עולם העבודה | מאי 28, 2021
  • חוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958

  • חדלות פירעון או פירוק
  • 19 (א) ניתן לגבי מעסיק צו כאמור בסעיף 182 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, לא יהיה הנאמן או המפרק שמונה בהליך שניתן בו צו המנוי בסעיף האמור חייב בתשלום פיצוי הלנת שכר; אולם בהחלטתו בדבר אישור החוב רשאי הוא לקבוע כי על השכר שהולן יתווספו הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלום השכר עד יום תשלומו; הפרשים אלה יהיו לכל דבר, פרט לענין סעיף זה, חלק משכר העבודה.
  • (ב) סעיף קטן (א) לא יחול לענין שכר עבודה שהנאמן או המפרק התחייב בו אחרי מתן הצו.
  • חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995

  • זכות לגמלה 
  • 182. מבוטח יהיה זכאי לגמלה לפי פרק זה אם ניתן לגבי מעבידו של העובד המבוטח אחד מאלה, לפי הענין:
  •  (1)  לגבי מעסיק שהוא יחיד – צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ואם נפטר המעסיק – צו לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון לפי החוק האמור;
  •  (1א) לגבי מעסיק שהוא תאגיד – צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;
  •  (2)  צו שניתן לפי פקודת החברות לפירוק אגודה שנוסדה לפי החוק העותמאני על האגודות (להלן – אגודה עותמאנית) והוא פירוק שנעשה בידי בית המשפט או בהשגחתו;
  •  (4)  צו לפירוק אגודה שיתופית לפי פקודת האגודות השיתופיות;
  •  (5)  צו לפירוק עמותה שניתן לפי סעיף 49(4) לחוק העמותות.

פירוט הכללים הנוגעים לסעיף 19

א. המועד הקובע לעניין תחולת סעיף 19 הוא מועד מתן צו הפירוק ולא היום שבו מקבל הפירוק תוקף.

ההנחה באשר למעסיק אשר ניתן לגביו צו הפירוק היא שאי-תשלום השכר במועד לא היה נמנע על-ידי הסנקציה של פיצוי הלנה. אם זהו השיקול לפטור מפיצוי הלנה – מובנת ומוצדקת ההתייחסות לתאריך המוקדם ביותר שבו ניתן ביטוי חיצוני לפירוק, דהיינו, "יום מתן" צו הפירוק, ולא היום שבו מקבל הפירוק תוקף1.

ב. מפרק חברה אינו חייב בפיצויי הלנת שכר או הלנת פיצויי פיטורים, גם אם פסק הדין לטובת העובד ניתן לפני שהמעסיק נכנס להליכי פירוק.

אין להבחין בין עובד אשר מגיש תביעת-חוב במישרין למפרק, לבין עובד אשר הקדים וניהל הליך בבית הדין לעבודה, ותביעת חובו מסתמכת על פסק-דינו של האחרון, שכן אז יחול סעיף 19 אך ורק על עובדים שלא הספיקו לקבל פסק-דין לטובתם, בעוד עובדים שהצליחו בכך יהנו מפיצויי הלנה מלאים. לא זו בלבד, כי מצב כזה סותר את עקרון השוויון ויוצר יתרון כספי עצום שאין מאחוריו כל אבחנה מהותית בין החובות העומדים לזכות כל אחת מהקבוצות דנן, הרי שדין כזה היה גורר אף תוצאות בלתי רצויות אחרות, כגון תמריץ להזדרז ולהגיש תביעות גם כאשר ניתן לנסות ולהסדיר את המחלוקות מחוץ לכותלי בית הדין, וזאת מתוך מחשבה "לשריין" עדיפות פוטנציאלית על עובדים שטרם תבעו, אם וכאשר יקלע המעביד לחדלות-פרעון2.

ג. הוראת סעיף 19 חלה גם על "מפרק מפעיל".

המחוקק פטר מפרק חברה מחובת תשלום פיצויי הלנה, שכן הניח כי אי-תשלום שכר במועד הוא בגלל נסיבה שלמעביד אין שליטה עליה. לעניין זה מפרק מפעיל המנהל את עסקי החברה לאחר מתן צו הפירוק, כמוהו כמפרק רגיל3.

כדי לראות תוכן רשימה זו עליכם לרכוש מנוי שנתי
רכשתם כבר מנוי?

ד. סעיף 19 לחוק אינו ישים לעניין רשות מקומית, שכן היא אינה פושטת רגל ואינה מתפרקת.

אין ליתן הכשר להשגת אשראי על חשבון העובדים. בהעדר ה"שוט" המאיים של פיצוי ההלנה עלול להיווצר מצב בו ישמשו מעסיקים במגזר הציבורי "דוגמה ומופת" אף למעסיקים במגזר הפרטי, להלנת שכר העובדים כדרך הזולה, הזמינה והנוחה ביותר לקבלת אשראי. יש למנוע תופעה פסולה זו ולעקור אותה מן השורש4.

ה. גוף אשר כל מקורותיו הכספיים מגיעים ממקורות חיצוניים אחרים נקלע למציאות הקרובה ביותר למצב של פירוק, מצבו דומה למצב של חדלות פרעון – סעיף 19 אמנם לא יחול במקרה זה, אך יש הצדקה להפחתת פיצויי הלנה.

בעניין עמרם הרוש-מועצת בתי העלמין בירושלים5 נפסק כי מועצת בתי העלמין נקלעה למציאות הקרובה ביותר למצב של פירוק. מן התמונה שנפרשה עולה כי עד שמשרד ראש הממשלה נטל אחריות על ניהול ענייני המועצה, חדלה המועצה – למעשה – מלהתקיים. לא זו בלבד שלא הוזרמו למועצה כספים, אלא שהגורמים המוסמכים לפעול מטעמה חדלו לתפקד והיא הפכה לגוף הקיים אמנם "על נייר" אך לא קיים בפועל. מצב זה דומה – אף כי פורמלית אינו זהה – למצב של חדלות פרעון של תאגיד עסקי אשר לגביו קיימת בחוק הוראת סעיף 19  הפוטרת מחיוב בפיצויי הלנה. ויודגש – פורמלית אין תחולה לסעיף 19 לחוק הגנת השכר, אלא שבפועל המציאות אליה נקלעה המועצה קרובה ביותר למצב המוסדר באותו סעיף. לפיכך, נפסק כי יש הצדקה להפחית את פיצויי ההלנה ולהעמידם על שיעור של הצמדה וריבית כחוק באשר לתקופה בה נמנע מן המועצה לתפקד.

מראה מקום

  1. דיון (ארצי) מד/73-3 דינה טל נ' שירות כימאויר – אגודה שיתופית חקלאית בע"מ, פ"ד טז(1) 203
  2. פשר (ת"א) 1066/02 ויקטור קרמר נ' עו"ד מיכה צמיר בתפקידו כמנהל מיוחד לבדיקת תביעות חוב של עובדים של חברת מערכות אקוודוקט – נהול ופקוח בע"מ, 25.10.2004
  3. ע"א 9555/02‏  זידאן נ' ברית פיקוח לקואופרציה החקלאית העובדת בע"מ, פ"ד נט(1) 538
  4. עע (ארצי) 1242/04  עיריית לוד נ' אבלין דהן יו"ר ארגון עובדי לוד, 28.7.2005
  5. עע (ארצי) 417/03‏‏ עמרם הרוש נ' מועצת בתי העלמין בירושלים, 26.9.2005

מאמרים קרובים