מבוא

1. תכלית חוק שכר מינימום היא להבטיח את הקיום הבסיסי של העובד ובני משפחתו.
2. כל עובד זכאי לקבלת לפחות שכר מינימום, ובכלל זאת עובד המקבלשכר קבלני ועובדי שטחים
3. עם זאת, לאוכלוסיות  (קטינים, עובדים בעלי יכולת עבודה מופחתת) שהמחוקק קבע עבורן שכר מינימום מופחת, נחקקו הוראות נוספות.
4. הזכאות לשכר מינימום היא לעובד במשרה מלאה כנהוג במקום עבודתו ואין הכרח שהעובד יעבוד 182 שעות בחודש.
5. עובד עובד המועסק במשרה חלקית זכאי לשכר מינימום חלקי שיחושב יחסית לחלקיות משרתו.
6. ככל שנעדר עובד מעבודתו, יקטן שכר המינימום שהוא זכאי לו בשיעור יחסי לזמן היעדרו.

פירוט הכללים הנוגעים לסעיף 2 לחוק

• חוק שכר מינימום תשמ"ז -1987 (להלן: "החוק")

• הזכות לשכר מינימום
• 2 (א)  עובד שמלאו לו 18 שנים (להלן – עובד) המועסק במשרה מלאה, כנהוג במקום עבודתו, זכאי לקבל ממעסיקו שכר עבודה שלא יפחת משכר המינימום לחודש, שכר המינימום היומי או שכר המינימום לשעה, הכל לפי הענין.
• (ב)  עובד המועסק במשרה חלקית זכאי לשכר מינימום חלקי שיחושב יחסית לחלקיות משרתו.
• (ג)   נעדר עובד מעבודתו, יקטן שכר המינימום שהוא זכאי לו לפי סעיף קטן (א), בשיעור יחסי לזמן היעדרו, ואולם אם הוא זכאי לקבל תשלום בעד זמן ההיעדרות לפי דין, חוזה עבודה, הסכם קיבוצי, צו הרחבה או הסדר קיבוצי אחר או לפי ההוראות המחייבות קופת גמל (בסעיף זה – ההסדר), יהיה התשלום לפי הוראות ההסדר.

א. הזכות לקבלת שכר מינימום

החוק קובע שעובד שמלאו לו 18 שנים המועסק במשרה מלאה, כנהוג במקום עבודתו, זכאי לקבל ממעסיקו שכר עבודה שלא יפחת משכר המינימום לחודש, שכר המינימום היומי או שכר המינימום לשעה, הכל לפי הענין.

לאוכלוסיות  (קטינים, עובדים בעלי יכולת עבודה מופחתת) שהמחוקק קבע עבורן שכר מינימום מופחת, נחקקו הוראות נוספות.

ב. הזכאות לשכר מינימום היא לעובד במשרה מלאה כנהוג במקום עבודתו.

בעניין אשרף עבאסי¹ נפסק כי בחוק שכר מינימום נקבע  כי עובד שהועסק במשרה מלאה כנהוג במקום עבודתו, זכאי לתשלום שכר המינימום.  משרה מלאה היא "כנהוג במקום העבודה" או "פועל יוצא מהסכמה אליה הגיעו הצדדים ומנסיבות העניין"² ואינה צריכה להיות בהכרח בהיקף של 182 שעות חודשיות.

בעניין יואב טובי³ נקבע כי מאחר ששעות העבודה שעבד המשיב מהוות משרה מלאה "הנהוגה במקום העבודה", יש לחשב את זכאותו לשכר מינימום כמי שעבד משרה מלאה.

ג. עובד עובד המועסק במשרה חלקית זכאי לשכר מינימום חלקי שיחושב יחסית לחלקיות משרתו.

האמור נקבע בסעיף 2(ב) לחוק.

ד. נעדר עובד מעבודתו, יקטן שכר המינימום שהוא זכאי לו בשיעור יחסי לזמן היעדרו.

האמור נקבע בסעיף 2(ג) לחוק.

עם זאת, נקבע כי אם  העובד זכאי לקבל תשלום בעד זמן ההיעדרות לפי דין, חוזה עבודה, הסכם קיבוצי, צו הרחבה או הסדר קיבוצי אחר או לפי ההוראות המחייבות קופת גמל (בסעיף זה – ההסדר), יהיה התשלום לפי הוראות ההסדר.

ה. תכלית חוק שכר מינימום היא להבטיח את הקיום הבסיסי של העובד ובני משפחתו

בעניין מיכל שזיפי⁴ נפסק כי תכליות החוק עולות בקנה אחד עם הוראת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, הבא להבטיח קיום אנושי בסיסי לכל אחד מהפרטים בחברה. חוק היסוד כולל את הזכות לכבוד, וזו כוללת את הזכות לקיום אנושי בסיסי, שלא יהיה העובד נתמך סעד.

בעניין אשר טווילי⁵ נפסק כי תכלית החוק הנה צמצום ממדי העוני והפערים החברתיים בישראל על ידי הבטחת רמת חיים מינימלית לכל עובד.

בעניין בג"צ בן ציון אברמוביץ⁶ נפסק כי התכלית הסוציאלית הברורה העומדת בבסיס החוק היא להגן על השכבות החלשות בחברה. החוק הוא צודק מעין כמוהו ולכן הצורך בהרתעה כלפי מי שאינו מציית להוראותיו באמצעות סנקציה פלילית הנו כורך המציאות.

בעניין אמירה ח'טאר⁷ נפסק כי ב סעיף 2 לחוק נקבע הכלל הבסיסי, והוא הזכות לשכר מינימום לכל העובדים במשק, שלא הוצאו במפורש מתחולתו אשר מבטיח לכולם את אותו שכר מינימום. מקום שנמצא ע"י המחוקק לקבוע אי-זכאות למלוא שכר המינימום – הוא עשה זאת בסעיף 2 עצמו. אין בחוק הוראה, ממנה ניתן להגיע למסקנה כי קבוצה נוספת של עובדים, אלה שאינם מגיעים לכדי שיעור הפרמיה במפעל, יהיו זכאים לשכר מינימום נמוך יותר מהקבוע בחוק.

מראה מקום

1. ע"ע (ארצי) 664/08 אשרף עבאסי נ' חברת החשמל המזרח ירושלמית בע"מ 21.2.10↩
2.  ראה בעניין תמר קריצלר↩
3. ע"ע 46242-10-10 יואב טובי נ' מחמוד בני עוד 21.07.11↩
4. בג"צ 3512/04 מיכל שזיפי נ' ביה"ד הארצי לעבודה 29.12.04↩
5. ע"ע 1054/01 אשר טוילי נ' יצחק דהרי 24.04.02↩
6. בג"צ 3444/05 בן ציון אברמוביץ' ואח' נ היועמ"ש 14.06.05↩
7. דב"ע נו/3-282 אמירה ח'טאר ואח' נ' סלטקס טקסטיל בע"מ פד"ע לא 322 18.10.96↩