פירוט הכללים

בעניין מרדכי קנובל¹ נפסק כי המחוקק מבחין בין מועדים לתשלום פיצויי פיטורים. מעסיק המפטר עובד או במקום שבו העובד נפטר – המועד לתשלום פיצויי פיטורים יהיה ביום ניתוק יחסי העבודה. עובד המתפטר מעבודתו, או שקמה לו עילה לפיצויי פיטורים מסיבה אחרת שאינה פיטורים, המועד לתשלום פיצויי פיטורים יהיה במועד הגשת הדרישה למעסיק כאמור בסעיף 20(ג) לחוק הגנת השכר או המועד הקבוע בחוק לתשלום כאמור בסעיף 20(ג) לחוק, המאוחר מבין השניים.

לפיכך, נפסק כי אין התפטרותו של עובד בהגיעו לגיל 65 ו- 60 באישה (בהתאם לדין שחל אז) נופלת בגדר אלה המזכים את העובד בפיצויי פיטורים ביום הפסקת יחסי עבודה, אלא ביום שבו ידרוש העובד בכתב את הפיצויים תוך ציון עילת דרישתו. נוכח דברים אלו, ומשלא היה חולק כי דרישה כאמור לא נשלחה על-ידי העובד למעסיק, נפסק כי בדין דחה בית-הדין האזורי את התביעה, ומשכך אף דין הערעור להידחות.

בעניין נחום לבון² נפסק כי גם פיצויי פיטורים מוסכמים מקימים זכות תביעה לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים ואולם, מכוח הוראת סעיף 20(ג) לחוק,  כדי להקים עילת תביעה במקרה כזה יש להראות כי בסמוך למועד המוסכם לתשלומם נמסרה דרישה בכתב לתשלום הפיצויים תוך ציון העילה לדרישה בין אם זכאי העובד לפיצויים מכוח סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים ובין אם מכוח הסכם העסקה או עילה אחרת בחוק פיצויי פיטורים. כאשר ברור כי מכתב התפטרות של העובד שבו הוא רק מבקש לקבל את כל המגיע לו בדין, אינו עומד בדרישות הדין.

בעניין יעל ארז³ נפסק שתכלית ה"דרישה בכתב" בהוראת המחוקק הינה לידע את המעסיק, ברורות ומפורשות מה העילה שמכוחה הוא נדרש לשלם פיצויי פיטורים.

מראה מקום

1. דיון מז/6-3 (ארצי) מרדכי קנובל נ' "אחדות 1974" מאפיה קואופרטיבית אוטומטית בת"א בע"מ, 29.3.1987↩
2. דב"ע נז/3-7 נחום לבון נ' מ.ת.מ מבני תעשיה ומלאכה בע"מ פד"ע לב  584↩
3. דב"ע (ארצי) מו/3-67 יעל ארז נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, 28.9.1986↩