תמצית הכללים

1. תכלית החוק היא להבטיח כי למי שמבצע עבודה ישולם שכר מלא ובמועד, וזאת פרט לניכויים המותרים.  החוק מיועד, בין היתר, להגן על השכר מפני ניכויים מצד מעסיק וכן חיזוק משפט העבודה הקיבוצי.
2. לפי סעיף 25(ב) לחוק אם חדל עובד לעבוד אצל המעסיק, רשאי המעסיק לנכות משכרו האחרון של עובד כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו, לרבות מקדמות וכוונת המילים "יתרת חוב ולרבות מקדמות" היא לסכום קצוב ומוכח או בלתי שנוי במחלוקת.
3. על מעסיק המנכה סכום פלוני משכרו של עובד הנטל להוכיח על שום מה נוכה אותו סכום.
4. פסק דין ביניים של בית דין צדק דתי הקובע כי לעובד חוב למעסיקו, אינו  מהווה סכום קצוב שניתן מכוחו לנכות משכר עבודה.
5.  משנחלקו הצדדים בשאלת השבת ימי החופשה העודפים שנטל העובד, לא הייתה המעסיקה רשאית לקזזם על דעת עצמה.
6. הודעה מוקדמת שחייב עובד ליתן למעסיקו עם התפטרותו ולא נתנה,  עולה כדי סכום קצוב בשיעור ידוע המותר בניכוי.
7. קיזוז שהמעסיקה ביצעה בין "פדיון חופשה" לבין חובו של העובד לוועדי העובדים "בערבותה של הנתבעת" אינו נמנה על הניכויים המותרים על פי סעיף 25 לחוק הגנת השכר.
8. נתבע רשאי לקזז סכומים המגיעים לו מתובע רק אם הסכימו הצדדים בחוזה שהנתבע יהא רשאי לקזז או כשהנתבע יכול לסמוך את טענת הקיזוז על הוראה מפורשת בחוק. כך, בית הדין התיר לנכות משכר שומר שווי אובדן ציוד, שהוא חב למעסיקו, בהיעדר הודאה מצד העובד בחבותו, על סמך הוראה בחוק השומרים, תשכ"ז- 1967, ולפיה, חובות שבעל הנכס והשומר חבים זה לזה עקב השמירה – ניתנים לקיזוז.
9. עובד החייב כסף למעסיקו על סמך הלוואה שקיבל ממנו, והעובד חדל לעבוד לפני שהגיע זמן פירעון ההלוואה, רשאי המעסיק לנכות את יתרת ההלוואה מיתרת שכר העבודה המגיע לעובד.
10. הלוואה שהלווה מעסיק לעובד וזה טרם פרעה באה בגדר סכום קצוב באופן שהמעסיק זכאי לקזז הלוואה שנטל העובד.
11. אין מניעה כי מעסיק, במטרה לקבל לעבודה עובדים מוכשרים, יממן למועמדים קורס השתלמות מקצועית היכול לשמש אותם,  ללא כל קשר לעבודתם אצלו; תמורת התחייבותם להעסקה לפרק זמן מוגדר. אין גם מניעה עקרונית לחיוב אותם עובדים בתשלום עלות הקורס ודמי ההשתלמות שקיבלו במהלכו, ככל שהם מתפטרים ממקום עבודתם ועוברים לעבוד באותה עבודה מקצועית אצל מתחרה. עם זאת נדרש שיהיה מדובר בהשתלמות מקצועית דווקא ובעלויות משמעותיות.
12. חוק איסור קבלת בטחונות מעובד, התשע"ב- 2012 אוסר על מעסיק לקבל, במישרין או בעקיפין, בטוחות מעובד ואף אוסר עליו לממשן, ככל שקיבל בכל זאת בטוחות שכאלה.
13. השאלה אם אכן היה הניכוי משכר העובד כדין, ויהא טיב החוב שנוכה אשר יהא,  ­מצויה בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה מן הטעם שאין הוא דן באותו השלב, בעצם חבות העובד בתשלום שנוכה משכרו, אלא נושא הדיון הוא האם שולם שכר העובד בשלמותו, או שמא שולם בחסר מפאת ניכוי שלא הותר על-פי סעיף 25 לחוק הגנת השכר.
14. לבית הדין לעבודה סמכות לדון בתביעת מעסיק נגד עובד לשעבר להחזר הלוואה כתביעה נפרדת.
15. הוראת סעיף 25 לחוק הגנת השכר שעניינה בניכויים בשכר עבודה, גוברת על הוראת סעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג- 1973 הקובעת כי "חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך עיסקה אחת ניתנים לקיזוז, והוא הדין בחיובים כספיים שלא מתוך עסקה אחת, אם הם חיובים קצובים" – וזאת בבחינת חוק מיוחד הדוחה חוק כללי.

יב. חוק איסור קבלת בטחונות מעובד, התשע"ב- 2012 אוסר על מעסיק לקבל, במישרין או בעקיפין, בטוחות מעובד ואף אוסר עליו לממשן, ככל שקיבל בכל זאת בטוחות שכאלה.

בטוחות מוגדרות בחוק האמור כ:   "מיטלטלין, לרבות כסף או שטר, הנמסרים מעובד למעסיק לשם הבטחת הישארותו בעבודה או כתנאי לקבלתו לעבודה, וכן נכס משועבד למטרות כאמור".תכלית חוק איסור קבלת בטחונות מעובד, התשע"ב- 2012 כפי שעמד עליו בית הדין הארצי לעבודה בעניין שי טל מזרחי¹  וכפי שניתן ללמוד מדברי ההסבר שנלוו להצעת החוק, היא למגר תופעה של דרישת מעסיקים לקבל מעובדיהם ביטחונות לשם הבטחת הישארותם בעבודה או בעת קבלתם לעבודה, תוך הגבלת חופש העיסוק והבחירה שלהם לעבור ממקום עבודה אחד לאחר.

יג. השאלה אם אכן היה הניכוי משכר העובד כדין, ויהא טיב החוב שנוכה אשר יהא,  ­מצויה בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה מן הטעם שאין הוא דן באותו השלב, בעצם חבות העובד בתשלום שנוכה משכרו, אלא נושא הדיון הוא האם שולם שכר העובד בשלמותו, או שמא שולם בחסר מפאת ניכוי שלא הותר על-פי סעיף 25 לחוק הגנת השכר.

האמור נפסק בעניין שופרסל בע"מ². אולם בית הדין כן מוסמך לדון בשאלה – האם כדין נוכה משכר העובד תשלום בלתי קצוב ושנוי במחלוקת אשר טרם הוכח.

יד. לבית הדין לעבודה סמכות לדון בתביעת מעסיק נגד עובד לשעבר להחזר הלוואה כתביעה נפרדת.

האמור נפסק בעניין גיא ביסקר³.

טו. הוראת סעיף 25 לחוק שעניינה בניכויים בשכר עבודה, גוברת על הוראת סעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג- 1973 הקובעת כי "חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך עיסקה אחת ניתנים לקיזוז, והוא הדין בחיובים כספיים שלא מתוך עסקה אחת, אם הם חיובים קצובים" – וזאת בבחינת חוק מיוחד הדוחה חוק כללי.

האמור נפסק בעניין חוסין סאלח סאלחה⁴.סעיף 20(ב2) לחוק הגנת השכר, התשי"ח- 1958 – קיזוז מפיצויי.

מראה מקום

1. ס"ע 9461-12-13 שי טל מזרחי נ' בן בטחון (1989) בע"מ, 29.3.2015↩
2. דב"ע (ארצי)נד/ 3-101 יעקב עמנואל נ' שופרסל בע"מ, פד"ע כ"ח 241, 258[. בית הדין הדגים כי חזיון נפרץ הוא למשל שמעסיק מנכה משכר העובד סכום כסף לפיצוי נזק שגרם לו לטענת העובד בשל רשלנותו. רשלנות היא עוולה נזיקית ובית הדין לעבודה לא הוסמך לדון בתביעה שעילתה היא עוולה נזיקית (למעט מכוח סעיפים 62 ו 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש↩
3. דיון נב/78-3 (ארצי)   גיא ביסקר‎ ‎נ' ‏יחזקאל בנימיני, פ"ד כד(1) 110↩
4.   ע"ע 1182/01‏ חוסין סאלח סאלחה נ'  מועצה מקומית דיר אל אסד‏, פ"ד לו(2001) 809↩