כלל, ניתן לעשות שימוש במכשירי עיקוב אחר מקום הימצאו של העובד ושעות עבודתו בפרט, ככל שהעובד אינו עובד נמצא בחצרי המעסיק, אם כי רצוי לקבלת הסכמה מפורשת מצד העובד לאמצעי עיקוב  ולמצער לידע אותו על כך.

בעניין תש"ן[1.ס"ק(ב"ש)1026/06 הסתדרות העובדים הכללית החדשה-תש"ן תשתיות נפט ואנרגיה 20.09.06]  ביה"ד האזורי פסק כי השימוש שנעשה בדו"חות איתוראן לא מהווה פגיעה בפרטיות. מדובר בעובדים, הנוהגים לצורך עבודתם בכלי רכב השייכים למשיבה שמותקנים בהם מכשירי איתוראן. הדו"חות של איתוראן המלמדים היכן היו העובדים, מתייחסים לשעות העבודה של העובדים ולא מעבר לכך.

איתור מקום הימצאם של העובדים בזמן העבודה  עת מדובר בעבודה שמטיבה הינה ניידת, אינו פוגע בפרטיות, והוא בא לסייע בידי המעבידים לפקח על העובדים. זאת במיוחד כאשר העובד מוסר מידע בדו"חות הנוכחות היכן הוא נמצא והבדיקה של המעביד נעשית בדיעבד. מעבר לכך ובשלב זה של הדיון לא סביר כי יש צורך לקבוע מסמרות, האם המידע שנמצא במסוף הבקרה של איתוראן אצל המשיבה הוא בגדר "מאגר מידע" כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות. עם זאת נפסק כי הגדרת "מידע" בסעיף 7 לחוק לכאורה ומבלי להתעמק בכך, מקום הימצאם של כלי הרכב של העובדים בזמן העבודה אינו מהווה מידע כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות.

מראה מקום