תמצית הכללים

1. חלק ג' לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: הפקודה), עניינו בחישוב ההכנסה לעניין המס. סעיף 9 המצוי בחלק ג' לפקודה, עוסק ב"הכנסות פטורות" מהמס, וסעיף 9 (7א) עוסק באופן נקודתי במענקי פרישה.
2. ההוראה הקבועה בסעיף 9(7א)(א) לפקודה עולה בקנה אחד עם  הוראת סעיף 12 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963 ועם הוראת תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד- 1964;
3. הסעיף מגביל את הפטור האמור בשני סייגים: הסייג הראשון : בשום מקרה לא יעלה סכום הפיצויים הפטורים ממס על  12,420 ₪ (נכון לשנת 2020) לכל שנת עבודה או חלק יחסי משנה, כאשר הסכום מותאם למדד על פי סעיף 120ב לפקודה. הסייג השני: אם סכום הפיצויים עלה על מכפלת המשכורת האחרונה במספר שנות העבודה אך עדיין היה נמוך מהסכום המירבי האמור בסייג הראשון, כי אזי רשאי המנהל לפטור את העודף כולו או מקצתו עד לגובה של  12,420 ₪ לכל שנת עבודה. שיקול הדעת של המנהל יתבסס על תקופת השרות, תנאי העבודה, גובה המשכורת ובנסיבות הפרישה. למעשה, פקיד השומה רשאי להגדיל את הפטור ממס על מענקי פרישה וכספי פיצויים "באופן אוטומטי" וזאת עד לשיעור של כ-150% מהמשכורת הנקובה בטופס 161 (ברוטו) או עד לתקרה, כ- 12,420 ₪ לכל שנת עבודה נכון לשנת 2020 , הנמוך מביניהם.
4. סעיף 9(7א) לפקודה מעניק פטור לפיצויי פרישה בגובה של "משכורת" חודש לכל שנת עבודה, בהתאם למשכורת האחרונה.
5. היום הקובע לעניין תקרת הפטור הוא יום הקבלה של הפיצויים ולא יום הפרישה.
6. הפטור חל על סכום הפיצוי, בין אם הוא הגיע ישירות מהמעסיק ובין אם הגיע באמצעות שחרור כספים מקופת גמל.
7. פיצויי פרישה המשולמים בד"כ כפיצויי פיטורים דינם כדין הכנסה הונית.
8. כל סכום שנתקבל על-ידי עובד שכיר כמענק פרישה בנוסף על הסכום הפטור חייב לשאת במס הכנסה (פירותי) רגיל.
9. שינוי מעמדו הפורמאלי של עובד באגודה שיתופית משכיר לחבר,  תחשב כפרישה לצורך החלת הפטור.
10. אין להרחיב הפטור למקרה של שכיר בשותפות העוזב את השותפות להיות שותף בה.
11. אין להעניק הפטור הקבוע בסעיף 9(7א) לפקודה במקרה ומדובר בשינוי מלאכותי הנועד רק כדי להשיג את הטבת המס.
12. כדי להיכנס להוראת הסעיף המקנה הטבה של פטור ממס, התשלום צריך להיות קשור בפרישה ולא מספיק שהוא שולם במועד הפרישה.
13. מעסיק הממשיך לשלם תשלומים לקופת פנסיה לעובדיו שפרשו לפני גיל פרישה, התשלומים לא יכללו בגדר פיצויי פרישה, אלא הם יחויבו במס לפי סעיף 2(5) לפקודה המדבר על מקור הכנסה "מקצבה מלוג או אנונה" .
14. כל תשלום הניתן בגין הפרישה עצמה, וגם אם ניתן לו כינוי שונה ע"י הצדדים, ייכלל בגדר פיצויי פרישה" .
15. מהותו האמיתית של תשלום לצרכי מס הכנסה הינה שאלה משפטית, אשר קביעת הצדדים לגביה בהסכם פשרה אינה קובעת.
16. המונח מענק כולל גם תשלום ששולם לעובד על פי חיוב לפי חוזה העבודה או לפי החוק, ואין כל יסוד הגיוני להוציא מתחולת הסעיף פיצויים ששולמו לעובד עקב הפרת חוזה העבודה מצד המעסיק.
17. קיימת חזקה, הניתנת לסתירה, לפיה תקבול המוענק לעובד על ידי מעסיקו תמורת חתימה על "תניית אי תחרות" בעת פרישה ממקום העבודה ייחשב ברגיל כתקבול פירותי, הנכנס בגדר סעיף 2(2) לפקודה, בגינה יחוב העובד במס הכנסה בהתאם למדרגת המס הרלוונטית, ואין מדובר בהכנסה הונית בגינה יחוב העובד במס רווחי הון; הנטל הכבד לסתור חזקה זו מונח על כתפי העובד – הנישום.
18. עם זאת למרות דברים אלה, ניתן להרהר שמא תיתכנה נסיבות בהן תשלומי אי תחרות בכל זאת ילבשו צורה הדומה לעסקה הונית. כך, לדוגמה, אילו היה מדובר בתניית אי תחרות גורפת ובלתי מוגבלת בזמן, ניתן היה לטעון כי הדבר שקול למצב בו העובד מכר את הונו האנושי.
19. תקופת מגבלת אי תחרות קצרה לה התחייב העובד וצמצומה לתחום ספציפי, מעידים על כך שמדובר בתקבול בעד "הפירות" ולא בעד "גדיעת העץ".
20. חובת ניכוי מס במקור הקבועה בסעיף 164 לפקודה חלה על תשלום מענק פרישה.
21. תשלומי מעסיק לעובדיו בגין פיצויי פיטורים מהווים הוצאה מוכרת עבור המעסיק. יחד עם זאת, לפקיד השומה סמכות שלא להכיר בהוצאות בגין "עסקה מלאכותית". כך, שעה שחברה הפסיקה את פעילותה, ובעלי מניותיה הקימו חברה חדשה, שתחום עיסוקה דומה, לא יוכרו כהוצאה תשלומים ששולמו כפיצויי פיטורים למנהלי החברה, עם הפסקת פעילותה.
22. טענה בדבר חיוב יתר במס אינה נתונה לסמכותו של בית הדין לעבודה.
23. המעסיק חייב למסור טופס 161 מכוח החובה שבסעיף  39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973  הקובע כי : "בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב".
24. עובד שפרש ומעסיקו העמיד לזכותו את כספי הפיצויים שהצטברו לזכותו בקופת גמל, יראו אותו כמי שקיבל את הפיצויים ומיצה את הפטור גם אם הכספים נותרו בקופת הגמל.
25. סעיף 9(7א)(ב) לפקודה קובע פטור ממס למענק פטירה המשתלם לשאיריו של עובד בגובה של 2 משכורות.
26. סעיף 9(7א)(א)(4) לפקודה כולל הסדר לפיו יכול העובד הפורש לשמור על זכויותיו גם כאשר הוא עובר למקום עבודה חדש. עפ"י הוראת הסעיף פיצויי פיטורים ומענק פרישה לא יחויבו במס בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף.
27. סעיף 32(9) לפקודה קובע כי מענקים בגין מוות או פרישה ששולמו לבעל שליטה שהוא חבר בחברה, לא יותרו בניכוי לחברה, הגם שהינם פטורים ממס בידיו של העובד לפי סעיף 9(7א).  בשנת 1978 חזר בו המחוקק מקביעה זו והגביל איסור ניכוי ההוצאות האמורות רק למענקי פרישה ששולמו עד לשנת 1975.
28.  תשלומים המשולמים עפ"י דין במצב של ניתוק מוחלט של יחסי עובד- מעסיק פטורים מתשלום דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות.

מראה מקום