נושאים מרכזיים

1. מהן" שעות עבוד"ה של העובד המזכות בשכר »
2. מהן "שעות נוספות" ומהן "שעות עודפו"ת. »
3. מהי "עבודת לילה"  לפי החוק ונפקותה »

הוראת החוק הרלבנטית

• חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951

• פירושים
• בחוק זה –
• 1. "שעות עבודה" פירושו – הזמן שבו עומד העובד לרשות העבודה, לרבות הפסקות קצרות ומוסכמות הניתנות לעובד להחלפת כוח ואויר ולרבות הפסקות לפי סעיף 20א(א), חוץ מהפסקות על פי סעיף 20;
• "שעות נוספות" פירושו – שעות העבודה העודפות –
• (א)  על התחום שנקבע ליום עבודה בסעיף 2, או על יום עבודה שייקבע על פי סעיף 4, או
• (ב)  על התחום שנקבע לשבוע עבודה בסעיף 3, או על שבוע עבודה שייקבע על פי סעיף 4;
• "עבודת לילה" פירושו – עבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22 ובין 06.00;
•  "מפקח עבודה" פירושו – מפקח כמשמעותו בפקודת מחלקת העבודה, 1943;
•  "מפקח עבודה אזורי" פירושו – מפקח עבודה שנתמנה על ידי שר העבודה להיות ­­­­­­­­­­­­­­­מפקח עבודה אזורי.

הגדרת "שעות עבודה"

• "שעות עבודה" פירושו – הזמן שבו עומד העובד לרשות העבודה, לרבות הפסקות קצרות ומוסכמות הניתנות לעובד להחלפת כוח ואויר ולרבות הפסקות לפי סעיף 20א(א), חוץ מהפסקות על פי סעיף 20;

א. רק "שעות עבודה" מזכות בתשלום לפי חוק ובגמול עבור עבודה בשעות הנוספות ועבור עבודה ביום המנוחה.

החוק מגדיר  כי הזמן שבו עומד העובד לרשות העבודה, לרבות הפסקות קצרות ומוסכמות הניתנות לעובד להחלפת כוח ואויר ולרבות הפסקות לשם שימוש בחדר שירותים.

לשאלה אם מדובר בשעות עבודה או לא ישנה חשיבות רבה, שכן רק שעות עבודה מזכות בשכר ובהתאמה בתשלום גמול שעות נוספות, בעוד ששעות שהייה במקום עבודה או כוננות אינן מזכות בשכר, אלא אם סוכם בין הצדדים על תשלום השכר או פיצוי אחר כלשהו. ככל שלא סוכם יתכן ובית הדין יעניק פיצוי כלשהו מכוח תקנת הציבור, שיכול ויהא פחות מתשלום שכר מינימום לכל שעת עבודה, בהתאם לשיקול דעתו.

עתה נעבור למתן מענה לשאלה מהן השעות הנחשבות לזמן עבודה המזכה בשכר ובתשלום גמול שעות נוספות.

ב. שעות העבודה הינן השעות בהן העובד עמד ל"רשות מעסיקו" ולא היה חופשי לעשות כרצונו ואין הכרח כי עבד בפועל.

בעניין אברהם רון¹,  נפסק, כי חוק שעות עבודה ומנוחה עניינו לא "שעות עבודה בפועל", אלא "שעות עבודה", דהיינו, הזמן שבו עומד העובד לרשות העבודה. הקובע הוא אם העובד עומד ל"רשות העבודה" או לרשות עצמו².

בעניין אבו רמוז פדל³ נקבע, כי מסגרת שעות עבודתו של העובד, היא המחייבת והקובעת את זכויותיו. גם אם המעסיקה לא סיפקה לו באותן השעות עבודה מלאה, אלא רק לפי צרכיה, אין בכך כדי לגרוע מזכויותיו של העובד שעמד לרשותה והיה מוכן למלא כל מטלה.

כך, בעניין אשר מאיר⁴ נפסק, כי עצם העובדה שהעובדים נדרשו להימצא במקום העבודה, תוך התנתקות מביתם ומשפחתם, במטרה להיענות לכל בעיה אם תתעורר, גם אם לא תתעורר כלל, פירושה העמדת הזמן לרשות מקום העבודה.

ג. עצם נוכחותו של עובד במקום העבודה – אין משמעה בהכרח כי העובד עומד "לרשות מעסיקו", קרי – שעות שהייה במקום עבודה אינן בהכרח נחשבות ל"שעות עבודה" המזכות בשכר עבודה.

הלכה זו נפסקה בבית המשפט העליון בעניין גרגורי נימץ⁵. בעניין רון ראובן⁶ נפסק, כי יתכן שהעובד יימצא במקום העבודה והשעות לא תהיינה שעות עבודה, וייתכן שהעובד יימצא בבית, והשעות תהיינה שעות עבודה.

בעניין נדאל⁷ נפסק, כי התשובה לשאלה אילו שעות מתוך שעות השהיה באתר העבודה יש לראות כ"שעות עבודה" נגזרת ממכלול הנסיבות, ובכלל אלה – הגדרת תפקידו של העובד ומטלותיו, האם שהותו של העובד במקום העבודה נלווית לביצוע עבודתו ותפקידו או שמא היא מהווה את מהות עבודתו ותפקידו והאם העובד נדרש על ידי המעביד להישאר במקום העבודה אם לאו.

בעניין יולנדה גלוטן⁸ ובעניין אבי מור⁹ נקבע  ששעות שהייה של מטפלים סיעודיים במחיצת מטופל אינם בהכרח בגדר שעות עבודה המזכות בשכר עבודה.

אולם, בפסיקה מאוחרת יותר בעניין ניקולאי צ'רניצ'קו¹⁰ ביה"ד פסק כי חוק שעות עבודה ומנוחה חל על העסקת המערער כמלווה לנכה צה"ל, שכן מתכונת העסקתו שונה מנסיבות העסקתם של אבי מור או יולנדה גלוטן,  בין היתר, משום שהוא לא עבד באופן מלא בביתו של הנכה (24 שעות ברציפות). נקבע שתחולת החוק עבודה ומנוחה על מלווי נכי צה"ל צריכה להיבחן לפי כל מקרה לגופו, כשיש לבחון גם את הסכמות הצדדים ותום הלב.

ד. לינה במקום העבודה כשלעצמה אינה נחשבת כעבודה, אך אין לשלול את האפשרות ששעות בהן עובד ישן תיחשבנה לשעות עבודה.

האמור נפסק בעניין רון ראובן¹¹. כן בעניין פלקוביץ¹² נקבע לעניין עובדות אשר התגוררו בבית הדיור בו עבדו, כי שעות הלינה, בהן נדרשו להיות זמינות לפניות הדיירים אינן בגדר שעות עבודה כהגדרתן בחוק שעות עבודה ומנוחה, ולכל היותר הן שעות כוננות, שעליהן החוק האמור אינו חל, ורשאים העובד והמעסיק לקבוע הסדר חוזי ביניהם באשר לתמורה שתשולם בגין ביצוען ובית הדין אינו מתערב בהסדר זה כל עוד הוא מעניק פיצוי סביר בעד אותן שעות ואינו עומד בניגוד לתקנת הציבור.

בעניין אפרימוב¹³ נקבע כי שעות הלינה אינן נחשבות לשעות עבודה אלא לשעות שהייה, ולפיכך ניתן לתת תוקף להסדר החוזי לפיו שילמה הרשות ליום האסיר למדריכים 50% משכר המינימום עבור שעות אלו. כן נקבע, כי נוכחות המדריכים בהוסטלים בשעות הלילה הייתה שונה מהותית מהעבודה לה נדרשו בשעות היום וכי בשעות הלילה היו רשאים לישון. בנסיבות אלה ולאור עניין חנדז'י¹⁴ נקבע כי יש לדחות את תביעת העובדים לראות בשעות הלינה כשעות עבודה.

מן הראוי לציין גם את פסיקתו של כבוד השופט י' כהן בבית המשפט העליון בעניין מזיד מחטאוי¹⁵, בה נקבע כי אין לשלול כבלתי הגיונית, את האפשרות ששעות שבהן עובד ישן תיחשבנה לשעות עבודה, הכל תלוי במהות התעסוקה ובתנאי ההסכם שבין המעסיק לבין העובד.

כן ראו עניין ארמילנדה לאחאטו¹⁶ בו נפסק כי שעות העבודה של מטפלת סיעודית השתרעו על פני היממה כולה, במהלכה היה עליה להקדיש את זמנה למנוחה ולצרכיה.

ביחס לעובדי שמירה, נקבע, כי עצם השהות במקום העבודה, גם אם בחלק מהשעות השומר לן, מהווה ביצוע בפועל של העבודה, וכי שומר הישן בשטח השמירה לפי פקודת מעבידו זכאי לקבל שכר עבור שעות השינה¹⁷.

מנגד, יש לציין את פסק הדין בעניין עמרן דמורי¹⁸ בו נדון עניינו של שומר אשר לן באתר הבניה. בית הדין פסק, כי העובד לא זכאי לשכר עבודה בגין שעות שהותו באתר, אלא לתשלום גלובלי עליו הוסכם מלכתחילה, שכן העובד לא היה פעיל כשומר במובן של ישיבה ליד השער ובדיקת הנכנסים והיוצאים, ולא הוטל עליו כל תפקיד למעט אזעקת מנהל החברה במקרים חריגים של פריצה או אזעקה.

בעניין גרר שי¹⁹ ביה"ד דן בשאלה האם המשיב, שהועסק במגרש אחסון של רכבי גרר, נדרש ל"עבודה" כמשמעותה בחוק שעות עבודה ומנוחה בשעות שלאחר 01:00, שהן שעות שהייה. ביה"ד ביטל את קביעת ביה"ד קמא לפיה כל שעות השהייה הן "שעות עבודה" המזכות בגמול בגין עבודה בשעות נוספות ובשעות מנוחה. נפסק כי בנסיבות המקרה המיוחדות, ומבלי לקבוע מסמרות, כי עיקר השעות שלאחר 01:00 הן שעות שהייה בהן לא נדרש המשיב לעבודה, וכי יש לייחס 60 שעות חודשיות מהשעות שלאחר 01:00 ל"שעות עבודה" בגינן זכאי המשיב לגמול שעות נוספות. נקבע שבהיעדר אפשרות להבחין בין שעות השינה לבין שעות הפעילות שבמסגרת שעות כוננות בהן נדרש העובד להישאר במקום העבודה ולעמוד לרשות העבודה, ניתן להקיש מסעיף 26ב לחוק הגנת השכר, בנסיבות של עמימות עובדתית, ונפסק כי מכסת השעות המזכה בגמול שעות נוספות מתוך סך כל שעות הכוננות היא של 60 שעות חודשיות..

ה. שעות נסיעה של עובד מביתו למקום העבודה וממקום העבודה בחזרה לביתו אינן נחשבות ל"שעות עבודה" המזכות בשכר.

בעניין בון תור נ' הרמתי²⁰. בעניין דטל²¹ נפסק, כי זמן הנסיעה אכן היה ארוך מעבר לסביר, אך אין בכך כדי להוות בסיס משפטי לזכאות לתשלום בגינו.

כך, נקבע בפסיקה, כי בעת הנסיעה לעבודה העובד אינו עומד לרשות העבודה, ובהעדר הסכם מפורש בין העובד למעסיק הקובע אחרת, אין העובד זכאי לשכר עבודה בגין זמן הנסיעה²².

בעניין אדוונטק טכנולוגיות²³ נפסק, כי שעות הטיסה במהלכן עשה עובד את דרכו למקום עבודתו בחצרי לקוחות שמעבר לים, אינן מהוות שעות עבודה המזכות אותו בשכר עבודה. עם זאת, נקבע שם עוד כי לא מן הנמנע כי תיתכנה נסיבות שבהן יהיה מקום לחרוג מהכלל ולהכיר בשעות נסיעה אל היעד שבו מבצע העובד את עבודתו כחלק משעות העבודה, הכל בהתאם לנסיבות העניין ובהתאם לתכליות חוק שעות עבודה ומנוחה.

בעניין נירטל בנייה²⁴ נקבע, ככלל – זמן נסיעה לעבודה וממנה אינו נלקח בחשבון כחלק משעות העבודה, והעובדה שהמעסיק העמיד לעובדיו הסעה על חשבונו אינה משליכה על כך, ואין בה כשלעצמה כדי להפוך שעות הגעה לעבודה לשעות עבודה.

ו. התארכות זמן נסיעה מהטעם שעל העובד היה לאסוף עובדים מבתיהם – תזכה בשכר עבודה בגין משך הזמן שבו התארכה הנסיעה.

האמור נפסק בעניין חיים קיסר²⁵.

ז. שעות כוננות לא יחשבו לשעות עבודה.

האמור נפסק בעניין מזיד מחטאוי²⁶. כך נפסק בעניין יוסף ברנע²⁷. נקבע, כי מקור הזכות לדמי כוננות הוא חוזי, והצדדים רשאים לקבוע בהסכם את תנאי מתן הזכות, לרבות היקפה ותחומיה.

כן ראו עניין בון תור נ' הרמתי²⁰. שם נפסק כי זמן המתנה של נהג בחדר נהגים יחשב כשעות כוננות שהתמורה עליהן היא חלק משכר העבודה הכולל המוסכם ולא כשעות עבודה לעניין חישוב גמול שעות נוספות.

כאמור, בעניין פלקוביץ¹² נקבע, כי שעות הלינה, בהן נדרשו העובדות להיות זמינות לפניות הדיירים  אינן בגדר שעות עבודה כהגדרתן בחוק שעות עבודה ומנוחה, ולכל היותר הן שעות כוננות, שעליהן החוק האמור אינו חל, ורשאים העובד והמעסיק לקבוע הסדר חוזי ביניהם באשר לתמורה שתשולם בגין ביצוען ובית הדין אינו מתערב בהסדר זה כל עוד הוא מעניק פיצוי סביר בעד אותן שעות ואינו עומד בניגוד לתקנת הציבור.

בעניין ד"ר מרקו מיטראני²⁸ נפסק, כי משימות התורנות והכוננות של רופאים אינן מהוות יום עבודה. המדובר אמנם בעבודה, שהתמורה המשתלמת בעדה היא ללא ספק שכר עבודה, והעבודה נעשית בתחום של יממה קלנדרית, אך היא נעשית מחוץ ליום העבודה. רופא בית-חולים שסיים את יום עבודתו ונמצא בתורנות או בכוננות, אינו עושה משמרת שניה או שעות נוספות ובוודאי לא יום עבודה, אלא משימה, בעלת אופי משלה, העומדת בפני עצמה.

בעניין רוברט יקואל²⁹ נקבע, כי הבדיקה הנעשית היא אם העובד עומד "לרשות העבודה" או לרשות עצמו. לענין זה, הדיבור "כוננות" וכיוצא בו, כשלעצמו, אינו קובע.

ח. הדקות בהן התייצב העובד קודם לתחילת משמרת – לא תחשבנה לזמן עבודה.

האמור נקבע בעניין אלי חי-פתאל מלונות³⁰.

בעניין סקוק לריסה³¹ נפסק  שעיון בדו"ח השעות של העובד מעלה, כי מרבית ההפרשים בהם מדובר נובעים אכן מדקות ספורות קודם למשמרת (המתחילה בשעה עגולה) אשר כל עובד סביר דואג להתייצב בהן על מנת להיות מוכן להתחיל עבודתו במועד המוסכם בין הצדדים, מכאן אין בסיס לתביעת העובדת לתשלום הפרשי שכר.

ט. חובת התייצבות לתדריך לפני משמרת – זמן עבודה מזכה בשכר.

ראו בעניין ימין ענת³².

י. לא די בעצם הפקת תועלת על ידי המעסיק מעצם שהיית העובד במקום העבודה בשעות הלילה כדי להפוך שעות שהייה לשעות "עבודה" וכאשר מדובר בשעות שהייה אין חובה לפי דין לשלם בגינן שכר מינימום או גמול שעות נוספות, והצדדים רשאים להגיע להסדר חוזי באשר לגמול שישולם בגינן, שניתן לבחנו במשקפי תקנת הציבור וחובות תום הלב וההגינות.

האמור נפסק בעניין אלמא הגוס³³.

הגדרת "שעות  נוספות"

• חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951

• "שעות נוספות" פירושו – שעות העבודה העודפות –
• (א)   על התחום שנקבע ליום עבודה בסעיף 2, או על יום עבודה שייקבע על פי סעיף 4, או
• (ב)   על התחום שנקבע לשבוע עבודה בסעיף 3, או על שבוע עבודה שייקבע על פי סעיף 4;

א. שעות נוספות הן השעות העולות על מספר השעות היומיות או מספר השעות השבועיות, הקבועות בהוראות החוק.

בעניין מסלם אל עורג'אן³⁴ נפסק, כי לעניין העסקה בשעות נוספות יש לבדוק אם עבד העובד שעות עודפות על תחומו של יום העבודה כפי שנקבע בחוק (או בתקנות) או על תחומו של שבוע העבודה שנקבע בחוק (או בתקנות).

שימו לב שרק אם העובד עבד שעות נוספות קמה לו גמול לתשלום עבודה בשעות נוספות.

ב. שעות העודפות על מספר שעות העבודה הקבועות בחוזה אך פחותות ממכסת השעות הקבועה בהוראות החוק לא תחשבנה כ"שעות נוספות".

דין שונה לשעות "עודפות" לפי חוזה או לפי הסכם קיבוצי מלשעות הנוספות הקבועות בחוק, הן  מאחר שאין צורך לקבל היתר לעבוד בהן והן באשר לתמורה המשתלמת בגינן – עבודה בשעות "עודפות" אינה מזכה בגמול שעות נוספות, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם³⁵.

כן ראו עניין ערד תעשיות כימיות בע"מ נ' מאיר שטנצר³⁶. שם נקבע, כי המינוח "שעות נוספות" בהסכם הקיבוצי אין משמעו שעות העודפות על השעות הקבועות בחוק, אלא שעות העודפות על הקבוע בהסכם הקיבוצי.

ג. עובד במשרה חלקית אשר עבד יום בשבוע מספר שעות העולה על המכסה הקבועה בחוק – יחשבו שעות אלה לשעות נוספות.

האמור נקבע בעניין מיכל ממן³⁷.

ד. תתכן מתכונת העסקה בשעות גמישות שבה שעות העבודה החורגות מהשעות הקבועות בחוק לא תחשבנה כשעות נוספות, הכל בכפוף לעקרון תום הלב.

בעניין לבנה פילוסוף³⁸ הכיר בית הדין הארצי לעבודה באפשרות לקבוע הסדרי עבודה גמישים, וקבע כי משהסכימו הצדדים בתום לב על שיטת שעות עבודה גמישות, אין הדבר נוגד את תכליתם של חוקי העבודה המגן. כן נקבע שם, כי יש לאפשר לצדדים לחוזה העבודה גמישות, תוך שמירה על תכלית החוק למנוע ניצול העובד והעסקתו שעות רבות, ועל ידי כך לשלול ממנו את חייו הפרטיים וחירותו.

כך גם נקבע בעניין נורית וייסמן³⁹ לעניין עובדת אשר נהגה לעבוד במתכונת של ימים ארוכים ומרוכזים בחלק מהשעות לצד ימים קצרים בשאר השבוע, כי הסכם העבודה לא קיפח את העובדת, וכי המקרה נופל לגדר המקרים החריגים בהם עקרון תום הלב גובר על הוראות החוק הקוגנטי.

כך גם בעניין דוד אזרד⁴⁰ נקבע, כי חישוב היקף שעות עבודתו של המועסק נעשה על בסיס מצטבר חודשי, על פי שעות גמישות וכי הצורך לחרוג משעות עבודה לשעות נוספות לאו דווקא נבע מדרישות המעביד, אלא כתוצאה מסדר היום שהעובד קבע לעצמן⁴¹.

בעניין שרה אברהם⁴² נקבע, כי עובד הבוחר לעצמו "שעות עבודה גמישות" אשר לעיתים עולות על שעות העבודה היומיות הקבועות בחוק – ולעיתים נופלות מהן – דורש התייחסות שונה, ואם מדובר בהסדר מפורש הנעשה בשיתוף עם העובד ולוקח בחשבון גם את נוחיותו יתקשה ביה"ד לפסוק לעובד גמול שעות נוספות, אשר תמורתן פיצה עצמו בימים אחרים.

הגדרת "עבודת לילה"

• חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951

• "עבודת לילה" פירושו – עבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22:00 ובין 06.00.

א. הגדרת עבודת לילה ונפקותה

על פי החוק עבודת לילה היא עבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22:00 ובין 06.00.

החוק אינו מעניק שום תשלום נוסף עבור עבודת לילה, אולם, מניין השעות הנוספות יחל לאחר השעה השביעית לעבודה במקום לאחר 8 שעות עבודה.

בהסכמים קיבוציים רבים מוקנות לעובדים בלילות תוספת משמרת לילה, אך זכות זו נובעת מכוח הסכם ולא מכוח חוק ואם אין בנמצא הסכם כזה לא קמה לעובד זכות לקבלת תוספת לילה.

בנוסף, תקנות עבודת נשים (תנאים לעבודת לילה), תשמ"ו-1986 קובעות כללים מיוחדים להעסקת נשים בעבודת לילה.

ב. המונח עבודת לילה בחוק רלוונטי אך ורק לזכויות המוקנות בחוק לעובד בעבודת לילה ואין ללמוד ממנו לעניין הסכמים בין הצדדים המשתמשים באותו המינוח.

בעניין עזרא לוי⁴³ נקבע כי תוספות השכר לעובדים בעבודת הלילה נבעו מההסכם הקיבוצי, וכי אין מניעה כי צדדים בהסכם יקבעו כל תחום שעות למשמרות שונות לצורך קבלת תוספות שכר. המונח עבודת לילה בחוק רלוונטי אך ורק לזכויות המוקנות בחוק לעובד בעבודת לילה ואין ללמוד ממנו לעניין הסכמים בין הצדדים המשתמשים באותו המינוח.

הגדרת "מפקח עבודה"

• חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951
  
• "מפקח עבודה" פירושו – מפקח כמשמעותו בפקודת מחלקת העבודה, 1943;
• "מפקח עבודה" – פירושו מפקח כמשמעותו בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד – 1954, אשר קובע בסעיף 39 כי מי שנתמנה להיות מפקח לפי פקודת מחלקת העבודה, 1943, רואים אותו כאילו נתמנה להיות מפקח לפי חוק ארגון הפיקוח על העבודה.
•  "מפקח עבודה אזורי" פירושו – מפקח עבודה שנתמנה על ידי שר העבודה להיות מפקח עבודה אזורי.

תכלית החוק

לעניין תכלית החוק ראו סעיף 6 לחוק.

מראה מקום

1. דיון (ארצי) לג/2-4 אברהם רון נ' המועצה המקומית מצפה רמון, ד(1) 386↩
2. ראו עוד: דיון (ארצי) תשן/84-3  מדינת ישראל‎ ‎נ' רון ראובן ואח'‏, פ"ד כב(1) 433↩
3. עע (ארצי) 1054/04‏ ‏ אבו רמוז פדל נ' ברקת חברה לבנין בע"מ, 29.5.2005↩
4. עע (ארצי) 305/05  אשר מאיר נ' החברה להגנת הטבע, 1.2.2007; עתירה על פסק הדין נדחתה בבגץ 3291/07‏  החברה להגנת הטבע נ' בית הדין הארצי לעבודה, 16.5.2007↩
5. ע"א 392/69 גרגורי נימץ נ' אחים משולם בע"מ, 28.1.70↩
6. דיון (ארצי) תשן/84-3  מדינת ישראל‎ ‎נ' רון ראובן ואח'‏, פ"ד כב(1) 433; כן ראו: דב"ע נו/52-3 סלימאן אבו עצא נ' שמיל, 17.3.1996↩
7. ע"ע 328/06 ש. ניר הצפון (1991) בע"מ – דלאיכה נאדל, 4.5.2008; כן ראו לעניין זה – עע (ארצי) 29712-08-13 שירלי חנדז'י נ' אחוזת רעים, עמותה רשומה, 21.8.2016; דב"ע לד/3-4 רוברט יקואל נ' אליהו פלד, פד"ע ה 328; דב"ע מה/22-3 "אגד" – אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ נ' לודויג קרץ, פ"ד יז(1), 021; דיון (ארצי) לא/2-3 ג'מיל מחמוד אלשויש נ' מוסא סלים אלכורדי, פ"ד ג(1)↩
8. דנגץ 10007/09 יולנדה גלוטן נ' בית הדין הארצי לעבודה  סו(1) 518; בגץ 1678/07 יולנדה גלוטן נ' פורמלי בית הדין הארצי לעבודה , פ"ד סג(3) 209↩
9. עע (ארצי) 47114-03-13 אבי מור – נתיב 2 בע"מ, 5.11.15↩
10. עע (ארצי) 29613-10-18 ניקולאי צ'רניצ'נקו – או.אר.אס. שירותי רפואה 2001 בע"מ 18.3.20↩
11. דיון תשן/84-3 (ארצי) תשן/84-3  מדינת ישראל‎ ‎נ' רון ראובן ואח'‏, פ"ד כב(1) 433↩
12. עע (ארצי) 49974-09-12‏ ‏חברת מעונות הורים חל"צ נ' איזבלה פלקוביץ, 19.7.2017↩↩
13. עע (ארצי) 56763-05-17‏ ‏ פנחס אפרימוב נ' הרשות לשיקום האסיר 23.8.18↩
14. עע (ארצי) 29712-08-13 שירלי חנדז'י נ' אחוזת רעים, עמותה רשומה, 21.8.2016↩
15. עא  566/70  מזיד מחטאוי ו-7 אח' נ' חברת קו צינור אילת בע"מ, פ"ד כח(2) 622; כן ראו: עע (ארצי) 1333/04‏ Baloyo Teresita ‎ נ' יוסף לוגסי, 6.2.2006↩
16. עע (ארצי) 1511/02‏  ארמילנדה לאחאטו נ' עזבון המנוחה ויקטוריה בן-בנימין ז"ל, 24.3.2005↩
17.  ת"א 45/59 יעקב כהן נ' אגודת השומרים, סה(1) 162;  ע"א 451/59 יעקב כהן נ' אגודת השומרים, יד 495; ע"ע 1302/04 תמנון שירותי מיגון בע"מ נ' מיכאל דנילוב , 31.2.2005; ע"ע 211/10 ארקדי נדצקי נ' שמירה וביטחון הצפון בע"מ, 11.5.2012; ע"ע 459/07 דוד יפה נ' ארי יוסי אבטחה ושירותים בע"מ, 8.12.2009↩
18.  דב"ע נב/2-1  עמרן דמורי נ. קרסני – חברה קבלנית לבנין בע"מ, 15.6.1992↩
19. עע (ארצי) 38154-03-20 גרר שי כהן בע"מ – סעדי דוויק, 31.8.20↩
20. ע"ע 681/05 בון תור בע"מ נ' הרמתי, 6.11.2006↩↩
21.   עב (חי') 7445/00 דטל דיאנה נ' טסנת נ' בדיקות תוכנה בע"מ, 26.1.2003↩
22.  תב"ע מא/99-2 (ב"ש) ‎סלאח יוסף אלג'מאל‎ ‎נ' אל-וו בע"מ, פ"ד יג קכט; עע (ארצי) 93-09‏ ‏ נפתלי בנקין נ' מדינת ישראל נ' משרד החקלאות‏, 25.7.2010; בגץ 7954/10 נפתלי בנקין נ' בית הדין הארצי לעבודה, 9.11.2010↩
23. עע (ארצי) 15233-09-13‏ ‏חברת אדוונטק טכנולוגיות (אפלט) בע"מ נ' יתיר זלוסקי, 5.11.2015↩
24. ע"ע (ארצי) 18397-06-22 נירטל בניה בע"מ נ' מוראד דיב 8.3.23↩
25.  דב"ע מד/ 143-3 חיים קיסר נ' דחן בע"מ, פד"ע טו 269↩
26. עא  566/70  מזיד מחטאוי ו-7 אח' נ' חברת קו צינור אילת בע"מ, פ"ד כח(2) 622↩
27. ע"ע 1089/02 יוסף ברנע נ' "בזק" נ' החברה הישראלית לתקשורת בע"מ עבודה ארצי, 13.10.2004↩
28.  דיון (ארצי) לה/59-9 ד"ר מרקו מיטראני ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד ז(1) 302↩
29. דב"ע לד/3-4 רוברט יקואל נ' אליהו פלד, פד"ע ה 328↩
30. ע"ע 153/06 אלי חי נ' פתאל מלונות, 12.2.2007↩
31. עב (ב"ש) 2825/03  סקוק לריסה נ' קלאב הוטל ניהול 27.7.05↩
32. תעא (ב"ש) 1188/09 ‏ ימין ענת  נ' קבוצת השומרים שמירה ובטחון בע"מ, 14.9.2014↩
33.  ע"ע (ארצי) 18496-12-20 אלמא הגוס נ' עד – ליאון הנדסה בניה וקבלנות בע"מ 12.1.23↩
34. דיון תשן/57-3 (ארצי) מסלם אל עורג'אן‎ ‎נ' אגודת השומרים בע"מ, פ"ד כב(1) 054↩
35. דב"ע מא/3-154 יצחק סימון ואח' נ' רשות שדות התעופה, פד"ע יג 265; דיון (ארצי) לד/24-3 מרכז החינוך העצמאי נ' יחיאל יצהרי, פ"ד ה(1) 289; עב 4293-05 רחל פרוים נ' חברת לינת הצדק – בית דינה חיפה, 26.8.2009; סע (חי') 10995-03-09‏ ‏ענת חיון נ' חדשות קיסריה בע"מ, 18.12.2012; דבע (ארצי) נג-3-1‏ ‎ ‎אהרון מזעקי ואח'‏‎ ‎נ' המכון למחקרי נפט וגיאופיסיקה בע"מ, 30.8.1994; דבע (ארצי) 3-66/נב ד"ר יחזקאל דרוקמן נ' הסתדרות מדיצינית הדסה, 28.6.1992↩
36. דיון לה/70-3 (ארצי)  ערד תעשיות כימיות בע"מ נ' מאיר שטנצלר, פ"ד ז(1) 271↩
37.  דיון נב/242-3 (ארצי)‎ ‎אוריינט קולור בע"מ‎ ‎נ' מיכל ממן‏, פ"ד כה(1) 541↩
38. דב"ע נו/91-3 פילוסוף נ' ב. שור ושות' מהנדסים ויועצים פד"ע לג' 49↩
39. תעא (ת"א) 10184-07‏ ‏ נורית וייסמן נ' א. קורן תוכנה בע"מ, 5.8.2011; אושר בעע (ארצי) 54116-09-11‏ ‏ א. קרן תוכנה בע"מ נ' נורית וייסמן, 9.1.2014↩
40. עע (ארצי) 450/03 דוד אזרד נ' מיחשוב מערכות מידע בע"מ, 13.9.2005↩
41. ראו עוד: עב (ת"א) 4399/08 ‏קרן קיסר לין נ' סטוקו ניהול בע"מ, 6.4.2009↩
42. עב (ת"א) 3078/02‏ שרה אברהם נ' מיסטר קאר רנט בע"מ', 6.9.2004↩
43. דב"ע (ארצי) מח/2-13  עזרא לוי – שרותי תעופה בע"מ, פד"ע כ 103 (31.10.88)↩