי השבעה(2).

עובד קבוע בן דת אחרת, הנעדר עקב אבל על מות קרובים האמורים ורק אם הוא חייב בכך על פי דתו, יהיה זכאי לתשלום שכרו בעבור הימים שבהם נעדר מעבודתו בפועל עד 6 ימי עבודה כנ"ל(3).

הערות להסכם הקיבוצי ולצו ההרחבה: 

(1) מספר ההסכם הקיבוצי  7058/96 –  ראו לעיל . 

(2) השוו להוראת סעיף 8 בצו הרחבה (הסכם מסגרת) 2000 

(3) השוו להוראת סעיף 8 בצו הרחבה (הסכם מסגרת) 2000 

ראו מאמר בנושא הפליה על רקע  דת.

60. חופשת נישואין, ברית מילה ובר מצווה

עובד החברה, יהיה זכאי לשלושה ימי חופשה בשכר לרגל נישואין, וכן יהיה זכאי ליום חופשה אחד בשכר לרגל כל אחד מהאירועים הבאים:

יום לידת בנו או בתו, ברית המילה, ויום הבר מצווה של בנו, יום נישואי בן או בת.

להלן סעיף 60 לצו התשס"א: 

60. חופשת נישואין, ברית מילה ובר מצווה

עובד במעמד קבוע, יהיה זכאי לשלושה ימי חופשה בשכר לרגל נישואין, וכן יהיה זכאי ליום חופשה אחד בשכר לרגל כל אחד מהאירועים האלה:

יום לידת בנו או בתו, ברית המילה, ויום הבר מצווה של בנו, יום נישואין בן או בת.

61. חופשת מחלה (1) 

הערה : סעיף 61(א) הוחלף. ראו לענין זה את סעיף 9 להסכם מיום 11.5.00 (הסכם שמספרו  

להלן סעיפים 61(ב) ו- (ג) ל הסכם מיום 1.7.96(2)

ב. כל עובד יודיע להנהלת החברה על כל העדרות מפאת מחלה ככל האפשר ביום ההעדרות הראשון ולא יאוחר מאשר תוך 24 שעות. להלן 

ג. בכל מקרה של מחלה ממושכת למעלה מיום אחד, חייב העובד להביא עם שובו לעבודה תעודה חתומה וערוכה בידי רופא קופת חולים (3) . 

61א. הצדדים יגבשו (4) תכנית לביטוח נכות מקצועית אשר תוכנס, עם אישורה, למסגרת ההסכם הקיבוצי. 

סעיף 61 להסכם מיום 1.7.1996, שעניינו דמי מחלה, לא הורחב בצו מתשס"א. 

הערות להסכם הקיבוצי  : 

(1) השוו להוראות חוק דמי מחלה, תשל"ו – 1976 והתקנות שהותקנו מכוחו. 

(2) הסכם קיבוצי שמספרו 7058/96 –  ראו לעיל. 

(3) לענין תעודת מחלה השוו לתקנות דמי מחלה  (נהלים לתשלום דמי מחלה), תשל"ז- 1977. 

(4) ראו להלן, בהמשך הטבלה, בנושא פנסיה.  

פרק שביעי – ביטוח סוציאלי, פיצויי פיטורים וקרן השתלמות 

62. פיצויי פיטורין (1) 

להלן סעיפים 62(א) ו -(ב) מיום 1.7.96 (2)

א. העובדים כהגדרתם בסעיף 6 לעיל, יהיו זכאים לפיצויי פיטורים בכפוף לקביעות ולהגדרות בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג- 1963 לתיקונים לחוק. 

ב. רכיבי השכר (3) המזכים בפיצויי פיטורים יכללו : 150% מ : 

1. "שכר משולב" – כהגדרתו בסעיף 47 לעיל.
2. "תוספת משפחה" – כהגדרתה בסעיף 53 לעיל. 
3. "תוספת מקצועית"- כהגדרתה בסעיף 55 לעיל. 

הערה : סעיפים 62(ג) ו- (ד) הוחלפו בסעיף 9 להסכם מיום 11.5.00 (הסכם מספר 7034/00) – ראו להלן בנושא "פנסיה", ראה שם ההסדר המחליף. 

בסעיף 7 להסכם מיום 19.5.99 נקבע כלהלן:

לענין סעיף 62 לפרק השביעי להסכם העיקרי הצדדים מאשרים,  כי החל מיום 1.4.1999 זכאים העובדים לפיצויי פיטורים בשיעור 150%. (4)

סעיף זה לא יחול בגין התקופה שעד לתאריך 31.3.1999. 

62. פיצויי פיטורים(1)

רכיבי שכר המזכים בפיצויי פיטורים יכללו(2):

(1)     שכר משולב – כהגדרתו בסעיף 47;

(2)     תוספת משפחה – כהגדרתה בסעיף 53;

(3)     תוספת מקצועית – כהגדרתה בסעיף 55.

העובדים זכאים לפיצויי פיטורים בשיעור של 150% (הסכם 7021/99).

הערה : ראו הוראות לענין הפרשות, הבאות במקום פיצויי פיטורים, בסעיף 10 לצו מתשס"ז, להלן בהמשך הטבלה.  

הערות להסכם הקיבוצי:

(1) ראו חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963 

(2) הסכם קיבוצי שמספרו 7058/96 – ראו לעיל. 

(3) לענין רכיב שכר לפיצויי פיטורים השוו לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב פיצויים והתפטרות שרואים בה פיטורים), תשכ"ד- 1964.

ראו מאמר בנושא תקנה 1 לתקנות פיצויי פיטורים – רכיבי השכר לחישוב פיצויים. 

הערות לצו הרחבה: 

(1) ראו חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963 

(2) ראו בענין רכיב שכר המזכים בפיצויי פיטורים את תקנות פיצויי פיטורים (חישוב פיצויים והתפטרות שרואים בה פיטורים), תשכ"ד- 1964. בע"ע 19460-04-11, ע"ע 50395-09-12, ע"ע 34565-04-11 ואדים מזור ואח' נ' פרידנזון שירותים לוגיסטיים, הובלה ופרוייקטים בע"מ ואח', 3.11.2016, נקבע כי רכיב בשם "פרמית הובלה" מהווה חלק מהשכר הקובע לפיצוי פיטורים בהתאם לתקנות פיצויי פיטורים, אך לא לענין צו ההרחבה (המתייחס ל"שכר משולב"). בית הדין חישב את סכום הפיצויים לפי כל אחד מהמקורות (תקנות פיצויי פיטורים לעומת צו ההרחבה) ופסק כי פיצויי הפיטורים, לפי התקנות גבוהים יותר, ועל כן, ולפי ההלכה כי יש לפסוק לעובד לפי הדין המיטיב, אלו נפסקו לעובד (ראו סעיפים 216-223 לפסק הדין וה"ש 37).   

63. ביטוח פנסיוני ותגמולים 

 סעיפים מתוך ההסכם מיום 5.1.06(1)

להלן הוראות סעיפים 5-11 להסכם מיום 5.1.06, בין התאחדות מפעלי הובלה בישראל לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה- האגף לאיגוד מקצועי.  

5. קרן פנסיה מקיפה  

א. החל ממועד כניסתו לתוקף של צו זה יבוטח כל עובד מיום תחילת עבודתו במפעל, בקרן פנסיה מקיפה חדשה. לענין צו זה "קרן פנסיה חדשה" – קרן פנסיה שקיבלה את אישור הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר ואישור כקופת גמל לקצבה לפי תקנות מס הכנסה (כללים לאישור וניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964, לאחר יום כ"ט בטבת התשנ"ה (1 בינואר 1995)(2).

ב. מבלי לגרוע בהוראות כל דין, קרן הפנסיה המקיפה החדשה, כאמור בסעיף קטן א', תקבע מעת לעת בהסכמה בין הצדדים(3). במועד חתימת הסכם זה, הסכימו הצדדים כי קרן הפנסיה המקיפה החדשה, כאמור בסעיף קטן א' הינה קרן הפנסיה מקיפה "עמית" של חברת הפניקס ניהול קרנות פנסיה וגמולים  בע"מ. 

ג. עובד אשר יתקבל לעבודה במפעל לאחר כניסתו של צו זה לתוקף (להלן – "עובד חדש"), ואשר היה מבוטח בקרן פנסיה מקיפה חדשה אחרת מזו הנהוגה במפעל או בקופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח, שאושרה לראשונה לפני יום כ"ט בטבת התשנ"ה (1 בינואר 1995) (להלן – "קרן פנסיה ותיקה"), טרם תחילת עבודתו במפעל, או שיהיה מבוטח בביטוח מנהלים ובמועד כניסה לתוקף של צו זה היה לו הסדר הכולל גם ביטוח זקנה, נכות ושאירים בקופת ביטוח המבוסס על תשלום כספי התגמולים ופיצויי הפיטורים שלא יפחת מ-1/3% 18 ובנוסף על כך תשלום המעביד במקרה של אובדן כושר עבודה בשיעור הדרוש להבטחת 75% מהשכר ובלבד שתשלום המעביד לא יעלה על 2.5% מהשכר (להלן – "ביטוח מנהלים") (להלן יחד – "הסדר פנסיוני קיים"), יהיה רשאי לבקש את המשך ביטוחו בהסדר הפנסיוני הקיים לגביו. עובד חדש כאמור יציג לפני מעסיקו אישור על ביטוחו בהסדר פנסיוני קיים, תוך 30 יום מיום תחילת עבודתו למפעל(4). לא הגיש אישור כאמור, ובכדי שלא למנוע ביטוחו בהסדר פנסיוני חלופי, יבוטח לפי האמור בסעיף קטן ב'.(5)

ד. עובד שהתקבל לעבודה במפעל לפני כניסתו לתוקף של הסכם זה (להלן: "עובד קיים") וערב כניסתו לתוקףשל הסכם זה היה מבוטח בהסדר פנסיוני קיים כהגדרתו בסעיף קטן ג' לעיל, יוכל להמשיך להיות מבוטח בקרן הפנסיה המקיפה בה בוטח. 

ה. עובד חדש ו/או עובד קיים כאמור בסעיפים קטים ג – ד יוכל בכל עת לדרוש מהמעסיק בכתב , להחיל עליו את הוראות ההסכם, ולהיות מבוטח בקרן הפנסיה החדשה  אשר תוסכם בין הצדדים כאמור בסעיף קטן א' לעיל. 

6. דמי הגמולים, אשר ישולמו כולם לקרן הפנסיה, יהיו כדלקמן:

תשלומי מעסיק:

 12% – 6% לפיצויי פיטורים ו-6% לתגמולים.

2.33% השלמת פיצויי פיטורים לקופה אישית לפיצויים או לקרן הפנסיה על פי בחירת העובד.

תשלומי העובד:

5.5% לתגמולים

מוסכם ומובהר כי למרות האמור לעיל, לעובד המבוטח בקרן פנסיה ותיקה, יהיו שיעורי ההפרשות בהתאם להוראות חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981(6).

עוד מוסכם ומובהר,  כי מעסיק ונציגות העובדים בכל מפעל ו/או מקום עבודה יהיו רשאים להסכים ביניהם במסגרת הסכם קיבוצי, על הגדלת שיעורי דמי הגמולים, בכפוף להוראות תקנות מס הכנסה. הוגדלו שיעורי ההפרשות כאמור, יחולו גם עליהם הוראות הסכם זה. 

8. ביטוח ימי מחלה ואובדן כושר מקצועי

החל מכניסתו לתוקף של צו זה יהיו זכאים העובדים לביטוח ימי מחלה ואובדן כושר מקצועי, כמפורט להלן:

המעסיק יישא בעלות כוללת של 2.45% מהשכר כהגדרתו בסעיף 9 להלן, בגין אובדן כושר עבודה מקצועי כנהג משאית וביטוח ימי מחלה כדלקמן:

א. ביטוח בגין אובדן כושר עבודה מקצועי כנהג – מעבר ובנוסף לפנסיית הנכות הקבועה בתקנון קרן הפנסיה, ובלי לפגוע ו/או לגרוע מהוראות בענין הביטוח הפנסיוני כמפורט בסעיפים 5-6 לעיל, יבוטח העובד על ידי המעסיק בנוסף  גם בביטוח אובדן כושר עבודה מקצועי כנהג משאית בתנאים שלא יפחתו מהתנאים הקבועים בנספח ב' הרצ"ב להסכם זה, כולל שחרור העובד מתשלום פרמיות.

ב.  ביטוח ימי מחלה –

1. עובדים אשר ערב החתימה על ההסכם היו מבוטחים בביטוח דמי מחלה ימשיכו לחול בעניינים הוראות סעיף 2(ג) להסכם 2000 (7) והם ימשיכו להיות מבוטחים ע"י המעסיק בביטוח דמי מחלה, בתנאים שלא יפחתו מהתנאים הקבועים(8) בנספח ג' להסכם 2000  
2. עובדים אשר התקבלו לעבודה בחברה לאחר מועד כניסתו לתוקף של  הסכם זה ו/או עובדים שלא חל עליהם סעיף קטן ב' יבוטחו ע"י המעסיק בביטוח דמי מחלה, בתנאים שלא יפחתו מהתנאים בקבועים (9) בנספח ג' להסכם זה.

9. הבסיס לחישוב השכר לענין הפרשת כל דמי הגמולים המפורטים בצו זה וכן עבור ביטוח ימי מחלה ואובדן כושר מקצועי יהיה בשיעור 150% מהשכר המשולב  של העובד, הכולל את שכר היסוד המפורט בטבלת השכר המצורפת כנספח א' (10) להסכם זה, כפי שתעודכן מעת לעת, בצירוף תוספת יוקר, תוספת ותק ותוספת מקצועית.

10. א. הפרשות המעסיק בגין רכיב פיצויי פיטורים (כולל השלמת פיצויי פיטורים) לקרן הפנסיה, כאמור בסעיף 6 להסכם  זה, יבואו במקום חובת תשלום 100% מפיצוי פיטורים לעובד מאת המעסיק, במועד סיום עבודתו, בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן – החוק)(11), וזאת בגין התקופה והרכיבים שבגינם הופרשו בלבד ובכפוף לכך שהמעסיק מוותר על כל הסכומים שהופקדו על ידו כאמור, אלא אם כן התקיימו התנאים המפורטים בסעיף 2(ב) לאישור הכללי שפורסם בילקוט הפרסומים 4659, מיום 30.6.1998, כפי שתוקן בילקוט הפרסומים 4803, מיום 19.9.1999 ובילקוט הפרסומים 4970, מיום 13.1.2001 .

למען הסר ספק מובהר, כי הפרשות המעסיק בגין השלמת פיצויי הפיטורים בשיעור של 2.333% לקופה אישית לפיצויים, יבואו במקום חובת תשלום 28% מפיצויי הפיטורים לעובד מאת המעסיק, במועד סיום עבודתו, בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק, בגין התקופה והרכיבים שבגינם הופרשו בלבד, בכפוף לכך שהמעסיק מוותר על כל הסכומים שהופרשו על ידו לקופה האישית לפיצויים.

ב. האמור בסעיף 10(א) להסכם זה  יחול גם לגבי הפרשות המעסיק בגין רכיב פיצויי הפיטורים לביטוח מנהלים בהתאם לאמור בסעיף 5ג להסכם זה, כך שהפרשות המעסיק לפיצויי פיטורים בשיעור של 8.333% בגין התקופה והרכיבים שבגינם הופרשו בלבד יבואו במקום חובת תשלום 100% פיצויי פיטורים לעובד מאת המעסיק, וזאת בכפוף לכך שהמעסיק מוותר על כל הסכומים שהופקדו על ידו כאמור, אלא אם כן התקיימו התנאים המפורטים בסעיף 2(ב) לאישור הכללי שפורסם בילקוט הפרסומים 4659, מיום 30.6.1998, כפי שתוקן בילקוט הפרסומים 4803, מיום 19.9.1999 ובילקוט הפרסומים 4970, מיום 13.1.2001.

ג. הצדדים מאמצים את הוראות האישור הכללי האמור, למעט הוראת סעיף 2 רישא ו-2(א) שבו. למען הסר ספק מובהר כי סעיף 2(ב) יחול.

11. עובד יהא זכאי לפנסיית נכות הכל בהתאם לתקנון קרן הפנסיה שבה הוא מבוטח.

63. פנסיה מחלה ואובדן כושר

להלן נוסח הוראות סעיפים 5-11 לצו מתשס"ז (1) 

5.  קרן פנסיה מקיפה

א. החל ממועד כניסתו לתוקף של צו זה יבוטח כל עובד מיום תחילת עבודתו במפעל, בקרן פנסיה מקיפה חדשה (2) . לענין צו זה "קרן פנסיה חדשה" – קרן פנסיה שקיבלה את אישור הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר ואישור כקופת גמל לקצבה לפי תקנות מס הכנסה (כללים לאישור וניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964, לאחר יום כ"ט בטבת התשנ"ה (1 בינואר 1995)(3).

הערה : סעיף 5(ב) לא הורחב.

ג. עובד אשר יתקבל לעבודה במפעל לאחר כניסתו של צו זה לתוקף (להלן – עובד חדש), ואשר היה מבוטח בקרן פנסיה מקיפה חדשה אחרת מזו הנהוגה במפעל או בקופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח, שאושרה לראשונה לפני יום כ"ט בטבת התשנ"ה (1 בינואר 1995) (להלן – קרן פנסיה ותיקה), טרם תחילת עבודתו במפעל, או שיהיה מבוטח בביטוח מנהלים ובמועד כניסה לתוקף של צו זה היה לו הסדר הכולל גם ביטוח זקנה, נכות ושאירים בקופת ביטוח המבוסס על תשלום כספי התגמולים ופיצויי הפיטורים שלא יפחת מ-1/3% 18 ונוסף על כך תשלום המעביד במקרה של אובדן כושר עבודה בשיעור הדרוש להבטחת 75% מהשכר ובלבד שתשלום המעביד לא יעלה על 2.5% מהשכר (להלן – ביטוח מנהלים) (להלן יחד – הסדר פנסיוני קיים), יהיה רשאי לבקש את המשך ביטוחו בהסדר הפנסיוני הקיים לגביו. עובד חדש כאמור יציג לפני מעסיקו אישור על ביטוחו בהסדר פנסיוני קיים, בתוך 30 יום מיום תחילת עבודתו במפעל(4).

הערה : סעיפים 5(ג) ו- 5(ד) לא הורחבו

6. דמי הגמולים, אשר ישולמו כולם לקרן הפנסיה, יהיו כדלקמן:

תשלומי מעסיק

6% – 12% לפיצויי פיטורים ו-6% לתגמולים(5).

2.33% השלמת פיצויי פיטורים לקופה אישית לפיצויים או לקרן הפנסיה על פי בחירת העובד.

7. תשלומי העובד

5.5% לתגמולים

למרות האמור לעיל, לעובד המבוטח בקרן פנסיה ותיקה, יהיו שיעורי ההפרשות בהתאם להוראות חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981(6).

8. ביטוח ימי מחלה ואובדן כושר מקצועי

החל מכניסתו לתוקף של צו זה יהיו זכאים העובדים לביטוח ימי מחלה ואובדן כושר מקצועי, כמפורט להלן:

המעסיק יישא בעלות כוללת של 2.45% מהשכר כהגדרתו בסעיף 9 להלן, בגין אובדן כושר עבודה מקצועי כנהג משאית וביטוח ימי מחלה כדלקמן:

א. ביטוח בגין אובדן כושר עבודה מקצועי כנהג – מעבר ונוסף על פנסיית הנכות הקבועה בתקנון קרן הפנסיה, ובלי לפגוע ו/או לגרוע מהוראות בענין הביטוח הפנסיוני כמפורט בסעיפים 5-6 לעיל, יבוטח העובד על ידי המעסיק נוסף על כך גם בביטוח אובדן כושר עבודה מקצועי כנהג משאית בתנאים שלא יפחתו מהתנאים הקבועים בנספח ב' הרצ"ב (7) לצו זה, כולל שחרור העובד מתשלום פרמיות.

ב.  ביטוח ימי מחלה –

2(8). עובדים אשר התקבלו לעבודה בחברה לאחר מועד כניסתו לתוקף של צו זה ו/או עובדים שלא היה להם ביטוח דמי מחלה יבוטחו על ידי המעסיק בביטוח דמי מחלה, בתנאים שלא יפחתו מהתנאים בקבועים(9) בנספח ג' לצו זה(10).

9. הבסיס לחישוב השכר לענין הפרשת כל דמי הגמולים המפורטים בצו זה וכן בעבור ביטוח ימי מחלה ואובדן כושר מקצועי יהיה בשיעור 150% מהשכר המשולב של העובד, הכולל את שכר היסוד המפורט בטבלת השכר המצורפת כנספח א' לצו זה(11), כפי שתעודכן מעת לעת, בצירוף תוספת יוקר, תוספת ותק ותוספת מקצועית.

10. א. הפרשות המעסיק בגין רכיב פיצויי פיטורים (כולל השלמת פיצויי פיטורים) לקרן הפנסיה, כאמור בסעיף 6 לצו זה, יבואו במקום חובת תשלום 100% מפיצוי פיטורים לעובד מאת המעסיק, במועד סיום עבודתו, בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן – החוק)(12), וזאת בגין התקופה והרכיבים שבגינם הופרשו בלבד ובכפוף לכך שהמעסיק מוותר על כל הסכומים שהופקדו על ידו כאמור (13), אלא אם כן התקיימו התנאים המפורטים בסעיף 2(ב) לאישור הכללי שפורסם בילקוט הפרסומים 4659, מיום 30.6.1998, כפי שתוקן בילקוט הפרסומים 4803, מיום 19.9.1999 ובילקוט הפרסומים 4970, מיום 13.1.2001.

הפרשות המעסיק בגין השלמת פיצויי הפיטורים בשיעור של 2.333% לקופה אישית לפיצויים, יבואו במקום חובת תשלום 28% מפיצויי הפיטורים לעובד מאת המעסיק, במועד סיום עבודתו, בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק, בגין התקופה והרכיבים שבגינם הופרשו בלבד, בכפוף לכך שהמעסיק מוותר על כל הסכומים שהופרשו על ידו לקופה האישית לפיצויים.

ב. האמור בסעיף 10(א) לצו זה יחול גם לגבי הפרשות המעסיק בגין רכיב פיצויי הפיטורים לביטוח מנהלים בהתאם לאמור בסעיף 5ג לצו זה, כך שהפרשות המעסיק לפיצויי פיטורים בשיעור של 8.333% בגין התקופה והרכיבים שבגינם הופרשו בלבד יבואו במקום חובת תשלום 100% פיצויי פיטורים לעובד מאת המעסיק, וזאת בכפוף לכך שהמעסיק מוותר על כל הסכומים שהופקדו על ידו כאמור, אלא אם כן התקיימו התנאים המפורטים בסעיף 2(ב) לאישור הכללי שפורסם בילקוט הפרסומים 4659, מיום 30.6.1998, כפי שתוקן בילקוט הפרסומים 4803, מיום 19.9.1999 ובילקוט הפרסומים 4970, מיום 13.1.2001.

ג. הצו מאמץ את הוראות האישור הכללי האמור, למעט הוראת סעיף 2 רישא ו-2(א) שבו. למען הסר ספק מובהר כי סעיף 2(ב) יחול.

11. עובד יהא זכאי לפנסיית נכות הכל בהתאם לתקנון קרן הפנסיה שבה הוא מבוטח.

הערות להסכם הקיבוצי : 

(1) מספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7003/06 – ראו לעיל. 

הסכם זה עניינו בהסכם פנסיה וביטוח בענף ההובלה והינו בנוסף להסכם מיום 11.5.00 (מספר 7034/00) ראו כאן 

(2) ראו תקנות מס הכנסה (כללים לאישור וניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964

(3) ראו הוראת חוק סותרת לכאורה, בסעיף 20 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה – 2005.  "בחירת קופת גמל" – ראו הפסיקה בה"ש (2) בצו הרחבה להלן. 

(4) כך במקור.

(5) ראו הוראת חוק סותרת לכאורה,- ה"ש (3) לעיל. 

(6) ראו: חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981.

(7) הסכם 2000 הוגדר במבוא כהסכם מיום 11.5.2000- ההוראות הרלבנטיות מההסכם מובאות להלן. 

(8) בקבועים – כך במקור. 

(9) בקבועים – כך במקור. ראו נספח ג' האמור בסוף הטבלה. 

(10) מדובר בנספח להסכם העיקרי. 

(11) ראו חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963

הערות לצו הרחבה: 

(1) סעיף 63 להסכם מיום 1.7.1996 שעניינו ביטוח פנסיוני ותגמולים (הסכם 7058/96), לא הורחב בצו מתשס"א (צו 2001), בטבלה הובאו ההוראות המאוחרות יותר, אשר כן הורחבו לפי ההסכם מיום 5.1.2006 (הסכם 7003/06) בתשס"ז (בצו 2007).  

עם פרסומו של צו 2007 הוטלה החובה, שנקבעה בהסכם 2006, לבטח כל עובד בקרן פנסיה חדשה.

(2) לזכות הבחירה של העובד ראה בסעיף 20 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסים (קופות גמל) התשס"ה – 2005 

ראו עוד בהקשר לסעיף 20 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים:

ע"ע (ארצי) 7243-10-15‏ ‏ ליליאן לנדסברג נ' גל-רוב יועצים בע"מ, 20.8.18, במסגרתו קבע בית הדין הארצי לעבודה כי לעובד נתונה אוטונומיה מלאה בבחירת המוצר הפנסיוני, ואין המעסיק יכול להתערב בבחירתו של העובד, גם אם הבחירה של עובד היא בביטוח פנסיוני המכונה "ביטוח מנהלים" ללא כיסוי של אובדן כושר עבודה.

עתירה לבג"ץ שהוגשה על פסיקת בית הדין הארצי לעבודה – נדחתה. ראו : בג"ץ 2360/19 ‏ ‏ הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח', 16.1.20 – בג"ץ אימץ את קביעת בית הדין הארצי לעבודה כי לעובד קיים חופש בחירה מלא לבחור את סוג המוצר הפנסיוני בו יופקדו הכספים עבורו – לרבות בחירת מוצר פנסיוני שאינו קרן פנסיה מקיפה, הכוללת גם ביטוח נכות (אובדן כושר עבודה) וביטוח שאירים – וכנגדם הוטלה חובה על המעסיק לכבד את בחירת העובד.

שימו לב שמדובר בהוראה מיטיבה על פני ההוראה שבצו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה 2011 .  מהבחינה שכל עובד מבוטח החל מיום עבודתו הראשון במפעל. 

בהקשר זה ראו בין היתר התייחסות בפסק הדין ע"ע 15546-05-11 שמעון בוסקילה נ' נתיבי מעיין אביב בע"מ, 24.2.15,: "צודק המערער כי היה זכאי לביטוח פנסיוני בדיעבד מחודש העבודה הראשון" (סעיף 39 לפסק הדין). 

(3) ראו תקנות מס הכנסה (כללים לאישור וניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964

(4) ראו הוראה לכאורה סותרת לאמור בצו, המגדילה את זכות הבחירה של עובד, בסעיף 20 לחוק הפיקוח על קופות הגמל ראו ה"ש (2) לעיל. 

(5) כך במקור, כנראה התהפכו המספרים. 

(6) ראו חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981.

(7) ראו הנספח (ב) בסוף הטבלה. 

(8) מספר 2 מופיע במקור שכן ס"ק 8(ב)(1) שעניינו בעובדים אשר ערב ההסכם כבר היה להם ביטוח ימי מחלה, לא הורחב.

(9) בקבועים – כך במקור. 

(10) ראה הנספח (ג) בסוף הפרק. 

(11) טבלת שכר הנהגים עפי הסכם 7035/00 – הושמטה. 

בע"ע 19460-04-11, ע"ע 50395-09-12, ע"ע 34565-04-11 ואדים מזור ואח' נ' פרידנזון שירותים לוגיסטיים, הובלה ופרוייקטים בע"מ ואח', 3.11.2016, נקבע כי את ההפרשות יש לבצע מהשכר שנקבע בצו ההרחבה, ואין לחייב את המעסיקה להפריש מרכיב שכר (פרמיית הובלה), שניתן מעבר לשכר זה. (ראו סעיפים 207-215 לפסק הדין) 

(12) ראו חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963

ראו מאמר בנושא סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים. 

(13) ע"ע 15546-05-11 שמעון בוסקילה נ' נתיבי מעיין אביב בע"מ, 24.2.15,העובד טען כי הוא זכאי לפיצויי פיטורים גם בהתפטרות וזאת מכוח סעיף 10(א) לצו.  בית הדין דחה את טענה העובד תוך שקבע : "המערער כלל לא הוכיח כי התקיימו התנאים הקבועים בסעיף ובכללם זה ש 'המעסיק מוותר על כל הסכומים שהופקדו על ידו כאמור'". 

64. קרן השתלמות 

בסעיפים 12-14 להסכם מיום 12.1.2017(1) נקבע : 

"12. החל מיום 1.10.2016, יגדלו ההפקדות לקרן השתלמות על חשבון המעסיקים ב- 0.75%  לשיעור של 6.75% (במקום 6% על פי ההסכמים הקיבוציים החלים). 

בהפקדות לקרן השתלמות על חשבון העובדים אשר ינוכו משכרם ויועברו לקרן, לא יחול שינוי והן יעמדו על 4%, בהתאם להוראות ההסכמים הקיבוציים החלים. 

13. מוסכם כי כל עובד יהיה רשאי להודיע בכתב למעסיקו על כך שהניכוי בגין חלק העובד בלבד בהפרשות לקרן השתלמות יהיה בשיעור הנמוך מהשיעור המתחייב על פי הוראות ההסכמים הקיבוציים החלים, ובלבד שבכל מקרה לא יפחת חלק העובד בהפרשות לקרן השתלמות משיעור 2.5% . המעסיק יישם את הודעתו של העובד תוך 30 יום ממועד קבלתה, לכל המאוחר.

14. למען הסר ספק, הבסיס לחישוב השכר לעניין  הפרשות לקרן השתלמות ימשיך להיות בהתאם לקבוע בהסכמים הקיבוציים החלים: שיעור 150% מהשכר המשולב של העובדים, הכולל את שכר היסוד המפורט בטבלת השכר המצורפת כנספח א' להסכם זה (2), כפי שתעודכן מעת לעת, בצירוף תוספת יוקר, תוספת ותק ותוספת מקצועית ככל שמשולמת". 

הערה : סעיף 64 להסכם מיום 1.7.96 (שמספרו 7058/96), קבע  הוראות בענין קרן השתלמות (ראה להלן) שהוראותיו בוטלו לכאורה בסעיף 9 להסכם מיום 11.5.00(3). למרות זאת, בסעיף 4 להסכם מיום 5.1.2006 (4) נקבע תחת הכותרת "קרן השתלמות", כדלקמן : 

"א. הבסיס לחישוב השכר לעניין הפרשות לקרן השתלמות יהיה בשיעור 150% מהשכר המשולב של העובד, הכולל את שכר היסוד המפורט בטבלת השכר המצורפת כנספח א' להסכם זה, כפי שתעודכן מעת לעת, בצירוף תוספת יוקר, תוספת וותק ותוספת מקצועית ולא כקבוע בסעיף 64(ג) להסכם העיקרי. (5)

ב. יתר הוראות  סעיף 64 להסכם העיקרי ימשיכו ויעמדו בתוקפן ולא יחול בהן שינוי."

להלן סעיף 64 להסכם מיום 1.7.96(6)

(א) המעסיקים יפתחו עבור הנהגים המועסקים על ידם קרן השתלמות. 

(ב) המעסיקים זכאים לפתוח את קרן ההשתלמות בכל מוסד או ארגון המורשה לנהל קרן השתלמות כנ"ל ובלבד שהקרן תהיה מוכרת ותבטיח את התנאים המקובלים בקרנות ההשתלמות. 

(ג) התשלומים לקרן השתלמות ע"י המעסיק יהיו בשיעור של 6% (ששה אחוזים) מהשכר המשולב החודשי, כהגדרתו בסעיף 47 לעיל ובשיעור של 4% (ארבעה אחוזים), על ידי הנהג, כל אחד בנפרד, וסך הכל 10% (עשרה אחוזים) מהשכר המשולב". 

(ד) המעסיקים ינכו את השתתפות העובדים בקרן ההשתלמות משכרם  החודשי של העובדים. 

(ה) קרן השתלמות כנ"ל תפתח רק עבור עובדים קבועים בתום תקופת הניסיון. 

(ו) הפרשות המעיסק לקרן ההשתלמות לא תהיה רטרואקטיבית ותחול רק מיום שיהיה העובד זכאי על פי האמור בסעיף זה של קרן השתלמות. 

64. קרן השתלמות

בסעיפים 12-14 לצו שפורסם בי"פ 7819, התשע"ח, 30.5.2018, עמ' 8255, נקבע תחת הכותרת קרן השתלמות כדלקמן:  

12. ההפקדות לקרן השתלמות על חשבון המעסיקים יגדלו ב-0.75%, לשיעור של 6.75% (במקום 6% על פי צווי הרחבה קודמים). בהפקדות לקרן השתלמות על חשבון העובדים, אשר ינוכו משכרם ויועברו לקרן, לא יחול שינוי והן יעמדו על 4%(1)

13. כל עובד יהיה רשאי להודיע בכתב למעסיקו על כך שהניכוי בגין חלק העובד בלבד בהפרשות לקרן השתלמות יהיה בשיעור הנמוך מהשיעור המתחייב על פי הוראות ההסכמים הקיבוציים החלים, ובלבד שבכל מקרה לא יפחת חלק העובד בהפרשות לקרן השתלמות משיעור של 2.5%. המעסיק יישם את הודעתו של העובד בתוך 30 ימים ממועד קבלתה, לכל המאוחר.⁽²⁾

14. הבסיס לחישוב השכר לעניין הפרשות לקרן השתלמות ימשיך להיות בהתאם לקבוע בהסכמים הקיבוציים החלים: שיעור של 150% מהשכר המשולב (3) של העובדים, הכולל את שכר היסוד המפורט בטבלת השכר המצורפת בנספח ב'(4) לצו זה, כפי שתעודכן מעת לעת, בצירוף תוספת יוקר, תוספת ותק ותוספת מקצועית ככל שמשולמת.⁽⁵⁾

בסעיף 4 לצו שפורסם בי"פ 5663 התשס"ז, 13.5.2007 עמ' 2696 נקבע תחת הכותרת "קרן השתלמות" כדלקמן:   

"א. הבסיס לחישוב השכר לענין הפרשות לקרן השתלמות יהיה בשיעור של 150% מהשכר המשולב של העובד (6), הכולל את שכר היסוד המפורט בטבלת השכר המצורפת כנספח א' לצו זה, כפי שתעודכן מעת לעת, בצירוף תוספת יוקר, תוספת ותק ותוספת מקצועית ולא כקבוע בסעיף 64(ג) לצו הקודם(7).

ב. שאר הוראות סעיף 64 לצו הקודם ימשיכו ויעמדו בתוקפן ולא יחול בהן שינוי".

בסעיף 64 לצו שפורסם בי"פ 4966, התשס"א, 28.2.2001, עמ' 1796, נקבע תחת הכותרת "קרן השתלמות" כדלקמן: 

(א) המעסיקים יפתחו בעבור הנהגים המועסקים על ידם קרן השתלמות.

(ב) המעסיקים זכאים לפתוח את קרן ההשתלמות בכל מוסד או ארגון המורשה לנהל קרן השתלמות כאמור ובלבד שהקרן תהיה מוכרת ותבטיח את התנאים המקובלים בקרנות השתלמות.

(ג)  התשלומים לקרן ההשתלמות על ידי המעביד יהיו בשיעור של 6% (שישה אחוזים) מהשכר המשולב החודשי, כהגדרתו בסעיף 47 לעיל ובשיעור של 4% (ארבעה אחוזים), על ידי הנהג, כל אחד בנפרד, וסך הכל 10% (עשרה אחוזים) מהשכר המשולב. 

(ד) המעבידים ינכו את השתתפות העובדים בקרן ההשתלמות משכרם החודשי של העובדים.

(ה) קרן ההשתלמות כאמור תיפתח רק בעבור עובדים קבועים בתום תקופת הניסיון.

(ו) הפרשת המעביד לקרן ההשתלמות לא תהיה רטרואקטיבית ותחול רק מיום שיהיה העובד זכאי על פי האמור בסעיף זה של קרן ההשתלמות.

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) הסכם קיבוצי שמספרו 7005/17 – ראו לעיל. 

(2) לנספח א' ראו בסוף הטבלה הוגדר על ידנו א*.  

(3) הסכם קיבוצי שמספרו 7034/2000 –  ראו לעיל בנושא פנסיה. 

(4) הסכם קיבוצי שמספרו 7003/2006 – ראו לעיל. 

(5) ההסכם העיקרי הוגדר במבוא להסכם משנת 2006, כהסכם משנת 1996. נספח א' באמור בסעיף לא הובא כאן.  

(6) הסכם קיבוצי שמספרו 7058/96 – ראו לעיל. 

הערות לצו ההרחבה :

(1) במקור מופיעה כאן הערת (*) ובסוף צו ההרחבה נכתב : " * נוסח הוראות סעיפים אלה שונה מהנוסח בהסכם, וזאת לצורך התאמת ההוראות להיותם חלק מצו ההרחבה". 

(2) גם כאן הופיעה במקור הערת (*) ראו ה"ש (1) לעיל. 

(3) ראה להלן הש (6) דיון בפסיקה הדנה בבסיס לחישוב השכר לענין הפרשות לקרן השתלמות. 

(4) ראה הנספח בסוף הטבלה. 

(5) גם כאן הופיעה במקור הערת (*) ראו ה"ש (1) לעיל. 

(6) בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה : הזכאות לפי צו ההרחבה מתייחסת ל – 150% מהשכר הטבלאי הנקוב בצו או 100% מהשכר בפועל, לפי הגבוה.  

בע"ע 15546-05-11שמעון בוסקילה נ' נתיבי מעיין אביב בע"מ, 24.2.15 נפסק כי  מקום בו העובד לא הוכיח מה היה השכר המשולב ושולם לו שכר אישי , לא "מרכיבים" 50% על השכר האישי. ובלשון בית הדין: 

"המערער לא הוכיח מה היה שכרו המשולב לפי צו ההרחבה, ואין להרכיב את התוספת בשיעור של 50% על השכר האישי". באותו מקרה העובד לא טען וממילא לא הוכיח כי ההוראה בהסכם דהיינו השכר המשולב בתוספת 50% היה גבוה מהשכר האישי. (ראו סעיף 33 לפסק הדין).

וראו : ע"ע 15986-10-15 שח שנוע ולוגיסטיקה בע"מ נ' סרגיי איוונוב 31.1.17,  בו ניתן תוקף להסכמה פרקטית שהושגה בין הצדדים תוך הבהרת המצב המשפטי בסוגיה זו כפי שהוא לעיל בפתיח. 

כך גם מאוחר יותר בע"ע 34111-07-15 גנאדי אוקראינסקי- שח נוע ולוגיסטיקה בע"מ,  7.2.2019, נפסק כי הזכות לפנסיה ב"צו ההרחבה "מתייחסת ל-150% מהשכר הטבלאי הנקוב בצו או 100% מהשכר בפועל, לפי הגבוה" (- סעיף 29 לפסק הדין). 

יושם אל לב כי בע"ע 19460-04-11, ע"ע 50395-09-12, ע"ע 34565-04-11 ואדים מזור ואח' נ' פרידנזון שירותים לוגיסטייים הובלה ופרוייקטים בע"מ ואח', 3.11.16, המעסיקה חויבה בין היתר (מחודש יוני 07 לפי האמור בצו 2007) להפריש לקרן לפי 150% מרכיב שכונה בתלוש השכר "שכר עבודה". (ראו סעיפים 202-204 לפסק הדין) 

בית הדין ציין בקשר לרכיב קרן השתלמות כי מר ברוקר לא הוכיח שה"שכר המשולב" לפי הקבוע בהסכם הענפי ובצו ההרחבה עולה על "שכר העבודה", כפי שכונה בתלושי השכר, ששולם לו. יתכן וזו הסיבה לקביעה האמורה.  

(7) "הצו הקודם" הוגדר בסעיף 3 לצו מתשס"ז, כצו שהרחיב את הסכם מספר 7029/99.   

65. כיסוי סוציאלי על ידי המוסד לביטוח לאומי

להלן סעיף 65 להסכם מיום 1.7.96(1) 

א.  תשלום במקרים של תאונה בעבודה

החברה תשלם בגין כל עובדיה דמי ביטוח לאומי, כולל ביטוח נפגעי עבודה כחוק. 

במקרה של תאונה, שתוכר כתאונת עבודה ע"י המוסד לביטוח לאומי ושבגללה ייאלץ העובד להעדר זמנית מהעבודה באישור רפואי כחוק יקבל העובד שכרו בהתאם לחוק ביטוח לאומי. 

ב. שירות מילואים

(1) עובד שנקרא לשירות מילואים רגיל או מיוחד תשולם התמורה לשירותו ע"י המעסיק כפוף לחוק בטוח אומי בנדון ובלבד שהוגשו למעסיק האישורים על שירותו כנדרש בחוק. 

כל תשלום שיקבל העובד או שיגיע לעובד מהמוסד לביטוח לאומי בגין שירותו או בקשר לשירותו יועבר למעסיק. ובלבד שמשכורתו של העובד שולמה על ידי המעסיק. 

(2) עובדים שיפגעו בתקופת שירות מילואים לא תהיה החברה אחראית לכל תשלום שהוא בגין תקופת העדרם מהעבודה כתוצאה מאותה הפגיעה. 

ג. העסקת נשים(2) 

(1) העסקת נשים בנהיגת רכה משא תהיה כפופה לחוק עובדת נשים, תשי"ד- 1954

(2) כל עובדת תהיה זכאית לחופשת לידה כחוק. 

העדרותה של עובדת למשך חופשת הלידה לא תפגע בויתקה ובזכויותיה עפ"י הסכם זה. 

(3) במשך חופשת הלידה תהיה העובדת זכאית לדמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי כחוק(3) . 

65. כיסוי סוציאלי על ידי המוסד לביטוח לאומי(1)

(ב) שירות מילואים

(1) עובד שנקרא לשירות מילואים רגיל או מיוחד תשולם התמורה לשירותו על ידי המעביד כפוף לחוק ביטוח לאומי בנדון ובלבד שהוגשו למעביד האישורים על שירותו כנדרש בחוק; כל תשלום שיקבל העובד או שיגיע לעובד מהמוסד לביטוח לאומי בגין שירותו או בקשר לשירותו יועבר למעביד; ובלבד שמשכורתו של העובד שולמה על ידי המעביד.

(2) עובדים שייפגעו בתקופת שירות מילואים לא יהיה המעביד אחראי לכל תשלום שהוא בגין תקופת היעדרם מהעבודה כתוצאה מאותה הפגיעה.

הערות להסכם הקיבוצי: 

(1) הסכם קיבוצי שמספרו  7058/96 –  ראו לעיל. 

(2) ראו חוק עבודת נשים, תשי"ד- 1954

(3) ראו חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה- 1995 –  פרק ג' סימן ג'.  

הערות לצו הרחבה : 

(1) בסעיף 7 לצו התשמ"ט (י"פ 3672, עמ' 3412) נקבע כי הבסיס לחישוב התנאים הסוציאליים הניתנים ע"י המעסיד יעמוד על 145% מהשכר המשולב במקום 155% על פי ההסכם מיום 12.6.87 (י"פ התשמ"ח עמ' 1955)

פרק שמיני: השלמות שונות

להלן סעיף 66 להסכם מיום 1.7.96(1):  

66. אגרת רשיון נהיגה  – המעסיק ישא בתשלום דמי חדוש רשיון הנהיגה לנהגים במעמד קבוע. 

67. אגרת רשיון נשק

(א) המעסיק ישא בתשלום דמי חדוש הרישיון לנשיאת נשק המוחזק על ידי העובדים לצורכי עבודתם.

(ב) המעסיק לא יהיה חייב בתשלום אגרת רישיון לנשקו של הנהג כאשר לנהג ניתן נשק על ידי המעביד לצורכי עבודתו.

66. אגרת רישיון נהיגה – המעביד יישא בתשלום דמי חידוש רישיון הנהיגה לנהגים במעמד קבוע.

67. אגרת רישיון נשק

(א) המעביד יישא בתשלום דמי חידוש רישיון לנשיאת נשק המוחזק על ידי העובדים לצורכי עבודתם.

(ב)  המעביד לא יהיה חייב בתשלום אגרת רישיון לנשקו של הנהג כאשר לנהג ניתן נשק על ידי המעביד לצורכי עבודתו.

הערות להסכם קיבוצי:

(1) הסכם קיבוצי שמספרו 7058/96- ראו לעיל. 

68. דמי חבר ודמי טיפול מקצועי ארגוני

בסעיפים 18-23 להסכם מיום 12.1.2017(1) נקבע : 

"18. ההסדרים המפורטים בפרק זה מעדכנים את ההוראות ויבואו במקום האמור בפרק 68 "דמי חבר ודמי טיפול מקצועי ארגוני" להסכם העיקרי שנחתם בין הצדדים ביום 01.07.1996 כאמור לעיל. 

19.החברה תנכה משכר העובדים חברי הסתדרות העובדים הכללית החדש מדי חודש בחודשו דמי חבר בשיעור 0.95% או שיעור אחר כפי שיקבע ע"י מוסדותיהם המוסמכים של ההסתדרות ובכפוף לחוק הגנת השכר. 

20. החברה תנכה משכר העובדים שאינם חברי ההסתדרות ואינם חברים בארגון עובדים אחר מדי חודש בחודשו דמי טיפול ארגוני מקצועי בשיעור 0.8% או שיעור אחר כפי שיקבע ע"י מוסדותיה המוסמכים של ההסתדרות ובכפוף לחוק הגנת השכר. 

21. הניכויים כאמור לעיל ייעשו מרכיבי השכר אשר מהם משולמים דמי ביטוח לאומי. 

22. דמי החבר ודמי הטיפול מקצועי ארגוני יועברו מיד חודש בחודשו להסתדרות לא יאוחר מ- 15 לחדוש שלאחר החודש שבגינו נוכו התשלומים. מדי חודש יצורף דו"ח ובו יוצגו הפרטים הבאים: שם העובד, מס' תז לש העובד וסכום הניכוי משכרו ושיעורו. 

23. במקומות עבודה בהם קיים ועד עובדים החברה תנכה משכר העובדים מדי חודש בחודשו מס ועד בשיעור 0.4% או שיעור אחר כפי שיקבע ע"י מוסדותיה המוסמכים של ההסתדרות ובכפוף לחקו הגנת השכר ותעבירו לועד העובדים".(2) 

הערה : לא ברור אם האמור בסעיף 18 להסכם משנת 2017 ביטל את האמור בסעיף 13(א) להסכם מיום 5.1.06 המצוטט להלן : 

"א. מוסכם בין הצדדים על ניכוי דמי חבר ודמי טיפול ארגוני בהתאם להוראות הסכם קיבוצי הכללי שנחתם בין הסתדרות העובדים הכללית החדשה ללשכת התיאום של הארגונים הכלכליים ביום 9.1.1995 כפי שעודכן בהסכם מיום 22.2.2005 (3) מובהר כי סעיף זה מחליף את הוראות סעיף 68(א) וסעיף 68(ב) להסכם העיקרי(4)

סעיף 68 לא הורחב 

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) הסכם קיבוצי שמספרו  7005/2017 – ראו לעיל.  

(2) ראו הוראת סעיף 25 לחוק הגנת השכר, תשי"ח- 1958

ראו מאמר בנושא סעיף 25 לחוק הגנת השכר – ניכויים מותרים משכר עבודה.  

(3) להסכם קיבוצי (מסגר) מיום 9.1.1995 (שמספרו 7010/95) ראו כאן

מאוחר יותר ביום 22.2.2005 נחתם הסכם מתקן. 

(4) ההסכם העיקרי הוגדר במבוא כהסכם מיום 1.7.1996 – ראו לעיל.  

69. השתלמות חברי ועדים 

להלן סעיף 69 להסכם מיום 1.7.96(1)  

הצדדים יהיו רשאים במשך שנה קלנדרית אחת, להוצאי חברי ועדים דלהשתלמות עד 3 ימים. ימי העבודה ימומנו על ידי המעסיקים וההשתלמות עצמה תמומן על ידי ההסתדרות הכללית. 

סעיף 69 לא הורחב 

(1) הסכם שמספרו 7058/96 – ראו לעיל. 

70. שלילת רשיון נהיגה 

להלן סעיף 70 להסכם מיום 1.7.96(1) 

(א) המעסיק לא ישא בכל אחריות כלפי העובד, בכל מקרה בו ישלל או יפסל רשיון הנהיגה של העובד ע"י בית משפט או רשות חוקית אחרת עקב היות העובד מעורב בעבירה פלילית למעט עבירות תעבורה. 

(ב) המעסיק לא ישא בכל אחריות כלפי העובד אם וכאשר ישלל או יפסל רשיון הנהיגה של העובד עקב עבירה שביצע שלא בשעת העבודה ו/או שלא ברכב המפעל ו/או תוך סטיה ממהלך עבודתו הרגיל שלא על פי הוראות הנהלת החברה, כפוף להסדרי בוררות על פי סעיף 44 משך כל תקופת השלילה לא ישא המעסיק בכל חובה כלפי העובד ודינו של זה יהי הכדין עובד בחופשה ללא תשלום לכל עניין. 

(ג) בקרות שלילה או פסילת רשיון נהיגה מסיבות המפורטות בסעיף א. ב, לעיל, יהיה פטור  המעסיק מחובת תשלום שכרו של העובד מיום שנשלל או נפסל רשיונו ע"י רשות מוסמכת ועד להחזרת תוקפו של רשיון הנהיגה, ובלבד שפרק הזמן האמור לא יארך יותר משנה אחת ברציפות. קבלתו חזרה של העובד שרשיונו נשלל לתקופה מעל שנה(2)  ידון בכל מקרה לגופו ברמה המפעלית כפוף לאמור בהסכמי העבודה המפעליים ובלבד שוותקן של אותו נהג אינו נמוך משנתיים.

(ד) כל מקרה שך שלילה, פסילה, התלייה או הגבלת רשיון נהיגה שלא מהסיבות המפורטות בסעיפים א, ב לעיל יובא העניין לסיכום (ברמה המפעלית) בין הועד להנהלה בכפוף לאמור בהסכמי העבודה המפעליים. 

(ה) למען הסר ספק מובהר כי בכל מקום שמצוין המונח שלילת רשיון או פסילתו או התלייתו, הכוונה לשילה, פסילה או התלייה בפועל. 

(ו) דינה של ההגנה המשפטית לנהג בעבירות תעבורה יהיה בהתאם לאמור בסעיף ד' לעיל. 

שאלת מימון ההגנה המשפטית לנהג בעבירות תעבורה תידון בכל מקרה בין הועד להנהלה.  

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) הסכם שמספרו 7058/96 – ראו לעיל. 

(2) ראו מאמר בנושא סיכול חוזה העבודה וסיום יחסי עבודה שלא ביוזמת אחד הצדדים.

71. יישוב חילוקי דעות

להלן נוסחו של סעיף 12 להסכם מיום 5.1.06 : 

" מוקמת בזה ועדה פריטטית, אשר חברים בה מזכיר ההתאחדות או מי שימונה על ידו ומחזיק תיק התחבורה בהסתדרות או מי שימונה על ידו. סמכויותיה לצורך הסכם זה יהיו ליישב את כל חילוקי הדעות הנובעים מהסכם זה. הועדה הפריטטית תיתן החלטתה בתוך 30 יום מיום שיועברו אליה חילוקי הדעות. בהעדר הסכמה יועברו חילוקי הדעות לפי בקשת אחד הצדדים להכרעה באמצעות דן בורר(1) יחיד אשר יקבע בהסכמת הצדדים". 

בסעיף 71 להסכם משנת 1996 נקבע תחתח הכותכת "יישוב חילוקי דעות", כלהלן : 

א. כל חילוקי השעות שיתגלעו בין הצדדים בכל הקשור להסכם זה, פירושו או יישומו יישובו בהליך הבא: 

(1) נושאים מקומיים: 

חילוקי הדעות יתבררו בין ועד העובדים לבין הנהלת המפעל בתוך 14 ימים מיום בקשת הצדדים. 

לא הגיעו הצדדים לידי הסכמה תוך 14 ימים, יועברו חילוקי הדעות, לפי בקשת אחד הצדדים, לבירור בין נציגי מועצת הפועלים המקומית לבין הנהלת המפעל. 

לא הגיעו הצדדים לידי הסכמה תוך 14 ימים, יועברו חילוקי הדעות לפי בקשת אחד הצדדים, לבירור בין מחזיק עובדי התחבורה באגף לאגוד מקצועי בהסתדרות לבין נציג המעסיקים שימונה על ידי הנהלת התאחדות מפעלי בעלי התובלה בישראל. 

לא הגיעו הצדדים לידי הסכמה תוך 14 יום, יועברו חילוקי הדעות לפי בקשת אחד הצדדים להכרעה באמצעות בורר יחיד אשר ימונה מתוך רשימה מוסכמת של בוררים המובאת להלן: 

(2) נושאים ארציים

לפי בקשת הנהלת מפעל, מועצת פועלים, או צד מהצדדים להסכם זה, יובאו חילוקי דעת במישור הארצי לבירור בין מחדיק תיק עובדי התחבורה באגף לאגד מקצועי בהסדרתות לבין נציג המעסיקים שימונה על ידי הנהלת התאחדות בעלי מפעלי תובלה בישראל. 

לא הגיעו הצדדים לידי הסכמה תוך 14 יום, יועברו חילוקי הדעות, לפי בקשת אחד הצדדים, להכרעה באמצעות בורר יחיד אשר ימונה מתוך רשימה מוסכמת של בוררים המובאת להלן.

(3) הסכמה בהליך

החלטות שנתקבלו בהסכמת הצדדים כמפורט בסעיף זה מחייבות את הצדדים ואת יחידיהם ללא כל ערעור ודינם כהסכם קיבוצי. 

החלטה או פסק דין שניתנו על ידי בורר דינם כפסק בוררות לפי חוק הבוררות, תשכ"ח – 1968, וחתימת הצדדים על הסכם זה מהווה משום הסכם בוררות לפי החוק האמור. 

(4) רשימה מוסכמת של בוררים 

1. עו"ד רינה גרוס, הממונה על סכסוכי עבודה אזור ת"א והמרכז.
2. שופטת בדימוס עדינה פורת.
3. פרופ' מ. מירוני, עו"ד.

הערות להסכם הקיבוצי : 

(1) ראו : חוק הבוררות, תשכ"ח – 1968.  

נספח א' – רשימת הסכמים ענפיים בין ארגון המעסיקים לבין האגף לאיגוד מקצועי/מדובר הובלה- מחזיק הובלה יבשתית. 

הרשימה לא מוצגת כאן. חלק מההסכמים הובאו לעיל ב"מקורות".

נספח א*' 

טבלת שכר בסיס החל מ1/10/2016 

נספח א'

טבלת שכר נהגים (על פי הסכם 7035/2000)

(הושמטה)

הערה: על התעקיפים (1) האמורים יש להוסיף תוספות יוקר ותוספות שכר החל ביום כ"ה באדר ב' התש"ס (1 באפריל 2000).

נספח א' – טבלת שכר – עובדי תובלה (2)  

החל ב 1.1.2006 

הערות לנספח א' להסכם קיבוצי: 

נספח א' זה (טבלת שכר בסיס החל מ1.10.2016- הוגדר על ידנו א*) – לא הורחב. 

הערות לנספח א' לצו הרחבה : 

(1) כך במקור. 

(2) הערת מקור : השכר בטבלה כפוף להוראות חוק שכר מינימום. 

נספח ב'

נספח ב' להסכם מיום 12.1.2017 שמספרו 7005/2017 -ראו סעיף 48 לעיל המפרט את סעיפים 7-11 להסכם מיום 12.1.2017: 

נספח ב'

טבלת שכר בסיס החל מ  1.12.2017 : 

נספח ג' – אירגונים / חברות החברים בהתאחדות בעלי מפעלי הובלה. 

לעיון בנספח ראו ההסכם העיקרי. לחצו כאן

להלן נוסחם של נספחים ב' ו- ג' להסכם מיום 5.1.06 

להלן נוסחם של נספחים ב ו- ג' לצו שפורסם בי"פ 5663, התשס"ז, 13.5.2007 עמ' 2696 :  

ביטוח אובדן כושר עבודה מקצועי

להלן תנאי הכיסוי לביטוח אובדן כושר עבודה מקצועי על פי ההסכם הקיבוצי הכללי בענף ההובלה. במקרה של נכות מקצועית, זכאי העובד לקצבה חודשית כקצבת נכות על פי הפירוט כדלהלן. במקרה כזה יתנתקו יחסי עובד מעביד.

נוסח אובדן כושר עבודה מקצועי:

המבוטח ייחשב כבלתי כשיר מוחלט לעבודה, לענין ביטוח זה בלבד, אם עקב מחלה, נשלל ממנו בשיעור של 75% לפחות הכושר לעבוד (בכל מקצוע או עיסוק בו עסק ב-5 השנים שקדמו למועד אותה מחלה), וכן שאינו מקבל תגמול או רווח בגין עבודתו, כל זאת במשך תקופה העולה על 3 חודשים.

מקצוע או עיסוק דהיינו "נהג משאית מקצועי 15 טון ומעלה" .

למרות האמור לעיל נהג שאושרה לו נכות מקצועית ויעבוד בעבודה אחרת, תושלם הכנסתו עד לגובה של 6,000 ש"ח בחודש, ובכל מקרה לא יעלה התשלום על 4,000 ש"ח בחודש.

הזכאות להיכלל בקטגוריית אובדן כושר עבודה מקצועי הינה פונקציה של וותק הנהג בענף על פי הטבלה הבאה, בכל מקרה תקופת הפיצוי לא תעלה על גיל הפרישה המוגדר בקרן הפנסיה:

סכום הפיצוי:

סכום הפיצוי יהיה זהה (1) לסכום שהמבוטח היה זכאי לו כקצבת נכות במסגרת קרן הפנסיה ולא יותר מ-70% משכרו הפנסיוני ובכל מקרה לא יותר מ-4,000 ש"ח צמוד למדד 1/2006. המבוטח לא יהיה זכאי לפיצוי בגין אובדן כושר עבודה ע"פי ההגדרה המקצועית אלא במקרה שהיה עמית בקרן פנסיה מקיפה (לרבות "קרן הפנסיה") ולא היה זכאי לקצבת נכות מקרן הפנסיה שבה הוא חבר.

לעמית החבר בקרן פנסיה מקיפה בלבד, בנוסף לפיצוי הנ"ל, במשך כל תקופת הזכאות לפנסיית נכות מקצועית, כמפורט בטבלה לעיל, יופקדו כספים השווים לדמי הגמולים (חלק העובד וחלק המעביד) שהיה על המעסיק להפקיד בגין העובד (להלן – דמי הגמולים), מגובה פנסיית הנכות המקצועית, בתכנית הפנסיה על שמו בקרן פנסיה מקיפה וזאת נוסף על התשלום בגין הנכות המקצועית.

למען הסר ספק מובהר כי לגבי עמית החבר בקרן פנסיה ותיקה, דמי הגמולים יועברו לקרן הפנסיה הוותיקה מהשכר כהגדרתו בסעיף 9 להסכם הקיבוצי מיום 25.1.2006 .

הפרמיה החודשית לביטוח ימי מחלה ואובדן כושר עבודה מקצועי

הפרמיה לחבילת ימי המחלה ואובדן כושר העבודה המקצועי תהיה 2.45% מהשכר הכולל המבוטח בקרן הפנסיה למשך 5 שנות ההתקשרות הראשונות. לאחר מכן תעודכן הפרמיה על ידי החברה בהתאם לתוצאות, הסדרי ביטוח משנה וגילאי המבוטחים ובכפוף להסכמת הצדדים לצו הקיבוצי הכללי בענף ההובלה.

ביטוח אובדן כושר עבודה מקצועי

להלן תנאי הכיסוי לביטוח אובדן כושר עבודה מקצועי על פי הצו הקיבוצי הכללי בענף ההובלה. במקרה של נכות מקצועית, זכאי העובד לקצבה חודשית כקצבת נכות על פי הפירוט כדלהלן. במקרה כזה יתנתקו יחסי עובד מעביד.

נוסח אובדן כושר עבודה מקצועי:

המבוטח ייחשב כבלתי כשיר מוחלט לעבודה, לענין ביטוח זה בלבד, אם עקב מחלה, נשלל ממנו בשיעור של 75% לפחות הכושר לעבוד (בכל מקצועי(1) או עיסוק בו עסק ב-5 השנים שקדמו למועד אותה מחלה), וכן שאינו מקבל תגמול או רווח בגין עבודתו, כל זאת במשך תקופה העולה על 3 חודשים. מקצוע או עיסוק דהיינו "נהג משאית מקצועי 15 טון ומעלה" למרות האמור לעיל נהג שאושרה לו נכות מקצועית ויעבוד בעבודה אחרת, תושלם הכנסתו עד לגובה של 6,000 ש"ח בחודש, ובכל מקרה לא יעלה התשלום על 4,000 ש"ח בחודש.

הזכאות להיכלל בקטגוריית אובדן כושר עבודה מקצועי הוא פונקציה של ותק הנהג בענף על פי הטבלה שלהלן, בכל מקרה תקופת הפיצוי לא תעלה על גיל הפרישה המוגדר בקרן הפנסיה:

סכום הפיצוי:

סכום הפיצוי יהיה זהה לסכום(2) שהמבוטח היה זכאי לו כקצבת נכות במסגרת קרן פנסיה(3) ולא יותר מ-70% משכרו הפנסיוני ובכל מקרה לא יותר מ-4,000 ש"ח צמוד למדד 1/2006. המבוטח לא יהיה זכאי לפיצוי בגין אובדן כושר עבודה על פי ההגדרה המקצועית אלא במקרה שהיה עמית בקרן פנסיה מקיפה (לרבות "קרן הפנסיה") ולא היה זכאי לקצבת נכות מקרן הפנסיה שבה הוא חבר.

לעמית החבר בקרן פנסיה בלבד, נוסף על הפיצוי האמור, במשך כל תקופת הזכאות לפנסיית נכות. מקצועית, כמפורט בטבלה לעיל, יופקדו כספים השווים לדמי הגמולים (חלק העובד וחלק המעביד) שהיה על המעסיק להפקיד בגין העובד (להלן – דמי הגמולים), מגובה פנסיית הנכות המקצועית, בתכנית הפנסיה על שמו בקרן פנסיה מקיפה וזאת נוסף על התשלום בגין הנכות המקצועית.

למען הסר ספק מובהר כי לגבי עמית החבר בקרן פנסיה ותיקה, דמי הגמולים יועברו לקרן הפנסיה הוותיקה מהשכר כהגדרתו בסעיף 9 לצו.

הפרמיה החודשית לביטוח ימי מחלה ואובדן כושר עבודה מקצועי

הפרמיה לחבילת ימי המחלה ואובדן כושר העבודה המקצועי תהיה 2.45% מהשכר הכולל המבוטח בקרן הפנסיה למשך 5 שנות ההתקשרות הראשונות. לאחר מכן תעודכן הפרמיה על ידי החברה בהתאם לתוצאות, הסדרי ביטוח משנה וגילאי המבוטחים ובכפוף להסכמת הצדדים לצו הקיבוצי הכללי בענף ההובלה.

הערות לנספח ב' להסכם הקיבוצי:

(1) המילה "זהה" הוספה בהסכם 22.5.07 כתיקון טעות להסכם מיום 5.1.06 . 

הערות לנספח ב'  לצו ההרחבה : 

(1) מקצועי – כך במקור. 

(2) המילים "זהה לסכום" החליפו את המילים "נוסף על הסכום", מכוח הוראת צו ההרחבה מתשס"ח (י"פ 5794)

(3) המילה "פנסיה" החליפה את המילה "הפנסיה" מכוח הוראת הצו מתשס"ח (י"פ 5794)

נספח ג' 

תשלום ימי מחלה

א. עובד יהיה זכאי לתשלום דמי מחלה מהמעסיק בשל היעדרות בגין מחלה כהגדרתה בחוק דמי מחלה, התשל"ו-1976(1), ו/או חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג-1993(2), ו/או חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), התשנ"ד-1993(3), כמפורט בהסכם זה.

ב. דמי מחלה שישולמו לעובד על ידי המעסיק כמפורט בנספח זה, ישולמו לו לכל תקופת מחלתו ולא יותר משנה מלאה (360 ימי מחלה) או עד מועד זכאותו לפנסיית נכות מקרן הפנסיה או לקצבת נכות מקופת הביטוח – המועד המוקדם מביניהם.

ג. עובד יהיה זכאי לאחר יום המתנה, בגין שני ימי המחלה הבאים לתשלום 50% משכרו, והחל מהיום השלישי לתשלום 80% משכרו; שכר לענין פרק זה הוא משכורת קובעת כהגדרתה בהסכמים הקיבוציים ( 150% מהשכר התעריפי).

ד. אושפז עובד יותר מיום אחד, ישלם המעסיק דמי מחלה בשיעור 80% משכרו גם בגין יום ההיעדרות הראשון וכן עבור הימים השני והשלישי.

ה. המעסיק ישלם לעובד דמי מחלה בגין היעדרות של העובד בשל מחלת ילדו שטרם מלאו לו 16 שנה ובלבד שבן זוגו הוא עובד ולא נעדר מעבודתו או שהילד נמצא בחזקתו הבלעדית של העובד.

אם היעדרות העובד נגרמה בשל מחלת ילדו שאושפז יותר מיום אחד ישלם המעסיק דמי מחלה בשיעור 80% משכרו של העובד החל מהיום הראשון להיעדרות העובד.

ו. המעסיק ישלם לעובד דמי מחלה כאמור בסעיף ג' לעיל בגין היעדרותו של עובד בשל מחלת אביו ו/או אמו שמלאו למי מהם 65 שנים ובלבד שבן זוגו הוא עובד ולא נעדר מעבודתו ובלבד שמי מאחיו ו/או אחיותיו האחרים לא מימשו את זכאותם לפי החוק באותו מועד.

אם היעדרות העובד נגרמה כיוון שאביו או אמו אושפז יותר מיום אחד, ישלם המעסיק דמי מחלה בשיעור 80% מהשכר של העובד החל מהיום הראשון להיעדרות העובד. סכום ימי המחלה שישולם לעובד לא יעלה על 6 ימי היעדרות בשנה בגין עובד כלשהו.

ז.  המעסיק ישלם לעובד בשל היעדרות העובד בגין טיפולי פוריות אך לא יותר מאשר 4 סדרות פוריות בשנה או 80 ימים לפי הנמוך מבין שניהם.

ח. היה עובד זכאי לתשלום על פי כל חיקוק ו/או היה זכאי לתשלום על ידי צד שלישי בעת תקופת אי-כושר עבודה מוחלט מטעמי בריאות או היה זכאי מכוח חוק מהמוסד לביטוח ו/או חוק לנפגעי תאונות דרכים, לא יעלה הסכום שיקבל העובד מהמעסיק על ההפרש שבין התשלום שיקבל על פי החוק לבין הסכום שהיה זכאי לקבל לפי האמור בהסכם זה. למרות האמור בסעיף זה לא יפחתו דמי המחלה מ-30% מן השכר.

נספח ג' 

תשלום ימי מחלה

א. עובד יהיה זכאי לתשלום דמי מחלה מהמעסיק בשל היעדרות בגין מחלה כהגדרתה בחוק דמי מחלה, התשל"ו-1976(1), ו/או חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג-1993(2), ו/או חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), התשנ"ד-1993(3), כמפורט בצו זה.

ב. דמי מחלה שישולמו לעובד על ידי המעסיק כמפורט בנספח זה, ישולמו לו לכל תקופת מחלתו ולא יותר משנה מלאה (360 ימי מחלה) או עד מועד זכאותו לפנסיית נכות מקרן הפנסיה או לקצבת נכות מקופת הביטוח – המועד המוקדם מביניהם.

ג. עובד יהיה זכאי לאחר יום המתנה, בגין שני ימי המחלה הבאים לתשלום 50% משכרו, והחל מהיום השלישי לתשלום 80% משכרו; שכר לענין פרק זה הוא משכורת קובעת כהגדרתה בהסכמים הקיבוציים ( 150% מהשכר התעריפי).

ד. אושפז עובד יותר מיום אחד, ישלם המעסיק דמי מחלה בשיעור 80% משכרו גם בגין יום ההיעדרות הראשון וכן בעבור הימים השני והשלישי.

ה. המעסיק ישלם לעובד דמי מחלה בגין היעדרות של העובד בשל מחלת ילדו שטרם מלאו לו 16 שנה ובלבד שבן זוגו הוא עובד ולא נעדר מעבודתו או שהילד נמצא בחזקתו הבלעדית של העובד.

אם היעדרות העובד נגרמה בשל מחלת ילדו שאושפז יותר מיום אחד ישלם המעסיק דמי מחלה בשיעור 80% משכרו של העובד החל מהיום הראשון להיעדרות העובד.

ו. המעסיק ישלם לעובד דמי מחלה כאמור בסעיף ג' לעיל בגין היעדרותו של עובד בשל מחלת אביו ו/או אמו שמלאו למי מהם 65 שנים ובלבד שבן זוגו הוא עובד ולא נעדר מעבודתו ובלבד שמי מאחיו ו/או אחיותיו האחרים לא מימשו את זכאותם לפי החוק באותו מועד. אם היעדרות העובד נגרמה כיוון שאביו או אמו אושפז יותר מיום אחד, ישלם המעסיק דמי מחלה בשיעור 80% מהשכר של העובד החל מהיום הראשון להיעדרות העובד. סכום ימי המחלה שישולם לעובד לא יעלה על 6 ימי היעדרות בשנה בגין עובד כלשהו.

ז.  המעסיק ישלם לעובד בשל היעדרות העובד בגין טיפולי פוריות אך לא יותר מאשר 4 סדרות פוריות בשנה או 80 ימים לפי הנמוך מבין שניהם.

ח. היה עובד זכאי לתשלום על פי כל חיקוק ו/או היה זכאי לתשלום על ידי צד שלישי בעת תקופת אי-כושר עבודה מוחלט מטעמי בריאות או היה זכאי מכוח חוק מהמוסד לביטוח ו/או חוק לנפגעי תאונות דרכים, לא יעלה הסכום שיקבל העובד מהמעסיק על ההפרש שבין התשלום שיקבל על פי החוק לבין הסכום שהיה זכאי לקבל לפי האמור בצו זה. למרות האמור בסעיף זה לא יפחתו דמי המחלה מ-30% מן השכר.

הערות לנספח ג' להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה : 

(1) ראו : חוק דמי מחלה, התשל"ו-1976. 

(2) ראו:  חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג-1993

(3) ראו :  חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), התשנ"ד-1993