תמצית הכללים
- סעיף 5 לחוק קובע עקרון הדדיות בין הודעה מוקדמת לפני פיטורים לבין הודעה מוקדמת לפני התפטרות ומחייב את העובד לתת הודעה מוקדמת להתפטרות בהתאם לקבוע בסעיפים 3 ו- 4 לחוק.
- הודעה המוקדמת על התפטרות צריכה להיות פוזיטיבית וודאית.
- סעיף 12 לחוק שעניינו ב"שמירת זכויות" קובע, כי החוק אינו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד לפי חוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה. מכאן, יכול לקבל זכות טובה יותר לגבי אורך הודעה מוקדמת לפני פיטורים מזו הקבועה בחוק במסגרת הסכם ההעסקה, הסכם קיבוצי או הוראת חוק אחרת כלשהי.
- בית הדין הארצי לעבודה פסק כי ככל שעובד נתן למעסיקו הודעה מוקדמת המתייחסת לתקופה העולה על תקופת ההודעה המוקדמת הקבועה בחוק, לא יהיה המעסיק חייב להעסיקו בתקופה שהיא מעבר לתקופת ההודעה המוקדמת על פי החוק, או לשלם שכרו, בגין תקופה עודפת כאמור, כשוויתר על עבודתו בתקופה העודפת.
- בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים ויתכנו מקרים בהם ההתפטרות אמנם אינה מזכה בפיצויי פיטורים, אך בכל זאת יתקיימו בהם נסיבות מיוחדות בהן אין לדרוש מהעובד לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת.
- הבאת עובד חלופי על ידי העובד המתפטר אינו מהווה תחליף למתן הודעה מוקדמת.
ה. הפטור ממתן הודעה מוקדמת אינו מוגבל למצבים בהם העובד מתפטר בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים ויתכנו מקרים בהם ההתפטרות אמנם אינה מזכה בפיצויי פיטורים, אך בכל זאת יתקיימו נסיבות מיוחדות בהן אין לדרוש מהעובד לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת.
בעניין מוחמד עליאן1 העובד פוטר בעידנא דריתחא, ועוד באותו היום המנהל ביקש מהעובד לשוב לעבודה, ומשהעובד לא שב לעבודה נפסק שיש לראות בו כמי שהתפטר.
עם זאת הוטעם כי בנסיבות הקונקרטיות של המקרה לא היה מקום לחייב את העובד בתשלום דמי הודעה מוקדמת למעסיקה, שכן לא היה מקום לדרוש ממנו לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת לאחר שהמנהל אמר לעובד "ללכת הביתה", וגם אם טעה העובד בפרשנותו לאירוע בכך שראה בו כ"פיטורים" (עמדה שלא התקבלה ע"י בית הדין), ניתן לקבל את עמדת העובד כי נוכח דברים אלה, ובמיוחד כאשר אירוע זה הצטרף לאירועים קודמים דומים, הוא לא היה חייב לשוב לעבוד, ולא היה חייב למסור הודעה מוקדמת להתפטרותו.
ו. הבאת עובד חלופי על ידי העובד המתפטר אינו מהווה תחליף למתן הודעה מוקדמת.
בעניין תשומה טקי הבטאב2 נפסק כי במקום בו העובד עזב במפתיע את מקום העבודה ללא מתן הודעה מוקדמת, והביא עובד חלופי תחתיו, הרי שזה אינו מהווה תחליף להודעה מוקדמת ובוודאי כאשר העובד מחליט זאת על דעת עצמו ללא הסכמת המעסיקה. הוטעם כי הדעת נותנת שלמעסיקה נגרם נזק שכן היא מייצרת כדים אומנותיים, והכשרת עובד חדש אכן דורשת זמן, כך שבעזיבתו הותיר העובד את המעסיקה ללא עובד מיומן. עם זאת ובהתאם להלכה כי הפיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת הוא בסכום השווה לשכר הרגיל בעד התקופה שלגביה לא ניתנה ההודעה המוקדמת, כך נפסק, ולא מעבר לכך. בית הדין ציין עוד כי הנזק נכון לאותו מועד ממילא לא התגבש.
מראה מקום
- עע (ארצי) 3501-10-11 מוחמד עליאן נ' דרמוני אלקטרוקופי 1994 בע"מ, 18.12.14↩
- סע (ת"א) 50423-12-12 תשומה טקי הבטאב נ' רפאל אומנות הכדים בע"מ, 11.12.14↩
