עולם העבודה | מאי 22, 2021

תמצית כללים

  1. בסיום יחסי העבודה זכאי עובד לפדיון חופשה בגין השלוש השנים המלאות האחרונות שקדמו לסיום העבודה, בנוסף לזכאותו לימי החופשה בשנה השוטפת.
  2. חוב פדיון חופשה נוצר ביום שבו חדל העובד לעבוד והוא אינו נושא תשלום פיצויי הלנה בצידו.
  3. סכום המגיע לעובד כפדיון חופשה והשכר לצורך חישובו יחושב לפי ההנחיות לתשלום דמי חופשה, כנקוב בסעיף 10 לחוק.
  4. כאשר שכרו של עובד הופחת באופן זמני טרם סיום העבודה (למשך 3 חודשים ממכלול תקופת עבודתו) יש לשלם פדיון חופשה על פי השכר הרגיל הקודם להפחתה.
  5. פדיון החופשה ישולם על מלוא משכורתו של העובד, גם מקום שזו "פוצלה" בינו לבין קרוב משפחה שלא עבד אצל המעסיק על מנת להונות את שלטונות המס.
  6. נטל ההוכחה בדבר יתרת החופשה הוא על המעסיק.
  7. תשלום פיצויי פיטורין שלא כדין ובגין הפרת חוזה עבודה כולל תשלום עבור פדיון ימי חופשה.
  8. עובד שסירב לנצל את חופשתו בתקופת עבודתו, לא יהיה זכאי לפדיון ימי חופשה מעבר לנקבע בחוק או בהסכם החל (למשל תקשיר)
  9. הזכות לתשלומים לקרן השתלמות בגין פדיון החופשה קמה רק עם חתימת מסמך הקובע זאת.
  10. עובד שפוטר על אתר זכאי לתמורת הודעה מוקדמת, ככל שקמה לו זכות לפדיון חופשה, אין מקום לחפיפה בין השניים
  11. הזכות לפדיון חופשה קמה רק בגין תקופה בה התקיימו יחסי עבודה ובקיום עבודה בפועל בגינם זכאי העובד לחופשה.
  12. הכללים בדבר פדיון חופשה בהתאם לסעיף 13 לחוק  רלבנטיים רק בגין צבירות חופשה מכוח חוק ולא על צבירות של חופשה הסכמיות, אשר לגביהם חלות הסכמות הצדדים.
  13. לא ניתן להתנות בהסכם עבודה בין הצדדים על הזכות לפדיון חופשה שנתית שמקורה בחוק.
  14. בורר מוסמך לפסוק רק בדבר ה"תנאים המוקדמים" לזכאות לפדיון חופשה, אך אינו מוסמך לפסוק לגבי עצם הזכאות, שהיא מתחום משפט העבודה המגן
  15. מעסיק המשלם לעובד פדיון חופשה בתוך תקופת העבודה, במקום שהעובד יצא לחופשה, עלול להסתכן בתשלום פדיון חופשה כפול.
  16. מראה מקום
כדי לראות תוכן רשימה זו עליכם לרכוש מנוי שנתי
רכשתם כבר מנוי?

הוראת חוק

 

  • חוק חופשה שנתית, תשי"א-1951

  • פדיון חופשה
  •  13.  חדל עובד לעבוד לפני שניתנה לו החופשה המגיעה לו עד ליום שבו חדל לעבוד, ישלם המעסיק פדיון חופשה בסכום השווה לדמי החופשה שהיו משתלמים לעובד אילו יצא לחופשה ביום שבו חדל לעבוד.

א. בסיום יחסי העבודה זכאי עובד לפדיון חופשה בגין השלוש השנים המלאות האחרונות שקדמו לסיום העבודה, בנוסף לזכאותו לימי החופשה בשנה השוטפת.

ראו פסק הדין מנחה בעניין וילאם אנויה1.

ב.  חוב פדיון חופשה נוצר ביום שבו חדל העובד לעבוד והוא אינו נושא תשלום פיצויי הלנה בצידו.

בעניין פולקה בע"מ2 נפסק שאין "פדיון חופשה" בחינת "שכר מולן" כמשמעו בסעיף 1 לחוק הגנת השכר3.

כן נפסק חוב פדיון חופשה נוצר ביום שבו חדל העובד לעבוד4. מועד זה רלבנטי לעניין התיישנות וקבלת הפרשי הצמדה.

ג. סכום המגיע לעובד כפדיון חופשה והשכר לצורך חישובו יחושב לפי ההנחיות לתשלום דמי חופשה, כנקוב בסעיף 10 לחוק.

ראו מאמר בנוגע לסעיף 10 לחוק, לרבות בכל הקשור לעניין הכללת עמלות, פרמיות (עניין אטקה) ותוספת משמרות בשכר הקובע לחופשה.

עם זאת בעניין אברהם זבדי5 נעשתה הבחנה בין השכר לתשלום דמי חופשה לשכר לתשלום פדיון חופשה בכל הקשור לפרמיה. אולם, נראה לנו שבפסיקה זו נפלה טעות, משום שהיא אינה עושה הבחנה בין זכות הסכמית לזכות קוגנטית בנוסף היא אינה עומדת בקנה עם הוראת סעיף 13 לחוק הקובעת למעשה זכאות לפדיון חופשה באותו שיעור של דמי חופשה. כאשר מדובר בזכות נלוות שמוענקת מכוח הסכמת הצדדים זכאים הצדדים לקבוע על בסיס איזה שכר תשולם אותה זכות נלווית6, בעוד שהזכות לפדיון חופשה של צבירות מכוח חוק מעוגנות בסעיף 13 לחוק חופשה שנתית והשכר הקובע לתשלומה מעוגן בהוראת סעיף 10 לחוק.  לו הצדדים היה מעניקים צבירות חופשה מעבר לחוק, רשאים הצדדים לקבוע כראות עיניהם אלו רכיבים יכללו בה והאם הזכות ניתנת לפדיון ואלו רכיבים יכללו בשכר לפדיון חופשה.

מן הראוי להוסיף כי במקרה בו7 בית הדין הארצי לעבודה שוכנע כי המעסיקה הסכימה שהעובד זכאי לפדיון 253 ימי החופשה הצבורים, ומשבית הדין קמא קבע כי אין לראות ברכיב השכר אשר הוגדר כפרמיה, כתשלום התלוי בתנאי, ומשלא הוצגה הסכמה כי הבסיס לתשלום פדיון החופשה יהא שונה מהשכר הרגיל שעל פני הדברים השתלם לעובד, בית הדין הארצי לא מצא להתערב בקביעת בית הדין האזורי לפיה השכר הקובע לחישוב פדיון חופשה כולל את תוספת הפרמיה. בית הדין הטעים כי באותו מקרה הקביעה האמורה לא עומדת בסתירה להלכה בפסק הדין בעניין אברהם זבדי8 שלעיל.

נוסיף שבעניין מרדכי אופיר9 שנקבע שעובד אשר היה זכאי וקיבל תשלום "שעות נוספות גלובליות" לא יהיה זכאי להכללת אותו סכום בחישוב פדיון החופשה, אם הלכה למעשה עבד בשעות נוספות. האמור רלבנטי גם לתשלום דמי חופשה כאמור במאמר הנוגע בסעיף 10 לחוק.

נוסיף שחילוקי דעות בקשר לשיטת החישוב יוכרעו על ידי בית דין אזורי לעבודה כאמור בסעיף 14 לחוק.

ד. כאשר שכרו של עובד הופחת באופן זמני טרם סיום העבודה (למשך 3 חודשים ממכלול תקופת עבודתו) יש לשלם פדיון חופשה על פי השכר הרגיל הקודם להפחתה.

ראו לענייו זה עניין רון עמי10, תוך שנקבע  כי ככלל חישוב "יום חופשה" נעשה לפי שכר אחרון11. כן הוטעם שלא ניתן לראות בשכרו לאחר ההפחתה כשכר הרגיל לעניין פדיון החופשה המתייחס לכל תקופת העבודה.

ה. פדיון החופשה ישולם על מלוא משכורתו של העובד, גם מקום שזו "פוצלה" בינו לבין קרוב משפחה שלא עבד אצל המעסיק על מנת להונות את שלטונות המס.

ראו עניין אריה סווירי נ' רם חניונים12.

ו. נטל ההוכחה בדבר יתרת החופשה הוא על המעסיק.

בעניין נחום לבון13 נפסק כי מחובתו של המעביד לדעת כמה ימי חופשה הוא חייב לעובדו, וכמה נתן לו למעשה, ולנהל פנקס חופשה ולרשום בו את הפרטים הדרושים כאמור בסעיף 26.

ז.  תשלום פיצויי פיטורין שלא כדין ובגין הפרת חוזה עבודה כולל תשלום עבור פדיון ימי חופשה.

עובד שקיבל פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, הפיצוי האמור כולל בחובו "פדיון חופשה" כל עוד התקופה, שבגינה שולם הפיצוי עולה על תקופת פדיון החופשה המגיעה לעובד14.

במקום בו נדונה תביעה לפדיון חופשה, לאחר שהוכרה זכותו של עובד לפיצוי בגין הפרת חוזה עבודה. התביעה נדחתה תוך שנפסק ע"י הנשיא גולדברג כי: "שעה שהמערער זכה לפיצוי על הפרת חוזה בגין מספר חודשי עבודה, אין הוא זכאי ל'פדיון חופשה' עבור מספר ימים, שהרי לו היה יוצא לחופשה, היתה זאת נופלת במועדים בגינם קיבל פיצוי על הפרת חוזה"15.

ח. עובד שסירב לנצל את חופשתו בתקופת עבודתו, לא יהיה זכאי לפדיון ימי חופשה מעבר לנקבע בחוק או בהסכם החל (למשל תקשיר)

האמור נפסק בעניין זאב אפיק16.

ט. הזכות לתשלומים לקרן השתלמות בגין פדיון החופשה קמה רק עם חתימת מסמך הקובע זאת.

הסכמה כאמור צריכה להיות מפורשת, ואין היא נובעת מכללא מההתחייבות לתשלום לקרן השתלמות6. כשקמה הזכות הנלווית, חופשיים הצדדים להגדיר את הבסיס שישמש לאותה זכות, וזאת בהסכם קיבוצי או חוזה אישי.

י. עובד שפוטר על אתר זכאי לתמורת הודעה מוקדמת, ככל שקמה לו זכות לפדיון חופשה, אין מקום לחפיפה בין השניים

האמור נפסק בעניין אורי ארבל17.

יא. הזכות לפדיון חופשה קמה רק בגין תקופה בה התקיימו יחסי עבודה ובקיום עבודה בפועל בגינם זכאי העובד לחופשה.

הזכות לפדיון חופשה מוקנית לעובד בהוראתו של סעיף 13 לחוק בגין התקופה בה התקיימו בפועל יחסי עבודה בין הצדדים. מנגד, אין קמה זכות לחופשה או לפדיון חופשה בתקופה בה אין מתקיימים יחסי עבודה ובהעדר עבודה בפועל של העובד. קל וחומר שפיצוי כספי בשיעור שווה ערך להשתכרות בחודשי עבודה, אינו מקנה זכות לימי חופשה או לתמורתם, בהתייחס לתקופה בה חדלו להתקיים יחסי עבודה ואשר בה לא המשיך העובד בעבודתו בפועל אצל המעסיק18.

כך גם כאשר חויב המעסיק בתשלום תמורת הודעה מוקדמת לעובדיו נפסק, כי לא ניתן לכלול את החופשה שיכולים היו העובדים לצבור במסגרת התקופה בה היו זכאים העובדים להמשיך ולהיות מועסקים בתוך תקופת ההודעה המוקדמת  "והעובדים אינם זכאים לחלק היחסי של החופשה שהיו יכולים לצבור, אילו היו מועסקים עד תום התקופה"19.

יב. הכללים בדבר פדיון חופשה בהתאם לסעיף 13 לחוק  רלבנטיים רק בגין צבירות חופשה מכוח חוק ולא על צבירות של חופשה הסכמיות, אשר לגביהם חלות הסכמות הצדדים.

בעניין ריבה אצ'לדייב20 נפסק שפדיון חופשה הוא מושג שהחוק הולידו ואין הוא בא אלא בקשר לחופשה שנתית שהחוק מזכה בה.

כן נקבע בפסק דין אחרים כי כל האמור ביחס לפדיון חופשה מתייחס לזכאות מכוח החוק בלבד. "פדיון חופשה" הוא מושג שחוק חופשה שנתית הולידו, ואין הוא בא אלא בהקשר לחופשה שנתית שהחוק מזכה בה ומסדירה. מכאן, שאם אף זכותו החוזית של העובד היתה לחופשה שנתית מצטברת, עדיין לא נאמר כי מאותה זכות עולה גם זכות לפדיון. העובדה שעובד חדל לעבוד, לפני שניתנה לו החופשה המגיעה לו, עובדה זו כשלעצמה לא תמיד תזכה בתשלום עת מדובר ביתרת חופשה חוזית". התשובה לשאלה אם עובד יקבל תשלום בדומה לפדיון חופשה בגין יתרת חופשה שנתית "תלויה בנסיבות סיום יחסי עובד מעביד ובנסיבות שהביאו לכך שהזכות לחופשה שנתית לא מומשה בטרם סיים היחסים – הכל כעולה מזכויות חוזיות"21.

בעניין אלי פרבר22 נקבע – מבלי לדון בטענותיו העקרוניות של המעסיק כנגד הלכת אצ'דלייב – כי משלא נמנע מהעובדת לצאת לחופשה בפועל, ושולם לה מדי שנה תשלום בעד חופשה, אין להחיל את הלכת אצ'ילדייב כבר מטעם זה. משכך, יש לקזז מהתשלום בעד פדיון חופשה המגיע לעובדת תשלומים בעד חופשה ששולמו לה במהלך תקופת עבודתה.

בעניין סבטלנה סטרקלובס23, מבלי להידרש  לשאלה העקרוניות בנוגע להלכת אצ'ילדייב, הותר קיזוז מחשבון החופשה תשלום חופשה ששולמה באופן שוטף בשכר בשיעור 4% משכר עובד עקב שיקולי הצדק ודיני הטעות. אולם, האמור נפסק לאור נסיבות המיוחדות של אותו מקרה ומחלוקות ממשיות שהיו בנוגע לאופן בו יש לשלם החופשה לעובדת.

בעניין פלסטין24 נפסק – אשר לחופשה חוזית, הכלל הוא שהיא לא תזכה בפדיון, אלא אם הותנה על כך מראש, ולעיתים אף בנסיבות הפרישה.

יג. לא ניתן להתנות בהסכם עבודה בין הצדדים על הזכות לפדיון חופשה שנתית שמקורה בחוק.

האמור נקבע בעניין החברה למפעלי חינוך25

יד. בורר מוסמך לפסוק רק בדבר ה"תנאים המוקדמים" לזכאות לפדיון חופשה, אך אינו מוסמך לפסוק לגבי עצם הזכאות, שהיא מתחום משפט העבודה המגן

בעניין הלסקו26 נפסק כי בסעיף 17 לחוק חופשה שנתית נקבע כי דין פדיון חופשה "לכל דבר" כדין שכר עבודה. מאחר ואין מניעה שבורר יפסוק בעניין זכאות לשכר עבודה, אין גם מניעה כי יפסוק בעניין התנאים המוקדמים זכאות לפדיון חופשה, קרי יברר אם ניצל המשיב את ימי החופשה שעמדו לזכותו ואם לאו – מהי יתרת הימים העומדת לזכותו. הבורר מוסמך לפסוק רק בדבר ה"תנאים המוקדמים" לזכאות לפדיון חופשה, אך אינו מוסמך לפסוק לגבי עצם הזכאות, שהיא מתחום משפט העבודה המגן.

כדי לראות תוכן רשימה זו עליכם לרכוש מנוי שנתי
רכשתם כבר מנוי?

טו. מעסיק המשלם לעובד פדיון חופשה בתוך תקופת העבודה, במקום שהעובד יצא לחופשה, עלול להסתכן בתשלום פדיון חופשה כפול.

בעניין ריבה אצ'לדייב20 נפסק שפדיון ימי חופשה היא החל משלוש שנים לפני מועד סיום העסקתה. על-פי סעיף 3 לחוק חופשה שנתית, מספר ימי החופשה להם זכאי עובד, מותנה בתקופת עבודתו אצל המעביד, כאשר היקף המשרה נלקח בחשבון בעת קביעת דמי החופשה. אין לקזז מהסכומים המגיעים לעובדת  את התמורה שקיבלה בהזדמנויות שונות בגין פדיון ימי חופשה. תכליתו של חוק חופשה שנתית היא לתת לעובד חופשה בפועל, מנוחה, על מנת שיאגור כוח לעתיד. אף סעיף 5 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 אוסר מתן שכר הכולל בתוכו, מראש, תשלום בעבור דמי חופשה, תמורת חופשה או פדיון חופשה כאמור בחוק חופשה שנתית. מכיוון שאין לשלם לעובד סכום עבור פדיון ימי חופשה, כתחליף לחופשה בפועל לה הוא זכאי מכוח חוק חופשה שנתית, אין מקום לקזז את הסכומים ששולמו למערערת. 

בפסק הדין בענין אברהם מרחיב27 חזר כב' השופט (היום בדימוס) ע.רבינוביץ על הלכה זו, ואף הוסיף והדגיש את תכליתה של הפסיקה הקובעת כי במקרה של תשלום חופשה מדי חודש יש ככלל לחייב את המעסיק בתשלום פדיון חופשה מלא, בנוסף על מה ששילם.

בית הדין קבע כי תכליתו של חוק חופשה שנתית היא, שהעובד יקבל את חופשתו בעין. מטרתו היא סוציאלית  – שהעובד ינוח מעבודתו וינפוש. אין  מטרתו של החוק להגדיל את שכר העובד, אלא לדאוג לרווחתו. מעסיק המשלם לעובד "פדיון חופשה" בתוך תקופת העבודה, במקום להעניק אותה לו בעין, גם בהסכמת העובד ואפילו על פי דרישתו, עלול להסתכן בתשלום כפול. עוד הוטעם כי תוצאה זו, הנראית ממבט ראשון בלתי צודקת בשל התשלום הכפול, היא הדרך לשמור על נורמה כה חשובה במשפט העבודה המגן. הדרך היחידה המותרת לתשלום פדיון חופשה היא, כאשר חדל העובד לעבוד מבלי שניתנה לו החופשה המגיעה לו28.

עם זאת בעניין אלי פרבר29  נקבע שאין ליישם את פסק הדין בעניין אצ'לדייב באופן טכני, תוך התעלמות מנסיבות המקרה. בנסיבות בהן לא נמנע מהעובדת לצאת לחופשה בפועל, ושולם לה מדי שנה תשלום בעד חופשה, אין להחיל את הלכת ריבה אצ'ילדייב, ויש לקזז מהתשלום בעד פדיון חופשה המגיע לעובדת, תשלומים בעד חופשה ששולמו לה במהלך תקופת עבודתה.

באותו מקרה בית הדין שוכנע כי אין מחלוקת והדבר אף עלה מהראיות בתיק, שבחודש דצמבר של כל שנה שולם לעובדת בעד חופשה. הוטעם כי אין מדובר במצב שבו סוכלה לחלוטין תכלית החוק, יציאה בפועל של העובד לחופשה, אלא ששיטת ההתחשבנות בין המעסיק לבין העובדת הייתה כזו שלא שולם לה באופן שוטף שכר בעד הימים בהם שהתה בחופשה, אלא שולם לה בסוף השנה תשלום בעד חופשה.

בית הדין הוסיף והדגיש כי התנהלות זו של המעסיק אינה עולה בקנה אחד עם הוראות חוק חופשה שנתית, שכן בהתאם לסעיף 17 לחוק "דמי חופשה, פדיון חופשה ותמורת חופשה, דינם לכל דבר כדין שכר עבודה", ועל כן יש לשלמם בשכר החודש שבו יצא העובד לחופשה, וגם אי תשלום דמי חופשה באופן שוטף עלול לגרום לכך שעובד לא ייצא בפועל לחופשה. עם זאת, נפסק כי משכאמור, העובדת כן יצאה לחופשה בפועל, וגם לא עלה מחומר הראיות שהעובדת פנתה אל המעסיק בעניין תשלום דמי חופשה באופן שוטף במהלך תקופת העבודה, חרף כך שבמהלך תקופת העבודה נשלחו מטעמה מכתבי עורכי דין בנוגע לעניינים אחרים.

מראה מקום

  1. ע"ע 547/06 משה כהן נ' ויליאם אנויה, 8.10.07 ; ע"ע 145/07 גדיק אוגוסטין נ' אהרן המל, 9.12.07; ע"ע 500/06 תימור גנדלמן נ' אילת השחר בטחון (1993) בע"מ, 18.3.08
  2. דב"ע לה/ 3-21-22 פולקה בע"מ נ' יעקב פרוינדליך פד"ע ו 241
  3. ראו גם דב"ע לה/1-3 אליהו יהודה נ' מדינת ישראל פד"ע ו 228
  4. דיון (ארצי) נא/3-142‎ ‎לוג'יק בע"מ‎ ‎נ' דיאנה סול, פ"ד כד(1) 143 ; ע"ע (ארצי) 700/06 באסמה רג'בי נ' מרוז בע"מ, 9.10.07
  5. ע"ע 300370/97 אברהם זבדי נ' איי.די.אי טכנולוגיות בע"מ פד"ע לז 201
  6. דב"ע מז/3-160 אהוד נייגר נ' תענק ירושלים בע"מ פד"ע יט 221 וההפניות שם
  7. ע"ע (ארצי) 411/06 קואופרטיב התבור אגודה שיתופית חקלאית לתובלה בע"מ נ' עקיבא יחזקאל, 14.10.07
  8. ע"ע 300370/97
  9. ע"ע 76/99 מרדכי אופיר נ' מועצה מקומית נוה מונוסון, 6.6.02
  10. ע"ע 442/08 רון עמי צברי נ' טלירן (1993) בע"מ, 16.9.09
  11. ראו : דיון (ארצי) נא/3-142‎ ‎לוג'יק בע"מ‎ ‎נ' דיאנה סול, פ"ד כד(1) 143
  12. ע"ע 300321/98 אריה סווירי נ' רם חניונים,  23.6.02
  13. דב"ע נז/3-7 נחום לבון נ' מ.ת.מ תעשיה ומלאכה בע"מ, 13.10.97
  14. דב"ע נו/3-218 בא"ש טכנולוגית איטום בע"מ נ' מאיר בוחבוט לא פורסם
  15. דב"ע נה/3-95 זפא בע"מ ואח' נ' עמי כהן,  31.3.95 ; דב"ע נד/3-128 אהרון דב קמחי נ' דיור לעולה בע"מ, פד"ע כח, 342
  16. ע"ע 1365/04 עו"ד זאב אפיק נ' מדינת ישראל לא פורסם; בג"ץ  122/06 עו"ד זאב אפיק נ' בית הדין הארצי לעבודה – עתירה נדחתה
  17. דב"ע 3-107/98 אורי ארבל נ' H.P.H Products Ltd פד"ע לב 156
  18. דב"ע 3-107/98 אורי ארבל נ' H.P.H Products Ltd פד"ע לב 156 ; ע"ע (ארצי) 456/06 אוניברסיטת תל אביב נ' רבקה אלישע, 16.6.08
  19. ע"ע 1401/04 גיל ברק נ' רפאל פרץ ואח', 5.9.06
  20. ע"ע 324/05 ריבה אצ'לדייב נ' עמישב שירותים 27.3.06
  21. דב"ע לו/3-14 יהושע חגי נ' פרי גן בע"מ פד"ע ז 439; דב"ע לט/2-31 הודיה מושב עובדים נ' רפאל שרעבי פד"ע יב 391; דב"ע מח/2-9 ד"ר עזריאל בן ארויה נ' מדינת ישראל פד"ע יט 497;  דב"ע נג/3-223 פלסטין פוסט בע"מ נ' גואנה יחיאל פד"ע כז 436 ; עס"ק (ארצי) 26965-12-12 בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' מדינת ישראל וההסתדרות הכללית החדשה,  25.2.15 – בהקשר להכללת תוספת כוננות בפדיון חופשה; ע"ע (ארצי) 718/07 רות צרויה נ' מגוון אירועים בע"מ, 23.9.08 – ההתייחסות בחוק היא להיקף העבודה ולא לשכר הגבוה ביותר
  22. בע"ע (ארצי) 17760-07-17‏ ‏ אלי פרבר – סופר מרקו לימור שלי‏  22.9.19
  23. עע (ארצי) 65841-02-18 סבטלנה סטרקלובסקי – אוניברסיטת חיפה, 16.8.20
  24. דב"ע נג/3-223 פלסטין פוסט בע"מ נ' גואנה יחיאל פד"ע כז 436
  25. ע"ע 300434/97 החברה למפעלי חינוך ותרבות באר שבע נ' נינה טופר, פ"ד לה(2000) 687
  26. דיון (ארצי)  נד/3-163  הלסקו ישראל בע"מ נ' עזבון המנוח אלי גל – און ואח', פ"ד כח (1)  66
  27. ע"ע 1144/04 אברהם מרחיב נ' מוקד אמון סביון (1981) בע"מ, 21.12.06
  28. ראו עוד: ע"ע (ארצי) 184/09 פיודור קרבצ'נקו נ' חברת השמירה בע"מ, 18.12.11;  עד"מ 13/07 אלירן אסלטי נ' כפיר ביטחון ומיגון אלקטרוני בע"מ, 29.10.08
  29. ע"ע (ארצי)  17760-07-17‏ ‏ אלי פרבר נ' סופר מרקו לימור שלי‏, 22.9.19

מאמרים קרובים