תוכן עניינים

1. נקודת המוצא – לא מתקיימים יחסי עובד מעסיק »
2. אין מניעה שמנהל או בעל מניות יחזיקו בשני כובעים »
3. התנאים והמבחנים לקיומם של יחסי עבודה עם דירקטור ובעל מניות »
4. פסיקת דמי אבטלה לבעלי שליטה ובעלי מניות »
5. כתב ויתור וסילוק »
6. סיכום »

א. נקודת המוצא – לא מתקיימים יחסי עובד מעסיק

הפסיקה נדרשה רבות לשאלת מעמדו של בעל מניות ו/או דירקטור בחברה.

נקודת המוצא בסוגיה זו, כפי שנקבעה על ידי בית הדין הארצי לעבודה, היא כי היחסים בין בעלי המניות לבין החברה אינם יחסי עובד-מעסיק ¹.

כך נקבע, כי "בתפקיד של מנהל חברה בלבד אין לראות איפוא, בדרך כלל, תפקיד של עובד – לגבי חובת תשלום המשכורת, לא לגבי דין קדימה לשכר שמקבל המנהל בפשיטת רגל, לא לגבי שאלת פיטורין וכו', וזאת למרות שהוא מקבל משכורת או תגמול אחר בקשר למילוי תפקידו ².

כן נפסק, כי לא קיימים יחסי עובד מעסיק מקום בו לא היתה הפרדה בין מעמדו של התובע כדירקטור ובעל מניות ובין מעמדו כעובד³.

ב. אין מניעה שמנהל או בעל מניות יחזיקו בשני כובעים

חרף האמור, בהתאם לפסיקה אין מניעה שבעל מניות בחברה או דירקטור יתקשרו עם החברה בחוזה עבודה, ואז ניתן יהיה לראותם כבעלי תפקיד כפול: נציגי החברה הפועלים בשמה, וכן עובדי החברה אשר להם זכויות וחובות כלפי החברה⁴‏.

כך נפסק, כי לכלל לפיו מנהל ככלל לא יהיה בתפקיד" עובד" יש יוצאים מן הכלל ובתנאי שיהיה לו חוזה עבודה פורמלי, או שמעמדו זה ייקבע בתקנון החברה או בפרוטוקול אשר לפיו התקבל המנהל כעובד החברה. אולם מערכת היחסים הכפולה, זו שבין הדירקטור לחברה כדירקטור ובינו לבינה כעובד חייבת להיות בת הפרדה⁵. עם זאת, אם התשתית העובדתית תעיד על כך שלא מתקיימים יחסי עובד-מעסיק, אזי גם קיומו של חוזה לא יועיל⁶.

כך אף נפסק בעניין בעניין צבי שלום⁷ לעניין יו"ר רשות שדות התעופה, כי העובדה שמונה לתפקידו מכוח החוק אינה מאיינת את הטענה כי התקיימו יחסי עבודה בין הצדדים. העובדה שהתובע מונה לתפקידו ע"י שר התחבורה, אשר גם היה הגורם שקבע את גובה התמורה ששולמה לו, אינה יכולה כשלעצמה להוות אינדיקציה להיעדר יחסי עבודה בין הצדדים, באשר אין חולק כי התובע עבד, ולשיטת הנתבעת – נתן שירותיו, במשרדי הרשות ועבורה.

דוגמא יפה לענייננו היא פסק הדין בעניין Lee v. Lee. (Lee v. Lees Air Farming   ([1961]A.C.12 . באותו מקרה העובד היה בעל שליטה יחיד בחברה שהקים כאשר לאשתו היתה מניה אחת. הוא היה גם דירקטור של החברה. תקנותיה של החברה קבעו, כי הוא ישמש טייס ראשי של החברה במשכורת. נפסק, כי תאונה שארעה לו בעת עיסוקו כטייס של החברה ושגרמה למותו תחשב כתאונת עבודה באשר שררו גם יחסי עובד-מעסיק בינו לבין החברה שבשליטתו הבלעדית. נקבע שם, כי מעמדו כדירקטור שליט יחיד בחברה אינו שולל את האפשרות לראותו גם כעובד החברה – כטייס ראשי שלה, מאחר והוא והחברה הם שתי אישיויות משפטיות נפרדות⁸.

ג. התנאים והמבחנים לקיומם של יחסי עבודה עם דירקטור ובעל מניות

בבפרשת גרוסקופף נקבעו מספר מבחנים לבחינת השאלה, האם בין בעל מניות (או דירקטור) לבין חברה שוררים במקביל יחסי עובד-מעסיק, וביניהם בין היתר: 1.  היכולת להבחין בין תפקידו ופעילותו של האדם כ"עובד" לבין פעילותו כבעל מניות (או כדירקטור); 2. האותנטיות של ההתקשרות הנוספת; 3. האותנטיות של תשלום השכר, ובכלל זה הפרופורציה בינו לבין התפקיד המבוצע; 4. מכלול התנהגות הצדדים וכוונתם⁹.

כך נפסק על ידי בית המשפט העליון לעניין זה¹⁰:

"הגבול בין חבר בתאגיד, העובד בתאגיד בתוקף היותו חבר (או"בעל שליטה"), לבין חבר, העובד בתאגיד כ"עובד" והכנסתו היא "משכורת", הינו לעתים דק וגמיש, ומבחנים שונים משמשים כאמצעי עזר לסייע לשופט להכריע בעניין. כך ישאל עצמו בית המשפט, בין היתר: מה הייתה כוונת הצדדים, כאשר חתמו על הסכם העבודה? האם החבר-העובד סר למרות ה"מעסיק"? האם שכרו עומד בפרופורציה לתפקידו ולערך הריאלי של עבודתו בשוק העבודה?"

נקודת המוצא היא, כי חבר בתאגיד ­ובעיקר חבר הממלא תפקיד של מנהל – אינו בגדר "עובד", ויש צורך בנסיבות ובראיות מיוחדות כדי לבסס טענה הפוכה"¹¹.

בית-המשפט העליון ובית-הדין לעבודה עמדו בפסיקתם על כך שלצורך הקביעה כי דירקטור הוא גם עובד של החברה שהוא משמש כדירקטור שלה, יבצע הדירקטור תפקיד נוסף בנוסף להיותו דירקטור, כי תהא הפרדה מלאה בין שני התפקידים וכי יחסי עובד-מעסיק ייקבעו באמצעות חוזה¹². כן השאלה תמיד היא, ״אם בנוסף לחובה ולזכות לעבודה, כעולה מהחברות בתאגיד, או ממילוי תפקיד של מנהל בתאגיד – קיימת חובה וזכות לעבוד מכוח התקשרות אחרת"¹³.

עם זאת, מתן שירות בפועל לחברה על-ידי בעל מניות או בעל תפקיד בחברה, כשלעצמו, אינו הופך אותם לעובדים של החברה¹⁴.

כן נפסק כי שעה שמנהלים שהם גם בעלי מניות בחברה מקבלים שכר ללא פרופורציה לעבודה אותם הם מבצעים בפועל הדבר מצביע כי לא מתקיימים יחסי עבודה בין התאגיד לעובדים¹⁵.

עוד נפסק, כי אדם שקשרו היחיד עם החברה מתמצה בהשתתפות בישיבות הדירקטוריון, פירוש הדבר שעבודתו בחברה מסתכמת בהיותו דירקטור ולא בהיותו "עובד" ולכן אין לראותו כעובד החברה. מאידך גיסא, דירקטור המבצע עבודת שיווק או כל עבודה אחרת עבור החברה, לא באופן ספורדי אלא כחלק מעיסוקו, יהא במעמד גם של דירקטור וגם של "עובד" כאחד. הדבר נכון גם לגבי מנכ"ל חברה, שהוא גם יושב ראש פעיל של מועצת המנהלים בחברה¹⁶.

בעניין משה כהן¹⁷ נפסק כי פעילותו הנטענת של התובע נעשתה על ידו מכח היותו בעל מניות בחברה ולא מכוח יחסי עבודה, לפיכך התובע לא זכאי לזכויות כעובד.

ד. פסיקת דמי אבטלה לבעלי שליטה ובעלי מניות

בהתאם לחוק הביטוח לאומי רק לעובד קיימת זכות לקבלת דמי אבטלה. נוכח זאת, לא אחת בפסיקות בתי הדין לעבודה קיימת התייחסות לזכאות דירקטור או בעל מניות/שליטה לקבלת דמי אבטלה.

בפסקי הדין קמחי וגרוסקופף¹⁸ נקבעו הכללים הבאים בהקשר של תביעת דירקטור לקבלת דמי אבטלה:

• הכלל הוא כי קיימת חזקה לפיה אדם הוא "עובד" חברה כאשר הוא מבצע עבורה עבודה תמורת "שכר", מוגדר על ידי הנתבעת כ"עובד" שלה ושולמו עבורו דמי ביטוח כ"עובד". לכלל זה נקבעו חריגים, לגביהם אין חזקה שהאדם הינו עובד החברה ומי שטוען שהוא "עובד" עליו נטל ההוכחה, אחד החריגים הוא דירקטור בעל מניות ובעל שליטה בחברה.
• דירקטור הפועל אך ורק במסגרת תפקידו בדירקטוריון ואפילו מקבל על כך משכורת, אינו נחשב כעובד החברה. עם זאת, אין מניעה שדירקטור יתקשר עם הנתבעת בחוזה עבודה וניתן יהיה לראותו כבעל תפקיד כפול. נציג הנתבעת הפועל בשמה וכן עובד הנתבעת, אשר לו זכויות וחובות כלפיה.
• הנטל להוכיח כי דירקטור משמש גם כעובדה של הנתבעת, מוטל על הטוען לכך, לאור הנחת המוצא, כאשר בגיבוש הכרעתו עשוי בית המשפט להיעזר, בין היתר, בבירור כוונת הצדדים.

כך,  נפסק כי מקום בו מנהל בחברת יחידים, היה העובד היחיד בה, ביצע בעצמו בפועל עבודה תמורת "שכר" ושולמו בעדו דמי ביטוח כעובד הוכר כ"עובד"¹⁹.

עם זאת, מקום בו אדם ביצע בעצמו את העבודה אך החזיק ברוב רובן של מניות החברה, ומשך ממנה תשלומים בסכומים שונים באופן משמעותי מחודש לחודש, לא יוכר כ"עובד" לרבות לעניין ביטוח אבטלה²⁰.

כך נפסק, כי מנהל הנוהג מנהג בעלים בחברה ומושך משכורת על פי הכנסתה ולא על פי התמורה הראויה עבור עבודתו, לא יחשב כעובד החברה²¹. יש להבחין לעניין זה בין שכר לבין "החזר השקעות ורווחים", רק אם יוכח כי מדובר בשכר, יכול המנהל להיות מוכר כ"עובד"²².

ה. כתב ויתור וסילוק עם בעל מניות

בענין א.ל סטודיו לבן בע"מ – אורן נחום²³ המשיב שימש כעובד המערערת וכמנהל הסלון, כאשר חברת מסלולים הייתה המשקיעה והאחראית לניהול הפיננסי והאדמיניסטרטיבי. המשיב התפטר מעבודתו בסלון ולאחר ימים ספורים נחתם הסכם היפרדות בין חברת מסלולים, המשיב והמערערת.  בעקבות ההסכם הועברו מניות המשיב במערערת לחברת מסלולים, המשיב הופטר מחובותיו לחברת מסלולים ומכל התחייבויותיו לצדדים שלישיים והמערערת שילמה למשיב פיצויי פיטורים לפי ההסכם.

בית הדין הארצי פסק, כי אין לקבל את מסקנת בית-הדין קמא לפיה אין תוקף להסכם ההיפרדות במישור יחסי העבודה. ההסכם משקף עסקת חבילה כוללת בגדרה נערכת הפרדה בין המשיב לבין שותפתו העסקית, חברת מסלולים, ובין המשיב לחברה. המשיב הופטר מחובותיו למערערת ולצדדים שלישיים ושולמו לו פיצויי פיטורים. אכן, דרך המלך היא עריכת הסכם נפרד המעגן את זכויות בעל מניות כעובד לשעבר, תוך ויתור על מקצתן, והקפדה על דרישות הפסיקה באשר לתוכנו ולמידת הפירוט של הסכם פשרה וסילוק. יחד עם זאת, בעת בחינת תוקף הסכם ההיפרדות היה מקום ליתן את הדעת על כל הנסיבות, ולרבות מעמדו של המשיב כבעל מניות מהותי (50%), אחד משני דירקטורים ומנהל העסקים במערערת, שמעמדו כעובד וכמנהל בפועל של המערערת אינו מנותק ממעמדו כבעלים של המערערת.

ו. אין מניעה משפטית שבמסגרת הסכם לסיום יחסי בעל מניות עם חברה שהוא גם היה עובד שלה, יוסדרו הן התנאים להעברה או מכירת המניות והן זכויותיו של בעל המניות כעובד עד למועד העברת המניות.

האמור נפסק בעניין  איליה אליהו²⁴.

ו. סיכום

נקודת המוצא היא, כי חבר בתאגיד ­ובעיקר חבר הממלא תפקיד של מנהל – אינו בגדר "עובד", ויש צורך בנסיבות ובראיות מיוחדות כדי לבסס טענה הפוכה. עם זאת, אין מניעה שבעל מניות/שליטה בחברה או דירקטור יתקשרו עם החברה בחוזה עבודה, ואז ניתן יהיה לראותו כבעל תפקיד כפול: נציג החברה הפועל בשמה, וכן עובד החברה אשר לו זכויות וחובות כלפי החברה.

בפסיקה נקבעו מספר מבחנים לבחינת השאלה האם בין בעל מניות (או דירקטור) לבין חברה שוררים יחסי עובד – מעסיק, וביניהם בין היתר, היכולת להבחין בין תפקידו ופעילותו של האדם כ"עובד" לבין פעילותו כבעל מניות (או דירקטור); האותנטיות של ההתקשרות הנוספת; האותנטיות של תשלום השכר, ובכלל זה הפרופורציה בינו לבין התפקיד המבוצע; מכלול התנהגות הצדדים וכוונתם.

מראה מקום

1. ראה למשל: דב"ע לה/73-3, יעקב גיסון נ' חברת בית הספר אריאל בע"מ, פד"ע ז', 293; ראו גם:  ע"א 85/86 ישראל וצביה דננברג נ' שרה ואליעזר וולף פ"ד מב (3) 465; דבע (ארצי) 02-446/97 רוני דמתי נ' המוסד לביטוח לאומי, 18.8.1998↩
2. ע"א 536/65 יעקב כץ נ' חברת קציף בע"מ פ"ד כ'(3) 533;  דב"ע תשן/11-2 ששון לוי נ' מלונות שלום בע"מ פד"ע כב' 285;  דב"ע נא/175-3 אלי אליעזרי נ' אימפריה של קולנוע בע"מ, פד"ע כד' 218; דב"ע נב/33-02 חמדה ליובין נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע כד 367; דב"ע נג/128-02 שלמה טל נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם)↩
3. עבל (ארצי) 319/99 יגאל מינה נ' המוסד לביטוח לאומי, 14.6.2000; עע (ארצי) 1577/04‏ ‏אליעזר פרברי נ' שרותי ליסינג בנגב ש.ל.ב בע"מ 2.5.06↩
4. בג"ץ 4295/95 אהרון דב קמחי נ' בית-הדין הארצי לעבודה בירושלים, 28.12.1998, עתירה לבג"צ נדחתה בבג"ץ 4295/95 אהרון דב קמחי נ' בית-הדין הארצי לעבודה בירושלים, נב(5) 773; דב"ע לד/60-3, עזבון בלה ורי המנוח ז"ל  נ' לאורווי בע"מ, פד"ע ו'; ע"ע 20080/97 עמוס זיו נ' המוסד לביטוח לאומי, 20.01.2000;  עמ"ה (ת"א)   133/76  סריגי ארצי בע"מ נ' פקיד שומה ת"א 5, פ"ד תשלט(1) 342; עע (ארצי) 242-09  ויוריטה בע"מ נ' יוסף רז, 31.5.2012; .עע (ארצי) 19456-10-19  סקרין לייט בע"מ נ' רן מרון, 1.7.2020; עע (ארצי) 30448-10-18‏ מכנו – דין בע"מ נ' עופר יעקובי, 14.7.19↩
5. דב"ע נא/175-3 אלי אליעזרי נ' אימפריה של קולנוע בע"מ, פד"ע כד' 218; דב"ע תשן/11-2 ששון לוי נ' מלונות שלום בע"מ, פד"ע כב' 285;   עע (ארצי) 457/05 חברת גן האוז יבוא ריהוט וכלי בית בע"מ נ' יעקב מצליח 27.5.08↩
6. דב"ע (ארצי) 02-446/97 רוני דמתי נ' המוסד לביטוח לאומי, 18.8.1998↩
7. סע"ש (ת"א) 10724-11-12 צבי שלום נ' רשות שדות התעופה 14.8.17↩
8. ראה התייחסות לפסק הדין בעב"ל 020383/97 אסתר חזקיה נ' המוסד לביטוח לאומי, 22.02.2004↩
9. עב"ל (ארצי) 20182/97 המוסד לביטוח לאומי נ'  י’ צבי גרוסקופף, פד"ע לד 97 (1999); בג"ץ 4547/00 מינה יגיל נ' המוסד לביטוח לאומי, 25.08.2000; עבל 99 / 94‏‏ שטרק עמירם נ' המוסד לביטוח לאומי, 14.11.2000; עב"ל 102/99 נועם יעקב נ' המוסד לביטוח לאומי, 26.12.2000; ע"ע 242-09 ויוריטה בע"מ נ' יוסף רז, 31.5.2012; בג"ץ 4295/95 אהרון דב קמחי נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נב (5) 773 (1998), עתירה לבג"צ נדחתה בבג"ץ 4295/95 אהרון דב קמחי נ' בית-הדין הארצי לעבודה בירושלים, נב(5) 773; דב"ע (ארצי)02-401/97 המוסד לביטוח לאומי נ' ביברט ממרן ואח', פד"ע לג(1999) 250 ; עב"ל 264/95‏ המוסד לביטוח לאומי נ' פוזנר ואח'‏, פ"ד לד(1999) 566; ע"ע 98 / 200003‏ ‏ עובד צפניה נ' סאל-נט מערכות צריכה וסידקית בע"מ, 18.5.2000; עד"מ נז/3-267 דמיטרי פוגרבסקי נ' חברת סטרייד סחר בינלאומי בע"מ, לא פורסם; עמה (ת"א)   133/76  סריגי ארצי בע"מ נ' פקיד שומה ת"א 5, פ"ד תשלט(1) 342; עע (ארצי) 457/05 חברת גן האוז יבוא ריהוט וכלי בית בע"מ נ' יעקב מצליח 27.5.08↩
10. בע"א85/86, ישראל וצביה דננברג נ' שרה ואליעזר וולף, פד"י מב (3)471,465↩
11. דב"ע תשן/11-2 ששון לוי נ' מלונות שלום בע"מ פד"ע כב 285; דב"ע נז/257-02, יוסף אשטמקר נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 122↩
12. ערעור עבודה 20080/97 עמוס זיו נ' המוסד לביטוח לאומי, 20.01.2000; דב"ע לד/60-3, עזבון בלה ורי המנוח ז"ל נ' לאורווי בע"מ, פד"ע ו', (10)↩
13. דב"ע לד/3-60 עזבון בלה ורי המנוח ז"ל נ׳ לאורווי בע"מ״  פד״ע ו 10; ע״ע 20080/97 עמוס זיו נ׳ המוסד לביטוח לאומי פד״ע לה 489; עע (ארצי) 457/05 חברת גן האוז יבוא ריהוט וכלי בית בע"מ נ' יעקב מצליח 27.5.08↩
14. דב"ע (ארצי)02-401/97 המוסד לביטוח לאומי נ' ביברט ממרן ואח', פד"ע לג(1999) 250↩
15. ע״א 580/67  מאיר רזניק נ׳ פקיד השומה תל-אביב פ״ד כב(2) 837 ; ע"א 85/86 ישראל וצביה דננברג נ' שרה ואליעזר וולף, פד"י מב (3), 471,465; ס"ע 1410-11-10 יוסף רכס נ' שישר טכנולוגיות בע"מ, ניתן ביום 24.03.2012↩
16. ראה דב"ע נד/128-3 אהרון דב קמחי נ'  דיור לעולה בע"מ והסוכנות היהודית לארץ ישראל, פד"ע כח 342, 347-348, עתירה לבג"צ נדחתה בבג"ץ 4295/95 אהרון דב קמחי נ' בית-הדין הארצי לעבודה בירושלים, נב(5) 773;  עב"ל 020383/97 אסתר חזקיה נ' המוסד לביטוח לאומי, 22.02.2004↩
17. סע"ש (חיפה) 48102-02-20 משה כהן נ' א.מ.ע.י נדל"ן בע"מ 16.2.22↩
18. ראה: דב"ע נד/128-3 אהרון דב קמחי נ'  דיור לעולה בע"מ והסוכנות היהודית לארץ ישראל, פד"ע כח 342, 347-348, עתירה לבג"צ נדחתה בבג"ץ 4295/95 אהרון דב קמחי נ' בית-הדין הארצי לעבודה בירושלים, נב(5) 773; עב"ל 20182/97, המוסד לביטוח לאומי נ' יוסף צבי גרוסקופף, פד"ע ל"ד 97;  כן ראו: עבל (ארצי) 1032/00 פרידמן צביקה נ' המוסד לביטוח לאומי, 12.12.2001; עבל 20359/97 המוסד לביטוח לאומי נ' ד"ר יוסף סגמן, 25.6.2001; עבל (ארצי) 1399/01 מסארווה מוחמד עבד נ' המוסד לבטוח לאומי, 8.12.2002;  ב"ל 20216/97 המוסד לביטוח לאומי נ' סוהיל אבו סיני, 30.3.199↩
19. עב"ל 20182/97, המוסד לביטוח לאומי נ' יוסף צבי גרוסקופף, פד"ע ל"ד 97;  עבל 20359/97 המוסד לביטוח לאומי נ' ד"ר יוסף סגמן, 25.6.2001; עבל (ארצי) 1324/00 פלקס שמואל נ' המוסד לביטוח לאומי, 27.10.2002; עבל (ארצי) 1399/01 מסארווה מוחמד עבד נ' המוסד לבטוח לאומי, 8.12.2002↩
20. עבל (ארצי) 34/95 שלמה חיון נ' המוסד לביטוח לאומי , לו(2001) 14; עב"ל 448/99 המוסד נ' אבו יונס טלאח, לא פורסם; עבל (ארצי) 1316/00 אבי אלהרר נ' המוסד לביטוח לאומי, 5.2.2001; עתירה לבג"ץ נדחתה בבג"ץ 1839/01 אבי אלהרר נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, 6.3.2001; עבל (ארצי) 51264-10-13‏ ‏עלי תיתי נ' המוסד לביטוח לאומי 14.7.16↩
21. עבל 98 / 247‏ ‏ גדרי מיכאל נ' המוסד לביטוח לאומי, 13.7.2000↩
22. עבל (ארצי) 300/96 רוני סגיסמן נ' המוסד לביטוח לאומי , לד(1999) 205; דבע (ארצי) נז/347-02 נחום סער נ' המוסד לביטוח לאומי , לד(1999) 219↩
23. עע (ארצי) 29718-01-20 א.ל סטודיו לבן בע"מ נ' אורן נחום, ניתן ביום 17.9.2020↩
24. ע"ע (ארצי) 17014-12-20 איליה אליהו אשורוב נ' אלונה הסעות והובלות בע"מ 9.8.21↩