תמצית הכללים הנוגעים לסעיף 3 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות

1. עובד במשכורת, המקבל שכר על בסיס חודשי, זכאי במהלך ששת חודשי עבודתו הראשונים להודעה מוקדמת של יום אחד בשל כל חודש עבודה; החל מהחודש השביעי לעבודתו ועד תום שנת עבודתו הראשונה להודעה מוקדמת בת 6 ימים בתוספת של יומיים וחצי בשל כל חודש עבודה בתקופה האמורה; ולאחר שנת עבודה הראשונה לחודש הודעה מוקדמת. »
2. טרם חקיקת חוק הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות, נפסק שיש לתת תוקף להוראה בהסכם עבודה אישי הקובעת תקופת הודעה מוקדמת לפני התפטרות הארוכה מהנהוג.
3. בעת חילופי מעסיקים המעסיק החדש חייב במתן הודעה מוקדמת שאורכה יחסי לאורך תקופת עבודת העובד בשירותו בלבד.
4. ככלל, לא ניתן לחפוף בין ימי הודעה מוקדמת לבין ימי חופשה שנתית. עם זאת, במקרה שבו המעסיק מעוניין בעבודת העובד בתקופת ההודעה המוקדמת, אולם העובד מודיע על יציאתו לחופשה באותה תקופה, ניתן לחפוף את ימי החופשה, זאת כל עוד ימי ההודעה המוקדמת עולים על 14 ימים.
5. ניתן לחפוף את ימי החופשה שמעבר ל-14 ימי ההודעה המוקדמת, גם במקרה שבו המעסיק מוציא את העובד לחופשה בהתאם לדין בתקופת ההודעה המוקדמת ולא במטרה להתחמק מתשלום הודעה מוקדמת.
6. אין לחפוף בין ימי תמורת הודעה מוקדמת לימי חופשה שנתית, גם כאשר ההודעה המוקדמת ארוכה מזו הקבועה בחוק.
7. במידה ומעסיק מסר לעובד הודעה על פיטוריו בתקופה בה העובד מצוי באי-כושר ומקבל דמי מחלה, מועד סיום יחסי העבודה לא יחול קודם למועד מיצוי ימי המחלה בתשלום להם זכאי העובד מכוח חוק.
8. אין לחפוף בין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים לבין תקופת חופשת לידה, לתקופת היעדרות מהעבודה עקב לידה, ו- 60 יום לאחר תום אותן חופשות.
9. אין לחפוף בין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים לבין תקופה בה שוהה עובדת במקלט לנשים מוכות ו- 60 יום לאחר אותה תקופה.
10. אין לחפוף בין ימי הודעה מוקדמת לבין תקופת היעדרות עובדת עקב הפלה, בהתאם לאישור רפואי ועד ל- 6 שבועות.
11. אין לחפוף בין ימי הודעה מוקדמת לבין ימים בהם נמצא עובד בשירות חלקי (כל שירות ששר הביטחון יכריז עליו, בהודעה שתפורסם ברשומות, שהוא שירות חלקי), ובשירות מילואים, ובין 30 יום שלאחר שירות מילואים העולה על יומיים.
12. יישום הלכות בית הדין הארצי לעבודה בפסיקות בתי הדין האזוריים :
    1. עובדים יכולים להסכים על תקופת הודעה מוקדמת הדדית ארוכה יותר מזו הקבועה בחוק וההסכמה תחייב.
    2. מאידך, נפסק, כי תניה בחוזה עבודה אישי הקובעת הודעה מוקדמת ארוכה מהקבוע בחוק, בטלה כלפי העובד, משום שיש בה התניה על זכות קוגנטית.
    3. עובדת שנמצא לגביה כי ניהלה משא ומתן לקראת התקשרות בחוזה עבודה בחוסר תום-לב, תוך פיזור מצגי שווא לגבי ביצועיה בעבודה, הפסידה בתביעתה לקבלת תמורת הודעה מוקדמת הסכמית, ארוכה מהנקובה בחוק.
    4. חפיפת תקופת מחלה עם דמי הודעה מוקדמת.

יב. יישום הלכות בית הדין הארצי לעבודה בפסיקות בתי הדין האזוריים :

1. הצדדים יכולים להסכים על תקופת הודעה מוקדמת הדדית ארוכה יותר מזו הקבועה בחוק וההסכמה תחייב.

בעניין ולדימיר סלינקו¹ נקבע תוך הסתמכות על הלכת ערן גיל² שניתנה טרם חקיקת חוק הודעה מוקדמת, כי הודעה מוקדמת הדדית שמשכה ארוך מזה שנקבע בחוק, אין לראות בה ככלל, ובהעדר טעם מבורר, משום התניה על זכות קוגנטית – לא אם זו קבועה בהסכם קיבוצי ולא אם זו קבועה בחוק.

בעניין שמואל מיכאל³ נפסק כי יש ליישם את התקופה המפורטת בהסכם הספציפי שבין הצדדים, הלוקחת אף בחשבון את מהות התפקיד של העובד המפוטר, ואת משך הזמן הדרוש למציאת תפקיד התואם את כישוריו⁴.

2. מאידך, נפסק, כי תניה בחוזה עבודה אישי הקובעת הודעה מוקדמת ארוכה מהקבוע בחוק, בטלה כלפי העובד, משום שיש בה התניה על זכות קוגנטית.

בעניין סי.אל.אס. אוברסיז⁵ נדון מקרה בו בחוזה העבודה האישי נקבעה הודעה מוקדמת להתפטרות בת 90 יום. נפסק כי חוק הודעה מוקדמת הנו דוגמא לחוק הקובע רף מקסימלי, וכי על פי סעיף 21 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים או התפטרות, ועל פי ההלכה הפסוקה שפירשה אותו, ההודעה המוקדמת לפי החוק לא באה לגרוע מזכויות העובד. כלומר, עובד המחויב ליתן על פי חוק הודעה מוקדמת בת חודש ימים, לא ניתן לחייבו ליתן הודעה מוקדמת ארוכה יותר.

בית הדין קבע, כי אין לצפות מעובד המעוניין לעזוב מקום עבודה להישאר באותו מקום עבודה שלושה חודשים מלאים כאשר התקופה המרבית הנקובה בחוק הינה בת חודש אחד. כפיית יחסי עבודה בפועל, במצב בו מי מהצדדים מעוניין לסיימם, אין בה כדי להועיל למי מהצדדים. הקביעה כי הפרת חובה זו תגרור פיצוי בשיעור שכר העבודה הרגיל עבור אותם שלושה חודשים אינה אלא הטלת פיצויים חוזיים בצורה עקיפה ובניגוד לדין, ולכך אין מקום. על כן משהתניה בחוזה העבודה בין הצדדים קובעת תקופת הודעה מוקדמת החורגת מהקבוע בחוק, דינה שתתבטל ככל שהיא חורגת מהאמור בחוק.

בעניין כפיר ביטחון ומיגון אלקטרוני בע"מ ⁶ נפסק כי מקום בו בהסכם קיבוצי-מפעלי או בחוזה אישי נקבעה תקופת הודעה מוקדמת הדדית העולה על זו שנקבעה בחוק, תחייב הוראה זו אך ורק את המעסיק, בעוד העובד יצא ידי חובתו, חרף האמור בהסכם הקיבוצי החל עליו או בחוזה העבודה האישי שנעשה אתו, במתן הודעה מוקדמת בפרק הזמן (הקצר יותר) הנקוב בחוק. כך נפסק גם בעניין טל נועם⁷ ובעניין קורט תקשורת בע"מ⁸.

לטעמנו, מקום בו הצדדים קובעים תקופת הודעה מוקדמת הדדית ארוכה מזו הקבועה בחוק, יש לתת לה תוקף. הארכת הודעה מוקדמת באופן הדדי, מחד  גיסא, גורעת  מזכות העובד על פי חוק לתת הודעה מוקדמת קצרה יותר; מאידך גיסא היא מיטיבה עמו עת המעסיק מפטרו, ומנקודת מבט כוללת, ואם נסתכל על השינוי ביחס לחוק כמקשה אחת, זכויות/חובות אלו מקזזות זו את זו, ומביאות יחדיו את העובד למצב שבו לא נגרע מזכויותיו, ולא התווסף עליהן, ביחס להוראות החוק, כך שלא ניתן לומר כי תניה כאמור גורעת מזכות קוגנטית.

עם זאת, האמור לעיל כפוף לעקרונות של סבירות, תום לב ומידתיות ומכלול הנסיבות. כך למשל, אם תוגדל בהסכם האישי תקופת ההודעה המוקדמת בצורה סבירה והדדית, מקום בו מדובר בעובד במשרה ניהולית או באיש מקצוע שיש לו מומחיות מיוחדת, וקיים קושי לאתר להם מחליף  במקרה של התפטרות, אזי יש מקום לתת להסכמה זו תוקף. מנגד, תניה בהסכם הקובעת הודעה מוקדמת לפני התפטרות ארוכה לעובד מהשורה, ללא כל סיבה או טעם מיוחד, תצדיק תוצאה בה לא יינתן לה תוקף.

3. עובדת שנמצא כי ניהלה משא ומתן לקראת התקשרות בחוזה עבודה בחוסר תום-לב, תוך פיזור מצגי שווא לגבי ביצועיה בעבודה, הפסידה עת תבעה תמורת הודעה מוקדמת הסכמית, ארוכה מזו הנקובה בחוק.

בעניין חדווה זהבי⁹ התקשרו הצדדים בהסכם, לפיו הפסקת החוזה יכולה להיעשות בהודעה מוקדמת של 90 יום. העובדת עבדה אצל הנתבעת 3 חודשים, במהלכם הסתבר כי מצגים שהציגה במהלך המו"מ להתקשרות בהסכם העבודה היו מצגי שווא, ורחוקים מאוד מהביצועים אותם הפגינה בפועל.

אי לכך נפסק, כי העובדת לא זכאית לתמורת הודעה מוקדמת בת 90 יום, כפי שנקבע בהסכם, שכן במקרה זה מדובר בזכויות חוזיות העולות על הוראות החוק הקוגנטיות ובנסיבות בהן התובעת נהגה בחוסר תום לב תוך הצגת מצג שווא, עובר להתקשרות, עמידתה הדווקנית של התובעת על יישום החוזה, תוך קבלת תמורת הודעה מוקדמת ארוכה משמעותית מזו שנקבעה בחוק (ואשר הוענקה לה בפועל), מהווה שימוש לרעה בזכות חוזית. הנטל להוכיח הסכמה על תקופה ארוכה של הודעה מוקדמת לפיטורים מוטל על הטוען לקיומה.

4. חפיפת תקופת מחלה עם דמי הודעה מוקדמת.

בעניין רוני אלבר¹⁰ נפסק שתכליתה של זכות לקבלת חופשה מחלה כפי שקבע בית הדין הארצי גם בעניין  לסלי פנחס וניט ואח'¹¹ היא לאפשר לעובד שאינו כשיר לעבודתו להמשיך ולקבל את שכרו, כל עוד הוא סובל ממצב בריאותי לקוי.

כאשר עובד אינו כשיר לעבודתו, ממילא גם אין הוא כשיר לחיפוש אחר עבודה חלופית, עת פוטר. על כן, חפיפה בין תקופת ההודעה המוקדמת לפני פיטורים ובין חופשת המחלה של עובד, פירושה, בהכרח, כי העובד יפסיד אחת משתי הזכויות הללו – את זכותו לחפש אחר מקום עבודה חלופי, כשהוא עודנו עובד ומקבל שכר, או את זכותו להחלים ממחלתו, תוך שהוא עדיין מקבל שכר.

על כן, נקבע כי אין להתיר חפיפה בין תקופת ההודעה המוקדמת לפיטורים לה זכאי העובד ובין חופשת המחלה שניתנה לו בשל הניתוח שעבר, וחיובו לחפש עבודה בעת שהוא אמור להקדיש זמנו להחלים ממחלתו – מרוקן מתוכן את זכותו לחופשת מחלה בתשלום¹².

יוער כי הפסיקות ניתנו טרם חקיקת סעיף 4א' לחוק דמי מחלה, תשל"ו -1976 (בשנת 2009 במסגרת תיקון 3 לחוק) לפיו יש ליתן את הדעת למועד הפיטורים ומתן ההודעה המוקדמת וכן לסייג שבסעיף 4א(ב)(1) לחוק דמי מחלה שצוטט לעיל, לפיו ניתן לפטר עובד אם המעסיק נתן לעובד הודעה מוקדמת לפיטורים בטרם נעדר העובד עקב מחלתו. אם כי הסייג  קובע שמותר לפטר עובד אם הודעת הפיטורים ניתנה לפני מחלה ולא קובע כל הוראה בדבר הארכת תקופת ההודעה  המוקדמת במקרה שהמחלה נופלת בתקופת ההודעה המוקדמת.

מראה מקום

1. עב' 12875/08 ולדימיר סלינקו נ' טל קורפשטיין ואח', 6.6.11↩
2. דב"ע (ארצי) נה/188-3 ערן גיל – חב' בטחון אזרחי, 5.4.96↩
3. עב(חי) 7121/00 שמואל מיכאל נשר נ' קיי פי מערכות אלקטרוניות בע"מ, 4.3.2003↩
4. ראו גם – סעש (ת"א) 29361-08-13‏ ‏ גלית אביטן חכמון נ' הוניגמן ובניו בע"מ, 31.7.16↩
5. עב' (ת"א) 8229/05 סי.אל.אס. אוברסיז בע"מ נ' אליהו גולדשטיין, 17.2.08↩
6. דמ (י-ם) 6700/04 לוי יניב נ' כפיר ביטחון ומיגון אלקטרוני בע"מ, 1.1.06↩
7. דמ(י-ם) 5624/04 טל נועם נ' אברהם מרדכי, 26.12.04↩
8. תע"א 8079-07 כהנא עשהאל נ' קורט תקשורת בע"מ,  27.7.11↩
9. סע 14743-04-11 חדווה זהבי נ' כל הנתיבים שירותים לוגיסטיים בינלאומיים בע"מ, 2.1.14↩
10.  עב (ת"א) 2942/07 רוני אלבר נ'  רו"ח יעקב ירון, 24.3.09↩
11. עע 383/07 קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים נ' לסלי פנחס וניט ואח', 7.12.08↩
12. ראו גם דמ(ת"א) 10791/04 עאסי תחסין נ' מאיר זינגר, 19.9.05 ; עב5809/00  חי והבי מועד  נ' עפרת חב' לחפירות וחציבה בע"מ 22.8.04; עב (ת"א) 7110/00 שרה יעקובוביץ' נ' עמותת היכל התרבות העירוני נתניה, 16.11.2003; ראו גם – פשר 1092/09 אהרון קיטל נ'  עו"ד אבי פילוסוף ורו"ח ירון הר צבי, נאמנים של החברות 17.6.09↩