עולם העבודה | מאי 22, 2021

תמצית הכללים הנוגעים לסעיף 11 (ג)  לחוק פיצויי פיטורים

  1. עובד שהתפטר סמוך לפני שהתקיים לגביו אחד מהתנאים המפורטים להלן, ובשל אותו תנאי, רואים את ההתפטרות לעניין חוק זה כפיטורים –  1) התגייס לשירות סדיר [11(ג)(1)]; החל לשרת בשירות אזרחי [11(ג)(2)]; (3) התנדב לשרת בשירות למטרה ציבורית או לאומית [11(ג)(3)]; (4)  החל לשרת בשירות לאומי-אזרחי [11ג(5)].
  2. הזכות לפיצויי פיטורים בדין מפוטר למתגייס לצבא הקבע, בין לאחר שירות חובה ובין מבלי שקדם להתגייסות שירות חובה, וכן לחייל אשר עבד במפעל טרם גיוסו לשירות חובה ולא התקבל לעבודה עם שובו – הוסדרה בהוראת סעיף 43 (ב) לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט – 1949.
  3. על התובע פיצויים להוכיח כי אכן התפטר בשל נסיבה מאלה המנויות בחוק וכי הסיבה האמורה פעלה בעת שהביא את יחסי העבודה לידי סיום.
  4. פסיקות רלבנטיות של בתי הדין האזוריים לעבודה:
    1. אין לראות בעובד הדוחה שירות לצורך עתודה אקדמית כמי שכבר גויס בפועל לצורך סמיכות הזמנים הנדרשת בין ההתפטרות לבין גיוס החובה בפועל.
    2. שירות "סדיר" לעניין סעיף 11(ג)(1) לחוק כולל לא רק את שירות החובה, אלא גם את שירות הקבע בצה"ל.
    3. אין בעובדה שהעובדת עבדה בין  עבודתה אצל המעסיקה לבין גיוסה לשירות קבע, תקופה קצרה וזמנית, במקום עבודה נוסף, כדי לאיין את סמיכות הזמנים והקשר הסיבתי בין ההתפטרות לבין הגיוס לשירות קבע.
    4. קיומן של נסיבות אחרות להתפטרות לא בהכרח שולל התפטרות מכוח סעיף 11(ג)(1) לחוק.
    5. רשימת המקרים המנויים בסעיפים 11(ג) ו- 11א לחוק המזכים בתשלום פיצויים מהווים רשימה סגורה ומשאין בהוראות החוק התייחסות לכך שעובד שהתפטר כתוצאה ממעבר למקום עבודה חיוני זכאי לפיצויי פיטורים לא קמה לו זכאות לתשלום זה.
    6. מלשון סעיף 11(ג)(1) לחוק עולה בבירור כי הזכאות לפיצויי פיטורים עקב גיוס לשירות סדיר קמה לעובד שהתפטר "סמוך לפני" גיוסו לשירות הסדיר, ולא במהלך השירות.
    7. אין בהוראת סעיף 2(9) לחוק או בהוראת סעיף 2(1) לחוק כדי לשלול זכאות עובד לפיצויי פיטורים שעה שאלה נובעים מסעיף 11(ג)(1) לחוק. מטרתו של סעיף 2 לחוק אינה לגרוע מזכותו של עובד לפי סעיף 11(ג)(1) לחוק, או לפי סעיף 1 לחוק, אלא אך להוסיף על זכויותיו של עובד כאמור.
כדי לראות תוכן רשימה זו עליכם לרכוש מנוי שנתי
רכשתם כבר מנוי?

7. אין בהוראת סעיף 2(9) לחוק או הוראת סעיף 2(1) לחוק כדי לשלול זכאות עובד לפיצויי פיטורים שעה שאלה נובעים מסעיף 11(ג)(1) לחוק. מטרתו של סעיף 2 לחוק אינה לגרוע מזכותו של עובד לפי סעיף 11(ג)(1) לחוק, או לפי סעיף 1 לחוק, אלא אך להוסיף על זכויותיו של עובד כאמור.

בעניין לירז בוגנים1 התובעת התפטרה בסוף התקופה הראשונה לעבודתה סמוך לפני גיוסה לשירות סדיר ובשל גיוסה הצפוי. 9 ימים לאחר גיוסה התובעת חזרה לעבודתה, כשהתברר לה שתנאי שירותה הצבאי מאפשרים את המשך עבודתה במקום עבודה. התובעת התפטרה בסוף התקופה השנייה בנסיבות שאינן מזכות אותה בפיצויי פיטורים.

נפסק שמהעובדות המוסכמות עולה כי התובעת התפטרה סמוך לפני גיוסה ויחסי העבודה נותקו. זכאותה של התובעת לפיצויי פטורים בעת התפטרותה לאחר תקופת העבודה הראשונה, הינה מוחלטת לפי סעיף 11(ג)(1)  לחוק,  ואין שום סיבה לשלול זכות זו הימנה בשל כך שהחלה תקופת עבודה נוספת אצל מעסיקתה שאינה מזכה בתשלום פיצויי פיטורים.

בית הדין ציין כי מקובלת עליו טענת הנתבעת כי קיימת רציפות בין שתי תקופות עבודתה של התובעת, במובן זה שלו הייתה מפוטרת מעבודתה במהלך תקופת עבודתה השנייה, היא הייתה זכאית לפיצויי פיטורים בעד שתי תקופות עבודתה ברצף כאמור בסעיף 2(9) לחוק פיצויי פיטורים הקובע כי הפסקה של  6 חודשים אינה קוטעת רציפות ההעסקה בין שתי התקופות לעניין תשלום פיצויי פיטורים.

אולם, נקבע שמטרת סעיף 2 לחוק אינה לגרוע מזכותו של עובד לפי סעיף 11(ג)(1) לחוק, או לפי סעיף 1  לחוק, אלא אך להוסיף על זכויותיו של עובד כאמור. כלומר במקרה שעובד מפוטר בסוף תקופת העבודה השנייה יהא זכאי לקבלת פיצויי פיטורים בגין שתי תקופות העסקה משום שהנתק אינו פוגע ברציפות ההעסקה לאור הוראות סעיף 2(9) לחוק, או סעיף 2(1) לחוק, הקובע ששירות צבאי אינו מנתק רצף ההעסקה, אולם הוראה זו אינה באה לגרוע מזכות העובד לקבלת פיצויי פיטורים, במקרה שזו קמה לו מכח סעיף 11(ג)(1) לחוק.

קביעה זו של בית הדין הינה באנלוגיה לפסיקה בעניין א. דינמיקה שירותים בע"מ2, על פיה מטרת החלופה שבסעיף 1 לחוק פיצויי פיטורים, שעניינה זכאות לפיצויי פיטורים של עובד שעבד לפחות שנה ברציפות ב"מקום עבודה אחד", היא להוסיף זכויות ולא לגרוע זכויות (דהיינו להוסיף על החלופה שעניינה עבודה של שנה לפחות ברציפות "אצל מעסיק אחד"). בהתאם לכך, לא יישמע מעסיק  שפיטר עובד בנסיבות של החלפת קבלן שירותים שאין הוא חייב בפיצויי פיטורים בשל כך בלבד שהעובד נותר לעבוד ב"אותו מקום עבודה". בית הדין פסק כי בדומה לכך, מטרת סעיף 2 לחוק היא להוסיף זכויות לעובדים שחלות הפסקות ברצף העסקתם.

הובהר עוד כי קביעה זו לא מתייחסת למצב בו ננקט על ידי מי מהצדדים ליחסי עבודה אקט המביא לסיום (פיטורים או התפטרות), ולאחר מכן מגיעים הצדדים להסכמה בדבר ביטול אותו אקט וחידוש יחסי העבודה ביניהם.

לסיכום נפסק כי משהעובדת התפטרה בסוף תקופת עבודתה הראשונה בנסיבות שזיכו אותה בפיצויי פיטורים (סמוך לפני גיוסה לצה"ל), היה על הנתבעת לשלם לה פיצויי פיטורים, ולא היה בחידוש קשר ההעסקה בין הצדדים כדי לפטור אותה מחובה זו. בנסיבות, נפסקו לתובעת פיצויי פיטורים בגין תקופת עבודתה הראשונה.

מראה מקום

  1. דמ"ש 5347-10 לירז בוגנים נ' אורות נאמנים 2006 בע"מ
  2. עדמ 1011/04 א. דינמיקה שירותים בע"מ נ. טטיאנה וורונין ואח', 21.8.05

מאמרים קרובים