תמצית הכללים

1.  סעיף זה קובע חזקה הניתנת לסתירה כי פיטורים סמוך לפני סוף שנת עבודה ראשונה יראו אותם אם לא הוכח היפוכו של דבר – כאילו נעשו מתוך כוונה להימנע מתשלום פיצויי פיטורים ופיטורים כאלה אינם פוגעים בזכאות לקבל פיצויי פיטורים.
2. הנטל להראות כי פיטורים בסמוך לתום שנת העבודה הראשונה לא נעשו מתוך כוונת התחמקות מוטל על המעסיק.
3. הגישה המקובלת כיום בפסיקה היא כי השאלה האמיתית העומדת להכרעה היא לא האם עובד פוטר בסמוך לתום שנת העבודה הראשונה, אלא האם הוכיח המעסיק להראות כי לא פיטר את העובד על מנת להתחמק מתשלום פיצויי פיטורים, תוך שנבחנות מכלול נסיבות המקרה.
4. אין מקום לקבוע שסעיף 3 לחוק פיצויי פיטורים חל רק בתנאי שהעובד הועסק לפחות 11 חודשים, ויתכנו מקרים בהם עובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים, גם אם הועסק פרק זמן קצר יותר.
5.  כאשר המעסיק בוחר להשתית את הגנתו על טענת התפטרות מצד העובד, ממילא זנח הוא את סתירת החזקה הנתונה.
6. עובד שעבד תקופה קצרה משנה והתפטר מחמת הרעה מוחשית בתנאי העסקה, הוראות סעיף 3 לא חלות  לגביו.
7.  פיטורים ללא מתן הודעה מוקדמת בסמוך לתום שנת העבודה מהווים חיזוק לכוונת התחמקות ולזכות העובד בתשלום פיצויים.
8.  דוגמאות לפסיקות של בתי הדין האזוריים לעבודה.
   1. נסיבות בהן מעסיק מוסר גרסאות שונות לגבי נסיבות סיום עבודתו של העובד עלולות להביא לכך שהחזקה בדבר כוונת התחמקות לא תיסתר על ידי המעסיק.
   2. עצם העלאת גרסאות עובדתיות חלופיות מחליש את טיעוני העובד בדבר פיטורים כדי להתחמק מתשלום פיצויים.
   3. פיטורים לאחר 11 חודשים בשל הפרת הוראות בדבר איסור עישון במפעל טקסטיל הינם בגדר פיטורים כדין שאינם מזכים בפיצויים.
   4. פיטורים עקב אשפוז המטופל הסיעודי במוסד סיעודי מהווים טעם מוצדק לפיטורים הסותר את החזקה שבסעיף 3 לחוק
   5. פיטורי עובד בשל מגבלות רפואיות שנמצאו ע"י רופא תעסוקתי, סמוך לפני סוף שנת עבודה, לא מקימים זכאות לפיצויי פיטורים
   6. הוכחה בדבר חילוקי דעות מהותיים שהביאו לפיטורים עולה כדי הוכחת "היפוכו של דבר" לצורך סתירת החזקה.
   7. הוכחה בדבר הגשת דוחות נוכחות כוזבים מצד העובד עולה כדי  הוכחת "היפוכו של דבר" לצורך סתירת החזקה.
   8. הוצאת עובד ממשק המעסיק ע"י משטרת ישראל לא נעשתה כדי  להתחמק מתשלום פיצויים.
   9. בחדילת פעילות של מעסיק נסתרת החזקה בדבר פיטורים לפני סוף שנת עובדה  כדי להימנע מתשלום פיצוים.
   10. עדותו של העובד מספיקה לעיתים להוכחת התנאי השלילי שבסעיף 3 לחוק.
   11. משהוכח צורך בצמצום מצבת כוח האדם הוכח לא קמה כוונת התחמקות.
   12. עדותו של העובד מספיקה לעיתים להוכחת התנאי השלילי שבסעיף 3 לחוק

ח.  דוגמאות מפסיקת בתי הדין האזוריים

1.  נסיבות בהן מעסיק מוסר גרסאות שונות על ידי המעסיק לגבי נסיבות סיום עבודתו של העובד עלולות להביא לכך שהחזקה בדבר לא תיסתר על ידי המעסיק

בית הדין האזורי פסק כי במקרה שבפי המעסיקה גרסאות שונות באשר לסיבת פיטורי העובדת – הרי שאין בפניו גירסה אחת ותשובה לסיבת פיטורי העובדת ולשאלה מדוע פוטרה במועד שפוטרה.

בנסיבות אלה ובאותו מקרה פסק בית הדין כי המעסיקה לא הוכיחה "היפוכו של דבר" על פי לשון ס' 3 לחוק פיצויי פיטורים, ומכאן שהחזקה לא נסתרה ויש לראות בפיטורים "כאילו נעשו מתוך כוונה להימנע מחובת תשלום פיצויי – פיטורים, ועל כן זכאית העובדת לפיצויי פיטורים¹

.2.  עצם העלאת גרסאות עובדתיות חלופיות מחלישה את טיעוני העובד בדבר פיטורים כדי להתחמק מתשלום פיצויים

במקרה בו התובעת הציגה שתי גרסאות עובדתיות בנוגע לפיטוריה. האחת, כי היא פוטרה על אתר לאחר שהשלימה אחד עשר וחצי חודשי עבודה כדי להתחמק מתשלום פיצויי פיטורים, והשניה כי היא פוטרה עקב אי נוחות שהפגינה ממעשי הנתבע.

נפסק כי עצם העלאת גרסאות עובדתיות חלופיות מחלישה את טיעוני העובדת מה גם שאף לגופו של עניין התובעת הודתה, אם כי בלשון רפה, בגרסת הנתבע. לפיכך התובעת אינה זכאית לפיצויי פיטורים ולפדיון הבראה – משלא השלימה שנת עבודה מלאה²

3. התנגדות עובד לבצע בדיקת פוליגרף בסמוך לתום שנת העבודה הראשונה עשויים להקים החזקה

נפסק כי פיטורים מספר ימים לפני תום שנת העבודה הראשונה, מהטעם שהעובד סירב לחתום על התחייבות לעמוד לבדיקת פוליגרף כל אימת שיתבקש לעשות זאת, מחייבים תשלום פיצויי פיטורים³

4.  פיטורים לאחר 11 חודשים בשל הפרת הוראות בדבר איסור עישון במפעל טקסטיל הינם בגדר פיטורים כדין שאינם מזכים בפיצויים

באותו מקרה בית הדין האזורי בתל אביב שוכנע מהעדויות שהובאו בפניו כי העובדת פוטרה רק מאחר שהפרה את הוראת המעסיקה לאיסור עישון בשטח המפעל. המפעל עוסק בטקסטיל וברי כי חל איסור חמור לעישון במפעל.

בית הדין פסק כי למעסיק שמורה הזכות לאסור על עישון במהלך העבודה אם קיימת דרישה כזו ע"י מכבי האש. הדעת נותנת כי עישון במפעל טקסטיל או בסמוך לו הוא מסוכן. לכן, המסקנה היא כי העובדת פוטרה בשל הפרת האיסור לעשן, מטעמים עניינים, משכך המעסיקה הרימה את הנטל והוכיחה כי פיטורי העובדת נעשו כדין ואינם מזכים בפיצויים⁴.

יוער כי בהמשך, אותה עובדת הוחזרה, לבקשתה, לעבודה, לתקופה נוספת של 9 חודשים שבסופה פוטרה (להלן: "התקופה השניה"). בית הדין הטעים כי בתקופה השנייה העובדת פוטרה לאחר 9 חודשים, לפיכך במקרה זה לא קיימת החזקה של סעיף 3 לחוק, וכי על התובעת מוטל הנטל להוכיח כי פיטוריה נעשו שלא כדין.

בית הדין פסק כי העובדת לא הוכיחה כי פיטוריה נעשו שלא כדין וכי גם במהלך התקופה השנייה העובדת המשיכה להפר את הוראות המעסיקה ועישנה בסמוך למפעל. לפיכך, פוטרה שוב הן עקב הפרת האיסור לעשן בשטח המפעל והן בשל תפקוד לקוי. העובדת היא זו שזלזלה בכללי מעסיקתה (בשתי תקופות ההעסקה) לפיכך, פיטוריה של התובעת נעשו ממניעים עניינים וכדין.

5.  פיטורים עקב אשפוז המטופל במוסד סיעודי מהווים טעם מוצדק לפיטורים הסותר את החזקה שבסעיף 3 לחוק.

בפני בית הדין האזורי לעבודה בחיפה נדון מקרה של תובעת, אזרחית סרי לנקה, אשר הועסקה כמטפלת סיעודית תקופה של 11 חודשים. לאחר כ- 11 חודשים, המטופלת (המנוחה) אושפזה בבית החולים עקב התדרדרות במצבה הרפואי והגופני. העובדת ביססה את תביעתה לפיצויים על הוראות סעיף 3 לחוק.

בית הדין פסק כי המניע לפיטוריה היה מצבה הקשה של המנוחה אשר אושפזה בבית החולים בעקבות התדרדרות במצבה הרפואי. בהמלצת הצוות הרפואי, שסבר שהמנוחה חייבת להישאר בהשגחה רפואית, לא ניתן היה להשיבה לביתה, והמשפחה נאלצה להעבירה למוסד סיעודי. בנסיבות אלה שוכנע בית הדין כי היה טעם מוצדק לפיטורי התובעת, ומשכך הרי שנסתרה החזקה שבסעיף 3 לחוק פיצויי פיטורים⁵.

6.  פיטורי עובד בשל מגבלות רפואיות שנמצאו ע"י רופא תעסוקתי, סמוך לפני סוף שנת עבודה, לא מקימים זכאות לפיצויי פיטורים.

הוכח כי פיטוריו של התובע נעשו בשל מגבלותיו הרפואיות כפי שנמצאו על ידי הרופא התעסוקתי, ואף התובע עצמו טוען כך. לפיכך, נפסק כי הוכח שהתובע לא פוטר במטרה להימנע מתשלום פיצויי הפיטורים, כך שהנתבעת לא חייבת בתשלום פיצויי פיטורים⁶.

7.  הוכחה בדבר חילוקי דעות מהותיים שהביאו לפיטורים עולה כדי הוכחת "היפוכו של דבר" לצורך סתירת החזקה.

במקרה זה, העובדת עבדה בחברה כ- 10.5 חודשים. כיון שתקופת עבודתה של התובעת קצרה משנה, התובעת אינה זכאית לפיצויי פיטורים מכוח סעיף 1 לחוק פיצויי פיטורים.

בהתייחס לזכאות מכוח סעיף 3 לחוק, בית הדין האזורי קבע כי משהחומר הראיות בתיק עלה בבירור כי סיום עבודתה של התובעת בנתבעת נבע מחילוקי הדעות בין הצדדים בנוגע לסמכות החברה לשנות את תיק הלקוחות האישי של התובעת ובנוגע לעסקאות בעדן מגיעות לתובעת עמלות, הרי שבמקרה הנדון "הוכח היפוכו של דבר", דהיינו, הוכח בבירור כי סיום עבודתה של התובעת לא נעשה מתוך כוונה להימנע מחובת תשלום פיצויי פיטורים, אלא עקב חילוקי דעות מהותיים בין התובעת לבין הנתבעת בנוגע לתנאי העסקתה.

לפיכך והגם שבית הדין קיבל את גרסת התובעת כי פוטרה מעבודתה, לא קמה לה זכאות לפיצויי פיטורים מאחר ולא השלימה שנת עבודה טרם פיטוריה⁷

8.  הוכחה בדבר הגשת דוחות נוכחות כוזבים מצד העובד עולה כדי הוכחת "היפוכו של דבר" לצורך סתירת החזקה

נפסק כי המעסיק פיטר את העובד רק לאחר שהיו בידיו הוכחות לכך שהעובד הגיש דוחות כוזבים על שעות עבודתו. בית הדין אף ציין כי תחילה המעסיק רק חשד שהעובד מגיש לו דוחות נוכחות כוזבים אך לאחר שערך מעקב בעצמו וגילה שאכן הוגש לו דוח כוזב, ולאחר פניה לעובד, העובד תיקן את השעות, ורק אז המעסיק פיטר אותו, הרי שהמעסיק הצליח להוכיח "היפוכו של דבר" ובית הדין קבע כעובדה שהמעסיק פיטר את העובד במועד שפיטרו, מתוך שיקולים ענייניים הקשורים בעבודת העובד, ולא מתוך כוונה להימנע מחובת תשלום פיצויי פיטורים, לאחר תקופת עבודה של 11 חודשים בקירוב⁸

9.  הוצאת עובד ממשק המעסיק ע"י משטרת ישראל לא נעשתה כדי להתחמק מתשלום פיצויים

נפסק כי אין מדובר באקט של פיטורים, כי אם בהוצאת התובעים ממשקו של הנתבע על ידי משטרת ישראל, כשמועד הוצאת התובע, כחודש וחצי לפני תום שנת העסקתו הראשונה, לא היה תלוי בכל אופן בנתבע, כך שבנסיבות העניין לא ניתן לקבוע כי הוצאתו במועד האמור נעשתה על מנת להתחמק מתשלום פיצויי פיטורים. משכך, בית הדין פסק כי אין מקום להפעלת החזקה בנסיבות דנן והתובע אינו זכאי לפיצויי פיטורים⁹.

10. בחדילת פעילות של מעסיק נסתרת החזקה בדבר פיטורים לפני סוף שנת עובדה כדי להימנע מתשלום פיצוים.

כאשר הסיבה לחדילת עבודתה של התובעת, נעוצה בחדילת פעילותה של הנתבעת, ולא כל סיבה אחרת הרי שנסתרת מניה וביה החזקה שנקבעה בסעיף 3 לחוק, לפיה פיטורי עובד סמוך לפני סוף שנת עבודתו הראשונה נובעים מרצונו של המעביד להימנע מתשלום פיצויי הפיטורים.

בנסיבות אלה ומשהתובעת לא השלימה שנת עבודה מלאה במקום עבודתה, נפסק כי התובעת לא זכאית לפיצויי פיטורים בגין תקופת עבודתה בנתבעת¹⁰

11. משהוכח צורך בצמצום מצבת כח האדם לא קמה זכאות לפיצויי פיטורים במקרה בו הוכח כי פיטורי העובדת לא היה מתוך כוונה להתחמק מתשלום פיצויי פיטורים, אלא בשל צורך לצמצם את מצבת כח האדם.

בית הדין פסק כי דין תביעת התובעת לפיצויי פיטורים לפי סעיף 3 ל להידחות¹¹.עם זאת, כאשר טענת הצמצומים בחברה כביכול, נסתרה באמצעות עדות שנמסרה מטעם המעסיק בבית הדין, כמו כן כאשר ממכתב ההמלצה שנמסר ע"י המעסיק עולה כי העובדת השתלבה בעבודתה באופן מוצלח והתאימה לעבודה, בית הדין קיבל את עמדת העובדת וקבע כי המעסיקה לא הרימה את נטל ההוכחה הנדרש כדי לשכנע את בית הדין כי פיטורי העובדת סמוך לסיום שנת העבודה הראשונה לא נעשו על מנת שלא לשלם לה פיצויים¹².

12.  עדותו של העובד מספיקה לעיתים להוכחת התנאי השלילי שבסעיף 3 לחוק

במספר מקרים נקבע כי עדותו של התובע (העובד) עצמו מספיקה כדי להוכיח את התנאי השלילי שבסעיף קרי, שהפיטורים לא נעשו מתוך כוונה להימנע מתשלום פיצויי פיטורים¹³.

מראה מקום

1. דמ(חי) 2632/04 הסניס רוית נ' דורון טיקוצקי עמיר משרד עורכי דין ונוטריון שותפות, ניתן ביום 22.11.05↩
2. ס"ע (ת"א) 13329-09-11 ילנה (לאה) בבייב נ' דרור משה ברוטפלד, ניתן ביום 29.5.14↩
3. דב"ע נו/3-227 רונקו בע"מ נ' אסא רשף ואח', לא פורסם↩
4. סע"ש (ת"א) 21387-12-13 אנה אפשטיין נ' ארדוב סוכנויות יבוא בע"מ, ניתן ביום16.10.15↩
5. דמ(חי') 35688-07-14 Prithi Kumari EkanayakaMudiyanslageנ' עזבון המנוחה טובה ברלינסקי ז"ל, ניתן ביום 29.3.15↩
6. דמ (נצ')2485/02 ג'ריר עומרי נ' רומלד טכנולוגיות בע"מ, ניתן ביום 13.02.04↩
7. עב (ת"א) 911980/99 טל קלמן נ' אקטמדיה בע"מ, ניתן ביום 6.8.03↩
8. תב"ע (ת"א) נז/35-148 ירוס טל נ' דן אילון, ניתן ביום 27.10.96 ראו מקרה דומה דמ(ת"א) 7916/07 שלמה עדרי נ' טרפיטק טכנולוגיות והנדסת תנועה בע"מ, ניתן ביום 26.2.08↩
9. דמ(ת"א) 57263-02-13 SIRIDION THONGCHAI נ' יוסף לסרי, ניתן ביום 15.1.17↩
10. דמ(חי') 5996/01 שרעבי מירב נ' קדוש ניסים, ניתן ביום 25.3.02↩
11. סע"ש(-ם) 20422-07-12 אולגה טליאטניק נ' ליימן שליסל בע"מ, ניתן ביום 28.12.14↩
12. דמ"ש (ת"א) 5729/09 כהן רויטל נ' חברת פלד, קונפורטי ושות' ניתן ביום 30.5.10↩
13. דב"ע מב/3-17 שמריהו גולן נ' יעקב ממן פד"ע יג 321; תב"ע (ת"א) לא/3-683 מרדכי חקק נ' מדינת ישראל פד"ע ד מה; דמ (ת"א)2102/06  גת אורי נ' הרטל תעשיות תוכנה, ניתן ביום 12.12.06; תב"ע (ב"ש) נג/3-539 פנחס פארי נ' יוסף אקריש, מיום 22.1.98↩