עולם העבודה | אוקטובר 15, 2023

נושאים מרכזיים לדיון

  1. הזכות להפסקה ואורכה
  2. איסור על הפסקה בהיקף של יותר משלוש שעות
  3. עזיבת מקום העבודה בזמן ההפסקה
  4.  הפסקות הקצרות מ- 30 דקות

הוראת חוק

  • חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951

  • הפסקות
    20 (א)  ביום עבודה של שש שעות ולמעלה, תופסק העבודה למנוחה ולסעודה ל-¾ שעה לפחות, ובכלל זה תהיה הפסקה רצופה אחת של חצי שעה לפחות; ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג, ההפסקה היא של חצי שעה לפחות.
    (ב)  הפסקה לפי סעיף קטן (א) לא תעלה על שלוש שעות.
  • (ג)   בעת הפסקה לפי סעיף קטן (א) הנמשכת חצי שעה או יותר רשאי העובד לצאת מהמקום שבו הוא עובד, אלא אם נוכחותו במקום העבודה היא הכרח לתהליך העבודה או להפעלת הציוד והשימוש בו, והעובד נדרש על ידי מעסיקו להישאר במקום העבודה, ובמקרה זה ייחשב זמן ההפסקה כחלק משעות העבודה.
  • (ד)  עובד רשאי להתפלל במהלך יום עבודתו בהתאם לדרישות דתו; זמן התפילה ייקבע במקום העבודה בהתאם לצורכי העבודה ואילוציה, ובהתחשב בדרישות דתו של העובד.

פירוט הכללים

א. הזכות להפסקה ואורכה

בסעיף 20 (א)  לחוק נקבע כי ביום עבודה של שש שעות ולמעלה, תופסק העבודה למנוחה ולסעודה ל-¾ שעה לפחות, ובכלל זה תהיה הפסקה רצופה אחת של חצי שעה לפחות.

ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג, ההפסקה היא של חצי שעה לפחות.

כאמור, זמן הפסקה אינן חלק משעות העבודה המזכות בשכר, אלא אם סוכם אחרת.

שימו לב שהוראת סעיף 23 לחוק – היתר בדבר הפסקות מקנה לשר הממונה להתקין תקנות המתירות לו לשנות זמני הפסקה.

כדי לראות תוכן רשימה זו עליכם לרכוש מנוי שנתי
רכשתם כבר מנוי?

מראה מקום 

מאמרים קרובים