סעיף 26(א) לחוק חופשה שנתית – חובת ניהול פנקס חופשה

•  

•  חוק חופשה שנתית, תשי"א-1951

• פנקס חופשה
• (א)  מעסיק חייב לנהל פנקס חופשה שבו יירשמו ביחס לכל עובד הפרטים שייקבעו בתקנות.

• תקנות חופשה שנתית (פנקס חופשה), תשי"ז-1957

• פרטים שחייבים לרשמם בפנקס החופשה
• בפנקס החופשה יירשמו, לגבי כל עובד הזכאי לחופשה שנתית או לפדיון חופשה פרטים אלה:
• (1)   השם, שם האב ושם המשפחה;
• (2)   מספר הזהות;
• (3)   תאריך התחלת העבודה;
• (4)   מועד החופשה שניתנה;
• (5)   דמי החופשה ששולמו ותאריך התשלום;
• (6)   תאריך בו חדל העובד לעבוד;
• (7)   פדיון החופשה ששולם ותאריך התשלום.
• תחולה
• 2. הוראות תקנה 1 לא יחולו על מעביד שחייב לנהל פנקס חופשה והמנהל כרטיסיה או רישום סדיר אחר, שאושר על ידי מפקח עבודה אזורי ושבהם רשומים הפרטים האמורים בתקנה 1.
•  מקום החזקת הפנקס 
  פנקס חופשה יוחזק במקום בו מועבדים העובדים שלגביהם יש לרשום את הפרטים הנקובים בתקנה 1.

א.  הפרטים הקבועים בתקנות 1(4) – (7)  לתקנות אשר רישומם נדרש ב"פנקס חופשה" אמורים בכל אופן לקבל ביטוי ב"פנקס השכר" וב"פנקס שעות העבודה" שמעסיק חייב לנהל.

בהתאם לזאת נקבע בעניין דנמיקה¹ שאין להרשיע בעניין סעיף זה מקום בו לא נערכה חקירה לגבי קיום המידע הדרוש בפנקס החופשה במסגרת רישומים אחרים של המעסיק.

ב. אין כדי ברישום החופשה בתלושי השכר כדי למלא החובה למלא פנקס חופשה.

מפסק הדין בעניין דנמיקה¹ עולה, כי לא די ברישום בתלושי המשכורת כדי לעמוד בחובת ניהול פנקס חופשה שנתית ולצורך כך יש לנהל פנקס נוסף אשר יכלול את הפרטים הרלבנטיים ובאותו מקרה דוחות נוכחות².

ג. את פנקס החופשה ניתן לקיים גם באמצעות "פנקסים אחרים" שהמעסיק חייב לנהלם מכוח חוקי עבודה, כגון: פנקס שכר ותלושי שכר, פנקס שעות עבודה. בנסיבות בהן אין לדעת האם נעשה רישום של מועדי חופשה באותם "פנקסים אחרים" (כפי שהוכח שנעשה באחד מכרטיסי הנוכחות שכן הוגשו ע"י המדינה לבית הדין) נפסק כי יש לזכות את המעסיקה מהאישום בביצוע עבירה זו.

דברים אלו נקבעו בפסק הדין בענין א. דינמיקה שירותים 1990 בע"מ³. בית הדין פסק כי על המעסיקה חלה חובה מכוח סעיף 26(ב) לחוק חופשה שנתית, ומכוח הודעת שר העבודה בדבר סוגי המעסיקים החייבים בניהול פנקס חופשה, לנהל פנקס חופשה. המסמכים שהציגה המעסיקה (המערערת) כ"פנקס חופשה" לא כללו את הפרטים הנדרשים בחוק ובתקנות הנ"ל,

ואולם, נפסק כי העדרם מ"פנקס" החופשה אינו מלמד בהכרח שהמעסיק ביצע עבירה של אי ניהול פנקס חופשה.

הוטעם כי לפי סעיף 26(ג) לחוק חופשה שנתית והודעת השר⁴, את פנקס החופשה ניתן לקיים גם באמצעות "פנקסים אחרים" שהמעסיק חייב לנהל מכוח חוקי עבודה, שהשר ממונה על ביצועם כגון: פנקס שכר ותלושי שכר, פנקס שעות עבודה, ועוד. אשר לנסיבות אותו מקרה נפסק כי במהלך הדיון בערעור הסתבר כי במסגרת החקירה שנערכה בזמנו הומצאו למשיבה (מדינת ישראל) דוגמאות של כרטיסי נוכחות של העובדות והמשיבה לא המשיכה לחקור שמא יש דוחות כאלה ביחס לכלל התקופה הרלוונטית. יתרה מזאת, המשיבה הגישה לבית הדין כראיה רק חלק מהדוחות שהומצאו לה ובנסיבות אלו בהן אין לדעת אם מיתרת הדוחות שהומצאו לה ולא הוגשו לבית הדין ניתן ללמוד כי אכן נעשה רישום של מועדי חופשה (כפי שנעשה באחד מכרטיסי הנוכחות שהוגשו לבית הדין), הרי שנכון עשתה המשיבה בכך שהודיעה כי היא מסכימה שלא לעמוד על הרשעת המעסיקה.                         

מראה מקום

1. ע"פ 14802-03-14 א. דינמיקה שירותים 1990 בע"מ נ' מדינת ישראל 13.4.15↩↩
2. תפ (י-ם) 16121-07-11  מדינת ישראל נ' י. בעיר אחזקות (1995) בע"מ, 13.7.15↩
3. עפ (ארצי) 14802-03-14‏ ‏ א. דינמיקה שירותים 1990 בע"מ נ' מדינת ישראל, 13.4.15↩
4. ראו המאמר העוסק בסעיף 26 לחוק חופשה שנתית↩